מקורות הירדן – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: שנייה$1; |
ויקיזציה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מקורות הירדן''' הם ארבעת הנחלים המתאחדים ליצירת [[נהר הירדן]]. שירה של [[נעמי שמר]] משנן לנו כי מקורות הירדן הם "חצבני ובניאס ודן" אולם בעברית הם נקראים [[נחל שניר]], [[נחל חרמון]] ו[[נחל דן]]. הדן נקרא בערבית בשם נַהְר אֶל־לִידַאנִי. לכך אפשר לצרף גם את "הרביעי משלושת מקורות הירדן", [[נחל עיון|נחל עִיּוֹן]] (בערבית דרדרה או בּוּרֵעִ'ית או ח'רר). מקורות הירדן עמדו במוקדו של [[ |
'''מקורות הירדן''' הם ארבעת הנחלים המתאחדים ליצירת [[נהר הירדן]]. שירה של [[נעמי שמר]] משנן לנו כי מקורות הירדן הם "חצבני ובניאס ודן" אולם בעברית הם נקראים [[נחל שניר]], [[נחל חרמון]] ו[[נחל דן]]. הדן נקרא בערבית בשם נַהְר אֶל־לִידַאנִי. לכך אפשר לצרף גם את "הרביעי משלושת מקורות הירדן", [[נחל עיון|נחל עִיּוֹן]] (בערבית דרדרה או בּוּרֵעִ'ית או ח'רר). מקורות הירדן עמדו במוקדו של [[המלחמה על המים]] בין ישראל לשכנותיה. |
||
אזור מקורות הירדן עבר גלגולים מדיניים במהלך [[המאה העשרים]]: תחילה היה שטח פנימי בתחומי [[האימפריה העותומנית]]; אחר הפך תחום־גבול בין שתי מדינות־חסות: [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] והמנדט הצרפתי על סוריה; ולבסוף חולק בין שלוש מדינות עצמאיות: [[ישראל]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]. התעקשותה של [[האימפריה הבריטית|בריטניה]] לכלול כמה שיותר ממקורות המים של [[ארץ ישראל]] בתחומי המנדט שלה יצרה את "[[אצבע הגליל]]". |
אזור מקורות הירדן עבר גלגולים מדיניים במהלך [[המאה העשרים]]: תחילה היה שטח פנימי בתחומי [[האימפריה העותומנית]]; אחר הפך תחום־גבול בין שתי מדינות־חסות: [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] והמנדט הצרפתי על סוריה; ולבסוף חולק בין שלוש מדינות עצמאיות: [[ישראל]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]. התעקשותה של [[האימפריה הבריטית|בריטניה]] לכלול כמה שיותר ממקורות המים של [[ארץ ישראל]] בתחומי המנדט שלה יצרה את "[[אצבע הגליל]]". |
גרסה מ־13:59, 24 במאי 2007
מקורות הירדן הם ארבעת הנחלים המתאחדים ליצירת נהר הירדן. שירה של נעמי שמר משנן לנו כי מקורות הירדן הם "חצבני ובניאס ודן" אולם בעברית הם נקראים נחל שניר, נחל חרמון ונחל דן. הדן נקרא בערבית בשם נַהְר אֶל־לִידַאנִי. לכך אפשר לצרף גם את "הרביעי משלושת מקורות הירדן", נחל עִיּוֹן (בערבית דרדרה או בּוּרֵעִ'ית או ח'רר). מקורות הירדן עמדו במוקדו של המלחמה על המים בין ישראל לשכנותיה.
אזור מקורות הירדן עבר גלגולים מדיניים במהלך המאה העשרים: תחילה היה שטח פנימי בתחומי האימפריה העותומנית; אחר הפך תחום־גבול בין שתי מדינות־חסות: המנדט הבריטי על ארץ ישראל והמנדט הצרפתי על סוריה; ולבסוף חולק בין שלוש מדינות עצמאיות: ישראל, סוריה ולבנון. התעקשותה של בריטניה לכלול כמה שיותר ממקורות המים של ארץ ישראל בתחומי המנדט שלה יצרה את "אצבע הגליל".
מי מקורות הירדן מועברים כיום דרומה אל כל חלקי ישראל באמצעות המוביל הארצי, והם מהווים חלק נכבד מכלל המים של מדינת ישראל. בראשית המאה העשרים היה השימוש במי מקורות הירדן זעום. מאז גבר ניצול המים בהדרגה, עד שהגיע לשיעור של קרוב ל־100%, ואילו היו עוד מים היו משתמשים גם בהם.
מקורות הירדן שונים זה מזה באופיים, במהלכם, במקצב שפיעתם, ואפילו בנוף הצומח שלהם. מבחינה הידרולוגית נותן הדן חצי ממי הירדן, החצבני – שישית, הבניאס – עוד שישית ועיון גם עוד שישית. גם מבחינת היציבות והאמינות עולה הדן על שלושת המקורות האחרים במידה רבה. הטבלה הבאה תדגים זאת:
הנתון | נחל דן | נחל חרמון (בניאס) |
נחל שניר (חצבני) |
---|---|---|---|
א. שטח אגן־הניקוז העילי בקמ"ר | 0 | 145 | 623 |
ב. נפח זרימה שנתית ממוצעת במיליוני מ"ק | 250 | 120 | 135 |
ג. נפח זרימה שנתית מקסימלית במיליוני מ"ק | 328 | 217 | 304 |
ד. נפח זרימה שנתית מינימלית במיליוני מ"ק | 194 | 58 | 47 |
ה. היחס בין ג לבין ד | 1.7 | 3.75 | 6.5 |
ו. ספיקה ממוצעת בחודש השיא באלפי מ"ק לשעה | 34.0 | 26.3 | 35.3 |
ז. ספיקה ממוצעת בחודש השפל באלפי מ"ק לשעה | 24.5 | 5.5 | 4.8 |
ח. היחס בין ו לבין ז | 1.4 | 4.8 | 7.35 |
ט. ספיקת שיא רגעית מדודה במ"ק לשנייה | 17 | 95 | 250 |
י. ספיקת שפל מדודה במ"ק לשנייה | 4.7 | 0.85 | 0.6 |
יא. היחס בין ט לבין י | 3.6 | 112 | 417 |
הערות לטבלה:
- אגן־הניקוז העילי של נחל דן מעל תחנת המדידה היה 24 קמ"ר, אולם בראשית שנות ה־70 הוטו המים מתחום זה אל החצבני באמצעות תעלת נוּחֵיילה.
- המדידה בחצבני נערכה תחילה ליד כביש המצודות, מאוחר יותר הועברה תחנת המדידה כלפי מעלֶה־הנחל, לפני שנכנסים אליו מי תעלת נוחיילה ומימיהם של שני הפלגים המערביים של הדן ("פלדי צפוני" ו"פלדי דרומי"). חלק גדול מן המים הזורמים בחצבני בקיץ מקורם בשני פלגים אלה.
- מי הדן נמדדים ליד מגרש החניה של השמורה. במקום זה נכללים במדידה גם חלק ממי עין לֶשֶׁם. לעומת זאת לא נכללים במדידה זו המים המוזרמים עוד קודם בצינורות למפעל הדן המזרחי ולישובים דן, דפנה ושאר־ישוב, וחלק אחר ממי עין לשם (המוזרמים בתעלה העוברת מאחורי בית־אוסישקין).
- בכל יתר הנחלים באזור (עִיּוֹן, גּוֹבְתָה, סַעַר, פֶּרַע) אין זרימת־מים משמעותית בקיץ, פרט לתעלת נוחיילה, ואף בה כמות המים קטנה למדי בקיץ.