קוואפו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הסיפור: תוספת גרסה
שורה 9: שורה 9:


בסינית המודרנית הסיפור "קוואפו רודף אחרי השמש" משמש לתאר אדם שנכשל בהשגת מטרתו בגלל עודף הערכה עצמית.
בסינית המודרנית הסיפור "קוואפו רודף אחרי השמש" משמש לתאר אדם שנכשל בהשגת מטרתו בגלל עודף הערכה עצמית.

==מקורות הסיפור==
דמותו של קוואפו מופיעה בשבעה פרקים שונים ב[[הקלאסיקה של ההרים והימים|קלאסיקה של ההרים והימים]], וכן גם ב[[ליה דזה]]. הסיפור נחשב מיתוס הקשור לפולחן השמש.

על פי הפרק "קלאסיקת צפון הישימון בגדול" בקלאסיקה של ההרים והימים, {{הערה|ראה שם בפיסקה על 成都載天.}} דמותו נושאת נחשים חומים, והוא הנכד של חואוטו. בגירסה זו הוא אכן לכד את השמש, ומכאן הצימאון הרב. בגירסה זו הוא גם מוצא את מותו מידיו של [[הדרקון המגיב]], בדומה ל[[צ'ה יואו]].


==שבט==
==שבט==

גרסה מ־17:48, 24 בספטמבר 2021

קוואפו בהדפסה של הקלאסיקה של ההרים והימים מן המאה ה-17, מבוסס על ציור של חוּ וֶנְחְווָאן.[1]

ג'ונג יואוסינית: 夸父, בפין-יין: Kuāfù, מילולית "אב רברבן"[2]) היה ענק במיתולוגיה הסינית שרצה ללכוד את השמש.[3] הוא היה הנכד של חוֹאוּטוּ.[4]

הסיפור

יום אחד החליט קוואפו לרדוף אחרי השמש וללכוד אותה. הוא עקב אחרי השמש ממזרח למערב, מרוקן בדרכו את הנהר הצהוב ואת נהר וויי כדי להרוות את צמאונו האדיר. אולם הוא עדיין נשאר צמא, ובמהלך בחיפושיו אחר מקורות מים נוספים, מת מהתייבשות. אלת העץ שנשא עמו צמחה והפכה ליער דנג[5]: יער גדול של עצי אפרסק.[6]

בגירסה אחרת הופך קוואפו לרכס הרים.[7]

בסינית המודרנית הסיפור "קוואפו רודף אחרי השמש" משמש לתאר אדם שנכשל בהשגת מטרתו בגלל עודף הערכה עצמית.

מקורות הסיפור

דמותו של קוואפו מופיעה בשבעה פרקים שונים בקלאסיקה של ההרים והימים, וכן גם בליה דזה. הסיפור נחשב מיתוס הקשור לפולחן השמש.

על פי הפרק "קלאסיקת צפון הישימון בגדול" בקלאסיקה של ההרים והימים, [8] דמותו נושאת נחשים חומים, והוא הנכד של חואוטו. בגירסה זו הוא אכן לכד את השמש, ומכאן הצימאון הרב. בגירסה זו הוא גם מוצא את מותו מידיו של הדרקון המגיב, בדומה לצ'ה יואו.

שבט

את המילה "קוואפו" בשם "אדון קוואפו" (夸父氏), ניתן להבין כשמו של האדון, כשם מקום עליו הוא שלט, או כשם של שבט או עם שהוא עמד בראשו. אותו ביטוי יכול להתייחס גם לשבט כולו.

בקרבות בָּאנְצְ'וֵ'אן, הצטרפו שבטיו של צ'ה-יואו לאותו שבט קוואפו ולשבט שלושת המיאו, וביחד תקפו את שבטו של קיסר הלהט. בכך הבריחו את קיסר הלהט ואנשיו לשטחיו של הקיסר הצהוב, וגרמו לבסוף לקרב ג'ואולו בין צ'ה יואו לקיסר הצהוב.

ראו גם

  • איקרוס - אדם שניסה להתקרב לשמש במיתולוגיה היוונית.

לקריאה נוספת

  • Yang, Lihui, et al. (2005). Handbook of Chinese Mythology. New York: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-533263-6

הערות שוליים

  1. ^ Yang, 154
  2. ^ Richard E. Strassberg (translator). (2018) A Chinese Bestiary: Strange Creatures from the Guideways through Mountains and Seas 1st edition. p. 266
  3. ^ "Chinese Myth". אורכב מ-המקור ב-2007-01-01. נבדק ב-2007-05-25.
  4. ^ Yang, 155 and 263
  5. ^ סינית: 邓林.
  6. ^ הסיפור נמצא תחת ההגדרה של 夸父追日 ב 现代汉语词典(第七版) [מילון סינית מודרנית (מהדורה שביעית)]. 北京. (Beijing): 商务印书馆. (The Commercial Press.). 1 בספטמבר 2016. pp. 513, 755. ISBN 978-7-100-12450-8. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Friedman, Amy; Johnson, Meredith (2014-07-20). "Kua Fu Chases the Sun (A Chinese Folktale)". uexpress. נבדק ב-2014-07-20.
  8. ^ ראה שם בפיסקה על 成都載天.