צירוף מקרים

צירוף מקרים הוא מצב שבו בין שני מאורעות חסרי קשר נוצרת זיקה מעניינת. צירוף המקרים הופך למעניין יותר כאשר הזיקה נוצרת בין שתי סדרות של מאורעות. בקרב אנשים דתיים קרוי לעתים צירוף מאורעות טוב בשם נס, ויש הרואים בצירוף מקרים השפעה של כוח על-טבעי.

תורת ההסתברות והסטטיסטיקה מאפשרות לבחון עד כמה מקרי צירוף מקרים נתון, כלומר מה ההסתברות שצירוף מקרים זה אכן יקרה. בניתוח של צירוף מקרים נדרש גם הבנה של משמעותו. ההסתברות שאדם מסוים יזכה בפרס הראשון בהגרלת פיס מסוימת (המוכרת מיליון כרטיסים) היא 1 למיליון, כלומר הסתברות נמוכה ביותר. ההסתברות לזכייה בשבוע כלשהו בידי מי שמנוי על ההגרלה במשך 20 שנה, ולכן משתתף באלף הגרלות, היא 1 לאלף, כך שזהו צירוף מקרים פחות נדיר. ההסתברות שאדם כלשהו יזכה בהגרלה מסוימת (בהנחה שכל הכרטיסים נמכרו) היא 1 (ודאות), כך שבעצם הזכייה אין כל צירוף מקרים.

ללא ניתוח הסתברותי נאות, מאורעות עלולים להיראות אינטואיטיבית כצירופי מקרים מופלאים, אך לאחר ניתוח כזה מתברר שמדובר בתוצאה שכלל איננה מפתיעה. דוגמה נפוצה לכך היא פרדוקס יום ההולדת, המגלה כי במסיבה שבה משתתפים 22 אנשים לפחות, ההסתברות שלשניים מהם יש יום הולדת באותו יום גבוהה מחצי, כלומר זהו צירוף מקרים בנאלי, אף שברגע שקיומו מתברר, הוא מעורר התפעלות.

בפולקלור מקובלת הגישה לפיה תגליות מדעיות רבות התגלו באקראי, כתוצאה מצירוף מקרים מופלא, וללא כל כוונה לכך. עיון מעמיק מגלה שתפיסה כזו שגויה. בדרך כלל תגליות מתרחשות לאחר מידה כזו או אחרת של מחקר מקדים, אם כי לעתים אכן המזל שיחק תפקיד מסוים, מצומצם ביותר, בהשגתן (ראו הרחבה בערך תגלית).

הפיזיקאי אלברט איינשטיין התנגד לתאוריות לפיהן יש אקראיות בטבע, ומיוחסת לו האמרה "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי".

ראו גם

• צפנים בתנ"ך
• חוק ליטלווד
• פוסט הוק ארגו פרופטר הוק
• דז'ה וו
• תפיסה על-חושית

קישורים חיצוניים

• מייקל שרמר, נס ברחוב ההסתברות באתר סיינטיפיק אמריקן
• יהודה בלו, צירוף מקרים: תעלומה או עניין של הסתברות, באתר "רשימות"