מרטין (חברה לייצור כלי נגינה) – הבדלי גרסאות

**מרטין**
נתונים כלליים
מייסדים	כריסטיאן פרידריך מרטין
תקופת הפעילות	1833–הווה (כ־191 שנים)
מיקום המטה	Nazareth
מוצרים עיקריים	גיטרה
	www.martinguitar.com

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:58, 23 בספטמבר 2021

חברת מרטין (שם רשמי באנגלית: C. F. Martin & Company) היא חברה אמריקאית לייצור כלי נגינה, המתמחה בגיטרות אקוסטיות, אך ייצרה גם גיטרות חשמליות וקלאסיות, מנדולינות ויוקולילים. החברה נוסדה בשנת 1833 על-ידי כריסטיאן פרדריק מרטין, בונה גיטרות שהיגר מגרמניה, ובנה את הגיטרות הראשונות בארצות-הברית. מאז שמרה החברה על מעמדה המוביל בעיצוב ובייצור גיטרות אקוסטיות באיכות גבוהה, ומיוחסים לה מספר המצאות, שכלולים ועיצובים מרכזיים בהיסטוריה של הגיטרה המודרנית.

היסטוריה

מייסד החברה ונשיאה הראשון, כריסטיאן פרדריק מרטין, נולד בשנת 1794 בנסיכות הבוחר מסקסוניה. הוא היה בן למשפחת נגרים, ואביו אף הוא עסק בבניית גיטרות. מרטין הצעיר התלמד כשוליה בסדנתו של בונה גיטרות החשוב בתקופתו בוינה, יוהאן גאורג שטאופר^[1].

באותה תקופה שוייכו בוני הגיטרות בסקסוניה לגילדה של בוני הרהיטים, ונתבעו על-ידי הגילדה של בוני הכינורות, שדרשה בלעדיות על ייצור כלי-נגינה. עקב עימות זה היגר מרטין לארצות-הברית בשנת 1833, ופתח את הסדנה שלו בשכונת טרייבקה בניו-יורק, עם חנות כלי-נגינה בחזיתה. בשנת 2014, חנות זו הייתה עדיין ברשותו של כריסטיאן פרדריק מרטין החמישי, בן-בן-בן-נכדו והמנהל הכללי של "כ.פ. מרטין וחברתו", שנשארה בבעלות משפחתית. המילים "EST. 1833" (קיצור של "נוסד בשנת 1833") עדיין מוטבעות מתחת ללוגו של החברה על מרבית הגיטרות שהיא מייצרת. בשנת 1838 עבר מפעל הייצור לעיר נאזארת ("נצרת") בפנסילבניה, שם הוא ממוקם עד היום. במפעל נמצא גם מוזיאון לתולדות החברה, המציג את חלקה בהיסטוריה של נגינת הגיטרה, ומוכר על-ידי המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים בארצות-הברית.

במאה ה-19 היו הגיטרות קטנות אף מגיטרות קלאסיות של המאה ה-21, ובעלות מיתרים שזורים ממעי בקר, שהמתח שלהם היה נמוך והפיקו צליל חלש יחסית. בתקופה שבה הגברת קול חשמלית עדיין לא הומצאה, חולשה זו הקשתה על שילוב גיטרות בתזמורות ובלהקות של כלי-נגינה אחרים. חברת מרטין הייתה בין חלוצי פיתוח הגיטרה האקוסטית המודרנית, המצויידת במיתרי מתכת בעלי מתח חזק בהרבה, ומפיקה צליל רם וצלול, שהשפיע רבות על התפתחות המוזיקה הפופולרית. הגדלת מתח המיתרים עד פי שניים ויותר הצריכה שינויי תכנון ובנייה רבים. בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר גיטרות באירופה עשו שימוש בתמוכות פנימיות (Guitar bracing) בצורת סולם או מניפה, חברת מרטין הייתה בין מספר בוני גיטרות חלוציים בארצות הברית שחידשו תמוכות פנימיות מוצלבות (X-bracing). תצורה זו מאפשרת מתח מיתרים גדול יותר, ומשמשת כיום בכמעט כל הגיטרות האקוסטיות בעולם.

חידוש נוסף של החברה במאה ה-19 היה בהיבט חיוני אחר של מבנה הגיטרה: שיטת חיבור צוואר הגיטרה לגוף. החברה שאלה מתעשיית הרהיטים חיבור חזק יותר בשיטת "זנב יונה" (Dovetail joint), שאף היא הפכה לתקן ברוב הגדול של גיטרות אקוסטיות. רק החל מסוף המאה ה-20, יצרניות רבות של גיטרות אקוסטיות עברו להשתמש בחיבור פשוט יותר מסוג bolt-on, בדומה לזה הנפוץ בגיטרות חשמליות, אך חברת מרטין ממשיכה לשמור אמונים לחיבור זנב היונה, שלדעתם מעביר טוב יותר את רטט הצליל מצוואר הגיטרה לתבת התהודה.

בראשית המאה ה-20 נוצרה דרישה בארצות הברית, במיוחד אצל זמרי ונגני קאנטרי, ג'אז ופולק לגיטרות בעלות צליל חזק יותר, שיישמע גם במרחק מן הבמה ולא יוטבע על-ידי תזמורות כלי הנשיפה הנפוצות אז. בתגובה לדרישה זו עיצבו מהנדסי מרטין, החל משנת 1916, גיטרה בתצורה שאותה כינו "דרדנוט" (Dreadnought (guitar type)), בעלת גוף רחב ועמוק יותר, וצליל רם יותר. בכדי להמחיש את גודלו ועוצמתו, הדגם החדש נקרא בחברת מרטין על שמה של אוניית המערכה הבריטית אה"מ דרדנוט, שהייתה מפורסמת מאוד באותן שנים. תצורת הדרדנוט זכתה להצלחה מרובה, יוצרה מאז על-ידי מרבית יצרני הגיטרות האקוסטיות, וגם כיום היא בין הטיפוסים הפופולריים ביותר של גיטרה אקוסטית.

עד מלחמת העולם השנייה, רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של אשוחית סיטקה הגדל בהרי אדירונדאק (Adirondack Mountains) במדינת ניו-יורק), ולוח אחורי מעץ סיסם ברזילאי (Dalbergia nigra). שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב כריתת עצים ובירוא יערות, ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות וביחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות לגיטרות וינטג' (Vintage guitar) נדירות, שהפכו לפריטי אספנות מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר^[2]. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית השיווק העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.

בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21

החברה עדיין נמצאת בבעלות משפחת מרטין, ומאז שנת 1986 מנוהלת על-ידי כריסטיאן פרדריק מרטין הרביעי, הדור השישי למייסד החברה. היא כיום אחת החברות האמריקניות העתיקות ביותר שעדיין נמצאת בבעלות משפחתית.

בשנת 1990 ציינה החברה את הגיטרה ה-500,000 שייצרה בהיסטוריה שלה, ובשנת 2004 את הגיטרה המיליון. בשנת 2007 העסיקה החברה 600 איש.

כתגובה להצפת השוק בגיטרות אקוסטיות זולות, המיוצרות במפעלים מחוץ לארצות הברית, החלה מרטין לייצר גם דגמי גיטרות זולים יחסית במפעל במקסיקו השייך לה. רבים מדגמים אלו בנויים חלקית מעץ לבוד דחוס במיוחד, המיוצר במפעלי החברה ומכונה על-ידיהם High Pressure Laminate ובראשי תבות HPL. לעיתים הם גם עושים שימוש בחומרים סינתטיים ומרוכבים לחלקים אחרים כמו לוח האצבוע. במקביל ממשיכה החברה במפעלה בפנסילבניה לבנות בעבודת יד דגמים איכותיים ויקרים, הבנויים מעץ "מלא", מעצים מובחרים הידועים בתכונותיהם המוסיקליות, כמו אשוחית סיטקה או ארז ללוח הקדמי, סיסם הודי או מהגוני ללוח האחורי, והובנה ללוח האצבוע.

גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני בלוגראס, פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות רוק אקוסטי, פופ, בלוז, פינגר סטייל ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית באולפן ההקלטות, במופעי "אנפלאגד", וכמימד נוסף ברפרטואר של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל אריק קלפטון וג'ון מאייר. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות דמויות וינטג', אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעתים בעיצוב של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות קודמות של החברה.

עם זאת, בשנים האחרונות מנסה החברה לפנות גם לציבור גיטריסטים צעיר ומודרני יותר, בדגמים פחות-יקרים המותאמים להופעה במשותף עם כלי-נגינה אלקטרוניים, ומדגישים תכונות מעשיות כגון הגברה חשמלית-אקוסטית, נוחות נגינה וחסינות למשוב אקוסטי.

גלריה: אמנים עם גיטרות מרטין

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרטין בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מרטין (באנגלית)

מרטין, ברשת החברתית פייסבוק
מרטין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מרטין, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

^ The History of CF Martin & Co, an American Institution, Michael Heatley, Guitar.com. July 20, 2018.
^ Bennett, B. C. (2016). The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones. Economic Botany, 70(1), 49-63.‏

[היטלי18-1] The History of CF Martin & Co, an American Institution, Michael Heatley, Guitar.com. July 20, 2018.

[בנט16-2] Bennett, B. C. (2016). The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones. Economic Botany, 70(1), 49-63.‏

[1]

[2]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:C.F.Martin Factory38 (clip).jpg|שמאל|ממוזער|246px|תמוכות בתצורת X על הצד הפנימי של לוח התהודה: חידוש של חברת מרטין הנהוג כיום בכל גיטרה אקוסטית כמעט. בלוח השמאלי התמוכות מגולפות על-מנת להקל עוד יותר ממשקלו.]]
 [[קובץ:Martin D28 Acoustic Guitar.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גיטרה אקוסטית בעיצוב ה"דרדנוט", שפותח בחברת מרטין בראשית [[המאה ה-20]]]]
-מייסד החברה ונשיאה הראשון, כריסטיאן פרדריק מרטין, נולד בשנת 1794 ב[[נסיכות הבוחר מסקסוניה]]. הוא היה בן למשפחת [[נגר]]ים, ואביו אף הוא עסק בבניית גיטרות. מרטין הצעיר התלמד כשוליה בסדנתו של בונה גיטרות החשוב בתקופתו ב[[וינה]], יוהאן גאורג שטאופר{{הערה|[https://guitar.com/guides/essential-guide/martin-guitar-history/ The History of CF Martin & Co, an American Institution], Michael Heatley, '''Guitar.com'''. July 20, 2018. }}.
+מייסד החברה ונשיאה הראשון, כריסטיאן פרדריק מרטין, נולד בשנת 1794 ב[[נסיכות הבוחר מסקסוניה]]. הוא היה בן למשפחת [[נגר]]ים, ואביו אף הוא עסק בבניית גיטרות. מרטין הצעיר התלמד כשוליה בסדנתו של בונה גיטרות החשוב בתקופתו ב[[וינה]], יוהאן גאורג שטאופר{{הערה|שם=היטלי18|[https://guitar.com/guides/essential-guide/martin-guitar-history/ The History of CF Martin & Co, an American Institution], Michael Heatley, '''Guitar.com'''. July 20, 2018. |כיוון=שמאל}}.
 באותה תקופה שוייכו בוני הגיטרות בסקסוניה ל[[גילדה]] של בוני הרהיטים, ונתבעו על-ידי הגילדה של בוני ה[[כינור]]ות, שדרשה בלעדיות על ייצור כלי-נגינה. עקב עימות זה [[הגירה לארצות הברית|היגר]] מרטין לארצות-הברית בשנת 1833, ופתח את הסדנה שלו בשכונת [[טרייבקה]] ב[[ניו-יורק]], עם חנות כלי-נגינה בחזיתה. בשנת 2014, חנות זו הייתה עדיין ברשותו של כריסטיאן פרדריק מרטין החמישי, בן-בן-בן-נכדו וה[[מנהל כללי|מנהל הכללי]] של "כ.פ. מרטין וחברתו", שנשארה בבעלות משפחתית. המילים "EST. 1833" (קיצור של "נוסד בשנת 1833") עדיין מוטבעות מתחת ל[[לוגו]] של החברה על מרבית הגיטרות שהיא מייצרת. בשנת 1838 עבר מפעל הייצור לעיר נאזארת ("[[נצרת]]") ב[[פנסילבניה]], שם הוא ממוקם עד היום. במפעל נמצא גם [[מוזיאון]] לתולדות החברה, המציג את חלקה בהיסטוריה של נגינת הגיטרה, ומוכר על-ידי [[המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים]] בארצות-הברית.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 בראשית המאה ה-20 נוצרה דרישה בארצות הברית, במיוחד אצל זמרי ונגני [[קאנטרי]], [[ג'אז]] ו[[פולק]] לגיטרות בעלות צליל חזק יותר, שיישמע גם במרחק מן הבמה ולא יוטבע על-ידי תזמורות [[כלי נשיפה ממתכת|כלי הנשיפה]] הנפוצות אז. בתגובה לדרישה זו עיצבו מהנדסי מרטין, החל משנת 1916, גיטרה בתצורה שאותה כינו "דרדנוט" {{אנג|Dreadnought (guitar type)}}, בעלת גוף רחב ועמוק יותר, וצליל רם יותר. בכדי להמחיש את גודלו ועוצמתו, הדגם החדש נקרא בחברת מרטין על שמה של [[אוניית מערכה|אוניית המערכה]] הבריטית [[אה"מ דרדנוט]], שהייתה מפורסמת מאוד באותן שנים. תצורת הדרדנוט זכתה להצלחה מרובה, יוצרה מאז על-ידי מרבית יצרני הגיטרות האקוסטיות, וגם כיום היא בין הטיפוסים הפופולריים ביותר של גיטרה אקוסטית.
-עד [[מלחמת העולם השנייה]], רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של [[אשוחית סיטקה]] הגדל בהרי אדירונדאק {{אנג|Adirondack Mountains}} ב[[מדינת ניו-יורק]]), ולוח אחורי מעץ [[סיסם ברזילאי]] {{אנג|Dalbergia nigra}}. שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב [[כריתת עצים]] ו[[בירוא יערות]], ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות וביחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות לגיטרות וינטג' {{אנג|Vintage guitar}} נדירות, שהפכו לפריטי [[אספנות]] מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר{{הערה|Bennett, B. C. (2016). [https://link.springer.com/article/10.1007/s12231-016-9336-0 The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones]. '''Economic Botany''', 70(1), 49-63.‏}}. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית ה[[שיווק]] העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.
+עד [[מלחמת העולם השנייה]], רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של [[אשוחית סיטקה]] הגדל בהרי אדירונדאק {{אנג|Adirondack Mountains}} ב[[מדינת ניו-יורק]]), ולוח אחורי מעץ [[סיסם ברזילאי]] {{אנג|Dalbergia nigra}}. שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב [[כריתת עצים]] ו[[בירוא יערות]], ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות וביחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות לגיטרות וינטג' {{אנג|Vintage guitar}} נדירות, שהפכו לפריטי [[אספנות]] מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר{{הערה|שם=בנט16|Bennett, B. C. (2016). [https://link.springer.com/article/10.1007/s12231-016-9336-0 The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones]. '''Economic Botany''', 70(1), 49-63.‏|כיוון=שמאל}}. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית ה[[שיווק]] העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.
 == בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 ==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 כתגובה להצפת השוק בגיטרות אקוסטיות זולות, המיוצרות במפעלים מחוץ לארצות הברית, החלה מרטין לייצר גם דגמי גיטרות זולים יחסית במפעל ב[[מקסיקו]] השייך לה. רבים מדגמים אלו בנויים חלקית מ[[עץ לבוד]] דחוס במיוחד, המיוצר במפעלי החברה ומכונה על-ידיהם High Pressure Laminate וב[[ראשי תבות]] HPL. לעיתים הם גם עושים שימוש בחומרים סינתטיים ו[[חומר מרוכב|מרוכבים]] לחלקים אחרים כמו לוח האצבוע. במקביל ממשיכה החברה במפעלה בפנסילבניה לבנות בעבודת יד דגמים איכותיים ויקרים, הבנויים מעץ "מלא", מעצים מובחרים הידועים בתכונותיהם המוסיקליות, כמו [[אשוחית סיטקה]] או [[ארז]] ללוח הקדמי, [[סיסם הודי]] או [[מהגוני]] ללוח האחורי, ו[[הובנה]] ללוח האצבוע.
 [[קובץ:Eric clapton sportpaleis.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אריק קלפטון]] בהופעה עם גיטרה אקוסטית מתוצרת מרטין]]
-גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני [[בלוגראס]], פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות [[מוזיקת רוק|רוק אקוסטי]], [[פופ]], [[בלוז]], [[פינגר סטייל]] ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית ב[[אולפן הקלטות|אולפן ההקלטות]], במופעי "אנפלאגד", וכמימד נוסף ב[[רפרטואר]] של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל [[אריק קלפטון]] ו[[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]]. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות "דמויות וינטג'" {{אנג|Vintage guitar}}, אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעתים בעיצוב של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות קודמות של החברה.
+גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני [[בלוגראס]], פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות [[מוזיקת רוק|רוק אקוסטי]], [[פופ]], [[בלוז]], [[פינגר סטייל]] ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית ב[[אולפן הקלטות|אולפן ההקלטות]], במופעי "אנפלאגד", וכמימד נוסף ב[[רפרטואר]] של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל [[אריק קלפטון]] ו[[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]]. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות דמויות וינטג', אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעתים בעיצוב של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות קודמות של החברה.
-עם זאת, בשנים האחרונות מנסה החברה לפנות גם לציבור גיטריסטים צעיר ומודרני יותר, בדגמים פחות-יקרים המותאמים להופעה במשותף עם כלי-נגינה אלקטרוניים, ומדגישים תכונות מעשיות כגון הגברה חשמלית-אקוסטית, נוחות נגינה וחסינות ל[[משוב#דוגמה למשוב חיובי - משוב אקוסטי|פידבק אקוסטי]].
+עם זאת, בשנים האחרונות מנסה החברה לפנות גם לציבור גיטריסטים צעיר ומודרני יותר, בדגמים פחות-יקרים המותאמים להופעה במשותף עם כלי-נגינה אלקטרוניים, ומדגישים תכונות מעשיות כגון הגברה חשמלית-אקוסטית, נוחות נגינה וחסינות ל[[משוב#דוגמה למשוב חיובי - משוב אקוסטי|משוב אקוסטי]].
 == גלריה: אמנים עם גיטרות מרטין ==