הפועל ירושלים (כדורגל)

הפועל ירושלים

מידע כללי
כינוי	קבוצת האוהדים הקבוצה מקטמון
תאריך ייסוד	12 ביוני 1926‏
אצטדיון	אצטדיון טדי, ירושלים (תכולה: 34,000)
בעלים	עמותת קטמון מועדון אוהדים
יו"ר	יותם כרמון
מנכ"ל	אורי שרצקי
מאמן	זיו אריה
ליגה	ליגת העל
https://www.hapoeljerusalem.co.il/
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ

מחלקות פעילות של הפועל ירושלים
כדורגל (גברים)	כדורגל (נשים)	כדורסל (גברים)	כדורסל (נשים)
כדורעף (גברים)	שחייה	כדוריד (גברים)

הפועל ירושלים היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר ירושלים, המשחקת בליגת העל. הקבוצה נוסדה בשנת 1926. עד שנות ה-80 שיחקה הקבוצה במגרש קטמון ובאצטדיון ימק"א, והחל משנות ה-90 היא משחקת באצטדיון טדי. הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה בגביע המדינה ומקום שלישי בליגה הראשונה ב-1973.

כמחאה על האופי הניהולי של קבוצת הפועל ירושלים מאז שנות ה-90, הוקם בשנת 2007 מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים", שהיה למועדון הכדורגל הראשון בישראל הנמצא בבעלות אוהדיו. המועדון היה קרוי על שם מגרש קטמון ששימש בעבר את הפועל ירושלים. המועדון התקיים במקביל להפועל ירושלים במשך 12 שנים.

בשנת 2019 פורקה הפועל ירושלים ובאוגוסט 2020 רכשה הפועל קטמון ירושלים את הזכויות על השם "הפועל ירושלים" והיא הפכה למעשה להפועל ירושלים.

המועדון נמצא בבעלות אוהדיו ומנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, אשר נבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי עמותת קטמון מועדון אוהדים, מתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים העמותה יכולה להזמין גורמים אשר תורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.

צבעי הקבוצה הם אדום ושחור והיא מארחת את משחקיה באצטדיון טדי בעיר, המכיל 34,000 מושבים.

היסטוריה

השנים הראשונות

אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-1926. בפתיחת עונת 1931/1932 הובסה 0–8 על ידי יריבתה העירונית מכבי חשמונאי ירושלים, במשחק שהיה הראשון בתולדות ליגת ארץ ישראל בכדורגל (כיום ליגת העל בכדורגל), בעונה זו גם סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה (אך לא ירדה עקב חוסר בקבוצות בתקופה זו). בהמשך העשור המשיכה הקבוצה לסיים במקומות האחרונים בליגה ואף ירדה לליגה ב' כשזו הוקמה. בשנות ה-40 דשדשה בין הליגה הבכירה לליגת המשנה והישג השיא של המועדון היה המקום השלישי במחוז ירושלים של עונת 1941/1942. מגרשה הביתי התחלף במהלך השנים הראשונות מאצטדיון ימק"א בהתחלה, למגרש קטמון.

לאחר הקמת מדינת ישראל שיחקה הקבוצה בתחילה בבית ירושלים והדרום ב"ליגה המיוחדת" שהוקמה (ליגת המשנה) לעונת 1949/1950, סיימה במקום הראשון ונשארה בליגה השנייה לעונה הבאה, בבית הדרום, שם סיימה במקום הרביעי בעונת 1951/1952. בשנים הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי והרביעי וכשלה בניסיונותיה להעפיל לליגה הבכירה.

העפלה לליגה הבכירה

בעונת 1956/1957 סיימה במקום השלישי בליגה הסדירה, ולאחר מכן במקום השני בפלייאוף העלייה ללאומית - מה שגרם להעפלה היסטורית של הקבוצה לליגה הבכירה לראשונה בתולדות המועדון מאז שירד בשנות ה-30. בשנתיים הראשונות בליגה הבכירה סיימה הקבוצה במקום העשירי. בעונת 1959/1960 סיימה במקום הרביעי מה שהיה המקום הגבוהה ביותר שבו סיימה עד אז. במהלך תקופה זו הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר ירושלים, ביחס לבית"ר שדשדשה בין הליגה הראשונה לשנייה. בתחילת שנות ה-60 סיימה הקבוצה במקום השביעי והשישי בליגה. בעונת 1963/1964 הייתה הקבוצה מרחק פסע מירידה, אך ניצלה וסיימה במקום ה-14 שהשאיר אותה בליגה. בעונות הבאות נלחמה נגד הירידה וסיימה במקום ה-13, וה-12. בעונה הכפולה של 1966/1968 סיימה הקבוצה במקום השישי. בסיום אותה העונה, היריבה העירונית, בית"ר העפילה לליגה הבכירה, והדרבי הירושלמי חזר לליגה הבכירה. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השישי פעם נוספת, וגם בעונה שלאחר מכן שמרה על מיקומה.

שנות ה-70: עונת שיא, וירידת ליגה

שנות ה-70 נפתחו עבור הפועל ירושלים במקום השביעי והשמיני בליגה. עונת 1972/1973 סומנה כעונה המוצלחת ביותר עבור הקבוצה מאז ומעולם כאשר הישגה הגדול ביותר היה הזכייה בגביע המדינה בעונה זו, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על הכח רמת גן (זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, להפועל תל אביב). משחק הגמר מול הכח התקיים באצטדיון בלומפילד, בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר נחום תא-שמע והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן צבי סינגל, שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם אלי בן רימוז', מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 106 שערים. גם בליגה הגיע הקבוצה להצלחת שיא כאשר סיימה הקבוצה באותה עונה במקום השלישי בליגה, הגבוה בתולדותיה אי פעם, כאשר רק הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן הקדימו אותה בטבלה. עונה לאחר מכן חוותה הקבוצה נפילה כאשר נלחמה על מקומה בליגה העליונה פעם נוספת, אך הצליחה לשרוד במחזורים האחרונים וסיימה במקום ה-11. עונה לאחר מכן סיימה במקום החמישי בליגה, אך ב1975/1976 שוב נלחמה על הירידה וסיימה במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום שהיה מוריד אותה לליגת המשנה. בהמשך המשיכה הקבוצה לדשדש במקומות נמוכים בטבלת הליגה הבכירה, כאשר אט אט יריבתה העירונית צוברת הצלחות בדמות 2 גביעי מדינה וסיום במקומות גבוהים בטבלה, מה שהצביע על שינוי ההגמוניה בעיר - לטובת בית"ר. בעונת 1978/1979 איתרע מזלה של הקבוצה שנלחמה על הירידה, אך הפעם כשלה במשימתה, סיימה במקום ה-15, וירדה לליגת המשנה, לראשונה מאז 1957.

שנות ה-80 וה-90: הפיכה בהגמוניה העירונית וירידת מעמד

הפועל ירושלים ב-1981, אברהם בן דוד במרכז

בתחילת שנות ה-80 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה שם דשדשה כקבוצה בינונית, וב-1982/1983 ירדה שוב לליגת המשנה מהמקום ה-14. בהמשך העשור ירדה ועלתה הקבוצה מספר פעמים מליגת המשנה. בתחילת ה-90 נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. בשנים המאוחרות לשיתוף הפעולה ביניהם התגלע בין השניים סכסוך כספי הנוגע לבעלות על הקבוצה, ודבר זה פגע מקצועית בקבוצה. המועדון התנדנד בין הליגה הראשונה לשנייה ולא הצליחה לתקוע יתד בליגה הבכירה, וזאת בזמן שיריבתה העירונית בית"ר מתחזקת והופכת בעשורים אלו לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הישראלי. השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר מישל דיין. לאחר שפרש כיהן גם מספר קדנציות בעשור הראשון של המאה ה-21 כמאמן הקבוצה.

ההישג העיקרי מאז רכישתה בידי סאסי היה ההגעה לגמר גביע המדינה בשנת 1998, לאחר ניצחונות מרשימים על מחזיקת הגביע היוצאת הפועל באר שבע והפועל תל אביב. בגמר הפסידה הפועל למכבי חיפה בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק באצטדיון רמת גן הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים.

שנות ה-2000: ליגות נמוכות וחוסר שקט ניהולי

מסוף שנות ה-90 ועד שנת 2008 התנהל סכסוך קשה בדבר הבעלות על הקבוצה בין הבעלים יוסי סאסי והיו"ר ויקטור יונה. החיכוך, שבשלב מסוים עבר לקווים משפטיים גרר את הידרדרותה הניהולית והמקצועית של הקבוצה, והשפיע קשות על הפופולריות של הקבוצה.

בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מליגת העל לליגה הלאומית, ולאחר שנה אף התדרדרה לליגה הארצית (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול הפועל רעננה, אך סיימה בתיקו 0-0 מאכזב מבחינתה. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא בעיני האוהדים, ואף זכה בפי תומכיה לכינוי "טראומת רעננה".

ב-11 בדצמבר 2006, פסק השופט בדימוס ורדי זיילר כי על הצדדים לחלק את הבעלות על הקבוצה באופן שווה, כאשר נשיא הקבוצה יהיה יוסי סאסי ושם הקבוצה יחזור להיות "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" (על שם חברת הבניה של סאסי). כמו כן יחויב יונה להחזיר את הכספים שהעביר מהקבוצה לבני משפחתו ולכסות את כל החובות של הקבוצה (המוערכים בכ-7–8 מיליוני שקלים), כאשר אם לא ימלא אחר חובות אלו יילקחו ממנו אחוזיו בקבוצה וימכרו לגורם שלישי. עד לפירוקה ב-2019 יונה עדיין החזיק באחוזיו בקבוצה.

בעונת 2006/2007 ירדה הפועל ירושלים לליגה הארצית, ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית.

לאחר מספר שנים בהן ניסו האוהדים, ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, לקראת סוף עונת 2006/2007 נוהלה הקבוצה על ידי קבוצת ניהול שבין אנשיה נמנו בני סיוון, סימו טובול ורמי לוי. כוונותיהם של המשקיעים לטווח הארוך לא היו ברורות ובסוף העונה הופסקה השקעתם במועדון.

בחודש מאי 2007 ניסתה חברה שהוקמה על ידי אוהדים לרכוש את הקבוצה בעצמה, בדומה לקבוצות אחרות בבעלות אוהדים. עם זאת הדבר לא יצא לפועל. יוסי סאסי סירב למכור את חלקו ונציגי האוהדים סירבו לקבל לרשותם את הקבוצה כל עוד לויקטור יונה או ליוסי סאסי יש יד בנעשה בקבוצה, וחובותיה אינם מכוסים, שכן חובות כאלו לא איפשרו תכנון ארוך טווח. כך לטענתם, לא ניתן לקדם את הקבוצה. לבסוף הוחלט על הקמת קבוצה בבעלות האוהדים ששיחקה בשם "הפועל קטמון ירושלים".

בעונת 2007/2008 עזב ויקטור יונה את הפועל ירושלים, וניהולה עבר לקבוצת ניהול חיצונית, בראשות רביב צחי. מלבד ההצלחה בפן המקצועי (עליית הקבוצה לליגה הלאומית), בעונה זו הצליחה קבוצת הניהול, לטענתה, לצמצם את חובות העבר בכ-2.5 מיליון שקלים. עם זאת בתום העונה הודיע רביב צחי על התפטרותו מהקבוצה והוחלף בידי קבוצת ניהול בראשות צחי בזיז ואופיר קורץ.

בעונת 2009/2010 סיימה ירושלים במקום הלפני האחרון וירדה פעם נוספת לליגה השלישית (שבעקבות שינוי מבנה הליגות הפכה לליגה א').

שנות ה-2010: מאבק בין הקבוצות, ופירוק הפועל ירושלים

בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה מליגה א' בחזרה לליגה הלאומית. בעונת 2013/2014 העפילה הפועל קטמון ירושלים לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית. בעונה זו התקיימו שלושה משחקי "דרבי" בהשתתפות שתי הקבוצות. המשחק הראשון הסתיים בניצחון של הפועל קטמון ירושלים, השני בתוצאת תיקו והשלישי הסתיים בניצחון להפועל ירושלים. בעונת 2015/2016 שוב נפגשו הקבוצות. המשחק הראשון בגביע הטוטו הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים, כמו גם המשחק הראשון בליגה. במשחק השני בליגה ניצחה הפועל ירושלים. בעונת 2016/2017 הסתיים המשחק הראשון בתוצאה 0:0, והמשחק השני הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים 2:1. בסך הכל ניצחה הפועל קטמון ירושלים את הפועל ירושלים 4 פעמים, הפועל ירושלים ניצחה פעמיים ופעמיים הסתיימו המשחקים בתוצאת תיקו. בסיום עונת 2016/2017 ירדה הפועל ירושלים לליגה א' (אחרי 6 שנים רצופות בלאומית) ולראשונה ירדה לליגה נמוכה יותר מהליגה בה משחקת הפועל קטמון ירושלים.

במהלך 2018/2019 נתקלה הפועל ירושלים בסכנת הפסקת פעילות בגלל חוב של 70 אלף שקל שלא שולם על ידי סאסי בתחילת העונה. בסיום העונה רשמה הפועל ירושלים את הרגע השפל הגדול בתולדותיה, כאשר ירדה לליגה ב' (הליגה הרביעית) לאחר הפסד ביתי להפועל מגדל העמק במחזור הלפני האחרון. הקבוצה לא נרשמה לעונת המשחקים 2019/2020 בליגה ב' ובשל אי עמידה בתנאי ההתאחדות לכדורגל פעילותה הושהתה, והמועדון למעשה חדל מלהתקיים בתור מועדון כדורגל בוגרים. ב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.

2007–2020: הפועל קטמון ירושלים

ראו גם – קטמון מועדון אוהדים

סמל הפועל קטמון ירושלים, 2009–2020.

סגל הפועל קטמון בעונתה הראשונה

בשנת 2007, לאחר מספר שנים בהן ניסו אוהדי הפועל ירושלים ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, החליטו חלק מהאוהדים בראשות העיתונאי אורי שרצקי לקנות חלק מהבעלות על הקבוצה, זאת באמצעות חברה בע"מ שהוקמה לשם כך. לאחר שזו לא הצליחה להגיע להסכם עם יוסי סאסי, הוחלט על הקמת קבוצה חדשה אלטרנטיבית. האוהדים פנו להנהלת הפועל מבשרת ציון/אבו גוש מליגה א', שעמדה על סף פירוק, ולאחר קבלת הסכמתה, מיזגו אותה עם החברה שהקימו ושינו את שם הקבוצה ל"הפועל קטמון".

בהפועל ירושלים עצמה מתחו ביקורת על המהלך, וחלק מאוהדיה טענו שאוהדים אמיתיים לא נוטשים קבוצה, גם כשמצבה בכי רע. עד לתחילת עונת הבכורה של הקבוצה, עונת 2007/2008, נמכרו כ-1,000 מנויים. למאמן הקבוצה מונה מירו בן שמעון. למשחק הבכורה של הקבוצה, שנערך ב-19 באוקטובר 2007 באצטדיון בגבעת רם, הגיעו כ-3,000 אוהדים, והוא הסתיים בניצחון 2–1 על הפועל נחלת יהודה. בתחילת העונה נתקלה הקבוצה בבעיות מנהליות אחדות שמנעו ממנה לערוך את משחקי הבית שלה בירושלים והיא נאלצה לשחק במגרשים אחרים, אך לאחר מכן התאפשר לה לקיים את משחקיה באצטדיון טדי העירוני. הקבוצה העפילה לסיבוב ז' של גביע המדינה, הודחה בו על ידי מכבי עירוני קריית אתא מהליגה הארצית, וסיימה את העונה במקום השני, במרחק נקודה מהמקום הראשון המוביל לליגה הארצית.

במהלך עונת 2008/2009 הוחלף בן שמעון על ידי מאיר כהן, לאחר שגם במהלך עונה זו לא הצליחו ליצור שותפות בבעלות על הפועל ירושלים עם יוסי סאסי ובשל מחלוקות עם אנשי מבשרת בהנהלת המועדון המאוחד, החליטו האוהדים להקים קבוצה חדשה בליגה ג' בשם "הפועל קטמון ירושלים" ובכך לפרק את השותפות עם הפועל מבשרת ציון ואת חברת "קטמון ייזום מפעלים בע"מ" ולהקים קבוצה חדשה בבעלות עמותה שהקימו בשם "קטמון מועדון אוהדים". ליאור זדה מונה למאמן, שהוביל את הקבוצה להעפלה לליגה ב' בסיום עונת 2009/2010.

הקבוצה זכתה להצלחה גם בעונת 2010/2011, והבטיחה את העפלתה לליגה א' מחזורים אחדים לפני סיום העונה. בעונת 2011/2012 סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה א'. לקראת עונת 2012/2013 נבחרה, כבכל שנה, הנהלה חדשה בהליך בחירות דמוקרטי, וזו החליטה למנות את עופר טסלפפה למאמן במקום ליאור זדה. בסוף העונה העפילה הקבוצה לליגה הלאומית, לאחר שניצחה את קבוצת אורתודוכסים לוד בתוצאה 1–9, לעיני 5,500 צופים באצטדיון טדי, והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגת כדורגל מקצוענית בישראל.

ב-15 בנובמבר 2013, במסגרת הסיבוב הראשון של עונת 2013/2014 בליגה הלאומית, שיחקה הקבוצה לראשונה נגד הפועל ירושלים באצטדיון טדי, וניצחה בתוצאה 2–1‏. בתום עונה זו ירדה הקבוצה בחזרה לליגה א', לאחר שהפסידה לעירוני טבריה במשחקי המבחן. בעונת 2014/2015 מינתה הקבוצה לתפקיד המאמן את אסף נימני ובסיום עונה אחת בליגה א' צפון עלתה הקבוצה בחזרה בפעם השנייה לליגה הלאומית. במהלך עונת 2015/2016 עזב נמני את המועדון בשל חוסר הצלחה מקצועית ובמקומו מונה לתפקיד פרדי דוד, אשר תחת הדרכתו העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון של הליגה הלאומית וסיימה במקום הרביעי, הגבוה בתולדותיה. בדצמבר 2016 התפטר דוד מתפקידו כמאמן הקבוצה ובמקומו מונה בני בן זקן, איתו העפילה שוב הקבוצה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי.

במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות שלא צלחו לאיחוד בין הפועל קטמון ירושלים לבין הפועל ירושלים. בתום עונת 2016/2017 ירדה הפועל ירושלים לליגה א' ובכך הפכה הפועל קטמון ירושלים לקבוצת הפועל הבכירה בירושלים.

בתחילת עונת 2017/2018 מונה ליאור זדה לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה, והיא נאבקה על העלייה לליגת העל אך שוב סיימה במקום החמישי. בעונת 2018/2019 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה בישראל שזוכה בתואר כלשהו.

ב-17 בפברואר 2019, לאחר שני ניצחונות בלבד ב-12 המשחקים האחרונים, פוטר זדה מאימון הקבוצה. ב-19 בפברואר מונה במקומו יוסי מזרחי. את העונה סיימה קטמון במקום הרביעי בליגה ולא הצליחה לעלות לליגת העל. בתום העונה הודיעה הקבוצה כי לא תאריך חוזה למזרחי ונפרדה ממנו. לאחר מכן ב-24 במאי 2019 מונה זיו אריה שהגיע מבית"ר תל אביב רמלה למאמן הקבוצה לעונת 2019/2020.

בעונת המשחקים 2019/20 הוחלט על ידי ההתאחדות לכדורגל כי הפועל ירושלים לא עמדה בתנאים לפתיחת העונה ופעילותה הושהתה וב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים. בכך, הפכה הפועל קטמון ירושלים למועדון "הפועל" היחיד הרשום בירושלים שקיים בה את פעילותו.

2020: איחוד תחת בעלות עמותת האוהדים

ב-1 ביוני 2020 החליטו חברי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" לאשר את קניית השם "הפועל ירושלים" ולהחליף את שם המועדון לשם זה.

ב-13 ביוני 2020 החלה העמותה ביישום ההחלטה והגישה העמותה למפרק את הבקשה לרכישת השם. ב-2 באוגוסט 2020 זכתה ההצעה של קטמון במכרז על שם המועדון תמורת 225 אלף שקלים. מספר ימים לאחר מכן, ולאחר החלטת שופט בית המשפט העליון מני מזוז כי לא תינתן ליוסי סאסי זכות ערעור על ההחלטה, הודיע בית המשפט המחוזי כי הזכויות בשם "הפועל ירושלים", לרבות הזכות להירשם בשם זה בהתאחדות לכדורגל, שייכים לעמותת "קטמון מועדון אוהדים".

לקראת עונת 2020/2021 בלאומית הודיעה ההתאחדות לכדורגל, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" אשר החזיקה בבעלותה את מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" תקבל את מלוא הזכויות על השם והמוניטין של "הפועל ירושלים". בהתאם לכך הודיעה ההתאחדות לכדורגל כי היא מאשרת את שינוי שמה של "הפועל קטמון ירושלים" ל"הפועל ירושלים" לקראת פתיחת העונה ובכך, החל מעונת 2020/2021, נקראת הקבוצה "הפועל ירושלים". ב-15 בפברואר 2021 נערכה הצבעה על מיתוג וסמל הקבוצה שם התקבלו מספר החלטות: סמל המועדון החדש שבו ישתמש המועדון החל מעונת 2021/2022 בו ישתמשו כל מחלקות המועדון. עוד הוחלט כי כל קבוצות המועדון ייקראו רשמית "הפועל ירושלים", למעט הקבוצות במחלקת הנשים. עוד הוחלט כי הסלוגן "אני מקטמון ויש עליי פזמון" יופיע על מדי כל קבוצות המועדון, ושם העמותה הרשמי שמחזיקה בבעלות על המועדון יהיה "קטמון מועדון אוהדים - איחוד אוהדי הפועל ירושלים".

העפלה לליגת העל

ב-30 באפריל 2021 ניצחה הפועל ירושלים את סקציה נס ציונה בתוצאה 0-2 בביתה במסגרת המחזור ה-34 בליגה הלאומית, והבטיחה את חזרתה לליגה הבכירה עם תום העונה, אחרי היעדרות של 21 שנים, כשתשחק בליגת העל החל מעונת 2021/2022. בכך הפכה הפועל ירושלים לקבוצה הראשונה שתשחק בליגה הבכירה בישראל אשר נמצאת בבעלות האוהדים.

סטטיסטיקה, הישגים ותארים

מאז קום המדינה העבירה הפועל ירושלים 32 עונות בליגה הראשונה. המקום הנמוך ביותר שהגיעה אליו מעולם הוא המקום ה-15 בליגה השלישית ואילו המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו היה המקום השלישי בליגה הראשונה, בעונת 1972/1973 שהיוותה עונת השיא של הקבוצה. באותה עונה הקבוצה גם זכתה בגביע המדינה.

הפועל קטמון ירושלים סיימה 12 עונות כדורגל (מתוכן שתיים במסגרת הפועל קטמון מבשרת ציון). הקבוצה רשמה עליית ליגה ב-4 עונות וירידת ליגה בעונה אחת. הקבוצה זכתה פעם אחת בגביע הטוטו לליגה הלאומית.

בעונת 2019/2020 לא נרשמה הפועל ירושלים לעונת הכדורגל ובמהלך אותה עונה היא פורקה.

באוגוסט 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והחלה להתמודד בליגה הלאומית בשם המקורי "הפועל ירושלים". באפריל 2021 הבטיחה הפועל ירושלים המחודשת את עלייתה חזרה לליגה הבכירה בעונת 2021/2022, אחרי 21 שנים של היעדרות.

טבלת הישגים עונתית

עונה	במסגרת	ליגה	מיקום סופי	גביע המדינה	גביע הטוטו
2021/2022	הפועל ירושלים	ליגת העל
2020/2021		ליגה הלאומית	2 מתוך 16 (עליה לליגה הראשונה)	שמינית גמר	מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים משנה את שמה ל"הפועל ירושלים"
2019/2020	הפועל קטמון ירושלים	ליגה הלאומית	4 מתוך 16	סיבוב ח'	מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
לקראת עונת 2019/2020 הפועל ירושלים לא נרשמה לעונת הכדורגל ופורקה
2018/2019	הפועל ירושלים	ליגה א' צפון (שלישית)	15 מתוך 16 (ירידה לליגה הרביעית)	סיבוב ה'	/
	הפועל קטמון ירושלים	ליגה הלאומית	4 מתוך 16	סיבוב ח'	מחזיקת גביע הטוטו ללאומית
2017/2018	הפועל ירושלים	ליגה א' צפון (שלישית)	6 מתוך 16	סיבוב ו'	/
	הפועל קטמון ירושלים	ליגה הלאומית	5 מתוך 16	סיבוב ח'	מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2016/2017	הפועל ירושלים	ליגת לאומית	16 מתוך 16 (ירידה לליגה השלישית)	שמינית גמר	רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
	הפועל קטמון ירושלים		5 מתוך 16	סיבוב ז'	מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2015/2016	הפועל ירושלים	ליגה הלאומית	14 מתוך 16	סיבוב ז'	רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
	הפועל קטמון ירושלים	4 מתוך 16	סיבוב ח'	רבע גמר
2014/2015	הפועל ירושלים	ליגה לאומית	9 מתוך 16	סיבוב ז'	מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
	הפועל קטמון ירושלים	ליגה א' צפון (שלישית)	1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה)	סיבוב ה'	/
2013/2014	הפועל ירושלים	ליגת לאומית (לראשונה ביחד באותה ליגה)	12 מתוך 16	סיבוב ז'	לא התקיים בעונה זו
	הפועל קטמון ירושלים		14 מתוך 16 (ירידה לליגה שלישית לאחר הפסד במשחקי המבחן)	סיבוב ח'
2012/2013	הפועל ירושלים	ליגה לאומית	3 מתוך 16	סיבוב ז'	מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
	הפועל קטמון ירושלים	ליגה א' דרום	1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה)	סיבוב ז'	/
2011/2012	הפועל ירושלים	ליגה לאומית (שנייה)	6 מתוך 16	שמינית גמר	חצי גמר (גביע הטוטו לליגה השנייה)
	הפועל קטמון ירושלים	ליגה א' דרום (שלישית)	4 מתוך 16	סבב ה' (ראשון)	/
2010/2011	הפועל ירושלים	ליגה א' דרום (שלישית)	1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה)	שמינית גמר	/
	הפועל קטמון ירושלים	ליגה ב' דרום ב' (רביעית)	1 מתוך 16 (עליה לליגה השלישית)	סבב ב' (ראשון)	/
2009/2010	הפועל ירושלים	ליגה לאומית	15 מתוך 16 (ירידה לליגה השלישית)	סיבוב ז' (שני סיבובים לפני שמינית גמר)	מקום 4 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה השנייה)
	הפועל קטמון ירושלים	ליגה ג' דרום (חמישית)	1 מתוך 11 (עליה לליגה רביעית)	סבב ב' (שני)	/
2008/2009	הפועל ירושלים	ליגה לאומית (שנייה)	9 מתוך 12	סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר)	רבע גמר (גביע הטוטו לליגה השנייה)
	הפועל קטמון מבשרת ציון	ליגה א' דרום	7 מתוך 14	סבב ח' (שלישי)	/
2007/2008	הפועל ירושלים	ליגה ארצית (שלישית)	1 מתוך 12 (עליה לליגה השנייה)	סיבוב ח' (שני סיבובים לפני שמינית גמר)	מקום 5 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השלישית)
	הפועל קטמון מבשרת ציון	ליגה א' דרום (רביעית)	2 מתוך 14	סבב ז' (שלישי)	/
פילוג בין הפועל ירושלים והפועל קטמון
2006/2007	הפועל ירושלים	לאומית	12 מתוך 12 (ירידה לליגה השלישית)	סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 4 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השנייה)
2005/2006		לאומית	5 מתוך 12	סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 3 בבית של 6 (גביע הטוטו לליגה השנייה)
2004/2005		לאומית	4 מתוך 12	סיבוב ט' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 1 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה השנייה)
2003/2004		לאומית	6 מתוך 12	שמינית גמר	מקום 4 בבית של 4 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2002/2003		לאומית (שנייה)	3 מתוך 12 (עונת "טראומת רעננה")	סיבוב ח' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 3 בבית של 5 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2001/2002		ארצית (שלישית)	1 מתוך 12 (עליה לליגה השנייה)	שמינית גמר
2000/2001		לאומית (שנייה) 1	12 מתוך 12 (ירידה לליגה השלישית)	סיבוב ח' (סיבוב לפני שמינית גמר)	מקום 9 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
1999/2000		ליגת העל	14 מתוך 14 (ירידה לליגה השנייה)		מקום 11 (גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
1998/1999		לאומית	9 מתוך 16
1997/1998		לאומית	11 מתוך 16	גמר
1996/1997		לאומית (ראשונה)	12 מתוך 16
1995/1996		ארצית	2 (עליה לליגה הראשונה)
1994/1995		ארצית
1993/1994		ארצית
1992/1993		ארצית (שנייה)
1991/1992		לאומית	12 מתוך 12 (ירידה לליגה השנייה)
1990/1991		לאומית	10 מתוך 12
1989/1990		לאומית	8 מתוך 12
1988/1989		לאומית (ראשונה)	7 מתוך 14
1987/1988		ארצית	1 (עליה לליגה הראשונה)
1986/1987		ארצית (שנייה)
1985/1986		לאומית (ראשונה)	14 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1984/1985		ארצית	2 (עליה לליגה הראשונה)
1983/1984		ארצית (שנייה)
1982/1983		לאומית	15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1981/1982		לאומית	10 מתוך 16
1980/1981		לאומית (ראשונה)	9 מתוך 16
1979/1980		ארצית (שנייה)	1 (עליה לליגה הראשונה)
1978/1979		לאומית	15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1977/1978		לאומית	6 מתוך 14
1976/1977		לאומית	10 מתוך 16
1975/1976		לאומית	13 מתוך 18
1974/1975		לאומית	5 מתוך 16	חצי גמר
1973/1974		לאומית	11 מתוך 16
1972/1973		לאומית	3 מתוך 16 (שיא)	מחזיקת הגביע (שיא)
1971/1972		לאומית	8 מתוך 16	גמר
1970/1971		לאומית	7 מתוך 16
1969/1970		לאומית	6 מתוך 16
1968/1969		לאומית	6 מתוך 16
1967/1968		לאומית	6 מתוך 16
1966/1967		לאומית	-התמשכה לעונה הבאה-
1965/1966		לאומית	12 מתוך 16
1964/1965		לאומית	13 מתוך 16
1963/1964		לאומית	14 מתוך 16
1962/1963		לאומית	6 מתוך 12
1961/1962		לאומית	6 מתוך 12
1960/1961		לאומית	7 מתוך 12
1959/1960		לאומית	4 מתוך 12
1958/1959		לאומית	10 מתוך 12
1957/1958		לאומית (ראשונה)	10 מתוך 12
1956/1957		א' (שנייה)	מקום 3 בליגה הסדירה מקום 2 בפלייאוף של 5 (עליה לליגה הראשונה)
1בתחילת עונת 1999/2000 שונה שמה של הליגה הראשונה לליגת העל. הליגה השנייה נהייתה לליגה הלאומית. והליגה השלישית הפכה לארצית.
2בכתב מודגש - אירועים בולטים בהיסטוריית המועדון

משחקים ששוחקו בין הפועל ירושלים להפועל קטמון ירושלים

עונה	תוצאה	אצטדיון	מסגרת
2013/2014	2-1 להפועל קטמון י-ם	אצטדיון טדי	הליגה הלאומית
	1-1		הליגה הלאומית
	3-2 להפועל ירושלים		הליגה הלאומית
2015/2016	1-0 להפועל קטמון י-ם		גביע הטוטו
	2-0 להפועל קטמון י-ם		הליגה הלאומית
	3-2 להפועל ירושלים		הליגה הלאומית
2016/2017	2-2		גביע הטוטו
	0-0		הליגה הלאומית
	2-1 להפועל קטמון י-ם		הליגה הלאומית

משחקי ליגה:

• ניצחונות להפועל קטמון ירושלים: 3
• ניצחונות להפועל ירושלים: 2
• תיקו: 2

משחקי גביע הטוטו:

• ניצחונות להפועל קטמון ירושלים: 1
• ניצחונות להפועל ירושלים: 0
• תיקו: 1

תארים

הפועל ירושלים

• גביע המדינה:
  • זכייה (1): 1972/1973
  • סגנות (3): 1943, 1971/1972, 1997/1998
• גביע העשור:
  • סגנות (1): 1958

הפועל קטמון ירושלים

• גביע הטוטו (הליגה הלאומית):
  • זכייה (1): 2018/2019

סגל השחקנים

נכון ל-11 באוגוסט 2020, עם שינויים בהתאם לפירסומי הקבוצה, בהתאם לתאריך 24 ביוני 2021.

מס' עמדה שם 1 שוער אדליי אדבאיו 3 בלם נועם מלמוד 4 מגן בר שושן 5 מגן גל מאיו 6 מגן אווקה אשטה 7 חלוץ בן מיזן 8 קשר גוני נאור 9 חלוץ עידן שמש 11 מגן הראל שלום 12 מגן מאור ג'רסי 15 מגן תום יחזקאל 17 קשר מידן כהן 19 קשר קלייטוס נומביל

מס' עמדה שם 21 קשר איינאו פרדה 23 חלוץ מתן שורץ 24 קשר גיא בדש 27 מגן איהאב שאמי 32 מגן עומר אגבדיש 41 בלם סהר בראון 55 שוער יהונתן שאבי 77 קשר לירן אלמליח 99 חלוץ לידור נקשרי קשר גיא חדידה חלוץ ויליאם אגאדה חלוץ אחמד דראושה קשר רוסלן ברסקי

הנהלה וצוות מקצועי

המועדון מנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, שנבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי העמותה ומתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים הוועד יכול להזמין גורמים שתורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.

יו"ר	יותם כרמון
מנכ"ל	אורי שרצקי
מנהל מקצועי	שי אהרון
מאמן ראשי	זיו אריה
עוזרי מאמן	גולן חרמון דוד ברמן
מאמן שוערים	שילה מיארה
מאמן כושר	צח פיינסילבר
מנהל מחלקת הנוער	ליאור חוג'ה
פיזיותרפיסט	ליאור קסלר
ספורטתרפיסט	נבו בראז
אנליסטים	אורין מונק נדב גביש
אחראי לוגיסטיקה	יוראי שושני

שחקנים בולטים בעבר

הפועל ירושלים

שחקנים בולטים עד שנות ה-80

• אלי בן רימוז'
• צבי סינגל
• חיים חדד
• עלי עותמן
• מרדכי בנבנישתי
• משה ליצ'ינסקי
• אברהם בן דוד
• נחום תא-שמע
• יצחק מרילי
• ציון מרילי
• שלמה מוצי הוד
• ציון תורג'מן
• יהודה תובל
• בני קרוצי
• יעקב בוזגלו
• ליאון אזולאי
• אריה בראשי
• שלמה מהטבי
• אבי אלקובי
• מנחם שירזי
• מריו זוכוביצקי
• דוד ניניו

שחקנים בולטים בשנות ה-90 וה-2000

• זאהי ארמלי
• מישל דיין
• יאיר אסייג
• נצח מסובי
• גוסטבו קרנקו
• מורדי ועקנין
• אהוד כחילה
• עידן טל
• אסי טובי
• דודו דהאן
• לירן שטראובר
• מוטי אוחיון
• אייל אברהמי
• ויקטור פאצ'ה
• שי אהרון
• שלומי דנינו
• אמיר גולה
• רם סטי
• סלמן עמר
• טיבי טיבי
• דן רומן
• אופיר עזו
• אסף עזו
• ויקטור סאריץ'

הפועל קטמון ירושלים

• וויליאם אגאדה
• עידן שמש
• עוז צבאג
• שי אהרון
• אבירם ברוכיאן
• כפיר מלול
• יוגב לרמן

האוהדים והיריבות העירונית עם בית"ר

ערך מורחב – הדרבי של ירושלים

אוהדי הקבוצה מדגישים את היותם אנטיתזה ליריבה העירונית, בית"ר ירושלים. היריבות נובעת בעיקר מזיהוין הפוליטי של הקבוצות: לעומת בית"ר המזוהה עם הימין, הפועל מזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. ליריבות היסטוריה עתיקת יומין - מהימים בה הפועל הייתה קבוצה ששייכת להסתדרות, והיריבה העירונית הייתה שייכת לתנועת בית"ר הרוויזיוניסטית. עד לשנות ה-70 הפועל הייתה מזוהה כקבוצה המקושרת למוסדות השלטון של מפא"י, ואוהדי בית"ר אף ראו בה קבוצה המייצגת את ה"ממסד". בשנות ה-80, לאחר המהפך, הגלגל התהפך ומעמדה של בית"ר התחזק בזכות קשריה עם תנועת הליכוד, בעוד דעיכת ההסתדרות הביאה להקטנת התמיכה בהפועל.

קטמון מועדון אוהדים

ראו גם – קטמון מועדון אוהדים

"קטמון מועדון אוהדים" היא העמותה המחזיקה בבעלות ובזכויות הניהול של הפועל ירושלים, היא הוקמה בשנת 2009 במטרה לנהל את קבוצת הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" ובמטרה לקבל לידיה את הבעלות על הפועל ירושלים. בשנת 2020 הושגה המטרה והקבוצה קנתה את הזכויות על השם "הפועל ירושלים"

עם הקמתה, "קטמון מועדון אוהדים הפעילה מספר פעילויות נוספות מלבד כדורגל מקצועני.

מאבק באלימות, גזענות והומופוביה

מלבד פעילות ספורטיבית, המועדון רואה בעצמו ארגון חברתי השואף למען עקרונות של מאבק בגזענות, באלימות, ובהומופוביה. הדבר בא לידי ביטוי הן בהנפת כרזות על ידי האוהדים בזמן המשחקים והן בתוכן הפעילות החברתית של המועדון.

בשנת 2015 החלו אוהדי והנהלת הקבוצה גם להדגיש את מאבקם בהומופוביה במגרשי הכדורגל.

פעילות חברתית

לוגו "ליגת השכונות"

מלבד פעילותה של הקבוצה הבוגרת, העמותה מפעילה גם מספר רב של פעילויות פעילויות קהילתיות וחינוכיות דרך כדורגל. זאת לרבות הדרכה וחינוך ילדים בתחומי הכדורגל, עידוד ספורטאים צעירים מוכשרים ופעילויות לטובת הקהילה.

עם האיחוד בין הפועל קטמון להפועל ירושלים, בשנת 2020, המשיכו לפעול כל הפעילויות החברתיות תחת הקבוצה המאוחדת. הפעילויות החברתיות, מחלקות הנוער, הנערות והנשים המשיכו לפעול בשם "הפועל קטמון ירושלים", כאשר הסמל הוא סמל המועדון, אליו התווספה המילה "קטמון". מבין פעילויות המועדון הרבות, קבוצת הגברים הבוגרת היא היחידה המשחקת ללא המילה "קטמון" על סמלה.

אצטדיון ומתקנים

אצטדיון טדי

אצטדיון ימק"א ב-1958

ראו גם – אצטדיון טדי

הפועל ירושלים עברה בין שלושה מגרשי כדורגל מאז שקמה. בשנים הראשונות שיחקה הפועל באצטדיון ימק"א. בשנת 1958 עברה הקבוצה לשחק במגרש קטמון (שנקרא גם מגרש הפועל) הממוקם ברחוב "רחל אימנו". מגרש זה שימש את הקבוצה במשך שנים רבות ועד היום שם המגרש ושם הרחוב מלווים את הקבוצה בהווי ובשירי האוהדים בייחוד מאז הקמת הפועל קטמון בשנת 2007. בתחילת שנות השמונים, לאחר שמגרש קטמון נהרס, חזרה הפועל לשחק באצטדיון ימק"א וב-1991 עברה לאצטדיון טדי.

במהלך שתי העונות בהן שיחקה בליגה א' צפון התקיימו מספר משחקים במגרש שנמצא בעמק הארזים ובמגרש הסינתטי בהר חומה, אשר משמשים כיום כמגרשי אימונים.

מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מגרש האימונים של הקבוצה היה ממוקם בין שכונת קריית היובל ל"רמת דניה" וידוע בכינוי "האורווה". במהלך העשור השני של המאה ה-21, המגרש הוזנח ולבסוף חדל לתפקד כמגרש כדורגל.

הפועל קטמון ירושלים החלה את דרכה ללא מגרש אימונים מסודר. לאחר הפיצול ממבשרת ציון, חידשה עיריית ירושלים את מגרש מבט בקטמונים והניחה בו דשא סינתטי. במגרש זה התאמנה הפועל קטמון ירושלים בעונותיה בליגות הנמוכות. עם העלייה לליגה הלאומית החלה הקבוצה לנדוד למגרשי אימון מחוץ לירושלים. בתחילה למגרש אימונים בבית דגן ולאחר מכן למעלה אדומים. זאת עד שנפתחו מגרשי האימון בעמק הארזים, גם הם בבעלות העירייה. במתחם זה הוקצו שעות אימון למועדון כמו גם חדרי הלבשה ומשרד. לאחר רכישת השם "הפועל ירושלים", המשיכה הקבוצה להתאמן במתחם הספורט בעמק הארזים.

כדורגל נשים

טקס שינוי שם קבוצת הנערות ל"הפועל קטמון ירושלים - שירה" באצטדיון טדי

בעונת 2011/2012 פתחה הפועל קטמון לראשונה מספר קבוצות רשמיות לנערות ולילדות. באוקטובר 2015 קבוצת הנערות של המועדון שינתה את שמה ל"הפועל קטמון ירושלים – שירה" לזכרה של שירה בנקי אשר נרצחה במצעד הגאווה בירושלים באותה שנה.

קבוצת הילדות של הפועל קטמון ירושלים זכתה בעונת 2015/2016 בגביע המדינה. קבוצת הנערות "הפועל קטמון ירושלים שירה בנקי" זכתה בעונת 2016/2017 באליפות המדינה ובעונת 2019/2018 בגביע המדינה.

עם פתיחת עונת 2020/2021 הודיעה הקבוצה על הקמת קבוצת נשים בוגרות.

בין חברי הוועד המנהל של העמותה כיהנו שתי נשים. יו"ר הוועד המנהל בין השנים 2017 ו-2020 - דפנה גולדשמידט, ונציגת הספונסר "אלטשולר שחם" - דפנה בסה.

סמל וסלוגן

הסמל המקורי, סמלה של התאחדות הפועל, אשר מהווה וריאציה על סמל הפטיש והמגל הקומוניסטים, ליווה את הקבוצה, בעיצובים שונים, במשך כ-60 שנה כאשר לרוב מופיעה מתחתיו המילה "ירושלים".

מאז אמצע שנות ה-90 שונה הסמל של הפועל ירושלים מספר פעמים. סמלה של הפועל ירושלים ידע יותר שינויים מכל סמל של קבוצת כדורגל אחרת בארץ. בקרב אוהדי כדורגל לסמל הקבוצה יש משמעות רבה וכך גם השינויים בסמל הם בעלי משמעות רבה.

עם קניית הקבוצה על ידי יוסי סאסי, הוחלף הסמל לווריאציה על לוגו חברת הבניה של הבעלים והספונסר, יוסי סאסי - חברת "סא.ד.ר." ולעיתים עוצב הסמל בצבעים שונים. לעיתים כחול ולעיתים סגול וצהוב. לאחר מספר שנים, ב-1997 הוקטן סמל חברת סא.ד.ר. ומתחתיו התווסף אריה כפי שמופיע על סמל עיריית ירושלים וליד רגלו כדורגל. לאחר מכן הוחלף לוגו חברת סא.ד.ר בלוגו חברת הבניה של היו"ר, ויקטור יונה - "י. פאלו". סמלים אלו הוחרמו על ידי אוהדי הקבוצה. בתקופה זו צבעי הסמל התחלפו בין אדום-שחור לאדום-לבן.

בשנת 2004, כאשר בעלות הקבוצה עברה באופן זמני לויקטור יונה, הוחלף שם הקבוצה ל"הפועל השלום ירושלים", ואיתו הוחלף גם הסמל. הסמל החדש כלל בתוכו אריה ויונת שלום, אשר מסמלים את העיר ואת דו הקיום בו דוגלים בקבוצה, דבר המתבטא גם בשחקנים רבים מן המגזר הערבי המשחקים בה. ב-2006 הוחזר הסמל המקורי של ארגון "הפועל", והוא היה בשימוש באופן מקביל לסמל עם היונה עד לשנת 2007, בה יצא ויקטור יונה מהקבוצה, הבעלות חזרה ליוסי סאסי, וכך גם שם הקבוצה שונה בשנית ל"הפועל סא.ד.ר. ירושלים" כמו גם להחזרת "סמל סא.ד.ר.". באותה שנה הוקמה גם הפועל קטמון, ולחץ שהופעל מכיוון האוהדים, יחד עם הניסיון למנוע מאוהדים את המעבר להפועל קטמון הוביל לשילוב סמל תנועת הפועל במקום האריה, שאליו לא היה לאוהדים כל חיבור.

בקיץ 2013, לאור בקשותיהן החוזרות ונשנות של האוהדים לשים את סמל "הפועל" הקלאסי בקידמה ולהסיר את סמל הספונסר מהסמל, בחרה הנהלת הקבוצה תחת הבעלים יוסי סאסי להציג את סמל תנועת "הפועל" בתוך מגן אשר עיצובו הועתק מסמלה של מנצ'סטר יונייטד. לסמל זה הוספה שנת ההקמה של המועדון - 1926. אומנם עיצוב זה החזיר את סמל תנועת "הפועל" לקדמת הסמל, אך גם על סמל זה הייתה ביקורת רבה, שכן עיצובו איננו מקורי ומועתק מקבוצה אחרת. עלו גם טענות שעיצובו המכיל מעבר צבעים ברקע נראה מיושן.

בקיץ 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והיא הציגה סמל זמני המבוסס על סמל הקבוצה משנות השבעים. לפי הודעת הקבוצה, סמל זה נועד להיות זמני וסמל חדש ייבחר בהמשך אותה עונה בהצבעת האוהדים. ואכן, במהלך עונת 2020/21 קיימה העמותה תהליך לבחירת סמל קבוע. לצורך התהליך מונתה ועדת סמל אשר מנתה 4 אוהדים. הוועדה העבירה שאלון העדפות וקימה שיחות עם עשרות אוהדים. לבסוף נבחרו שלוש אפשרויות שעלו להצבעה בחודש פברואר 2021. מבין שלוש האפשרויות בחרו חברי העמותה בסמל חדש וקבוע למועדון, אשר נמצא בשימוש החל מעונת 2021/22.

גלריית סמלי הקבוצה לדורותיהם

• 
  סמל הקבוצה המקורי (בווריאציות שונות) בתקופת בעלותה של ההסתדרות (1925–1993) (וריאציה זו היא מעונת 80–81)
• 
  סמל הקבוצה בשנות ה-70
• 
  סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" מאז רכישת הקבוצה על ידי יוסי סאסי ועד 1997. סמל זה הופיע בשידורי טלוויזיה בצבעים צהוב וסגול.
• 
  סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" בתקופת בעלותו של יוסי סאסי (1997–2004)
• 
  סמל "הפועל ירושלים" בתקופת ניהולו של ויקטור יונה (2004–2005)
• 
  סמל "הפועל השלום ירושלים" בתקופת בעלותו של ויקטור יונה (2005–2006)
• 
  סמל "הפועל השלום ירושלים" בתקופת בעלותו של ויקטור יונה (2006–2007)
• 
  סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" בתקופת בעלותו של יוסי סאסי, לאחר הקמת הפועל קטמון (2007–2013)
• 
  סמל "הפועל ירושלים", החל משנת 2013 ועד 2019 בתקופת בעלותו של יוסי סאסי ותחת ניהול בנו, דודו סאסי
• 
  סמל הפועל קטמון ירושלים, 2009–2020.
• 
  סמל הפועל ירושלים הזמני לעונת 2020–2021 אשר נקבע במועד קבלת הזכויות על הקבוצה ל"קטמון מועדון אוהדים".
• 
  סמל הפועל ירושלים הנבחר על ידי עמותת האוהדים, שבו תשתמש הקבוצה החל מעונת 2021/2022

"אני מקטמון ויש עלי פזמון"

בפברואר 2021 אישרו חברי העמותה בהצבעה, כי בגב מדי המשחק של הקבוצה יודפס באופן קבוע הסלוגן "אני מקטמון ויש עלי פזמון" אשר לקוח משיר אוהדים משנות השבעים - זאת כתזכורת הן לימי הקבוצה במגרש קטמון והן להפועל קטמון. הסלוגן יופיע במקום ספונסר בחלקה העליון האחורי של החולצה. השינוי יחל בעונת 2021/22.

ראו גם

• הפועל ירושלים
• הפועל ירושלים (כדורסל)
• הדרבי של ירושלים

לקריאה נוספת

• חיים ברעם, אדום צהוב שחור, ספרית מעריב, 2004
• תמר רפפורט (עורכת). 2016. כדורגל שייך לאוהדים : מסע מחקרי בעקבות הפועל קטמון ירושלים. תל אביב: הוצאת רסלינג.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הפועל ירושלים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הפועל ירושלים
• הפועל ירושלים, ברשת החברתית פייסבוק
• הפועל ירושלים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הפועל ירושלים, ברשת החברתית אינסטגרם
• הפועל ירושלים, ברשת החברתית טיקטוק
• הפועל ירושלים, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הפועל ירושלים באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• הפועל ירושלים ההיסטורית באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• עמוד מועדון הפועל ירושלים, באתר כל העיר
• עמוד מועדון הפועל קטמון ירושלים, באתר כל העיר
• עמרי זרחוביץ', "תראו לאן הגענו, שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים - ו-1,000 שקל, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2017
• "עד המוות הפועל: מלחמת האחים של הפועל ירושלים, כתבה בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 24:21), 9 באוקטובר 2020
• דותן מלאך, ‏הפועל ירושלים חזרה לליגת העל בכדורגל אחרי 21 שנה, בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021