משתמש:אריה יונה/עין טובה – הבדלי גרסאות
קישורים לערכים |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
===חב"ד - תחשוב טוב=== |
===חב"ד - תחשוב טוב=== |
||
לשיטת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]] מחשבה חיובית מובילה לתוצאות טובות, גם ללא מעשה בפועל. ועל כך התפרסם הפתגם '''"תחשוב טוב - יהיה טוב"'''. (במקור ב[[יידיש]]: '''טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט'''.){{הערה|לאחד שביקש רפואה עבור חולה, המליץ לו כאמור. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] עמ' רלו. לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט.}} פתגם זה הפך ליסוד ב[[חסידות חב"ד]] - המבטא את חשיבות כח ה[[מחשבה]] ויכולתו לשנות את המציאות. הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]] זיהה את האימרה עם דברי הבעש"ט: "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא", שבעקבות המחשבה, נפעל בגשמיות שינוי לטובה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://chabadpedia.co.il/index.php/תחשוב_טוב_יהיה_טוב|כותרת=תחשוב טוב יהיה טוב|אתר=חבדפדיה}}</ref> וביאר |
לשיטת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]] מחשבה חיובית מובילה לתוצאות טובות, גם ללא מעשה בפועל. ועל כך התפרסם הפתגם '''"תחשוב טוב - יהיה טוב"'''. (במקור ב[[יידיש]]: '''טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט'''.){{הערה|לאחד שביקש רפואה עבור חולה, המליץ לו כאמור. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] עמ' רלו. לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט.}} פתגם זה הפך ליסוד ב[[חסידות חב"ד]] - המבטא את חשיבות כח ה[[מחשבה]] ויכולתו לשנות את המציאות. הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]] זיהה את האימרה עם דברי הבעש"ט: "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא", שבעקבות המחשבה, נפעל בגשמיות שינוי לטובה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://chabadpedia.co.il/index.php/תחשוב_טוב_יהיה_טוב|כותרת=תחשוב טוב יהיה טוב|אתר=חבדפדיה}}</ref> וביאר, שעל ידי כך מחזק בו את מידת הבטחון וכך פועל שהקב"ה יטיב עמו (גם אם לולא זאת אינו ראוי לזה).<ref>''ליקוטי שיחות לו, שמות א.''</ref> |
||
השקפה זו עומדת בניגוד לשיטת [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]] ב[[מידת הביטחון]] לדבריו, '''אין הבטחה שמה שאתה בוטח בו – יתגשם'''. שהרי אינך יודע תוכניותיו של הבורא, וייתכן שרצונו להענישך לטוב לך, או שהדבר שכעת הנך חושב לרע ומבקש לבטלו – דווקא ממנו תצמח טובה.<ref>בספרו אמונה וביטחון פרק ב.</ref> |
השקפה זו עומדת בניגוד לשיטת [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]] ב[[מידת הביטחון]] לדבריו, '''אין הבטחה שמה שאתה בוטח בו – יתגשם'''. שהרי אינך יודע תוכניותיו של הבורא, וייתכן שרצונו להענישך לטוב לך, או שהדבר שכעת הנך חושב לרע ומבקש לבטלו – דווקא ממנו תצמח טובה.<ref>בספרו אמונה וביטחון פרק ב.</ref> |
||
גרסה מ־12:41, 23 ביוני 2021
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| עריכה - שיחה | |
עין טובה הוא מונח ביהדות המלמד על הסתכלות חיובית כחלק משלל מידה טובה, להיפך מעין רעה בהקשרה השלילי. המושג מוזכר בתנ"ך, ובכתבי חז"ל, הפרשנים נתנו פירושים שונים לגבי הגדרתו.
המונח משמש כנקודה מרכזית בתורת החסידות, שנתנה לה פירוש והקשר שונה. ואצל כותבים ומרצים בנושאי פסיכולוגיה חיובית ואושר.
מקור
בספר משלי[1] נאמר: "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל". ולפי דרשת התלמוד [2] תכונה זו מקנה עדיפות לכיבוד ב"כוס של ברכה".[3]
במשנה באבות נאמר: ”איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה.”[4]. ”כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו".”[5]
פרשנות
יש שפירשו שמדובר במידת הנדיבות [6] [7]. ויש שפירשו במידת ההסתפקות[8][9]
יש מבארים שהכוונה על הסתכלות אופטימית, שבכל דבר שיראה - יביט עליו בהסתכלות טובה[10] לדבריהם תכונה זו נובעת מחמת האמונה שה' נותן לכל אחד בדיוק את החלק המתאים והמושלם ביותר עבורו. בין אם המדובר בהסתכלות כלפי חבירו [11] עצמו (הערכה עצמית), או כלפי האל.
יש המקשרים את מדה זו עם מידת הביטחון, המצווה לדון לכף זכות, או להכרת טובה. ולשורש דברי רבי עקיבא כל דעביד רחמנא לטב עביד.
בתורת החסידות
ברסלב -נקודה טובה
לשיטת רבי נחמן מברסלב יש לחפש נקודה טובה, גם כשמדובר באדם חוטא, ובכך להשפיע עליו מבחינה רוחנית, שיטה זו דומה לאפקט פיגמליון - נבואה המגשימה את עצמה. בה טוענים חוקרים שכאשר אנו מאמינים שהתלמיד הוא טוב אז הוא באמת יצליח.
כך גם מדריך ר' נחמן, שיש למצוא גם בו בעצמו נקודות טובות ועל-ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו מעט טוב, על-ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות. העיקרון המנחה תפיסה זו הוא כי ההתבוננות ברע, אפילו מתוך כוונה לבערו, גורמת לאדם ייאוש ורפיון ידיים. דווקא המבט על הטוב נותן לאדם תקווה ואמונה בעצמו, ואז ממילא החלקים השליליים באישיותו ובמעשיו לא יתאימו למעלתו וינשרו מעליו כקליפה יבשה.[12]
יש שכינו דרך זו כ"שיטת אזמרה" על שם הפסוק אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי[13] אותו דרש רבי נחמן כהוראה לשמוח במעט טוב שיש בי. הרב אליהו גודלבסקי הקים ארגון על שם תורה זו בשם "אזמרה".
חב"ד - תחשוב טוב
לשיטת האדמו"ר הצמח צדק מחשבה חיובית מובילה לתוצאות טובות, גם ללא מעשה בפועל. ועל כך התפרסם הפתגם "תחשוב טוב - יהיה טוב". (במקור ביידיש: טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט.)[14] פתגם זה הפך ליסוד בחסידות חב"ד - המבטא את חשיבות כח המחשבה ויכולתו לשנות את המציאות. הרב מנחם מנדל שניאורסון זיהה את האימרה עם דברי הבעש"ט: "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא", שבעקבות המחשבה, נפעל בגשמיות שינוי לטובה.[15] וביאר, שעל ידי כך מחזק בו את מידת הבטחון וכך פועל שהקב"ה יטיב עמו (גם אם לולא זאת אינו ראוי לזה).[16]
השקפה זו עומדת בניגוד לשיטת החזון איש במידת הביטחון לדבריו, אין הבטחה שמה שאתה בוטח בו – יתגשם. שהרי אינך יודע תוכניותיו של הבורא, וייתכן שרצונו להענישך לטוב לך, או שהדבר שכעת הנך חושב לרע ומבקש לבטלו – דווקא ממנו תצמח טובה.[17]
כך גם סבור הרב שלמה אבינר שיש להיזהר ולא להיות בטוח שמחשבתו חיבת לפעול אלא רק לדעת שמחשבות של ביטחון בה' שרוצה בטובתו יכול לעזור להצליח.[18]
עין טובה בחקר האושר
לדברי ד"ר טל בן שחר: אושר אינו מותנה אך ורק בדברים שאנו עושים ובמקום שאנו נמצאים, אלא גם במה שאנחנו בוחרים להתרכז.[19]
ראלף וולדו אמרסון אמר "העולם הוא גיהנום לאחד וגן עדן לאחר". הדברים שאנו בוחרים להתמקד בהם קובעים במידה רבה אם ניהנה ממה שנעשה.
שיסקפיר אמר "אין רע ואין טוב בעולם, אלא במחשבתנו ומשפטנו לבד"[20]
אחת מהפרקטיקות שמציעים חוקרי הפסיכולוגיה חיובית לרכוש את הראיה החיובית היא על ידי כתיבת יומן תודה - לכתוב על חמישה דברים קטנים שעשו לנו טוב במשך היום. הדבר מבוסס על מחקר של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה שלקחו שתי קבוצות לחצי מהמשתתפים במחקר נאמר: ״יש הרבה דברים בחיים, קטנים וגדולים, שאנחנו יכולים להעריך ולהכיר עליהם תודה. כתבו כל יום חמישה דברים טובים שקרו לכם היום. לחצי השני נאמר לכתוב מה הם עשו באותו היום. בכל מקרה, מדובר היה סך הכל בכמה דקות ביום. כשעקבו אחריהם לאורך זמן, החוקרים גילו תוצאות מרחיקות לכת. חברי הקבוצה שהכירה תודה לא רק למדו להעריך את מה שקורה, אלא גם היו מאושרים יותר. בנוסף, הם היו החלטיים, נמרצים ואופטימיים יותר. הם גם נהיו יותר נדיבים, נהנו משינה טובה יותר, והיו חולים הרבה פחות.[21]
החוקרים הסבירו: כשאנחנו מחפשים על מה להודות, אנחנו מפעילים ומאמנים סגנון מחשבה חדש. אנחנו מתחילים לשים לב לכל הדברים הטובים שקורים לנו, מה שיש לנו, וגם מה שהיה לנו כל הזמן ממש מתחת לאף. זה גורם לנו להרגיש טוב ולהיפתח לעוד חוויות חיוביות וכך ליצור מעגל חיובי של השפעה.זה אחד הכישורים המרכזיים של האושר.
תאורית 'הסוד'
ישנה תאוריה הטוענת כי המחשבות הן מגנטיות, ויש להן תדר. כאשר אנחנו חושבים, המחשבות האלו משוגרות ליקום והן מושכות כמו מגנט את כל הדברים הדומים שנמצאים באותו תדר. כל מה שמשוגר כלפי חוץ, חוזר למקור. והמקור הזה, זה אנחנו. תאורה זו פורסמה בספר הסוד.
על תאוריה זו ישנה ביקורת גדולה אודות חוסר המדעיות של השיטה. בנוסף נמתחה ביקורת מכיוונים נוספים.[22] הרעיון שהאדם עצמו אחראי למצבו, גם אם מדובר במחלות או פגעים שבאו עליו בעל כורחו ספג ביקורת חריפה.
הפרופסור הרב בנימין בלך כתב מאמר ובו הוא חולק על התפיסה של ספר "הסוד" וטוען "הקב"ה אינו נער השליחויות שלך"… ה' נותן לך מה שטוב לך, ולא בהכרח מה שאתה חושב שטוב לך.
יש להבדיל בין תאורית הסוד שמאמינה שיהיה טוב רק בגלל שחשבת, לבין שיטת חב"ד הסוברת שאין כזה דבר ביהדות שיהיה טוב רק בגלל שחשבת. אלא "הביטחון בה' הוא זה שיביא לתוצאות טובות". "כאשר הוא סומך על הקב"ה לבד אזי ההנהגה עמו מלמעלה היא מידה כנגד מידה והקב"ה שומר ומרחם עליו".[23]
לקריאה נוספת
- לבחור באושר - ד"ר טל בן שחר.
- עין טובה ולימוד זכות הדרכה תורנית.
- מצגות על עין טובה - באתר משרד החינוך.
הערות שוליים
- ^ ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ח, עמוד ב'
- ^ אמר ריב"ל: "אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר: טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך". מסביר המהרש"'א שהברכה חלה לפי כוונת המברך, ואדם בעל עין טובה מברך את הזולת בכל ליבו.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט'
- ^ (פרק ה משנה יט)
- ^ ואצל אברהם אבינו מצאנו שהיה שמח בחלקו ואינו מקנא בממון חבירו ממה שאמר למלך סדום שלא יקח כלום מכל הרכוש שלקח שלל במלחמה. וכן היה שמח בטובתן של הבריות ומחפש להנות אותם מנכסיו כמו שמצאנו שנתן לאורחים בשפע 'בן בקר רך וטוב'. וכן נתן מעשר למלכי צדק, ולעפרון נתן ארבע מאות שקל כסף, ולא הקפיד על ממונו. מגן אבות לרשב"ץ מסכת אבות פרק ה משנה יט
- ^ רבינו יונה
- ^ במשנה באבות (פרק ד משנה א) אמרו "איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא". השמחה בחלקו היא להביט בשמחה ולהתרכז במה שיש לו ולא על מה שחסר לו. אדם זה נקרא עשיר בלשון המשנה, שכן הוא עשיר בדעתו ומרוצה ממה שיש לו. מהר"ל על פרקי אבות
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם
- ^ אברהם גרודז'ינסקי מבית אברהם ח</nowiki>א. ובספר, חובת האדם בעולמו חלק ו - מידת עין טובה.
- ^ פירוש יעב"ץ למשנה באבות ה, יט
- ^ לפי תפיסת עולם זו, הדרך להתקדם בעבודת ה' היא להגדיל את האור ואת הטוב לממדים כאלה שהרע יאבד את אחיזתו.ליקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב. ראה באתר המינהל לחינוך דתי.
- ^ תהלים פרק קד פסוק לג
- ^ לאחד שביקש רפואה עבור חולה, המליץ לו כאמור. ספר המאמרים תרפ"ז עמ' רלו. לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט.
- ^ תחשוב טוב יהיה טוב, באתר חבדפדיה
- ^ ליקוטי שיחות לו, שמות א.
- ^ בספרו אמונה וביטחון פרק ב.
- ^ שיעורי הרב שלמה אבינר
- ^ ספר באושר ובאושר עמוד 101.
- ^ המלט, מערכה שנייה, תמונה שנייה, תרגום אברהם שלונסקי.
- ^ יהודית כץ באתר הארץ.
- ^ Catherine Bennett, Only an idiot could take The Secret seriously. Yet Cameron seems to be following its tips to the letter, באתר הגארדיאן, 26 באפריל 2007
- ^ האם-ישנו-מקור-ביהדות-למה-שמשווקים-היום, באתר טעמו וראו