הארכיון הציוני המרכזי – הבדלי גרסאות
מ הערות שוליים |
החלפות (תוכניות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Logo cza.jpg|שמאל|150px|]] |
[[קובץ:Logo cza.jpg|שמאל|150px|]] |
||
'''הארכיון הציוני המרכזי''' ('''אצ"מ''') הוא ה[[ארכיון]] הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: [[ההסתדרות הציונית העולמית]], [[הסוכנות היהודית]], [[קרן קיימת לישראל]], [[קרן היסוד]] ו[[הקונגרס היהודי העולמי]]. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות [[היישוב היהודי]] בראשית דרכו בארץ ישראל. |
'''הארכיון הציוני המרכזי''' ('''אצ"מ''') הוא ה[[ארכיון]] הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: [[ההסתדרות הציונית העולמית]], [[הסוכנות היהודית]], [[קרן קיימת לישראל]], [[קרן היסוד]] ו[[הקונגרס היהודי העולמי]]. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות [[היישוב היהודי]] בראשית דרכו בארץ ישראל. |
||
בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: [[תיאודור הרצל]], [[נחום סוקולוב]], [[דוד וולפסון]], [[מקס בודנהיימר]], [[הנרייטה סאלד]], [[אליעזר בן-יהודה]], [[חיים ארלוזורוב]] ודמויות של פעילים, אנשי מקצוע ואחרים. |
בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: [[תיאודור הרצל]], [[נחום סוקולוב]], [[דוד וולפסון]], [[מקס בודנהיימר]], [[הנרייטה סאלד]], [[אליעזר בן-יהודה]], [[חיים ארלוזורוב]] ודמויות של פעילים, אנשי מקצוע ואחרים. |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;" |
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;" |
||
|- |
|- |
||
| [[קובץ:Made in Israel poster.jpg|180px|כרזה מאוסף הכרזות של הארכיון הציוני]] |
| [[קובץ:Made in Israel poster.jpg|180px|כרזה מאוסף הכרזות של הארכיון הציוני]] |
||
| [[קובץ:Herzl at his desk.jpg|180px|תיאודור הרצל. תמונה מאוסף הצילומים של הארכיון המרכזי]] |
| [[קובץ:Herzl at his desk.jpg|180px|תיאודור הרצל. תמונה מאוסף הצילומים של הארכיון המרכזי]] |
||
|- |
|- |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
|} |
|} |
||
הארכיון נוסד בשנת [[1919]] ב[[ברלין]], על ידי ההיסטוריון [[גאורג הרליץ]] שמונה לתפקיד הארכיונאי של [[ההנהלה הציונית]], על ידי חבר ההנהלה [[ארתור הנטקה]]. תחילה הועברו למוסד החדש תיקים של המשרדים הציוניים המרכזיים ב[[וינה|ווינה]] וב[[קלן]], ואחר כך גם תיקים של הלשכה הראשית של [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת]] והמשרד הציוני המרכזי בלונדון. בו בזמן החל הארכיון באיסוף שיטתי של ספרים, כתבי עת ותצלומים המתעדים את תולדות הציונות ואת ארץ ישראל בזמן החדש. |
הארכיון נוסד בשנת [[1919]] ב[[ברלין]], על ידי ההיסטוריון [[גאורג הרליץ]] שמונה לתפקיד הארכיונאי של [[ההנהלה הציונית]], על ידי חבר ההנהלה [[ארתור הנטקה]]. תחילה הועברו למוסד החדש תיקים של המשרדים הציוניים המרכזיים ב[[וינה|ווינה]] וב[[קלן]], ואחר כך גם תיקים של הלשכה הראשית של [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת]] והמשרד הציוני המרכזי בלונדון. בו בזמן החל הארכיון באיסוף שיטתי של ספרים, כתבי עת ותצלומים המתעדים את תולדות הציונות ואת ארץ ישראל בזמן החדש. |
||
בשנת [[1933]], עם עליית הנאצים לשלטון ב[[גרמניה]], ביקש ד"ר הרליץ היתר מן המשטרה להוצאת הארכיון מגרמניה, וכאשר ההיתר ניתן נארז החומר בארגזים והועבר לירושלים. הארכיון שוכן במרתף בבניין של המוסדות הלאומיים בירושלים ונפתח לקהל בסתיו [[1934]]. |
בשנת [[1933]], עם עליית הנאצים לשלטון ב[[גרמניה]], ביקש ד"ר הרליץ היתר מן המשטרה להוצאת הארכיון מגרמניה, וכאשר ההיתר ניתן נארז החומר בארגזים והועבר לירושלים. הארכיון שוכן במרתף בבניין של המוסדות הלאומיים בירושלים ונפתח לקהל בסתיו [[1934]]. |
||
עם העברתו של הארכיון לירושלים התרחב מאוד תחום פעילותו. בנוסף לשמירת החומר הארכיוני של המוסדות הציוניים, קיבל על עצמו גם תפקיד של ארכיון היסטורי של מוסדות [[היישוב]] היהודי החדש בארץ ישראל. במקביל החל איסוף שיטתי של ארכיונים אישיים של מנהיגי התנועה הציונית והיישוב. לאחר שנות [[מלחמת העולם השנייה]] נעשה מאמץ מוגבר להביא לארץ את מעט החומר הארכיוני ששרד את המלחמה. |
עם העברתו של הארכיון לירושלים התרחב מאוד תחום פעילותו. בנוסף לשמירת החומר הארכיוני של המוסדות הציוניים, קיבל על עצמו גם תפקיד של ארכיון היסטורי של מוסדות [[היישוב]] היהודי החדש בארץ ישראל. במקביל החל איסוף שיטתי של ארכיונים אישיים של מנהיגי התנועה הציונית והיישוב. לאחר שנות [[מלחמת העולם השנייה]] נעשה מאמץ מוגבר להביא לארץ את מעט החומר הארכיוני ששרד את המלחמה. |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
'''[[1987 בישראל|1987]]:''' נחנך הבניין של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים. |
'''[[1987 בישראל|1987]]:''' נחנך הבניין של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים. |
||
'''שנות ה-2000:''' התרחב מפעל הדיגיטציה והקטלוג הממוחשב של חומרי הארכיון השונים. המערכת הממוחשבת מכילה |
'''שנות ה-2000:''' התרחב מפעל הדיגיטציה והקטלוג הממוחשב של חומרי הארכיון השונים. המערכת הממוחשבת מכילה כ־2,876,000 רשומות, וכ-12,518,000 מיליון מסמכים, תצלומים, מפות, כרזות וכרוזים סרוקים. |
||
===מנהלי הארכיון הציוני=== |
===מנהלי הארכיון הציוני=== |
||
* [[1919 בארץ ישראל|1919]]–[[1955 בישראל|1955]] – [[גאורג הרליץ|ד"ר גאורג הרליץ]] - מנהל הארכיון |
* [[1919 בארץ ישראל|1919]]–[[1955 בישראל|1955]] – [[גאורג הרליץ|ד"ר גאורג הרליץ]] - מנהל הארכיון |
||
* 1955–[[1971 בישראל|1971]] – [[אלכס ביין|ד"ר אלכס ביין]] - מנהל הארכיון |
* 1955–[[1971 בישראל|1971]] – [[אלכס ביין|ד"ר אלכס ביין]] - מנהל הארכיון |
||
* 1971–[[1990 בישראל|1990]] – ד"ר [[מיכאל היימן]] - מנהל הארכיון |
* 1971–[[1990 בישראל|1990]] – ד"ר [[מיכאל היימן]] - מנהל הארכיון |
||
* 1990–[[1998 בישראל|1998]] – [[יורם מיורק]] - מנהל הארכיון |
* 1990–[[1998 בישראל|1998]] – [[יורם מיורק]] - מנהל הארכיון |
||
* [[2000 בישראל|2000]]–[[2008 בישראל|2008]] – [[חיים אבני|פרופ' חיים אבני]] - מנהל אקדמי |
* [[2000 בישראל|2000]]–[[2008 בישראל|2008]] – [[חיים אבני|פרופ' חיים אבני]] - מנהל אקדמי |
||
* [[1994 בישראל|1994]]–[[2012 בישראל|2012]] – [[מתתיהו דרובלס]] - יו"ר הוועד המנהל |
* [[1994 בישראל|1994]]–[[2012 בישראל|2012]] – [[מתתיהו דרובלס]] - יו"ר הוועד המנהל |
||
* 2012–[[2021 בישראל|2021]] – צבי (קיטו) חסון - יו"ר הוועד המנהל |
* 2012–[[2021 בישראל|2021]] – צבי (קיטו) חסון - יו"ר הוועד המנהל |
||
* [[2013 בישראל|2013]]–היום – ד"ר יגאל סתרי - מנהל הארכיון |
* [[2013 בישראל|2013]]–היום – ד"ר יגאל סתרי - מנהל הארכיון |
||
*2021-היום - [[בת גלים שער]] - |
*2021-היום - [[בת גלים שער]] - יו"ר הוועד המנהל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wzo.org.il/index.php?dir=site&page=aboutus&op=item&cs=6264|כותרת=יו"ר הארכיון הציוני הבאה: בת-גלים שער|אתר=www.wzo.org.il|תאריך_וידוא=2021-04-20}}</ref> |
||
==גלריית תמונות== |
==גלריית תמונות== |
||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
CentralZionistArchives03.JPG|שטיחים עם דמותו של [[תיאודור הרצל]] באוסף הרצל |
CentralZionistArchives03.JPG|שטיחים עם דמותו של [[תיאודור הרצל]] באוסף הרצל |
||
CentralZionistArchives04.JPG|אולם בארכיון |
CentralZionistArchives04.JPG|אולם בארכיון |
||
CentralZionistArchives05.JPG|חלק מאוסף המפות |
CentralZionistArchives05.JPG|חלק מאוסף המפות והתוכניות |
||
</gallery> |
</gallery> |
||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{אתר רשמי}} |
* {{אתר רשמי}} |
||
* [http://www.zionistarchives.org.il/collections/Pages/Madrichim.aspx המדריך לחטיבות של הארכיון הציוני המרכזי] |
* [http://www.zionistarchives.org.il/collections/Pages/Madrichim.aspx המדריך לחטיבות של הארכיון הציוני המרכזי] |
||
גרסה מ־17:53, 23 במאי 2021
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות היישוב היהודי בראשית דרכו בארץ ישראל.
בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: תיאודור הרצל, נחום סוקולוב, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר, הנרייטה סאלד, אליעזר בן-יהודה, חיים ארלוזורוב ודמויות של פעילים, אנשי מקצוע ואחרים.
אוספי הארכיון כוללים: תיקים ודברי דפוס, אוסף מפות ותוכניות, אוסף תצלומים, אוסף כרזות וכרוזים, אוסף עיתונים וכתבי עת, ספרים, אוסף סרטי מיקרופילם, אוסף פריטים מוזיאליים ואוסף פריטים קוליים.
היסטוריה
|
|
| מאוסף התמונות והכרזות של הארכיון הציוני המרכזי | |
הארכיון נוסד בשנת 1919 בברלין, על ידי ההיסטוריון גאורג הרליץ שמונה לתפקיד הארכיונאי של ההנהלה הציונית, על ידי חבר ההנהלה ארתור הנטקה. תחילה הועברו למוסד החדש תיקים של המשרדים הציוניים המרכזיים בווינה ובקלן, ואחר כך גם תיקים של הלשכה הראשית של הקרן הקיימת והמשרד הציוני המרכזי בלונדון. בו בזמן החל הארכיון באיסוף שיטתי של ספרים, כתבי עת ותצלומים המתעדים את תולדות הציונות ואת ארץ ישראל בזמן החדש.
בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ביקש ד"ר הרליץ היתר מן המשטרה להוצאת הארכיון מגרמניה, וכאשר ההיתר ניתן נארז החומר בארגזים והועבר לירושלים. הארכיון שוכן במרתף בבניין של המוסדות הלאומיים בירושלים ונפתח לקהל בסתיו 1934.
עם העברתו של הארכיון לירושלים התרחב מאוד תחום פעילותו. בנוסף לשמירת החומר הארכיוני של המוסדות הציוניים, קיבל על עצמו גם תפקיד של ארכיון היסטורי של מוסדות היישוב היהודי החדש בארץ ישראל. במקביל החל איסוף שיטתי של ארכיונים אישיים של מנהיגי התנועה הציונית והיישוב. לאחר שנות מלחמת העולם השנייה נעשה מאמץ מוגבר להביא לארץ את מעט החומר הארכיוני ששרד את המלחמה.
ציוני דרך בתולדות הארכיון
1937: הארכיון האישי של תיאודור הרצל הועבר מווינה לארץ ישראל.
1948: עם הקמת המדינה הכפיל הארכיון הציוני את תכולת אוספיו. תיקים רבים של הוועד הלאומי ושל מחלקות שונות של הסוכנות היהודית הופקדו בו ובכללן תיקי ארכיון המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.
1955: ד"ר אלכס ביין התמנה למנהל הארכיון הציוני. בין המטרות שהציב לעצמו, היו איתור ארכיונים של אישים ושל ארגונים ציוניים, ששרדו באירופה שלאחר השואה וביניהם ארכיוניהם של מכס נורדאו ושל נחום סוקולוב, והעברתם ארצה.
1956: הקונגרס הציוני הכ"ד, שהתכנס בירושלים, הגדיר את הארכיון הציוני המרכזי כ"ארכיונה ההיסטורי של התנועה וההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית", והחליט שכל משרדיה ומוסדותיה של הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית יעמידו לרשות הארכיון את כל התיקים שאין בהם צורך.
1985: הוחל בהקמת בניין חדש לארכיון הציוני המרכזי בסמוך לבנייני האומה בירושלים. האדריכל משה זרחי תכנן את הבניין הכולל שש קומות: שתי הקומות העליונות בהן נמצאים אולם הקריאה, אולם ההרצאות, אכסדרה לתערוכות ומשרדי הארכיון, וארבע קומות תת-קרקעיות בהן שמורים האוספים השונים.
1987: נחנך הבניין של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.
שנות ה-2000: התרחב מפעל הדיגיטציה והקטלוג הממוחשב של חומרי הארכיון השונים. המערכת הממוחשבת מכילה כ־2,876,000 רשומות, וכ-12,518,000 מיליון מסמכים, תצלומים, מפות, כרזות וכרוזים סרוקים.
מנהלי הארכיון הציוני
- 1919–1955 – ד"ר גאורג הרליץ - מנהל הארכיון
- 1955–1971 – ד"ר אלכס ביין - מנהל הארכיון
- 1971–1990 – ד"ר מיכאל היימן - מנהל הארכיון
- 1990–1998 – יורם מיורק - מנהל הארכיון
- 2000–2008 – פרופ' חיים אבני - מנהל אקדמי
- 1994–2012 – מתתיהו דרובלס - יו"ר הוועד המנהל
- 2012–2021 – צבי (קיטו) חסון - יו"ר הוועד המנהל
- 2013–היום – ד"ר יגאל סתרי - מנהל הארכיון
- 2021-היום - בת גלים שער - יו"ר הוועד המנהל[1]
גלריית תמונות
-
אולם העיון -
קטלוג הארכיון השמור במגירות -
שטיחים עם דמותו של תיאודור הרצל באוסף הרצל -
אולם בארכיון -
חלק מאוסף המפות והתוכניות
לקריאה נוספת
- יורם מיורק, רכישות חשובות בארכיון הציוני המרכזי 1978–1979, יד לקורא 19, 1980, עמ' 190–191.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הארכיון הציוני המרכזי- המדריך לחטיבות של הארכיון הציוני המרכזי
- ״והספינה שטה״ - חלוצי תרבות על סיפון ה"רוסלאן" - תערוכה לרגל 100 שנות הארכיון הציוני המרכזי באתר מוזיאון ישראל
- מיכאל יעקובסון: הרצל אמר: אוספים נדירים של חוזה המדינה ומנהיגי הציונות חבויים כאן, 15 בדצמבר 2019, xnet
הערות שוליים
- ^ יו"ר הארכיון הציוני הבאה: בת-גלים שער, באתר www.wzo.org.il
