מחמוד מע'זנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה, ויקיזציה
החלפות (), תיקון כיווניות להערת שוליים, סידור קטגוריות, החלפה (אף על פי ש)
שורה 12: שורה 12:
|בת זוג=כוות'ר ג'האן}}
|בת זוג=כוות'ר ג'האן}}


'''מחמוד מע'זנה''' (ב[[פרסית]]: '''محمود غزنوی'''; [[2 בנובמבר]] [[971]]–[[30 באפריל]] [[1030]]), הידוע גם כימין א-דוולה מחמוד, היה השליט הידוע ביותר מן [[השושלת הע'זנווית]] ששלט בין [[997]] ל-1030. מחמוד הפך את העיר [[ע'זני|ע'זנה]] ('''ע'זני''' ב[[אפגניסטן]]) לבירה עשירה של אימפריה שהשתרעה, במובנים של ימינו, מאפגניסטן לתוך שטחי [[איראן]] ו[[פקיסטן]], כמו גם לשטחים של צפון-מערב [[הודו]]. מחמוד מע'זנה היה הראשון שנשא בתואר [[סולטאן]] לתיאור עוצמתו, למרות ששמר על כפיפות נומינלית ל[[ח'ליפה]].
'''מחמוד מע'זנה''' (ב[[פרסית]]: '''محمود غزنوی'''; [[2 בנובמבר]] [[971]]–[[30 באפריל]] [[1030]]), הידוע גם כימין א-דוולה מחמוד, היה השליט הידוע ביותר מן [[השושלת הע'זנווית]] ששלט בין [[997]] ל-1030. מחמוד הפך את העיר [[ע'זני|ע'זנה]] ('''ע'זני''' ב[[אפגניסטן]]) לבירה עשירה של אימפריה שהשתרעה, במובנים של ימינו, מאפגניסטן לתוך שטחי [[איראן]] ו[[פקיסטן]], כמו גם לשטחים של צפון-מערב [[הודו]]. מחמוד מע'זנה היה הראשון שנשא בתואר [[סולטאן]] לתיאור עוצמתו, אף על פי ששמר על כפיפות נומינלית ל[[ח'ליפה]].
[[קובץ:Mahmud Ghaznavi.jpg|שמאל|ממוזער]]
[[קובץ:Mahmud Ghaznavi.jpg|שמאל|ממוזער]]


מחמוד היה בנו של [[סבוכ תגין]] {{אנ|Sabuktigin}}, שירש את הממלכה העצמאית למחצה שהקים [[אלפ תגין]], שהיה מצביא ממלוכי חשוב של [[השושלת הסאמאנית|האמירות הסאמאנית]]. סבוכ תגין שמר על כפיפות נומינלית לממלכה הסאמאנית. ב-[[994]] הצטרף מחמוד לאביו במסע הצבאי לכיבוש [[ח'וראסאן]], שמרדה במרות הסאמאנית, ולסיוע ל[[אמיר]] הסאמאני [[נוח השני]]. האמירות הסאמאנית נחלשה מאוד בתקופה זו ועמדה מול האיום המתגבר של התפשטות ה[[קראח'אנים]]. בעקבות הצלחתם של סבוכ תגין ושל מחמוד קיבל האחרון אחריות על ח'וראסאן ועל העיר המרכזית [[נישאפור]].
מחמוד היה בנו של [[סבוכ תגין]] {{אנ|Sabuktigin}}, שירש את הממלכה העצמאית למחצה שהקים [[אלפ תגין]], שהיה מצביא ממלוכי חשוב של [[השושלת הסאמאנית|האמירות הסאמאנית]]. סבוכ תגין שמר על כפיפות נומינלית לממלכה הסאמאנית. ב-[[994]] הצטרף מחמוד לאביו במסע הצבאי לכיבוש [[ח'וראסאן]], שמרדה במרות הסאמאנית, ולסיוע ל[[אמיר]] הסאמאני [[נוח השני]]. האמירות הסאמאנית נחלשה מאוד בתקופה זו ועמדה מול האיום המתגבר של התפשטות ה[[קראח'אנים]]. בעקבות הצלחתם של סבוכ תגין ושל מחמוד קיבל האחרון אחריות על ח'וראסאן ועל העיר המרכזית [[נישאפור]].


בן זוגו של מחמוד היה מאלכ איאז ({{אנ|Malik Ayaz|Malik Ayaz}}). איאז היה עבד [[ממלכת גאורגיה|גאורגי]] שנלקח בקרב על ידי הסולטן. לאחר שהסולטן התאהב בו הוא שחררו מעבדות וקידם אותו לדרגת קצין וגנרל בצבא הסולטן, שם הוכיח את עצמו באופן מרשים. הזוגיות בין השניים היוותה השראה לשירים וסיפורים שונים. {{הערה|Ritter, Hellmut (2003). Handbook of Oriental studies: Near and Middle East. 69. Brill. (page 309-310) }} יחסיהם של מחמוד ואיאז הושוו לסיפורי אהבה מפורסמים בתרבות הפרסית, דוגמת [[לילא ומג'נון]].{{הערה| Scott Kugle, "Sultan Mahmud's Makover," in Ruth Vanita(ed.), '''Queering India: Same-sex Love and Eroticism in Indian Culture and Society''', Routledge 2002, pp. 31ff. }}
בן זוגו של מחמוד היה מאלכ איאז ({{אנ|Malik Ayaz|Malik Ayaz}}). איאז היה עבד [[ממלכת גאורגיה|גאורגי]] שנלקח בקרב על ידי הסולטן. לאחר שהסולטן התאהב בו הוא שחררו מעבדות וקידם אותו לדרגת קצין וגנרל בצבא הסולטן, שם הוכיח את עצמו באופן מרשים. הזוגיות בין השניים היוותה השראה לשירים וסיפורים שונים.{{הערה|Ritter, Hellmut (2003). Handbook of Oriental studies: Near and Middle East. 69. Brill. (page 309-310) |כיוון=שמאל}} יחסיהם של מחמוד ואיאז הושוו לסיפורי אהבה מפורסמים בתרבות הפרסית, דוגמת [[לילא ומג'נון]].{{הערה| Scott Kugle, "Sultan Mahmud's Makover," in Ruth Vanita(ed.), '''Queering India: Same-sex Love and Eroticism in Indian Culture and Society''', Routledge 2002, pp. 31ff. |כיוון=שמאל}}



==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 27: שורה 26:


{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:איראן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:איראן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:אפגניסטן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:אפגניסטן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:פקיסטן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:פקיסטן: היסטוריה]]

[[קטגוריה:אנשי מלוכה להט"בים]]
[[קטגוריה:אנשי מלוכה להט"בים]]
[[קטגוריה:להט"בים בימי הביניים]]
[[קטגוריה:ילידי 971]]
[[קטגוריה:ילידי 971]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1030]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1030]]
[[קטגוריה:להט"בים בימי הביניים]]

גרסה מ־21:50, 28 ביוני 2021

מחמוד מע'זנה
محمود غزنوی
מחמוד מקבל גלימה מהח'ליף, איור מהמאה ה-14 לספר ההיסטוריה של המדאני
מחמוד מקבל גלימה מהח'ליף, איור מהמאה ה-14 לספר ההיסטוריה של המדאני
לידה 2 בנובמבר 971
ע'זני, האימריה הסמאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 1030 (בגיל 58)
ע'זני, השושלת הע'זנווית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אבו אל-קאסם מחמוד בן סבכ-תגין
בת זוג כוות'ר ג'האן
שושלת הע'זנווית
תואר סולטאן
כינוי ימין א-דוולה, אמין אל-מלה
אב סבוכ תג'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mas'ud I
Mohammad Ghaznavi
Abd al-Rashid ben Mahmud עריכת הנתון בוויקינתונים
יורש העצר מוחמד ע'זנווי
הסולטאן הראשון של השושלת הע'זנווית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחמוד מע'זנהפרסית: محمود غزنوی; 2 בנובמבר 97130 באפריל 1030), הידוע גם כימין א-דוולה מחמוד, היה השליט הידוע ביותר מן השושלת הע'זנווית ששלט בין 997 ל-1030. מחמוד הפך את העיר ע'זנה (ע'זני באפגניסטן) לבירה עשירה של אימפריה שהשתרעה, במובנים של ימינו, מאפגניסטן לתוך שטחי איראן ופקיסטן, כמו גם לשטחים של צפון-מערב הודו. מחמוד מע'זנה היה הראשון שנשא בתואר סולטאן לתיאור עוצמתו, אף על פי ששמר על כפיפות נומינלית לח'ליפה.

מחמוד היה בנו של סבוכ תגין (אנ'), שירש את הממלכה העצמאית למחצה שהקים אלפ תגין, שהיה מצביא ממלוכי חשוב של האמירות הסאמאנית. סבוכ תגין שמר על כפיפות נומינלית לממלכה הסאמאנית. ב-994 הצטרף מחמוד לאביו במסע הצבאי לכיבוש ח'וראסאן, שמרדה במרות הסאמאנית, ולסיוע לאמיר הסאמאני נוח השני. האמירות הסאמאנית נחלשה מאוד בתקופה זו ועמדה מול האיום המתגבר של התפשטות הקראח'אנים. בעקבות הצלחתם של סבוכ תגין ושל מחמוד קיבל האחרון אחריות על ח'וראסאן ועל העיר המרכזית נישאפור.

בן זוגו של מחמוד היה מאלכ איאז (Malik Ayaz). איאז היה עבד גאורגי שנלקח בקרב על ידי הסולטן. לאחר שהסולטן התאהב בו הוא שחררו מעבדות וקידם אותו לדרגת קצין וגנרל בצבא הסולטן, שם הוכיח את עצמו באופן מרשים. הזוגיות בין השניים היוותה השראה לשירים וסיפורים שונים.[1] יחסיהם של מחמוד ואיאז הושוו לסיפורי אהבה מפורסמים בתרבות הפרסית, דוגמת לילא ומג'נון.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחמוד מע'זנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ritter, Hellmut (2003). Handbook of Oriental studies: Near and Middle East. 69. Brill. (page 309-310)
  2. ^ Scott Kugle, "Sultan Mahmud's Makover," in Ruth Vanita(ed.), Queering India: Same-sex Love and Eroticism in Indian Culture and Society, Routledge 2002, pp. 31ff.