קדש ברנע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Thijs!bot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: ca:Cadeix-Barnea
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: $1יישוב קהילתי;
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[עיר]] המקראית "קדש ברנע"|אחר=[[ישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]] באזור הדרום בשם זה|ראו=[[קדש ברנע (ישוב)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[עיר]] המקראית "קדש ברנע"|אחר=[[יישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]] באזור הדרום בשם זה|ראו=[[קדש ברנע (ישוב)]]}}


'''קדש ברנע''' הייתה עיר מקראית. ממנה שלח [[משה]] את המרגלים לתור את ארץ [[כנען]] והיא אחת מנקודות הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]]. מקומה של קדש ברנע עדיין לא ידוע במדויק.
'''קדש ברנע''' הייתה עיר מקראית. ממנה שלח [[משה]] את המרגלים לתור את ארץ [[כנען]] והיא אחת מנקודות הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]]. מקומה של קדש ברנע עדיין לא ידוע במדויק.

גרסה מ־03:06, 25 במאי 2007

קדש ברנע הייתה עיר מקראית. ממנה שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען והיא אחת מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל. מקומה של קדש ברנע עדיין לא ידוע במדויק.

לפי התנ"ך היא נמצאת במדבר פארן, ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור הר כרכום מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור עמנואל ענתי. "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה". במדבר יג

ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית לניצנה. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה–10 לפנה"ס, כ-200-300 שנה אחרי יציאת מצרים המשוערת. "אולם, אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים". (מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת מוזיאון ישראל)

בשנת 1840 "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב כתב במאמר "שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976):

"…המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה...".