משבר הפלקון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:52, 25 בספטמבר 2021

משבר הפלקון הוא הכינוי שניתן למחלוקת בין ישראל לסין בעקבות הסתלקותה של ישראל מהסכם מכירת מטוסי ביון עם מערכת של התעשייה האווירית לישראל להתרעה מוקדמת מסוג פלקון לסין, דבר שהשפיע לרעה על יחסי ישראל–סין.

בשנת 1999 נחתם ההסכם שעל פיו התחייבה ישראל למכור לסין שלושה מטוסי ביון מתקדמים מתוצרת ישראל, מסוג פלקון. שווי העסקה נמדד במיליארדי דולרים, ומשרד ההגנה הסיני אף שילם לאלתא מערכות מקדמה בסך של כ-190 מיליון דולר. ארצות הברית התנגדה נחרצות לעסקה, בנימוק שהפאלקון מכיל רכיבים שמקורם בארצות הברית ושמדובר באמצעי טכנולוגי-צבאי שארצות הברית הייתה שותפה בתכנונו^[1]. היא אף איימה לקצץ 250 מיליון מכספי הסיוע האמריקאי לישראל, בטענה כי מימושו יחזק את סין מבחינה אסטרטגית, וישפר את היכולות ההתקפיות שלה, כאשר הדגש היה על התערבותה הצבאית של ארצות הברית בטאיוואן.

בעקבות התנגדות זו בוטל ההסכם כשנה לאחר שנחתם,^[2] ובעקבות זאת ישראל נאלצה לשלם פיצויים לממשלת סין בסך של כ-350 מיליון דולר^[3] (סין דרשה תחילה פיצוי גבוה הרבה יותר, בסך 1.2 מיליארד דולר, אך לאחר משא ומתן ממושך הושגה פשרה).

בעקבות המשבר, היחסים הדיפלומטיים בין סין לישראל התערערו וממשלת סין הגיבה באופן קיצוני בצורה של מחאות והצהרות עוינות, אך לאחר התנצלות ישראלית ותשלום הפיצויים הייחסים בין סין לישראל שוקמו, תוך כדי הבנה טובה יותר לגבי גבולותיהם, ולגבי הבעייתיות של עסקאות נשק במסגרתם.^[1].

קישורים חיצוניים

דרור מרום, ‏הפיצוי הישראלי לסין בפרשת מטוס הפלקון - גבוה ב-45% מהיקף העיסקה, באתר גלובס, 13 בפברואר 2002
שי אספריל, מתחת לרדאר, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2015

הערות שוליים

^ ¹ ² רועי ילינק, ‏ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל–סין, השילוח, 13, פברואר 2019
^ תומר שדמי, קמפ דייויד, בוטלה עסקת הפלקון, באתר ynet, 12 ביולי 2000
^ מאת אמנון ברזילי, ישראל תשלם 350 מיליון ד' לסין - פיצוי על עסקת הפלקון, באתר הארץ, 12 במרץ 2002

[רועי-1] ¹ ² רועי ילינק, ‏ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל–סין, השילוח, 13, פברואר 2019

[2] תומר שדמי, קמפ דייויד, בוטלה עסקת הפלקון, באתר ynet, 12 ביולי 2000

[3] מאת אמנון ברזילי, ישראל תשלם 350 מיליון ד' לסין - פיצוי על עסקת הפלקון, באתר הארץ, 12 במרץ 2002

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''משבר הפלקון''' הוא הכינוי שניתן למחלוקת בין [[ישראל]] ל[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]  בעקבות הסתלקותה של ישראל מהסכם מכירת מטוסי ביון עם מערכת של התעשייה האווירית לישראל להתרעה מוקדמת מסוג [[פאלקון (מערכת)|פלקון]] לסין, דבר שהשפיע לרעה על [[יחסי ישראל–סין]].
+'''משבר הפלקון''' הוא הכינוי שניתן למחלוקת בין [[ישראל]] ל[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] בעקבות הסתלקותה של ישראל מהסכם מכירת מטוסי ביון עם מערכת של התעשייה האווירית לישראל להתרעה מוקדמת מסוג [[פאלקון (מערכת)|פלקון]] לסין, דבר שהשפיע לרעה על [[יחסי ישראל–סין]].
 [[קובץ:EB-707 Condor, Chilean Air Force (FACh) v2.jpg|ממוזער|מערכת פלקון ע"ג בואינג 707 של חיל האוויר של צ'ילה 2010]]
-בשנת [[1999]] נחתם ההסכם שעל פיו התחייבה ישראל למכור לסין שלושה מטוסי ביון מתקדמים מתוצרת ישראל, מסוג פלקון. שווי העסקה נמדד במיליארדי דולרים, ומשרד ההגנה הסיני אף שילם לישראל [[מקדמה]] בסך של כ-190 מיליון דולר. ארצות הברית התנגדה נחרצות לעסקה, בנימוק שהפאלקון מכיל רכיבים שמקורם בארצות הברית ושמדובר באמצעי טכנולוגי-צבאי שארצות הברית הייתה שותפה בתכנונו{{הערה|שם=רועי}}. היא אף איימה לקצץ 250 מיליון מכספי [[סיוע אמריקאי לישראל|הסיוע האמריקאי לישראל]], בטענה כי מימושו יחזק את סין מבחינה אסטרטגית, וישפר את היכולות ההתקפיות שלה, כאשר הדגש היה על התערבותה הצבאית של ארצות הברית ב[[טאיוואן]].
+בשנת [[1999]] נחתם ההסכם שעל פיו התחייבה ישראל למכור לסין שלושה מטוסי ביון מתקדמים מתוצרת ישראל, מסוג פלקון. שווי העסקה נמדד במיליארדי דולרים, ומשרד ההגנה הסיני אף שילם ל[[אלתא מערכות]] [[מקדמה]] בסך של כ-190 מיליון דולר. ארצות הברית התנגדה נחרצות לעסקה, בנימוק שהפאלקון מכיל רכיבים שמקורם בארצות הברית ושמדובר באמצעי טכנולוגי-צבאי שארצות הברית הייתה שותפה בתכנונו{{הערה|שם=רועי}}. היא אף איימה לקצץ 250 מיליון מכספי [[סיוע אמריקאי לישראל|הסיוע האמריקאי לישראל]], בטענה כי מימושו יחזק את סין מבחינה אסטרטגית, וישפר את היכולות ההתקפיות שלה, כאשר הדגש היה על התערבותה הצבאית של ארצות הברית ב[[טאיוואן]].
 בעקבות התנגדות זו בוטל ההסכם כשנה לאחר שנחתם,{{הערה|{{ynet|תומר שדמי, קמפ דייויד|בוטלה עסקת הפלקון|31299|12 ביולי 2000}}}} ובעקבות זאת ישראל נאלצה לשלם פיצויים לממשלת סין בסך של כ-350 מיליון דולר{{הערה|{{הארץ|מאת אמנון ברזילי|ישראל תשלם 350 מיליון ד' לסין - פיצוי על עסקת הפלקון|1.778947|12 במרץ 2002}}}} (סין דרשה תחילה פיצוי גבוה הרבה יותר, בסך 1.2 מיליארד דולר, אך לאחר משא ומתן ממושך הושגה פשרה).
 [[קובץ:Beriev A-50EI Mainstay2009.jpg|ממוזער|מטוס חיל האוויר של הודו עם מערכת EL/W-2090]]
+בעקבות המשבר, היחסים הדיפלומטיים בין סין לישראל התערערו וממשלת סין הגיבה באופן קיצוני בצורה של מחאות והצהרות עוינות, אך לאחר התנצלות ישראלית ותשלום הפיצויים הייחסים בין סין לישראל שוקמו, תוך כדי הבנה טובה יותר לגבי גבולותיהם, ולגבי הבעייתיות של עסקאות נשק במסגרתם.{{הערה|שם=רועי|{{השילוח|רועי ילינק|ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל–סין|ענק-וננס-חלומות-וחששות-ביחסי-ישראל-סין|13, פברואר 2019}}}}.
+==קישורים חיצוניים==
+* {{גלובס|דרור מרום|הפיצוי הישראלי לסין בפרשת מטוס הפלקון - גבוה ב-45% מהיקף העיסקה|562334|13 בפברואר 2002}}
-בעקבות המשבר, היחסים הדיפלומטיים בין סין לישראל התערערו וממשלת סין הגיבה באופן קיצוני בצורה של מחאות והצהרות עוינות, אך לאחר התנצלות ישראלית ותשלום הפיצויים הייחסים בין סין לישראל שוקמו, תוך כדי הבנה טובה יותר לגבי גבולותיהם, ולגבי הבעייתיות של עסקאות נשק במסגרתם.{{הערה|שם=רועי|{{השילוח|רועי ילינק|ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל–סין|ענק-וננס-חלומות-וחששות-ביחסי-ישראל-סין|13, פברואר 2019}}}}.
+* {{כלכליסט|שי אספריל|מתחת לרדאר|3662070|19 ביוני 2015}}
 ==הערות שוליים==