טודרוס הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:30, 23 בספטמבר 2021

טודרוס הכהן (טברי"א^[1]) היה רבה של המושבה ראש פינה ומושבות הגליל העליון.

תולדות חייו

נולד לאביו הרב יוסף אריה זילברמן, רבה של מוינשט שברומניה (לימים, כיהן כרבה הראשון של ראש פינה, שרוב מייסדיה היו בני מוינשט). עלה עם משפחתו לארץ ישראל בעלייה הראשונה, והתגורר בערי הצפון צפת, טבריה וחיפה. נשא את בתו של ר' שמואל אהרן ויליקר, מראשי כולל רייסין וחסידי סלונים בטבריה. כפי הנראה, היה ממונה מטעם "כולל רומניה" בטבריה.

בשנת 1891 מילא את מקום אביו כרבן של ראש פינה ומושבות הגליל העליון^[2]. בשנת 1902 ערער השוחט ובודק של ראש פינה על רבנותו, וראשי הרבנים בצפת ובטבריה, הספרדים והאשכנזים, פסקו לטובתו^[3].

פעל רבות בתחום ההמצוות התלויות בארץ. הוא התכתב בעניינים אלו עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק^[4]. הוא תיקן שבכל יום משגיח מיוחד יקטוף את פירות העורלה וישליכם, כדי שלא יבואו לידי איסור^[5] הוא הסדיר את מכירת הקרקעות לנכרי לפני שנת השמיטה במושבות הגליל ובזכרון יעקב^[6] וכשהתמנה הרב קוק לרבן של יפו והמושבות (1904) עשה זאת בשליחותו^[7]. הוא ניסה למנוע מהאיכרים לנהוג לפי היתרו של רבה האשכנזי של טבריה, יחיאל מיכל היילפרין, שהתיר לבתע מלאכות דאורייתא על ידי יהודים בקרקע שנמכרה לגוי^[8]. מאידך, בשנת השמיטה ה'תר"ע התעוררה מחלוקת גדולה אודות מכירת קרקעות לנכרים שביצע בראש פינה. רבני הספרדים בצפת, הרב ישמעאל הכהן והרב חיים סתהון, טענו שהמכירה לא בוצעה כדין ולכן לא חלה^[9].

נפטר בכ"ו בטבת ה'תרע"ה ונקבר בבית הקברות בראש פינה^[10].

הערות שוליים

^ ראשי תיבות של טודרוס בן רבי יוסף אריה.
^ יסוד המעלה, מטולה, משמר הירדן ומחניים.
^ ראו שו"ת "מפי אהרן" לרבי אהרן בכור אלחדיף, חושן משפט סימן כ.
^ משפט כהן תשובות סד ו-סז; אגרות חמדה עמ' 237; אגרות הראי"ה חלק א אגרת ר וראו שם אגרת שכג.
^ <<<<<<ארץ חמדה שלו>>>>>.
^ שבה נמנע הרב המקומי, שמחה בונים אוסוביצקי, מלעסוק בהיתר המכירה. ראו באגרת שמופיעה אצל פוס, עמ' 37.
^ אגרות הראי"ה א אגרת ר.
^ אגרות חמדה עמ' 237. ראו אבני נזר יורה דעה תנח ובמאמרו של פוס, להלן ב"לקריאה נוספת".
^ ראו אצל הרב אליהו ילוז, "יש מאין" חלק ב חושן משפט סימן כו. וראו אגרות הראי"ה חלק א אגרת שכג.
^ ראו תמונת מצבתו כאן.

[1] ראשי תיבות של טודרוס בן רבי יוסף אריה.

[2] יסוד המעלה, מטולה, משמר הירדן ומחניים.

[3] ראו שו"ת "מפי אהרן" לרבי אהרן בכור אלחדיף, חושן משפט סימן כ.

[4] משפט כהן תשובות סד ו-סז; אגרות חמדה עמ' 237; אגרות הראי"ה חלק א אגרת ר וראו שם אגרת שכג.

[5] <<<<<<ארץ חמדה שלו>>>>>.

[6] שבה נמנע הרב המקומי, שמחה בונים אוסוביצקי, מלעסוק בהיתר המכירה. ראו באגרת שמופיעה אצל פוס, עמ' 37.

[7] אגרות הראי"ה א אגרת ר.

[8] אגרות חמדה עמ' 237. ראו אבני נזר יורה דעה תנח ובמאמרו של פוס, להלן ב"לקריאה נוספת".

[9] ראו אצל הרב אליהו ילוז, "יש מאין" חלק ב חושן משפט סימן כו. וראו אגרות הראי"ה חלק א אגרת שכג.

[10] ראו תמונת מצבתו כאן.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בשנת [[1891]] מילא את מקום אביו כרבן של [[ראש פינה]] ומושבות הגליל העליון{{הערה|[[יסוד המעלה]], [[מטולה]], [[משמר הירדן]] ו[[מחניים]].}}. בשנת 1902 ערער ה[[שחיטה (הלכה)|שוחט ובודק]] של ראש פינה על רבנותו, וראשי הרבנים בצפת ובטבריה, הספרדים והאשכנזים, פסקו לטובתו{{הערה|ראו שו"ת "מפי אהרן" לרבי [[אהרן בכור אלחדיף]], חושן משפט סימן כ.}}.
-פעל רבות בתחום ה[[המצוות התלויות בארץ]]. הוא התכתב בעניינים אלו עם הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|[[משפט כהן]] תשובות סד ו-סז; אגרות חמדה עמ' 237; [[אגרות הראי"ה]] חלק א אגרת ר וראו שם אגרת שכג.}}. הוא הסדיר את [[היתר המכירה|מכירת הקרקעות לנכרי]] לפני שנת ה[[שמיטה]] במושבות הגליל וב[[זכרון יעקב]]{{הערה|שבה נמנע הרב המקומי, [[שמחה בונים אוסוביצקי]], מלעסוק בהיתר המכירה. ראו באגרת שמופיעה אצל פוס, עמ' 37.}} וכשהתמנה הרב קוק לרבן של [[יפו]] והמושבות ([[1904]]) עשה זאת בשליחותו{{הערה|אגרות הראי"ה א אגרת ר.}}. הוא ניסה למנוע מהאיכרים לנהוג לפי היתרו של רבה האשכנזי של טבריה,  [[יחיאל מיכל היילפרין]], שהתיר לבתע מלאכות דאורייתא על ידי יהודים בקרקע שנמכרה לגוי{{הערה|אגרות חמדה עמ' 237. ראו [[אבני נזר]] יורה דעה תנח ובמאמרו של פוס, להלן ב"לקריאה נוספת".}}. מאידך, בשנת השמיטה [[ה'תר"ע]] התעוררה מחלוקת גדולה אודות [[היתר מכירה|מכירת קרקעות לנכרים]] שביצע בראש פינה. רבני הספרדים בצפת, הרב [[ישמעאל בן פנחס הכהן|ישמעאל הכהן]] והרב [[חיים סתהון]], טענו שהמכירה לא בוצעה כדין ולכן לא חלה{{הערה|ראו אצל הרב [[אליהו ילוז]], "יש מאין" חלק ב חושן משפט סימן כו. וראו אגרות הראי"ה חלק א אגרת שכג.}}.
+פעל רבות בתחום ה[[המצוות התלויות בארץ]]. הוא התכתב בעניינים אלו עם הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|[[משפט כהן]] תשובות סד ו-סז; אגרות חמדה עמ' 237; [[אגרות הראי"ה]] חלק א אגרת ר וראו שם אגרת שכג.}}. הוא תיקן שבכל יום משגיח מיוחד יקטוף את פירות ה[[עורלה]] וישליכם, כדי שלא יבואו לידי איסור{{הערה|<<<<<<ארץ חמדה שלו>>>>>.}} הוא הסדיר את [[היתר המכירה|מכירת הקרקעות לנכרי]] לפני שנת ה[[שמיטה]] במושבות הגליל וב[[זכרון יעקב]]{{הערה|שבה נמנע הרב המקומי, [[שמחה בונים אוסוביצקי]], מלעסוק בהיתר המכירה. ראו באגרת שמופיעה אצל פוס, עמ' 37.}} וכשהתמנה הרב קוק לרבן של [[יפו]] והמושבות ([[1904]]) עשה זאת בשליחותו{{הערה|אגרות הראי"ה א אגרת ר.}}. הוא ניסה למנוע מהאיכרים לנהוג לפי היתרו של רבה האשכנזי של טבריה,  [[יחיאל מיכל היילפרין]], שהתיר לבתע מלאכות דאורייתא על ידי יהודים בקרקע שנמכרה לגוי{{הערה|אגרות חמדה עמ' 237. ראו [[אבני נזר]] יורה דעה תנח ובמאמרו של פוס, להלן ב"לקריאה נוספת".}}. מאידך, בשנת השמיטה [[ה'תר"ע]] התעוררה מחלוקת גדולה אודות [[היתר מכירה|מכירת קרקעות לנכרים]] שביצע בראש פינה. רבני הספרדים בצפת, הרב [[ישמעאל בן פנחס הכהן|ישמעאל הכהן]] והרב [[חיים סתהון]], טענו שהמכירה לא בוצעה כדין ולכן לא חלה{{הערה|ראו אצל הרב [[אליהו ילוז]], "יש מאין" חלק ב חושן משפט סימן כו. וראו אגרות הראי"ה חלק א אגרת שכג.}}.
 נפטר ב[[כ"ו בטבת]] [[ה'תרע"ה]] ונקבר בבית הקברות בראש פינה{{הערה|ראו תמונת מצבתו [http://212.199.162.70/viewtopic.php?t=8221 כאן].}}.