דניאל אוסטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ ←‏הערות שוליים: גליציאני
שורה 115: שורה 115:
[[קטגוריה:ראשי עיריית ירושלים]]
[[קטגוריה:ראשי עיריית ירושלים]]
[[קטגוריה:יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי]]
[[קטגוריה:יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי]]
[[קטגוריה:יהודים גליציאנים]]
[[קטגוריה:קצינים במסדר האימפריה הבריטית]]
[[קטגוריה:קצינים במסדר האימפריה הבריטית]]
[[קטגוריה:חברי הפועל הצעיר]]
[[קטגוריה:חברי הפועל הצעיר]]

גרסה מ־08:19, 31 באוגוסט 2021

דניאל אוסטר
דניאל אוסטר, 1949
דניאל אוסטר, 1949
לידה 7 במאי 1893
אייר ה'תרנ"ג
קניאהינין, סמוך לסטניסלבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 15 בינואר 1963 (בגיל 69)
טבת ה'תשכ"ג
ירושלים ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1914
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה אוניברסיטת וינה
מפלגה הציונים הכלליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חבר מועצת המדינה הזמנית
14 במאי 194814 בפברואר 1949
(39 שבועות ו־4 ימים)


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ראש עיריית ירושלים
ספטמבר 1937אוגוסט 1938
(כ־47 שבועות ו־6 ימים)


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

27 באוגוסט 19441945


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

19491950

דניאל אוסטר (7 במאי 189315 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים בסוף תקופת המנדט ובמדינת ישראל עד 1950 (קודם לכן היה סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלידי). חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים, שהתחלקו בין שלוש תקופות כהונה לא רצופות (19371938, 19441945, 1949–1950).

ביוגרפיה

אוסטר נולד בשם דניאל גוטמן בכפר קְנְיָהינין הסמוך לסטניסלבוב שבגליציה (כיום חלק מהעיר, ששינתה בינתיים את שמה לאיוואנו־פרנקיבסק).[1] סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"ר תנועת נוער ציונית בעיר. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב 1914, עלה והתיישב בירושלים. במלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא אוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר בין ארתור רופין לבין ארץ ישראל[2]. בזמן שירותו בדמשק צילם את תלייתם של חברי ניל"י, יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד.

בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של ועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים[3]. כעורך דין[4] התמסר לענייני היישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת הפועל הצעיר.

היה ממייסדי רחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם הציונים הכלליים[5]. בספטמבר 1934 נבחר למועצת העיר ירושלים, ובינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר, למורת רוחם של מפלגות השמאל שבקשו למנות לתפקיד את חיים סלומון. היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים. שימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות, ומספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר חוסיין אל-ח'אלידי, יחד עם הועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר[6], ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראש עיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים את מוסטפא אל-ח'אלידי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו[7]. בשנת 1939 השתתף בקונגרס הציוני. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העיר, בעת שהלה היה בחופשה[8]. לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 תבעו חברי המועצה היהודים את מינויו לראשות העיר, אולם החברים הערבים דרשו שתישמר ערביותה של ירושלים. הם דחו את ההצעה הממשלתית לחילופים בראשות העיר, ולעיר מונתה ועדה קרואה[9]. לבסוף, מונה אוסטר כמחליפו (1944–1945). במקביל נמשכה עשייתו לקידום הקמת עיר עברית בירושלים. בשנת 1946 התמנה למועצת המנהלים של הקרן הקיימת לישראל. היה חבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

אוסטר כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו, וכעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העיר הראשון של ירושלים[10]. בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבות מלחמת העצמאות, בהרחבת העיר ובניית שכונות חדשות, ובקליטת עלייה. בשנת 1949 היה ממייסדי האגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה.

היה חבר המפלגה הליברלית.

על שמו נקרא גן דניאל המהווה היום חלק מקריית עיריית ירושלים; כן נקראה על שמו כיכר אוסטר שבגבול שכונת רחביה, בקרבת ביתו. בשנת 1946 הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית[11].

היה נשוי לז'וליה, בתו של מלכיאל מני[12], ואב לאליהו, שנהרג בתאונת אקדח בגיל 15 וחצי[13] ולבת[דרושה הבהרה]. ילד קודם מת בגיל צעיר בשנת 1925[14]. בעל קשר משפחתי רחוק לסופר פול אוסטר[דרוש מקור].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מוזכר במאמר האוקראיני הזה על תולדות העיר איוואנו־פרנקיבסק וסביבותיה.
  2. ^ שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918
  3. ^ דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
    ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921
  4. ^ משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921
  5. ^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
  6. ^ הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937
  7. ^ ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938
  8. ^ ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943
  9. ^ שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242.
  10. ^ דיוויד סלע, איומי ההתפטרות של ראש עיריית ירושלים, באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
  11. ^ אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946
  12. ^ ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921
  13. ^ מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945
  14. ^ תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925