עמותת אדי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפי נתוני האתר בקישור המצורף
מ ←‏כרטיס תורם: חוק השתלת איברים
שורה 51: שורה 51:
"אדי" דואגת להנצחת זכר התורמים על ידי פעילויות שונות, בהן נטיעת עצים ב"יער אדי", תמיכה באתר הנצחה באינטרנט, ויום הוקרה למשפחות תורמי האיברים בבית הנשיא.
"אדי" דואגת להנצחת זכר התורמים על ידי פעילויות שונות, בהן נטיעת עצים ב"יער אדי", תמיכה באתר הנצחה באינטרנט, ויום הוקרה למשפחות תורמי האיברים בבית הנשיא.


החל מ-2011, מחזיקי כרטיס "אדי" מקבלים קדימות מסוימת בתור לקבלת איבר להשתלה, בהתאם ל[http://www.reshumot.co.il/notifications/issue/6216/2 הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות] לפי [https://www.adi.gov.il/על-תרומות-והשתלות/חוק-השתלת-איברים/ חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008].
החל מ-2011, מחזיקי כרטיס "אדי" מקבלים קדימות מסוימת בתור לקבלת איבר להשתלה, בהתאם ל[http://www.reshumot.co.il/notifications/issue/6216/2 הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות] לפי [[חוק השתלת איברים]] ([https://www.adi.gov.il/על-תרומות-והשתלות/חוק-השתלת-איברים/ חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008]).


בעבר התקיים כרטיס-תורם נוסף המיועד בעיקר לציבור הדתי - כרטיס תורם בלבבי{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://bilvavi.co.il/|כותרת=בלבבי- כרטיס תרומת אברים בפיקוח הלכתי|אתר=|תאריך=}}}} של "[[עמותת בלבבי]]" על-שם בלהה הירשברג, אך החתומים עליו אינם נהנים מקדימות בתור להשתלות. אחרי הקמת עמותה זו שינתה עמותת אדי את נהליה ההלכתיים, כדי שיעמדו בסטנדרט קביעת המוות שהיה נהוג על ידי "בלבבי", וכיום כרטיס "בלבבי" אינו מתקיים עוד ועמותת "בלבבי" מחתימה דרך אתר האינטרנט שלה על כרטיס אדי. על פי אתר העמותה, ישנו קונצנזוס [[הלכה|הלכתי]] רחב המתיר תרומת איברים לאחר המוות ואף רואה בה צו מוסרי עליון,{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ההלכה בנושא השתלות איברים|אתר=אדי|כתובת=https://www.adi.gov.il/ההלכה-אומרת/|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-02-02}}}} אך בפועל ישנם רבנים רבים [[תרומת איברים#תרומת איברים ביהדות|המתנגדים לתרומת איברים]].
בעבר התקיים כרטיס-תורם נוסף המיועד בעיקר לציבור הדתי - כרטיס תורם בלבבי{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://bilvavi.co.il/|כותרת=בלבבי- כרטיס תרומת אברים בפיקוח הלכתי|אתר=|תאריך=}}}} של "[[עמותת בלבבי]]" על-שם בלהה הירשברג, אך החתומים עליו אינם נהנים מקדימות בתור להשתלות. אחרי הקמת עמותה זו שינתה עמותת אדי את נהליה ההלכתיים, כדי שיעמדו בסטנדרט קביעת המוות שהיה נהוג על ידי "בלבבי", וכיום כרטיס "בלבבי" אינו מתקיים עוד ועמותת "בלבבי" מחתימה דרך אתר האינטרנט שלה על כרטיס אדי. על פי אתר העמותה, ישנו קונצנזוס [[הלכה|הלכתי]] רחב המתיר תרומת איברים לאחר המוות ואף רואה בה צו מוסרי עליון,{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ההלכה בנושא השתלות איברים|אתר=אדי|כתובת=https://www.adi.gov.il/ההלכה-אומרת/|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-02-02}}}} אך בפועל ישנם רבנים רבים [[תרומת איברים#תרומת איברים ביהדות|המתנגדים לתרומת איברים]].

גרסה מ־16:25, 24 במאי 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון

פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדי - עמותה לקידום השתלות בישראל ע"ש אהוד בן דרור
כרטיס אדי החדש
כרטיס אדי החדש
כרטיס אדי החדש
פעילות תרומת איברים
מדינה ישראל
בעלות משרד הבריאות
מייסדים דבורה ושמואל בן דרור
חברים 975,000
יושב ראש גד בן דרור
מנכ"ל אורנה ברוך
מנהל פעילות ד"ר תמר אשכנזי
תקופת הפעילות 1978–הווה (כ־46 שנים)
אתר הבית של אדי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אׇדִי - עמותה לקידום השתלות בישראל ע"ש אהוד בן דרור (ע"ר), היא עמותה ישראלית לעידוד תרומת איברים בישראל. העמותה היא חלק מהמרכז הלאומי להשתלות איברים של משרד הבריאות הישראלי, ומנהלת מאגר מידע ממוחשב של תושבי מדינת ישראל שהצהירו שהם מוכנים לתרום איברים אחרי מותם. נכון למרץ 2021, רשומים במאגר העמותה קצת פחות מ-14% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (כ-975,000) איש.[1][2] נתון כזה נחשב לכישלון יחסי עקב העובדה שמדובר באחוז נמוך משמעותית מהממוצע במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (בספרד, למשל, חתומים כ-70% מהאוכלוסייה).

יסוד העמותה

העמותה נוסדה ב-30 באוקטובר 1978 על ידי שמואל ודבורה בן דרור, לזכרו של בנם, אהוד (אׇדִי) בן דרור. בן דרור נפטר זמן קצר לאחר השתלת כליה, עקב סיבוכים שנבעו מכך שהמתין זמן רב לתרומה.

במהלך תקופת הטיפולים שעבר אהוד בן דרור, בה המתין למציאת תורם מתאים עבורו, שוחח רבות עם הוריו וחבריו ודיבר על הצורך להעלות את המודעות לחשיבות תרומת האיברים, מתוך זה הועלה הרעיון על ידי אדי להחתים אנשים על כרטיס המעיד על רצונם לתרום את אבריהם לאחר מותם.

חבריו והוריו של אדי ראו ברעיון שהעלה על תרומת איברים את צוואתו, באוקטובר 1978 הוקמה אגודת אדי אשר יצרה מהפך בכל נושא תרומת האיברים והעלתה במודעות הציבור את חשיבותו של תרומת האיברים בארץ והחלה בהחתמת הציבור על כרטיס התורם אדי.

כרטיס תורם

כרטיס אדי הוא כרטיס אשר מי שחותם עליו מביע את רצונו לתרום חלק מאיבריו (או רקמותיו) לאחר מותו, לשם השתלת איברים ורקמות אם צריך, בחולים. התרומה מותנית בהסכמת המשפחה, גם אם נחתם כרטיס "אדי".

כרטיס אדי הישן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

כל תושב ישראל מעל גיל 17 רשאי לחתום על הכרטיס. החתימה אינה תלויה במצב בריאותי, אלא רק התרומה עצמה תלויה בכך.

"אדי" דואגת להנצחת זכר התורמים על ידי פעילויות שונות, בהן נטיעת עצים ב"יער אדי", תמיכה באתר הנצחה באינטרנט, ויום הוקרה למשפחות תורמי האיברים בבית הנשיא.

החל מ-2011, מחזיקי כרטיס "אדי" מקבלים קדימות מסוימת בתור לקבלת איבר להשתלה, בהתאם להנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות לפי חוק השתלת איברים (חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008).

בעבר התקיים כרטיס-תורם נוסף המיועד בעיקר לציבור הדתי - כרטיס תורם בלבבי[3] של "עמותת בלבבי" על-שם בלהה הירשברג, אך החתומים עליו אינם נהנים מקדימות בתור להשתלות. אחרי הקמת עמותה זו שינתה עמותת אדי את נהליה ההלכתיים, כדי שיעמדו בסטנדרט קביעת המוות שהיה נהוג על ידי "בלבבי", וכיום כרטיס "בלבבי" אינו מתקיים עוד ועמותת "בלבבי" מחתימה דרך אתר האינטרנט שלה על כרטיס אדי. על פי אתר העמותה, ישנו קונצנזוס הלכתי רחב המתיר תרומת איברים לאחר המוות ואף רואה בה צו מוסרי עליון,[4] אך בפועל ישנם רבנים רבים המתנגדים לתרומת איברים.

נוהל התרמה

מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך חותם על כרטיס אדי, 2016.

כאשר אדם מגיע לטיפול בבית החולים, הצוות המטפל אינו יודע האם הוא חתום על כרטיס אדי. כמו כן, על פי חוק מוות מוחי-נשימתי, אסור שהרופאים שאמורים לקבוע מוות מוחי יעסקו בהשתלות איברים. הגישה למאגר הנתונים של התורמים נתונה רק לאחות מתאמת ההשתלות של בית החולים (הנמצאת בכל מרכז רפואי המורשה לבצע השתלות איברים), וגם לה יש גישה לנתונים הללו רק לאחר שנקבע מותו של אותו אדם. זאת, על מנת שלא יינתן יחס שונה לאדם מסוים רק כי הוא הסכים לתרום איברים.

קביעת מוות מוחי נעשית רק על ידי שני רופאים ותיקים לפחות, כל אחד מהם מומחה בתחום אחר, שאינם חברי סגל במחלקה בה מאושפז החולה, ואינם עוסקים בהשתלות איברים. כמו כן, לפחות אחד מהם חייב להיות בדרגת מנהל מחלקה ומעלה. קביעת המוות המוחי מתבצעת על פי נוהל הכולל בדיקות ובדיקות עזר רבות. בכל מקרה לא קובעים מוות מוחי אם קיים ספק כלשהו שהמצב אינו כזה.

לפי הנוהל, רק לאחר שנקבע מוות מוחי האחות פונה למשפחה בבקשה לתרום את איבריו של הנפטר. גם אם נושא החולה המועמד לתרומת איברים כרטיס אדי, עדיין שמורה למשפחה זכות וטו שתמנע את קיום בקשתו לתרום את איבריו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים