סארני – הבדלי גרסאות
←קישורים חיצוניים: תבנית ה"ש |
←יהודי סארני: הרחבה |
||
שורה 43: | שורה 43: | ||
==יהודי סארני== |
==יהודי סארני== |
||
בתחילת [[שנות השלושים של המאה ה-20]] נמנו בסארני כ-5,000 יהודים, שהיוו כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. הם קיימו פעילות כלכלית ענפה, וכן פעילות סעד ותרבות עשירה. הם הקימו מפלגות ותנועות נוער [[ציונות|ציוניות]], שבין חבריהן היו מקימי הקיבוץ ב[[קלוסובה]]. |
בעקבות [[פרעות קישינב]] ב-1903 הפכה סארני למרכז יהודי גדול. היא נכללה ברשימת הישובים שבה היו יהודים רשאים להתגורר. בתחילת [[שנות השלושים של המאה ה-20]] נמנו בסארני כ-5,000 יהודים, שהיוו כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. הם קיימו פעילות כלכלית ענפה, וכן פעילות סעד ותרבות עשירה. הם הקימו מפלגות ותנועות נוער [[ציונות|ציוניות]], שבין חבריהן היו מקימי הקיבוץ ב[[קלוסובה]].[[קובץ:Arie-Berlinski-Sarny-Chalutz3.jpeg|ממוזער|250px|כרטיס חבר ב"החלוץ" בסארני שקיבל ב-1925 יליד סארני אריה ברלינסקי.]] |
||
[[קובץ:Arie-Berlinski-Sarny-Chalutz3.jpeg|ממוזער|250px|כרטיס חבר ב"החלוץ" בסארני שקיבל ב-1925 יליד סארני אריה ברלינסקי.]] |
|||
[[קובץ:Sarny holocaust memorial.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטה]] לזכר יהודי סארני שנספו בשואה, ב[[בית העלמין בחולון]]]] |
[[קובץ:Sarny holocaust memorial.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטה]] לזכר יהודי סארני שנספו בשואה, ב[[בית העלמין בחולון]]]] |
||
בספטמבר 1939 כבש [[הצבא האדום]] את האזור. ביולי 1941 כבשו את סארני ה[[גרמנים]], החלו לשדוד רכוש יהודי בה, ונתנו חסות לאוקראינים ששדדו גם הם רכוש יהודי. |
בספטמבר 1939 כבש [[הצבא האדום]] את האזור. ביולי 1941 כבשו את סארני ה[[גרמנים]], החלו לשדוד רכוש יהודי בה, ונתנו חסות לאוקראינים ששדדו גם הם רכוש יהודי. |
||
שורה 55: | שורה 53: | ||
* {{אתר רשמי}} |
* {{אתר רשמי}} |
||
* {{גטו|762|סרני (Sarny)}} |
* {{גטו|762|סרני (Sarny)}} |
||
* {{ספרי יזכור||סארני|1287}} |
|||
* https://www.jewishgen.org/Yizkor/sarny/files/Sarny_Hebrew.pdf תרגום מיידיש של חלק מספר הזיכרון לסרני. |
* https://www.jewishgen.org/Yizkor/sarny/files/Sarny_Hebrew.pdf תרגום מיידיש של חלק מספר הזיכרון לסרני. |
||
* על העיר סארני -[http://carmonia.net/naftaly.html סבא נפתלי והברלינסקים], 2014, עמ' 45-3, אתר carmonia. |
* על העיר סארני -[http://carmonia.net/naftaly.html סבא נפתלי והברלינסקים], 2014, עמ' 45-3, אתר carmonia. |
גרסה מ־08:14, 27 בספטמבר 2021
| |||
מדינה | אוקראינה | ||
---|---|---|---|
אובלסט | רובנו | ||
תאריך ייסוד | 1648 | ||
שטח | 21.15 קמ"ר | ||
גובה | 158 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 28,604 (2011) | ||
קואורדינטות | 51°20′N 26°36′E / 51.333°N 26.600°E | ||
אזור זמן | UTC+2 | ||
http://sarny-rada.gov.ua/ | |||
סארני (באוקראינית: Сарни) היא עיר במחוז רובנו, בחבל ווהלין שבצפון-מערב אוקראינה, ציר דרכים ושיט ראשי. תרגום השם סארני מאוקראינית הוא "איילות", על שמן של האיילות הרבות שחיו ביערות שהקיפו את העיר. איילה הוא גם סמלה של העיר[1].
תולדות העיר
סארני הייתה חלק מדוכסות ווהלין ולאחר מכן סופחה לדוכסות הגדולה של ליטא. משנת 1795 הייתה סארני בתחום מחוז ווהלין של האימפריה הרוסית. בשנת 1921 סופחה סארני לרפובליקה הפולנית השנייה והפכה לבירת מחוז סארני. כמעט מחצית מתושביה היו יהודים, הקבוצה השנייה בגודלה בעיר הייתה אוקראינים, והיתר היו פולנים ובני קבוצות לאומיות אחרות.
מסילת הרכבת הגיעה לסארני בשנת 1885, שנה שבה הוכרה לראשונה כעיר. היא הפכה לצומת חשוב בין פסי הרכבת שבין רובנו-לונינץ לבין אלו של קובל-קורוסטן, ביחוד לאחר הקמת תחנת הרכבת בשנת 1901. תודות לכך התפתח בעיר מרכז גדול של שווקים, בתי מלאכה וגידולים חקלאיים לייצוא. תודות ליערות שהקיפו את העיר התפתחה בה מאוד גם תעשיית העצים.
בשנת 1930 בנו הרשויות הצבאיות של פולין ביצורים ובונקרים באזור סארני, ביצורים שהיוו מעוז הגנה בפני הצבא האדום עם פלישת הסובייטים בספטמבר 1939. אחדים מהבונקרים האלה קיימים עד היום.
בתקופת מלחמת העולם השנייה נרצחו בעיר פולנים רבים – גברים, נשים וילדים - על ידי האוקראינים ששיתפו פעולה עם הגרמנים, אם כי הטבח היה ביוזמה גרמנית, כחלק מהנסיון לבצע באזור טיהור אתני מפולנים. פולנים אחרים גורשו לגרמניה כעובדי כפייה.
בשנת 1944 סיפחה רוסיה את סארני לאוקראינה הסובייטית, שהפכה בשנת 1991 לאוקראינה העצמאית.[1]
יהודי סארני
בעקבות פרעות קישינב ב-1903 הפכה סארני למרכז יהודי גדול. היא נכללה ברשימת הישובים שבה היו יהודים רשאים להתגורר. בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 נמנו בסארני כ-5,000 יהודים, שהיוו כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר. הם קיימו פעילות כלכלית ענפה, וכן פעילות סעד ותרבות עשירה. הם הקימו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, שבין חבריהן היו מקימי הקיבוץ בקלוסובה.
בספטמבר 1939 כבש הצבא האדום את האזור. ביולי 1941 כבשו את סארני הגרמנים, החלו לשדוד רכוש יהודי בה, ונתנו חסות לאוקראינים ששדדו גם הם רכוש יהודי.
באפריל 1942 רוכזו יהודי סארני וכפרי הסביבה בגטו שהוקם בה, ובאוגוסט 1942 רוכזו יהודי הגטו במחנה פולסקה (Poleska), בו היו כ-13,700 יהודים. כשהחלו הגרמנים להוביל את היהודים אל בורות הרצח פרצה במחנה התקוממות, ואלפי יהודים ברחו. רובם נורו ונהרגו במקום, רק כמה מאות הגיעו ליערות, ורק אחדים שרדו עד השחרור בידי הצבא האדום בינואר 1944.[1]
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של סארני
- סרני (Sarny), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- https://www.jewishgen.org/Yizkor/sarny/files/Sarny_Hebrew.pdf תרגום מיידיש של חלק מספר הזיכרון לסרני.
- על העיר סארני -סבא נפתלי והברלינסקים, 2014, עמ' 45-3, אתר carmonia.
- סארני באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "סארני", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') וסמואל פישמן, סארני, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1463–1465), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)