יובל נח הררי – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור לנטעלי גבירץ |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 133: | שורה 133: | ||
[[קטגוריה:טבעונים ישראלים]] |
[[קטגוריה:טבעונים ישראלים]] |
||
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]] |
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד]] |
||
[[קטגוריה:זוכי פרס סטימצקי]] |
[[קטגוריה:זוכי פרס סטימצקי]] |
||
[[קטגוריה:בוגרי מרכז חינוך ליאו באק]] |
[[קטגוריה:בוגרי מרכז חינוך ליאו באק]] |
גרסה מ־18:18, 23 בספטמבר 2021
לידה |
24 בפברואר 1976 (בן 48) קריית אתא, ישראל |
---|---|
שם לידה | יובל נח הררי |
מדינה | ישראל |
עיסוק |
היסטוריון מסאי |
מקום לימודים | ג'יזס קולג', האוניברסיטה העברית בירושלים |
שפות היצירה | עברית |
תחום כתיבה | היסטוריה |
יצירות בולטות |
קיצור תולדות האנושות ההיסטוריה של המחר 21 מחשבות על המאה ה-21 |
הושפע מ | ג'ארד דיימונד, ס.נ. גואנקה |
פרסים והוקרה | דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של בריסל (27 בינואר 2020) |
http://www.ynharari.com | |
חתימה | |
יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו (נכון ל-2019) ביותר מ־35 מיליון עותקים.[1]
ביוגרפיה
הררי נולד במשפחה בת שלושה ילדים וגדל בקריית אתא. סביו עלו ארצה מלבנון וממזרח אירופה. אביו עבד כמהנדס ברפא"ל. הוא למד בכיתת מחוננים במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הוא התחיל בלימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים כבר בגיל 17, במסגרת העתודה האקדמית. הוא החל לשרת בחיל השריון, אולם שוחרר לאחר כמה חודשים בשל בעיה רפואית.
בשנים 1993–1998 למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. הוא עשה דוקטורט ב-Jesus College שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן, בשנים 1998–2002. עבודת הדוקטור עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-15–16 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. הוא השלים בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2003–2005.
הררי התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2003–2011 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה למדעים.
מחקריו עוסקים בעיקר בשלושה תחומים: היסטוריה צבאית של ימי-הביניים, ההיסטוריה של חוויית המלחמה, והיסטוריה עולמית.
נחשב מומחה גם בתחום האתיקה של בינה מלאכותית.[דרוש מקור]
ביולי 2018 בביקור בלוס אנגלס החליט לא לשתף פעולה עם הקונסוליה הישראלית בעיר, בנימוק שמבחינתו מדובר ב"זרוע ארוכה של מדיניות ממשלת ישראל אשר מגבילה את חופש התקשורת, הביטוי, היצירה והמחשבה", זאת כמחאה בין היתר על חוק הפונדקאות וחוק הלאום[2]. בראיון עימו אמר הררי כי “הספרים שלי מצליחים לשנות לטובה את הדימוי של ישראל בקרב קהלים מגוונים, מסין ועד טורקיה. עם זאת, אני מעדיף שלא להופיע כנציג רשמי של ממשלת ישראל הנוכחית, מכיוון שעבודתי כחוקר וכסופר מושתתת על היכולת לחקור, לחשוב ולכתוב באופן חופשי, ואילו ממשלת ישראל הנוכחית מערערת באופן שיטתי ומכוון את חופש התקשורת, חופש הביטוי וחופש המחשבה בישראל."[3].
פרסים
הררי זכה בפרס 'מונקאדו' למאמרים על היסטוריה של החברה להיסטוריה צבאית ופעמיים (2009 ו-2012) בפרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח שמעניקה האוניברסיטה העברית. ספרו קיצור תולדות האנושות זכה בפרס הספר האקדמי של השנה של איגוד המוציאים לאור האקדמיים הבריטי. ספרו ההיסטוריה של המחר זכה בפרס הנדלזבלאט שמוענק בגרמניה לספר כלכלי משפיע ומעורר מחשבות ובפרס 'הספר החכם של השנה' של האוניברסיטה היגלונית. ספרו 21 מחשבות על המאה ה-21 זכה כובד כספר הידע של השנה על ידי כתב העת הגרמני Bild der Wissenschaft.
בשנת 2015 זכה בפרס סטימצקי, המחולק לסופרים שספריהם היו הנמכרים ביותר בשנה החולפת[4].
בשנת 2018 היה מועמד (פינאליסט) לפרס יאן מיכלסקי (פרס יאן מיכלסקי, (צר'),על ספרו ההיסטוריה של המחר[5].
זכויות בעלי חיים
במהלך המחקר שערך בנושא המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית לצורך כתיבת ספרו "קיצור תולדות האנושות", נחשף הררי ליחס האדם כלפי בעלי החיים והחליט לאמץ אורח חיים טבעוני[6]. לטענתו, הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והדת בנויות על ניצול בקנה מידה עצום של מיליארדי חיות משק, תוך הכחשת הסבל שלהן[7]. הררי לוקח חלק בפעילויות התנועה לזכויות בעלי חיים: בדצמבר 2013 השתתף עם גארי יורופסקי בשני כנסים בנושא זכויות בעלי חיים שנערכו בתל אביב וברמת גן[7]. במאי 2015 השתתף עם אלכס הרשאפט בכנס לזכויות בעלי חיים שנערך באוניברסיטה העברית[8].
חיים אישיים
נשוי ליצחק יהב, בעבר מפיק מופעי תיאטרון וכיום מנהלו האישי.[9] השניים נישאו בקנדה. מתגוררים בכרמי יוסף.
ספריו
- קיצור תולדות האנושות - יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת דביר. הספר סוקר את מהלך ההיסטוריה האנושית מהופעת האדם ועד ימינו, תוך התמקדות בנקודות המפנה החשובות ותהליכי המפתח של ההיסטוריה. הספר זכה להצלחה עולמית, תורגם לכשלושים שפות ומכר כשמונה מיליון עותקים. עתיד לשמש בסיס לפרויקט דוקומנטרי, אותו יביים אסיף קפדיה (אנ') ויפיק רידלי סקוט[10].
- ההיסטוריה של המחר - יצא לאור במרץ 2015 בהוצאת דביר[11]. הספר חושף את האמונות והסיפורים שעיצבו את חיינו עד כה. הספר זכה בפרס יאן מיכלסקי.
- 21 מחשבות על המאה ה-21 - יצא לאור באוגוסט 2018, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.הספר מאגד מספר מאמרים, חלקם מבוססים על מאמרים שפורסמו כבר בעבר,[12] ודן בסוגיות הטכנולוגיות, הפוליטיות, החברתיות והקיומיות של המין האנושי בהמשך המאה ה-21.
- תולדות האנושות/ היסטוריה מאוירת-יצא לאור באוקטובר 2020 בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר הוא גרסת קומיקס דגיטלית המציגה את התפתחותו של האדם בכל רחבי כדור הארץ. זהו מסע הרפתקני אל העבר.
Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600
הספר "Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600" ("זכרונות צבאיים מתקופת הרנסאנס: מלחמה, היסטוריה וזהות") יצא לאור בשנת 2004 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של הררי.
Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550
הספר "Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550" ("מבצעים מיוחדים בעידן האבירות") יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מתאר את המבצעים המיוחדים בימי הביניים, כגון התנקשויות, חטיפות, פעולות חבלה והסתננויות. הוא מנסה להראות שהם מילאו תפקיד מכריע בעולם המלחמה של ימי הביניים ולעיתים היטו את הכף במערכה או במלחמה.
The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000
הספר "The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000" ("החוויה האולטימטיבית: התגלות בשדה הקרב ויצירתה של תרבות המלחמה המודרנית, 2000-1450") יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת Palgrave-Macmillan. הספר עוסק במקום של חוויית הפרט בתרבות המלחמה המערבית, ובוחן את הצורה שבה אנשים חווים מלחמה וחושבים עליה. הוא מתאר את היווצרותה של תרבות המלחמה המודרנית.
ביקורת
יש המותחים ביקורת על הררי בשל קביעות שאינן מבוססות ולעיתים אף סותרות את הקונצנזוס המדעי, ומצביעים על כשלים וסתירות פנימיות בשיטתו.
הפילוסוף פרופסור מאיר בוזגלו, מבקר חלק מהקביעות של הררי וטוען כי יש בספר תיאורים חדים ואף מבריקים, אולם לעיתים הם אינם עומדים בפני הביקורת, כמו הטיעון כי "ביסוד הפוליתיאיזם עומדת תפיסה מטפיזית האומרת שיש אל יחיד אדיש", או ההגדרה של אושר וסבל כמאזנים שונים של תחושות גופניות, וכן בדוגמאות נוספות.[13] עם זאת, בוזגלו מאוד ממליץ לקרוא את ספריו של הררי, משום שיש בהם הרבה אינפורמציה, הרבה מאוד תובנות מרתקות, מעוף ובעיקר עניין.
הכלכלן ד"ר אורי כץ טוען כי כתיבתו של הררי בנושאים כלכליים לוקה בבורות, חוסר הבנה ותקיפת אנשי קש. כך למשל תיאורו לגבי מקורות המהפכה התעשייתית עומד בסתירה מוחלטת לספרים ולמאמרים של בכירי החוקרים בהווה ובעבר, ובניגוד ל"עשרות ספרים עבי כרס" שנכתבו בנושא.[14]
ד"ר משה רט כתב כי "למרבה הצער, עיון בספריו מגלה שההילה שנקשרה לאיש רחוקה מאד מלהיות מוצדקת. ספריו ומאמריו של הררי מלאים בכשלים, שגיאות, סתירות עצמיות וחוסר הבנה מביך של רבים מהנושאים עליהם הוא כותב"[15] וכי "מאמרו של הררי (בנוגע לתרומה השולית של היהדות לאנושות) לוקה בכשלים לכל אורכו"[16]. ביחס למאמר זה כתב מיכאל אברהם כי "יובל נוח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו"[17].
הרב חיים נבון כתב כי "שני ספריו של יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר") הם פרויקט מרשים של היסטוריה ופילוסופיה, אך בכמה סוגיות אנושיות מרכזיות נראה שהאידאולוגיה גוברת על האמת"[18].
קו ביקורת נוסף מתמקד בכך שהררי מציג את מצבו של המין האנושי כיום דרך עדשה צרה של אתוס אינדיבידואליסטי נאו-ליברלי. דני גוטוויין קובע שספרו של הררי "21 מחשבות על המאה ה-21" מציג עמימות מכוונת שנמנעת מלבקר את מוקדי הכוח והשיח אותו הם מקדמים: "הוא מפקיע סוגיות אלה מהקשריהן החברתיים, מציג אותן כבלתי פתירות מבחינה פוליטית והופך את ההתמודדות אתן לעניין אישי"[19]. בדומה לגוטוויין, גיל חיזי טוען שהפרשנות שהררי מציג למגפת הקורונה ממשיכה להציב במרכז את יחסו של הפרט אל טכנולוגיות המידע, בהמשך לנטייתו של הררי להמעיט את הדיון בנושאי רווחה, התאגדויות חברתיות ותפיסות עולם תלויות תרבות[20]. תומר לביא מוסיף ומזהיר שעל פי תורתו המוסרית של הררי, היחיד עסוק בזכויותיו הפרטניות ונמנע מלהתחייב לחמלה לשאר בני המין האנושי[21].
בעקבות הסכמת הררי להשמטת דברי ביקורת על שלטון פוטין מהתרגום לרוסית של ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21", נמתחה ביקורת על בגידת הררי בערכים להם הוא עצמו מטיף[22]. הררי השיב לביקורת זו שללא הסכמתו לשינויים מעטים בספר, הספר לא היה מאושר לפרסום ברוסיה. הוא הוסיף שרוסיה היא מדינה לא דמוקרטית והוא לא היה מוכן לשנות את הרעיונות והמסרים המרכזיים אך את הדוגמאות היה מוכן לשנות כדי שהספר יצא לאור גם ברוסיה. הוא ציין "אני חושב שהתשלום של שינוי דוגמאות ספורות שווה את הרווח של הגעה לקהל הרוסי."[23]
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יובל נח הררי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אתר האינטרנט הרשמי של יובל נח הררי
- סרטונים בערוץ של יובל נח הררי, באתר יוטיוב
- יובל נח הררי, היסטוריה עולמית, 25 הרצאות מצולמות שהועברו במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית
- קובי מידן, ריאיון עם יובל נח הררי בתוכניתו "חוצה ישראל", דצמבר 2011, חלק א, חלק ב
- קובי מידן, ריאיון עם יובל נח הררי בתוכניתו "חוצה ישראל", מאי 2015, חלק א, חלק ב
- ריאיון עם יובל נח הררי בידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים, נובמבר 2011
- ריאיון עם יובל נח הררי באתר "הגורם האנושי"
- איילת שני, הדרך אל האושר, באתר הארץ, 18 באפריל 2012
- יובל נח הררי, יובל נח הררי משוחח עם גארי יורופסקי על טבעונות, מיליטנטיות ועתיד האנושות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2013
- יניב מגל, ד"ר יובל נח הררי: "כסף ואלוהים הם משהו מדומיין", באתר גלובס, 3 בדצמבר 2013
- דניאל כהנמן, "העניים ימשיכו למות, העשירים יזכו לפטור", באתר כלכליסט, 7 במאי 2015
- יאיר שלג, זה ייגמר בבכי: סוף העולם לפי יובל נח הררי, באתר nrg, 27 בספטמבר 2015
- נחום ברנע, רגע לפני ששורפים את המכשפות, באתר "ידיעות אחרונות", 15 ביוני 2017
- אדר ריכטר, הצופן הסודי של ההיסטוריון הוויראלי ביותר בעולם, באתר מאקו, 6 בספטמבר 2018
- הלן לואיס, הגרדיאן, יובל נח הררי מצטרף למעמד הגורואים המומחים לכל דבר, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2018
- יניב חלילי, כשנפגשתי עם נתניהו, הוא בעיקר דיבר. כשנפגשתי עם מקרון, הוא בעיקר האזין, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בנובמבר 2018
- רותה קופפר, קיצור תולדות ההצלחה, באתר TheMarker, 6 בינואר 2019
- רודי קיסלר, יובל נח הררי, היסטוריה ורטוריקה, באתר "העוקץ", 29 באוגוסט 2019
- איאן פרקר, ניו יורקר, הימים הפרועים בלונדון, המדיטציה והפורשה: יובל נח הררי, קיצור תולדותיו, באתר הארץ, 15 באפריל 2020
- רותה קופפר, קיצור תולדות הסלב: ליובל נח הררי יש מעמד של גיבור על, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2020
- ממאמריו
- טרור מהו? מימי-הביניים ועד למאה העשרים ואחת, זמנים 108, סתיו 2009
- על דם, גזע ותרבות, אודיסאה 13, אוקטובר 2011
- לרגל יום זכויות בעלי החיים, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2011
- צריך להודות: העולם הזה מסובך מדי בשבילנו, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
- צדק חברתי במעבדה: הרפואה של העתיד תספק לעשירים חיי נצח, באתר הארץ, 28 ביוני 2012
- לאן נעלמו המלחמות?, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- אלוהים לא מת, הוא פוטר, באתר הארץ, 27 ביולי 2012
- עלייתה של האמונה החדשה ב"דת המידע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2013
- יובל נח הררי מציע נקודת מבט חדשה על גירוש הבריטים מישראל, באתר הארץ, 12 באפריל 2013
- יובל נח הררי מסביר מה אפשר ללמוד מהמדיטציה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
- האלים השתגעו, באתר בית אבי חי, 16 בינואר 2014
- מי אחראי על העתיד?, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2015
- ומה אם ליהדות לא היתה השפעה גדולה על המין האנושי?, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
- "אני מקווה שבני האדם יתעוררו בזמן", באתר "ידיעות אחרונות", 14 באפריל 2017
- מדוע הממשלה מפחדת מהאקדמיה, באתר "ידיעות אחרונות", 15 ביוני 2017
- האמת החילונית, באתר "ידיעות אחרונות", 31 באוגוסט 2017
- יובל נח הררי מציג: שאלות שצריך לשאול את הפוליטיקאים, לפני שנצביע עבורם, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2018
- לנצח את המוות, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באפריל 2020
- על כתביו
- דני גוטויין, כך נהפך יובל נח הררי לאידיאולוג של האליטות הליברליות, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ^ האתר של הררי, נצפה ב-1.9.21
- ^ איתמר אייכנר, החרם של ההיסטוריון הישראלי הנודע: "הממשלה מגבילה את חופש הביטוי", באתר ynet, 30 ביולי 2018
- ^ כשנפגשתי עם נתניהו, הוא בעיקר דיבר. כשנפגשתי עם מקרון, הוא בעיקר האזין ידיעות, המוסף לשבת, 08.11.2018
- ^ גילי איזיקוביץ, יובל נח הררי, עירית לינור, דויד גרוסמן ומירב הלפרין זכו בפרס סטימצקי, הארץ, 23 בדצמבר 2015
- ^ פרס יאן מיכלסקי על ספרו ההיסטוריה של המחר
- ^ חוצה ישראל עם קובי מידן - יובל נח הררי, בעמוד הפייסבוק של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 31 במאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
- ^ 1 2 ד"ר יובל נח הררי - חטאים שבין חיה לחברתה, במסגרת הכנס 'איך תשפוט אותנו ההיסטוריה', תיאטרון היהלום, רמת גן, 10 בדצמבר 2013
- ^ הרצאה חד- פעמית משותפת של דר' אלכס הרשאפט ופרופ' יובל נוח הררי בנושא: יחסי אדם- חיה: היסטוריה אנושית מול היסטוריה אישית, באתר הכל אודות ירושלים, מאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
- ^ נטעלי גבירץ, "יובל חושב שלהיסטוריון לא אמור להיות כסף", מאקו, 19 בפברואר 2020
- ^ וואלה! תרבות, יוצרי "הנוסע השמיני" ו"איימי" יביאו את "קיצור תולדות האנושות" למסכים, באתר וואלה!, 11 ביולי 2018
- ^ פרק ראשון מהספר באתר מאקו, לרגל צאת הספר
- ^ Lewis, Helen (15 באוגוסט 2018). "21 Lessons for the 21st Century by Yuval Noah Harari review – a guru for our times?". The Guardian. נבדק ב-17 באוקטובר 2018.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ מאיר בוזגלו, אידיאולוגיה באיצטלה מדעית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 9 באוגוסט 2015
- ^ אורי כץ, יובל נוח הררי והדת הקפיטליסטית, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
- ^ משה רט, מחשבותיו של יובל (המבולבל) נח הררי, באתר "מיסטריום" 5 בנובמבר 2015
- ^ תרומת היהדות לעולם - תשובה ליובל נח הררי, באתר לדעת להאמין
- ^ בתגובה למאמרו של פ' הררי: ומה אם ליהדות לא הייתה השפעה גדולה על המין האנושי?, באתר הרב מיכאל אברהם
- ^ חיים נבון, סילוף תולדות האנושות, באתר מידה, 7 באוקטובר 2015
- ^ כך נהפך יובל נח הררי לאידיאולוג של האליטות הליברליות, באתר www.haaretz.co.il
- ^ להזיז את ה"טכנולוגיה" ממרכז עלילת משבר הקורונה | גיל חיזי, באתר העוקץ, 2020-04-17
- ^ על מעשה עמלק והאתיקה של התהום | תומר לביא, באתר העוקץ, 2017-09-16
- ^ שגיא בן נון, צנזורה? התרגום הרוסי לספרו של יובל נח הררי משמיט ביקורת על פוטין, באתר וואלה!, 23 ביולי 2019;
איתן אורקיבי, האינטלקטואל, הפוסט־אמת והכוח, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019 - ^ יובל נח הררי, פרופ' יובל נח הררי מגיב בנוגע לצנזור התרגום הרוסי של ספרו, באתר הארץ, 25 ביולי 2019
יובל נח הררי | |
---|---|
|
- היסטוריונים צבאיים ישראלים
- היסטוריונים של ימי הביניים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה
- חברי האקדמיה הצעירה הישראלית
- אתאיסטים ישראלים
- טבעונים ישראלים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד
- זוכי פרס סטימצקי
- בוגרי מרכז חינוך ליאו באק
- חוקרים להט"בים ישראלים
- זוכי פרס יאן מיכלסקי
- כרמי יוסף: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1976