מרדכי ארנון – הבדלי גרסאות

**מרדכי ארנון**
	אין תמונה חופשית
לידה	23 באפריל 1941; נחלת יהודה, ישראל
פטירה	3 בינואר 2020 (בגיל 78)
מקום קבורה	הר המנוחות
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1959–1975 (כ־16 שנים)
עיסוק	זמר ושחקן
שפה מועדפת	עברית
מספר צאצאים	6
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:55, 16 בספטמבר 2021

ברוך מרדכי (פופיק) ארנון (23 באפריל 1941 – 3 בינואר 2020) היה זמר ושחקן ישראלי. ארנון התפרסם כאחד מחברי ההרכב שלישיית התאומים. באמצע שנות השבעים ארנון חזר בתשובה, הפך ליהודי חרדי והשתייך לזרם הליטאי.

ביוגרפיה

ארנון נולד וגדל בנחלת יהודה כבנם האמצעי, מבין שלושה בנים, של ישראל וזילפה ארנון.^[2]^[3] הוא סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי כדורי,^[4] שם זכה לכינוי "פופיק", בשל קומתו הנמוכה.^[1] ב-1959 התגייס לצה"ל ושירת בלהקת הנח"ל.^[5] הוא כיכב לראשונה בתוכניתה ה-16 של להקת הנח"ל, "טיפת הדבש", בשנת 1962.

קריירת משחק

לאחר שחרורו בשנת 1962 שיחק בתיאטרון חיפה. זכור במיוחד תפקידו כפוק ב"חלום ליל קיץ". כמו כן שיחק בסרטים רבים, כגון "אלדורדו" (1963),^[6] "דליה והמלחים" (1964), "אולי תרדו שם" (1964),^[7] "סאלח שבתי" (1964), "שני קוני למל" (1966) ו"999... עליזה מזרחי" (1967). בראשית שנות ה-70 שיחק בסרטים "שבלול" ו"מציצים". בשנת 1974 שיחק בסרט הטלוויזיה "כנרת, כנרת"^[8] ובסדרת הטלוויזיה "לול".

במקביל הופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים,^[9] כמו "עלילות פופאי" שבו הוא שיחק את פופאי המלח.^[10]

מוזיקה

ב־1966 חבר לחנן גולדבלט והשניים הקימו את שלישיית התאומים, כאשר צירפו אליהם את אושיק לוי כשכיר. להיטם הראשון היה "שלגיה" שכתבה להם נעמי שמר, על בסיס לחן של שיר צרפתי בשם Les souliers של גי ביאר. הלהקה התפרסמה גם בשירים "אני אוהב אותך" שכתב יורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום, וגרסה עברית ל-"Hit the Road Jack", אותו תרגם דוד אבידן כ"הסתלקי רות". האלבום הראשון של השלישייה "הערב יוצאים" הופיע ב-1966 והאלבום השני "רבותיי פצצה" יצא בשנת 1969.

להיט הסולו הגדול ביותר של ארנון היה "בלדה בין כוכבים", שכתב יעקב רוטבליט והלחין שלום חנוך, ונכלל באלבומו היחיד, "כל אחד", שיצא ב-1970.

במלחמת יום הכיפורים חבר ארנון למתי כספי, לאושיק לוי ולאילנה רובינא, והרביעייה הופיעה בפני חיילים בשם "רובינא, פופיק, כספי ואושיק". שירם המפורסם ביותר היה "אין לנו מילים".

חזרתו בתשובה

בעקבות השבר של מלחמת יום הכיפורים והשהות בחזית, ובמקביל משבר אישי בשל גירושין החל בחיפוש עצמי. בשנת 1975 חזר בתשובה^[11] ולא שב להופיע. הוא עבר לירושלים ולמד בישיבת אור שמח.^[12] בשנת 1976 החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב אברהם רביץ ואיקא ישראלי.^[13] ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב ידוענים מתחום הבידור והאמנות של שנות ה-70, יחד עם אורי זוהר, אלונה איינשטיין, איקא ישראלי וניסים מנחם (מצמד הפרברים). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת שערי חסד החרדית בירושלים,^[14] ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי תדמית במגזר החרדי. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם אורי זוהר שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק.^[15]

בשנת 2004 יצא אלבום הסולו היחיד שלו במהדורה מחודשת על גבי תקליטור.

התנגד להקמת קהילות נפרדות עבור בעלי תשובה וקרא להשתלבותם באופן מלא בקהילות הדתיות הקיימות.^[16]

מותו

ארנון נפטר ב-3 בינואר 2020 כתוצאה ממחלת הסרטן. בשנותיו האחרונות פרסם טור אישי שבועי במגזין החרדי 'משפחה' שבו הוא הטיף לתזונה נכונה ואורח חיים בריא. בטוריו הוא הרבה למתוח ביקורת על הרפואה הקונבנציונלית וקרא לאמץ שיטות הלקוחות מהרפואה האלטרנטיבית. לצד זאת, ארנון נהג לבקר בטוריו את החברה הישראלית ואת המערכת הפוליטית.^[17]

חיים אישיים

ארנון נשא לאישה את נילי, ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר חזרתו בתשובה, נישא לתרצה, ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. במותו היה סב ל-21 נכדים.^[2]

פילמוגרפיה

אלדורדו (1963) – עבריין צעיר
אולי תרדו שם (1964) – אריק
סאלח שבתי (1964) – מרדכי שבתי
דליה והמלחים (1964) – מלח
שני קונילמל (1966) – חבר של מקס
999... עליזה מזרחי (1967) – השוטר פליקס
השכונה שלנו (1968) – טאוויל, מאבטח של לוקה
הצד השני (1968)
שבלול (1970) – כתב בידור
מציצים (1972) – נהג מונית

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים תבנית:פרופילי קולנוענים

ראיון שלו ל"מקור ראשון"
יהודה שלזינגר, "פעם עסקתי בבידור אנשים משועממים, עכשיו מדובר בהצלחת חיים", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, יט' אלול ה'תשע"ז, באתר צריך עיון
מרדכי ארנון, בביצוע בלדה בין כוכבים, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ ¹ ² רז ישראלי, הלך לעולמו הזמר והשחקן הרב מרדכי "פופיק" ארנון, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2020
^ ¹ ² שבתאי לביא, שלושה גידלתי, מעריב, 6 בספטמבר 1979
^ דף פופיק ארנון, אלבום משפחה, מוזיאון ראשון לציון
^ צבי לביא, המסורת והפחד בבי"ס כדורי, מעריב, 2 בינואר 1959
^ פופיק עושה קריירה, מעריב, 10 בספטמבר 1963
^ אלדוראדו, חרות, 24 במרץ 1963
^ איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם", מעריב, 3 בספטמבר 1963
^ כל העולם במת צילומים..., מעריב, 6 באוגוסט 1974
^ הילדים משחקים ילדים, מעריב, 4 באוגוסט 1975
^ יעקב העליון, עזית היא כלב לעומת פופיי, מעריב, 26 באוגוסט 1971
^ יעקב העליון, שחקנים מחפשים אלוהים, מעריב, 23 ביולי 1975
^ ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה), מעריב, 2 בנובמבר 1976
^ לוי יצחק הירושלמי, בנות בישיבה, מעריב, 24 בספטמבר 1976
^ ערן יסעור, ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים", מעריב, 27 בדצמבר 1982
^ נחום ברנע, אלטרנטיבה, דבר, 18 ביולי 1980
^ מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, צריך עיון, י"ט אלול תשע"ז
^ "צער גדול" : אושיק לוי נפרד מפופיק ארנון ישראל היום, רותי קדוש, 5 בינואר 2020

[מרדכי-1] ¹ ² רז ישראלי, הלך לעולמו הזמר והשחקן הרב מרדכי "פופיק" ארנון, באתר ישראל היום, 3 בינואר 2020

[שבתאי-2] ¹ ² שבתאי לביא, שלושה גידלתי, מעריב, 6 בספטמבר 1979

[3] דף פופיק ארנון, אלבום משפחה, מוזיאון ראשון לציון

[4] צבי לביא, המסורת והפחד בבי"ס כדורי, מעריב, 2 בינואר 1959

[5] פופיק עושה קריירה, מעריב, 10 בספטמבר 1963

[6] אלדוראדו, חרות, 24 במרץ 1963

[7] איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם", מעריב, 3 בספטמבר 1963

[8] כל העולם במת צילומים..., מעריב, 6 באוגוסט 1974

[9] הילדים משחקים ילדים, מעריב, 4 באוגוסט 1975

[10] יעקב העליון, עזית היא כלב לעומת פופיי, מעריב, 26 באוגוסט 1971

[11] יעקב העליון, שחקנים מחפשים אלוהים, מעריב, 23 ביולי 1975

[12] ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה), מעריב, 2 בנובמבר 1976

[13] לוי יצחק הירושלמי, בנות בישיבה, מעריב, 24 בספטמבר 1976

[14] ערן יסעור, ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים", מעריב, 27 בדצמבר 1982

[15] נחום ברנע, אלטרנטיבה, דבר, 18 ביולי 1980

[16] מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, צריך עיון, י"ט אלול תשע"ז

[17] "צער גדול" : אושיק לוי נפרד מפופיק ארנון ישראל היום, רותי קדוש, 5 בינואר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ===חזרתו בתשובה===
-בעקבות השבר של [[מלחמת יום כיפורים]] והשהות בחזית, ובמקביל משבר אישי בשל גירושין החל בחיפוש עצמי. בשנת [[1975]] [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]]{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|שחקנים מחפשים אלוהים|1975/07/23|02503}}}} ולא שב להופיע. הוא עבר לירושלים ולמד ב[[ישיבת אור שמח]].{{הערה|{{מעריב||ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה)|1976/11/02|00620}}}} בשנת [[1976]] החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב [[אברהם רביץ]] ו[[איקא ישראלי]].{{הערה|{{מעריב|לוי יצחק הירושלמי|בנות בישיבה|1976/09/24|09901}}}} ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב [[ידוען|ידוענים]] מתחום ה[[בידור]] וה[[אמנות]] של [[שנות ה-70]], יחד עם [[אורי זוהר]], [[אלונה איינשטיין]], [[איקא ישראלי]] ו[[ניסים מנחם]] (מצמד [[הפרברים]]). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת [[שערי חסד]] החרדית ב[[ירושלים]],{{הערה|{{מעריב|ערן יסעור|ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים"|1982/12/27|03600}}}} ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי [[תדמית]] במגזר ה[[חרדים|חרדי]]. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם [[אורי זוהר]] שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק.{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|אלטרנטיבה|1980/07/18|03400}}}}
+בעקבות השבר של [[מלחמת יום הכיפורים]] והשהות בחזית, ובמקביל משבר אישי בשל גירושין החל בחיפוש עצמי. בשנת [[1975]] [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]]{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|שחקנים מחפשים אלוהים|1975/07/23|02503}}}} ולא שב להופיע. הוא עבר לירושלים ולמד ב[[ישיבת אור שמח]].{{הערה|{{מעריב||ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה)|1976/11/02|00620}}}} בשנת [[1976]] החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב [[אברהם רביץ]] ו[[איקא ישראלי]].{{הערה|{{מעריב|לוי יצחק הירושלמי|בנות בישיבה|1976/09/24|09901}}}} ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב [[ידוען|ידוענים]] מתחום ה[[בידור]] וה[[אמנות]] של [[שנות ה-70]], יחד עם [[אורי זוהר]], [[אלונה איינשטיין]], [[איקא ישראלי]] ו[[ניסים מנחם]] (מצמד [[הפרברים]]). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת [[שערי חסד]] החרדית ב[[ירושלים]],{{הערה|{{מעריב|ערן יסעור|ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים"|1982/12/27|03600}}}} ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי [[תדמית]] במגזר ה[[חרדים|חרדי]]. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם [[אורי זוהר]] שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק.{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|אלטרנטיבה|1980/07/18|03400}}}}
 בשנת [[2004]] יצא אלבום הסולו היחיד שלו במהדורה מחודשת על גבי [[תקליטור]].