חוק התכנון והבנייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BrainWiki5 (שיחה | תרומות)
BrainWiki5 (שיחה | תרומות)
מ ←‏צו הריסה מנהלי: תקלדה ניסוח
שורה 50: שורה 50:


====צו הריסה מנהלי====
====צו הריסה מנהלי====
'''צו הריסה מנהלי''' הוא במקרה שהוקם [[שימוש חורג]] ללא היתר או תוך כדי סטייה מהיתר או החלה הקמתו של בניין או מבנה שחורג מ[[תוכנית בניין עיר]] או [[תוכנית מתאר מקומית]] או [[תוכנית מתאר ארצית]], רשאי יושב ראש ה[[ועדה מקומית לתכנון ובנייה|וועדה מקומית לתכנון ובנייה]] להורות על [[הריסת מבנים|הריסתו]] בתנאי שהוגש לו תצהיר חתום ממהנדס הוועדה המקומית או [[מהנדס עיר|מהנדס הרשות המקומית]].
'''צו הריסה מנהלי''' הוא במקרה שהוקם [[שימוש חורג]] ללא היתר, או תוך כדי סטייה מהיתר, או החלה הקמתו של בניין, או מבנה שחורג מ[[תוכנית בניין עיר]] או [[תוכנית מתאר מקומית]] או [[תוכנית מתאר ארצית]], רשאי יושב ראש ה[[ועדה מקומית לתכנון ובנייה|וועדה מקומית לתכנון ובנייה]] להורות על [[הריסת מבנים|הריסתו]] בתנאי שהוגש לו תצהיר חתום ממהנדס הוועדה המקומית או [[מהנדס עיר|מהנדס הרשות המקומית]].
*'''צו הריסה מנהלי''' במקרה של בנייה ללא [[היתר בנייה]] יודבק על הקיר החיצוני של הבניין ויהיה ניתן לביצוע בתום 24 שעות משעת הדבקתו, בכל מקרה אחר בתום 72 שעות משעת הדבקתו.
*'''צו הריסה מנהלי''' במקרה של בנייה ללא [[היתר בנייה]] יודבק על הקיר החיצוני של הבניין ויהיה ניתן לביצוע בתום 24 שעות משעת הדבקתו, בכל מקרה אחר בתום 72 שעות משעת הדבקתו.
*למי שהוצא נגדו צו הריסה מנהלי יכול לפנות לבית משפט ולבקש למנוע את צו ההריסה.
*למי שהוצא נגדו צו הריסה מנהלי יכול לפנות לבית משפט ולבקש למנוע את צו ההריסה.

גרסה מ־20:10, 7 ביוני 2021

תבנית:חוק (ישראל) חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 הוא חוק המסדיר את פעולתם של מוסדות התכנון בישראל מהרמה הארצית עד לרמה המקומית, את ועדות הערר, תוכניות המתאר (ארצית, מחוזית, ומקומית), שימור אתרים, סלילת דרכים, סידורים לנגישות נכים, סדרי הרישוי וכיוצא בזה. לחוק נחקקו עד עתה 115 תיקונים.

עבירות ועונשין

העבירות

חוק התכנון והבנייה כולל בתוכו פרוט של עבירות על חוק התכנון והבנייה ומפרט את העונשין שיש לנקוט לגבי כל עבירה על החוק.

  • העונשין על החוק הם למי שהורשע בבית משפט.
  • כל אדם אשר משתמש במקרקעין ללא היתר דינו הוא קנס ומאסר שנתיים.
  • כל אדם אשר עושה שימוש במקרקעין כאשר הוא סוטה מהיתר או מתוכנית, דינו הוא מאסר שנה אחת.
  • כל אדם שמשתמש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות, דינו קנס ושנה מאסר.
  • כל אדם שעושה שימוש חורג במקרקעין לאחר התקופה שאושרה לו דינו הוא מאסר שנה.
  • מרגע שקיבל עובר העבירה על אחד מהסעיפים שצוינו הודעה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בכתב והוא ממשיך בביצוע העבירה, גובה הקנס של עובר העבירה גדל בהתאם להתמשכותה של העבירה לאחר שקיבל את ההודעה בכתב ומשך המאסר על חלק מהעבירות יגדל גם הוא.
  • לאחר ההרשעה רשאי בית המשפט, בשעת גזר הדין:
    1. להורות שהבניין או חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר ייהרס או יסולק על ידי הנשפט או על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כאשר היא יכולה לחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע.
    2. בית המשפט רשאי לתת כל צו שהוא רואה לנכון, צו סגירה, צו אישור שימוש וצו להתאמת הבנייה להיתר או לתוכנית.
    3. בית המשפט רשאי להורות על הנשפט להפסיק את העבודה או את השימוש במקרקעין שסוטה מהיתר או מתוכנית.

כפל קנס

לאחר שהורשע אדם בעבירה על החוק, בית המשפט רשאי להתיר את הבנייה ולהטיל על האדם שביצע את העבירה ובנה ללא היתר, בנוסף לקנס הקבוע בחוק, קנס נוסף שגובהו הוא כפל השווי של המבנה או של התוספת למבנה שהוקמו ללא היתר. בנוסף לכך, אם הוקם תוך סטייה מהיתר גובה הקנס יהיה כפל השווי כפי שהיה אמור להיות אילו הוקם ללא הסטייה מההיתר.

האחראים לביצוע העבירה

  • בעל ההיתר לביצוע העבודה או השימוש.
  • מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר.
  • בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה (כל אחד מהשותפים אם ישנם כאלה).
  • המבצע בפועל את העבירה.
  • המשתמש בפועל במקרקעין.
  • האחראי לעבודה או לשימוש, לרבות האדריכל המהנדס או ההנדסאי האחראים לביצוע והקבלן הראשי.
  • מבצעי העבירה יוכלו להתגונן על ידי הוכחה שהעבירה לא נעשתה בידיעתם והם נקטו בכל האמצעים לקיום הוראות החוק בכל הנוגע לעבירה.
  • בהתקיים אחד מתנאים אלו:
  • לא מוצאים את האדם שביצע את העבירה או שלא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה או שמי שביצע את העבירה מת, רשאי בית המשפט לפי דרישתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להורות לה לבצע את ההריסה.

צו הפסקה מנהלי ושיפוטי

אם יש יסוד שסביר להניח כי מתבצעות עבודות בנייה ללא היתר בנייה או תוך סטייה מהיתר בנייה רשאים הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והוועדה מחוזית לתכנון ובנייה, או מתכנן המחוז או מהנדס העיר או יו"ר הוועדה המקומית או קצין משטרה בדרגת מפקח, להורות על הפסקת הבנייה לזמן מוגבל עוד לפני הגשת כתב אישום, צו זה נקרא צו הפסקה מנהלי.

  • ברגע שבית משפט אישר את צו הפסקה מנהלי עם שינויים או ללא שינויים הצו הופך לצו הפסקה שיפוטי.

צו הריסה מנהלי

צו הריסה מנהלי הוא במקרה שהוקם שימוש חורג ללא היתר, או תוך כדי סטייה מהיתר, או החלה הקמתו של בניין, או מבנה שחורג מתוכנית בניין עיר או תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מתאר ארצית, רשאי יושב ראש הוועדה מקומית לתכנון ובנייה להורות על הריסתו בתנאי שהוגש לו תצהיר חתום ממהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית.

  • צו הריסה מנהלי במקרה של בנייה ללא היתר בנייה יודבק על הקיר החיצוני של הבניין ויהיה ניתן לביצוע בתום 24 שעות משעת הדבקתו, בכל מקרה אחר בתום 72 שעות משעת הדבקתו.
  • למי שהוצא נגדו צו הריסה מנהלי יכול לפנות לבית משפט ולבקש למנוע את צו ההריסה.

היסטוריה חקיקתית

הגבלת הריסת מבנה דת

במאי 2012 אשרה הכנסת בקריאה טרומית (אשר קדמה לה אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה) תיקון חדש לחוק, על פיו "הריסה של מבנה המשמש לצורכי דת, יותנו באישורם של שר הפנים והשר לשירותי דת".[1]

"חוק קמיניץ"

ערך מורחב – חוק קמיניץ

בעקבות ועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות ארז קמיניץ, חוקק תיקון מס' 116,[2] שנודע בשם "חוק קמיניץ", המאפשר אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה. לאחר תקופה נטען כי התיקון לחוק פוגע בעיקר במבנים חקלאיים במושבים, דבר שהעלה טענות בדבר שימוש פוליטי בחוק כנגד יישובים ערביים.[3][4]

בשנים שלאחר כניסת החוק לתוקף, 2017–2019, חלה ירידה של 41% בעבירות הבנייה הנפוצות, ושל 75% בעבירות הבנייה החמורות.[5] ראש היחידה הארצית לאכיפה, אבי כהן, דיווח כי בשנת 2019 לבדה הוצאו 1,264 דרישות לתשלום קנס מנהלי, מתוכן 496 מבנים בלתי חוקיים נהרסו על ידי הבעלים באופן עצמאי, ועוד 182 מבנים קיבלו ארכה לפינוי מרצון בפרק זמן נקוב. 37 ממקבלי הדרישות החליטו לערער. חברה אחת שביצעה עבירת בנייה שילמה את הקנס; וכל היתר שלא הרסו ולא שילמו – 549 עבריינים – הועברו לטיפול ההוצאה לפועל. זאת לעומת פחות מ-20% מימוש של צווי ההריסה והפסקת עבודה בתקופה שקדמה לחוק קמיניץ.[5]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, באתר ויקיטקסט