יואנס מלאלס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים. כדאי להכנס לקישור ולוודא שאכן יש ערך מוסף בקישור זה. התבנית אינה מוספת אם בראש הערך בבריטניקה קיים המשפט "Learn about this topic" (תג)
מ בקרת זהויות
שורה 34: שורה 34:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:מלאלס, יואנס}}
{{מיון רגיל:מלאלס, יואנס}}
[[קטגוריה:האימפריה הביזנטית: אישים]]
[[קטגוריה:האימפריה הביזנטית: אישים]]

גרסה מ־15:45, 31 ביולי 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים [ תרומות עיקריות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יואנס (יוחנן) מָלַאלָס
Ἰωάννης Μαλάλας
העמוד הראשון בספר 18 של "כרונוגרפיה", כתב יד מן המאה ה-11.
העמוד הראשון בספר 18 של "כרונוגרפיה", כתב יד מן המאה ה-11.
לידה סביב 490
ככל הנראה אנטיוכיה, האימפריה הביזנטית
פטירה סביב 570
ככל הנראה קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות כרונוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוֹאנִס (יוחנן) מָלַאלָסיוונית ביזנטית: Ἰωάννης Μαλάλας; תעתיק: Iōánnēs Malálas; סביב 490 ― סביב 570)[1] היה היסטוריון בן האימפריה הרומית המזרחית ממוצא סורי, שחי במאה השישית. מחבר כרוניקה ביוונית בת 18 ספרים, המתארת את תולדות העולם מאז בריאתו ועד שנת 565 לספירה.

חייו

מעט ידוע על תולדות חייו של מלאלס. כינויו, מָלַאלָס, הוא כנראה גרסה יוונית למילה סורית תיכונה ܡܠܠܐ (תעתיק: מַַלַּלַא) שפירושה "דובר רהוט" או "איש יודע דבר",[2] ואומנם מלאלס מכונה בידי ההיסטוריון בן דורו אוואגריוס סכולסטיקוס (אנ') "יוחנן הנואם".[3] הדבר מעיד על זהותו האתנית הארמית-סורית, כמו גם על ההשכלה הקלאסית שרכש. מפרטי המידע המשובצים בכרוניקה שכתב ניתן ללמוד כי מלאלס נולד וגדל ככל הנראה בסביבות העיר אנטיוכיה, בסוריה של ימינו, וכי במהלך חייו ביקר בין היתר בסלוניקי שביוון[4] ובאזור הבניאס בצפון ארץ ישראל.[5] יש להניח כי בשלב מסוים של חייו הבוגרים התמנה מלאלס לתפקיד פקידותי במערך האדמיניסטרציה האימפריאלי בעיר אנטיוכיה.[6] עוד נראה כי בשנות השלושים של המאה ה-6, לאחר שהשלים מלאלס את המהדורה הראשונה של הכרוניקה שלו, הוא עקר לבירת האימפריה קונסטנטינופול, וכעבור שלושה עשורים אולי חיבר בעיר גרסה נוספת מורחבת של הכרוניקה שלו סביב שנת 565.[7] קיימת עמדה מחקרית הגורסת כי מלאלס האמין בנצרות בגרסתה המונופיזיטית, אולם מקובל יותר להניח שהוא היה נאמן לזרם הנוצרי הדומיננטי באימפריה הרומית המזרחית - הנצרות האורתודוקסית כפי שאומצה בוועידת כלקדון.[8]

הכרוניקה

שמונה עשר ספרי הכרוניקה של מלאלס, שנקראה במקור "כרונוגרפיה" (Χρονογραφία), מתארים את האירועים בתולדות העולם מן הבריאה ועד לשנת 565. כפי שמעיד מלאלס בהקדמה לחיבור:

בהמשך לגרסאות מקוצרות של חומרים... שכתבו שורה ארוכה של כרוניקאים, היסטוריונים ומשוררים רבי תושייה, ראיתי לנכון להביא תיאור מקוצר ומהימן ככל האפשר של האירועים שאירעו בתקופת שלטונם של הקיסרים השונים עד ימיי אני, כלומר - מימיו של אדם הראשון ועד לקיסר זנון והקיסרים ששלטו אחריו.

יוחנן מלאלס, כרוניקה, הקדמת המחבר

במילים אחרות, ספרים 1–14 של הכרוניקה, העוסקים בתקופות שעד לעלייתו לשלטון של הקיסר זנון, אינם מבוססים על עדות ראייה ישירה של מלאלס אלא על שורת מקורות עזר, הכוללים בין היתר, לדבריו, את כתבי הקודש היהודיים ואת עבודותיהם של מחברים כגון אוסביוס מקיסריה, פאוסאניאס, דיודורוס סיקולוס, אפריקנוס ואחרים.[9] מקובל להניח שהמהדורה המקורית של הכרוניקה הגיעה בתיאור הכרונולוגי שלה רק עד לשנת 532, ושם הסתיימה. בנוסף, לפי הדעה המקובלת, העניין המיוחד שמקדישה הכרוניקה לקורות העיר אנטיוכיה רומז שהיא כאמור נכתבה בעיר. אשר להמשך הכרוניקה המגיע עד לשנת 565, קרוב לוודאי שהוא נכתב בקונסטנטינופול, שכן מוקד העניין שלו הוא בירת האימפריה, אולם לא ברור אם מחברו היה מלאלס, שכאמור עבר לעיר בערך באותו הזמן, ושמא את התוספת - שמתארת את רוב תקופת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, ומקיפה כמעט מחצית מן הספר ה-18 והארוך ביותר בכרוניקה - הוסיף מחבר אלמוני תושב קונסטנטינופול.[10]

בניגוד להיסטוריונים רומים מזרחים אחרים, שהבולט ביניהם הוא פרוקופיוס מקיסריה, הכרוניקה כתובה בסגנון תמציתי וענייני ולא בסגנון הפרוזה העשיר ועמוס האמצעים הרטוריים שמקורו במסורת ההיסטוריוגרפיה היוונית הקלאסית מבית מדרשם של תוקידידס והרודוטוס. במובן זה ניתן לראות את מלאלס כממשיך דרכם של היסטוריונים מוקדמים של הכנסייה הנוצרית, ויש הקושרים בין סגנונו של מלאלס לבין חיבורו המשפיע של אוסביוס, "תולדות הכנסייה".[11] עם זאת, בניגוד לסגנון ההיסטוריוגרפי של כתיבת "ההיסטוריה הקדושה", היינו ההיסטוריה של הכנסייה הנוצרית, ואף על פי שמן העמדות דתיות שמלאלס מביע מצטיירת דמותו של נוצרי אדוק, בכרוניקה שלו מוקדש מקום שולי יחסית למאורעות בעלי חשיבות דתית כגון מינויי בישופים או מחלוקות תאולוגיות.[12] את מקומם תופסים אירועים "חילוניים" יותר - תהפוכות פוליטיות וגאו-פוליטיות, אסונות טבע, מפעלי בנייה, עלייתם לשלטון של קיסרים, מרידות, כיבושים וכיוצא בזה.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Elizabeth Jeffreys, Michael Jeffreys, Roger Scott et al. 1986, The Chronicle of John Malalas: A Translation, Byzantina Australiensia 4 (Melbourne: Australian Association for Byzantine Studies). p xxxi-xxxii
  2. ^ Jeffreys et al. The Chronicle of John Malalas: A Translation. p xxxi-ii.
  3. ^ Brian Croke, "Malalas, the man and his work". in Elizabeth Jeffreys, Brian Croke, and Roger Scott (eds.), Studies in John Malalas (Leiden: Brill, 1990), p. 3.
  4. ^ יוחנן מלאלס, כרוניקה, 7, 12.
  5. ^ יוחנן מלאלס, כרוניקה, 10, 12
  6. ^ Croke, "Malalas, the man and his work", p. 10.
  7. ^ 1 2 Croke, "Malalas, the man and his work", p. 22.
  8. ^ Croke, "Malalas, the man and his work", p. 15.
  9. ^ מלאלס, כרוניקה, הקדמת המחבר.
  10. ^ Jeffreys et al. The Chronicle of John Malalas: A Translation. p xxxii.
  11. ^ Roger Scott, Byzantine Chronicles and the Sixth Century (London: Routledge, 2012). pp. 41-43.
  12. ^ J.H.W.G. Liebeschuetz, "Malalas on Antioch", Topoi 5 (2004). pp. 150-151.