מרטין (חברה לייצור כלי נגינה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: סגנון וקישור פנימי
שורה 28: שורה 28:
גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני [[בלוגראס]], פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות [[מוזיקת רוק|רוק אקוסטי]], [[פופ]], [[בלוז]], [[פינגר סטייל]] ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית ב[[אולפן הקלטות|אולפן ההקלטות]], במופעי "אנפלאגד", וכמימד נוסף ב[[רפרטואר]] של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל [[אריק קלפטון]] ו[[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]]. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות דמויות וינטג', אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעתים בעיצוב של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות קודמות של החברה.
גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני [[בלוגראס]], פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות [[מוזיקת רוק|רוק אקוסטי]], [[פופ]], [[בלוז]], [[פינגר סטייל]] ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית ב[[אולפן הקלטות|אולפן ההקלטות]], במופעי "אנפלאגד", וכמימד נוסף ב[[רפרטואר]] של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל [[אריק קלפטון]] ו[[ג'ון מאייר (מוזיקאי)|ג'ון מאייר]]. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות דמויות וינטג', אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעתים בעיצוב של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות קודמות של החברה.


עם זאת, בשנים האחרונות מנסה החברה לפנות גם לציבור גיטריסטים צעיר ומודרני יותר, בדגמים פחות-יקרים המותאמים להופעה במשותף עם כלי-נגינה אלקטרוניים, ומדגישים תכונות מעשיות כגון הגברה חשמלית-אקוסטית, נוחות נגינה וחסינות ל[[משוב#דוגמה למשוב חיובי - משוב אקוסטי|משוב אקוסטי]].
עם זאת, בשנים האחרונות מנסה החברה לפנות גם לציבור גיטריסטים צעיר ומודרני יותר, בדגמים פחות-יקרים המותאמים להופעה במשותף עם כלי-נגינה אלקטרוניים, ומדגישים תכונות מעשיות כגון הגברה חשמלית-אקוסטית, חומרים עמידים, נוחות נגינה וחסינות ל[[משוב#דוגמה למשוב חיובי - משוב אקוסטי|משוב אקוסטי]].

החברה כיום שומרת על מעמדה כאחת היצרניות המובילות של גיטרות אקוסטיות, בארה"ב ובעולם, במרבית רמות המחיר פרט לנמוכות ביותר. החל ממחירים הנקובים במאות דולרים מתחרה החברה בגיטרות זולות רבות המיוצרות ברחבי העולם, ב[[קנדה]], ב[[מקסיקו]], ב[[אירופה]], ובעיקר ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]]. ברמות המחיר הבינוניות מתחרה החברה מול יצרנים כ[[גיטרות טיילור|טיילור]], [[ימאהה]], [[טקמיני גיטרות|טקמיני]], [[אפיפון]] ועוד. ברמות המחיר הגבוהות והיוקרתיות ביותר, המתחרה המסורתית של מרטין מאז ראשית המאה ה-20 היא [[גיבסון (חברה)|גיבסון]], מאז שנות ה-80 גם טיילור, וכן מספר רב של בוני-גיטרות "בוטיק" בעבודת-יד לפי הזמנה.


== גלריה: אמנים עם גיטרות מרטין ==
== גלריה: אמנים עם גיטרות מרטין ==

גרסה מ־13:08, 24 בספטמבר 2021

מרטין
נתונים כלליים
מייסדים כריסטיאן פרידריך מרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1833–הווה (כ־191 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה Nazareth עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.martinguitar.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חברת מרטין (שם רשמי באנגלית: C. F. Martin & Company) היא חברה אמריקאית לייצור כלי נגינה, המתמחה בגיטרות אקוסטיות, אך ייצרה גם גיטרות חשמליות וקלאסיות, מנדולינות ויוקולילים. החברה נוסדה בשנת 1833 על-ידי כריסטיאן פרדריק מרטין, בונה גיטרות שהיגר מגרמניה, ובנה את הגיטרות הראשונות בארצות-הברית. מאז שמרה החברה על מעמדה המוביל בעיצוב ובייצור גיטרות אקוסטיות באיכות גבוהה, ומיוחסים לה מספר המצאות, שכלולים ועיצובים מרכזיים בהיסטוריה של הגיטרה המודרנית.

היסטוריה

תמוכות בתצורת X על הצד הפנימי של לוח התהודה: חידוש של חברת מרטין הנהוג כיום בכל גיטרה אקוסטית כמעט. בלוח השמאלי התמוכות מגולפות על-מנת להקל עוד יותר ממשקלו.
גיטרה אקוסטית בעיצוב ה"דרדנוט", שפותח בחברת מרטין בראשית המאה ה-20

מייסד החברה ונשיאה הראשון, כריסטיאן פרידריך מרטין (Christian Frederick Martin), נולד בשנת 1794 בנסיכות הבוחר מסקסוניה. הוא היה בן למשפחת נגרים, ואביו אף הוא עסק בבניית גיטרות. בהיותו בן 15 החל להתלמד כשוליה בסדנתו של יוהאן גאורג שטאופר (Johann Georg Stauffer), בונה גיטרות החשוב בתקופתו בוינה[1].

באותה תקופה שוייכו בוני הגיטרות בסקסוניה לגילדה של בוני הרהיטים, ונתבעו על-ידי הגילדה של בוני הכינורות, שדרשה בלעדיות על ייצור כלי-נגינה. עקב עימות זה היגר מרטין לארצות-הברית בשנת 1833, ופתח את הסדנה שלו בשכונת טרייבקה בניו-יורק, עם חנות כלי-נגינה בחזיתה. בשנת 2014, חנות זו הייתה עדיין ברשותו של כריסטיאן פרדריק מרטין הרביעי, בן-בן-בן-נכדו והמנהל הכללי של "כ.פ. מרטין וחברתו", שנשארה בבעלות משפחתית. המילים "EST. 1833" (קיצור של "נוסד בשנת 1833") עדיין מוטבעות מתחת ללוגו של החברה על מרבית הגיטרות שהיא מייצרת[1].

בשנת 1838 עבר מפעל הייצור לעיר נאזארת ("נצרת") בפנסילבניה, שם הוא פועל עד היום. במפעל נמצא גם מוזיאון לתולדות החברה, המציג את חלקה בהיסטוריה של נגינת הגיטרה, ומוכר על-ידי המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים בארצות-הברית[1].

במאה ה-19 היו הגיטרות קטנות אף מגיטרות קלאסיות של המאה ה-21, ובעלות מיתרים שזורים ממעי בקר, שהמתח שלהם היה נמוך והפיקו צליל חלש יחסית. בתקופה שבה הגברת קול חשמלית עדיין לא הומצאה, חולשה זו הקשתה על שילוב גיטרות בתזמורות ובלהקות של כלי-נגינה אחרים. חברת מרטין הייתה בין חלוצי פיתוח הגיטרה האקוסטית המודרנית, המצויידת במיתרי מתכת בעלי מתח חזק בהרבה, ומפיקה צליל רם וצלול, שהשפיע רבות על התפתחות המוזיקה הפופולרית. הגדלת מתח המיתרים עד פי שניים ויותר הצריכה שינויי תכנון ובנייה רבים. בשנות ה-60 של המאה ה-19, כאשר גיטרות באירופה עשו שימוש בתמוכות פנימיות (Guitar bracing) בצורת סולם או מניפה, חברת מרטין הייתה בין מספר בוני גיטרות חלוציים בארצות הברית שחידשו תמוכות פנימיות מוצלבות (X-bracing). תצורה זו מאפשרת מתח מיתרים גדול יותר, ומשמשת כיום בכמעט כל הגיטרות האקוסטיות בעולם[1][2].

חידוש נוסף של החברה במאה ה-19 היה בהיבט חיוני אחר של מבנה הגיטרה: שיטת חיבור צוואר הגיטרה לגוף. החברה שאלה מתעשיית הרהיטים חיבור חזק יותר בשיטת "זנב יונה" (Dovetail joint), שאף היא הפכה לתקן ברוב הגדול של גיטרות אקוסטיות. רק החל מסוף המאה ה-20 עברה חברת טיילור, ובעקבותיה יצרניות נוספות של גיטרות אקוסטיות, להשתמש בחיבור פשוט יותר מסוג bolt-on הנפוץ בגיטרות חשמליות. אך חברת מרטין ממשיכה לשמור אמונים לחיבור זנב היונה, שלדעתם מעביר טוב יותר את רטט הצליל מצוואר הגיטרה לתבת התהודה.

בראשית המאה ה-20 נוצרה דרישה בארצות הברית, במיוחד אצל זמרי ונגני קאנטרי, ג'אז ופולק לגיטרות בעלות צליל חזק יותר, שיישמע גם במרחק מן הבמה ולא יוטבע על-ידי תזמורות כלי הנשיפה הנפוצות אז. בתגובה לדרישה זו עיצבו מהנדסי מרטין, החל משנת 1916, גיטרה בתצורה שאותה כינו "דרדנוט" (Dreadnought (guitar type)), בעלת גוף רחב ועמוק יותר, וצליל רם יותר. בכדי להמחיש את גודלו ועוצמתו, הדגם החדש נקרא בחברת מרטין על שמה של אוניית המערכה הבריטית אה"מ דרדנוט, שהייתה מפורסמת מאוד באותן שנים. תצורת הדרדנוט זכתה להצלחה מרובה, יוצרה מאז על-ידי מרבית יצרני הגיטרות האקוסטיות, וגם כיום היא בין הטיפוסים הפופולריים ביותר של גיטרה אקוסטית.

עד מלחמת העולם השנייה, רבים מדגמי הגיטרות המובחרים של מרטין נבנו עם לוח תהודה קדמי מעץ אדירונדאק (זן של אשוחית סיטקה הגדל בהרי אדירונדאק (Adirondack Mountains) במדינת ניו-יורק), ולוח אחורי מעץ סיסם ברזילאי (Dalbergia nigra) מיער האמזונאס. שני טיפוסי עצים אלו נכחדו מאז כמעט לחלוטין, עקב כריתת עצים ובירוא יערות, ולפיכך הם נדירים ביותר בגיטרות שנבנו מאז, ומוחלפים במיני עץ אחרים. בנוסף, מקובל אצל בוני ונגני גיטרות אקוסטיות מובחרות שהצליל שלהן משתבח במשך השנים, ככל שהעץ ממשיך להתייבש. כתוצאה מכך, גיטרות מרטין עתיקות וביחוד מלפני מלחמת העולם השנייה נחשבות לגיטרות וינטג' (Vintage guitar) נדירות, שהפכו לפריטי אספנות מבוקשים ויקרים, ובדרך-כלל נמכרות במחירים של 30 עד 70 אלף דולר[2]. תופעה זו תורמת להילת האיכות סביב הגיטרות של החברה, ותכופות מודגשת באסטרטגית השיווק העכשווית שלה, לצד ההיסטוריה והמסורת הארוכים שלה.

בסוף המאה ה-20 ובמאה ה-21

החברה עדיין נמצאת בבעלות משפחת מרטין, ומאז שנת 1986 מנוהלת על-ידי כריסטיאן פרדריק מרטין הרביעי, הדור השישי למייסד החברה. היא כיום אחת החברות האמריקניות העתיקות ביותר שעדיין נמצאת בבעלות משפחתית. בשנת 1990 ציינה החברה את הגיטרה ה-500,000 שייצרה בהיסטוריה שלה, ובשנת 2004 את הגיטרה המיליון. במאה ה-21 מעסיקה החברה כ-600 עובדים[1].

כתגובה להצפת השוק בגיטרות אקוסטיות זולות, המיוצרות במפעלים מחוץ לארצות הברית, החלה מרטין לייצר גם דגמי גיטרות זולים יחסית במפעל במקסיקו השייך לה. רבים מדגמים אלו בנויים חלקית מעץ לבוד דחוס במיוחד, המיוצר במפעלי החברה ומכונה על-ידיהם High Pressure Laminate ובראשי תבות HPL. לעיתים הם גם עושים שימוש בחומרים סינתטיים ומרוכבים לחלקים אחרים כמו לוח האצבוע. במקביל ממשיכה החברה במפעלה בפנסילבניה לבנות בעבודת יד דגמים איכותיים ויקרים, הבנויים מעץ "מלא", מעצים מובחרים הידועים בתכונותיהם המוסיקליות, כמו אשוחית סיטקה או ארז ללוח הקדמי, סיסם הודי או מהגוני ללוח האחורי, והובנה ללוח האצבוע.

אריק קלפטון בהופעה עם גיטרה אקוסטית מתוצרת מרטין

גיטרות מרטין מוכרות בעיקר כגיטרות "מסורתיות" במבנה שלהן, בעלות צליל אקוסטי עשיר ו"חם", המועדף במיוחד על נגני בלוגראס, פולק וקאנטרי, אך אהוד גם בסגנונות רוק אקוסטי, פופ, בלוז, פינגר סטייל ועוד. לעיתים קרובות הן משמשות להקלטה אקוסטית באולפן ההקלטות, במופעי "אנפלאגד", וכמימד נוסף ברפרטואר של גיטריסטים אשר רוב הזמן מנגנים על גיטרות חשמליות, למשל אריק קלפטון וג'ון מאייר. למשתמשים המעדיפים את התחושה והצליל המסורתיים מייעדת החברה את הדגמים הוותיקים שלה, אשר השתנו מעט בעשרות השנים האחרונות, וכן גרסאות דמויות וינטג', אשר במבנה, בחומרים ובעיטורים שלהן מחקות באופן נאמן אף יותר את דגמי מרטין ה"קלאסיים" משנות ה-30 וה-40. כאופציה נוספת בונה החברה גם גיטרות בהתאמה אישית, במיוחד לפי דרישות הלקוח. כמו-כן בונה החברה סדרות מוגבלות במספרן של גיטרות איכותיות ומעוטרות במיוחד, לעתים בעיצוב של גיטריסטים ידועי-שם, שמחירן עשוי להאמיר לעשרות אלפי דולר. חלקן נרכשות מתוך צפייה שערכן יעלה במשך השנים כפריטי אספנות, בדומה לגיטרות קודמות של החברה.

עם זאת, בשנים האחרונות מנסה החברה לפנות גם לציבור גיטריסטים צעיר ומודרני יותר, בדגמים פחות-יקרים המותאמים להופעה במשותף עם כלי-נגינה אלקטרוניים, ומדגישים תכונות מעשיות כגון הגברה חשמלית-אקוסטית, חומרים עמידים, נוחות נגינה וחסינות למשוב אקוסטי.

החברה כיום שומרת על מעמדה כאחת היצרניות המובילות של גיטרות אקוסטיות, בארה"ב ובעולם, במרבית רמות המחיר פרט לנמוכות ביותר. החל ממחירים הנקובים במאות דולרים מתחרה החברה בגיטרות זולות רבות המיוצרות ברחבי העולם, בקנדה, במקסיקו, באירופה, ובעיקר במזרח הרחוק. ברמות המחיר הבינוניות מתחרה החברה מול יצרנים כטיילור, ימאהה, טקמיני, אפיפון ועוד. ברמות המחיר הגבוהות והיוקרתיות ביותר, המתחרה המסורתית של מרטין מאז ראשית המאה ה-20 היא גיבסון, מאז שנות ה-80 גם טיילור, וכן מספר רב של בוני-גיטרות "בוטיק" בעבודת-יד לפי הזמנה.

גלריה: אמנים עם גיטרות מרטין

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 The History of CF Martin & Co, an American Institution, Michael Heatley, Guitar.com. July 20, 2018.
  2. ^ 1 2 Bennett, B. C. (2016). The sound of trees: wood selection in guitars and other chordophones. Economic Botany, 70(1), 49-63.‏