אוצר הארץ – הבדלי גרסאות
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לקראת סוף שנת השמיטה, עם התקרב זמנה של [[שמיטת כספים|שמיטת הכספים]], פנו רבני החברה בשיתוף עם ארגון [[פעמונים]] בקריאה לקיים את המצוה ככתיבתה בתורה, ולהלוות הלוואה אחת שלא תכלל בשטר ה[[פרוזבול]]. הלוואה זו, שתופנה לנזקקים, תתבטל לפי ההלכה עם תום שנת השמיטה, והלווה לא יהיה חייב להחזירה. על קריאה זו חתמו גם הרבנים [[אהרן ליכטנשטיין]] ו[[שמואל אליהו]]. |
לקראת סוף שנת השמיטה, עם התקרב זמנה של [[שמיטת כספים|שמיטת הכספים]], פנו רבני החברה בשיתוף עם ארגון [[פעמונים]] בקריאה לקיים את המצוה ככתיבתה בתורה, ולהלוות הלוואה אחת שלא תכלל בשטר ה[[פרוזבול]]. הלוואה זו, שתופנה לנזקקים, תתבטל לפי ההלכה עם תום שנת השמיטה, והלווה לא יהיה חייב להחזירה. על קריאה זו חתמו גם הרבנים [[אהרן ליכטנשטיין]] ו[[שמואל אליהו]]. |
||
יש רבנים גם מהציונים הדתית וגם מהעולם החרדי שתומכים באוצר הארץ. מבין תומכי אוצר הארץ נמנים הרב [[אליהו בקשי דורון]] זצ"ל, הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] זצ"ל, הרב [[שאול ישראלי]] זצ"ל, הרב [[יעקב אריאל]], הרב [[דב ליאור]], הרב [[חיים דרוקמן]], הרב [[שמואל אליהו]], הרב [[יהושע שפירא]], הרב [[אליקים לבנון]] והרב [[דוד חי הכהן]]){{הערה|[https://otzar-haretz.co.il/ אתר הבית של אוצר הארץ], תחת הכותרת "מי תומך באוצר הארץ?". נצפה 30 באוגוסט 2021}}. מנגד, ישנם רבנים בציונות הדתית (כגון הרב [[אליעזר מלמד]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ph.yhb.org.il/16-08-08/#_te01ftn8_9|כותרת=אין פתרון באוצר בית דין}}</ref> והרב [[יהושע בן-מאיר|יהושע בן מאיר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/388703/|כותרת=עזיבת האדמות למשך שנה העלולה לפגוע בחוסנה של החקלאות היהודית}}</ref>) שכתבו שבאוצר בית דין ישנם בעיות רבות ועדיף לבחור בהיתר מכירה. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־20:56, 30 באוגוסט 2021
"אוצר הארץ" היא חברה מסחרית מבית "מכון התורה והארץ" שהוקמה לקראת שנת השמיטה ה'תשס"א, במטרה לספק תוצרת חקלאית יהודית כשרה בשנת השמיטה. אוצר הארץ מהווה למעשה בית דין הלכתי המקבל לידיו מהחקלאים את התוצרת שהופקרה, על פי הסכם שנחתם עוד בטרם החלה שנת השמיטה, ומשווק אותה במהלך השמיטה לפריסה ארצית. במהלך שנת השמיטה נחשבים החקלאים כעובדיו של בית הדין בשדה, ומקבלים משכורת ממנו. שיווק זה נקרא "אוצר בית דין".
כמו כן, החברה משווקת גם ירקות יבול שישית – תוצרת מערב השמיטה הנשמרת בחדרי קירור, וכן פירות וירקות שגדלו בשמיטה על ידי פתרונות הלכתיים – כגון: גידול במצע מנותק, גידולי מים, יבולים שגדלו בחלקי הארץ שאינם חייבים בכל דיני השביעית (בערבה, וגבול עולי מצרים).
החברה תכננה לפעול גם בשנים שאינן שנות שמיטה. על פי אתר החברה, מטרות החברה כוללות גם חיזוק החקלאות העברית, הגדלת סיכויי התחרות שלה מול חקלאים ערבים, וכן מניעת העברת כספים לגורמים עוינים. בפועל החברה חדלה לפעול לאחר תום שיווק התוצרת משמיטת תשס"ח וחזרה לפעול רק לקראת שנת השמיטה תשע"ה. אחרי שנת השמיטה תשע"ה שוב חדלה לפעול, וכרגע מתכננים לקראת שנת השמיטה תשפ"א.[1]
שר החקלאות שלום שמחון, וגם ארגון מגדלי הירקות, גינו את פעילות החברה[2]. הארגון רואה בהימנעות החברה מקניית ירקות מערבים פעולה גזענית, המנוגדת לעקרון השוויון בין כל אזרחי המדינה, יהודים כערבים. אנשי החברה, לעומת זאת, טוענים שזכותם של הצרכנים לדעת מה מקור התוצרת החקלאית שהם קונים.
על פעילות החברה בשנת שמיטה
החברה הוקמה בתמיכתם ובעידודם של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב שאול ישראלי, הרב דב ליאור והרב יעקב אריאל[3]. באוצר בית הדין של החברה יושבים הרבנים דב ליאור, יעקב אריאל ויהודה הלוי עמיחי, והוא מתנהל לפי הנחיותיהם. בעבר שימש גם הרב זלמן נחמיה גולדברג בבית הדין.
חברת אוצר הארץ מציעה פירות וירקות ממגוון מקורות לפי סדר עדיפות יורד: תחילה גידולים אשר גדלו בשנה השישית, גידולים מאזור הערבה (אזור אשר לא היה בגבולות הארץ בזמן עולי בבל ועל פרותיו לא חלה קדושת שביעית, על פי רבנים שאינם מכירים בחלות ההלכתית של כיבושי צה"ל בנוגע לעניין קדושת ארץ ישראל), וגידולים שגדלו במצעים מנותקים וחממות. כאשר לא ניתן לספק ממקורות אלו, יסופקו פירות וירקות של אוצר בית דין, עליהם חלה קדושת שביעית. במידה ולא יוכלו לספק גם מאוצר בית דין, יספקו הן מהיתר מכירה והן מייבוא. פירות שגודלו על ידי נכרים באדמת ארץ ישראל לא יימכרו על ידי החברה.
לקראת סוף שנת השמיטה, עם התקרב זמנה של שמיטת הכספים, פנו רבני החברה בשיתוף עם ארגון פעמונים בקריאה לקיים את המצוה ככתיבתה בתורה, ולהלוות הלוואה אחת שלא תכלל בשטר הפרוזבול. הלוואה זו, שתופנה לנזקקים, תתבטל לפי ההלכה עם תום שנת השמיטה, והלווה לא יהיה חייב להחזירה. על קריאה זו חתמו גם הרבנים אהרן ליכטנשטיין ושמואל אליהו.
יש רבנים גם מהציונים הדתית וגם מהעולם החרדי שתומכים באוצר הארץ. מבין תומכי אוצר הארץ נמנים הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל, הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור, הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל אליהו, הרב יהושע שפירא, הרב אליקים לבנון והרב דוד חי הכהן)[4]. מנגד, ישנם רבנים בציונות הדתית (כגון הרב אליעזר מלמד[5] והרב יהושע בן מאיר[6]) שכתבו שבאוצר בית דין ישנם בעיות רבות ועדיף לבחור בהיתר מכירה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אוצר הארץ
אוצר הארץ, ברשת החברתית פייסבוק- הרב אהוד אחיטוב, אוצר הארץ תוצרת יהודית לשנת השמיטה – רקע הלכתי, באתר מכון התורה והארץ
- עמירם כהן, חברת "אוצר הארץ": לא נשווק תוצרת ערבית, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2008
- תבנית:בשבע
- תבנית:בשבע
הערות שוליים
- ^ אתר אוצר הארץ, נצפה 30 באוגוסט 2021.
- ^ עמירם כהן, חברת "אוצר הארץ": לא נשווק תוצרת ערבית, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2008
- ^ אתר האינטרנט של אוצר הארץ
- ^ אתר הבית של אוצר הארץ, תחת הכותרת "מי תומך באוצר הארץ?". נצפה 30 באוגוסט 2021
- ^ אין פתרון באוצר בית דין
- ^ עזיבת האדמות למשך שנה העלולה לפגוע בחוסנה של החקלאות היהודית
| שמיטה ויובל | ||
|---|---|---|
| מצוות השביעית | שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה | 
|
| פירות שביעית | איסור ספיחין • איסור סחורה • איסור שמור • איסור נעבד • דמי שביעית • חובת הביעור | |
| מצוות היובל | ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה | |
| פתרונות הלכתיים | יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה | |
| ארגונים | קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית | |
| טקסטים | מסכת שביעית • תורת השמיטות • שבת הארץ • ספרות על שנת השמיטה | |