הורמון אדרנוקורטיקוטרופי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים, ניסוח, הוספת קישור חיצוני
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
* [[היפואדרנליזם]]
* [[היפואדרנליזם]]
* [[מחלת אדיסון]]
* [[מחלת אדיסון]]
*[[תסמונת נלסון]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקירפואה}}
* {{ויקירפואה}}

גרסה מ־18:35, 24 ביולי 2021

הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH - adrenocorticotropic hormone), המכונה גם הורמון הדחק, הוא פפטיד מופרש מההיפופיזה הקדמית, ומשפיע על בלוטת יותרת הכליה ועל הפרשת הורמונים קורטיקוסטרואידיים המעכבים בין היתר את מערכת החיסון.

ה-ACTH הוא אחד מההורמונים בפעולת המערכת הסימפתטית. במצב חירום (עקה או הלם) הגוף מפריש את ה-ACTH אל מחזור הדם, והוא משפיע על בלוטת יותרת הכליה וגורם להפרשת אדרנלין, קורטיזול ונוראדרנלין (שהוא מוליך עצבי).

לאחר הפרשת ההורמון מופיעים סימני פעילות סימפתטית:

  1. הרחבת אישונים
  2. הרחבת סימפונות
  3. הגברת ייצור גורמי קרישה
  4. הגברת תפוקת הלב (ועלייה בלחץ הדם)
  5. האטת תהליך העיכול
  6. הפחתת תפקוד הכליות
  7. חרדה

הורמון ה-ACTH שימושי במצבי לחץ, כשיש צורך בהפניית המשאבים לצרכים דחופים יותר, ולכן מעוכבים תהליכים לא דחופים כמו עיכול או ייצור שתן, כחלק מתגובת הילחם או ברח. בנוסף הורמון זה פעיל נגד תסמונת וסט, הפרעה אפילפטית נדירה בתינוקות.

בזמן עליית רמת ה-ACTH בגוף רמת הסוכר בדם עולה בנוסף לפעילות הסימפתטית. ה-ACTH יכול לגרום אף להרעלה בגוף (כמו כל חומר) אם נמצא בכמות גדולה מהרגיל.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.