גלריה צדיק

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא סגנון כתיבה שאינו אנציקלופדי.

גלריה צדיק היא גלריה חברתית לאמנות, שפעלה בין השנים 2009 ל-2019 בחלל מואר בעל קירות מקושתים בשוק היווני ביפו.

הקמת גלריה, "צדיק" הייתה יוזמה של חנה קומן תסריטאית ומרצה לקולנוע, שוחרת אמנות ואספנית. הרעיון לפתוח גלריה לאמנות קרם עור אצל קומן כעשר שנים לפני פתיחתה הרשמית של הגלריה. קומן ראתה לעיני רוחה מקום שבו האמנות תהווה קול ושיח ואבן שואבת ונגישה לחברה בה התרבות היא הכרח קיומי. מקום בו אנשים מן היישוב יוכלו לרכוש יצירות אמנות שיביעו את מאווייהם ורגשותיהם במחיר נוח ובו אף יתקיים דיאלוג פורה והוגן כלכלית בין הגלריה לצייר. עם סיום תפקידה כמרצה בהמכללה האקדמית עמק יזרעאל, פתחה את גלריית "צדיק" ששמה על שם הרחוב "שמעון הצדיק" בו שכנה, כאשר שם המשנה שלה הוא, "גלריה לאמנות האפשר". במשך העשור בו פעלה הגלריה היא היוותה אכן אבן שואבת לאמנים/ות רבים מתל אביב ומחוץ לה ואף מקור לפעילות תרבותית ערה וייחודית בתל- אביב ובשדה האמנות הישראלי.

התפיסה המודרנית להציג יצירות בתוך "קובייה לבנה"- מרחב נטול חלונות, מזוקק ונטרלי, לא דיברה לליבה של קומן, והיא חיפשה מקום שונה שבו אור טבעי יכנס מן הפתחים, מקום בו גם לאדריכלות תינתן תשומת לב וכבוד. המבנה בו פעלה הגלריה היווה שמינית מתוך שוק מקורה שהוקם ב-1870 ברובע היווני ושימש מ 1950 כבית חרושת לעקבי נעליים בשם ה"עקב". בשנות התשעים העירייה שינתה את ייעוד השכונה מבתי מלאכה זעירים לשכונת מגורים אבל האוכלוסייה לה ציפתה לא הגיעה, השכונה נעזבה והוזנחה והמקום הפך למחסן אריזות. שיפוץ נאמן למקור, החזיר את המקום לצורתו וכך נחשף יופיו של מבנה מואר ומרשים בעל קירות מקושתים. מקום מושלם עבור קומן לחזון שהתגשם.

למעלה ממאה תערוכות הוצגו בגלריה במהלך קיומה, תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד של אמנים מכל קצות הארץ. כמו כן הוצגו בגלריה תערוכות נושא, למשל תערוכה של אוסף האמנות של כתב העת לספרות גרנטה. קומן האמינה שאמנים הרחוקים מתל אביב מביאים איתם רעננות ומרץ, פרספקטיבה ועדכון לחיים בישראל ולכן חייבים ייצוג, במה וקול ואכן נתנה להם במה חשובה להציג ולחשוף את יצירתם בתל אביב. הגישה המחודשת ומלאת הכוח של "אמנות האפשר" יצרה הדים והביאה קהל רב ונאמן אל הגלריה.

התערוכה הראשונה בגלריה צדיק נקראה "עפיפונים"- תערוכה קבוצתית בה נקראו האמנים ליצור דימוי בו זוג רגליים על הקרקע וחוט באוויר מהוויים משל למעשה האמנות.

בין האמנים שהציגו תערוכות יחיד בגלריה במהלך השנים היו: דוד טרטקובר, שי עבאדי, רחל רבינוביץ', גרישה בלוגר, דבורה מורג, דלית פרוטר, שחר סיון, מירי נשרי, בעז נוי יונתן הירשפלד ועוד רבים וטובים.

בנוסף לתערוכות המתחלפות יצרה הגלריה אינספור פעילויות לקהילה שהתקיימו בחלל הגלריה, כגון סדנאות הדפס, שיעורי קבלה, הקרנות סרטים, ערבי קריאה, דיונים פומביים רבי משתתפים, קונצרטים קאמריים והפעלת מקהלה עם המנצחת ג'וליאנה מטיני.

המצב הכלכלי העגום, מיסי עירייה גבוהים וירידת קרנה של האמנות בישראל בשנים האחרונות, הביאו בסופו של דבר לסגירתה של הגלריה בדצמבר 2019 לאחר 10 שנות פעילות ענפה.

קישורים חיצוניים

• עמוד הפיסבוק של גלריה צדיק
• הערב תיפתח התערוכה האחרונה בגלריה צדיק בתל אביב, באתר artoday, תאריך 7 בנובמבר 2019
• "שריטה נצחית בזיכרון", כתבה של איתי אילנאי ב"ידיעות תל אביב" על התערוכה "ראדו" בגלריה צדיק. פברואר 2012
• מגלים אוצרות, על האוצרת של גלריה צדיק, חנה קומן, במגזין לאמנות פורטפוליו. דצמבר 2019