פאני מנדלסון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GHEdition (שיחה | תרומות)
GHEdition (שיחה | תרומות)
שורה 12: שורה 12:
אמה של מנדלסון העניקה לה את שיעורי הפסנתר הראשונים שלה. בגיל 13 מנדלסון יכלה לנגן בעל-פה את כל 24 קטעי ה[[פרלוד]] מתוך "[[הפסנתר המושווה]]" של [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]]. היא ביצעה אותם לכבוד יום הולדתו של אביה בשנת [[1818]].
אמה של מנדלסון העניקה לה את שיעורי הפסנתר הראשונים שלה. בגיל 13 מנדלסון יכלה לנגן בעל-פה את כל 24 קטעי ה[[פרלוד]] מתוך "[[הפסנתר המושווה]]" של [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]]. היא ביצעה אותם לכבוד יום הולדתו של אביה בשנת [[1818]].


מנדלסון נהנתה מחינוך וטיפוח מוזיקלי כאחיה פליקס. בפאני, בדומה לאחיה, התגלו כישרונות מוזיקליים עילאיים כבר כילדה, והיא החלה להלחין מוזיקה. היא ואחיה חלקו יחדיו מספר מורים, בכללם [[קרל פרידריך צלטר]], שהדריך אותם כיצד להלחין החל משנת [[1819]]. אורחים בני ביתם של המנדלסונים, בכללם [[איגנץ מושלס]] וסר [[ג'ורג' סמארט]], התרשמו עמוקות משני האחים במידה שווה. ייתכן כי הושפעה משתי הדודות מדרגה שנייה שלה, פאני פון ארנשטיין ושרה לוי, ששתיהן היו חובבות מוזיקה. פאני פון ארנשטיין הייתה [[מצנט|פטרונית]] של [[סלון ספרותי]], ושרה לוי הייתה נגנית [[כלי מקלדת]] (פסנתר, [[צ'מבלו]] ועוד). היא למדה בברלין אצל [וילהלם פרידמן באך].
מנדלסון נהנתה מחינוך וטיפוח מוזיקלי כאחיה פליקס. בפאני, בדומה לאחיה, התגלו כישרונות מוזיקליים עילאיים כבר כילדה, והיא החלה להלחין מוזיקה. היא ואחיה חלקו יחדיו מספר מורים, בכללם [[קרל פרידריך צלטר]], שהדריך אותם כיצד להלחין החל משנת [[1819]]. אורחים בני ביתם של המנדלסונים, בכללם [[איגנץ מושלס]] וסר [[ג'ורג' סמארט]], התרשמו עמוקות משני האחים במידה שווה. ייתכן כי הושפעה משתי הדודות מדרגה שנייה שלה, פאני פון ארנשטיין ושרה לוי, ששתיהן היו חובבות מוזיקה. פאני פון ארנשטיין הייתה [[מצנט|פטרונית]] של [[סלון ספרותי]], ושרה לוי הייתה נגנית [[כלי מקלדת]] (פסנתר, [[צ'מבלו]] ועוד). היא למדה בברלין אצל [[וילהלם פרידמן באך]].


היא הוגבלה בשל הגישה ששררה בעת ההיא כלפי נשים, ושהייתה גם נחלתו של אביה, שהיה סובלן, יותר מאשר תומך, של פעילויותיה כמלחינה. אביה כתב לה ב-[[1820]] "מוזיקה כנראה תהפוך למשלח ידו [של פליקס, אחיה], בעוד שלך זה יכול להיות וחייב להיות רק כקישוט". מאידך, אחיה תמך בה, כמלחין וכמבצע, אומנם בזהירות (לדבריו מסיבות משפחתיות) בפרסום עבודותיה תחת שמה שלה, אם כי מספר שירים שהלחינה יצאו לאור תחת שמו שלו. בתמורה, פאני מנדלסון סייעה לאחיה בביקורת בונה של יצירותיו.
היא הוגבלה בשל הגישה ששררה בעת ההיא כלפי נשים, ושהייתה גם נחלתו של אביה, שהיה סובלן, יותר מאשר תומך, של פעילויותיה כמלחינה. אביה כתב לה ב-[[1820]] "מוזיקה כנראה תהפוך למשלח ידו [של פליקס, אחיה], בעוד שלך זה יכול להיות וחייב להיות רק כקישוט". מאידך, אחיה תמך בה, כמלחין וכמבצע, אומנם בזהירות (לדבריו מסיבות משפחתיות) בפרסום עבודותיה תחת שמה שלה, אם כי מספר שירים שהלחינה יצאו לאור תחת שמו שלו. בתמורה, פאני מנדלסון סייעה לאחיה בביקורת בונה של יצירותיו.

גרסה מ־11:13, 21 ביוני 2021

פאני מנדלסון
Fanny Mendelssohn
פאני מנדלסון, בציור מאת הצייר שאיתו היא עתידה להתחתן, וילהלם הנזל
פאני מנדלסון, בציור מאת הצייר שאיתו היא עתידה להתחתן, וילהלם הנזל
פאני מנדלסון, בציור מאת הצייר שאיתו היא עתידה להתחתן, וילהלם הנזל
לידה 14 בנובמבר 1805
המבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במאי 1847 (בגיל 41)
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג וילהלם הנזל (18291847) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים סבסטיאן הנזל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאני צצילי מנדלסוןגרמנית: Fanny Cäcilie Mendelssohn;‏ 14 בנובמבר 180514 במאי 1847) אשר לאחר נישואיה הייתה ידועה כפאני הנזל (Fanny Hensel), הייתה מלחינה ופסנתרנית גרמניה ממוצא יהודי, אחותו של פליקס מנדלסון; שניהם היו נכדיו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון. בחייה הלחינה מעל 460 יצירות.

חייה

פאני מנדלסון נולדה בהמבורג בשם פאני צפורה מנדלסון והייתה הבכורה מתוך ארבעה אחים. משפחתה הייתה משפחה יהודית מתבוללת ובעלת ייחוס משני הצדדים: אביה, אברהם, היה בנו של משה מנדלסון, פילוסוף יהודי. אביה שינה מאוחר יותר את שם המשפחה למנדלסון-ברתולדי. אמה, לאה לבית סולומון, הייתה נכדתו של היזם דניאל איציג והייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה. בשנת 1816 הוטבלה פאני מנדלסון על ידי אביה לנצרות פרוטסטנטית.

אמה של מנדלסון העניקה לה את שיעורי הפסנתר הראשונים שלה. בגיל 13 מנדלסון יכלה לנגן בעל-פה את כל 24 קטעי הפרלוד מתוך "הפסנתר המושווה" של באך. היא ביצעה אותם לכבוד יום הולדתו של אביה בשנת 1818.

מנדלסון נהנתה מחינוך וטיפוח מוזיקלי כאחיה פליקס. בפאני, בדומה לאחיה, התגלו כישרונות מוזיקליים עילאיים כבר כילדה, והיא החלה להלחין מוזיקה. היא ואחיה חלקו יחדיו מספר מורים, בכללם קרל פרידריך צלטר, שהדריך אותם כיצד להלחין החל משנת 1819. אורחים בני ביתם של המנדלסונים, בכללם איגנץ מושלס וסר ג'ורג' סמארט, התרשמו עמוקות משני האחים במידה שווה. ייתכן כי הושפעה משתי הדודות מדרגה שנייה שלה, פאני פון ארנשטיין ושרה לוי, ששתיהן היו חובבות מוזיקה. פאני פון ארנשטיין הייתה פטרונית של סלון ספרותי, ושרה לוי הייתה נגנית כלי מקלדת (פסנתר, צ'מבלו ועוד). היא למדה בברלין אצל וילהלם פרידמן באך.

היא הוגבלה בשל הגישה ששררה בעת ההיא כלפי נשים, ושהייתה גם נחלתו של אביה, שהיה סובלן, יותר מאשר תומך, של פעילויותיה כמלחינה. אביה כתב לה ב-1820 "מוזיקה כנראה תהפוך למשלח ידו [של פליקס, אחיה], בעוד שלך זה יכול להיות וחייב להיות רק כקישוט". מאידך, אחיה תמך בה, כמלחין וכמבצע, אומנם בזהירות (לדבריו מסיבות משפחתיות) בפרסום עבודותיה תחת שמה שלה, אם כי מספר שירים שהלחינה יצאו לאור תחת שמו שלו. בתמורה, פאני מנדלסון סייעה לאחיה בביקורת בונה של יצירותיו.

בשנת 1829, לאחר תקופת חיזור של שנים מספר, נישאה מנדלסון לצייר וילהלם הנזל, אשר תמך בהיותה מלחינה. ב-1830 נולד בנה היחיד, סבסטיאן לודוויג פליקס הנזל. לבסוף, עבודותיה נוגנו לעיתים קרובות לצד אלו של אחיה בבית המשפחה בברלין בקונצרטים שנערכו שם.

הופעת הבכורה שלה נערכה בשנת 1838 כשהיא ניגנה את יצירתו של אחיה "הקונצ'רטו לפסנתר מספר 1". ב-1846 החלה לקבל הזמנות ממו"לים.

פאני מנדלסון-הנזל נפטרה בברלין בשנת 1847 כתוצאה מסיבוכים של שבץ שבו לקתה בעודה מבצעת את אחת מהאורטוריות של אחיה, "ליל הוואלפורגיס הראשון".

מותה הפתאומי קטע באיבה את הקריירה המוזיקלית שלה. אחיה, שהיה שבור ממותה, חיבר יצירה לזכרה - רביעיית המיתרים בפה מינור "אופוס 80", יצירה מלאה ברגשות סוערים ועצב. הוא מת פחות מחצי שנה לאחר מותה, גם הוא מאותה הסיבה. בעלה חדל מלצייר לאחר מותה.

בשנים האחרונות נודעה המוזיקה שלה תודות למספר קונצרטים שנערכו ויצאו כדיסקים. המוניטין שלה קודם גם על ידי חקר היצירתיות המוזיקלית הנשית, שהיא אחת מהדוגמאות הבודדות שלה מן המאה התשע עשרה שתועדו בצורה מספקת.

מיצירותיה

ערך מורחב – List of compositions by Fanny Mendelssohn

שפורסמו

  • אופ' 1 - שישה שירים
  • אופ' 2 - ארבעה שירים ללא מילים
  • אופ' 3 - שישה שירי גן
  • אופ' 4/5 - שישה שירים ללא מילים
  • אופ' 6 - ארבעה שירים ללא מילים
  • אופ' 7 - שישה שירים
  • אופ' 8 - ארבעה שירים ללא מילים
  • אופ' 9 - שישה שירים
  • אופ' 10 - חמישה שירים
  • אופ' 11 - טריו לפסנתר

שפורסמו תחת שמו של אחיה

  • שירים 2, 3 ו12 מתוך אופ' 8
  • שירים 7, 10 ו12 מתוך אופ' 9

שלא פורסמו

  • קנטטת איוב (1831)
  • אוברטורה בדו מז'ור (1832)
  • רביעיית מיתרים במי במול מז'ור (1834)
  • נוטורנו בסול מינור (1838)
  • Das Jahr ("השנה", 1841)
  • Bergeslust ("תענוג הרים", 1847)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאני מנדלסון בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי מוזיקאים