נמר

נמר
מצב שימור
מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי חתול
משפחה:	חתוליים
סוג:	פנתר
מין:	נמר
שם מדעי
Panthera pardus ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

נמר אמור

נמר שחור הוא נמר שעורו כהה יותר משאר הנמרים

נמר אפריקאי

נמר אפריקאי שצד אימפלה בפארק הלאומי קרוגר.

יאיר אזולאי הוא מגניב מאוד וכולם גרועים

אנטומיה

גופו של הנמר מכוסה פרווה בגוון צהוב, והוא מנומר בחברבורות מעוגלות וטבעתיות כהות רבות בגבו ומשני צידי גופו. בטנו וחזהו בהירים. גוני פרוותו מסווים אותו, וקשה לגלותו כשהוא מסתתר בסבך הצמחייה. גופו שרירי וזנבו ארוך יחסית לגופו.

אורך גוף הנמר עד 2.2 מטר, אורך זנבו עד 1.2 מטר ומשקלו כ-30–90 ק"ג. ממדים אלו תלויים בתת-המינים, שהגדול שבהם הוא נמר הודי שהפרט המתועד הגדול ביותר ממנו הגיע לאורך 262 ס"מ. הפרט הכבד ביותר שתועד היה נמר אפריקני שמשקלו היה 92 ק"ג. כמו במרבית הפנתרים הזכרים גדולים יותר מהנקבות.

התנהגות

הנמר שוכן ביערות, בערבות, בהרים ובשטחים סלעיים. הוא מיטיב לטפס על עצים, כושר קפיצתו טוב למדי, תגובותיו זריזות וריצתו מהירה. הוא משחר לטרפו לקראת הלילה. בעת הציד הוא חונק את טרפו על ידי נשיכה בצווארו. יש שיאכל מן הטרף במקום הציד ואחר יסתיר את השיירים לארוחה נוספת ויש שיחוש אי ביטחון ויעלה את טרפו למרומי עץ, מפני שיריביו העיקריים (מלבד האריה), הצבועים והזאבים הטלואים אינם מטפסים על עצים. הנמר הוא בעל יצר הריגה חזק ביותר, והוא צד בעלי חיים גם כאשר איננו רעב. מפאת היותם בעלי-חיים לא חברותיים, אין הם לומדים האחד מהשני להיזהר מפני רדיפות האדם. הם גם אינם יודעים להיזהר מטורפים אחרים או ממלכודות, ולכן קל יחסית להשמידם.

הנמרים הם בעלי חיים טריטוריאליים (בעלי נחלה) וסוליטאריים (יחידאים). הטריטוריה של הזכר גדולה משל הנקבה ולעיתים חופפת בחלקה טריטוריות של נקבות אחדות ושטחה עשוי להגיע לעשרות קמ"ר. הנמרים מסמנים את תחום מחייתם בשתן, בגללים, בשאגות ועוד. מלבד מפגשים מזדמנים נדירים בין פרטים, נוצר קשר קצרצר בן יומיים-שלושה בין הזכר לנקבה וזאת בעונת הרבייה בלבד. בתום פרק זמן זה ולאחר ההזדווגות, נפרד הזכר מן הנקבה, מבלי להשתתף בגידול הצאצאים הקטנים.

רבייה

עונת הרבייה של הנמר היא בקיץ. ההיריון נמשך כשלושה חודשים, ובסופו ממליטה הנקבה שניים עד שישה גורים במאורת מסתור. הגורים פוקחים את עיניהם כעבור שבוע. האם מגדלת אותם ומכשירה אותם לעצמאות עד גיל של כשנה וחצי. מספר ימים לאחר ההמלטה היא מחדשת את פעילות הציד. הנמרה מקפידה להעביר את הגורים ממקום מסתור אחד למשנהו בתכיפות גבוהה בחודשי חייהם הראשונים כדי לגונן עליהם מפני אויבים שעלולים להתנכל אליהם. תקופת ההנקה נמשכת כשלושה חודשים, וזמן מה לאחר מכן, מתלווים הגורים אל האם בעת יציאתה לציד. הכשרת הנמר הצעיר לציד נעשית על ידי האם. בתחילה צופים הנמרים הצעירים באמם, אחר כך הם מקבלים ממנה חיה שפצעה בעבורם ועליהם בפעם הזו להורגה, ולבסוף הם מורשים לרדוף בעצמם אחר הטרף. בגיל 15–20 חודש הם כבר גדולים דיים והם נעזבים על ידי אמם לקראת דרכם החדשה כעצמאיים בשטח. בגיל שנתיים לערך הם כבר בוגרים מינית, ויכולים להקים דור חדש של צאצאים.

טקסונומיה

התפוצה הרחבה והשוני הרב בין אזורי מחייתו של הנמר גרמו להיווצרות תת-מינים שונים בנמר. מרבית תת-המינים חיים באסיה בשל הסביבה המגוונת בה.

1. נמר אפריקאי, Panthera pardus pardus
2. נמר אמור או נמר סיבירי, Panthera pardus orientalis
3. נמר אנטולי או נמר גלילי, Panthera pardus tulliana
4. נמר המדבר או נמר ערבי, Panthera pardus nimr
5. נמר ברבארי, Panthera pardus panthera
6. נמר פרסי, Panthera pardus saxicolor
7. נמר הודי, Panthera pardus fusca
8. נמר הודו-סין, Panthera pardus delacouri
9. נמר ג'אווה, Panthera pardus melas
10. נמר צפון-סין, Panthera pardus japonensis
11. נמר סיני, Panthera pardus jarvisi (ייתכן שנכחד)
12. נמר סרי-לנקה, Panthera pardus kotiya
13. נמר זנזיבר, Panthera pardus adersi (ייתכן שנכחד)

תפוצת הנמר בארץ ישראל

בארץ ישראל ידוע כי חיו ארבעה תת-מינים של נמרים בטבע:

נמר המדבר

נמר המדבר הוא תת-המין הקטן ביותר של נמר. משקלו כ-25 ק"ג והוא בדרך כלל בלתי מסוכן לאדם בוגר. ההערכות הן שנשארו בעולם מתת-מין זה כ-220 פרטים בלבד. בישראל התפרסם נמר זה ב-1974 כשהתגלה במדבר יהודה. בישראל היו ידועות שתי אוכלוסיות של נמר זה: אחת במדבר יהודה, שככל הנראה נכחדה, והשנייה בהר הנגב, במכתש רמון ובמישור עבדת אשר ייתכן שכוללת 8–9 פרטים.

נמר המדבר האחרון נצפה בישראל לאחרונה בשנת 2007, ואם אכן שרד, זהו תת-המין היחיד של נמר בישראל.

נמר אנטולי

נמר אנטולי הוא מן הנמרים הגדולים בעולם. משקלו מעל 70 ק"ג. הוא נראה לאחרונה בנחל בצת שבגליל המערבי בשנת 1965 לאחר שזכר מבוגר ניצוד שם. מאז מתגלים מדי כמה שנים סימני חיים, כמו עקבות ושיירי טרף, בגליל העליון. כנראה מצוי בגולן הסורי ובדרום לבנון. ישנם גם הטוענים כי נתקלו בו בהר חרמון. ניזון בעיקר מטרף חזירי בר ויחמורים.

נמר סִינַי

נמר סִינַי היה מצוי בהרי אילת עד לפני כמה עשרות שנים ונעלם מן האזור בשל ציד פרוע שהיה מקובל אצל בדואים באזור כדי להשתמש בפרוותו. צבעו צהוב בהיר מאוד, כמעט לבן. גודלו בינוני בהשוואה לתת-מינים אחרים של נמרים. ניזון בעיקר מיעלים, מחוגלות, מקוראים, משפני סלע ולעיתים נדירות יותר גם מפגרים. עד שנות ה-60, היה מצוי תת-מין זה בדרום חצי האי סיני, אך כפי הנראה נכחד גם משם. אלו היו המקומות היחידים שבהם היה מצוי תת-מין זה. המין ככל הנראה נכחד מכדור הארץ באופן מוחלט בשנת 1969.

נמר פרסי

תפוצתו בישראל של הנמר הפרסי כללה את גאון הירדן ומזרח הגולן. תת-מין זה ככל הנראה נכחד בין שנות ה-70 לשנות ה-90, אולם, ישנה אפשרות שישנה אוכלוסייה שרידית בגאון הירדן.

אזכורי הנמר בתנ"ך

• ”מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים” (מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ח')
• ”וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ” (ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו')
• ”הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו” (ספר ירמיהו, פרק י"ג, פסוק כ"ג)
• ”זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם” (ספר ירמיהו, פרק ה', פסוק ו')
• ”וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו” (ספר חבקוק, פרק א', פסוק ח')
• ”וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר” (ספר הושע, פרק י"ג, פסוק ז')
• ”וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל גַּבַּהּ” (ספר דניאל, פרק ז', פסוק ו')

קישורים חיצוניים

• נמר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• נמר, באתר ITIS (באנגלית)
• נמר, באתר NCBI (באנגלית)
• נמר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• נמר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• נמר, באתר GBIF (באנגלית)
• להאזנה: שתי תוכניות רדיו מוקלטות בנושא החתוליים הגדולים שהיו בארץ (אריה, ברדלס ונמר) חלק א', חלק ב'. מתוך: פה ושם בארץ ישראל-פודקסט. בהגשת יפתח מזור.
• יונקים בסכנת הכחדה באזור הים התיכון 2009 באתר IUCN (אנגלית)