הית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:עיראק: ערים באמצעות HotCat
←‏במאות הראשונות לספירה: הספר של תלמי וזמנו של הרודוטוס
שורה 6: שורה 6:


===במאות הראשונות לספירה===
===במאות הראשונות לספירה===
במאות הראשונות לספירה נקראה הית בשם דקירא. שם זה מופיע ברשימה של ערים בספר הגאוגרפיה של [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]]{{הערה|שם=אליצור|יואל אליצור, קיר מולדת הארמים: מבט חדש, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כא (תשע"ב), עמ' 141-152}}.
במאות הראשונות לספירה נקראה הית בשם דקירא. שם זה מופיע ברשימה של ערים ב[[גאוגרפיקה (תלמי)|ספר הגאוגרפיה]] {{אנ|Geography (Ptolemy)}} של [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]]{{הערה|שם=אליצור|יואל אליצור, קיר מולדת הארמים: מבט חדש, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כא (תשע"ב), עמ' 141-152}}.


בתלמוד מוזכרת איהי דקירא בדברי [[רבי יוחנן]] כמציינת את הגבול שבין [[בבל]] ו[[בין הנהרות]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|עב|א}}}}:
בתלמוד מוזכרת איהי דקירא בדברי [[רבי יוחנן]] כמציינת את הגבול שבין [[בבל]] ו[[בין הנהרות]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|עב|א}}}}:
שורה 15: שורה 15:
[[אמיאנוס מרקלינוס]] במאה הרביעית ו[[זוסימוס (היסטוריון)|זוסימוס]] במאה החמישית מזכירים את איהי דקירא כמקום עם שפע של תבואה שלידו נמצאים מחצבי [[מלח]] ו[[אספלט]]{{הערה|שם=אליצור}}.
[[אמיאנוס מרקלינוס]] במאה הרביעית ו[[זוסימוס (היסטוריון)|זוסימוס]] במאה החמישית מזכירים את איהי דקירא כמקום עם שפע של תבואה שלידו נמצאים מחצבי [[מלח]] ו[[אספלט]]{{הערה|שם=אליצור}}.


[[הרודוטוס]] קורא לעיר "איס".
[[הרודוטוס]] ([[המאה ה-5 לפנה"ס]]) קורא לעיר "איס".


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:50, 16 במאי 2021

הית היא עיר בעיראק במחוז אל-אנבאר, על שפתו הדרומית מערבית של הפרת, שבקרבתו נמצאים מחצבי מלח ואספלט. בימי התלמוד נקראה הית "איהי דקירא".

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת

השומרים, השתמשו באספלט שנבע באזור הית לבניית בתים וזיגוראת, כמו גם לצורך ציפוי סירות. סרגון מאכד הקים בהית עיר שנקראה טוטול. בסביבות 1850 לפני הספירה נכבשה טוטול על ידי ממלכת אשנונה. בהמשך עבר האזור לשליטת הבבלים ולאחר מכן לידי האשורים. תגלת-פלאסר הראשון קבע את שם העיר כ"ארו" (Eru). לוחות מימי תוכולתי-נינורתה השני מתייחסות לעיר בשם "אטום" או "היטום" שמשמעותה אספלט.

במאות הראשונות לספירה

במאות הראשונות לספירה נקראה הית בשם דקירא. שם זה מופיע ברשימה של ערים בספר הגאוגרפיה (אנ') של תלמי[1].

בתלמוד מוזכרת איהי דקירא בדברי רבי יוחנן כמציינת את הגבול שבין בבל ובין הנהרות[2]:

"אמר רבי יוסי בר' חנינא בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין והיכא קיימא אמר ר' יוחנן מאיהי דקירא ולעיל"

במקום אחר מוזכרת איהי דקירא כנקודה שממנה וצפונה זורמת הפרת במסלולה הטבעי ולכן אפשר לברך עליה את ברכת עושה מעשה בראשית[3]. אזכור נוסף, הפעם בשם "האי דקרא" כולל פסיקה של שמואל שחבית הנמצאת על נהר פרת אסורה אפילו אם נמצאה מול יישוב יהודי, מכיוון שייתכן שהגיעה עם זרימת הנהר מ"האי דקרא" במעלה הנהר[4].

אמיאנוס מרקלינוס במאה הרביעית וזוסימוס במאה החמישית מזכירים את איהי דקירא כמקום עם שפע של תבואה שלידו נמצאים מחצבי מלח ואספלט[1].

הרודוטוס (המאה ה-5 לפנה"ס) קורא לעיר "איס".

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 יואל אליצור, קיר מולדת הארמים: מבט חדש, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כא (תשע"ב), עמ' 141-152
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ב, עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ד, עמוד א'