מרדכי נסיהו – הבדלי גרסאות

מרדכי נסיהו
לידה	25 בספטמבר 1929; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	23 באפריל 1997 (בגיל 67)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
בת זוג	יהודית נסיהו

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:47, 18 באוגוסט 2021

מרדכי נסיהו ("דוקשי") (25 בספטמבר 1929, ב' באלול תרפ"ט - 23 באפריל 1997, ט"ז בניסן תשנ"ז) היה מחבר ספרי עיון והוגה דעות, מהאידאולוגים של מפא"י ומפלגת העבודה בעשורים האחרונים של המאה העשרים, שימש כמנהל המכון להשכלה של מפא"י בבית ברל ולאחר מכן כעשרים וחמש שנים ראש מחלקת המחקר של בית ברל.

ביוגרפיה

נסיהו נולד וגדל בחיפה לצפורה (פייגה) ולנפתלי זוכמן. אמו, בת לאדמו"ר משושלת האדמו"רים מסקווירא וצאצא ל"המגיד מצ'רנוביל", נטשה את העולם החרדי והפכה לאתאיסטית, והייתה לה השפעה גדולה על עיצוב דרכו. למד בבית הספר הריאלי בחיפה. בנעוריו היה מעורב בפעילות קומוניסטית אך נטש אותה. שירת בענף היסטוריה של צה"ל (הביא לדפוס, יחד עם יהושע בן אריה, את הספר "תולדות מלחמת הקוממיות", שהוא הגרסה הרשמית של קורות מלחמת העצמאות^[1]) ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. תקופה מסוימת היה ממונה על המחקר במחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ.

בצעירותו היה חבר במפ"ם אך פרש ממנה,^[2] הצטרף למפא"י ונטל חלק בפעילות "צעירי מפא"י. היה עורך הרבעון העיוני של "המערך" "אות"^[3] וניהל את שבעת המחזורים הראשונים של המכון להשכלה של מפא"י בבית ברל. במהלך שנת שבתון השתלם באוניברסיטת הרווארד וערך סיור מקיף בארצות אפריקה. בשנות ה-60 תמך בבן-גוריון במאבקיו הפוליטיים בתוך מפא"י והיה מקורב ל"צעירי בן-גוריון" (ובהם משה דיין ושמעון פרס) אך לא פרש אתם ממפא"י כאשר הוקמה רפ"י. אחרי חזרת דיין ופרס למפלגת העבודה הצטרף ב-1969 ל"חטיבת רפ"י" בתוך מפלגת העבודה. מאותה תקופה ועד פרישתו לגמלאות היה ראש מחלקת המחקר בבית ברל. נסיהו הרבה לעסוק בפעילות אידאולוגית ושנים רבות שימש גם מרכז ועדות המצע לקראת מערכות הבחירות ועורך קובצי ההחלטות של ועידות מפלגת העבודה והוועדות האידאולוגיות השונות שפעלו בין ועידה לוועידה ברציפות בעשורים האחרונים של המאה העשרים. במהלך השנים הרבה לכתוב מאמרים בנושאים אידאולוגיים ופוליטיים. ב"תקופת ההמתנה", לפני מלחמת ששת הימים, כאשר משה דיין ביקש להתמנות למפקד חזית הדרום, נפגשו מרדכי נסיהו, מרדכי בר און ויצחק לבני עם דיין כדי לשכנעו להסכים לדרישה למנותו לשר הביטחון. סייע בעילום שם למשה דיין להוציא לאור את ספרו "מפה חדשה - יחסים אחרים" וייעץ לשמעון פרס בכתיבת ספרו "כעת - מחר".

נסיהו פרסם חמישה ספרים אידאולוגיים ומדיניים, שמומחים החשיבום לפורצי דרך בשעתם. על ספרו "המהפכה המדעית והעולם המתפתח" כתב משה שרת בהקדמה: "ספר מקורי... פרי עיון מעמיק של הוגה וחוקר ישראלי, בן הדור החדש". על ספרו "ישראל כאתגר" כתב פרופ' יחזקאל דרור בהקדמה: "חשיבותו העיקרית של הספר בהיותו ניסיון חלוצי במחשבה חדשה".

נסיהו נישא בשנת 1962 ליהודית נסיהו, מהנשים הראשונות שמילאו תפקיד בכיר ב"מוסד". בנם היחיד חיים (חיימי) נולד ב-1964 והיה ד"ר למתמטיקה. הוא נפטר בשנתו בזמן טיול פסגות רגלי בנפאל בשנת 1994. בתקופה ההיא פרש נסיהו לגמלאות ובריאותו התרופפה והדרדרה. נפטר ב-1997

ספריו

מדע הקוסמוס וחברת המדע, הוצאת "כתבים", 1953
שתי דרכים ודרך - בין קפיטליזם וקומוניזם לבין ציונות סוציאליסטית (חוברת, 45 עמ'), הוצאת עיָנות, 1954
המהפכה המדעית והעולם המתפתח, הוצאת עם עובד, 1965, תל אביב
ישראל כאתגר, הוצאת עם עובד, 1969, תל אביב
זמן שלום - עובדות ומחשבות על ערוץ "אוסלו" (בהשתתפות מאיר שטיגליץ וזיו תמיר), הוצאת המחבר, 1994
קוסמותאיזם - ישראל, ציונות, יהדות ואנושות, הוצאת פואטיקה, 1997

אילן היוחסין של משפחתו

שלמה אריה הלוי זוכמן נסיהו
נפטר ב-1952

יהושע נסיהו
1900–1978
(הארכיון ההיסטורי של הטכניון)

אסתר נסיהו
(לבית בלום הכהן)

נפתלי נסיהו
1901–1974

ציפורה פייגה נסיהו
(לבית טברסקי)

יצחק נסיהו
1926–2015
(קצין צה"ל)

רחל נסיהו

מרדכי נסיהו

1929–1997
(פעיל מפלגת העבודה)

יהודית נסיהו
(לבית פרידמן)
1924–2003
(סוכנת המוסד)

חיים נסיהו
1964–1994
(פרס חיים נסיהו במתמטיקה)

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של מרדכי נסיהו, בקטלוג הספרייה הלאומית

ממאמריו:

מכון להשכלה ולחקר תנועת העבודה, דבר, 13 במאי 1955
תפקידי המפלגה המאוחדת, דבר, 1 בספטמבר 1967
הוויכוח ב"עבודה" על עתיד הגדה, דבר, 17 בנובמבר 1972
מטרות חברתיות לטווח ארוך, דבר, 3 במרץ 1972
מנהיגות אידאולוגית מעוגנת במציאות, דבר, 31 בדצמבר 1973

הערות שוליים

^ איתמר לוי, 'קורות מלחמת העצמאות' נגד 'תולדות מלחמת הקוממיות', חנות הספרים של איתמר, 2 בינואר 2013
^ א. בן-זאב, איינשטיין כותב ל'דוקשי', מעריב, 30 בספטמבר 1953
^ "אות" יופיע בסוף השבוע, דבר, 22 בספטמבר 1966

[1] איתמר לוי, 'קורות מלחמת העצמאות' נגד 'תולדות מלחמת הקוממיות', חנות הספרים של איתמר, 2 בינואר 2013

[2] א. בן-זאב, איינשטיין כותב ל'דוקשי', מעריב, 30 בספטמבר 1953

[3] "אות" יופיע בסוף השבוע, דבר, 22 בספטמבר 1966

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 נסיהו נולד וגדל ב[[חיפה]] לצפורה (פייגה) ולנפתלי זוכמן. אמו, בת ל[[אדמו"ר]] משושלת האדמו"רים מ[[חסידות סקווירה|סקווירא]] וצאצא ל"[[מרדכי טברסקי|המגיד מצ'רנוביל]]", נטשה את העולם החרדי והפכה לאתאיסטית, והייתה לה השפעה גדולה על עיצוב דרכו. למד ב[[בית הספר הריאלי]] בחיפה. בנעוריו היה מעורב בפעילות קומוניסטית אך נטש אותה. שירת ב[[ענף היסטוריה]] של צה"ל (הביא לדפוס, יחד עם [[יהושע בן אריה]], את הספר "תולדות מלחמת הקוממיות", שהוא הגרסה הרשמית של קורות מלחמת העצמאות{{הערה|1=[[איתמר לוי (סופר)|איתמר לוי]], [http://www.itamar-books.co.il/newsletter/newsletter.asp?mode=nl&newsletter=161 'קורות מלחמת העצמאות' נגד 'תולדות מלחמת הקוממיות'], חנות הספרים של איתמר, 2 בינואר 2013}}) ולמד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. תקופה מסוימת היה ממונה על המחקר במחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי ב[[משרד החוץ]].
-בצעירותו היה חבר ב[[מפ"ם]] אך פרש ממנה,{{הערה|{{מעריב|א. בן-זאב|איינשטיין כותב ל'דוקשי'|1953/09/30|00501}}}} הצטרף למפא"י ונטל חלק בפעילות "צעירי מפא"י. היה עורך הרבעון העיוני של "[[המערך]]" "אות"{{הערה|{{דבר||"אות" יופיע בסוף השבוע|1966/09/22|00224}}}} וניהל את שבעת המחזורים הראשונים של המכון להשכלה של מפא"י בבית ברל. במהלך שנת שבתון השתלם ב[[אוניברסיטת הרווארד]] וערך סיור מקיף בארצות אפריקה. בשנות ה-60 תמך ב[[בן-גוריון]] במאבקיו הפוליטיים בתוך מפא"י והיה מקורב ל"צעירי בן-גוריון" (ובהם [[משה דיין]] ו[[שמעון פרס]]) אך לא פרש אתם ממפא"י כאשר הוקמה [[רפ"י]]. עם חזרת דיין ופרס למפלגת העבודה הצטרף ל"חטיבת רפ"י" בתוך מפלגת העבודה. מאותה תקופה ועד פרישתו לגמלאות היה ראש מחלקת המחקר בבית ברל. נסיהו הרבה לעסוק בפעילות אידאולוגית ושנים רבות שימש גם מרכז ועדות המצע לקראת מערכות הבחירות ועורך קובצי ההחלטות של ועידות מפלגת העבודה והוועדות האידאולוגיות השונות שפעלו בין ועידה לוועידה ברציפות בעשורים האחרונים של המאה העשרים. במהלך השנים הרבה לכתוב מאמרים בנושאים אידאולוגיים ופוליטיים. ב"תקופת ההמתנה", לפני [[מלחמת ששת הימים]], כאשר משה דיין ביקש להתמנות למפקד חזית הדרום, נפגשו מרדכי נסיהו, [[מרדכי בר און]] ו[[יצחק לבני]] עם דיין כדי לשכנעו להסכים לדרישה למנותו לשר הביטחון. סייע בעילום שם למשה דיין להוציא לאור את ספרו "מפה חדשה - יחסים אחרים" וייעץ לשמעון פרס בכתיבת ספרו "כעת - מחר".
+בצעירותו היה חבר ב[[מפ"ם]] אך פרש ממנה,{{הערה|{{מעריב|א. בן-זאב|איינשטיין כותב ל'דוקשי'|1953/09/30|00501}}}} הצטרף למפא"י ונטל חלק בפעילות "צעירי מפא"י. היה עורך הרבעון העיוני של "[[המערך]]" "אות"{{הערה|{{דבר||"אות" יופיע בסוף השבוע|1966/09/22|00224}}}} וניהל את שבעת המחזורים הראשונים של המכון להשכלה של מפא"י בבית ברל. במהלך שנת שבתון השתלם ב[[אוניברסיטת הרווארד]] וערך סיור מקיף בארצות אפריקה. בשנות ה-60 תמך ב[[בן-גוריון]] במאבקיו הפוליטיים בתוך מפא"י והיה מקורב ל"צעירי בן-גוריון" (ובהם [[משה דיין]] ו[[שמעון פרס]]) אך לא פרש אתם ממפא"י כאשר הוקמה [[רפ"י]]. אחרי חזרת דיין ופרס למפלגת העבודה הצטרף ב-[[1969]] ל"חטיבת רפ"י" בתוך מפלגת העבודה. מאותה תקופה ועד פרישתו לגמלאות היה ראש מחלקת המחקר בבית ברל. נסיהו הרבה לעסוק בפעילות אידאולוגית ושנים רבות שימש גם מרכז ועדות המצע לקראת מערכות הבחירות ועורך קובצי ההחלטות של ועידות מפלגת העבודה והוועדות האידאולוגיות השונות שפעלו בין ועידה לוועידה ברציפות בעשורים האחרונים של המאה העשרים. במהלך השנים הרבה לכתוב מאמרים בנושאים אידאולוגיים ופוליטיים. ב"תקופת ההמתנה", לפני [[מלחמת ששת הימים]], כאשר משה דיין ביקש להתמנות למפקד חזית הדרום, נפגשו מרדכי נסיהו, [[מרדכי בר און]] ו[[יצחק לבני]] עם דיין כדי לשכנעו להסכים לדרישה למנותו לשר הביטחון. סייע בעילום שם למשה דיין להוציא לאור את ספרו "מפה חדשה - יחסים אחרים" וייעץ לשמעון פרס בכתיבת ספרו "כעת - מחר".
 נסיהו פרסם חמישה ספרים אידאולוגיים ומדיניים, שמומחים החשיבום לפורצי דרך בשעתם. על ספרו "המהפכה המדעית והעולם המתפתח" כתב [[משה שרת]] בהקדמה: "ספר מקורי... פרי עיון מעמיק של הוגה וחוקר ישראלי, בן הדור החדש". על ספרו "ישראל כאתגר" כתב פרופ' [[יחזקאל דרור]] בהקדמה: "חשיבותו העיקרית של הספר בהיותו ניסיון חלוצי במחשבה חדשה".