עבודה (פיזיקה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עבודה ואנרגיה: הגהה, ניסוח, עריכה (השלמת נוסחה חלקית)
הגהה, ניסוח, עריכה (הוחלפו הגדרות חסרות בהירות ושגויות. דוגמה למקרה שלא קיבל מענה הולם בהגדרה שבוטלה: עבודה מושקעת לעיתים לשם העתקת גוף גם כשמהירותו קבועה, כגון על מנת להתגבר על חיכוך דינמי)
שורה 1: שורה 1:
ב[[פיזיקה]], '''עבודה''' היא כמות ה[[אנרגיה]] שמושקעת בגוף בעל [[מסה]] במהלך העתקתו ב[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]] מנקודת ראשית מוגדרת לנקודת סיום מוגדרת, כתוצאה מהפעלת [[וקטור (פיזיקה)|וקטור]] [[כוח (פיזיקה)|כוח]] שכיוונו מקביל לכיוון תנועת הגוף.
ב[[פיזיקה]], '''עבודה''' שמפעיל כוח על גוף מוגדרת להיות המכפלה של היטל הכוח לאורך מסלול הגוף במרחק עליו פועל: <math>W=F_{||}\cdot \Delta r = F\cos \theta \cdot \Delta r</math>, כאשר <math>F</math> גודל הכוח, <math>\Delta r</math> המרחק שלאורכו הכוח פעל על הגוף, ו-<math>\theta </math> הזווית בין כיוון פעולת הכוח לכיוון תנועת הגוף. הייחוד של הגודל הזה הוא שמתאר שינויים במהירות הגוף (ליתר דיוק, שינויים באנרגיה הקינטית) בלי צורך בידע על הזמן שעליו פעל הכוח. עבודה מוגדרת להיות חיובית אם ההיטל של הכוח על המסלול חיובי (כלומר הכוח דוחף את הגוף בתנועתו ומעלה את מהירותו) ושלילית אם הכוח פועל בניגוד לכיוון המסלול (ובכך מאט את הגוף).


כאשר העתקת הגוף מתבצעת תחת פעולתו של כוח שגודלו קבוע בזמן ולאורך מסלול ישר, העבודה שווה למכפלת הכוח במרחק שבין נקודת הראשית לבין נקודת הסיום:
באופן כללי, עבור מסלול לא ישר או כוח לא קבוע, העבודה מוגדרת להיות:

<math>W=F_{||}\cdot \Delta r = F\cos \theta \cdot \Delta r</math>

כאשר האות <math>F</math> מבטאת את גודל הכוח, הסימון <math>\Delta r</math> מבטא את המרחק שלאורכו הכוח פעל על הגוף, והאות <math>\theta </math> מבטאת את הזווית בין כיוון פעולת הכוח לכיוון תנועת הגוף.

עבור מסלול לא ישר או כוח לא קבוע, העבודה מחושבת כך:


:<math>\ W = \int_{\gamma}{ \vec{F} \cdot \mathrm{d} \vec{r}}</math>
:<math>\ W = \int_{\gamma}{ \vec{F} \cdot \mathrm{d} \vec{r}}</math>


כוח הפועל על גוף בניצב לכיוון תנועתו לא מבצע עבודה. לדוגמה [[כוח צנטריפטלי]] ב[[תנועה מעגלית]], [[כוח נורמלי]] של גוף שנע על משטח שקבוע במקומו, או [[כוח לורנץ]] של [[שדה מגנטי]] על חלקיק טעון, שניצב למהירותו.
רכיב כוח הפועל שלא בכיוון תנועת הגוף, לא מבצע עבודה. דוגמאות לרכיבי כוח שאינם בכיוון תנועת הגוף: [[כוח צנטריפטלי]] ב[[תנועה מעגלית]], [[כוח נורמלי]] שמופעל על הגוף על ידי משטח קבוע במקומו שעל גביו נתמך הגוף בתנועתו, או [[כוח לורנץ]] שמפעיל [[שדה מגנטי]] על חלקיק טעון בניצב לכיוון תנועתו.


== יחידות ==
== יחידות ==

גרסה מ־22:01, 17 באוגוסט 2021

בפיזיקה, עבודה היא כמות האנרגיה שמושקעת בגוף בעל מסה במהלך העתקתו במרחב מנקודת ראשית מוגדרת לנקודת סיום מוגדרת, כתוצאה מהפעלת וקטור כוח שכיוונו מקביל לכיוון תנועת הגוף.

כאשר העתקת הגוף מתבצעת תחת פעולתו של כוח שגודלו קבוע בזמן ולאורך מסלול ישר, העבודה שווה למכפלת הכוח במרחק שבין נקודת הראשית לבין נקודת הסיום:

כאשר האות מבטאת את גודל הכוח, הסימון מבטא את המרחק שלאורכו הכוח פעל על הגוף, והאות מבטאת את הזווית בין כיוון פעולת הכוח לכיוון תנועת הגוף.

עבור מסלול לא ישר או כוח לא קבוע, העבודה מחושבת כך:

רכיב כוח הפועל שלא בכיוון תנועת הגוף, לא מבצע עבודה. דוגמאות לרכיבי כוח שאינם בכיוון תנועת הגוף: כוח צנטריפטלי בתנועה מעגלית, כוח נורמלי שמופעל על הגוף על ידי משטח קבוע במקומו שעל גביו נתמך הגוף בתנועתו, או כוח לורנץ שמפעיל שדה מגנטי על חלקיק טעון בניצב לכיוון תנועתו.

יחידות

יחידת המידה לעבודה ביחידות SI היא ג'ול. ג'ול אחד שווה ערך לעבודה של כוח בן ניוטון אחד הפועל בכיוון התנועה לאורך מסלול באורך מטר. בהתאם לכך יחידת מידה זו שווה לניוטון מטר, אך משום שניוטון מטר היא יחידת המידה השימושית למומנט כוח, מחשש לבלבול בלי הקשר, מקובל לא לערבב בין השניים ולהשתמש לעבודה ואנרגיה ביחידה ג'ול.

עוד יחידות שימושיות לעבודה בהקשרים שונים ברחבי העולם הם (לא SI) הן קילוואט-שעה, ארג, כוח סוס-שעה, רגל-פאונד, וקלוריה.

עבודה ואנרגיה

עבודה ואנרגיה קשורות זו בזו: על פי משפט העבודה-אנרגיה, שינוי באנרגיה הקינטית של גוף בתנועה, שווה לעבודה הכוללת שבוצעה על הגוף במהלך תנועה זו (שהיא גם העבודה של הכוח השקול):

כאשר מהירות הגוף בהתחלה, מהירות הגוף בסוף, ו- מסת הגוף.

כאשר הגוף אינו נקודתי (אך בתנאי שהוא צפיד, כלומר, בלי דרגות חופש פנימיות), השינוי באנרגיה הקינטית שלו מתחלק לשינוי באנרגיה הקינטית שקשורה למהירות הקווית של הגוף, ולשינוי באנרגיה הקינטית שקשורה לתדירות סיבוב הגוף סביב עצמו:

כאשר מומנט ההתמד של הגוף, תדירות הסיבוב ההתחלתית שלו, ו- תדירות הסיבוב בגמר השינוי.

את העבודה שמבצע כוח משמר על גוף אפשר לראות כגריעת אנרגיה פוטנציאלית, כלומר כשכוח כזה עושה עבודה חיובית האנרגיה הפוטנציאלית יורדת ואפשר לראות זאת כאילו היא עברה אל האנרגיה הקינטית של הגוף, ולהפך.

לפי תאוריית הכוח החי (Vis viva) של לייבניץ, הגודל נשמר. למשל אם ניתן למסה ליפול מרחק ממנוחה בהשפעת כוח המשיכה (שהוא כוח משמר כפי שהתגלה בהמשך), וניתן למסה ליפול מרחק גם כן ממנוחה ורק בהשפעת כוח המשיכה, העבודה של כוח המשיכה צריכה להיות זהה בשני המקרים.

מקינמטיקה ידוע כי: ואפשר לראות שהגודל באמת נשמר אם נסתכל על המהירות של שני הגופים לאחר המרחק שהם נפלו: . קיבלנו ש (במסה כללית) כלומר .

כח סוס


עבודה ושימור אנרגיה

כאשר הכוחות הפועלים במערכת משמרים, מתקבל ממשפט העבודה-אנרגיה (השינוי באנרגיה הקינטית שווה לעבודה) ומהתכונות של כוח-משמר (השינוי באנרגיה הפוטנציאלית שווה לעבודה בערך שלילי) שסכום האנרגיות (פוטנציאלית וקינטית) במערכת, נשמר.

קישורים חיצוניים