מירי רגב – הבדלי גרסאות
הומואית תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 176.228.23.103 (שיחה) לעריכה האחרונה של לבלוב |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
| פרסים והוקרה =- |
| פרסים והוקרה =- |
||
}} |
}} |
||
'''מירי (מרים) |
'''מירי (מרים) רגב''' (נולדה ב-[[26 במאי]] [[1965]]) היא [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] מטעם מפלגת "[[הליכוד]]". הייתה [[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים|שרת התחבורה והבטיחות בדרכים]], חברת [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] ו[[משרד התרבות|שרת התרבות והספורט]], [[הצנזור הצבאי הראשי|צנזורית צבאית ראשית]] ו[[דובר צה"ל|דוברת צה"ל]] בדרגת [[תת-אלוף]] בתקופת [[ההתנתקות]] ובתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
גרסה מ־13:31, 24 ביולי 2021
.jpg) | |||||||||
| רגב, במצודת זאב, פברואר 2020 | |||||||||
| לידה |
26 במאי 1965 (בת 58) כ"ד באייר ה'תשכ"ה קריית גת, ישראל  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה | הליכוד | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
|
| |||||||||
  | |||||||||
מירי (מרים) רגב (נולדה ב-26 במאי 1965) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד". הייתה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת הקבינט המדיני-ביטחוני ושרת התרבות והספורט, צנזורית צבאית ראשית ודוברת צה"ל בדרגת תת-אלוף בתקופת ההתנתקות ובתקופת מלחמת לבנון השנייה.
ביוגרפיה
נולדה בשם מרים סיבוני בקריית גת. אביה פליקס עלה ממרוקו, ואמה מרסל (מרסדס) עלתה מספרד בשנות ה-50[1]. גדלה בבית דובר ספרדית[2]. למדה בתיכון רוגוזין שבקריית גת. בגיל 17 זכתה לתואר "צברית השנה" של השבועון "מעריב לנוער". בצעירותה התנדבה במשך מספר שנים במד"א ואף מונתה שם לתפקיד מזכירת מחוז השפלה. הייתה פעילה במועצת הנוער של קריית גת וארגנה מבצעי התנדבות למען עולים חדשים[3].
בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי מ"בית ברל", ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ושוק ההון מ"הקריה האקדמית אונו"[4]. בוגרת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה[5].
קריירה צבאית
 | |
| מירי רגב בתפקיד דוברת צה"ל | |
| מדינה |
ישראל |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1983–2008 (כ־25 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת לבנון השנייה | |
| עיטורים | |
 אות מצטיין הנשיא | |
| | |
רגב התגייסה לצה"ל בשנת 1983 ושירתה כמדריכת נוער. יצאה לקורס קצינות ולאחר מכן שימשה כמפקדת מחלקה בבסיס גדנ"ע. בשנת 1986 עברה לחטיבת דובר צה"ל, תחילה בתפקיד דוברת פיקוד הדרום תחת אלוף הפיקוד יצחק מרדכי. בשנת 1988 מונתה לראש לשכת דובר צה"ל אפרים לפיד. בשנת 1989 הקימה את מדור יחסי ציבור במפקדת חילות השדה (מפח"ש) ושימשה כראש המדור, ולאחר מכן שימשה ראש מדור תקשורת מקומית, ראש ענף תכנון וייזום וראש ענף תקשורת.
בשנת 2002 הועלתה לדרגת אלוף-משנה ומונתה לסגנית דוברת צה"ל. לאחר שלושה חודשים מונתה למרכזת מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה במסגרת ההיערכות לקראת מלחמת עיראק, לאחר מכן יצאה לחופשה ארוכה, שבסיומה, בשנת 2004, מונתה לצנזורית הראשית לעיתונות ולתקשורת[6]. עם מינויו של רב-אלוף דן חלוץ לרמטכ"ל, מונתה לדוברת צה"ל (ב-2 ביוני 2005)[7]. רגב הייתה האישה השנייה שמילאה את התפקיד ברציפות (החליפה את תת-אלוף רות ירון), והראשונה מדוברי צה"ל שצמחה מתוך חטיבת דובר צה"ל עצמה.
רגב הייתה דוברת צה"ל בזמן יישום תוכנית ההתנתקות, שבמהלכה ניתן חופש פעולה רב לעיתונאים, שהיו רשאים להצטרף לצוותי הפינוי ולראיין מפקדים בכירים וחיילים ללא צורך בקבלת אישור. באותה העת כינתה את התנהגות הנוער בכפר דרום "התנהגות ברברית ועבריינית", התבטאות שעליה התנצלה 13 שנים לאחר מכן. בתפקידה המשיכה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד אוגוסט 2007[8]. באוקטובר 2007 מינה אותה הרמטכ"ל גבי אשכנזי לרכזת אירועי צה"ל לציון חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, תפקיד שמילאה עד לסיום שירותה בשנת 2008.
חברת הכנסת
בנובמבר 2008 הודיעה על הצטרפותה למפלגת "הליכוד" לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה[9]. לאחר הבחירות המקדימות דורגה בתחילה במקום ה-34 ברשימה, ולאחר קבלת ערעור, שהוגש בנוגע להצבעה, הוצבה במקום ה-27 ברשימת "הליכוד" לכנסת. רגב נבחרה לכנסת ה-18 ומאז מכהנת כחברת הכנסת מטעם "הליכוד". בכנסת ה-18 הייתה יושבת ראש ועדת המשנה לפריפריה וכחברה בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה משותפת לתקציב הביטחון. בכנסת ה-19 הייתה יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה[10] וכחברה בוועדות הכספים והחוץ והביטחון.
בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד המסתננים מאפריקה, אמרה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל". עם זאת, היא הדגישה בריאיון לאחר מכן כי היא אינה מעודדת אלימות[11]. רגב כינסה דיון מיוחד של ועדת הפנים בנושא מקורות המימון של ארגוני הסיוע לפליטים שלדבריה מעוניינים לשנות את האופי היהודי של מדינת ישראל[12][13].
בזמן המחאה החברתית רגב באה לשדרות רוטשילד בתל אביב כדי להביע הזדהות. אף על פי כן, המוחים גירשו אותה מהמתחם ואחד מהמוחים אף שפך עליה כוס מים[14].
שרת התרבות והספורט
לקראת הבחירות לכנסת ה-20, זכתה בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד למקום ה-5 ברשימת המפלגה לכנסת ונבחרה לכנסת ה-20. עם הקמת ממשלת ישראל ה-34 בראשות בנימין נתניהו מונתה לשרת התרבות והספורט ונכנסה לתפקידה במאי 2015[15].
מינויה גרם לחיכוכים עם אמנים, כשחלקם טענו שרגב תמנע מימון ליצירות שלא יהיו לרוחה. במפגש עם אמנים, טענה רגב ש"הליכוד" קיבל "שלושים מנדטים ואתם עשרים" ולכן ההחלטה מי יהנה מתקציבי תרבות בידיה[16]. רגב התעמתה עם השחקן נורמן עיסא שסירב להופיע בבקעת הירדן. בעקבות זאת התפרסמה עצומה נגד רגב, ואורגן כנס ביפו, בו נשא, בין היתר, עודד קוטלר נאום שבו רמז כי מצביעי "הליכוד" הם "עדר של בהמות". הדברים גררו גינויים מימין ומשמאל[17]. ברקע העימות עמדה החלטת שר החינוך נפתלי בנט להוציא מסל תרבות ארצי את ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על כתבי המחבל וליד דקה שהיה חבר בחוליה שרצחה את החייל משה תמם, ושהוצגה ב"תיאטרון אל-מידאן" בחיפה. ב-16 ביוני קיבלה רגב את המלצתה של ועדה בראשות ד"ר חיים פרלוק והורתה על הקפאת העברת התקציבים לתיאטרון "אל-מידאן", עקב אי-סדרים כספיים שנתגלו בו והחשיפה שהמחזאי של ההצגה "הזמן המקביל" מזדהה עם המחבל ושדקה עצמו מעורב בשיווק ההצגה מהכלא[18]. באותו יום פעלה לביטול הקרנתו בפסטיבל הקולנוע ירושלים של הסרט "אל סף הפחד" העוסק ביגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. מארגני הפסטיבל הודיעו שהסרט יוקרן לפני טקס הפתיחה וישתתף בתחרות[19]. בראיון שנתנה רגב לכתב העת "את", אמרה בתגובה ש"עולם האמנות הוא כפוי טובה, ולא בא לי לעבוד בשביל כפויי טובה"[20].
באוגוסט 2015 פרסם כתב "חדשות עשר", ספי עובדיה, הקלטת שיחת ועידה שבה נטען כי רגב ויועציה תיאמו גרסאות לגבי מסירת תקציב פרסום בסך של כ־2,500,000 ש"ח למשרד הפרסום "יהושע\TBWA" ללא מכרז, כאשר רמי יהושע הוצג כמקורבה[21]. באוקטובר הגישה תביעת דיבה על סך מיליון ש"ח נגד הערוץ ונגד עובדיה[22]. התביעה נדחתה ביולי 2019[23]. באוגוסט 2020 הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה, וקבע שעל הנתבעים לפצות את רגב ב־100 אלף ש"ח וב־50 אלף ש"ח הוצאות משפט. בית המשפט קבע כי לא נערך תחקיר ראוי באשר למקורבות יהושע ורגב, ומשך הזמן שניתן להם לתגובה לא היה סביר והוגן[24].
בספטמבר 2015 פרסמה רגב את הקריטריונים של משרד התרבות והספורט לתקצוב מוסדות תרבות. בין הקריטריונים לשלילת תקציב: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות לאלימות ולטרור, תמיכה במעשה טרור נגד ישראל, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל, מעשה השחתה הפוגע בסמל המדינה והחרמה או קריאה להטלת חרם על ישראל[25].
במאי 2016 משרד התרבות והספורט פרסם תיקונים למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של המשרד, ובהם מתן בונוס למוסדות שיופיעו ביהודה ושומרון וגריעת ניקוד מזכה ממוסדות שיימנעו מלעשות כן. במאי 2020 פסל בג"ץ את סעיף הבונוס[26].
רגב התנגדה להקמת תאגיד השידור. על פי פרסומים, אמרה ביולי 2016 בדיון בוועדת השרים לחקיקה: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"[27].
במאי 2017 הודיעה למנהל פסטיבל ישראל שתמנע מימון מתקציב המדינה למופעים בפסטיבל שיש בהם עירום, בנימוק שמופע כזה פוגע ברגשותיהן של אוכלוסיות רחבות ובערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית[28]. ב-4 ביוני ביקש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מרגב לחדול מהתבטאויות מסוג זה, בנימוק שסוגיות התקצוב אינן בסמכותה[29].
החל מיוני 2017, מונתה מספר פעמים לממלאת מקום ראש הממשלה[30][31].
בשנת 2018 הובילה את היערכות הממשלה לחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל. במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות התגלעה מחלוקת בינה לבין יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, לאחר שרגב ביקשה לשלב בטקס נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אדלשטיין התנגד בנימוק שיש לשמור על המתכונת הקבועה של הטקס, שבה הנואם המרכזי היחיד הוא יו"ר הכנסת, וראש הממשלה איננו נוכח[32][33] לקראת יום העצמאות הסתמנה פשרה שלפיה ראש הממשלה ידליק משואה בשם ראשי הממשלה לדורותיהם ויישא דברי ברכה קצרים, בדומה למתכונת שהתקיימה בטקס ביום העצמאות ה-50[34]. בפועל, נתניהו התעלם מהדרישות ונשא נאום ארוך[35].
רגב קידמה את "חוק הנאמנות בתרבות", הצעת חוק שעוררה התנגדות של אישים מתחום התרבות[דרושה הבהרה][36]. החוק עבר בקריאה ראשונה[37], אך נפל בשל התנגדות ח"כים מכולנו וישראל ביתנו[38].
לאחר שאמרגן פרטי סיכם על משחק ידידות בין נבחרת ארגנטינה בכדורגל לנבחרת ישראל, שיערך בחיפה, פעלה רגב להעברת המשחק לירושלים, והקצתה לכך 2.7 מיליון ש"ח מתקציב חגיגות ה-70 למדינה[39]. לאחר קמפיין BDS נגד קיום המשחק בישראל, שכלל איומים ברצח על כוכב ארגנטינה ליונל מסי[40], החליטה נבחרת ארגנטינה לבטל את המשחק[41]. שר החוץ של ארגנטינה אמר שהעברת המשחק לירושלים היא שגרמה לביטול[42]. בעקבות הביטול ספגה רגב ביקורת בישראל[43].
בתפקידה כיושבת ראש הוועדה למקומות הקדושים סירבה לאשר את מתווה הכותל[44]. רגב הגיעה למקום השני בדירוג פעילות חברי "הליכוד" למען היהדות בכנסת העשרים, שנערך על ידי ארגון מתפקדי "ליכוד", בין היתר בעקבות התנגדותה למתווה הכותל ולמתווה הגיור[45].
בשנת 2018 פעלה לקידום חקיקתו של תיקון לחוק התרבות והאמנות, שיאפשר לשר התרבות והספורט לשלול תקציב ממשלתי מגוף שביצע פעילות שיש בה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה)[46]. היוזמה לתיקון החוק עוררה מחאה[47].
בבחירות לכנסת ה-21 ה-22 וה-23, הוצבה במקומות 6 ו-7 ברשימת "הליכוד".
כשרת התחבורה
ב-17 במאי 2020 הושבעה כשרת התחבורה. בחודשים הראשונים לכהונתה נדרשה להתמודד עם סוגיית התחבורה הציבורית בתקופת מגפת הקורונה[48].
באוקטובר 2020 הכריזה רגב כי מערכת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב תיקרא ה"דנקל" וזאת כחלק מהתהליך עברות שמות של מערכות תחבורה שמוקמות בישראל[49]. עוד באותו החודש הכריזה כי היא תתנגד לתוכנית המטרו במטרופולין תל אביב וטענה כי עדיף להשקיע בהקמת קו הרכבת לאילת או במסילת הרכבת לקריית שמונה[50][51].
בנובמבר 2020 אמרה רגב כי היא סיכמה עם שר הביטחון, בני גנץ, שנמל התעופה הבינלאומי השלישי בישראל ייבנה בנבטים[52][53].
קידמה מחירון למכירת מכוניות משומשות אשר יתחרה במחירון לוי יצחק ואחרים[54].
חיים אישיים
נשואה לדרור רגב, מהנדס בתעשייה האווירית, ואם לשלושה. מתגוררת בראש העין[55].
קישורים חיצוניים
מירי רגב, באתר הכנסת 
מירי רגב, ברשת החברתית פייסבוק
מירי רגב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מירי רגב, ברשת החברתית אינסטגרם
מירי רגב, סרטונים בערוץ היוטיוב- מירי רגב, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – מירי רגב, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
מירי רגב, ברשת החברתית אינסטגרם- מירי רגב, באתר ערוץ הכנסת
- נורית קנטי, "התפקוד שלנו היה מצוין", באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 2006
- הדס ריבק, מירי לא חסה, באתר מאקו, 31 במאי 2012
דוד בן בסט מראיין את מירי רגב וראלב מג'אדלה, "הנבחרים", באתר YouTube, 16 בנובמבר 2012- אריק בנדר, איך כבשה מירי רגב את מרכז הליכוד, באתר מעריב אונליין, 5 בינואר 2015
- תחיה ברק, סיפור על אהבה וחושך, באתר את, 30 ביוני 2015
- טלי קיים, סערה בטקס פרסי התיאטרון: נאומה של השרה רגב נקטע בצעקות, באתר וואלה!, 19 ביוני 2015
שחר אטואן, מירי רגב מסבירה למבקר האופנה של גלריה איזה שינוי היא חוללה במלתחה, באתר הארץ, 2 ביולי 2015- נעמה לנסקי, "אתם לא תכתיבו לי מה נכון ומה לא נכון", באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2015
- שוקי שדה, התורמים שהתרבו, הפוליטיקאים שתמכו והעוזרות שברחו - הדרך של מירי רגב למשרד התרבות והספורט, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2015
- אור סופר, מירי רגב: אני הולכת עם האמת שלי, באתר onlife, 17 בינואר 2016
- אריאל שנבל, מקור ראשון, 'לא באתי כדי שיאהבו אותי, אלא להשמיע את קול הציבור', באתר nrg, 13 במאי 2016
- מורן אזולאי, "הפכתי למגינה הראשית של ראש הממשלה": המסע של רגב לצמרת הליכוד, באתר ynet, 1 בפברואר 2019
- ניב שטנדל, מירי רגב, הריקאפ, באתר מאקו, 30 באפריל 2020
- רז שכניק ונבו זיו, מירי ללא מעצורים, באתר "ידיעות אחרונות", 26 במאי 2020
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ "Miri Regev's Culture War". New York Times. 20 באוקטובר 2016. נבדק ב-20 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ראיון בערוץ הכנסת 2014
- ^ היא עוד תגיע רחוק, באתר מאקו, 22 במרץ 2016
- ^ עלון הבוגרים של הקריה האקדמית אונו
- ^ מירי רגב, באתר מפלגת הליכוד
- ^ יפתח אלעזר, ידוענית בחאקי, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2004
- ^ ענבל אביב, תת-אלוף מירי רגב מונתה לדוברת צה"ל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 ביוני 2005
- ^ דוברת צה"ל היוצאת, מירי רגב: "אם הייתי גבר, בכירי צה"ל היו מתייחסים אליי ברצינות", באתר גלובס, 8 באוגוסט 2007
- ^ אטילה שומפלבי, דוברת צה"ל לשעבר מירי רגב מצטרפת לליכוד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2008
- ^ מורן אזולאי, ועדות הכנסת: מצנע לחינוך, רגב אחראית על זרים, באתר ynet, 18 במרץ 2013
- ^ מורן אזולאי ועומרי אפרים, רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות', באתר ynet, 24 במאי 2012
- ^ כתבה מתוך "המשמר החברתי" על הדיון בוועדת הפנים
- ^ פרוטוקול הדיון בוועדת הפנים
- ^ הסילוק מהמאהל: ח"כ רגב התלוננה במשטרה, באתר ynet, 17 ביולי 2011
- ^ מתי טוכפלד, מירי רגב מונתה לשרת התרבות והספורט: "אדע לשים גבולות בלי לפגוע בחופש הביטוי", באתר ישראל היום, 15 במאי 2015
- ^ שרת המשפטים בגלצ: המשפט שאמרה מירי רגב לא היה צריך להיאמר באתר גלי צה"ל
- ^
עזרי עמרם, צפו: "נאום הבהמות" של עודד קוטלר נגד השרה רגב, באתר מאקו, 14 ביוני 2015
רן בוקר, השרה רגב מגיבה לקוטלר: "חושף את הפנים המכוערות והמתנשאות", באתר ynet, 14 ביוני 2015
חדשות 2, סערת "נאום הבהמות" של עודד קוטלר: "חושך תרבותי", באתר מאקו, 14 ביוני 2015 - ^ רן בוקר, מירי רגב: מקפיאה את התקציבים לתיאטרון אל מידאן, באתר ynet, 16 ביוני 2015
- ^ רן בוקר, הסרט על יגאל עמיר לא יוקרן בפסטיבל ירושלים, באתר ynet, 16 ביוני 2015
- ^ רגב: "האמנים קפוצי תחת וכפויי-טובה - לא בא לי לדאוג להם", באתר גלובס, 18 ביוני 2015
- ^ רגב מסתבכת: מיליונים ללא מכרז ושיחת תיאום גרסאות, באתר ynet, 31 באוגוסט 2015
- ^ כתב התביעה שהגישה, וכתב ההגנה שהגיש הערוץ, באתר העין השביעית
- ^ איתמר ב"ז, תביעת המיליון של מירי רגב נגד חדשות 10 נדחתה; תחויב לשלם הוצאות משפט, באתר העין השביעית, 4 ביולי 2019
אבישי גרינצייג, נדחתה תביעת הדיבה של מירי רגב נגד ספי עובדיה, תשלם 25 אלף ש"ח, באתר מעריב אונליין, 4 ביולי 2019 - ^ אילן שניג, הערעור התקבל: ספי עובדיה וערוץ 13 יפצו את מירי רגב ב-150 אלף שקל, באתר אייס, 2 באוגוסט 2020
דניאל דולב, תחקיר "לא לדאוגוסט": חדשות 13 וספי עובדיה יפצו את רגב ב-100 אלף שקלים, באתר וואלה!
עא (י-ם) 3386-10-19 שרת התרבות והספורט - ח"כ מירי רגב נ' ערוץ 10 החדש בע"מ ואחרים, ניתן ב-2 באוגוסט 2020 - ^ יונתן ריגר, הקריטריונים החדשים לתקצוב מוסדות התרבות, באתר מאקו, 2 בספטמבר 2015
מאיה נחום שחל, משרד התרבות משנה את חוקי המשחק: רוצים מימון? חתמו על טופס נאמנות, באתר כלכליסט, 14 ביוני 2016 - ^ משה גורלי, מתנת הפרידה של בג"ץ לרגב: ביטול הבונוס על הופעות באיו"ש, באתר כלכליסט, 14 במאי 2020
- ^ אלירן מלכי, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2016
- ^ חזקי ברוך, מירי רגב: לא נממן מופעי עירום, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2017,
רן בוקר, קריאות בוז למירי רגב בפסטיבל ישראל: "אף אחד לא יסתום לי את הפה", באתר ynet, 1 ביוני 2017 - ^ טל שלו וגלי גינת, עימות סוער בין רגב למשנה ליועמ"ש - "אלחם על חופש הביטוי שלי", באתר וואלה!, 4 ביוני 2017,
טובה צימוקי ורן בוקר, היועמ"ש: "לא לצאת באמירות בחוסר סמכות", רגב: "אמשיך להביע עמדתי", באתר ynet, 4 ביוני 2017,
גלעד מורג וטובה צימוקי, היועמ"ש נגד רגב: "ההנחיות לגבי מופעי עירום חסרות תוקף משפטי", באתר ynet, 11 ביוני 2017 - ^ מורן אזולאי, לראשונה: מירי רגב ממלאת את מקום ראש הממשלה, באתר ynet, 14 ביוני 2017
- ^ נתניהו יעבור בדיקה רפואית, מירי רגב תמלא את מקומו, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2017
קביעת ממלא מקום לראש הממשלה, החלטה מספר 3090 של ממשלת ישראל ה-34, משנת 2017, באתר משרד ראש הממשלה - ^ בשנים 2015–2017 הוצגה ברכה מוקלטת קצרה של ראש הממשלה נתניהו במסגרת הטקס.
- ^ אורלי וגיא, סערת טקס המשואות: "רגב טועה - אסור למשרד התרבות לקבוע תכנים", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 באפריל 2018
- ^ עוזי ברוך, נתניהו ידליק משואה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2018
- ^ מערכת וואלה! חדשות, יולי אדלשטיין על סערת המשואות: "אני נוהג לקיים הסכמים", באתר וואלה!, 19 באפריל 2018
- ^ עוצרים את חוק הנאמנות בתרבות!, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:26)
- ^ נירית אנדרמן, "חוק הנאמנות בתרבות" עבר לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2018
- ^ יובל קרני, "חוק הנאמנות יעבור", באתר "ידיעות אחרונות", 28 בנובמבר 2018
- ^ סמי פרץ, כך השתלטה מירי רגב על מסי תמורת 2.7 מיליון שקל מהכסף שלנו, באתר TheMarker, 22 במאי 2018
- ^ רות אגלש, נבחרת הכדורגל הארגנטינאית מבטלת את ההתחרות בישראל ברקע איומים ברצח נגד מסי (באנגלית), באתר וושינגטון פוסט, 6 ביוני 2018. עוזי דן, דיווחים בארגנטינה: איומים על מסי ומשפחתו זירזו את ביטול המשחק, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
- ^ מירי רגב הציגה תמונות: "כך איימו על ליאונל מסי ומשפחתו", באתר וואלה!, 6 ביוני 2018
- ^ שר החוץ של ארגנטינה: "המשחק בוטל כי עבר לירושלים", באתר ynet, 7 ביוני 2018
- ^ אריאל כהנא, המשחק מול ארגנטינה בוטל; בסביבתו של נתניהו מאשימים את השרה רגב, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018;
אוריאל דסקל, מירי רגב הפסידה ל-BDS מגול עצמי, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2018 - ^ כיכר השבת, רגב: לא אאשר את מתווה הכותל הרפורמי - מטעמי מצפון, באתר כיכר השבת, 27 ביוני 2018
- ^ משה ויסטוך, רגב בראש, גליק משתרך: דירוג חברי הליכוד בנושאי דת, באתר כיפה, ל' בשבט התשע"ט, 5 בפברואר 2019
- ^ הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2), התשע"ט-2018, באתר הכנסת
דרור ליבה ומורן אזולאי, חוק "נאמנות בתרבות" יעלה להצבעה: "ממשלת הצנזורה ממשיכה לדהור", באתר ynet, 20 בנובמבר 2018 - ^ שגיא בן נון, רבקה מיכאלי נגד מירי רגב: "אנו בחושך גדול, בשלב הבא ישללו אזרחות", באתר וואלה!, 22 באוקטובר 2018
- ^ אסנת ניר, ההחלטה הראשונה של מירי רגב כשרת התחבורה: ביטול הגבלת הנוסעים בשעות השיא, באתר TheMarker, 19 במאי 2020
ליאור גוטמן, השרים רגב ואדלשטיין סיכמו: המזגנים יעבדו באוטובוסים, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2020
קינן כהן, רגב קראה להימנע משימוש בתחבורה הציבורית: "יוצאים מהבית לצורך לא חיוני", באתר וואלה!, 1 באוקטובר 2020 - ^ לרכבת הקלה של גוש דן יקראו דנקל? בואו נראה כמה אנשים ישתמשו בזה, באתר Xnet
- ^ שירית אביטן כהן, רגב: "אתנגד לתוכנית המטרו. עדיף להשקיע את הכסף בחיבור רכבות בין הפריפריה למרכז", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2020
- ^ עמירם ברקת, הקרב על המטרו: ההצעה של רגב, המתקפה של סמוטריץ' ושאלת ה-150 מיליארד שקל, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2020
- ^ יעל בלקין, מירי רגב: חיל האוויר לא מנהל את המדינה - סיכמתי עם גנץ ששדה התעופה ייבנה בנבטים, באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2020
- ^ ההחלטה טרם התקבלה, אבל רגב כבר החלה בהקמת שדה תעופה בנבטים, באתר וואלה!, 18 בנובמבר 2020
- ^ מירי רגב נגד לוי יצחק ויד2: הצצה ראשונה למחירון המשומשות החדש, באתר כלכליסט
- ^ השרה רגב: "גם על בעלי אני צועקת שהוא שמאלן", באתר מאקו, 21 בנובמבר 2016
- רשימת חברי הכנסת
- דוברי צה"ל
- דוברות ישראליות
- דוברים ישראלים
- צנזורים צבאיים ראשיים
- חברות כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברות הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברות הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- ראש העין: אישים
- קריית גת: אישים
- מעוטרי אות מצטיין הנשיא
- שרות התרבות בממשלות ישראל
- קצינות צה"ל בדרגת תת-אלוף
- יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה
- בוגרות המכללה האקדמית בית ברל
- בוגרי המכללה האקדמית בית ברל
- בוגרות הקריה האקדמית אונו
- בוגרי הקריה האקדמית אונו
- שרות התרבות והספורט בממשלות ישראל
- שרות ממשלת ישראל השלושים וארבע
- שרות ממשלת ישראל השלושים וחמש
- קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל
- ישראליות שנולדו ב-1965
- ישראלים שנולדו ב-1965