טיפול המרה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בהצבעה הוחלט לכלול בפרק על הגבלות חוקיות גם הצעות חוק שלא אושרו, אבל לא דעות של כל מיני אנשים. חוות הדעת של ההסתדרות הרפואית אינה רלוונטית כי טיפולי המרה אינם טיפול רפואי ולא עוסקים בהם רופאים.
←‏הגבלות חוקיות: החזרת משפט הסיכום.
שורה 186: שורה 186:


==הגבלות חוקיות==
==הגבלות חוקיות==
מאז 2013, מספר מדינות בעולם וכן חמש עשרה [[מדינות ארצות הברית|מדינות]] ומספר מחוזות וערים ב[[ארצות הברית]] אושרו חוקים האוסרים טיפולי המרה בקטינים.
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
!מדינה
!מדינה

גרסה מ־01:44, 8 באוגוסט 2021
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
מעמד חוקי של טיפולי המרה ברחבי העולם (לא מעודכן), כחול כהה - מדינות האוסרות על טיפולי המרה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית בשטחיהן, כחול בהיר - איסור דה-פקטו על טיפולי המרה, טורקיז - איסורים בעקבות כל מקרה לגופו, צהוב - איסור טיפולי המרה ממתין לאישור או מוצע, אפור - אין איסור על טיפולי המרה

טיפול המרה (מאנגלית: Conversion therapy) הוא שם כולל למספר טכניקות פסאודו-מדעיות, שנועדו לשנות נטייה מינית הומוסקסואלית להטרוסקסואלית[א].

אין ראיות מהימנות לכך שניתן לשנות את נטייתו המינית של האדם. גופים רפואיים מזהירים כי השיטות בטיפולי המרה אינן יעילות ועלולות לפגוע במטופל. עם זאת, תומכים של השיטה מדווחים על מידה מסוימת של הצלחה.[1][2] ארגונים רפואיים, מדעיים וממשלתיים בארצות הברית ובבריטניה הביעו דאגה מטיפולי המרה ומפגיעה שעלולה להיגרם למטופל.[3][4][5][6][7][8] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם מגדיר את טיפולי ההמרה כבלתי אתיים, כבלתי מדעיים, כבלתי יעילים וכפרקטיקה שעשויה להגיע לכדי התעללות ועינויים, ולכן ממליץ למדינות לאסור בחוק טיפולי המרה.[9]

באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה נטען: "אף על פי שהקונצנזוס של ארגוני בריאות ובריאות הנפש הגדולים היא שהטרוסקסואליות והומוסקסואליות כאחת הן ביטויים נורמליים של המיניות האנושית, מאמצים לשינוי הנטייה המינית באמצעות תרפיה אומצו על ידי כמה ארגונים פוליטיים ודתיים ושווקו לציבור באגרסיביות. עם זאת, מאמצים אלו טומנים בחובם פוטנציאל להזיק לאנשים צעירים מאחר שהם מציגים את ההשקפה שנטייתם המינית של להט"ב היא מחלת נפש או הפרעה נפשית, ולעיתים קרובות הם מציגים את חוסר היכולת לשינוי הנטייה האישית ככישלון אישי ומוסרי."[10]

היסטוריה

את ההיסטוריה של טיפולי המרה ניתן לחלק באופן רחב לשלוש תקופות: תקופה פרוידיאנית מוקדמת, תקופה של אישור מיינסטרימי של טיפולי המרה כאשר המוסד לבריאות הנפש הפך ל-"מפקח העיקרי" על מיניות ותקופה שלאחר מהומות סטונוול בה הרפואה החלה להתנער מהנוהג.[11]

בתרבויות שונות ובהן החברה היהודית, הנוצרית, והמוסלמית, נחשב משכב זכר לחטא ולתופעה בלתי רצויה אף על פי שישנם אנשי להט"בים בתוך חברות אלו בנוסף. בעת החדשה החל מזוהה עם גברים הנמשכים לכך ובשנת 1869 טבע העיתונאי ההונגרי קרל מריה קרטבני את המונח הומוסקסואליות. בשנת 1886 הפסיכיאטר והסקסולוג האוסטרי ריכרד פון קראפט-אבינג שיער שמדובר בגברים שנולדו עם נפש נשית, ולראשונה הגדיר הומוסקסואליות כהפרעה נפשית. בתקופה זו ניסו סקסולוגים רבים למצוא דרך לשנות נטייה מינית של אדם, בעוד אחרים, הידוע בהם זיגמונד פרויד, סברו שלא ניתן ולא צריך לשנות נטייה מינית.

הפרקטיקות בהם ניסו סקסולוגים, פסיכיאטרים ואנשי דת לשנות נטייה מינית כללו טיפול על ידי קיום יחסי מין עם זונות,[12] הקזת דם, סירוס, התנזרות, היפנוזה, טיפול בקרני רנטגן, גירוש שדים, טיפול בנזעי חשמל כתגובה אברסיבית לגירוי מיני ממקור הומוסקסואלי, טיפול הורמונלי ולובוטומיה (ניתוח מוח). רבות משיטות אלו יושמו עד שנות ה-50 של המאה העשרים וחלקן מיושמות גם היום במדינות שונות,.[13]

השיטה הרפראטיבית

התרפיה הרפראטיבית מבוססת בעיקרה על שיחות בין המטפל למטופל, בהן ינסה המטפל לרפא פצעים נפשיים מהילדות, לעזור למטופל לבנות קשרים רגשיים ולא מיניים עם גברים, ולחזק את "תחושת הגבריות" של המטופל. המטפל ינחה את המטופל להימנע ממחשבות מיניות על בני מינו. השיטה לקחה את שמה מתוך הספר "הומוסקסואליות: אתיקה נוצרית חדשה" ("Homosexuality: A new Christian ethic") אותו פרסמה התאולוגית והפסיכולוגית הבריטית, ד"ר אליזבת מוֹבּרלי (אנ'), בשנות ה-80. בספרה טוענת ד״ר מוֹבּרלי שנטייה מינית הומוסקסואלית היא ביטוי לדחף מתקן, ״רפראטיבי״, באמצעותו מנסה האדם להתמודד עם מערכת יחסים לא תקינה עם אביו בילדות.

הפסיכולוגים ג'וזף ניקולוסי (אנ') וצ'ארלס סוקרידס (אנ') פיתחו שיטת טיפול הבאה לתת מענה לאותו דחף מתקן, והם מתארים אותה בספר "תרפיה רפראטיבית להומוסקסואליות בגברים – גישה קלינית חדשה" ("Reparative Therapy of Male Homosexuality: A New Clinical Approach") אותו פרסמו בשנת 1991 ובספרים נוספים.

תומכי טיפולי המרה בדרך כלל גורסים שהנטייה המינית מתעצבת ועשויה להשתנות במשך החיים.[14] כמו כן רובם גורסים שבמקרים רבים ניתן לשנותה בעזרת תרפיה רפראטיבית בגישה פסיכואנליטית (בעלת מוטיבים פסיכואנליטיים קלאסיים) כל שהיא, או כזו המשולבת עם גישה ביהביוריסטית.[דרוש מקור] כטיפול משלים, בעיקר במקרה שהמטופל ביסקסואל, מוצעים באמצעות סרוגייט טיפולים סקסולוגיים לחיזוק המשיכה המינית ההטרוסקסואלית.

הטיפולים הפסיכואנליטיים מתבססים על התאוריה שמשיכה הומוסקסואליות היא דחף רפראטיבי (תיקוני), שנגרם כתוצאה מהתפתחות פסיכולוגית בלתי תקינה, שנגרמה ממצבים או מאירועים בגיל צעיר מאוד, ולכל אחד מהם מוצע טיפול ייעודי. מצבים אלו כוללים:

ניקולוסי סבר שהגורם הכי שכיח להומוסקסואליות בקרב גברים הוא הפרעת זהות מגדרית בילדות (ככינוייה במהדורה הרביעית של ה-DSM)[דרוש מקור]. נון קונפורמיות מגדרית בילדות היא מצב שבו ילד או ילדה מביעים רצון עקבי לשחק במשחקים של המין ההפוך (למשל, בנים המפגינים רצון עקבי, אפשר שגם יום יומי, לשחק בברביות או לשחק דמויות נשיות במשחקי הדמיון) ואף להזדהות כבן המין האחר. כמות רבה של מחקרים מצאה מתאם מובהק בין התנהגות נון-קונפורמית מגדרית בילדות לבין זהות הומוסקסואלית או טרנסקסואלית בגיל מאוחר יותר.[16][17][18] חוקר המגדר קנת' צוקר (אנ') גורס כי קיימת הסכמה רבה בקרב פסיכולוגים וחוקרים דומים שאכן נון-קונפורמיות מגדרית היא גורם מנבא משמעותי (אך לא מוחלט) להומוסקסואליות ואף לטרנסקסואליות בבגרותו של אותו אדם.[19]

לטענת תומכי טיפולי המרה כיום, ישנו מתאם נסיבתי בין הומוסקסואליות ובין נון-קונפורמיות מגדרית בילדות. משכך, מטפלי ההמרה ינסו לזהות טראומות או חסכים מהילדות ולפתח את גרעין הזהות המגדרית הגברית שלהבנתם דוכא. הדוגלים בטיפולי המרה לרוב סבורים כי התנהגות הנון קונפורמית מגדרית מתפתחת עד סביבת גיל 7, ובפרט ב-3 השנים הראשונות לחיים. לטענתם, זה קורה בטווחי זמן אלה בגלל אחת משְׁלוש הסיבות להלן הקשורות לנוכחות ההורית בילדות (אין בהכרח הסכמת כלל בקרבם על אחד המודלים). הדוגמאות מציגות בנים אך על פי הגישות המיושנות ניתן "להפוך" את זהות המגדר של הדמויות אם רוצים לדבר על בנות:

  1. אם שתלטנית (Overbearing\Protective mother) שמגוננת יתר על המידה על בנה בשנותיו הראשונות לחיים, וגורמת באופן ישיר להזדהותו עימה. את הגרסה הראשונה של רעיון זה העלה לכאורה זיגמונד פרויד אך לאורך הזמן התפתחה וריאציה מצומצמת יותר של הרעיון שהסירה רעיונות פרוידיאנים קלאסיים (כמו תסביך אדיפוס) וטענה שרק "ההיקשרות היתרה" לאם גורמת לכך.[20] הן טענתו המקורית של פרויד, והן ניסיון השדרוג שלו כמעט לא זכו לכל תמיכה אמפירית והם נזנחו גם בקרב חלק ממטפלי ההמרה.
    וריאציה מודרנית יותר של הרעיון היא ששתלטנות האם לא גורמת באופן ישיר להפרעה בהתפתחות המגדרית, אלא ההרחקה שנגרמת לבן מדמויות גבריות, בפרט האב, אך גם בני קבוצת השווים, ולכן היא נחשבת כגורם עקיף בלבד.
  2. יחס בין מידתיות גבוהה של שתלטנות מצד האם, לבין מידתיות נמוכה של דומיננטיות מצד דמות האב בשנים הראשונות לחיים. על פי רעיון זה שני ההורים משחקים תפקיד פעיל בהתפתחות הנטייה המינית ויש לטפל בקונפליקטים שנוצרו מצד שניהם. גם רעיון זה נזנח במידה רבה בעולם המדע, וגם בקרב חלק מהמציעים טיפולי המרה, בפרט כי הוא מזכיר דמות אם שתלטנית, טענה שלא אוששה דיה.
  3. העדר דמות היקשרות אבהית דומיננטית (Absent father figure), לפחות בשנים הראשונות לחיים כמגדילה את הסיכוי להתפתחות נטייה הומוסקסואלית. קיימת הסכמה כללית בקרב פסיכואנליטיקנים כי דמות האב, בשנים הראשונות לחיים, היא גורם מעצב, לפחות של אספקטים משניים של זהות המגדר, כלומר של ההתנהגות בהקשרה, אולם השפעתה על התפתחות הנטייה המינית לא זכתה לאישוש חד משמעי. בשביל להסביר מדוע אנשים שגדלו ללא אב לא בהכרח מפגינים נון-קונפורמיות מגדרית, מצדדי התיאוריה טוענים שהילד 'ינק' את מגדרו הגברי מבני קבוצת השווים, וכן שמדובר בגורם תורם בלבד ולא בתלות חד-ערכית.

יצוין כי גישות מקובלות ומודרניות יותר להתפתחות המגדר הן אינטגרטיביות (כלומר משלבות גורמים שונים, כולל ביולוגיים), ואינן לוקחות בחשבון רק גורם אחד (ביולוגי-גנטי, ביולוגי-סביבתי, או פסיכוסוציאלי-סביבתי). גישות אלה דוחות רעיונות הנוגעים לאם שתלטנית תוך התייחסות אליהם כפסאודו-מדעיים (ולכן לכאורה שומטות את הקרקע מאותם טיפולים המבוססים על רעיון זה). הגישות המודרניות מדגישות גם גורמים ביולוגיים (גנטיים וביוכימיים), בפרט לגבי התפתחות זהות המגדר בבנות, כמו גם את קבוצת השווים, ונשענות רק באופן חלקי, אם בכלל, על מודל ההיקשרות לאב כגורם משפיע על התפתחות הזהות המגדרית.

חלק מתומכי הטיפולים, רואים בהם אמצעי לשינוי אותם צדדים באופי המטופל אשר סובייקטיבית גורמים לו סבל.[21] אחרים סבורים שלאורח חיים הטרוסקסואלי יש יתרונות אובייקטיביים על פני אורח חיים הומוסקסואלי.[22]

תומכי טיפולי המרה טוענים כי הם מציעים אפשרות חלופית לסגנון החיים ההומוסקסואלי למי שמעוניין בכך, וכי מניעתו פוגעת הן בחוק יסוד: חופש העיסוק של המטפל והן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו של המטופל. חלקם מוסיפים לטעון כי הדה-לגיטימציה של הטיפולים מונעת מגישה אנטי-מדעית שמטרתה לדכא את הסקרנות האנושית ואת המחקר החופשי של נושאי מיניות ומגדר.

ארגונים המקדמים טיפולי המרה

תנועת ה-Ex gays

ישנם אנשים המעידים על עצמם כי היו בעברם הומוסקסואלים, ובעקבות תרפיה רפראטיבית משיכתם לגברים פחתה או פסקה ובמקומה התפתחה משיכה לנשים.

בארצות הברית קיימות קבוצות וכנסיות של "הומוסקסואלים לשעבר" ("ex-gay"). רבים מאנשים אלה מסתירים את עברם, אך יש שכתבו ספרים או מרצים על תרפיה רפראטיבית ואף מעניקים אותה בעצמם; בולט בין אלה הוא ריצ'רד כהן (אנ'), אשר מציג את האישה שנשא בשנת 1982 ואת שלושת ילדיהם בסדרות דוקומנטריות שונות כעדות להצלחתם של טיפולי המרה מסוימים תוך קידום גישתו הטיפולית.

ישנם אנשים שהעידו על עצמם בעבר כי עברו בהצלחה תרפיה רפראטיבית, אך לאחר מספר שנים חזרו בהם מהצהרה זו. בארצות הברית קיים ארגון בשם ex-gay-watch שחלק מהפעילים בו היו בעבר נציגים בולטים של "הומוסקסואלים לשעבר" - אנשים אלו מכנים עצמם בדרך כלל ex-ex-gay‏ (בתרגום חופשי: הומוסקסואלים-לשעבר לשעבר).[23]

ביוני 2013, "Exodus International", מועצת המנהלים של ארגון גג של קבוצות וכנסיות של הומוסקסואלים לשעבר, החליטה לסיים את פעילותו.[24] נשיא הארגון פרסם הצהרה שהביעה חרטה על הקו בו נקט הארגון והתנצל בפני חברי קהילת הלהט"ב הרבים ש"נפגעו ממנו".[25][26] ארגון הגג הוחלף בידי התארגנות חדשה בשם "Restored Hope Network".

הברית (לשעבר NARTH)

"The Alliance for Therapeutic Choice and Scientific Integrity" – "הברית לבחירה טיפולית ויושרה מדעית" (לשעבר "האגודה האמריקאית למחקר וטיפול בהומוסקסואליות" – NARTH) הוא ארגון אמריקאי של מטפלי המרה.

בשנת 2002 פרסמו ד"ר ג'וזף ניקולוסי, מייסד הארגון והעומד בראשו עד 2006, וד"ר א. דין בירד סקירה מטה-אנליטית של טיפולים רפראטיביים אינדיבידואליים של הומוסקסואלים.[27] הם בדקו 146 מקרים, מתוכם 79% הצביעו על כך שהתרפיה הרפראטיבית יעילה. הקריטריונים שנקבעו לקביעת יעילותה של תרפיה רפראטיבית כללו דיווח של הנחקרים על משיכתם המינית (אל בני אותו המין ואל בני המין השני), אחוז הפנטזיות על בני אותו המין ועל קיום יחסי מין עם בני אותו המין; קריטריונים נוספים לקביעת יעילות התרפיה עסקו בבדיקת עוררות מינית: שינוי בזקפה ושינוי בדופק כתגובה למצגת של תמונות אירוטיות.

הסרת ההומוסקסואליות מה-DSM בשלבים בין שנת 1973 לשנת 1987 החלה בעקבות מחאות ומאמצי הסברה של פעילי להט"ב כלפי האגודה הפסיכיאטרית,[28] ובארגון הברית יש הטוענים כי הסיבה להסרה לא הייתה מקצועית אלא פוליטית – לחץ מצד הקהילה ההומוסקסואלית יחד עם המחנה הליברלי.

IFTCC

"The International Federation for Therapeutic and Counseling Choice" – "הפדרציה הבינלאומית לבחירה בטיפול וייעוץ" – הוא ארגון אירופאי של מטפלי המרה. הארגון אימץ את הקוד האתי למטפלים שגובש ב-NARTH.[29]

ביקורת על טיפולי המרה

המתנגדים לגישה הטיפול טוענים כי כי לבעלי נטיות לא הטרוסקסואליות אין סיבה לעבור טיפול כלשהו בקשר לנטייתם מכיוון שאינם חולים במחלה המצריכה טיפול, והמעוניניים בוחרים בקבלת אותם "טיפולים" כתוצאה מלחץ חברתי וסטיגמות חברתיות השוללות את הלגיטימציה מהיסוד של נטיות לא הטרוסקסואליות מתוך אמונות דתיות, אי הכרת להט"בים באופן אישי, רגשות אשם בנושאים שונים הקשורים למיניות, דעות קדומות, השכלה נמוכה, נטייה לסמכותיות ושיפוטיות ותפיסות תפקיד נוקשות. חלק מהמתנגדים לטיפול טוענים שהמקור לרעיון התרפיה הרפראטיבית הוא שנאת ההומוסקסואלים והרצון להעלים את ההומוסקסואליות מהעולם; לדבריהם יש קשר בין תרפיה רפראטיבית לבין אג'נדה דתית והומופוביה, וכי אחת הראיות לכך לטענתם, היא שרבים מהארגונים התומכים בתרפיה רפראטיבית הם כנסיות או ארגונים דתיים אחרים – נוצריים, יהודיים או מוסלמיים.[30]

עמדה נפוצה בקרב המתנגדים לתרפיה הרפראטיבית היא כי לפחות בכלים הקיימים, לא ניתן לשנות באופן יזום נטייה מינית של אדם, גם אם ירצה בכך. הם טוענים כי המחקרים שלפיהם ניתן לשנות נטייה מינית, עושים שימוש שגוי וסלקטיבי בנתונים ואינם נעשים על-פי השיטה המדעית, וכתוצאה מכך להסקת המסקנות לכאורה אין כל בסיס מדעי. חלק מהמחקרים המצביעים על יעילות התרפיה הרפראטיבית אינם מתפרסמים בכתבי עת מקצועיים (בהם בדרך כלל כל המאמרים עוברים בדיקה במסגרת של ביקורת עמיתים), ולפיכך יש להטיל ספק במתודולוגיית המחקר ובהסקת המסקנות שבו.

שתי טענות נגד העוסקים בטיפולי המרה הן שהם מניחים כי הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית וכי מחקריהם מתמקדים כמעט אך ורק בגברים הומואים ורק לעיתים כוללים לסביות.[31][32][33][34][35]

מחקר

מאסטרס וג'ונסון

ערך מורחב – מאסטרס וג'ונסון

בין השנים 1968 ל-1977 הפעיל המכון של מאסטרס וג'ונסון תוכנית טיפול המרה של הומוסקסואלים להטרוסקסואליות. התוכנית דיווחה על 71.6 אחוזי הצלחה במהלך שש שנות טיפול.[36] בתקופת המחקר שלהם הוגדרה הומוסקסואליות על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה כהפרעה פסיכולוגית. בשנת 1973 הגדרה זו הוחלפה ב'הפרעת נטייה מינית' (Sexual Orientation Disturbance), שהגדירה נטייה מינית כהפרעה אם בעל הנטייה סבל ממנה ורצה לשנותה. פרסום תוצאות המחקר שש שנים לאחר החלטת האגודה ספג ביקורת על רקע זה. בשנת 2009, תומאס מאייר (אנ') פרסם ביוגרפיה על הזוג, בה כתב שוויריג'יניה ג'ונסון הסתייגה קשות מתאוריית ההמרה של מאסטרס וחשדה אף שמאסטרס פברק את תוצאות המחקר, ושעמית נוסף של מאסטרס חלק אף הוא על אמיתות הממצאים הללו וטען שמאסטרס לא שמר את נתוני המחקר שפורסם בספרו.[37]

וורן ת'רוקמורטון

וורן ת'רוקמורטון הוא פרופסור לפסיכולוגיה שערך סדרת מחקרים על טיפולי המרה. בשנת 1998 פרסם סקירת ספרות, בעיקר משנות ה-60 וה-70, לפיה שיטות טיפוליות שונות הודגמו כאפקטיביות במקרים רבים, והלן על ההתנגדות הגורפת הגוברת לטיפולי המרה.[38]

APA

התאחדות הפסיכולוגים האמריקאית הקימה צוות משימה שכתב דו"ח בנושא "תגובות טיפוליות ראויות לנטייה מינית" ובין הייתר ביצע סקירת ספרות בנושא "מאמצים לשינוי נטייה מינית". הסקירה כללה מחקרים שעברו ביקורת ופורסמו בין 1960 ל-2007 ומצאה אך מעט מחקרים שעמדו בקריטריונים להכללה, רובם מלפני שנת 1981, ורק מחקר אחד שהישווה בין נחקרים שטופלו ובין קבוצת ביקורת. הדו"ח סיכם שלא מסתבר שהמאמצים יצליחו, ושכרוך בהם סיכון מסוים לנזק.[39]

רוברט שפיצר

רוברט שפיצר, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת קולומביה ערך ב-2000–2001 מחקר לבדיקה האם ייתכן שינוי בנטייה המינית בעקבות תרפיה רפראטיבית.[40] הוא חיפש מתנדבים ומצא 143 גברים ו-57 נשים שדיווחו על משיכה חד-מינית עיקרית ארוכת שנים, בה חל שינוי שהתמיד במשך לפחות חמש שנים. למאתיים המתנדבים נערך ריאיון טלפוני מובנה שכלל כ-120 שאלות. לפי הקריטריונים שנקבעו במחקר, 65 אחוז מהגברים ו-43 אחוז מהנשים סווגו כבעלי "תפקוד הטרוסקסואלי טוב" מבחינה מינית ורגשית, אם כי משיכתם ההטרוסקסואלית הייתה עזה פחות מזו המאפיינת אנשים שמעולם לא חוו משיכה חד-מינית. רובם הגדול גם דיווח על שיפור בתחושת הגבריות/נשיות וביכולת לפתח יחסים לא מיניים קרובים עם בני מינם. על סמך הממצאים, שפיצר ביקר את המלצת ה-APA משנת 2000 שמטפלים אתיים ימנעו מניסיונות לשנות נטייה מינית. לדבריו המלצה זו מבוססת על סטנדרט כפול, שכן גם טיפולי קבלה עצמית להומואים (gay affirmative therapy) לא הוכחו אמפירית כיעילים, וגם בעקבותיהם יש דיווחים על נזק. הוא גרס שנדרש מחקר פרוספקטיבי ארוך טווח להערכת שכיחות המקרים בהם מדווח שינוי משמעותי בנטייה בעקבות תרפיה רפארטיבית, ושכיחות המקרים בהם הנכשלים בטיפול נפגעים בצורה זו או אחרת.

המחקר פורסם בכתב העת Archives of Sexual Behavior(אנ'), רק לאחר שהעורך הציג אותו בפורומים מקצועיים והזמין את המעוניינים לכתוב מאמרי תגובה. המחקר פורסם לאחר שנתיים, עם עשרים ושישה מאמרי תגובה ובנוסף מאמר תשובה למגיבים מאת שפיצר, ובכך הוקדש לנושא הגיליון כולו.[41] בין היתר, בוקר המחקר על כך שהתבסס על דיווחי הנחקרים בלבד, ללא אמצעים רפואיים לבדיקת עוררות מינית למראה בני המין השני. שפיצר במחקרו נימק זאת בחוסר מימון, ובכך שכמעט תמיד מחקרים על יעילות טיפולים פסיכותרפיים נסמכים רק על דיווחי המטופלים.

בתקופה בה המחקר המתין לפרסום, שפיצר פרסם מאמר ב-Wall Street Journal בו כתב: "ב-1973, התנגדתי לעמדה האורתודוקסית המקובלת במקצועי בכך שהובלתי את המאמץ להסיר את ההומוסקסואליות מהרשימה הרשמית של הפרעות פסיכיאטריות. [...] אמרתי אז – כפי שאני אומר היום – שהומוסקסואלים יכולים לחיות חיים שמחים ומלאים. [...] כעת, ב –2001, אני מוצא עצמי קורא תיגר על אורתודוקסיה חדשה [...ש]טוענת שבלתי אפשרי לאדם שהיה בעיקר הומוסקסואל במשך שנים רבות, לשנות את נטייתו המינית – לא רק את התנהגותו המינית, אלא גם את המשיכה והפנטזיות – וליהנות מהטרוסקסואליות."[42]

בריאיון בשנת 2004 סיפר ששוחח עם שניים ממבצעי טיפולי ההמרה המוכרים והם העריכו ששיעור ההצלחה שלהם בהשגת שינוי אמיתי בהתנהגות וברגשות של המטופלים הוא כ-30%. על בסיס הקושי באיתור המתנדבים למחקרו, העריך שפיצר שהשיעור האמיתי נמוך משמעותית, אך הוסיף שגם רבים מהמתנדבים שנדחו מהמחקר כי דיווחו רק על שינוי בהתנהגות, עדיין הביעו שביעות רצון רבה מהצלחתם לקיים אורח חיים התואם יותר לערכיהם הדתיים.[43]

ב-2012, אמר שפיצר לגבריאל אראנה(אנ'), פעיל זכויות הלהט"ב שסיפר לו שעבר טיפול המרה שנכשל: "במבט לאחור, עלי להודות כי אני חושב שמבקריי צדקו במידה רבה – הממצאים יכולים להיחשב כראיה למה שחושבים על תרפיה רפראטיבית אלו שעברו אותה, אבל לא יותר מכך". עוד אמר שפיצר שביקש מכתב העת בו פרסם את מחקרו, לפרסם שהוא חוזר בו מהמחקר (retraction), אך סורב.[44] שפיצר ביקש מאראנה להדפיס הודעת חרטה לפיה הכשל הקריטי במחקר הוא שאין כל דרך לבדוק האם עדויות הנחקרים נכונות, והתנצל בפני קהילת הלהט"ב ובפני "כל מי שבזבז זמן ואנרגיה על טיפולי המרה מכיוון שחשב שמחקרו הוכיח שהם יעילים עבור אנשים מסוימים".[45] תומכי השיטה טענו כי צעד זה של שפיצר, כשהוא בן 80 וחולה פרקינסון, בא אחרי שנים שבהן הופעל עליו ועל שותפיו למחקר כל לחץ אפשרי.[46]

ניקולס קמינגס

הפסיכולוג האמריקני ניקולס קמינגס (Nicolas Cummings, מנשיאי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי לשעבר) תומך חלקית בטיפולי המרה. לדברי קמינגס, טיפולי המרה מתאימים בעיקר לקטגוריה אחת, של "גברים הומוסקסואליים גבריים למראה" (Masculine appearing men) וכי מניסיונו האישי כפסיכולוג גברים אלה נטו להגיב טוב יותר לטיפול.[47] עוד טוען קמינגס כי הביקורת המקצועית שעולה מן ה-APA כלפי עצם תופעת קיומם של טיפולי המרה או פיתוח גישות חדשות ומחקר בנושא - נגועה בהטיה פוליטית ובהפרה של עיקרון ליאונה טיילר שלפיו ראוי לגבות עמדות קולקטיביות של ה-APA בראיות מדעיות.[47]

מחקר שידלו-שרודר

מחקר נוסף על תרפיה רפראטיבית שערכו בשנת 2001 ד"ר אריאל שידלו וד"ר מייקל שרודר, התבסס על אנשים שהשתתפו בתוכניות לשינוי נטייה מינית ומתנדבים נוספים. על פי ממצאי המחקר שלהם, 88% מהמשתתפים לא הצליחו להגיע לשינוי קבוע בנטייתם המינית, ואילו 4% דיווחו כי נטייתם המינית הפכה להטרוסקסואלית. האחרים דיווחו על אובדן הדחף המיני בכלל, או על מאבק מתמיד להתנזר מיחסי מין. על פי שרודר, רבים מהנחקרים שנטייתם המינית לא השתנתה חשו בושה ואשמה; כמה מהם השתתפו בתוכניות לשינוי הנטייה המינית במשך שנים. מבין שמונת הנחקרים (מתוך מדגם כולל של 202) שכן דיווחו על שינוי בנטייתם המינית, שבעה היו מועסקים כיועצים או מדריכים בתנועת "הומוסקסואלים-לשעבר" (ex-gay). על מחקר זה נמתחה ביקורת משום שהוא מומן על ידי ארגון המתנגד רשמית לתרפיה רפראטיבית ומשום שרוב המשתתפים הופנו אל המחקר דרך מודעות באתרי אינטרנט ובעיתונים של הקהילה הגאה, תחת הכותרת "טיפולים הומופוביים: תיעוד הנזק", ולכן הוא אינו מייצג. בנוסף, שיטת המחקר הייתה ראיון בן 90 דקות עם כל משתתף, והראיונות התבצעו בממוצע 12 שנים לאחר הטיפול.[48]

עבודותיו של איסאי

הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי ריצ'רד איסאי טוען שקליינטים המבקשים סיוע בשינוי הנטייה המינית מונעים לרוב מפגיעה בהערכה העצמית ומהפנמה של הטיה חברתית שיוצרות חוסר יכולת לאחד ולשלב את נטיותיו המיניות בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת, דבר הגורם לחוסר היציבות של הזהות ההומוסקסואלית שלו.[49]

פולמוס בתוך הגישה הפסיכוסוציאלית להשתנות מינית

מספר חוקרים, גם כאלה המתנגדים לקיום טיפולי המרה, סבורים שגם גורמים פסיכוסוציאליים לכאורה משחקים תפקיד בהתפתחות הנטייה המינית ואמנם, לכאורה שינויים אלה הם בדרך כלל בלתי רצוניים; כך למשל הציע בעבר הפסיכולוג הרפואי ג'ון מוני.[50] כי הופעות מסוימות של הומוסקסואליות (כמו הומוסקסואליות מצבית, אותה כינה Facultative homosexuality) הן דוגמה אפשרית להתנהגות הומוסקסואלית גם בקרב גברים סטרייטים מסוימים השוהים מספר שנים במסגרות סגורות, כמו בתי סוהר.

החוקרת ליסה דיימונד (Lisa Diamond), היא ד"ר לפסיכולוגיה וחוקרת המתנגדת לטיפולי המרה, כמו כן היא לסבית מוצהרת.[51] במחקריה מצאה את אפשרות השינוי הבלתי-רצוני של הנטייה המינית של האדם במהלך חייו בהתאם לחוויות הפרט (שלכל הפחות מכילות ממד פסיכוסוציאלי, מלבד הממד הביולוגי ובפרט הנוירוביולוגי); מבחינה זאת מחקריה של דיאמונד מתנגשים קמעה עם הדעה הרווחת לפיה אלו גורמים ביולוגיים (בלבד או בעיקר) המעצבים את הנטייה המינית. רעיונותיה של דיאמונד מאוגדים תחת המונח "נזילות מינית" (Sexual Fluidity).[52]

על פי דיאמונד, תומכים בטיפולי המרה דוגמת קלינאים מארגון NARTH (שנזכר לעיל), ובראשם ניקלוסי, ניסו להסתמך על מחקריה כדי לאשש את הטענה שטיפולי המרה (כגורם פסיכסוציאלי בפני עצמו) יעילים בשינוי נטייה מינית. דיאמונד יצאה במוצהר כנגד ניקולוסי וטענה כי זהו סילוף מכוון של ממצאיה. היא הדגישה כי השתנות בלתי-רצונית של נטייה מינית, על סמך התנסויות מיניות וגיוון מיני במהלך החיים שונה באופן מהותי מניסיון לשנותה באופן רצוני על ידי פסיכותרפיה כמו זו שמבצעים ניקולוסי ועמיתיו, ודרשה מניקולוסי בפומבי שלא להסתמך על עבודותיה לאישוש טענתו.[53]

דיימונד טוענת כי האפקט האפשרי היחיד של חלק מטיפולי ההמרה השונים הוא שינוי התנהגות, אך בפירוש לא שינוי הנטייה המינית עצמה, והביעה התנגדות לטיפולי המרה במטרה לשנות נטייה מינית.[53]

גישות איגודים מקצועיים וארגוני בריאות

פסיכולוגים רבים בארצות הברית, באירופה ובארצות נוספות, מתנגדים לטיפולי המרה. על-פי תפיסתם, אסור למטפל מוסמך להציע טיפול רה-אוריינטציה למטופל משום שהנטייה ההומוסקסואלית היא לכאורה חלק בלתי נפרד מאישיות האדם, שלא ניתן לשנותו ושאין סיבה לשנותו. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA) הזהירה מנזקים פסיכולוגיים שעלולים להגרם כתוצאה מטיפולי ההסבה. מדיניות APA מצהירה כי טרם התבצע מחקר מספק מבחינה מדעית המראה שהתרפיה בטוחה או אפקטיבית.[54] ביקורת נוספת על התרפיה הרפראטיבית נוגעת לעדויות רבות לפיהן לפחות למקרים מסוימים של הומוסקסואליות, ישנו בסיס (מוחלט או לכל הפחות תורם) שהוא ביולוגי: הורמונלי-גנטי או הורמונאלי-טרטוגני. ממצאים אלה אוששו שוב ושוב לגבי הומוסקסואליות בקרב נשים (להרחבה ראו למשל תסמונת אדרנוגניטאלית), אם כי לגבי זכרים (ללא אינטרסקסואליות) הראיות הן אינן חד-משמעיות. ולפיכך מסיקים המתנגדים לתרפיה הרפראטיבית שהיא איננה ניתנת לשינוי.[20]

בכל הנוגע לטיפולי המרה, עמדת איגודי בריאות הנפש המכריעים (כדוגמת איגוד הפסיכולוגים האמריקני) היא פחות או יותר הומוגנית, וכדעת החוקר מרקוס ברידלאב - "לא מסתבר שטיפולים אלה עבדו אי פעם, והם בוודאי לא עבדו לרוב האנשים שניסו אותם".[20] טענות אחרות מדברות על עלותם המצטברת הגבוהה של הטיפולים ופוטנציאל הסיכון (בפרט הנפשי) הטמון בהם.

ארגוני בריאות רבים ברחבי העולם ביקרו את מאמצי שינוי הנטייה המינית / זהות מגדרית.[55][56][57] עמדת איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי היא שעד כה לא היה מחקר מספק מבחינה מדעית המראה שטיפולי המרה בטוחים או אפקטיביים, ושנראה סביר שקידומם מחזק סטראוטיפים ותורם לתחושה שלילית כלפי הומוסקסואלים[58] גופים רפואיים רגילים קובעים כי טיפולי המרה יכול להזיק מכיוון שהוא עלול לגרום לתחושת אשמה וחרדה. בקהילת בריאות הנפש קיים גם חשש שקידום טיפולי המרה עלול לגרום נזק חברתי על ידי הפצת השקפות לא מדויקות לגבי נטייה מינית וזהות מגדרית ויכולתם של אנשי להט"ב לנהל חיים מאושרים ובריאים בחברה כתוצאה מסטיגמות.[59]

רשימת ארגוני בריאות שהתייחסו בביקורתיות לטיפולי המרה כוללת:

ארגוני בריאות בינלאומיים

ארגוני בריאות בארצות הברית

בשיחת שאלות ותשובות בכנס של APA שנערך באוגוסט 2006, נשיא האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, ג'רלד פ. קוצ'ר, אמר כי "אין ל-APA קונפליקט עם פסיכולוגים העוזרים לסובלים ממשיכה הומוסקסואלית שאינה רצויה."[64] דבריו עוררו סערה וקוצ'ר הוציא הודעה לעיתונות שבה חזר והצהיר על החיוניות של מתן מענה לבקשות המטופל, אך גם הדגיש:

  1. שעל המטפל לברר כיצד המטופל קבע את בחירתו, ולקבוע האם היא נובעת רק מלחץ חברתי בסביבה הומופובית.
  2. כמו בכל טיפול אחר על המטופל להיות מודע לכל התוצאות האפשריות לטיפול, ולהבין כי לטיפולים אין בסיס מדעי מאומת והם עלולים להתגלות כמזיקים.
  3. הפציינטים חייבים לדעת מתחילת הטיפול כי המטפל אינו רואה בהומוסקסואליות הפרעה נפשית. הנתונים מראים ששכיחות מחלות נפש אצל הומוסקסואלים אינה גדולה מאשר אצל הטרוסקסואלים.[65]

הקונצנזוס מדעי והרפואי בארצות הברית הוא שטיפולי המרה הם בעלי פוטנציאל לגרימת נזק, ורוב ארגוני הרפואה מתנגדים להם.[דרושה הבהרה] זאת אף על פי שעד היום לא פורסמה עבודת מחקר שיש לגביה הסכמה כללית ושתוצאותיה מראות האם הטיפולים יעילים או מזיקים,[66][67][68] ופרסומים של תיאורים שונים של אנשים שטענו כי נרפאו או כי נגרם להם נזק נפשי מובאים כמשקל נגד זה מול זה.[69] גופי רפואה מהזרם המרכזי בארצות הברית מציינים כי טיפולי המרה יכולים להיות מזיקים שכן הם מנצלים רגשות בושה ואשמה (Shame and Guilt) וחרדות, בקרב המטופל ובכן עלולים להוביל לדיכאון קליני ואף להתאבדות.[דרוש מקור] בקהילת בריאות הנפש האמריקאית מציינים כי לקבלה של טיפולי המרה יש השלכות שליליות חברתיות, שכן הן מפיצות נקודת מבט לא מדויקת על נטייה מינית ועל "יכולתם של הומואים ולסביות לחיות חיים בריאים ומאושרים".[66]

בין הארגונים הגדולים בארצות הברית המתנגדים לטיפולי ההמרה לפחות בחלק מהמקרים[דרושה הבהרה], נמנים הארגונים הבאים:[70][66][71][72] האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, האגודה האמריקנית לייעוץ, ארגון הרפואה האמריקאי (American Medical Association), האגודה האמריקאית לחיי משפחה ולנישואים (American Association for Marriage and Family Therapy), התאחדות העובדים הלאומית (National Association of Social Workers), האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (American Academy of Pediatrics) וההתאחדות הלאומית ללימודי פסיכולוגיה (National Association of School Psychologists).

ארגוני בריאות בממלכה המאוחדת

  • האיגוד הלאומי לפסיכולוגים בבתי ספר.[73]
  • המועצה הבריטית לפסיכותרפיה.[74]
  • האגודה הבריטית לייעוץ ופסיכותרפיה.[75]
  • האגודה הפסיכולוגית הבריטית.[76]
  • המועצה הפסיכואנליטית הבריטית.[77]
  • המכללה המלכותית לפסיכיאטרים.[78]
  • האגודה הבריטית לפסיכותרפיות התנהגותיות וקוגניטיביות.[79]
  • איגוד היועצים הנוצרים.[80]
  • האגודה הלאומית לייעוץ.[81]
  • שירות הבריאות הלאומי הסקוטי.[82]
  • שירות הבריאות הלאומי האנגלי.[83]
  • המכללה המלכותית לרופאים כלליים.[84]

ארגוני בריאות באוסטרליה

  • התאחדות הרפואה האוסטרלית.[85]
  • האגודה הפסיכולוגית האוסטרלית.
  • הברית הלאומית לבריאות הלהט"ב.
  • המכללה הפסיכולוגית המלכותית של אוסטרליה וניו זילנד פרסמה שאינה תומכת בטיפולי המרה מסוכ כל שהוא, שאין ראיה מדעית לכך שנטייה מינית ניתנת לשינוי ושמאמצים לשינוי נטייה מינית מסתכנים בגרימת נזק ניכר למטופלים.[86]

ארגוני בריאות נוספים

  • החברה האוסטרית לבריאות הציבור.
  • איגוד הפסיכולוגים הקנדי.
  • הסוכנות לבריאות הציבור בקנדה.
  • האיגוד הפסיכיאטרי הנורווגי.
  • המכללה הצ'יליאנית לפסיכולוגים.
  • המועצה הפדרלית הפסיכולוגית הברזילאית.
  • האגודה הפסיכיאטרית ההודית.
  • האגודה הפסיכיאטרית הלבנונית.
  • החברה לפסיכיאטרים בדרום אפריקה.
  • איגוד הפסיכולוגים הספרדי.
  • ההסתדרות הרפואית בישראל.
  • האגודה הפסיכולוגית של אירלנד.
  • המכללה לפסיכיאטרים בהונג קונג.
  • החברה הפסיכולוגית בהונג קונג.
  • איגוד הרופאים בהונג קונג בפסיכולוגיה קלינית.
  • סדר הפסיכולוגים האלבני.

ישראל

בישראל, העמותה הדתית עצת נפש, מציעה סדנאות קבוצתיות לשינוי נטייה מינית, ומפנה למטפלים קליניים המציעים טיפול המרה פרטני. בנוסף גם עמותת חוסן[87] מפנה למטפלים העוסקים בכך. כָּמוֹךָ - הומואים דתיים אורתודוקסים היא עמותה של הומואים הדוגלת בכך שזכותם של המעוניינים בטיפול פסיכולוגי בנטייתם המינית לממש אפשרות טיפול זו, תוך הכרה בכך שאין מדובר בערובה בטוחה לשינוי וכי מדובר בתהליך שתוצאותיו ומידת הצלחתו לא הוכחו דיים; "כמוך" אף הקימה קרן לסבסוד טיפולי המרה.

בשנת 2011 הוציאה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל נייר עמדה בנושא,[88] לפיו:

  1. הבסיס המקצועי והעדויות האמפיריות להצלחתם של טיפולי המרה קלושים למדי. יש להניח שסיבות של 'תקינות פוליטית' מקשות על מימון ופרסום מחקרים בדבר יעילותם האפשרית, אך הפסיכולוג הסביר אינו יכול להתעלם מהידע המצטבר הקיים המורה שטיפולי ההמרה אינם יעילים, ועליו לידע את המטופל לגביו. אל לו להבטיח הצלחות שאינן מציאותיות ועליו להזהירו מפני הקשיים ובמידת הצורך הסכנות בתהליך.
  2. טיפול המרה יוצר 'סדר יום' מוכתב מראש, ולכן עלול לחטוא למהות הטיפול הפסיכולוגי: סיוע למטופל לבחור את בחירותיו מתוך מודעות עצמית במקום מכיל ומקבל. לא נכון מקצועית שעמדותיו ונטיותיו של המטפל ישפיעו על הטיפול, ואם הוא אינו יכול לקבל את המטופל על בסיס עמדה אמפתית לא שיפוטית, עליו לפסול עצמו מלטפל בו. על הפסיכולוג לעזור לפתח אווירה של סובלנות וקבלה, להפיץ מידע ולהגן על מיעוט נרדף בכלל ועל הפונים לטיפולו בפרט. עליו להימנע מלשמש שליח של קבוצה המבקשת למנוע ממנו לחיות בדרך ההולמת את זהותו/נטייתו.
  3. כשהמטופל חש, מתוך מוטיבציה פנימית ולא מתוך לחצים, שנטייתו עומדת בסתירה לאמונתו הדתית או עלולה לגרום לניתוקו מסביבתו, על הפסיכולוג לכבד את אמונתו ולנסות לעזור לו בהתאם. לשם קביעת תוכנית הטיפול ראשית על הפסיכולוג לבצע הערכה פסיכולוגית כוללת לבירור זהותו המינית של המטופל ומידת גיבושה, ובמקביל את סביבת חייו ויחסי הגומלין שבינו ובינה ומידת מצוקתו בהתאם. שימוש בטכניקות אוורסיביות (עונשיות) העלולות להזיק למטופל פסול לחלוטין.
  4. יש לוודא שמתבגרים אינם מגיעים לטיפול בכפיית סביבתם, להבטיח ביתר שאת את שמירת הסודיות מול ההורים ודמויות סמכות אחרות ולהתנות בה את החוזה הטיפולי.
  5. הטיפול בתחום כה מורכב ורגיש על יד "מטפלים" שאינם נמנים עם מקצועות בריאות הנפש המוכרים: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים, אינו ראוי ויש להזהיר את הציבור מפני הסכנות הצפויות ממנו.

בשנת 2014, אימצו איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הבריאות את נייר העמדה האמור.[89][90] משרד הבריאות גם פרסם הודעת דובר המזהירה את הציבור מפני הטיפולים, בה הצהיר שהמטפלים "מייצרים מצג שווא של הכרה מדעית בשיטה, אף על פי שבפועל אין עדויות מחקריות להצלחת שיטה כלשהי לגבי האפשרות להמרה ויש אף עדויות לנזק אפשרי".[91]

בשנת 2019 פרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל נייר עמדה שעליו חתומים איגוד הפסיכיאטריה בישראל ואיגודים נוספים ובו הם נאמר כי "אין עדות ליעילותם של טיפולים לשינוי הנטייה המינית או הזהות המגדרית, וכי יש עדויות לנזק אפשרי גם באוכלוסייה הבוגרת ובעיקר בילדים ובמתבגרים. לפיכך אין להפנות לטיפולים אלו ואין להשתתף בהם מבחינה מקצועית ואתית."[92]

הגבלות חוקיות

מאז 2013, מספר מדינות בעולם וכן חמש עשרה מדינות ומספר מחוזות וערים בארצות הברית אושרו חוקים האוסרים טיפולי המרה בקטינים.

מדינה פרטים
אלבניהאלבניה אלבניה איסור דה פקטו: איסור בפועל: העמותה הפסיכולוגית הלאומית באלבניה אסרה על חבריה לעסוק בטיפול המרה בשנת 2020.[93]
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה נאסר בשתי מדינות ובטריטוריה של הבירה: טיפולי המרה יהיו עבירה פלילית בקווינסלנד ובויקטוריה.[94] במערב אוסטרליה הוצעו איסורים. החוק "ACT" האוסר על טיפולי המרה נכנס לתוקף ב-4 במרץ 2021.[95]

ב-9 בפברואר 2016 הציגה ממשלת ויקטוריה הצעת חוק לבית התחתון של הפרלמנט הוויקטוריאני. הצעת החוק יצרה נציב תלונות בריאות בעל סמכויות לערוך חקירות ובירורים בנושא טיפולי המרה.[96] היא עברה את הבית התחתון ב-25 בפברואר 2016, את הבית העליון ב-14 באפריל 2016 עם תיקונים קלים ועברה את הבית התחתון עם התיקונים המצורפים ב-27 באפריל 2016. ההסכמה המלכותית ניתנה ב-5 במאי 2016. החוק, המכונה חוק תלונות הבריאות 2016, נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2017. ב-17 במאי 2018, נציב תלונות הבריאות פתח בחקירה בנושא, שהסתיים ב-1 בפברואר 2019 ואשר המליץ ​​על איסורו המלא ותמיכה לקורבנותיו. ב-3 בפברואר 2019 הודיעה ממשלת ויקטוריה כי היא מתכננת לאסור טיפולי המרה בשטחיה. הצעת החוק הועברה בפברואר 2021.

ב-13 באוגוסט 2020, מדינת קווינסלנד הפכה למדינה הראשונה באוסטרליה שהפלילה את טיפולי ההמרה. על פי חוקי המדינה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות עלולים להתמודד עם מאסר של 18 חודשים בגין ניסיון לשנות או לדכא את הנטייה המינית של האדם שגרם לו פגיעה חמורה.[97] ממשלת מדינת מערב אוסטרליה הודיעה כי תבדוק האם יש צורך בחקיקה נוספת בנושא.

ברזילברזיל ברזיל איסור ארצי: בשנת 1999 המועצה הפדרלית לפסיכולוגיה בברזיל פרסמה שתי הוראות הקובעות כי "פסיכולוגים לא ישתפו פעולה באירועים או שירותים המציעים טיפול וריפוי להומוסקסואליות".[98] לאחר שנים ההוראה פורשה בבית המשפט העליון כאוסרת פרסום טיפולי המרה, אך לא את הטיפולים עצמם. כך הפכה ברזיל למדינה הראשונה בעולם שאוסרת על טיפולי המרה.[99]

בשנת 2013, הוועדה לזכויות אדם בבית הקונגרס התחתון של ברזיל, אישרה חקיקה שתבטל את הוראות המועצה.[100] הצעת החוק נדחתה לאחר מכן ללא כל פעולות חקיקה נוספות. בספטמבר 2017, אישר שופט פדרלי בברזיליה להשתמש בטיפולי המרה על ידי פסיכולוג כדי לרפא אנשים מהומוסקסואליות, מה שביטל את החלטת 1999.[101] עם זאת, בדצמבר 2017, אותו שופט שינה את החלטתו והשאיר את הגדרת טיפולי ההמרה כאסורים.[102] בינואר 2018 קבעה המועצה הפסיכולוגית הפדרלית נורמות ביצוע לפסיכולוגים ביחס לאנשים טרנסג'נדרים וטרנסווסטריטים, ואסרה עליהם לפעול באופן המקדם את ראיית הומוסקסואליות כמחלה.[103]

איטליהאיטליה איטליה איסור ארצי: טיפולי המרה אסורים באיטליה מאז 2013. איסור זה מעוגן בקוד האתי לפסיכולוגים.
אוסטריהאוסטריה אוסטריה איסור ארצי ממתין לאישור: ביוני ויולי 2018 ביקרה עמותת הלהט"ב "HOSI" זלצבורג את העמותה הנוצרית האולטרה-שמרנית "TeenSTAR" בטענתה כי "הומוסקסואליות נחשבת לבעיית זהות וסטייה". הקבוצה הציעה לקטינים טיפולי המרה בכך שלימדה אותם כי הנטייה המינית "ניתנת לשינוי" באמצעות שילוב של טיפול, קבוצות עזרה עצמית וטיפול פסטורלי, כפי שדווח בעיתון זלצבורגר נחריכן. חבר המועצה הלאומית מריו לינדנר (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית) הגיש בקשה פרלמנטרית לתשובה משר החינוך לשעבר, היינץ פאסמן, על דברי העמותה. שאלה פרלמנטרית נוספת הושקה על ידי חברת המועצה אווה דיזזיץ' (מפלגת הירוקים).[104][105]

באוקטובר 2018 אסרה מנהלת החינוך בזלצבורג על קיום סדנאות טיפולי ההמרה של עמותת "TeenSTAR" עד לתוצאה של הסקירה. אף על פי שמשרד החינוך הודיע ​​על איסור התאחדות העמותה, ועל צו עד חג המולד 2018, נכון לפברואר 2019, לא פורסם שום צו, והעמותה המשיכה לעבוד בבתי ספר.[106] באפריל נאסרה סופית התאחדותה.[107]

בדצמבר 2018 הוגשה לפרלמנט החלטה הקוראת לאסור על טיפולי המרה בקטינים על ידי מריו לינדנר.[108][109] תחילה נמנעה ועוכבה ההצבעה על ידי קואליציית מפלגת העם האוסטרית ושלטון מפלגת החירות האוסטרית. עם זאת, בהצבעה ב-13 ביוני 2019, המועצה הלאומית אישרה את ההחלטה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, NEOS – אוסטריה החדשה והפורום הליברלי, מפלגת "JETZT", שני החברים העצמאיים ומפלגת העם האוסטרית הצביעו כולם להחלטה בעד ההצבעה כאשר מפלגת החירות האוסטרית התנגדה.[110] ב-2 ביולי 2019, המועצה הלאומית אישרה את ההחלטה בהצבעה סופית. בהצבעה זו הצביעה מפלגת החירות האוסטרית בעד גם כן בנימוק כי "תמיד יש לתת עדיפות לילדים ולמתבגרים". ההחלטה קראה לממשלת אוסטריה "להגיש באופן מיידי למועצה הפדרלית הצעת חוק ממשלתית האוסרת על שימוש בקטינים בטיפולי המרה וטיפול מתקדם" על ידי קביעת מועד לפני הקיץ.[111][112][113][114] כעת, איסור על טיפולי המרה ממתין לאישור.

דנמרקדנמרק דנמרק טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי דנמרק, אך הומוסקסואליות איננה מוגדרת כמחלה במדינה מאז שנת 1981,[115][116] וטרנסג'נדריות מאז 2017.[117]
סינגפורסינגפור סינגפור בינואר 2006 העניק המשרד לפיתוח קהילה, נוער וספורט (MCYS) כ-100 אלף דולר (כ-61,500 דולר אמריקאי) לליגת החירות, ארגון המזוהה עם תנועת "אקס-גיי", לקידום טיפולי המרה. הארגון אומר כי הוא "מקדם בריאות מינית לאדם, למשפחה ולחברה".[118] עם זאת, עקב לחץ מצד פעילי זכויות להט"ב, ליגת החירות החזירה את המענק הזה למשרד, ופעילות הארגון הופסקה מאז 2014.

במאי 2020, שר הבריאות, גן קים יונג, ציין את עמדת הממשלה כנגד טיפולי המרה בתשובה בכתב לשאלת חבר הפרלמנט המועמד אנתאה אונג. בתשובה נכתב, "משרד הבריאות מצפה מרופאים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות לנהוג על פי שיטות עבודה מומלצות מבוססות ראיות ואתיקה קלינית, ולשקול ולכבד את העדפותיהם ונסיבותיהם של החולים (כולל נטייה מינית) בעת מתן הטיפול חברי הציבור יכולים להגיש תלונה רשמית למועצה הרפואית בסינגפור (SMC) אם רופא פועל באופן לא מוסרי או נותן טיפול בלתי הולם".[119] אף על פי כן, הוא הוסיף בהצהרה נפרדת כי משרד הבריאות לא קיבל שום תלונה כזו מצד חולי להט"ב שהצהירו על עצמם בשלוש השנים האחרונות.[120]

צרפתצרפת צרפת איסור ממתין לאישור: קורבן צרפתי אשר העבר סדנה לטיפולי המרה תיאר את הנוהג כ-"אונס פסיכולוגי". היקף הנוהג בצרפת אינו ידוע. ההתאחדות "Le Refuge" העריכה שכ-3% עד 4% משיחות קו העזר שלה עסקו בנושא. בקיץ 2019 הודיעה חברת הפרלמנט לורנס ואנסונברוק-מיאלון על כוונתה להציג הצעה לאספה הלאומית בשנת 2020 לאסור על שימוש ב-"טיפולים" כאלה. עונשיהם של מי שיעבור על החוק יהיו מאסר של שנתיים או קנס בסך 30,000 יורו.[121][122][123] כעת, איסור על טיפולי המרה ממתין לאישור.
פנמהפנמה פנמה טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי פנמה, אך הומוסקסואליות איננה מוגדרת כמחלה במדינה מאז 2008.
קנדהקנדה קנדה נאסר בשש פרובינציות וטריטוריות ובעיריות שונות: טיפולי המרה נאסרו במחוז מניטובה (מאז 2015), לקטינים באונטריו (מאז 2015), בנובה סקוטיה (מאז 2018), לקטינים באי הנסיך אדוארד (מאז 2020), בקוויבק (מאז 2020), ביוקון (מאז 2020), לאנשים בכל הגילאים ובכל הגדרות בעיר ונקובר (מאז 2018), והערים אדמונטון וקלגרי (מאז 2020).

במרץ 2019, הממשלה הפדרלית דחתה בתחילה עתירה הקוראת לאסור טיפול ארצי בטיפולי המרה, אך הודיעה ביולי אותה שנה שתמשיך להתקדם עם שינוי החוק הפלילי כדי להוציא את ההליך מחוץ לכל רחבי קנדה, וקראה למחוזות לנקוט בצעדים דחופים גם כן בנושא. במרץ 2020 הוצעה חקיקה שתאסור טיפול המרה לכל הקטינים במדינה, כמו גם לכל מי שאינו מסכים.[124] ב-22 ביוני 2021 עבר הצעת חוק המפלילה טיפולי המרה בבית הנבחרים של קנדה ועברה לסנאט להצבעה אחרונה ובכך, קיימה את התחייבות הבחירות לשנת 2019 של המפלגה הליברלית השולטת.[125] ההצבעה בסנאט עוכבה לפחות לספטמבר 2021, לאחר שההצבעה ב-1 ביולי 2021 במהלך הקיץ נכשלה.[126]

מקסיקומקסיקו מקסיקו איסור בפריסה ארצית ממתין לאישור, נאסר במדינה אחת ובעיר הבירה: החל משנת 2019 תלויה ועומדת בקונגרס המקסיקני הצעת חוק לאיסור טיפולי המרה שכוללת שלוש שנות מאסר לכל מי שעוסק בהם.[127] בפברואר 2019 דווח כי הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה הסנאט המקסיקני בחודשים הקרובים. הצעת החוק הועברה לנציבות המשפטים בלשכת הצירים. אשר אם תאושר, תעבור ללשכת הצירים.[128]

ב-31 ביולי 2020, נאסרו טיפולי המרה במקסיקו סיטי.[129] ב-20 באוקטובר 2020 נאסרו טיפולי המרה במדינת מקסיקו.[130]

איסלנדאיסלנד איסלנד לא דווח כי טיפולי המרה מתקיימים ברחבי איסלנד, לפיכך ניתן להסיק כי הם אסורים דה פקטו.
צ'ילהצ'ילה צ'ילה איסור ארצי: חוק 21.331 על הכרה והגנה על זכויות אנשים בתחום בריאות הנפש, שנחקק ב-23 באפריל 2021, קובע במאמר 7: "יש לקבוע את האבחנה של מצב בריאות הנפש כפי שמכתיב המטפל. טכניקה, בהתחשב במשתנים ביו-פסיכו-סוציאליים היא אינה יכולה להתבסס על קריטריונים הקשורים לקבוצה הפוליטית, סוציו-אקונומית, תרבותית, גזעית או דתית, ולא לזהותו המגדרית או לנטייתו המינית של האדם, בין היתר".[131][132]

בפברואר 2016 הביע משרד הבריאות הצ'יליאני את התנגדותם לטיפולי המרה. בהצהרה נאמר: "אנו סבורים כי פרקטיקות המכונות טיפולי המרה מהוות איום חמור על בריאותם ורווחתם, כולל חייהם, של האנשים שנפגעו כתוצאה משימושם".[133]

ירדןירדן ירדן טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי ירדן, אך נטייה הומוסקסואלית איננה מוגדרת כמחלה במדינה.
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין איסור על מקרה לגופו: בסין, בתי המשפט קבעו כי מקרים של טיפול המרה אינם חוקיים בשתי מקרים. עם זאת, תקדימים משפטיים בסין אינם ניתנים לאכיפה במקרים עתידיים.

בדצמבר 2014 פסק בית משפט בבייג'ינג לטובת הומוסקסואל בתיק נגד מרפאה לטיפולי המרה. בית המשפט קבע כי טיפולים כאלה אינם חוקיים והורה למרפאה להתנצל ולשלם פיצוי כספי לקורבן.[134] ביוני 2016 תבע אדם ממחוז חנאן בית חולים בעיר זומאדיאן על כך שאילץ אותו לעבור טיפול המרה,[135] ובעקבות כך הוענקה לו התנצלות ופיצוי פומבי.[136] בעקבות שני פסקי הדין המוצלחים הללו, קבוצות להט"ב קוראות כעת למשרד הבריאות הסיני לאסור על טיפולי המרה.[137]

עם זאת, החל מאפריל 2019 לא ננקט שום אמצעי על ידי הממשלה לאסור על טיפולי המרה ו-"טיפולים" כאלה עדיין מקודמים באופן פעיל בכל רחבי המדינה.[138]

פוארטו ריקופוארטו ריקו פוארטו ריקו איסור ארצי: ישנם מספר מקרים ידועים של קטינים שננקטו בשיטות טיפולי המרה בפוארטו ריקו. בין השנים 2007–2008, צעיר חושמל שוב ושוב כחלק מה-"טיפול" כדי "לרפא את ההומוסקסואליות שלו". לבסוף הוא קיבל צו מעצר נגד הוריו, שאילצו אותו לעבור את השיטה.[139]

הצעת חוק לאיסור השימוש בטיפולי המרה בקטינים הוגשה לסנאט הפורטוריקני ב-17 במאי 2018, ביום הבינלאומי נגד הומופוביה.[140] הסנאט אישר את החקיקה ב-7 במרץ 2019.[141] ב-18 במרץ 2019, בית הנבחרים של פוארטו ריקו חסם הצבעה על הצעת החוק, על ידי סירוב להצביע עליה או לקיים דיונים פומביים. מחבר הצעת החוק היה זואי לבוי מהמפלגה המתקדמת החדשה.[142] עם זאת, יו"ר מנהיג הרוב של בית הנבחרים של פוארטו ריקו, גבריאל רודריגס אגילו, אמר בראיון כי אין מעט ראיות לכך שהנוהג נהוג באופן נרחב בפוארטו ריקו. מאוחר יותר באותו יום אמר המושל ריקרדו רוסלו כי יוציא צו ביצוע האוסר על טיפולי המרה לקטינים ברחבי טריטוריית פוארטו ריקו.[143] הוא הוציא צו ביצוע כזה ב־27 במרץ והוא נכנס לתוקף באופן מיידי.[144] סוכנויות טריטוריאליות קיבלו 90 יום להכרזה על הצו החדש.

בשנת 2021 הצעת חוק נוספת של סנאט 184 לאיסור טיפולי המרה הושבתה בוועדת התמריצים הקהילתיים ובריאות המתכת.[145][146] חברי המפלגה הפרוגרסיבית החדשה (PNP), מפלגת הדמוקרטית פופולרית (PPD) וג'ואן רודריגז ווב ממפלגת פרויקטו דיגנידד הצביעו נגד צעד הדחייה.[147][148] הצעת חוק דומה הוגשה גם בבית הנבחרים והיא הועברה לוועדות שונות.[149]

אקוודוראקוודור אקוודור איסור ארצי: באקוודור, השקפת הממשלה קובעת כי טיפולי המרה אסורים בחוק משנת 1999 האוסר על אפליה נגד הומוסקסואלים.[150] בנוסף, סעיף 151 לחוק העונשין משנת 2014 אוסר על טיפולי המרה, המשווה אותו לעינויים, וקובע 7–10 שנות מאסר על העוסקים בו.[151]בנובמבר 2011, קבוצת פעילים אקוודורית, שנקראה "Fundación Causana", החלה בעתירה לשר הבריאות באקוודור לסגירת יותר מ-200 "מרפאות אקס-גיי". הקבוצה טענה כי המרפאות מתעללות ומטופלות ב-"חולים" במטרה "לרפא הומוסקסואליות" אשר פעלו במסווה אשר פעלו במסווה מרכזים לשיקום סמים. זוג הורים גילה את ההתעללות וביקש מהמרפאה לשחרר את בתם, פאולה זיריטי, אך בקשתם נדחתה. ביתם שוחרר בסופו של דבר לאחר שנתיים של כליאה והייתה הראשונה לדון בתלונה רשמית נגד המרפאות. עד אוגוסט 2011 נסגרו 27 מתוכן, בעוד 207 מרפאות מדווחות נותרו פתוחות.

ב-23 בינואר 2012 עתירת הקבוצה סומנה כהצלחה וזכתה ל-113,761 חתימות בינלאומיות. לאחר מאבק ארוך שנים אקוודור יחד עם משרד הבריאות התחייב עם ארגונים אזרחיים וחברות בכלל לפרק את האמונה ברחבי המדינה כי הומוסקסואליות היא מחלה ולבטל את שימוש העינויים במרפאות בנושא. שרת הבריאות קרינה אונס מפלה הורתה זמן קצר לאחר מכן לפשוט על 3 מרפאות בסביבת קיטו ולשחרר את הקורבנות מטיפוליהם בהבטחה לסגור כל מרפאה כזו במדינה.[152]

שוודיהשוודיה שוודיה טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי שוודיה, אך הומוסקסואליות איננה מוגדרת כמחלה במדינה מאז 1979 וטרנסג'נדריות משנת 2017.
פיג'יפיג'י פיג'י איסור ארצי: צו בריאות הנפש משנת 2010 קובע כי אין להחשיב אנשים חולי נפש אם הם מסרבים או אינם מבטאים נטייה מינית מסוימת, ואוסר על כל "טיפול המרה" בתחום בריאות הנפש. האיסור חל על אנשי מקצוע רשומים בתחום הבריאות.
גרמניהגרמניה גרמניה איסור ארצי: בשנת 2008 הכריזה ממשלת גרמניה שהיא מתנגדת לחלוטין לטיפולי המרה. בשנת 2013 מפלגת הירוקים הציגו הצעת חוק לאיסור טיפול המרה בקטינים, אך מעולם לא הועלה עליה הצבעה. עצומה שקראה למשרד הבריאות לאסור את הנוהג הושקה ביולי 2018, ואספה כ-60,000 חתימות עד אמצע אוגוסט 2018. בפברואר 2019, שר הבריאות הגרמני, ינס ספאן, אמר כי יבקש לאסור על טיפולי המרה לקטינים ולמבוגרים בעודו מכנה אותו "סוג של תקיפה".

באפריל 2019, לאחר שעתירה מקוונת בנושא שהחל ארגון הלהט"ב הבינלאומי "All Out" אספה כ-110,000 חתימות, קרא ספאן לוועדה לנסח הצעות כיצד ניתן להכניס איסור כזה בדיוק. לאחר מכן יציג הפאנל את הדו"ח הסופי שלו בסתיו. הוועדה התכנסה בחודשים מאי ויוני לשתי סדנאות של יום שלם. כמו כן, משרד הבריאות הזמין להשתתף בחילופי דברים פוליטיקאים, מדענים ונפגעים וכן מוסדות מחו"ל שכבר צברו ניסיון באיסורים משפטיים. ביוני הציג ספאן במסיבת עיתונאים את תוצאות שני דיווחים מדעיים שהתנגדו לטיפול בהמרה וקראו לאיסור חוקי שלו.[153]

הממשלה אסרה על טיפולי המרה לכלל הקטינים במדינה בדצמבר 2019. טיפול המרה למבוגרים נחשב לא חוקי רק אם ניתנה הסכמה עקב "חוסר כוח רצון" כגון הונאה או כפייה. כמו כן נאסר טיפול פסיכותרפויטי ופסטורלי "שמנסה בכוונה להשפיע על נטייה מינית". האיסור חל גם על אפוטרופוסים חוקיים "המפרים באופן חמור את חובת הזהירות שלהם". ב-7 במאי 2020, הפרלמנט הגרמני אסר על טיפולי המרה בפריסה ארצית לקטינים עד 18 שנים ואוסר על פרסום תמיכה בשיטותיו. החוק אוסר גם על טיפול המרה למבוגרים, אם הם נקבעים בכוח, במרמה או בלחץ.[154]

הודוהודו הודו איסור ארצי: בפברואר 2014, האגודה הפסיכיאטרית ההודית (IPS) פרסמה הצהרה, בה נקבעה כי אין שום ראיות להוכיח כי הומוסקסואליות איננה טבעית: "בהתבסס על ראיות מדעיות קיימות והנחיות פרקטיקה טובה מתחום הפסיכיאטריה, האגודה הפסיכיאטרית ההודית קובעת כי אין שום ראיות המבססות את האמונה שהומוסקסואליות היא מחלת נפש או מחלה בכלל".

ב-7 ביוני 2021, בעת מתן פסק הדין לתיק, אסרה שופטת בג"ץ מדרס אנאנד וונקאטש טיפולי המרה במדינה בטענה כי "בורות, איננה הצדקה לנרמל כל סוג של אפליה".[155][156] בעקבותיו, בית המשפט הציע לבצע שינויים בתוכניות הלימודים של בתי ספר ואוניברסיטאות כדי לחנך סטודנטים להבנת הקהילה הגאה.[157] האגודה הפסיכיאטרית ההודית מעולם לא הגדירה הומוסקסואליות כמחלה במדינה.[158]

אירלנדאירלנד אירלנד החל ממאי 2018, הצעת החוק לאיסור טיפולי המרה לשנת 2018 עברה בקריאה שנייה בסנאט האירי, והמתינה לקריאה שלישית ולמעבר בדאל אירן.[159] עם זאת, הצעת החוק מעולם לא התקדמה לקריאה שלישית, ואז בוטלה ב-14 בינואר 2020 עקב פירוק הדייל והסיאנאד לבחירות הכלליות באירלנד בשנת 2020.[160]
אוקראינהאוקראינה אוקראינה טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי אוקראינה, אך הומוסקסואליות איננה מוגדרת כמחלה במדינה מאז שנת 1991.
ישראלישראל ישראל הוגשו הצעות חוק: בפברואר 2016 דחתה הכנסת ברוב של 45 מול 37 הצעת חוק שהגישה חברת הכנסת יעל גרמן, לאיסור טיפול המרה בישראל לקטינים. ביולי 2020 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של יושב ראש מפלגת מרצ, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, לאיסור טיפולי המרה.[161] הצעת החוק לא אושרה.
לבנוןלבנון לבנון בשנת 2013, האגודה הפסיכיאטרית הלבנונית הצהירה כי לטיפולי המרה המבקשים "להמיר" הומואים וביסקסואלים להטרוסקסואלים אין כל תמיכה מדעית וביקשה מאנשי מקצוע בתחום הבריאות להסתמך רק על המדע כאשר הם נותנים חוות דעת וטיפול בנושא זה. הומוסקסואליות לא מוגדרת כמחלה במדינה מאז אותה שנה.[162]
מלזיהמלזיה מלזיה בפברואר 2017, ממשלת מלזיה תמכה בטיפולי המרה וטענה כי ניתן "לרפא" הומוסקסואליות באמצעות הכשרה מקיפה.[163] ביוני 2017 החל משרד הבריאות בתחרות קולנועית למציאת הדרך הטובה ביותר "לרפא" ולמנוע הומוסקסואליות. התחרות בוטלה מאוחר יותר בעקבות זעם ציבורי עצום.[164]
מלטהמלטה מלטה איסור ארצי: ב-16 ביוני 2015 הודיעה שרת החירויות האזרחיות הלנה דאלי כי הממשלה מתכננת להגיש הצעת חוק לאיסור טיפול המרה. ב-15 בדצמבר 2015 דאלי הציגה את הצעת החוק לקריאה ראשונה בפרלמנט. ייעוץ פומבי בנוגע להצעת החוק הושק באותו יום ונמשך עד 15 בינואר 2016. בדצמבר 2016 אישר פה אחד הפרלמנט של מלטה את החוק לאישור נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי, ובכך, הפכה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שאוסרת על טיפולי המרה.
נאורונאורו נאורו איסור ארצי: תיקון לחוק ההפרעות נפשיות משנת 2016 קובע כי אין להחשיב אנשים עם הפרעות נפש אם הם מבטאים או מפגינים או מסרבים או אינם מבטאים העדפה מינית או נטייה מינית מסוימת. האיסור חל על אנשי מקצוע רשומים בתחום הבריאות.
סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי סרי לנקה, אך נטיות חד מיניות אינן מסווגות כמחלות נפש ברחבי המדינה.
הולנדהולנד הולנד ארגונים המציעים טיפול בהמרה בהולנד אינם זכאים לסבסוד. בנוסף, מאז יוני 2012, טיפולי המרה נחסמו מהכיסוי על ידי ביטוח בריאות.[165]

ב-22 במאי 2019 אימץ בית הנבחרים הצעה לחקור את היקף טיפולי ההמרה בהולנד. ב-29 במאי אימץ בית הנבחרים הצעה נוספת; הפעם קורא לשר המשפטים והביטחון, פרדיננד גרפרהאוס, ליצור הצעת חקיקה לאיסור מפורש על הפרקטיקה. פרלמנטרים כינו 'טיפולים' כאלה "בלתי ניתנים לעיכול" ו-"מזיקים". ההצעה הוצעה על ידי מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה.

ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד באוגוסט 2018 הודיע שר המשפטים אנדרו ליטל כי ניתן לשקול איסור על טיפול בהמרה כחלק מרפורמה בחוק זכויות האדם משנת 1993.[166] לאחר הצבת תוכנית זו על ידי השותפים הקואליציוניים ניו זילנד ראשונה, מפלגת הלייבור הודיעה באוקטובר 2020 כי תאסור סופית על הפרקטיקה אם תיבחר מחדש.[167]
נורווגיהנורווגיה נורווגיה בשנת 2000 איגוד הפסיכיאטרים הנורווגי הצביע באופן גורף להצהרת העמדה כי "הומוסקסואליות איננה הפרעה או מחלה, ולכן אינה יכולה להיות נתונה לטיפול. יש להתייחס ל'טיפול שמטרתו היחידה לשנות נטייה מינית מהומוסקסואלים להטרוסקסואלים כרשלנות אתית, ולא אמור להיות לה מקום במערכת הבריאות.[168]נכון לדצמבר 2019, הפרלמנט הנורווגי (סטורטינג) עתיד לחוקק איסור על קיום טיפולי המרה במדינה.[169]
סמואהסמואה סמואה איסור ארצי: חוק בריאות הנפש משנת 2007 קובע כי אין להחשיב אנשים חולי נפש אם הם מסרבים או אינם מבטאים נטייה מינית מסוימת, ואוסר על כל "טיפול המרה" בתחום בריאות הנפש. האיסור חל על אנשי מקצוע רשומים בתחום הבריאות.[170]
יווןיוון יוון טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי יוון, אך הומוסקסואליות, טרנסג'נדריות וקרוס-דרסינג אינן מסווגות כמחלות במדינה.[171]
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה החברה לפסיכיאטרים בדרום אפריקה קובעת כי "אין הוכחות מדעיות לכך שטיפול מתקין או המרה יעיל בשינוי נטייתו המינית של האדם. עם זאת, ישנן עדויות רבות לכך שטיפול מסוג זה יכול להיות הרסני".[172]

בפברואר 2015, בעלי מחנה טיפול המרה נמצאו אשמים ברצח, התעללות בילדים ותקיפה בכוונה לגרום נזק גופני חמור לאחר שנמצאו שלושה בני נוער מתים במחנה. בני הנוער הוכו באגפים ובצינורות גומי, נשרשרו למיטותיהם, לא הורשו להשתמש בשירותים בשום זמן ונאלצו לאכול סבון וצואה משלהם, וכל זאת במטרה "לרפא" את ההומוסקסואליות שלהם.[173]

פורטוגלפורטוגל פורטוגל דיווחים מ-10 בינואר 2019 העלו כי מספר פסיכולוגים מבצעים טיפולי המרה.[174] כעבור כמה ימים הגישו 250 פסיכולוגים מכתב גלוי לארגון פקודת הפסיכולוגים בדרישה לחקור את השיטות הללו. הגוף אישר כי טיפולי המרה הם רשלנות ולא ניתן להצדיק אותה.[175]
הונג קונגהונג קונג הונג קונג לאור היעדר הנחיות להתמודדות עם לסביות, הומואים וביסקסואלים עבור פסיכולוגים בהונג קונג, החברה הפסיכולוגית בהונג קונג, כחברה מלומדת וכאגודה מקצועית, הקימה ביולי 2011 קבוצת עבודה שתטפל בבעיה. ב-1 באוגוסט 2012 פרסמה האגודה נייר עמדה שכותרתו, נייר עמדה לפסיכולוגים העובדים עם לסביות, הומואים וביסקסואלים (LGB). בנייר העמדה זה ישנן 11 הנחיות עיקריות.[176] אומנם, הנחיות אלו לא מזכירות בתוכן טרנסג'נדריות:

1.הבנה כי הומוסקסואליות וביסקסואליות אינן מחלות נפש, 2. הבנה כי אטרקציות, רגשות והתנהגות הומוסקסואלים, ביסקסואלים והטרוסקסואלים מהווים גרסאות נורמליות של המיניות האנושית, 3. הבנה כי מאמצים לשנות נטייה מינית אינם מוכחים כיעילים אלא מזיקים, 4. בעת שימוש והפצה של מידע אודות נטייה מינית, פסיכולוגים מייצגים באופן מלא ומדויק ממצאי מחקר המבוססים על תכנון מחקרי מדעי קפדני ונזהרים להימנע מכל שימוש לרעה או הצגה מוטעית של ממצאים אלה, 5. הבנת הסטיגמה החברתית שמוטלת על אנשים הומואים, לסביות וביסקסואלים וההשפעות על חייהם, 6. פסיכולוגים פועלים תמיד על מנת להבטיח שהציבור יידע במדויק על נטייה מינית וסוגיות הקשורות ללסביות, הומואים וביסקסואלים, 7. פסיכולוגים מודעים לעמדותיהם, אמונותיהם וידעם אודות הנטייה המינית וחייהם וחוויותיהם של אנשים לה"ב. הם אינם כופים אמונות או סטנדרטים אישיים לגבי נטייה מינית כאשר הם מציעים שירותים מקצועיים, 8. פסיכולוגים מבינים את ההבחנה בין נטייה מינית לזהות מגדרית ולהבעה. קונפורמיות מגדרית סטריאוטיפית או אי התאמה אינן מעידות בהכרח על נטייה מינית, 9. פסיכולוגים מבינים את ההטרוגניות בקרב אנשי לה"ב (למשל, מין, מין, גיל, מעמד סוציו-אקונומי, יכולות פיזיות ונפשיות, גזע, מצב משפחתי, מעמד הורי ואמונות דתיות), 10. פסיכולוגים מכבדים את הבחירה של אנשי לה"ב לחשוף או לא לחשוף את נטייתם המינית, 11. פסיכולוגים דוגלים בחברה כוללת וקידום שוויון הזדמנויות הכוללים דוגלות בחיסול הומופוביה, ביפוביה, אפליה, בריונות, הטרדות או כל סוג של סטיגמה כלפי אנשי לה"ב.[177]

ספרדספרד ספרד אסור בחמש אוטונומיות: טיפולי המרה נאסרו בקהילות האוטונומיות מורסיה (מאז 2016), מדריד (משנת 2017), ולנסיה (משנת 2017), אנדלוסיה (מאז 2018) ואראגון (מאז 2019). הפרטים משתנים לפי תחום שיפוט. לדוגמה, במורסיה, האיסור חל רק על אנשי מקצוע רשומים בתחום הבריאות, אך האיסור במדריד חל על כולם כולל קבוצות דתיות. איגוד הפסיכולוגיה הספרדי קובע כי אין שום ראיות התומכות בטיפול המרה. "להפך, ישנן עדויות לכך שטיפול המרה מוביל לחרדה, דיכאון והתאבדות".[178]באוגוסט 2016, קבוצת זכויות להט"ב העלתה אישומים לפי החוק החדש נגד אישה במדריד שהציעה טיפולי המרה. בספטמבר 2019 נקנסה בסך 20,000 יורו.[179]

באפריל 2019, לאחר חשיפה של טיפול המרה בספרד, שרת הבריאות הספרדית מריה לואיסה קרצ'דו אמרה כי ממשלת ספרד תשקול לחוקק חוק אשר יאסור את הפרקטיקה.

באפריל 2019 הודיעה ממשלת קהילת מדריד שהיא חוקרת את הביוסמיקה הרומית-קתולית אלקלה דה הנארס בגין הפרת חוקי טיפולי ההמרה. המקרה בא בעקבות הדיווחים לפיהם עיתונאי בשם אנג'ל וילסקה התחזה לגבר הומוסקסואל והשתתף בשירות ייעוץ שניתן על ידי הבישוף. וילסקה טען כי הבישוף ניהל מפגשים בלתי חוקיים לטיפולי המרה. שרת הבריאות, הצרכן והרווחה החברתית מריה לואיסה קרסדו קראה לאסור בפריסה ארצית על טיפולי המרה. לדבריה, "הם (הכנסייה) עוברים על החוק, בראש ובראשונה קורסים אלה בוטלו לחלוטין. חשבתי שבספרד ההנחה לקבל את הנטיות המיניות השונות בכל התחומים, אך למרבה הצער אנו רואים כי עדיין ישנם מקומות בהם נאמר לאנשים מה הנטייה המינית שלהם צריכה להיות".[180][181]

סלובניהסלובניה סלובניה טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי סלובניה, אך הומוסקסואליות איננה מוגדרת כמחלה במדינה.
פוליןפולין פולין בפברואר 2019 הגישו חברי פרלמנט מודרניים לצד פעילי קמפיין נגד הומופוביה טיוטת הצעת חוק לאסור טיפולי המרה. טיוטת הצעת החוק נועדה לאסור שימוש, קידום או פרסום של שיטותיו לצד איסור על קידום אנשים או גופים המציעים, משתמשים, מפרסמים או מקדמים את הנוהג הפסאודו-מדעי. חברי הפרלמנט מתכוונים להציג את הצעת החוק לפרלמנט הפולני, שם תתקיים קריאה ראשונה בחודשים הקרובים.[182][183] איסור כזה יישם את המלצת הפרלמנט האירופי והמומחה העצמאי של האו"ם בנושא הגנה מפני אלימות ואפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.[184][185]

באוגוסט 2020 פרסמה ועידת האפיסקופאל הפולנית מסמך שהמליץ ​​על הקמת מרכזי ייעוץ "כדי לעזור לאנשים שרוצים להחזיר את בריאותם המינית ואת נטייתם המינית הטבעית". היא רואה בקונצנזוס מדעי כי טיפולי המרה אינם יעילים ועלולים להזיק.[186]

שווייץשווייץ שווייץ איסור דה פקטו: בשווייץ, אין זה חוקי שאיש מקצוע רפואי יבצע טיפולי המרה. בשנת 2016, המועצה הפדרלית השווייצרית כתבה בתגובה לאינטרפולציה פרלמנטרית כי לדעתה, טיפולי המרה "אינם יעילים וגורמים סבל משמעותי לצעירים הכפופים להם ומהווים הפרה של חובות מקצועיות מצד כל טיפול". ככאלה, על פי המועצה הפדרלית לקבוע על ידי בתי המשפט הפליליים אם טיפולים כאלה מהווים גם עבירה פלילית.[187]

דיווחים עלו בקיץ 2018 על מטפל שטען כי הוא מסוגל "לרפא" הומוסקסואליות באמצעות הומאופתיה. הוא פוטר מיד לאחר מכן, ונפתחה חקירה מול משרד הבריאות בז'נבה.[188] לפי המשרד, האמונה שהומוסקסואליות היא מחלה מספיקה בכדי לפתוח בחקירה. אגודת הרופאים דה קנטון דה ז'נבה מתארת טיפול המרה כסוג של שרלטנות.

טאיוואןטאיוואן טאיוואן איסור ארצי: ב-13 במאי 2016 הודיעה לשכת הבריאות של ממשלת העיר טאיג'ונג כי אסור למוסדות רפואיים לעסוק בטיפולי המרה. לדברי שאדר ליו, חבר הוועדה לשוויון מגדרי של טאיצ'ונג, כל קבוצה - רפואית, אזרחית או דתית - הנוהגת בטיפול מפרה את חוק הרופאים הטייוואנים ואת חוק הפסיכולוגים.[189] תקנות האוסרות על טיפול המרה היו צפויות לעבור בפרלמנט בסוף ינואר 2017 ולהיכנס לתוקף במרץ 2017.[190][191] על פי חוק הרופאים, רופאים העוסקים בטיפולים אסורים כפופים לקנסות בסכום של בין 100,000 ל-500,000 דולר (כ-15,850 דולר אמריקאים) והם עשויים להיות מושעים לחודש עד שנה.[192]

במקום לקדם תיקונים משפטיים או תקנות חדשות, ב-22 בפברואר 2018, פרסם משרד הבריאות והרווחה מכתב לכל רשויות הבריאות המקומיות בנושא, שאסר על טיפולי המרה בקביעתו כי המרת נטייה מינית אינה נחשבת כנוהג בריאותי לגיטימי וכי כל אדם המבצע טיפול כזה עלול להעמיד לדין על פי החוק הפלילי או חוק הרווחה והזכויות של ילדים ונוער, בהתאם על הנסיבות.[193][194]

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת איסור בכל חלקי המדינה ממתין לאישור: טיפולי המרה נאסרו על ידי שירות הבריאות הלאומי וכל גופי הייעוץ והפסיכותרפיה בממלכה המאוחדת אך לא בצפון אירלנד. במאי 2021 הודיעה המלכה אליזבת השנייה בטקס פתיחת הפרלמנט כי הממלכה "תאסור על טיפולי המרה ותקדיש תקציב לטיפול בקורבנות".[195]

בשנת 2007 פרסמה המכללה המלכותית לפסיכיאטרים, הארגון המקצועי העיקרי של פסיכיאטרים בממלכה המאוחדת, דו"ח לפיו: "ראיות מראות כי אנשי להט"ב פתוחים לבקש עזרה לבעיות נפשיות. עם זאת, הם עשויים להיות מובנים לא נכון על ידי מטפלים אשר מתייחסים להומוסקסואליות שלהם כגורם הבסיסי לכל בעיה שקיימת כמו דיכאון או חרדה. למרבה הצער, מטפלים שמתנהגים בצורה כזו עשויים לגרום למצוקה ניכרת. מיעוט קטן של מטפלים אפילו ירחיק עד כדי ניסיון לשנות את הנטייה המינית של המטופל שלהם מה שיכול להזיק מאוד. אף על פי שיש כיום מספר מטפלים וארגונים הטוענים כי טיפול יכול לעזור להומוסקסואלים להפוך להטרוסקסואלים, אין שום הוכחה לכך ששינוי כזה אפשרי".

בשנת 2017 הודיעה כנסיית אנגליה כי היא רואה בטיפולי המרה "שגויים מיסודם" ודרשה מהממשלה לאסור אותם.[196] לאחר דיווחים על כנסיית ליברפול אשר הרעיבה אנשים במשך שלושה ימים כאמצעי "לרפא" את ההומוסקסואליות שלהם, הפרלמנט זכה לקריאות רבות לאיסור טיפולי ההמרה במדינה.[197] קבוצות כמו עמותת "Stonewall" והאגודה ההומניסטית הבריטית קראו כבר זמן רב לפני כן לאיסורם. ב-3 ביולי 2018 הודיעה ממשלת הממלכה המאוחדת כי תפעל לקראת איסור מוחלט על טיפולי המרה בכל תחום רפואי, לא רפואי ודתי.[198][199] עם זאת, עד הבחירות הכלליות בשנת 2019, הנושא לא היה בראש סדר העדיפויות של המפלגה השמרנית השולטת.[200] עמותת "Stonewall" מציינת כי "בממלכה המאוחדת, כל גופי הייעוץ והפסיכותרפיה העיקריים, כמו גם שירות הבריאות הלאומי, הגיעו למסקנה כי טיפולי המרה הם מסוכנים וגינו אותם באמצעות חתימה על מזכר הבנה".[201] ב-11 במאי 2021 הממשלה הצהירה כי טיפולי המרה אמורים להפוך למנהג אסור בכל אנגליה וויילס לאחר התייעצות.

בדצמבר 2020 המפלגה השמרנית שוב שינתה את דרכה והעניקה הפעם מימון ממשלתי לוועידת מנהיגי אמונה הקוראת לסיום טיפולי ההמרה בה המשתתפים היו מעשר דתות שונות וכללו תשעה ארכיבישופים, שישים רבנים ובודהיסטים בכירים, הינדים, מוסלמים וסיקים.[202] בשטח התלות הבריטי, האי מאן, הועלה לבית המפתחות תיקון לחוק עבירות מין ופרסומים מגונים שיאסור על טיפולי המרה.[203]

ב-20 ביולי 2020 הודיע ראש הממשלה בוריס ג'ונסון על תמיכתו באיסור טיפולי המרה בכל רחבי המדינה באומרו "אני חושב שזה ממש מתועב. אין לזה מקום בחברה התרבותית. אין לזה מקום במדינה הזו".[204]

ב־1 ביולי 2021 דווח כי חוק הקאנון של הכנסייה המתודיסטית בבריטניה אוסר על טיפולי המרה וקרא גם לממשלה לאיסור בחקיקה.[205]

קפריסיןקפריסין קפריסין בקפריסין, לא ידועים נתונים על איסורם או קיומם של טיפולי המרה ברחבי המדינה.
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית נאסר ב-20 מדינות, 84 ערים ומספר מחוזות: נכון למרץ 2020, כ-20 מדינות בארצות הברית, מחוז קולומביה, פוארטו ריקו, ו-84 ערים ומחוזות נוספים אוסרים את נוהג טיפולי ההמרה בהן הערים הגדולות מיאמי וסינסינטי.[206][207][208][209][210][211][212][213]

ב-10 בפברואר 2015 קבע שופט בית המשפט העליון של ניו ג'רזי כי הצעת שירותי טיפולי המרה על בסיס תיאור של הומוסקסואליות כלא תקינה או כמחלה נפשית מהווה הפרה של חוק ההונאה הצרכנית בניו ג'רזי.[214] במאמר על פסק הדין באתר האינטרנט של ניו ג'רזי נאמר כי ההחלטה "נחשבת לראשונה מסוגה במדינה".[215] ב-29 באוגוסט 2013, בית המשפט לערעורים של ארצות הברית במעגל התשיעי אישר את איסורה של קליפורניה על טיפולי המרה בשטחה.[216]

מדינות ניו ג'רזי (2013), קליפורניה (2013), אורגון (2015), אילינוי (2016), ורמונט (2016), ניו מקסיקו (2017), קונטיקט (2017), רוד איילנד (2017), נבאדה (2018), וושינגטון (2018), הוואי (2018), דלאוור (2018), מרילנד (2018), ניו המפשייר (2019), ניו יורק (2019), מסצ'וסטס (2019), מיין (2019), קולורדו (2019), יוטה (2019), וירג'יניה (2020) וכן מחוז קולומביה (2015) ופוארטו ריקו (2019) אוסרים על שימוש בטיפולי המרה בקטינים.[217]

סקרי דעת קהל מצאו כי איסור על טיפולי המרה נהנה מתמיכה פופולרית רבה בקרב האוכלוסייה האמריקאית. נכון לשנת 2019, לא נערך סקר דעת קהל ארצי, אם כי סקרים בשלוש המדינות (פלורידה, ניו מקסיקו ווירג'יניה) בשנת 2018 הראו תמיכה נעה בין 60% ל-75% מאזרחיהן לאיסור על טיפולי המרה. על פי סקר לאומי משנת 2014, רק 8% מהאמריקאים האמינו שטיפולי המרה הם יעילים.[218] כיום, איסור פדרלי על טיפולי המרה מוצע.

הומוסקסואליות לא מוגדרת כמחלה במדינה מאז 1973.

אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי איסור ארצי: חוק בריאות הנפש שאומץ בשנת 2017 קבע כי בשום מקרה לא ניתן לבצע אבחנה של "טיפול" בתחום בריאות הנפש על בסיס של נטייה מינית וזהות מגדרית.[219]
סרביהסרביה סרביה טיפולי המרה אינם אסורים ברחבי סרביה, אך הומוסקסואליות איננה מוגדרת כמחלה במדינה מאז 1997.[220]

חלופות לטיפולי המרה

במשך השנים הציעו מטפלים ואנשים ממדינות שונות שורה של חלופות לטיפולי המרה:

טיפולי קבלה עצמית

ערך מורחב – פסיכותרפיה אפירמטיבית

ניסיונות למניעה מוקדמת

בעקבות ההצלחה המועטה מאוד של ניסיונות לשינוי נטייה מינית שנערכו בארצות הברית (בעיקר במאה המוקדמת), מספר מצומצם של חוקרים אמריקנים המזוהים בעצמם בטיפולים הציעו מעין "טיפול מונע" המבוסס על ההנחה שדפוס פעילות מסוים, בפרט מצד ההורים, ובפרט בשנים הראשונות לחיי בנם או בתם, עשוי להקטין את הסיכוי להופעת ההומוסקסואליות בהמשך החיים הבוגרים של הצאצא. בניגוד לטיפולי המרה, אין מדובר כאן על מפגשים ומעקב אצל קלינאי, כי אם על תדרוך התנהגותי מוקדם, של ההורים. הגישה בוקרה בטענה שהיא הומופובית ושהיא עשויה להעכיר את היחסים בין הורים לילדיהם.

חלוץ גישה זו הוא הכומר והחוקר ג’ורג’ אלן רקרס אשר תיארה בספרו משנת 1982 "לעצב את הזהות המינית של ילדך".[221] רקרס, שהוא הומוסקסואל או לכל הפחות דו מיני בעצמו[222][223] הפך לשנוי במחלוקת לאחר שמטופל שלו התאבד בבגרותו ורקרס נחשד על ידי העיתונאי ההומוסקסואל אנדרסון קופר כאשם בכך.[224]

גישה דומה נקט עמיתו של רקרס, ג'וזף ניקולוסי, בחיבור משנת 2002 בשם "מדריך להורה למניעת הומוסקסואליות",[225] בו כתב כי בבסיס ההומוסקסואליות עומדת בדרך כלל נון קונפורמיות מגדרית בילדים אותה הוא מסביר בגרסה לא קונבנציונלית של פסיכואנליזה לפיה נון קונפורמיות זו היא תוצאה של הזדהות מעטה עם ההורה הנכון או יתרה עם ההורה הלא נכון, למשל כאשר אמו של האדם מגוננת עליו יתר על המידה בשנות החיים הראשונות הוא נוטה להזדהות עמה באופן מופרז, או כאשר הילד לא מקבל באותן שנים מספיק אהבה ותשומת לב מאביו (משום שחסרה דמות אב, או שהאב מרוחק או משום שהילד נפגע מהאב והתרחק ממנו רגשית) או מהדמויות הגבריות הקרובות אליו, הצורך שלו באהבה גברית הופך למשיכה רומנטית-מינית בגיל ההתבגרות. כתוצאה מכך הילד אינו מרגיש בנוח עם ילדים בני אותו מין ביולוגי ומרגיש סוג של רגשי נחיתות בתור גבר בהמשך חייו, אלה גורמים לרומנטיזציה של הגבריות. גרסתו של ניקולוסי נשענת על תאוריית האם השתלטנית, שנזנחה במחקר באופן כמעט מוחלט, ואיננה לוקחת בחשבון גורמים ביולוגיים בהתפתחות זהות המגדר (בפרט אצל בנות); ממצאים אשר על פי מדען המוח וחוקר הנטייה המינית מארק ברידלאב הם מבוססים היטב.[20]

הרגעת החשק המיני

קיימים, בעיקר בארצות הברית, מטפלים מתחום בריאות הנפש המציעים טיפולים שבאופן מוצהר אינם מיועדים לשינוי הנטייה המינית עצמה, כי אם רק את ההתנהגות בהקשרה;

טיפולים אלה מוצעים על ידי מטפלים שחלקם מאמינים בעצמם כי נטיות מיניות אינן אפשרויות לשינוי בכלים הפסיכותרפיים המוכרים. הטיפולים שלהם נעשים לרוב בגישה קוגניטיבית-ביהביוריסטית ומטרתם להקטין את הסבירות לביטוייה של נטייה מינית מסוימת (ללא תלות הכרחית בסוג הנטייה או במניע של המטופל לבקש סיוע זה); טיפולים אלה מטרתם להפחית את החשק המיני או לפחות את ההתנהגות המינית של הפרט,[53] והם מבוססים על ההנחה כי חשוב לעזור למטופל להגיע לשלווה נפשית, ואם ביטוי נטייתו המינית מפריע לכך, מסיבה פילוסופית, דתית, רגשית או אחרת, הרי שיש לסייע לו לפחות לנסות להפחית את ביטויה.

כאשר טיפולים אלה ניתנים להומוסקסואלים, יש הרואים בהם וריאציה של טיפולי המרה, גם אם באופן מוצהר אין זו כוונת המטפל או המטופל. המציעים טיפולים אלה מכנים אותם לעיתים כטיפולים בהתמכרות למין או לפורנו, או להתנהגות מינית קומפולסיבית (CSB, או בשמה השני "היפרסקסואליות"). המתנגדים לטיפולי המרה באופן כללי, אולי יתנגדו לטיפולים אלה עם אותן טענות נגד טיפולי המרה "רגילים".

טיפולי המרה לקהל לא-הומוסקסואלי

עקרונות מסורתיים של טיפולי המרה משמשים גם בניסיון לשנות את משיכתם של פדופילים לילדות או לילדים למשיכה לבוגרים. לרוב הטיפולים אינם משיגים הצלחה.[226]

טרנסג'נדרים

במקרים רבים מבוצעים גם טיפולי המרה לביטול טרנסג'נדריות.[227][228][229] אצל רוב הסובלים מדיספוריה מגדרית בילדות היא תחלוף לפני הגיעם לבגרות,[230] אך אצל רוב הילדים שעבורם הדיספוריה עקבית ונמשכת גם בגיל ההתבגרות, היא תתמיד גם בגיל מבוגר.[231][232] טיפולי ההמרה האלו שנויים במחלוקת.[230] "האיגוד המקצועי העולמי לרפואת טרנסג'נדרים" (WPATH) מחשיב טיפולי המרה לצעירים טרנסג'נדרים ללא אתיים.[233] האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (APA) מחשיבה את כפייתם על טרנסג'נדרים לבלתי-אתית.[234] עמדת התאחדות הפסיכואנליטיקאים בארצות הברית (APSAA) היא שניסיונות מכוונים להמיר נטייה מינית, זהות מגדרית או ביטוי מגדרי, הם נגד עקרונות יסוד של טיפול פסיכואנליטי ולעיתים קרובות גורמים כאב פסיכולוגי משמעותי בכך שהם מחזקים תפיסות מופנמות מזיקות.[235] בדומה לאצל הומוסקסואלים, גם אצל טרנסג'נדרים ישנו מתאם בין הדיווח על מעבר טיפולי המרה ובין הדיווח על מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות.[236][237]

רוב המדינות האוסרות טיפולים לשינוי נטייה מינית כוללות באיסור גם טיפולים לשינוי זהות מגדרית.

בתרבות הפופולרית

קולנוע

  • יחידה במינה (1999) הוא סרט קומדיה אמריקאי העוסק בתלמידת תיכון אשר הוריה חושדים כי היא לסבית ושולחים אותה למחנה נוער לתרפיה רפראטיבית שם היא מתאהבת באחת מחברותיה למחנה. הסרט מציג סאטירה על קונסטרוקטיביזם חברתי ועל תפקידי מגדר.
  • גאולה! (2004) הוא סרט קומי העוסק בנערה בפטיסטית ש"מקריבה" את בתוליה למען ידידהּ ההומוסקסואל מתוך אמונה שהדבר "ירפא" אותו. הנערה נכנסת להריון, והנער נשלח למחנה ל"חינוך מחדש" של נערים הומוסקסואלים.
  • ואהבת (2007) הוא סרט גמר עלילתי ישראלי המספר את סיפורו של תלמיד ישיבת הסדר המתמודד עם היותו הומו. הוא פונה למוקד טלפוני אנונימי דתי בשם "עצת לב" (שם שהוא וריאציה על ארגון אמיתי בשם "עצת נפש"), המתיימר לטפל בהומוסקסואליות. בעקבות השיחות הטלפוניות אוהד מתחיל באמירת התיקון הכללי למשך ארבעים יום ומאמין שאם ישלים את התקופה הוא יפסיק להימשך לגברים. הגומיה המכאיבה שעל פרק ידו גם היא אמורה לעזור לו להתמודד עם הרגשות האסורים.
  • תפילות לבובי (2009) הוא סרט אמריקאי בכיכובה של סיגורני ויבר המבוסס על סיפור אמיתי - סיפורה של מרי גריפית', אמא לבן הומו שפונה לכנסייה בבקשת עזרה "לרפא" אותו. טיפולי ההמרה מביאים אותו לבסוף להתאבד, ואותה להבין באחריותה למעשה ולהפוך לפעילה למען זכויות להט"ב.
  • ברונו (2009) הוא סרט מוקומנטרי בו מחליט גיבור הסרט ההומוסקסואל שעל מנת להצליח בהוליווד עליו לשנות את נטיותיו המיניות. הוא מתייעץ עם שני מטפלים המעבירים טיפולי המרה, ובעצתם מתנסה בהתנהגויות מיניות הטרוסקסואליות, אך לבסוף חוזר להיות הומו.
  • אני מיכאל (2015) הוא סרט המבוסס על סיפורו האמיתי של מיכאל גלץ. מיכאל היה הומוסקסואל מוצהר, פעיל בקהילת הלהט"ב בארצות הברית, וכותב במגזין XY. בעקבות התקף שעבר הוא מגלה את האמונה באל, ומצטרף למוסד דתי. לאחר מכן הודיע מיכאל לחבריו שהוא כבר אינו נמשך לגברים, הודעה שהכתה בהלם את חברי הקהילה. מיכאל התחתן עם רבקה, אותה הכיר במסגרת לימודיו. בשנת 2017 נסע בנג'מין, בן זוגו לשעבר, לפגוש את מייקל ואת רבקה אשתו בביתם שבקנדה. את המפגש הוא צילם לסרט.
  • ילד מחוק (2018) הוא סרט קולנוע על בנם ההומוסקסואל של הורים בפטיסטים, שנאלץ לעבור טיפולי המרה. מבוסס על סיפורו האמיתי של גאררד קונלי.(אנ')
  • החינוך הרע של קמרון פוסט (2019) הוא סרט קולנוע אודות נערה לסבית שנשלחת למרכז לטיפולי המרה.
  • הטיפול (2021) הוא סרט קולנוע תיעודי ישראלי העוקב אחרי שני גברים חרדים הומוסקסואליים בעודם עוברים טיפולי המרה לשינוי נטייתם המינית.

טלוויזיה

  • סאות' פארק (2007) הפרק השני בעונה ה-11 של הסדרה המצוירת עוסק בשליחתו של באטרס סטוץ', בטעות, למחנה נוצרי לטיפולי המרה לילדים. במחנה, שם מתאבד ילד כל זמן קצר, משכנעים את באטרס כי הוא "מבולבל" ועליו להירפא באמצעות אמונה באלוהים.
  • איש משפחה (2009) הפרק השמיני בעונה השביעית של הסדרה הקומית המונפשת מתאר את אב המשפחה, פיטר גריפין, הופך להומוסקסואל בעקבות ניסוי רפואי שהוא משתתף בו. קרוביו חוטפים אותו ושולחים אותו לעבור טיפולי המרה, אך אשתו לואיס מוציאה אותו מהמקום כדי שיחיה את חייו כרצונו.
  • האנטומיה של גריי (2015) הפרק הראשון בעונה ה-12 של הסדרה עוסק ברובו בטיפול בשתי נערות לסביות אשר מנסות להתאבד עקב שליחתה של אחת מהן למחנה המרה.

לקריאה נוספת

  • Wayne Besen, "Anything but Straight: Unmasking the Scandals and Lies behind the Ex-Gay Myth", Harrington Park Press. ISBN 1-56023-445-8
  • Richard A. Cohen, "Coming Out Straight: Understanding and Healing Homosexuality", Oakhill Press. ISBN 1886939772
  • Drescher, J. (1998). I’m your handyman: A history of reparative therapies. Journal of Homosexuality, 36, 19-42.
  • Joseph Nicolosi, "Reparative Therapy of Male Homosexuality: A New Clinical Approach", Jason Aronson. ISBN 0765701421
  • Joseph Nicolosi, "Healing Homosexuality: Case Stories of Reparative Therapy", Jason Aronson. ISBN 0765701448
  • Jeffrey Satinover, "Homosexuality and the Politics of Truth", Baker Books. ISBN 080105625X
  • Ariel Shidlo, Michael Schroeder, Jack Drescher (editors), "Sexual Conversion Therapy: Ethical, Clinical and Research Perspectives", Haworth Press. ISBN 0-78901-911-6
  • Travis K. Svensson, "Bioethical Analysis of Sexual Reorientation Interventions: The Ethics of Conversion Therapy", Brown Walker Press. ISBN 1-58112-415-5

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל להט"ב
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיפול המרה בוויקישיתוף

תומכים בטיפולי המרה

מתנגדים לטיפולי המרה

הערות שוליים

  1. ^ כלומר, שינוי נטייתו המינית העיקרית של זכר עם זהות מגדר גברית, מאנדרופיליה (משיכה רומנטית-ארוטית לגברים) לגינאפיליה (משיכה רומנטית-ארוטית לנשים), או שינוי נטייתה המינית של נקבה עם זהות מגדר נשית, מגינאפיליה לאנדרופיליה.
  1. ^ Cruz, David B. (1999). "Controlling Desires: Sexual Orientation Conversion and the Limits of Knowledge and Law" (PDF). Southern California Law Review. 72: 1297. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-09-19. נבדק ב-17 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Haldeman, Douglas C. (בדצמבר 1999). "The Pseudo-science of Sexual Orientation Conversion Therapy" (PDF). Angles: The Policy Journal of the Institute for Gay and Lesbian Strategic Studies. 4 (1): 1–4. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-01-07. נבדק ב-17 בספטמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ American Psychiatric Association (במאי 2000). "Position Statement on Therapies Focused on Attempts to Change Sexual Orientation (Reparative or Conversion Therapies)". American Psychiatric Association. אורכב מ-המקור ב-10 בינואר 2011. נבדק ב-17 בספטמבר 2018. In December of 1998, the Board of Trustees issued a position statement that the American Psychiatric Association opposes any psychiatric treatment, such as "reparative" or conversion therapy, which is based upon the assumption that homosexuality per se is a mental disorder or based upon the a priori assumption that a patient should change his/her sexual homosexual orientation. ... The validity, efficacy and ethics of clinical attempts to change an individual's sexual orientation have been challenged. To date, there are no scientifically rigorous outcome studies to determine either the actual efficacy or harm of "reparative" treatments. (references omitted) {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  4. ^ Just the Facts About Sexual Orientation & Youth: A Primer for Principals, Educators and School Personnel (PDF), Just the Facts Coalition, 1999, נבדק ב-2010-05-14
  5. ^ Glassgold, JM; et al. (2009-08-01), Report of the American Psychological Association Task Force on Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation (PDF), האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, נבדק ב-17 בספטמבר 2018 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ Memorandum of Understanding on Conversion Therapy in the UK (PDF), בינואר 2015, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-01-23, נבדק ב-17 בספטמבר 2018 {{citation}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 22.4.2020)
  7. ^ General Medical Council supports Memorandum on conversion therapy in the UK, בינואר 2015, אורכב מ-המקור ב-2017-09-23, נבדק ב-2015-01-19 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ Professional Standards Authority supports action by Accredited Registers on Conversion Therapy, בינואר 2015, אורכב מ-המקור ב-2015-05-05, נבדק ב-17 בספטמבר 2018 {{citation}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 22.4.2020)
  9. ^ Discrimination and violence against individuals based on their sexual orientation and gender identity, Report of the Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, 4 May 2015
  10. ^ ”Despite the general consensus of major medical, health, and mental health professions that both heterosexuality and homosexuality are normal expressions of human sexuality, efforts to change sexual orientation through therapy have been adopted by some political and religious organizations and aggressively promoted to the public. However, such efforts have serious potential to harm young people because they present the view that the sexual orientation of lesbian, gay, and bisexual youth is a mental illness or disorder, and they often frame the inability to change one’s sexual orientation as a personal and moral failure.” (Just the Facts about Sexual Orientation & Youth: A Primer for Principals, Educators, & School Personnel, באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, עמוד 3)
  11. ^ Kenji Yoshino, Covering, www.yalelawjournal.org
  12. ^ Das Konträre Geschlechtsgefühle. Leipzig, 1896. See White, Chris (1999). Nineteenth-Century Writings on Homosexuality. CRC Press. pp. 66
  13. ^ טל איתן, "האמת מאחורי ה"טיפולים" לשינוי הנטייה המינית", ynet,‏ 04/01/2005
    ג'ורג' אבני, ‏אקוודור: אונס ועינויים כחלק מ"טיפולי המרה" להומואים ולסביות, באתר ‏מאקו‏, 28 בנובמבר 2013
  14. ^ ניר מנוסי, ‏"לאהוב את השונה", השילוח, גיליון 1, אוקטובר 2016, פרק ד'
  15. ^ הקונפליקט האישי האפשרי המוקדם ביותר הקשור בהתפתחות הזהות מגדרית
  16. ^ Richard Green (1987) The sissy boy syndrome. New Haven, CT: Yale University Press
  17. ^ Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation
  18. ^ Bailey J. Michael (2008) Sexual orientation and childhood gender nonconformity: evidence from home videos
  19. ^ Dr. Ken Zucker Talks About Sexual Orientation Research with Truth Wins Out. Ken Zucker is the lead psychologist at Toronto's Centre for Addiction and Mental Health. He received his Ph.D. from University of Toronto in 1982, Interview to Wayne Besen, Published at YouTube on Oct 29, 2013
  20. ^ 1 2 3 4 Dr. Marc Breedlove, Neuroscientist, On Sexual Orientation and Science, בריאיון לתנועת "Truth Wins Out", מאת ויין בנסן. ברידלאב, הנחשב לחוקר מוערך בתחום, נותן בראיון זה סיכום כללי וקצר על הידע שהצטבר בהקשר זה
  21. ^ אבשלום אליצור, על החופש הלא-טריוויאלי לבחור נטייה מינית, באתר של אבשלום אליצור, 10 בינואר 2005
  22. ^ ניר מנוסי, ‏"לאהוב את השונה", השילוח, גיליון 1, אוקטובר 2016, פרק ג'
  23. ^ Extra, extra: Ex-ex-gay examines Exodus ex-gay examples, expects exclusion, באתר Good As You,‏ 22 ביוני 2005
  24. ^ Exodus International Policy Statements, Exodus International, אורכב מ-המקור ב-2007-09-28, נבדק ב-2007-08-28
  25. ^ Chambers, Alan, I Am Sorry, Exodus International, אורכב מ-המקור ב-2013-06-23, נבדק ב-2013-06-22
  26. ^ התנצלות ראש ארגון האקס גייז, אלן צ'יימברס - מתורגם
  27. ^ A. Dean Byrd, Joseph Nicolosi, "A Meta-Analytic Review of Treatment of Homosexuality" (Psychological Reports, 2002, 90, 1139-1152)
  28. ^ Jack Drescher, "Out of DSM: Depathologizing Homosexuality", Behav Sci (Basel). 2015 Dec; 5(4): 565–575
  29. ^ הסטנדרטים של הארגון
  30. ^ זאב שביידל, למה אני הוא אני – הזהות ההומולסבית: ביולוגיה, פסיכולוגיה, פוליטיקה, באתר מרכז המידע על טיפולי המרה בישראל, מתוך כתב העת במעגלי נפש – כתב עת ישראלי לפסיכותראפיה, חינוך ואמנות, בהוצאת מכללת עמק יזרעאל. תחת החלק: ה"ימין"- איש אינו נולד כזה, ‏2008
  31. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2018-01-07
  32. ^ Sexual Orientation and Youth, www.apa.org
  33. ^ Chuck Bright, Deconstructing Reparative Therapy: An Examination of the Processes Involved When Attempting to Change Sexual Orientation, Clinical Social Work Journal 32, 2004-12-01, עמ' 471–481 doi: 10.1007/s10615-004-0543-2
  34. ^ Facts About Changing Sexual Orientation, lgbpsychology.org
  35. ^ Policy and Position Statements on Conversion Therapy, HRC (באנגלית אמריקאית)
  36. ^ Masters, W.H.; Johnson, V.E., Homosexuality in Perspective, Bantam Books, 1979
  37. ^ The story of Dr. William Masters and Virginia Johnson, YouTube
  38. ^ Throckmorton, Warren, "Efforts to modify sexual orientation: A review of outcome literature and ethical issues"
  39. ^ Report of the American Psychological Association Task Force on, www.apa.org
  40. ^ "there is evidence that change in sexual orientation following some form of reparative therapy does occur in some gay men and lesbians." מתוך "Can Some Gay Men and Lesbians Change Their Sexual Orientation? 200 Participants Reporting a Change from Homosexual to Heterosexual Orientation", Robert L. Spitzer, Archives of Sexual Behavior, October 2003, Volume 32, Issue 5, pp 403-417
  41. ^ Kenneth J. Zucker, The Politics and Science of “Reparative Therapy”, Archives of Sexual Behavior, Vol. 32, No. 5, October 2003, pp. 399–402
  42. ^ ראו העתק כאן.
  43. ^ הריאיון המצולם
  44. ^ עורך כתב העת(אנ') מסר ששפיצר אמר לו שהוא מתחרט על המחקר וביקש לחזור בו ממנו, והוא השיב לו שהוא אינו מבין ממה ברצונו לחזור, כי הוא לא זייף את הנתונים ולא שגה בניתוח הסטטיסטי, ונראה שהדבר היחיד שהוא מבקש למשוך הוא פרשנותו לנתונים. העורך הבהיר ששפיצר יכול לפרסם זאת במכתב לכתב העת, אך זה אינו retraction של מאמר מדעי.
  45. ^ Dr. Robert Spitzer Apologizes to Gay Community for Infamous ‘Ex-Gay’ Study
  46. ^ מאמר באתר Voice of the Vociceless
  47. ^ 1 2 Interview With Dr. Nicholas Cummings at 2011 NARTH Convention in Phoenix Arizona
  48. ^ Research Summary: Ariel Shidlo and Michael Schroeder, Changing Sexual Orientation: A Consumers' Report
  49. ^ Isay, R.A. (1991); The Homosexual Analyst—Clinical Considerations. Psychoanal. St. Child, 46:199-216. (1991); Psychoanalytic Study of the Child, 46:199-216
  50. ^ Money&Erhardt, 1972, first edition, C. 11 P. 228
  51. ^ ריאיון עם דיאמונד, באתר העיתון Huffington Post
  52. ^ הרצאה מצד דיאמונד על נזילות מינית באדם הבוגר
  53. ^ 1 2 3 Dr. Lisa Diamond: 'NARTH Distorted My Research', Interview with Wayne Besen
  54. ^ ”To date, there has been no scientifically adequate research to show that therapy aimed at changing sexual orientation (sometimes called reparative or conversion therapy) is safe or effective.” (הרחבה כללית על העמדה המקובלת לגבי נטייה מינית והומוסקסואליות, באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (באנגלית), עמ' 3)
  55. ^ Policy and Position Statements on Conversion Therapy, HRC (באנגלית אמריקאית)
  56. ^ Health and Medical Organization Statements On Sexual Orientation, Gender Identity/Expression and “Reparative Therapy”, Lambda Legal (באנגלית)
  57. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  58. ^ 200001a, web.archive.org, ‏2008-09-10
    Introduction, www.apa.org
  59. ^ Sexual Orientation an Youth, www.apa.org
  60. ^ WPA Position Statement on Gender Identity and Same-Sex Orientation, Attraction, and Behaviours | World Psychiatric Association, web.archive.org, ‏2016-04-17
  61. ^ "Global health group takes on gay conversion therapy". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-03-29. נבדק ב-2021-07-15.
  62. ^ Cristina Mitchell, https://www.facebook.com/pahowho, PAHO/WHO |, Pan American Health Organization / World Health Organization (באנגלית אמריקאית)
  63. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  64. ^ The Washington Times https://www.washingtontimes.com, APA denies any retreat on gay therapy, The Washington Times (באנגלית אמריקאית)
  65. ^ העתק ההודעה בבלוג פרטי
  66. ^ 1 2 3 Answers to Your Questions: For a Better Understanding of Sexual Orientation and Homosexuality, American Psychological Association, February 2008, retrieved 2008-02-14קובץ PDF
  67. ^ Just the Facts About Sexual Orientation & Youth: A Primer for Principals, Educators and School Personnel, Just the Facts Coalition, 1999, retrieved 2010-05-14
  68. ^ H., K (1999-01-15), APA Maintains Reparative Therapy Not Effective, Psychiatric News (news division of the American Psychiatric Association), retrieved 2007-08-28
  69. ^ Therapies Focused on Attempts to Change Sexual Orientation
  70. ^ American Medical Association policy regarding sexual orientation, American Medical Association, 2007-07-11
  71. ^ "Homosexuality and Adolesence", Pediatrics, Official Journal of the American Academy of Pediatrics 92: 631–634, 1993
  72. ^ Physician Assistants vote on retail clinics, reparative therapy, SpiritIndia.com
  73. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  74. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  75. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  76. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  77. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  78. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-17
  79. ^ Page not found, www.psychotherapy.org.uk
  80. ^ Page not found, www.psychotherapy.org.uk
  81. ^ Page not found, www.psychotherapy.org.uk
  82. ^ Page not found, www.psychotherapy.org.uk
  83. ^ Page not found, www.psychotherapy.org.uk
  84. ^ Page not found, www.psychotherapy.org.uk
  85. ^ Marriage Equality - 2017, Australian Medical Association, ‏2017-05-20 (באנגלית)
  86. ^ Sexual orientation change efforts | RANZCP, www.ranzcp.org
    Recognising and addressing the mental health needs of the LGBTIQ+ population | RANZCP, www.ranzcp.org
  87. ^ "תחקיר: "טיפולי המרה" להומואים לא נעלמו, הם רק עברו מיתוג מחדש". 2020-06-09. נבדק ב-2020-06-09.
  88. ^ "נייר עמדה בנושא טיפולי המרה" של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, נובמבר, 2011
  89. ^ צפרא דוויק, מכתב יושב ראש האיגוד לרב רון יוסף, ‏30 ביוני 2014
  90. ^ יואב אבן, ‏משרד הבריאות קובע: "לא משנים נטייה מינית בטיפולים", באתר ‏מאקו‏, 05 באוקטובר 2014
  91. ^ "משרד הבריאות מזהיר את הציבור מפני טיפולי המרה לשינוי נטייה מינית", מתוך אתר משרד הבריאות
  92. ^ נייר עמדה בנושא טיפולים לשינוי הזהות והנטייה המינית, ינואר 2019
  93. ^ Albania becomes third European country to ban gay ‘conversion therapy’, France 24, ‏2020-05-16 (באנגלית)
  94. ^ Australian Associated Press, Victoria bans gay conversion practices after 12-hour debate, the Guardian, ‏2021-02-04 (באנגלית)
  95. ^ Sexuality and Gender Identity Conversion Practices Act 2020 | Acts, ACT Legislation Register (ב־Australian English)
  96. ^ http://www7.austlii.edu.au/cgi-bin/viewdb/au/legis/vic/num_act/hca201622o2016227/, נבדק ב-2021-07-14 {{citation}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  97. ^ Shalailah Medhora, ‘Ludicrous practice’ of gay conversion therapy to be scrutinised, triple j, ‏2017-09-21 (באנגלית)
  98. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-11-15
  99. ^ Brazilian Evangelical Lawmakers Push Gay Conversion Therapy Bill, Political Research Associates (באנגלית)
  100. ^ Brazilian Evangelical Lawmakers Push Gay Conversion Therapy Bill, Political Research Associates (באנגלית)
  101. ^ Brazilian judge approves 'gay conversion therapy', sparking national outrage, the Guardian, ‏2017-09-19 (באנגלית)
  102. ^ Juiz federal do DF altera decisão que liberou 'cura gay' e reafirma normas do Conselho de Psicologia, G1 (ב־Brazilian Portuguese)
  103. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2018-04-26
  104. ^ Paul Haller, Kein Platz für Homophobie an Schulen! | HOSI Salzburg (ב־)
  105. ^ PressReader.com - Your favorite newspapers and magazines., www.pressreader.com
  106. ^ Paul Haller, TeenSTAR: umstrittener Sexualpädagogik-Verein immer noch an Schulen tätig | HOSI Salzburg (ב־)
  107. ^ Paul Haller, TeenSTAR aus Schulen verbannt: Faßmann zieht Reißleine | HOSI Salzburg (ב־)
  108. ^ Lindner zur PRIDE-Woche: Verbieten wir endlich „Homo-Heiler“, OTS.at (בגרמנית)
  109. ^ Schwulissimo - Antrag für Verbot von Homo-Therapien, web.archive.org, ‏2019-06-17
  110. ^ Österreich: Parlament will Verbot der "Heilung" homosexueller Jugendlicher, queer.de (ב־)
  111. ^ Österreich: Parlament einstimmig für Verbot von Homo-"Heilung", queer.de (ב־)
  112. ^ Alina Bachmayr-Heyda, Aus für "Homo-Heiler": Verbot von Konversionstherapie in Österreich, Kontrast.at, ‏2019-07-02 (ב־)
  113. ^ "Der Nationalrat hat ein Verbot von "Homo-Heilungen" beschlossen" (בגרמנית). 2019-07-03. נבדק ב-2021-07-14.
  114. ^ Lindner: Wir haben „Homo-Heiler“ gestoppt!, OTS.at (בגרמנית)
  115. ^ 30 år siden: Homoseksualitet fjernet fra Sundhedsstyrelsens sygdomsliste « panbladet.dk | LGBT Danmarks nyheds- og kultursite, web.archive.org, ‏2013-12-12
  116. ^ 103982@au.dk, Homoseksualitetsbegrebet i Danmark, danmarkshistorien.dk (בדנית)
  117. ^ Nu slettes transkønnede fra liste med psykiske sygdomme, DR, ‏2017-01-01 (בדנית)
  118. ^ singapore government awards S$100,000 grant to group with ex-gay affiliation, www.fridae.asia (באנגלית)
  119. ^ MOH | News Highlights, www.moh.gov.sg
  120. ^ MOH | News Highlights, www.moh.gov.sg
  121. ^ LGBT : les "thérapies de conversion", ces pratiques bientôt interdites en France, LCI (בצרפתית)
  122. ^ Eau bénite, électrochocs... Le projet de loi interdisant les thérapies de conversion en France attendu pour 2020, BFMTV (בצרפתית)
  123. ^ Pratiques prétendant modifier l'orientation sexuelle ou l'identité de genre d'une personne - Assemblée nationale, www2.assemblee-nationale.fr
  124. ^ "Canada presents bill banning conversion therapy". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-03-09. נבדק ב-2021-07-14.
  125. ^ Canadian lawmakers pass bill criminalizing LGBT conversion therapy, Reuters, ‏2021-06-22
  126. ^ Canada's Senate puts LGBT conversion therapy bill on hold for summer, Reuters, ‏2021-06-30
  127. ^ Lopez, Oscar (2018-11-08). "LGBT+ rights take center stage in Mexico's new Congress". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-14.
  128. ^ Lopez, Oscar (2018-11-08). "LGBT+ rights take center stage in Mexico's new Congress". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-14.
  129. ^ Terapias de conversión sexual CdMx serán sancionadas desde mañana, www.milenio.com (ב־Mexican Spanish)
  130. ^ Terapias de conversión en Edomex se castigarán con 3 años de prisión tras aprobación de reforma, El Universal, ‏2020-10-20 (בספרדית)
  131. ^ Biblioteca del Congreso Nacional, Biblioteca del Congreso Nacional | Ley Chile, www.bcn.cl/leychile (באנגלית)
  132. ^ Cámara de Diputados de Chile, web.archive.org, ‏2018-09-28
  133. ^ Michael K. Lavers, Chilean officials: Conversion therapy is a ‘grave threat’, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2016-02-19 (באנגלית אמריקאית)
  134. ^ Chinese court rules ‘gay cure’ treatments illegal, the Guardian, ‏2014-12-19 (באנגלית)
  135. ^ Gay man sues Chinese psychiatric hospital over 'sexuality correction', the Guardian, ‏2016-06-14 (באנגלית)
  136. ^ "Gay Chinese man wins legal battle over forced conversion therapy". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-07-04. נבדק ב-2021-07-14.
  137. ^ Sixth Tone, Hospital Drops Appeal in Gay Man’s Involuntary Treatment Case, Sixth Tone, ‏Wed Sep 20 02:34:07 PDT 2017 (באנגלית)
  138. ^ Sixth Tone, Conversion Therapy Still Promoted in China, Investigation Finds, Sixth Tone, ‏Fri Apr 19 03:55:17 PDT 2019 (באנגלית)
  139. ^ Unión tripartita en contra de la homofobia, El Nuevo Día, ‏2018-05-20 (בספרדית)
  140. ^ Unión tripartita en contra de la homofobia, El Nuevo Día, ‏2018-05-20 (בספרדית)
  141. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Senado de Puerto Rico aprueba con enmiendas, proyecto sobre el aborto, Hoy LA, ‏2019-03-07 (ב־)
  142. ^ Zoé Laboy lamenta se cuelgue proyectos terapias de conversión y alega ofreció detalles a caucus cameral, La Perla del Sur, ‏2019-03-19 (ב־Mexican Spanish)
  143. ^ Michael K. Lavers, Puerto Rico lawmakers block vote on bill to ban conversion therapy for minors, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, ‏2019-03-18 (באנגלית אמריקאית)
  144. ^ Gobernador Rosselló Nevares firma orden ejecutiva que prohíbe terapias de conversión o reparativas | La Fortaleza, www.fortaleza.pr.gov
  145. ^ La medida que prohibiría las terapias de conversión en Puerto Rico es derrotada en la Comisión de Salud Mental del Senado, El Nuevo Día, ‏2021-05-06 (בספרדית)
  146. ^ Se cuelga proyecto para prohibir las terapias de conversión | Metro, www.metro.pr
  147. ^ Adriana De Jesús Salamán, Comisión senatorial derrota medida sobre las terapias conversión, www.noticel.com (באנגלית אמריקאית)
  148. ^ José Luis Dalmau justifica su no voto en proyecto de terapias de conversión | Gobierno | elvocero.com, www.elvocero.com
  149. ^ Registro de Medida..., sutra.oslpr.org
  150. ^ Electric shocks, rape and submersion: 'gay cures' and the fight to end them, the Guardian, ‏2016-02-09 (באנגלית)
  151. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2018-02-19
  152. ^ Anna Leach, Ecuador promises to shut down all 'gay cure' clinics, Gay Star News, ‏2012-01-31 (באנגלית בריטית)
  153. ^ Spahn plant Verbot der Homo-"Heilung" noch in diesem Jahr, queer.de (ב־)
  154. ^ "Germany passes law banning 'gay conversion therapy' for minors". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-05-08. נבדק ב-2021-07-14.
  155. ^ ‘Cure therapy’ ban to training for police: Madras HC reaches out to LGBTQ, The Indian Express, ‏2021-06-08 (באנגלית)
  156. ^ Indian court calls for sweeping reforms to respect LGBT rights, Reuters, ‏2021-06-07
  157. ^ Murali Krishnan, [BREAKING Madras High Court bans medical attempts to cure sexual orientation; suggests changes to school curricula to educate students on LGBTQ], Bar and Bench - Indian Legal news (באנגלית)
  158. ^ IPS: Position statement regarding LGBTQ | Indian Psychiatric Society, indianpsychiatricsociety.org
  159. ^ Hayley Halpin, 'A deceptive practice': Bill to ban LGBTQ conversion therapies passes second stage of Seanad, TheJournal.ie (באנגלית)
  160. ^ Houses of the Oireachtas, Prohibition of Conversion Therapies Bill 2018 – No. 39 of 2018 – Houses of the Oireachtas, www.oireachtas.ie, ‏2018-04-25 (ב־)
  161. ^ בתמיכת כחול לבן: הצעת החוק לאיסור טיפולי המרה אושרה בקריאה טרומית - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2020-07-22
  162. ^ Lebanon Says: Being Gay Is Not a Disease and Needs No Treatment, HuffPost UK, ‏2013-07-12 (באנגלית)
  163. ^ Cody Gohl 2/16/2017, The Goverment Of Malaysia Endorses Gay Conversion Therapy, LOGO News
  164. ^ Anger over Malaysia's 'prevent' homosexuality film competition, Sky News (באנגלית)
  165. ^ Robin de Wever, 'Alleen stoppen met vergoeding homotherapie is niet genoeg', Trouw, ‏2012-06-07 (ב־)
  166. ^ Conversion therapy ban could be considered - Justice Minister, RNZ, ‏2018-08-04 (ב־)
  167. ^ "Labour promise to ban conversion therapy, review adoption laws if re-elected". TVNZ (באנגלית). נבדק ב-2021-07-14.
  168. ^ Reidar Kjær MD, Look to Norway? Gay Issues and Mental Health Across the Atlantic Ocean, Journal of Gay & Lesbian Psychotherapy 7, 2003-02-25, עמ' 55–73 doi: 10.1300/J236v07n01_05
  169. ^ Norwegian parliament set to ban conversion therapy, The Local Norway, ‏2019-12-11 (באנגלית אמריקאית)
  170. ^ WHO MiNDbank - Mental Health Act 2007, www.mindbank.info
  171. ^ Η νομική αναγνώριση της ομοφυλοφιλίας - 10%, www.10percent.gr
  172. ^ SASOP, web.archive.org, ‏2018-04-20
  173. ^ Gay "cure" camp in South Africa guilty of murdering teen, Metro Weekly, ‏2015-02-27 (באנגלית אמריקאית)
  174. ^ "Ana Leal": grupo secreto quer "curar" homossexuais, TVI24 (בפורטוגזית)
  175. ^ Esclarecimento OPP | Ordem dos Psicólogos, www.ordemdospsicologos.pt (בפורטוגזית)
  176. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-01-06
  177. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2014-01-06
  178. ^ Rechazo total de los psicólogos a las 'terapias de conversión homosexual', Redacción Médica (בספרדית)
  179. ^ La multa histórica de la Comunidad de Madrid a la 'coach' que ofrecía terapias para curar la homosexualidad, Shangay, ‏2019-09-18 (בספרדית)
  180. ^ Spain's Health Minister Calls for End to Gay ‘Conversion Therapy' | Voice of America - English, www.voanews.com (באנגלית)
  181. ^ James Besanvalle, Spain's health minister wants conversion therapy 'completely abolished', Gay Star News, ‏2019-04-04 (באנגלית בריטית)
  182. ^ Shannon Power, Poland makes moves to ban gay conversion therapy, Gay Star News, ‏2019-02-22 (באנגלית בריטית)
  183. ^ Poland moves step closer to banning gay conversion therapy (באנגלית בריטית)
  184. ^ The EU has voted to condemn gay 'cure' therapy, and urged member states to ban it, GAY TIMES, ‏2018-03-03 (באנגלית בריטית)
  185. ^ Kościół chce tworzyć poradnie dla osób LGBT. Chodzi o „pragnących odzyskać naturalną orientację płciową”, wiadomosci.onet.pl
  186. ^ Kościół chce tworzyć poradnie dla osób LGBT. Chodzi o „pragnących odzyskać naturalną orientację płciową”, wiadomosci.onet.pl
  187. ^ Geschäft Ansehen, www.parlament.ch
  188. ^ Aurore Esclauze, Un médecin propose de "soigner" l'homosexualité par l'homéopathie, NEON, ‏2018-08-16 (בצרפתית)
  189. ^ Taipei Watcher: The call is loud and clear - Taipei Times, www.taipeitimes.com, ‏2016-08-28
  190. ^ Taiwan News, MOHW: conversion therapy could be banned as early as March | Taiwan News | 2017-01-02 20:51:00, Taiwan News
  191. ^ Taiwan News, MOHW: conversion therapy could be banned as early as March | Taiwan News | 2017-01-02 20:51:00, Taiwan News
  192. ^ Joe Morgan, Taiwan publishes bill to ban 'gay cure' therapy, Gay Star News, ‏2017-01-03 (באנגלית בריטית)
  193. ^ 臺北市政府法務局, 臺北市法規查詢系統, 臺北市政府法務局, ‏2007-12-28
  194. ^ Shanghaiist.com, Taiwan finalizes conversion therapy ban, Medium, ‏2018-02-24 (באנגלית)
  195. ^ Queen Elizabeth: U.K. Will Move to Ban Anti-LGBTQ+ Conversion Therapy, www.advocate.com, ‏2021-05-11 (באנגלית)
  196. ^ Church of England demands ban on conversion therapy, the Guardian, ‏2017-07-08 (באנגלית)
  197. ^ Josh Parry, Liam Thorp, Parliament hears calls for ban on gay 'cure' therapies after ECHO investigation, Liverpool Echo, ‏2018-07-02 (באנגלית)
  198. ^ Government announces ban on ‘conversion therapy’ in new LGBT Action Plan, Humanists UK (באנגלית)
  199. ^ Banning conversion therapy, Humanists UK (באנגלית)
  200. ^ Jamie Wareham, No U.K. Party Manifesto Promises To Ban Gay Conversion Therapy: So Where Do They Stand?, Forbes (באנגלית)
  201. ^ Conversion Therapy, Stonewall, ‏2015-12-18 (באנגלית)
  202. ^ Senior faith leaders call for global decriminalisation of LGBT+ people, the Guardian, ‏2020-12-16 (באנגלית)
  203. ^ Paul Speller's political preview: 'Gay conversion' therapy could be banned, www.iomtoday.co.im (באנגלית)
  204. ^ UK Prime Minister Boris Johnson Says UK Will Ban Gay Conversion Therapy 'It Has No Place In Civilized Society' — WATCH - Towleroad Gay News (באנגלית אמריקאית)
  205. ^ Methodist Church bans LGBT conversion therapy unequivocally (באנגלית בריטית)
  206. ^ Jasper Craven May 25 2016, Ban on anti-gay ‘therapy’ hailed as step against hatred, VTDigger, ‏2016-05-25 (באנגלית אמריקאית)
  207. ^ Bill Text - SB-1172 Sexual orientation change efforts., leginfo.legislature.ca.gov
  208. ^ SOPHIA TAREEN [ap, Illinois enacts gay conversion therapy ban for young people, LGBTQ Nation
  209. ^ Ian K. Kullgren | The Oregonian/OregonLive, Bill to ban "conversion therapy" goes to Kate Brown, oregonlive, ‏2015-05-07 (באנגלית)
  210. ^ Sharon Coolidge, Cincinnati bans gay 'conversion' therapy, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  211. ^ Josh Hafner, Conversion therapy for LGBT youth banned in Delaware, 15th state to restrict the practice, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  212. ^ Gold, Michael (2019-01-21). "New York Passes a Ban on 'Conversion Therapy' After Years-Long Efforts". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-07-14.
  213. ^ Avery Anapol, Massachusetts GOP governor signs bill banning gay conversion therapy, TheHill, ‏2019-04-08 (באנגלית)
  214. ^ Gay 'Conversion Therapy' Consumer Fraud Ruling First in U.S., New Jersey Law Journal (באנגלית)
  215. ^ Gay 'Conversion Therapy' Consumer Fraud Ruling First in U.S., New Jersey Law Journal (באנגלית)
  216. ^ Equality on Trial, Equality On Trial, ‏2013-08-29 (באנגלית אמריקאית)
  217. ^ New York to become 15th state to ban ‘gay conversion therapy’, NBC News (באנגלית)
  218. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2018-09-04
  219. ^ Ley N° 19529, www.impo.com.uy
  220. ^ mkb10.rs - mkb10 Resources and Information., ww16.mkb10.rs
  221. ^ Shaping your child's sexual identity
  222. ^ Miami new times, How George Alan Rekers and his rent boy got busted by New Times Brandon K. Thorp, Penn Bullock May 13, 2010 4:00am
  223. ^ "NARTH Responds to the Recent Media Coverage of Dr. George Rekers". Archived from the original on May 10, 2010. Retrieved May 7, 2010.
  224. ^ Reporters find tragic story amid embarrassing scandal See show times » AC360 By Penn Bullock and Brandon K. Thorp, Special to CNN June 10, 2011 -- Updated 1152 GMT (1952 HKT)
  225. ^ Nicolosi, Joseph & Nicolosi, Linda Ames (2002). A Parent's Guide to Preventing Homosexuality. InterVarsity Press
  226. ^ The Psychology of Sexual Orientation, Behavior, and Identity: A Handbook, edited by Louis Diamant, Richard D. McAnulty, Part V, p.17, Greenwood Publishing Group, Jan 1, 1995 - Psychology - 522 pages
  227. ^ LGBTQ change efforts (so-called “conversion therapy”), האגודה האמריקאית לרפואה (אנ') (באנגלית)
  228. ^ Kenneth J. Zucker, "Children with Gender Identity Disorder: Is There a Best Practice?", Neuropsychiatrie de l Enfance et de l Adolescence, 56(6):358-364, September 2008
  229. ^ רויטרס‏, בריונות והזנחה: סין כופה טיפולי המרה על נערים טרנסג'נדרים, באתר וואלה!‏, 9 בספטמבר 2019
  230. ^ 1 2 Jack Drescher and Jack Pula, “Ethical Issues Raised by the Treatment of Gender‐Variant Prepubescent Children”, LGBT Bioethics: Visibility, Disparities, and Dialogue
  231. ^ Jameson L, de Kretser DM, Marshall JC, De Groot LJ (2013). Endocrinology Adult and Pediatric: Reproductive Endocrinology. Elsevier Health Sciences. p. 483. ISBN 978-0323221528.
  232. ^ Dulcan, MK (2015). Dulcan's Textbook of Child and Adolescent Psychiatry, Second Edition. American Psychiatric Pub. p. 591. ISBN 978-1585624935.
  233. ^ הארגון הבינלאומי המקצועי לרפואת טרנסג'נדרים, Standards of Care for the Health of Transsexual, Transgender, and Gender Nonconforming People., מהדורה 7, 2011, עמ' 32. (באנגלית)
  234. ^ What Is Gender Dysphoria? באתר האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה (באנגלית)
  235. ^ 2012 - Position Statement on Attempts to Change Sexual Orientation, Gender Identity, or Gender Expression
  236. ^ טים פיצסימונס, Transgender 'conversion therapy' associated with 'severe psychological distress', ‏11 בספטמבר 2019 (באנגלית)
  237. ^ ג'ק ל. טורבן, נור בקווית', סארי ל. רייזנר, אלכס ס. קורוגליאן, Association Between Recalled Exposure to Gender Identity Conversion Efforts and Psychological Distress and Suicide Attempts Among Transgender Adults, JAMA Psychiatry 77(1), 2020, עמ' 68-76 doi: 10.1001/jamapsychiatry.2019.2285
מיניות האדם
תופעות פיזיולוגיות זוויג • התבגרות מינית • עוררות מינית • זקפה • ליבידו • נוזל טרום-שפיכה • סיכוך נרתיקי • אורגזמה (שפיכה נשית / שפיכה גברית) • היריון • הפריה מלאכותית
בגרות מינית וחינוך מיני מניעת הריון • קונדום • חומר סיכה • רפואת רבייה (אנדרולוגיה • גינקולוגיה • אורולוגיה) • מין בטוח • חינוך מיני • טיפול מיני • סרוגייט • מדריך למיניות • הפרעה בתפקוד מיני (אין-אונות • הפרעה בתשוקה המינית • היפרסקסואליות) • מחלות מין • רפואת מין
זהות זהות מגדרית • זהות מינית • נטייה מינית (הומוסקסואליות / ביסקסואליות / לסביות / א-מיניות) • הטרוסקסואליות • אינטרסקס • טיפול המרה • גברים המקיימים יחסי מין עם גברים • נשים המקיימות יחסי מין עם נשים • יחסי מין הומוסקסואליים • יחסי מין לסביים
מין וחוק חוק למניעת הטרדה מינית • גיל ההסכמה • הדבקת HIV במזיד‏ • גילוי עריות • מעשה מגונה • חוסר צניעות בציבור • מעשה מגונה בפומבי • אונס • התעללות מינית • ניצול מיני • הטרדה מינית • התנהגות מינית פסולה • אלימות מינית • מעשה סדום • בעילה אסורה בהסכמה • פדופיליה • חטיפת נשים
סקסולוגיה ותופעות היסטוריות האבולוציה של הרבייה המינית • היסטוריה של ייצוגים מיניים • מיניות ברומא העתיקה • זנות ביוון העתיקה • זנות ברומא העתיקה • פדרסטיה ביוון העתיקה • המהפכה המינית • אלפרד קינסי • ריכרד פון קראפט-אבינג • הבלוק אליס • מגנוס הירשפלד
זוגיות וחברה חיי מין • משיכה מינית • אהבה • מונוגמיה • פוליאמוריה • מין מזדמן • סווינגינג • נישואים • פיקוח ילודה • פאראפיליה • מופקרות • דת ומיניות • התנזרות ממין • הון ארוטי • אתיקה מינית • אובייקטיפיקציה מינית • מתאם אינטימיות • דיבור ארוטי • סלנג מיני
יחסי מין מין קבוצתי • מזמוז • אוננות • משחק מקדים • החדרת אצבעות • תנוחות מין • יחסי מין מחוץ לנישואים • יחסי מין ללא נישואים • יחסי מין ללא חדירה • מין אוראלי • מין אנאלי • מציצה עצמית • BDSM • פטיש לכפות רגליים • פטישיזם (סקסולוגיה) • פטיש לכפות ידיים • פוטג'וב • הנדג'וב • אורגיה • גאנג באנג • שלישייה • רביעייה • סייברסקס • שיחה ארוטית • חנק ארוטי • מעגל מאוננים • יחסי מין בפומבי • קשירה • קונילינגוס
שירותי מין תעשיית המין • ארוטיקה • פורנוגרפיה • סרט פורנוגרפי • תיירות מין • מוזיאון מין • מועדון מין • מועדון חשפנות • חשפנות • זנות (זנות קטינים / זנות גברית / בית בושת / עבדות מין) • יחסי מין תמורתיים • חנות מין • אביזר מין • בובת מין • מכונת מין • רובוט מיני
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
זהות ונטייה מינית ביסקסואליות (הקהילה הביסקסואלית) • הומוסקסואליות • הטרוסקסואליות • לסביוּת • פאנסקסואליות • קוויר • פוליסקסואליות • אומניסקסואליות • מונוסקסואליות • בי-קיוריוס • א-מיניות • הטרופלקסיביליות • דמוגרפיה • סאפיוסקסואליות • א-מיניות אפורה
זהות מגדרית מגדר • מגדריזם • התפתחות הזהות המגדרית • ביטוי מגדרי • כינוי גוף מגדרי • התאמה מגדרית • ניתוח להתאמה מגדרית • חרטה על הליך התאמה מגדרית • טרנסג'נדר (אישה טרנסית, גבר טרנס) • סיסג'נדר • טרנסקסואליות • קרוס-דרסינג • ג'נדרקוויר • ביג'נדר • אינטרסקס • אג'נדר • פאנג'נדר • טריג'נדר
מושגי יסוד הקהילה הגאה • גיבוש זהות • יציאה מהארון • אאוטינג • מהומות סטונוול • חודש הגאווה • מצעד הגאווה • טיפול המרה • הומופוביה • הומופוביה מופנמת • ביפוביה • טרנספוביה • טרנסמיזוגניה • הטרוסקסיזם • הומונורמטיביות • הטרונורמטיביות • גאווה • פינקוושינג • סטרייטוושינג
סמלי להט"ב משולש ורוד • משולש שחור • דגל הגאווה • דגל גאווה • הדגל הלסבי • דגל הגאווה הפאנסקסואלי • דגל הגאווה הביסקסואלי • דגל האינטרסקס • דגלי גאווה נוספים
שונות גברים המקיימים יחסי מין עם גברים • נשים המקיימות יחסי מין עם נשים • יחסי מין הומוסקסואליים • יחסי מין לסביים • G0y • דייקס און בייקס • הומופיל • אלימות נגד להט"ב • התאבדויות בני נוער • לסביות פוליטית • פמיניזם לסבי • שבוע המודעות הטרנסג'נדרי • מבטא הומוסקסואלי • סטריאוטיפים על להט"בים • בריונות והטרדות נגד להט"ב • הזדקנות בקהילה הגאה • לימודי להט"ב
לקטגוריה • לפורטל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיפול_המרה&oldid=31947076"