שיחה:משנה ברורה

דרשו ופסקי תשובות

מדוע לא מוסיפים את מהדורת דרשו וכן סדרת הספרים פסקי תשובות כתוספות על המשנ"ב? --87.68.144.47 15:23, 2 באפריל 2014 (IDT)

בוצע על ידי ישיבישער

ערוך השולחן VS משנ"ב

האם צריך להרחיב כ"כ בסיבות שהערוך השולחן עדיף על המשנ"ב? אפק - שיחה 14:58, 12 באפריל 2009 (IDT)

משנה ברורב ושו"ע הרב

לדעתי צריך להרחיב את היריעה על החילוק בין המשנה ברורה ושו"ע הרב, ואת בחילוק בין החסידים לאילה שאינם בפסיקת ההלכה למעשה.24.189.58.131 10:44, 26 בינואר 2010 (IST)

השפעה

בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתה של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר ערוך השולחן שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם על רבנים כספר פסיקה בסיסית, ושנכתב על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), כתגובת נגד למשנה ברורה. השפעתה של המשנה ברורה, לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות המתנגדים במזרח אירופה, שהיו מקובלים עד תקופת השואה, ואשר זכרם נחרט במקומות רבים בערוך השולחן.

הספר ערוך השולחן שהיה פופולרי מאוד בקהילות אשכנז עד השואה, ונדפס פעמים רבות, ובתור ספר פסיקה הוא נחשב כבעל סמכא רציני וחשוב ביותר, נדחק לאחר השואה לקרן זווית בעקבות הפופולריות לה זכה הספר "משנה ברורה"

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דב סולובייצ'יק, ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין, והרב בנימין זאב בנדיקט.

הרב הנקין העדיף את ערוך השולחן מבחינת "הלכתא כבתראי" (כלומר, שבעל "ערוך השולחן" הספיק לקרוא את דברי ה"משנה ברורה" ולא השתכנע מהם), אבל בעיקר בגלל שיטת הפסיקה המתונה שבו (שו"ת בני בנים לרב יהודה הרצל הנקין, חלק שני סימן ח'). הרב בנדיקט ציין בעשרות שעורים שלו, את העדיפות של "ערוך השולחן" על פני "משנה ברורה" בכך שבעל ערוך השולחן פסק בכל חלקי השולחן ערוך, ואילו מחבר המשנה ברורה רק בחלק או"ח, בעל ערוך השולחן פסק גם מעבר לארבעת חלקי השו"ע וחיבר ספר בשם ערוך השולחן העתיד בו הוא פוסק כמעט בכל ההלכות שלא נכללו בשו"ע של ר' יוסף קארו ובזה הוא דומה לרמב"ם שפסק בכל התורה כולה. יתר על כן, הוא אף ציין כי ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה בירך על כך שאין 'משנה ברורה' על יורה דעה, שלא יחשבו הבעלי-בתים שאף בענייני יורה דעה הם יודעים לפסוק - כפי שגרם, לדבריו, ה'משנה ברורה' בתחום אורח חיים. דבר המראה את דעתו של גדול פוסקי הדור באותה תקופה, לגבי טיבו של הספר שכבר נכתב.

הערת שוליים [1]

נראה לי שהיה עדיף אם ההערה לא הייתה ציטוט ארוך כל כך, אלא מפנה למקור במלואו במקום אחר. חמויישה - שיחה 16:37, 8 בינואר 2012 (IST)

במקרה רגיל אתה צודק. במקרה הזה א. מדובר במקור שאין בכל בית, ב. המידע הזה יפתיע 99% מהקוראים, שמכירים את הספר הזה (מספרי היסוד של ארון הספרים היהודי) כיצירה בלעדית של החפץ חיים, ולכן שווה להביא ציטוט מלא, גם אם הוא קצת טרחני. ‏DGtal‏ 16:47, 8 בינואר 2012 (IST)

אני מצדד ב DGtal, אותי זה הפתיע Sniff - שיחה 14:11, 14 בפברואר 2012 (IST)

ספר: משנה ברורה עם מקורות וביאורים

בשנת תשע"ו יצא לאור ספר הנקרא "משנה ברורה עם מקורות וביאורים", כרך ראשון בסדרה (מסימן א עד כד), לראשונה ניתן לראות את המקורות של כל פסק ופסק, היכן הם כתובים בדברי חז"ל,

הספר נמצא גם במהדורה מקוונת בלינק המצ"ב: http://www.toratemetfreeware.com/files/PdfBooks/mishna_brura_mekorot_ubeurim.pdf

95.86.68.219 05:12, 14 בדצמבר 2016 (IST)

כל הכבוד למו"ל הנכבד, מן הסתם. בקורתי - שיחה 16:20, 14 בדצמבר 2016 (IST)

משנה ברורה ושו"ע הרב

המקום של הפסקה הזו בערך מוגזם. אין בערך פסקה לקשרים בין המשנ"ב לכל אחד מהפוסקים בתקופתו. אני בכלל לא מבין למה יש בה צורך.

האנונימי צודק. אין פה פסקה "משנה ברורה וחיי אדם", "משנה ברורה והגר"א" וכו' וגם אין צורך בפסקאות כאלה. זה מיותר לכתוב על כל אחד מהפוסקים שהמשנ"ב ציטט (ויש עשרות כאלה, אם לא מאות), כמה הוא העריך אותם וכו'. גם בערכים אחרים אין דבר כזה. בן עדריאל • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ז 15:09, 20 בינואר 2017 (IST)

הסכמות לספר משנה

הסכמות לספר משנה ברורה מהדורות הישנות 

הסכמות לספר במהדורות הישנות

הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה

הרב מרדכי קלאצקי מלידא

הרב חיים אלעזר וקס

הרב שלמה הכהן מוילנא

לאן נעלמן הערות השוליים?

בדף מצוינות הערות אך הן לא מופיעות.

תיקון טעות שוחזר

כתוב בערך המשפט "הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל, ובעיקר ביהדות אשכנז". תיקנתי ל"הספר משמש כספר בסיסי בהלכה ליהדות אשכנז". העריכה שלי שוחזרה בטענה שפוסקי עדות המזרח גם משתמשים בו. הבעיה היא שאשכנז וספרד זה לא כל היהדות, שכחתם פה את חכמי תימן, וחכמי תימן לא משתמשים בו. Itay tayri - שיחה 09:38, 12 באוגוסט 2021 (IDT)

מתייג את דג ירוק Itay tayri - שיחה 09:38, 12 באוגוסט 2021 (IDT)

שולחן ערוך המקוצר מציין את המשנ"ב בהקדמתו כאחד המקורות לספרו (שולחן ערוך המקוצר, מבוא הספר, פרק ז', באתר אוצר החכמה) והוא אכן מביאו פעמים רבות (רק לדוגמה, הוא מביאו כעשרה פעמים ב-150 העמודים של הכרך הראשון). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:50, יום חמישי בשבת, ד' באלול ה'תשפ"א (IDT).

מכיר כמובן. הבעיה היא ששולחן ערוך המקוצר אינו משקף את פסיקת רוב חכמי תימן. גם אם תעמולה מסוימת מנסה להציג אותו כספר הפסיקה התימני בה"א הידיעה. Itay tayri - שיחה 09:30, 15 באוגוסט 2021 (IDT)

לצערי, לא הצלחתי למצוא ספרי הלכה נוספים מחכמי תימן שבמאה האחרונה באוצר החכמה; אילו פוסקים מרכזיים בפסיקה התימנית אתה יודע שמתעלמים מהמשנ"ב בספריהם? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:24, יום ראשון בשבת, ז' באלול ה'תשפ"א (IDT).

דג ירוק, להלן רשימה: ספרו של הרב שלמה קורח עריכת שולחן, פירוש הרב יוסף קאפח למשנה תורה (שמלבד "פירוש" הוא כעין "ספר הפסיקה" של הרב קאפח), ספרי הרב חננאל סרי "הלכות המועדים" ו"הלכות שבת ויו"ט", ספרי הרב אביעד אשואל "שמיטת משה" "ברכת משה" "מועדי משה", "טהרת משה" של הרב צפניה ערוסי, ספרי תשובות חכמי תימן מהדורות האחרונים "תשובות הרב יוסף קאפח" של הרב שלום נגר, "שו"ת הריב"ד" בהוצאת הרב אברהם חמאמי, "מנחת אברהם" של הרב חמאמי, "בית תפילתי" ו"באר מרים" של הרב ארז רמתי, "שו"ת בית העזרי" של הרב עזריה בסיס, "ויצבור יוסף בר" של הרב יוסף צוברי, ועוד רבים. ובכלל, שיטת הפסיקה של חכמי תימן היא שיטת פסיקה עפ"י המקורות הקדומים ומנהגי תימן, ולא נהייה אחרי ספרי אחרונים, בעיקר שכל מהותם היא אוסף מנהגי אשכנז... (ודיון בפוסקים שדבריהם הם אוספי מנהגי אשכנז). Itay tayri - שיחה 11:30, 22 באוגוסט 2021 (IDT)

Itay tayri, להלן רשימה: הרב שלמה קורח, עריכת שולחן, או"ח ח"א מזכיר את המשנ"ב 11 פעמים ב-150 עמודים הראשונים; הרב אביעד אשואל, מועדי משה, על חנוכה מזכיר את המשנ"ב 7 פעמים בספר שארכו 171 עמודים; הרב צפניה ערוסי, טהרת מש"ה מזכיר את המשנ"ב אע"פ שהספר דן בהלכות נדה שאין עליהם משנ"ב; הרב שלום נגר, תשובות הרב נגר, ח"א מזכיר את המשנ"ב 9 פעמים ב-150 העמודים הראשונים; הרב יוסף צוברי, ויצבור יוסף בר, ח"א מזכיר את המשנ"ב 3 פעמים ב-150 העמודים הראשונים. ובכלל, אין זה עניין ל"שיטת פסיקה", אלא לצורך הפרקטי לדון בשאלות שהזמן המודרני גרמן בלי לחדש סברות כרס נגד גדולי הפוסקים בדורות האחרונים - חלקם בני אשכנז - רק כי "ככה יוצא על פי הפסיקה התימנית"... ספר משנה ברורה הפך להיות פוסק אחרון של רבים משומרי התורה בארץ ישראל, וכל הרוצה לחדש הלכה שלא כמותו רשאי לחלוק עליו אך אינו יכול להתעלם ממנו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 23:51, יום ראשון בשבת, י"ד באלול ה'תשפ"א (IDT).