מסילת הרכבת המחתרתית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:11, 26 ביוני 2021

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: טעויות תרגום) ולשון.

מפה של חלק מנתיבי המילוט אשר שימשו את העבדים

מסילת הרכבת המחתרתית (באנגלית: The Underground Railroad) הייתה רשת מחתרתית של נתיבים סודיים ובתים בטוחים שהוקמו בארצות הברית בראשית אמצע המאה ה-18, שסייע בעיקר לאפרו-אמריקאים משועבדים לברוח למדינות חופשיות בארצות הברית ולקנדה.^[1] הרשת כללה את אנשי התנועה לביטול העבדות ואחרים שתמכו בנמלטים. באמצע המאה ה-19 פעילות מסילת הרכבת המחתרתית הגיע לשיאה.

מבנה

"מסילת הרכבת המחתרתית" לא הייתה מתחת לפני הקרקע או התנהלה באמצעות רכבות. ג'ון רנקין (אנ'), כומר פרביטריאני האמריקני, פעיל מרכזי במסילת הרכבת באיזור אוהיו הסביר את השם: "זה נקרא כך בגלל שמי שנכנס אליה נעלם מעיני הציבור כאילו באמת ירד מתחת לפני האדמה. לאחר שהעבדים הנמלטים נכנסו למקום המסתור [הראשון] במסילה, לא ניתן היה למצוא זכר מהם. הם הועברו בחשאי ממקום מסתור אחד למשנהו עד שהגיעו ליעד בו הם הצליחו להיות חופשיים."^[2] ^[3] כללה בתוכה רשת של בתי מקלט, קודים סודיים, מקומות מסתור ומעברים סודיים. מנהיגיו המרכזיים של הארגון היו אפרו-אמריקאים חופשיים בשיתוף עם כנסיות אפרו-אמריקאיות. הפעילות נתמכה על ידי קבוצות מיעוט נוספות או פעילי זכויות אדם ביניהם אינדיאנים, מקסיקנים ואמריקאים לבנים. הסיוע כלל אספקת מזון, מחסה, בגדים והעברות ממקלט למקלט. הקמת הארגון נעשתה בשקט ומפה לאוזן, מעט מאוד אנשים תיעדו את הפעילות הסודית הזו, על מנת להגן על הנמלטים ועל אלו ששימשו להם כמקלט. במקרים בהם נתפסו העבדים הנמלטים, הם נאלצו לחזור לעבדות, אלו שנתפסו מסייעים בהברחת עבדים נעצרו ונשלחו לכלא. מסלולי הבריחה היו חמקמקים וחשאיים, וגם כיום, שנים לאחר מכן, ניתן רק לשער את השיטות בהן נקטו המבריחים. כמו כן, כמעט ולא קיימות עדויות דוקומנטריות המעידות על קיום הארגון. מרבית הידע נאסף מזיכרונות של אנשים שניהלו את הארגון בפועל. ההשערות אומרות כי בין 15,000-20,000 עבדים עברו את המסע אל החופש. לדוגמה - העבדים במחוז קולומביה הצטמצמו מ 4694 עד 640 על ידי "רכבת תחתית וחטיפות פלוניות".^[4]

פעילות

המחתרת הבריחה את העבדים ממדינות הדרום בהן העבדות הייתה מותרת, אל המדינות הצפוניות או קנדה בהן העבדות נאסרה ובכך סייעה לשחרורם של אלפי עבדים. על פי הערכה שנעשתה, 100,000^{[דרושה הבהרה]} עבדים ברחו באמצעות מסילת הרכבת המחתרתית. שיא פעילותה של המחתרת הייתה בין השנים 1810 ל-1850, והיא נחשבת לאחד הגורמים אשר הובילו למלחמת האזרחים בארצות הברית ולביטול מוסד העבדות. בראש הארגון עמדו חברים אמריקניים בתנועה לביטול העבדות. בין מנהיגי המחתרת היו הארייט טאבמן, שפחה שחורה אשר נמלטה בעצמה אל החופש, והנרי דייוויד תורו, מהפילוסופים החשובים של המאה ה-19, אשר הניח את היסודות התאורטיים לאי-ציות אזרחי מטעמי מצפון. השם של הארגון נושא כפל לשון, משום שמשמעות המילה underground באנגלית הוא גם מחתרת וגם "תת-קרקעי". עם זאת, הארגון לא השתמש דווקא ברכבות על מנת להבריח את העבדים ולא היו לו מסילות משלו.^[5]^[6]

בשיא הפעילות, מעל 1,000 עבדים הוברחו כל שנה ממדינות הדרום בסיוע של הארגון, על פי חוק העבד הנמלט משנת 1793, נדרשו פקידים ממדינות חופשיות לסייע לבעלי עבדים או לסוכניהם שחזרו לעבדים הנמלטים, אך אזרחים וממשלות של מדינות חופשיות רבות התעלמו מהחוק, ומסילת הרכבת המחתרתית שגשגה.^[7] ההשערות אומרות כי 3,000 איש בקירוב לקחו חלק בפעילות הארגון, חלק פעלו כסוכנים שמטרתם לגייס כספים וחלק כמבריחים או כאלו המספקים מקום מסתור. המדינות אליהן הוברחו העבדים המשוחררים היו בטוחות משום שלא הסגירו חזרה את הנמלטים ואף הגישו סיוע רחב. במדינות אליהם נקלטו העבדים הם עבדו כחקלאים וסייעו בהקמת חוות שונות.

עם הזמן גם בצפון וגם בדרום הבינו כי קיים קושי גדול לאכוף את חוקי העבדים הנמלטים שנחקקו ב-1850. למעשה, היה זה חוסר היכולת של הממשלה הפדרלית לאכוף את החוקים המהווים את הגורם העיקרי בהפרדה. בשנת 1861, החלה מלחמת האזרחים האמריקאית. ככל שהמלחמה התפשטה דרומה, רבים מהאדונים נמלטו כשהם לוקחים איתם את עבדיהם ומשאירים את הזקנים והחולים מאחור. צבאות האיחוד שנכנסו לשטחים שפונו מצאו ייאוש ורעב. הניצולים הועברו במעלות הנהר אל החזית הצפונית שם טופלו על ידי גורמי סיוע שונים. באותה התקופה, מפקד מערב ארצות הברית, הגנרל גרנט, אישר לארגון הרכבת התחתית המחתרתית להעביר עבדים ממקום למקום. כך, נחשפה הרשת הרחבה והופסקה הפעילות המחתרתית, מרבית פעילי הארגון התפנו לטובת שיקום וסיוע לנפגעי המלחמה.

ראו גם

לקריאה נוספת

היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו, הווארד זין, (תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן), תל אביב: בבל, תשס"ז-2007.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסילת הרכבת המחתרתית בוויקישיתוף

A secret network that helped slaves find freedom - מאתר ה-BBC
מסילת הרכבת המחתרתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Dyan Cross, The Underground Railroad : the long journey to freedom in Canada, Toronto: J. Lorimer & Co, 2010, עמ' 1-4, ISBN 978-1-55277-581-3
^ Ritchie, Andrew (1870). The soldier, the battle, and the victory : being a brief account of the work of Rev. John Rankin in the anti-slavery cause. Cincinnati: Western Tract and Book Society. pp. 96–97.
^ Blight, David, 2004, p. 3.
^ Buckmaster, Henrietta, "The Underground Railroad.", The North American Review 246, no. 1, 1938, עמ' 142-49
^ הווארד זין, תרגום: תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן, היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו, תל אביב: בבל, תשס"ז 2007
^ The Underground Railroad, www.pbs.org
^ White, Deborah G. (Deborah Gray), 1949-, Freedom on my mind : a history of African Americans, with documents, Boston: Boston : Bedford/St. Martins

[1] Dyan Cross, The Underground Railroad : the long journey to freedom in Canada, Toronto: J. Lorimer & Co, 2010, עמ' 1-4, ISBN 978-1-55277-581-3

[2] Ritchie, Andrew (1870). The soldier, the battle, and the victory : being a brief account of the work of Rev. John Rankin in the anti-slavery cause. Cincinnati: Western Tract and Book Society. pp. 96–97.

[3] Blight, David, 2004, p. 3.

[4] Buckmaster, Henrietta, "The Underground Railroad.", The North American Review 246, no. 1, 1938, עמ' 142-49

[5] הווארד זין, תרגום: תרגם מאנגלית: מתן קמינר; ערכו: ורד בן-ימי ואייל דותן, היסטוריה עממית של ארצות הברית: מ-1492 ועד ימינו, תל אביב: בבל, תשס"ז 2007

[6] The Underground Railroad, www.pbs.org

[7] White, Deborah G. (Deborah Gray), 1949-, Freedom on my mind : a history of African Americans, with documents, Boston: Boston : Bedford/St. Martins

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == מבנה ==
-"מסילת הרכבת המחתרתית" לא הייתה מתחת לפני הקרקע או התנהלה באמצעות רכבות. [[ג'ון רנקין]] {{אנ|John Rankin (abolitionist)}}, כומר פרביטריאני האמריקני, פעיל מרכזי במסילת הרכבת באיזור אוהיו הסביר את השם: "זה נקרא כך בגלל שמי שנכנס אליה נעלם מעיני הציבור כאילו באמת ירד מתחת לפני האדמה. לאחר שהעבדים הנמלטים נכנסו למקום המסתור [הראשון] במסילה, לא ניתן היה למצוא זכר מהם. הם הועברו בחשאי ממקום מסתור אחד למשנהו עד שהגיעו ליעד בו הם הצליחו להיות חופשיים."<ref>{{cite book|url=https://archive.org/details/ASPC0002367700|title=The soldier, the battle, and the victory : being a brief account of the work of Rev. John Rankin in the anti-slavery cause|last=Ritchie|first=Andrew|publisher=Western Tract and Book Society|year=1870|location=Cincinnati|pages=[https://archive.org/details/ASPC0002367700/page/n96 96]–97}}</ref> It was known as a railroad, using rail terminology such as stations and conductors, because that was the transportation system in use at the time.<ref>Blight, David, 2004, p. 3.</ref> כללה בתוכה רשת של בתי מקלט, קודים סודיים, מקומות מסתור ומעברים סודיים. מנהיגיו המרכזיים של הארגון היו אפרו-אמריקאים חופשיים בשיתוף עם כנסיות אפרו-אמריקאיות. הפעילות נתמכה על ידי קבוצות מיעוט נוספות או פעילי זכויות אדם ביניהם אינדיאנים, מקסיקנים ואמריקאים לבנים. הסיוע כלל אספקת מזון, מחסה, בגדים והעברות ממקלט למקלט. הקמת הארגון נעשתה בשקט ומפה לאוזן, מעט מאוד אנשים תיעדו את הפעילות הסודית הזו, על מנת להגן על הנמלטים ועל אלו ששימשו להם כמקלט. במקרים בהם נתפסו העבדים הנמלטים, הם נאלצו לחזור לעבדות, אלו שנתפסו מסייעים בהברחת עבדים נעצרו ונשלחו לכלא. מסלולי הבריחה היו חמקמקים וחשאיים, וגם כיום, שנים לאחר מכן, ניתן רק לשער את השיטות בהן נקטו המבריחים. כמו כן, כמעט ולא קיימות עדויות דוקומנטריות המעידות על קיום הארגון. מרבית הידע נאסף מזיכרונות של אנשים שניהלו את הארגון בפועל. ההשערות אומרות כי בין 15,000-20,000 עבדים עברו את המסע אל החופש. לדוגמה - העבדים במחוז קולומביה הצטמצמו מ 4694 עד 640 על ידי "רכבת תחתית וחטיפות פלוניות".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Buckmaster, Henrietta|שם="The Underground Railroad."|כתב עת=The North American Review 246, no. 1|עמ=142-49|שנת הוצאה=1938}}}}
+"מסילת הרכבת המחתרתית" לא הייתה מתחת לפני הקרקע או התנהלה באמצעות רכבות. [[ג'ון רנקין]] {{אנ|John Rankin (abolitionist)}}, כומר פרביטריאני האמריקני, פעיל מרכזי במסילת הרכבת באיזור אוהיו הסביר את השם: "זה נקרא כך בגלל שמי שנכנס אליה נעלם מעיני הציבור כאילו באמת ירד מתחת לפני האדמה. לאחר שהעבדים הנמלטים נכנסו למקום המסתור [הראשון] במסילה, לא ניתן היה למצוא זכר מהם. הם הועברו בחשאי ממקום מסתור אחד למשנהו עד שהגיעו ליעד בו הם הצליחו להיות חופשיים."<ref>{{cite book|url=https://archive.org/details/ASPC0002367700|title=The soldier, the battle, and the victory : being a brief account of the work of Rev. John Rankin in the anti-slavery cause|last=Ritchie|first=Andrew|publisher=Western Tract and Book Society|year=1870|location=Cincinnati|pages=[https://archive.org/details/ASPC0002367700/page/n96 96]–97}}</ref> <ref>Blight, David, 2004, p. 3.</ref> כללה בתוכה רשת של בתי מקלט, קודים סודיים, מקומות מסתור ומעברים סודיים. מנהיגיו המרכזיים של הארגון היו אפרו-אמריקאים חופשיים בשיתוף עם כנסיות אפרו-אמריקאיות. הפעילות נתמכה על ידי קבוצות מיעוט נוספות או פעילי זכויות אדם ביניהם אינדיאנים, מקסיקנים ואמריקאים לבנים. הסיוע כלל אספקת מזון, מחסה, בגדים והעברות ממקלט למקלט. הקמת הארגון נעשתה בשקט ומפה לאוזן, מעט מאוד אנשים תיעדו את הפעילות הסודית הזו, על מנת להגן על הנמלטים ועל אלו ששימשו להם כמקלט. במקרים בהם נתפסו העבדים הנמלטים, הם נאלצו לחזור לעבדות, אלו שנתפסו מסייעים בהברחת עבדים נעצרו ונשלחו לכלא. מסלולי הבריחה היו חמקמקים וחשאיים, וגם כיום, שנים לאחר מכן, ניתן רק לשער את השיטות בהן נקטו המבריחים. כמו כן, כמעט ולא קיימות עדויות דוקומנטריות המעידות על קיום הארגון. מרבית הידע נאסף מזיכרונות של אנשים שניהלו את הארגון בפועל. ההשערות אומרות כי בין 15,000-20,000 עבדים עברו את המסע אל החופש. לדוגמה - העבדים במחוז קולומביה הצטמצמו מ 4694 עד 640 על ידי "רכבת תחתית וחטיפות פלוניות".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Buckmaster, Henrietta|שם="The Underground Railroad."|כתב עת=The North American Review 246, no. 1|עמ=142-49|שנת הוצאה=1938}}}}
 ==פעילות==