הלניקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: ויקיטקסט באנגלית
←‏קישורים חיצוניים: בויקיטקסט ביוונית
שורה 32: שורה 32:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [[S:en:Hellenica (Xenophon)|Hellenica (Xenophon)]], בויקיטקסט באנגלית
* [[S:el:Ελληνικά (Ξενοφών)|'''הלניקה''' (קסנופון)]], בויקיטקסט ביוונית
* [[gutenberg:1174|'''הלניקה''' מאת קסנופון]], [[פרויקט גוטנברג]]
* [[S:en:Hellenica (Xenophon)|'''הלניקה''' (קסנופון)]], בויקיטקסט באנגלית
* [[gutenberg:1174|'''הלניקה''' מאת קסנופון]], [[פרויקט גוטנברג]] {{אנגלית}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־01:38, 15 במאי 2021

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הלניקה
Ἑλληνικά
מידע כללי
מאת קסנופון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה היסטוריוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא תולדות יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלניקהיוונית: Ἑλληνικά) הוא שמם של כתבים העוסקים בנושאים יווניים (הלניים). כמה חיבורים על ההיסטוריה של יוון במאה ה-4 לפנה"ס, שנכתבו בתבנית של תוקידידס או סטו ממנה, נשאו את התואר הלטיני המקובל "הלניקה". החיבור "הלניקה" ששרד, מאת הסופר היווני הקדום קסנופון, הוא יצירה חשובה המהווה את אחד המקורות העיקריים לשבע השנים האחרונות של המלחמה הפלופונסית שלא כוסו על ידי תוקידידס, כמו גם לתוצאות המלחמה הזו. [1]

"הלניקה" מאת קסנופון

"הלניקה" מאת קסנופון

תיאורו של קסנופון מתחיל בשנת 411 לפנה"ס, השנה בה תוקידידס מפסיק, ומסתיים בשנת 362 לפנה"ס, שנת קרב מנטיניאה. [2] מילות הפתיחה של "הלניקה", μετὰ δὲ ταῦτα, מתורגמות "אחרי זה", או לפעמים "בעקבות אירועים אלה", כלומר, אחרי האירועים המתוארים על ידי תוקידידס. [3]

תקציר

"הלניקה" של קסנופון הוא תיאור היסטורי יווני קלאסי המחולק לשבעה ספרים המתארים את ההיסטוריה היוונית–פרסית בשנים 411–362 לפנה"ס. שני הספרים הראשונים מתארים את השנים האחרונות של המלחמה הפלופונסית מהרגע המדויק בזמן בו מסתיימת ההיסטוריה של תוקידידס. חמשת הספרים הבאים מתמקדים בעיקר בספרטה כעיר המדינה הדומיננטית ביוון לאחר סיום המלחמה, וממשיכים לתקופה הידועה כהגמוניה התבאית בעקבות תבוסתה של ספרטה בקרב לאוקטרה. החוקרים מאמינים ששני הספרים הראשונים נכתבו בתקופה הרבה יותר מוקדמת, כשקסנופון עדיין חי באתונה, ואילו ספרים 3 עד 7 נכתבו לאחר שקסנופון גורש מאתונה והתגורר בספרטה. החיבור מסתיים בסיכום של קסנופון כי החיבור ההיסטורי שלו הסתיים, אך היסטוריון אחר עשוי להמשיך אותו. ההלניקה היא המקור הראשוני היחיד לתקופה מסוף המלחמה הפלופונסית ועד זמנו של אלכסנדר הגדול. קסנופון הכיר אישית את הדמויות הפוליטיות המובילות בספרטה והיה עד לקרבות ולמסעות רבים שתוארו בהלניקה. ההלניקה ראויה לציון כמקור ההיסטורי הראשוני החשוב היחיד בין תור הזהב של אתונה לבין עליית מוקדון. התיאור בהלניקה מתחיל כהמשך להיסטוריה הבלתי גמורה של תוקידידס של המלחמה הפלופונסית. נטען כי קסנופון היה עורך חיבוריו של תוקידידס לאחר מותו. זה אפשר לקסנופון להמשיך ישירות את תיאורו. הספר הראשון מכסה את תקופת "המלחמה הדקלאית" (אנ') של המלחמה הפלופונסית בשנים 411–406 לפנה"ס. בשנים אלה של המלחמה, הציים היריבים של ספרטה ואתונה נלחמו באזור הלספונטוס. בתחילה, הצי האתונאי נחל כמה ניצחונות ימיים גדולים. ספר 1 מספר גם על החזרת אלקיביאדס לצבא האתונאי וחזרתו לאתונה בשנת 407 לפנה"ס.

ספר 2 מתאר את השנים 406–402 לפנה"ס ואת סיומה של המלחמה הפלופונסית עם כניעת אתונה בשנת 404 לפנה"ס. המפקד הספרטני ליסנדרוס הורה להרוס את החומות הארוכות של אתונה, ואתונה נקשרה רשמית עם ההגמוניה הספרטנית. הספרטנים גם הקימו ממשלה חדשה. ספר 2 מתמקד בעיקר בפוליטיקה הפנימית של אתונה בעקבות המלחמה. משטר האוליגרכיה שהוקם על ידי הספרטנים, המכונה משטר שלושים הטיראנים, הופל והיה חידוש של הדמוקרטיה באתונה.

ספר 3 מעביר את נקודת המבט מהפוליטיקה האתונאית לזו הספרטנית, ומכסה את השנים 401–395 לפנה"ס. ספר 3 מתחיל בדיווח קצר על "מסע הרבבה" נגד המלך הפרסי ארתחשסתא השני. תיאור נוסף לאירוע, קיים בספרו של קסנופון, "אנבסיס". ספר 3 מספר על מסע המלחמה הספרטני שהוביל המלך אגסילאוס השני באסיה הקטנה נגד הפרסים. הסטראפים של איוניה, פרנבזוס השני וטיספרנס, הם דמויות בולטות עם נאמנויות משתנות לאורך ההלניקה.

ספר 4 מתאר את האירועים בשנים 395–388 לפנה"ס, ועוסק בעיקר במלחמה הקורינתית. ספר 4 חוזר למערכה האיונית של המלך אגסילאוס נגד פרס בשנים 396–395 לפנה"ס. במהלך תקופה זו, הסטראפ פרנבזוס שיחד מדינות יווניות למרוד בספרטה. זה הוביל בסופו של דבר למלחמה הקורינתית, כאשר מדינות אתונה, קורינתוס, ארגוס ותבאי התאחדו נגד ספרטה. זה הוביל להחזרת המלך הספרטני אגסילאוס וצבאו בשנת 394 לפנה"ס ממסע המלחמה שלו נגד פרס. בתקופה זו התחילה המלחמה הקורינתית, כאשר האימפריה הפרסית התייצבה לצד אתונה נגד ספרטה. הסטראפ הפרסי פרנבזוס נתן למצביא האתונאי הגולה קונון להוביל את הצי הפרסי במספר קרבות, כולל קרב קנידוס בשנת 394 לפנה"ס. קונון שכנע אז את פרנבזוס לאפשר לאתונה להשאיר אצלה את הצי הפרסי ולממן את הבנייה מחדש של החומות הארוכות באתונה.

ספר 5 מכסה את השנים 388–374 לפנה"ס. בסוף המלחמה הקורינתית מתקיימת ועידת שלום בשנת 387 לפנה"ס, המסתיימת בחוזה המכונה "שלום המלך". האקרופוליס בתבאי נתפס על ידי העריק הספרטני כביכול פויבידס (אנ'), המאפשר לספרטה לשלוט בעיר עד שנת 398 לפנה"ס, כאשר קבוצת תבאים גירשה בהצלחה את הספרטנים והחזירה לעצמה שליטה בעיר. מאוחר יותר זה הוביל למלחמה הבויאוטית (אנ') בין השנים 378–372 לפנה"ס.

ספר 6 מתאר אירועים במשך השנים 374–370 לפנה"ס. הגנרל האתונאי איפיקראטס (אנ') סובב בחשאי סביב הפלופונסוס. קרב לאוקטרה מסתיים בהפסד גדול של ספרטה נגד תבאי, המסיים את המלחמה הבויאוטית ואת ההגמוניה הספרטנית ביוון, אם כי ספרטה תישאר בעלת השפעה במהלך העשור הבא. ההגמוניה התבאית מתחילה בהנהגתו של המצביא התבאי אפמינונדס.

ספר 7 מתאר את השנים 370–362 לפנה"ס. בתקופה זו תבאי היתה הכוח העולה ביוון. מבני הכוח הישנים התנודדו עם התהוותם של חדשים. לזמן קצר הייתה ברית בין אתונה לספרטה נגד תבאי. ספרטה התמודדה עם הטרדות גוברות הן ממרידות פנימיות והן מהתנגדות מבחוץ. המולדת הספרטנית חוותה את הפלישה הראשונה אליה מזה מאות שנים. ההגמוניה התבאית הסתיימה בשנת 362 לפנה"ס עם קרב מנטיניאה השני (אנ').

חיבורים אחרים ששמם "הלניקה"

בין חיבורים שונים שכותרתם "הלניקה", שאבדו כעת, בולטים שניים, [4] זה שכתב אפורוס וזה שכתב תאופומפוס (אנ') איש כיוס, שניהם תלמידי הרטוריקן איסוקרטס. אפורוס ניסה לכתוב היסטוריה אוניברסלית (אנ'), ולמרות שניסה להפריד היסטוריה ממיתוס, הוא החל את חיבורו עם הסיפור האגדי "שובם של בני הרקלס". [5] "הלניקה" של תאופומפוס היה המשך של תוקידידס.

פרגמנטים של חיבור "הלניקה" נוסף נמצאו על פפירוס באוקסירינכוס (אנ'), והוא מכונה בשם "הלניקה מאוקסירינכוס"; הוא כיסה אירועים משנת 411 ועד שנת קרב קנידוס בשנת 395/4 לפנה"ס. ניסו לייחס את החיבור למספר היסטוריונים. [6]

באוקסירינכוס נמצא גם פפירוס אוקסירינכוס 28 (אנ'), כתב יד הכולל קטעים מהפרק הראשון בספר השלישי של "הלניקה" מאת קסנופון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Rex Warner translated its title for the Penguin Classics edition as A History of My Times.
  2. ^ Xenophon, Hellenica 7.5.27; Xenophon. Xenophontis opera omnia, vol. 1. Oxford, Clarendon Press. 1900, repr. 1968
  3. ^ Hellenica - A History of My Times by Xenophon - Books I-VII Complete, EPN Press, 2009, ISBN 1-934255-14-9
  4. ^ According to Oswyn Murray, "Greek Historians", in John Boardman, Jasper Griffin and Oswyn Murray, Greece and the Hellenistic World (Oxford History of the Classical World I, 1986; 1988) p. 192.
  5. ^ See Heracleidae.
  6. ^ s.v. "Oxyrhynchus, the historian from", in Hornblower and Spawforth, eds., Oxford Classical Dictionary, 3rd edition, pp.1088–1089