יין צימוקים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←מקור ושימוש: - שיכתוב חלקי. |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
יין צימוקים מופיע בתלמוד כאחד מתוך כמה סוגי יינות שכשרים למצוות [[ניסוך היין]] על המזבח בדיעבד, כך נאמר {{ציטוטון|... יין כושי, בורק, היליסטון, של מרתף, '''של צמוקים''' ... בכולן לא יביא, ואם הביא - כשר}}{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|צז|ב}}}}. |
יין צימוקים מופיע בתלמוד כאחד מתוך כמה סוגי יינות שכשרים למצוות [[ניסוך היין]] על המזבח בדיעבד, כך נאמר {{ציטוטון|... יין כושי, בורק, היליסטון, של מרתף, '''של צמוקים''' ... בכולן לא יביא, ואם הביא - כשר}}{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|צז|ב}}}}. |
||
רבים מהפוסקים סבורים כי למצוות קידוש אפשר להשתמש ביין לכתחילה בדומה לכלל |
רבים מהפוסקים סבורים כי למצוות קידוש אפשר להשתמש ביין לכתחילה, בדומה לכלל המובא בתלמוד לגבי מיץ ענבים. בהם [[רי"ף]], [[רא"ש]]{{הערה|בבא בתרא פרק ו סימן י'}} ורבים מהפוסקים האחרונים{{הערה|ראו {{משנה ברורה|רעב|טז}}.}}. לעומתם יש הסבורים כי ההיתר להשתמש יין זה הוא רק במקום שאין יין אחר. למשל כך דעת [[רב נטרונאי גאון]], שהמליץ לשואל שהפליג בספינה שישרה צימוקים לצורך מצוות ארבע כוסות{{הערה|סדר רב עמרם גאון חלק ב' דף קיג}}. הרב [[צבי הירש אשכנזי]] התנגד בכלל לשימוש ביין זה. לדעתו המובא בתלמוד מתייחס ליין המופק מצימוקים ללא תוספת מים{{הערה|הרב עובדיה יוסף כתב שהרב אשכנזי דיבר בקשר ליין למצוות נסכים ולא למצוות קידוש}}. |
||
[[יהדות תימן|יהודי תימן]] השתמשו ביין זה |
[[יהדות תימן|יהודי תימן]] השתמשו ביין זה כפתרון יעיל בארצם, בה אין גידול סדיר של ענבים. רבי [[אברהם בן רמב"ם]] כתב ליהודי תימן כך: {{ציטוטון|כללו של דבר אם יקשה עליכם למצוא יין ענבים הרי לא יקשה להביא צימוקים, ולעשות מהם יין כמו שביאר רבינו יצחק בעל ההלכות בפרק ערבי פסחים}}{{הערה|שו"ת ר' אברהם בן רמב"ם סימן פד, וסימן קט}}. |
||
==אופן ההכנה בהלכה== |
==אופן ההכנה בהלכה== |
||
גרסה מ־00:32, 6 באוגוסט 2021
יין צימוקים הוא מי שריית צימוקים, (להבדיל מיין קש) יין זה מופיע בספרות ההלכה, כיין כשר למצוות הטעונות כוס כמו קידוש הבדלה ומצוות ארבעת כוסות.
מקור ושימוש
יין צימוקים מופיע בתלמוד כאחד מתוך כמה סוגי יינות שכשרים למצוות ניסוך היין על המזבח בדיעבד, כך נאמר ”... יין כושי, בורק, היליסטון, של מרתף, של צמוקים ... בכולן לא יביא, ואם הביא - כשר”[1].
רבים מהפוסקים סבורים כי למצוות קידוש אפשר להשתמש ביין לכתחילה, בדומה לכלל המובא בתלמוד לגבי מיץ ענבים. בהם רי"ף, רא"ש[2] ורבים מהפוסקים האחרונים[3]. לעומתם יש הסבורים כי ההיתר להשתמש יין זה הוא רק במקום שאין יין אחר. למשל כך דעת רב נטרונאי גאון, שהמליץ לשואל שהפליג בספינה שישרה צימוקים לצורך מצוות ארבע כוסות[4]. הרב צבי הירש אשכנזי התנגד בכלל לשימוש ביין זה. לדעתו המובא בתלמוד מתייחס ליין המופק מצימוקים ללא תוספת מים[5].
יהודי תימן השתמשו ביין זה כפתרון יעיל בארצם, בה אין גידול סדיר של ענבים. רבי אברהם בן רמב"ם כתב ליהודי תימן כך: ”כללו של דבר אם יקשה עליכם למצוא יין ענבים הרי לא יקשה להביא צימוקים, ולעשות מהם יין כמו שביאר רבינו יצחק בעל ההלכות בפרק ערבי פסחים”[6].
אופן ההכנה בהלכה
- סוג הצימוקים - הרי"ף הוסיף שמדובר דווקא בצימוקים בשרניים ולא בצימוקים יבשים, דבריו הובאו להלכה בדברי הרמ"א[7].
- כמות המים - הרב אלכסנדר סנדר שור בספרו בכור שור טוען כי מותר להוסיף עד פי ששה מים מנפח הצימוקים (אף לאחר שנתפחו). רבים חולקים על קביעה זו, והשיטה המצמצמת ביותר היא של הרב יעקב חיים סופר הסובר כי יש להוסיף מים רק כמידת נפח הצימוקים זאת בעקבות דברי ר' יונה הסבור כי היינות של זמננו חלשים יותר מהיינות בזמן התלמוד[8].
- זמן ההשריה - הרב לוי בן חביב סבור כי יש להשרות את הצימוקים במים לפחות שלשה ימים, מנגד יש הסבורים כי מספיק 24 שעות כדין כבוש[9].
- המשכה - יש המצריכים להפריד את הנוזל מהצימוקים בסיום ההשריה, ולפני כן לא נחשב יין וברכתו שהכל[10], אולם גם על פרט זה יש חולקים[11].
יש הסוברים כי ניתן להכין יין צימוקים על ידי בישול במים, ואין צורך להשרייתם במשך זמן.
לקריאה נוספת
- הרב עובדיה יוסף חזון עובדיה חלק א' (הלכות פסח) עמודים סט-צט
- הרב יוסף צוברי, ויצבור יוסף בר חלק ב' פרק שלשה עשר.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"ז, עמוד ב'
- ^ בבא בתרא פרק ו סימן י'
- ^ ראו משנה ברורה, סימן רע"ב, סעיף קטן ט"ז.
- ^ סדר רב עמרם גאון חלק ב' דף קיג
- ^ הרב עובדיה יוסף כתב שהרב אשכנזי דיבר בקשר ליין למצוות נסכים ולא למצוות קידוש
- ^ שו"ת ר' אברהם בן רמב"ם סימן פד, וסימן קט
- ^ סימן רעב, סעיף ו
- ^ כך גם דעת הרב רצון ערוסי באתר נצח ישראל
- ^ מובא בספרים: ט"ז, מגן אברהם, חכמת אדם ועוד
- ^ דעת השולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ב, סעיף י"א
- ^ דעת הרב לוי בן חביב הובא בספר הט"ז על השולחן ערוך סימן רב ס"ק י, וכן דעת ר' אברהם בנו של המהרי"ץ