אצל חמדת

אצל חמדת הוא סיפור קצר בן אחד עשר פרקים מאת ש"י עגנון הנדפס לראשונה בלוח הארץ בעיתון הארץ בשנת ה'תש"ג, וכיום נדפס בכרך סמוך ונראה. הסיפור עוסק בערב יום הכיפורים בעיר יאס ובחמדת, שליח הציבור של בית הכנסת.

תקציר העלילה

הסיפור עוסק בנער יהודי תושב וואסלוי שהתייתם מאמו וסובל מאמו החורגת, ולפי בקשת אביו הלך לעיר יאס לשמוע את שליח הציבור חמדת בתפילות יום הכיפורים. לאחר שהוא מגיע לעיר, הוא מחפש את חמדת ושואל מספר אנשים הכין הוא נמצא, אך לא מוצא את חמדת. לאחר מכן הוא רואה אדם יושב במספרה, וחושב בליבו שזה חמדת. האדם אומר לו שהוא אינו חמדת, אך מוביל אותו אל חמדת. כשהוא מוגיע אל חמדת, הוא מוצא אותו יושב ואוכל, ומתלווה אל חמדת למקווה, לבית המדרש, לחלוקת לקח ולארוחה מפסקת. חמדת ואשתו מתארגנים לקראת תפילת ערבית, והולכים לתפילה. הכותב מתאר את תפילת חמדת והקהל, ואת סליחת הקב"ה לעם ישראל.

פרשנות

חמדת

לשם "חמדת" נתנו מספר פירושים:

• שמו של בנו של עגנון היה שלום מרדכי, אך אשתו קראו לו "חמדת", ויש המפרשים כי עגנון קרא לחמדת על שמו של בנו.
• בתו של עגנון, הסופרת אמונה ירון סיפרה כי היה חזן בפולין שהיה מאריך במילים "חמדת ימים אותו קראת", ועל כן כינויו היה חמדת, ועגנון קרא על שמו לחזן בספר. פרופסור דב סדן העריך כי עגנון שמע על חמדת מפי אליעזר רוקח.

קישורים חיצוניים

• דוד גלעדי, עוד פנינה של ש"י עגנון, מעריב, 15 דצמבר 1950
• לאה גולדברג, על המשהו, עיתון על המשמר, ט' בתשרי תש"ד, באתר בית עגנון