יחסי דנמרק–ישראל – הבדלי גרסאות
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בינואר [[1962]] ביקר [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] דנמרק [[ויגו קמפמן]] בישראל – ביקור ראשון בה של אישיות דנית בכירה. במהלך חודש אוקטובר [[2013]] הגיע יורש העצר הדני, הנסיך פרדריק, לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם [[נשיא מדינת ישראל]] דאז, [[שמעון פרס]]. במהלך הפגישה, השמיע הנשיא פרס את הכרת תודתה של מדינת ישראל לעם הדני, על פעולותיו להצלת יהודים בשואה{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|לא נשכח את שעשתה דנמרק למען הצלת יהודים|264640|30 באוקטובר 2013}}}}. |
בינואר [[1962]] ביקר [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] דנמרק [[ויגו קמפמן]] בישראל – ביקור ראשון בה של אישיות דנית בכירה. במהלך חודש אוקטובר [[2013]] הגיע יורש העצר הדני, הנסיך פרדריק, לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם [[נשיא מדינת ישראל]] דאז, [[שמעון פרס]]. במהלך הפגישה, השמיע הנשיא פרס את הכרת תודתה של מדינת ישראל לעם הדני, על פעולותיו להצלת יהודים בשואה{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|לא נשכח את שעשתה דנמרק למען הצלת יהודים|264640|30 באוקטובר 2013}}}}. |
||
במרץ 2021 ביקרה [[ראש ממשלת דנמרק]] [[מדה פרדריקסן]] בישראל ונפגשה עם [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ו[[קנצלר אוסטריה]] [[סבסטיאן קורץ]]. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא [[מחלת נגיף קורונה 2019|מחלת הקורונה]] ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר פיתוח וייצור [[חיסון נגד COVID-19|חיסונים]] נגד [[מוטציה|מוטציות]] הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.93fm.co.il/radio/673633/|כותרת=נתניהו בהצהרה עם קנצלר אוסטריה: "נקים קרן מחקר ופיתוח משותפת"|אתר=רדיו קול חי|תאריך=2021-03-04|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-25}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/Bysuwooz00|הכותב=איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות|כותרת=אוסטריה ודנמרק: נפתח עם ישראל חיסונים לווריאנטים|אתר=ynet|תאריך=2 במרץ 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-09 |
במרץ 2021 ביקרה [[ראש ממשלת דנמרק]] [[מדה פרדריקסן]] בישראל ונפגשה עם [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ו[[קנצלר אוסטריה]] [[סבסטיאן קורץ]]. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא [[מחלת נגיף קורונה 2019|מחלת הקורונה]] ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר פיתוח וייצור [[חיסון נגד COVID-19|חיסונים]] נגד [[מוטציה|מוטציות]] הקורונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.93fm.co.il/radio/673633/|כותרת=נתניהו בהצהרה עם קנצלר אוסטריה: "נקים קרן מחקר ופיתוח משותפת"|אתר=רדיו קול חי|תאריך=2021-03-04|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-25}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/Bysuwooz00|הכותב=איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות|כותרת=אוסטריה ודנמרק: נפתח עם ישראל חיסונים לווריאנטים|אתר=ynet|תאריך=2 במרץ 2021|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-09}}}} |
||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
גרסה מ־22:52, 9 בספטמבר 2021
| יחסי ישראל–דנמרק | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | דנמרק |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 43,094 |
| אוכלוסייה | |
| 9,881,600 | 5,932,546 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 522,033 | 395,404 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,829 | 66,650 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה חוקתית |
.jpg)
בין מדינת ישראל ודנמרק מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות ומסחר[1]. לישראל יש שגרירות רשמית בקופנהגן, בעוד שלדנמרק יש שגרירות רשמית בתל אביב.
היסטוריה
.JPG)
עוד במהלך ימיה של מלחמת העולם השנייה, בעת שדנמרק נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, פעלה בדנמרק תנועת מחתרת נרחבת, אשר בין היתר סייעה בהברחתם של יהודי דנמרק לשוודיה הנייטרלית. הודות למבצע הברחה זה, אשר הסתייע בתמיכה רחבה מצד אזרחי דנמרק, ניצלו למעלה מ-90% מיהודי דנמרק, ובסך הכל כ-7,200 איש הועברו לשוודיה. הודות למבצע הירואי זה, הוכרה המחתרת הדנית כולה בתואר "חסידת אומות העולם" על ידי מוסד "יד ושם"[2].
במסגרת תוכנית החלוקה משנת 1947, דנמרק הצביעה בעד קבלתה של התוכנית, והכירה במדינת ישראל ב-2 בפברואר 1949. מאז ועד היום קיימים יחסי תיירות ומסחר ענפים בין שתי המדינות, בין היתר במסגרת האיחוד האירופי, בו דנמרק חברה. במסגרת היחסים, נחתמה בין היתר אמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות, בשנת 1966[3]. עם זאת, העלייה בשיעור המוסלמים בדנמרק לאורך השנים האחרונות, בדומה למצב ברבות ממדינות מערב אירופה, פוגעת במידת מה באטרקטיביות של דנמרק בעיני אנשי עסקים מישראל[4].
במהלך מבצע עופרת יצוקה בתחילת שנת 2009, התקיימו הפגנות רחבות בערי דנמרק, לרבות בבירה קופנהגן, במחאה על פעולות צה"ל ברצועת עזה, במשטרת דנמרק הוערך כי בין 500 ל-600 איש הפגינו מול שגרירות ישראל בקופנהגן, כ-400 אנשים הפגינו באורהוס, וכ-500 הפגינו באודנסה[5]. לעומת זאת, בסקר דעת קהל שנערך נמצא כי מספרם של הדנים התומכים בפעולת צה"ל גדול מאלו המתנגדים לה[6].
בינואר 1962 ביקר ראש ממשלת דנמרק ויגו קמפמן בישראל – ביקור ראשון בה של אישיות דנית בכירה. במהלך חודש אוקטובר 2013 הגיע יורש העצר הדני, הנסיך פרדריק, לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא מדינת ישראל דאז, שמעון פרס. במהלך הפגישה, השמיע הנשיא פרס את הכרת תודתה של מדינת ישראל לעם הדני, על פעולותיו להצלת יהודים בשואה[7].
במרץ 2021 ביקרה ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן בישראל ונפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וקנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא מחלת הקורונה ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר פיתוח וייצור חיסונים נגד מוטציות הקורונה.[8][9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של שגרירות דנמרק בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בדנמרק
שגיאות פרמטריות בתבנית:חסיד אומות העולם
פרמטרים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ עברית, ללא קטגוריה ] לא מופיעים בהגדרת התבניתתבנית {{חסיד אומות העולם}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.- יחסי סחר ישראל – דנמרק, באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
- דנמרק, באתר משרד הכלכלה
- טור אורח: דנמרק וישראל, סיפור אהבה/ מגנוס מרקוסן, באתר גלי צה"ל
הערות שוליים
- ^ סקירה כלכלית – דנמרק 2009 באתר משרד הכלכלה
- ^ הצלת יהודי דנמרק באתר יד ושם
- ^ אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין דנמרק
- ^ ספיר פרץ, הנספחת המסחרית בישראל: "הדנים מוקסמים מהחידושים הישראליים", באתר גלובס, 28 ביולי 2009
- ^ Demonstrationer mod Israel i Århus og København (בדנית)
- ^ יעל לוי ודניאל אדלסון, דנמרק: 29% תומכים בישראל, 22% בפלסטינים, באתר ynet, 14 בינואר 2009
- ^ חזקי עזרא, לא נשכח את שעשתה דנמרק למען הצלת יהודים, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2013
- ^ נתניהו בהצהרה עם קנצלר אוסטריה: "נקים קרן מחקר ופיתוח משותפת", באתר רדיו קול חי, 2021-03-04
- ^ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, אוסטריה ודנמרק: נפתח עם ישראל חיסונים לווריאנטים, באתר ynet, 2 במרץ 2021
