מנואל נוייר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תאריך עדכון המשחקים בנבחרת
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 54: שורה 54:
ביולי 2017 מונה נוייר כ[[קפטן (ספורט)|קפטן]] באיירן מינכן, לאחר פרישתו של [[פיליפ לאם]] ממשחק פעיל, במקביל למינויו לתפקיד הקפטן גם ב[[נבחרת גרמניה בכדורגל|נבחרת גרמניה]]. בתחילת עונת 2016/2017 ניצחו באיירן מינכן ונוייר במשחק [[הסופר קאפ הגרמני]] את בורוסיה דורטמונד, וזכו בתואר אותו לא השיגו שלוש עונות ברציפות. בסוף העונה, נוייר ובאיירן מינכן זכו באליפות חמישית ברציפות בבונדסליגה, והודחו על ידי [[בורוסיה דורטמונד]] בחצי גמר הגביע הגרמני. בשלהי העונה סבל נוייר מפציעה בקרסול, ובמשחקים רבים הוחלף על ידי שוערי המשנה [[סוון אולרייך]] ו[[טום שטארקה]]. נוייר הוכשר במיוחד לצמד המשחקים ברבע גמר ליגת האלופות מול [[ריאל מדריד]], שלאחריהם הודחה באיירן מינכן מהמפעל, ולאחר מכן נותח ולא חזר עוד לשחק בעונה זו. בתחילת עונת 2017/2018 חזר נוייר לשחק, אך הפציעה שלו בקרסול חזרה לאחר שהיה בתהליך שיקום, ואת מקומו בשער תפס סוון אולרייך עד לתום העונה, שבסיומה זכתה באיירן מינכן באליפות הבונדסליגה אך הודחה מול ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות. בגמר [[הגביע הגרמני]], מול [[איינטרכט פרנקפורט]], ישב נוייר על הספסל, לראשונה מאז שנעדר בגלל הפציעה, אך לא שיחק. באיירן מינכן הפסידה באותו גמר 1–3 לאיינטרכט פרנקפורט.
ביולי 2017 מונה נוייר כ[[קפטן (ספורט)|קפטן]] באיירן מינכן, לאחר פרישתו של [[פיליפ לאם]] ממשחק פעיל, במקביל למינויו לתפקיד הקפטן גם ב[[נבחרת גרמניה בכדורגל|נבחרת גרמניה]]. בתחילת עונת 2016/2017 ניצחו באיירן מינכן ונוייר במשחק [[הסופר קאפ הגרמני]] את בורוסיה דורטמונד, וזכו בתואר אותו לא השיגו שלוש עונות ברציפות. בסוף העונה, נוייר ובאיירן מינכן זכו באליפות חמישית ברציפות בבונדסליגה, והודחו על ידי [[בורוסיה דורטמונד]] בחצי גמר הגביע הגרמני. בשלהי העונה סבל נוייר מפציעה בקרסול, ובמשחקים רבים הוחלף על ידי שוערי המשנה [[סוון אולרייך]] ו[[טום שטארקה]]. נוייר הוכשר במיוחד לצמד המשחקים ברבע גמר ליגת האלופות מול [[ריאל מדריד]], שלאחריהם הודחה באיירן מינכן מהמפעל, ולאחר מכן נותח ולא חזר עוד לשחק בעונה זו. בתחילת עונת 2017/2018 חזר נוייר לשחק, אך הפציעה שלו בקרסול חזרה לאחר שהיה בתהליך שיקום, ואת מקומו בשער תפס סוון אולרייך עד לתום העונה, שבסיומה זכתה באיירן מינכן באליפות הבונדסליגה אך הודחה מול ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות. בגמר [[הגביע הגרמני]], מול [[איינטרכט פרנקפורט]], ישב נוייר על הספסל, לראשונה מאז שנעדר בגלל הפציעה, אך לא שיחק. באיירן מינכן הפסידה באותו גמר 1–3 לאיינטרכט פרנקפורט.


באוגוסט 2018 חזר נוייר ללבוש את אפודת השוער הראשון של באיירן מינכן, בניצחון 0–5 על [[איינטרכט פרנקפורט]] במשחק [[הסופר קאפ הגרמני]]. נוייר המשיך לשחק בקביעות בעונת 2018/19, והודח עם קבוצתו כבר בשמינית גמר ל[[ליגת האלופות]] על ידי [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]]. בהמשך העונה נפצע נוייר ואת מקומו בהרכב ירש [[סוון אולרייך]]. נוייר הספיק לחזור בדיוק לגמר [[הגביע הגרמני]], והצטיין במשחק בו ניצחה באיירן את [[ר.ב. לייפציג]] בתוצאה 0–3, מה שהשלים דאבל עבור באיירן מינכן. בעונת 2019/20 זכה נוייר עם באיירן ב[[ טרבל (ספורט)|טרבל]] נוסף, ואף בישל שער ל[[רוברט לבנדובסקי]] בגמר הגביע הגרמני, בו ניצחה באיירן 2–4 את [[באייר לברקוזן]]. בחודש אוגוסט 2020, נוייר המשיך לשחק בעמדת השוער במסגרת חידוש עונת המשחקים בליגת האלופות, שנדחתה בעקבות [[מגפת הקורונה]], והמשיך להציג יכולת טובה. נוייר ניצח עם באיירן מינכן 0–1 את [[פריז סן ז'רמן]] ב[[גמר ליגת האלופות 2020]] והשלים[[טרבל (ספורט)|טרבל]] שני בקריירה, לאחר שהציג בגמר יכולת שיא.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Miguel Val|אתר=Marca|תאריך=1 ביולי 2020|כתובת=https://www.marca.com/en/football/international-football/2020/08/23/5f42e5a7e2704e0a5e8b45b4.html|כותרת=Manuel Neuer adds to his legendary status}}}}
באוגוסט 2018 חזר נוייר ללבוש את אפודת השוער הראשון של באיירן מינכן, בניצחון 0–5 על [[איינטרכט פרנקפורט]] במשחק [[הסופר קאפ הגרמני]]. נוייר המשיך לשחק בקביעות בעונת 2018/19, והודח עם קבוצתו כבר בשמינית גמר ל[[ליגת האלופות]] על ידי [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]]. בהמשך העונה נפצע נוייר ואת מקומו בהרכב ירש [[סוון אולרייך]]. נוייר הספיק לחזור בדיוק לגמר [[הגביע הגרמני]], והצטיין במשחק בו ניצחה באיירן את [[ר.ב. לייפציג]] בתוצאה 0–3, מה שהשלים דאבל עבור באיירן מינכן. בעונת 2019/20 זכה נוייר עם באיירן ב[[ טרבל (ספורט)|טרבל]] נוסף, ואף בישל שער ל[[רוברט לבנדובסקי]] בגמר הגביע הגרמני, בו ניצחה באיירן 2–4 את [[באייר לברקוזן]]. בחודש אוגוסט 2020, נוייר המשיך לשחק בעמדת השוער במסגרת חידוש עונת המשחקים בליגת האלופות, שנדחתה בעקבות [[מגפת הקורונה]], והמשיך להציג יכולת טובה. נוייר ניצח עם באיירן מינכן 0–1 את [[פריז סן ז'רמן]] ב[[גמר ליגת האלופות 2020]] והשלים[[טרבל (ספורט)|טרבל]] שני בקריירה, לאחר שהציג בגמר יכולת שיא.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Miguel Val|אתר=Marca|תאריך=1 ביולי 2020|כתובת=https://www.marca.com/en/football/international-football/2020/08/23/5f42e5a7e2704e0a5e8b45b4.html|כותרת=Manuel Neuer adds to his legendary status}}}}. בעונת 2020/21 ספגה ההגנה של באיירן מינכן 44 שערי ליגה, מתוכם נוייר ספג 42 שערים ב-33 הופעות, שזו הכמות הגבוהה ביותר שבאיירן מינכן ספגה בעונה אחת מאז הגעת נוייר לקבוצה. עם זאת, באיירן מינכן זכתה בכל זאת באליפות התשיעית ברציפות בבונדסליגה. ב[[גביע הגרמני]] הודחו באיירן ונוייר באופן מפתיע על ידי [[הולשטיין קיל]] בשמינית הגמר, וב[[ליגת האלופות]] הודחו באיירן ונוייר ברבע הגמר על ידי [[פריז סן ז'רמן]] לאחר הפסד 3-2 בבית וניצחון 1-0 בחוץ.


נוייר הוא השוער הנבחר ב[[נבחרת השנה של פיפ"א]] בשנים [[2013 בספורט|2013]], [[2014 בספורט|2014]], [[2015 בספורט|2015]] ו-[[2016 בספורט|2016]].
נוייר הוא השוער הנבחר ב[[נבחרת השנה של פיפ"א]] בשנים [[2013 בספורט|2013]], [[2014 בספורט|2014]], [[2015 בספורט|2015]] ו-[[2016 בספורט|2016]].

גרסה מ־13:14, 4 ביולי 2021

מנואל נוייר
Manuel Neuer
נוייר במדי נבחרת גרמניה במונדיאל 2018
נוייר במדי נבחרת גרמניה במונדיאל 2018
מידע אישי
לידה 27 במרץ 1986 (בן 38)
גלזנקירשן שבגרמניה
שם מלא מנואל פטר נוייר
גובה 1.93 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1991–2004 שאלקה 04
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2004–2007
2005–2011
2011– 		שאלקה 04 II
שאלקה 04
באיירן מינכן 		29 (0)
156 (0)
282 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2009– נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 104 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-23 במאי 2021
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-29 ביוני 2021

מנואל פטר נוייר (בגרמנית: Manuel Peter Neuer; נולד ב-27 במרץ 1986) הוא כדורגלן גרמני המשחק בעמדת השוער בקבוצת באיירן מינכן ובנבחרת גרמניה, בהן הוא משמש קפטן.

הוא נודע בהיותו שוער המשמש כסוג של בלם נוסף המסייע למשחק המסירות הקבוצתי, במסירות המדויקות שלו, ובעובדה שהוא מרבה לשחק עם הכדור ברגלו הרחק מקו השער.

הוא זכה בתארים רבים עם באיירן מינכן, לרבות זכייה בטרבל בעונת 2012/13 ובעונת 2019/20. עם נבחרת גרמניה הוא זכה במונדיאל 2014, בו זכה גם בפרס כפפת הזהב. בשנים 2011 ו-2014 הוא נבחר לכדורגלן השנה בגרמניה. בעונת 19/20 זכה נוייר בליגת האלופות עם באיירן מינכן כאשר קיבל את תואר השוער המצטיין של הטורניר.

ב-17 בדצמבר 2020 זכה בתואר ׳השוער הטוב בעולם׳ מטעם פיפ"א.

קריירת מועדונים

שאלקה 04

נוייר נולד בגלזנקירשן שבגרמניה, וגדל במחלקת הנוער של מועדון הכדורגל שאלקה 04, בו החל לשחק כבר בילדותו. בשנת 2004 הוא החל לשחק בקבוצת המילואים של המועדון, וערך בה מספר הופעות לסירוגין במהלך ארבע השנים הבאות.

בעונת 2005/2006 צורף נוייר לסגל הקבוצה הבוגרת של שאלקה, אך לא שיחק באף משחק בעונה זו. הוא החל לכהן כשוער הראשון של שאלקה לאחר פתיחת עונת 2006/2007, אז תפס בשער את מקומו של פרנק רוסט הוותיק. בעונה זו הוא סייע לשאלקה לסיים במקום השני בבונדסליגה, אחרי שטוטגרט, וזכה בתואר השוער המצטיין של הליגה על אף גילו הצעיר, ונחשב כבר אז כמחליפו הפוטנציאלי של ינס להמן בנבחרת גרמניה.

בעונת 2007/2008 ערך נוייר את הופעת הבכורה שלו עם שאלקה בליגת האלופות. במשחק הגומלין של שמינית גמר המפעל, נגד פורטו, הציל נוייר שערים רבים וכך גרר את המשחק לדו-קרב בעיטות עונשין, שגם בו עצר בעיטות של ברונו אלבש וליסנדרו לופס והביא לעלייתה המפתיעה של שאלקה לרבע הגמר, שם היא הודחה על ידי ברצלונה. הוא נבחר לשוער המצטיין של ליגת האלופות באותה עונה. במסגרת הבונדסליגה, הוא היה אחד משלושה שחקנים ששיחקו בכל דקה של העונה, אותה סיימה שאלקה במקום השלישי.

בעונת 2008/2009 לא הצליח להעפיל עם שאלקה לליגת האלופות, בשל הפסד לאתלטיקו מדריד במוקדמות, וסגר עם שאלקה עונה חלשה, בה סיימה הקבוצה רק במקום השמיני בבונדסליגה. עם זאת, כבר בעונה זו החל נוייר לעניין את באיירן מינכן, אך בשאלקה דחו את ההתעניינות בו. בעונת 2009/2010 נוייר הצטיין עם שאלקה, וסיים עם הקבוצה במקום השני בבונדסליגה. עונת 2010/2011 הייתה עונה חלשה מאוד עבור שאלקה בבונדסליגה, כאשר הקבוצה סיימה במקום ה-14, כשנוייר סופג 44 שערי ליגה. עם זאת, שאלקה ונוייר זכו באותה עונה בגביע הגרמני, לאחר ניצחונות 0–1 על באיירן מינכן בחצי הגמר ו-0–5 על דיסבורג בגמר. באותה עונה, נוייר ושאלקה הפתיעו כשהגיעו עד לחצי גמר ליגת האלופות, כאשר הדיחו בדרך את אלופת אירופה המכהנת אינטר מילאנו ברבע הגמר, והודחו על ידי מנצ'סטר יונייטד. באפריל 2011 נוייר הצהיר כי לא יאריך את חוזהו בשאלקה, שעתיד היה להסתיים בתום עונת 2011/2012, ועורר את זעמם של אוהדי שאלקה, משום שעתיד היה לעבור ליריבה באיירן מינכן. בתום עונה זו נבחר נוייר בפעם הראשונה ככדורגלן השנה בגרמניה.

באיירן מינכן

ביוני 2011, שנה לפני תום חוזהו בשאלקה, חתם נוייר על חוזה לחמש שנים במועדון באיירן מינכן, תמורת סכום המוערך בכ-22 מיליון אירו. בבאיירן מינכן תלו בנוייר תקוות רבות, לאחר שהשוערים מיכאל רנסינג, הנס יורג בוט ותומאס קראפט שאיישו את ההרכב הראשון של הקבוצה בשנים הקודמות, לא הצליחו להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר אוליבר קאן בפרישתו בתום עונת 2007/2008. חתימתו של נוייר בבאיירן מינכן לא עברה באופן חלק, ולוותה במחאות רבות של חלק מאוהדי באיירן מינכן. אחת הסיבות למחאות היא העובדה שנוייר הגיע משאלקה, הידועה כיריבה של באיירן מינכן. סיבה אחרת היא העובדה ששנתיים קודם לכן חגג נוייר בהפגנתיות מול אוהדי באיירן מינכן עם דגל הקרן, לאחר ניצחון של שאלקה על באיירן מינכן באליאנץ ארנה. אקט זה היה חיקוי של חגיגה דומה של אוליבר קאן כאשר זכה עם באיירן באליפות בעונת 2000/2001 בדקה ה-94 של המחזור האחרון, ומנע אליפות משאלקה, וחגג בהפגנתיות מול אוהדיה עם דגל הקרן. המחאות נגד נוייר נרגעו לאחר דיונים בין נציגי אוהדים מהמחנות התומכים והמתנגדים לעסקה עם הנהלת הקבוצה, והגעה להסכמה כי נוייר הוא חלק חשוב מהקבוצה.

נוייר תפס במהרה את אפודת השוער הראשון של באיירן מינכן, וכבר בתחילת עונתו הראשונה בקבוצה, 2011/2012, שבר את שיאו של אוליבר קאן כאשר לא ספג שער במדי באיירן מינכן מעל לאלף דקות בכל המסגרות. עם זאת, עונה זו הסתיימה עבור נוייר ובאיירן מינכן במפח נפש, כשהקבוצה סיימה שנייה בכל המסגרות. בבונדסליגה איבדה באיירן מינכן את האליפות לבורוסיה דורטמונד, על אף שנוייר ספג רק 22 שערי ליגה. בגמר הגביע הגרמני הפסידו נוייר ובאיירן מינכן גם כן לבורוסיה דורטמונד בתוצאה 2–5. בליגת האלופות נוייר ובאיירן מינכן עברו את ריאל מדריד בחצי הגמר לאחר ניצחון בפנדלים, בו נוייר עצר בעיטות של כריסטיאנו רונאלדו וקאקה, והטעה את סרחיו ראמוס שבעט את הפנדל האחרון של ריאל מדריד מעל השער. בגמר ליגת האלופות 2012 שנערך באליאנץ ארנה, נוייר ובאיירן מינכן הפסידו לצ'לסי בפנדלים, וסיימו עונה ללא אף תואר.

בעונת 2012/2013 היה נוייר חלק מהעונה הגדולה ביותר בהיסטוריה של באיירן מינכן. בעונה זו, באיירן מינכן זכתה בטרבל. באיירן מינכן ונוייר זכו באותה עונה באליפות הבונדסליגה בפער שיא של 25 נקודות מהסגנית בורוסיה דורטמונד, כשנוייר סופג 18 פעמים בלבד, ושובר את שיא הבונדסליגה למיעוט ספיגות. באיירן זכתה גם בגביע הגרמני לאחר ניצחון 2–3 בגמר על שטוטגרט. באיירן ונוייר עברו באותה עונה בליגת האלופות את יובנטוס וברצלונה מבלי לספוג שער אחד. בגמר ליגת האלופות 2013 נוייר ובאיירן ניצחו 1–2 את בורוסיה דורטמונד משער ניצחון של אריין רובן בדקה ה-89, ובאיירן זכתה בליגת האלופות בפעם הראשונה מאז עונת 2000/2001. נוייר שיתף פעולה בהגנת הקבוצה בעונה זו עם פיליפ לאם, דאנטה, ג'רום בואטנג, דויד אלאבה וחאבי מרטינס.

בתחילת עונת 2013/2014 הפסידו נוייר ובאיירן מינכן לבורוסיה דורטמונד במשחק הסופר קאפ הגרמני, אך זכו בתואר הסופר קאפ האירופי לאחר ניצחון בפנדלים על צ'לסי, במשחק שהסתיים בתיקו 2-2 בתום 120 דקות. בבעיטות ההכרעה נוייר עצר את הפנדל האחרון של רומלו לוקאקו והעניק לבאיירן מינכן זכייה בתואר. בהמשך העונה זכו באיירן מינכן ונוייר באליפות העולם לקבוצות כדורגל 2013 לאחר ניצחון בגמר על רג'א קזבלנקה. בהמשך העונה נוייר ובאיירן מינכן זכו בדאבל מקומי בגרמניה בקלות, כשהן בליגה והן בגביע הגרמני הסגנית הייתה בורוסיה דורטמונד. בליגת האלופות הגיעו באיירן מינכן ונוייר לחצי הגמר, כאשר בדרך עברו את ארסנל, לאחר שנוייר עצר פנדל של מסוט אוזיל בניצחון של באיירן מינכן 0–2 באצטדיון האמירויות. בהמשך עברו נוייר ובאיירן מינכן את מנצ'סטר יונייטד ברבע הגמר, אך הודחו בחצי הגמר על ידי ריאל מדריד לאחר הפסדים 0–1 ו-0–4. על אף הדחה זו, נוייר זכה בפעם השנייה בקריירה בתואר כדורגלן השנה בגרמניה, הרבה בזכות הזכייה שלו עם גרמניה במונדיאל 2014. נוייר גם סיים שלישי בפרס כדור הזהב לשנת 2014.

בתחילת עונת 2014/2015 נוייר ובאיירן מינכן הפסידו שוב לבורוסיה דורטמונד במשחק הסופר קאפ הגרמני. בסיום העונה זכו שוב באליפות, כשנוייר משווה את שיא הספיגות הנמוך לעונה בבונדסליגה, 18 ספיגות. באותה עונה הקבוצה סבלה מפציעות רבות לקראת סוף העונה שלא פסחו גם על נוייר, ששיחק פצוע בחלק מהמשחקים. בחצי גמר הגביע הגרמני נוייר ובאיירן מינכן הודחו על ידי בורוסיה דורטמונד לאחר 0-0 בתום 120 דקות, כשנוייר אמנם עוצר שני פנדלים, אך גם מחטיא פנדל, כמו שלושה שחקנים אחרים, ובורוסיה דורטמונד ניצחה 0–2 בבעיטות ההכרעה. בליגת האלופות הודחו נוייר ובאיירן מינכן בחצי הגמר על ידי ברצלונה. גם את עונת 2015/2016 פתחו באיירן מינכן ונוייר בהפסד במשחק הסופר קאפ הגרמני, והפעם לוולפסבורג, לאחר בעיטות הכרעה, בהן נוייר לא הצליח לעצור אפילו בעיטה אחת. בהמשך העונה זכו נוייר ובאיירן מינכן בדאבל. בליגה נוייר ספג 17 שערים בלבד, ושבר את השיא של עצמו למיעוט ספיגות בליגה. בגביע הגרמני נוייר ובאיירן מינכן זכו לאחר ניצחון על בורוסיה דורטמונד בבעיטות הכרעה, כשנוייר עצר בעיטות של סוון בנדר ושל סוקרטיס פאפאסטאטופולוס. באותה עונה הודחו נוייר ובאיירן מינכן שוב בחצי גמר ליגת האלופות, הפעם על ידי אתלטיקו מדריד.

ביולי 2017 מונה נוייר כקפטן באיירן מינכן, לאחר פרישתו של פיליפ לאם ממשחק פעיל, במקביל למינויו לתפקיד הקפטן גם בנבחרת גרמניה. בתחילת עונת 2016/2017 ניצחו באיירן מינכן ונוייר במשחק הסופר קאפ הגרמני את בורוסיה דורטמונד, וזכו בתואר אותו לא השיגו שלוש עונות ברציפות. בסוף העונה, נוייר ובאיירן מינכן זכו באליפות חמישית ברציפות בבונדסליגה, והודחו על ידי בורוסיה דורטמונד בחצי גמר הגביע הגרמני. בשלהי העונה סבל נוייר מפציעה בקרסול, ובמשחקים רבים הוחלף על ידי שוערי המשנה סוון אולרייך וטום שטארקה. נוייר הוכשר במיוחד לצמד המשחקים ברבע גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד, שלאחריהם הודחה באיירן מינכן מהמפעל, ולאחר מכן נותח ולא חזר עוד לשחק בעונה זו. בתחילת עונת 2017/2018 חזר נוייר לשחק, אך הפציעה שלו בקרסול חזרה לאחר שהיה בתהליך שיקום, ואת מקומו בשער תפס סוון אולרייך עד לתום העונה, שבסיומה זכתה באיירן מינכן באליפות הבונדסליגה אך הודחה מול ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות. בגמר הגביע הגרמני, מול איינטרכט פרנקפורט, ישב נוייר על הספסל, לראשונה מאז שנעדר בגלל הפציעה, אך לא שיחק. באיירן מינכן הפסידה באותו גמר 1–3 לאיינטרכט פרנקפורט.

באוגוסט 2018 חזר נוייר ללבוש את אפודת השוער הראשון של באיירן מינכן, בניצחון 0–5 על איינטרכט פרנקפורט במשחק הסופר קאפ הגרמני. נוייר המשיך לשחק בקביעות בעונת 2018/19, והודח עם קבוצתו כבר בשמינית גמר לליגת האלופות על ידי ליברפול. בהמשך העונה נפצע נוייר ואת מקומו בהרכב ירש סוון אולרייך. נוייר הספיק לחזור בדיוק לגמר הגביע הגרמני, והצטיין במשחק בו ניצחה באיירן את ר.ב. לייפציג בתוצאה 0–3, מה שהשלים דאבל עבור באיירן מינכן. בעונת 2019/20 זכה נוייר עם באיירן בטרבל נוסף, ואף בישל שער לרוברט לבנדובסקי בגמר הגביע הגרמני, בו ניצחה באיירן 2–4 את באייר לברקוזן. בחודש אוגוסט 2020, נוייר המשיך לשחק בעמדת השוער במסגרת חידוש עונת המשחקים בליגת האלופות, שנדחתה בעקבות מגפת הקורונה, והמשיך להציג יכולת טובה. נוייר ניצח עם באיירן מינכן 0–1 את פריז סן ז'רמן בגמר ליגת האלופות 2020 והשליםטרבל שני בקריירה, לאחר שהציג בגמר יכולת שיא.[1]. בעונת 2020/21 ספגה ההגנה של באיירן מינכן 44 שערי ליגה, מתוכם נוייר ספג 42 שערים ב-33 הופעות, שזו הכמות הגבוהה ביותר שבאיירן מינכן ספגה בעונה אחת מאז הגעת נוייר לקבוצה. עם זאת, באיירן מינכן זכתה בכל זאת באליפות התשיעית ברציפות בבונדסליגה. בגביע הגרמני הודחו באיירן ונוייר באופן מפתיע על ידי הולשטיין קיל בשמינית הגמר, ובליגת האלופות הודחו באיירן ונוייר ברבע הגמר על ידי פריז סן ז'רמן לאחר הפסד 3-2 בבית וניצחון 1-0 בחוץ.

נוייר הוא השוער הנבחר בנבחרת השנה של פיפ"א בשנים 2013, 2014, 2015 ו-2016.

נבחרת לאומית

נוייר שיחק בקביעות בנבחרת הצעירה של גרמניה, ופתח בשערה 20 פעמים בין השנים 2006 ו-2009. הוא העפיל עם הנבחרת והשתתף עמה באליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-2009, וסייע לה לזכות באליפות לאחר ניצחון 0–4 בגמר על אנגליה. נוייר עצמו זכה בתואר השוער המצטיין של הטורניר.

נוייר היה מועמד לסגל הנבחרת הלאומית של גרמניה לקראת יורו 2008, אך לא נכלל בסגל הסופי לטורניר. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הוא ערך ביוני 2009 נגד איחוד האמירויות הערביות, במסגרת מסע משחקים של הנבחרת באסיה. בעקבות מותו של רוברט אנקה ופציעתו של רנה אדלר, נבחר נוייר להיות שוער הראשון של נבחרת גרמניה במונדיאל 2010. בטורניר זה נוייר ספג שער אחד בלבד בשלב הבתים, בהפסד 0–1 לנבחרת סרביה. בשמינית הגמר בישל נוייר שער למירוסלב קלוזה בניצחון 1–4 על נבחרת אנגליה. נוייר עמד בשער גם בניצחון 0–4 על נבחרת ארגנטינה ברבע הגמר, ובהפסד 0–1 לנבחרת ספרד בחצי הגמר. במשחק על המקום השלישי, בו ניצחה גרמניה את נבחרת אורוגוואי, נוייר לא עמד בשער, ואת הכבוד קיבל הנס יורג בוט.

נוייר לא החמיץ אפילו דקה אחת בטורניר מוקדמות יורו 2012, בו ניצחה נבחרת גרמניה את כל עשרת משחקיה ולא שמטה אפילו נקודה אחת. ביורו 2012 עצמו הציג נוייר יכולת טובה, אך נבחרתו הודחה בחצי הגמר לאחר הפסד 1–2 לנבחרת איטליה.

במוקדמות מונדיאל 2014 נוייר המשיך לעמוד בשער הנבחרת, שסיימה את הבית עם מאזן של תשעה ניצחונות ותיקו אחד. נוייר עמד בשער הנבחרת הגרמנית גם במונדיאל 2014 עצמו, וזכה עמה בגביע העולם בכדורגל. בטורניר זה הוא נבחר לשוער המצטיין, לאחר ששמר על שער נקי בשלב הבתים מול בניצחון 0–4 על נבחרת פורטוגל ובניצחון 0–1 נבחרת ארצות הברית, וספג שני שערים מול נבחרת גאנה בתיקו 2-2. בהמשך, נוייר הציג משחק מצוין מול נבחרת אלג'יריה בשמינית הגמר על אף שספג שער בדקה האחרונה של ההארכה, במשחק שהסתיים בתוצאה 1–2 לגרמניה. ברבע הגמר נוייר שמר על שער נקי בניצחון 0–1 על נבחרת צרפת. בחצי הגמר נוייר היה שותף למינייראסו, בו הביסה גרמניה את המארחת, נבחרת ברזיל בתוצאה 1–7, כשאת שער הניחומים הברזילאי נוייר ספג בדקה ה-90 מרגלי אוסקר. במשחק הגמר, שמר נוייר על רשת נקייה בניצחון 0–1 על נבחרת ארגנטינה, במשחק בו הצטיין.

במוקדמות יורו 2016 לא היטיבה נבחרת גרמניה לשחק, אך עלתה ליורו 2016 בקלות. בטורניר יורו 2016 עצמו, נוייר לא ספג אפילו שער אחד בשלב הבתים ובשמינית הגמר. במשחק רבע הגמר מול נבחרת איטליה נוייר ספג שער שוויון מאוחר מפנדל של לאונרדו בונוצ'י לאחר שנבחרתו הובילה 0–1, והמשחק הגיע להארכה ולפנדלים. ספיגה זו קטעה רצף של 557 דקות שהחל במונדיאל 2014, בהן נוייר לא ספג שער בטורניר גדול. זהו שיא חדש ששבר את השיא של ספ מאייר שלא ספג 481 דקות רצופות בטורנירים גדולים. במהלך הפנדלים מול איטליה, כל נבחרת בעטה תשע בעיטות. האיטלקים החטיאו ארבע בעיטות, כאשר סימונה זאזה וגרציאנו פלה בעטו מחוץ לשער, ונוייר הדף את הפנדל של לאונרדו בונוצ'י ואת הפנדל המכריע של מתאו דרמיאן, וגרמניה העפילה לחצי הגמר, לאחר ניצחון 5–6 בבעיטות ההכרעה. בחצי הגמר נוייר וגרמניה הפסידו לנבחרת צרפת המארחת בתוצאה 0–2, מצמד של אנטואן גריזמן, והודחו מהטורניר. ב-31 באוגוסט 2016 מונה נוייר לקפטן נבחרת גרמניה לאחר פרישתו של בסטיאן שוויינשטייגר מהנבחרת הלאומית.

את מוקדמות מונדיאל 2018 צלחה נבחרת גרמניה בקלות ולא איבדה אפילו נקודה אחת, אך נוייר היה פצוע בחלק מהמשחקים ואת מקומו מילא בעיקר מארק אנדרה טר שטגן. על אף שלא שיחק כמעט לכל אורך עונת 2017/18, זומן נוייר במאי 2018 לסגל הגרמני המורחב למונדיאל 2018. נוייר ערך הופעת בכורה לראשונה מאז נפצע בתחילת יוני 2018, במשחק ידידות בו הפסידה גרמניה 1–2 לנבחרת אוסטריה. נוייר זומן לבסוף לסגל הגרמני הסופי למונדיאל 2018, ועמד בשער בכל שלושת משחקיה של גרמניה, שהודחה באופן מפתיע כבר בתום שלב הבתים.

חיים אישיים

נוייר גדל בגלזנקירכן ולמד באותו בית ספר לכדורגל עם מסוט אוזיל. המודל לחיקוי של נוייר בנעוריו היה השוער ינס להמן.

אחיו של נוייר, מרסל, הוא שופט כדורגל בליגות המחוזיות בגרמניה.

נוייר הוא נוצרי קתולי, ותורם דרך הכנסייה הקתולית לילדים עניים. על שמו קיימת קרן המסייעת לילדים עניים. בשנת 2011 הוא השתתף בגרסה הגרמנית לשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?", בה זכה בחצי מיליון אירו, והוא העביר אותם כתרומה לילדים עניים.

מלבד עיסוקו כשחקן כדורגל, נוייר דיבב את "פרנק מקיקיי" בגרסה הגרמנית לסרט בית ספר למפלצות.[2]

במאי 2017 הוא התחתן באוסטריה עם נינה וייס, חברתו מזה שנים ארוכות.

תארים

קבוצתיים

שאלקה 04
באיירן מינכן
נבחרת גרמניה

אישיים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנואל נוייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Miguel Val, Manuel Neuer adds to his legendary status, Marca, ‏1 ביולי 2020
  2. ^ Monster Uni: Manuel Neuer wird Synchronsprecher, abendzeitung-muenchen.de, ‏14 במאי 2013


זוכי כפפת הזהב
1994: פרודום • 1998: בארטז • 2002: קאן • 2006: בופון • 2010: קסיאס • 2014: נוייר • 2018: קורטואה • 2022: מרטינס
כדורגלן השנה בגרמניה
1960: זלר • 1961: מורלוק • 1962: שנלינגר • 1963: שפר • 1964: זלר • 1965: טילקובסקי • 1966: בקנבאואר • 1967: מילר • 1968: בקנבאואר • 1969: מילר • 1970: זלר • 1971: פוגטס • 1972: נצר • 1973: נצר • 1974: בקנבאואר • 1975: מאייר • 1976: בקנבאואר • 1977: מאייר • 1978: מאייר • 1979: פוגטס • 1980: רומניגה • 1981: ברייטנר • 1982: פורסטר • 1983: פלר • 1984: שומאכר • 1985: בריגל • 1986: שומאכר • 1987: ראן • 1988: קלינסמן • 1989: הסלר • 1990: מתאוס • 1991: קונץ • 1992: הסלר • 1993: קפקה • 1994: קלינסמן • 1995: זאמר • 1996: זאמר • 1997: קולר • 1998: בירהוף • 1999: מתאוס • 2000: קאן • 2001: קאן • 2002: באלאק • 2003: באלאק • 2004: אאילטון • 2005: באלאק • 2006: קלוזה • 2007: גומז • 2008: ריברי • 2009: גראפיטה • 2010: רובן • 2011: נוייר • 2012: רויס • 2013: שוויינשטייגר • 2014: נוייר • 2015: דה בראונה • 2016: בואטנג • 2017: לאם • 2018: קרוס • 2019: רויס • 2020: לבנדובסקי • 2021: לבנדובסקי • 2022: אנקונקו • 2023: גונדואן
נבחרת גרמניה – מונדיאל 2010 (מקום שלישי)

1 נוייר • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 אאוגו • 5 טשצ'י • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 קיסלינג • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 ויזה • 13 מילר • 14 באדשטובר • 15 טרוחובסקי • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 קרוס • 19 קאקאו • 20 בואטנג • 21 מרין • 22 בוט • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה – יורו 2012

1 נוייר • 2 גונדואן • 3 שמלצר • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 צילר • 13 מילר • 14 באדשטובר • 15 בנדר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 קרוס • 19 גצה • 20 בואטנג • 21 רויס • 22 ויזה • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה – מונדיאל 2014 (אלופת העולם)

1 נוייר • 2 גרוסקרויץ • 3 גינטר • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 קלוזה • 12 צילר • 13 מילר • 14 דראקסלר • 15 דורם • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 קרוס • 19 גצה • 20 בואטנג • 21 מוסטפי • 22 וידנפלר • 23 קראמר • מאמן: לב

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה – יורו 2016

1 נוייר • 2 מוסטפי • 3 הקטור • 4 הובדס • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 שוויינשטייגר • 8 אוזיל • 9 שורלה • 10 פודולסקי • 11 דראקסלר • 12 לנו • 13 מילר • 14 ג'אן • 15 וייגל • 16 טאה • 17 בואטנג • 18 קרוס • 19 גצה • 20 סאנה • 21 קימיך • 22 טר שטגן • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה – מונדיאל 2018

1 נוייר • 2 פלטנהארדט • 3 הקטור • 4 גינטר • 5 הומלס • 6 ח'דירה • 7 דראקסלר • 8 קרוס • 9 ורנר • 10 אוזיל • 11 רויס • 12 טראפ • 13 מילר • 14 גורצקה • 15 זולה • 16 רודיגר • 17 בואטנג • 18 קימיך • 19 רודי • 20 בראנדט • 21 גונדואן • 22 טר שטגן • 23 גומז • מאמן: לב

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניה – יורו 2020

1 נוייר • 2 רודיגר • 3 הלסטנברג • 4 גינטר • 5 הומלס • 6 קימיך • 7 האברץ • 8 קרוס • 9 פולאנד • 10 גנאברי • 11 ורנר • 12 לנו • 13 הופמן • 14 מוסיאלה • 15 זולה • 16 קלוסטרמן • 17 נויהאוס • 18 גורצקה • 19 סאנה • 20 גוזנס • 21 גונדואן • 22 טראפ • 23 ג'אן • 24 קוך • 25 מילר • 26 גונטר • מאמן: לב

גרמניהגרמניה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מנואל_נוייר&oldid=31710663"