אניה בוקשטיין

אניה בוקשטיין
Аня Букштейн

בוקשטיין, 2015
לידה	7 ביוני 1982 (בת 41) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות (כיום ברוסיה)
מוקד פעילות	ישראל, ברית המועצות
תקופת הפעילות	מ-1994
מקום לימודים	תלמה ילין
סוגה	פופ
סוג קול	סופרן
שפה מועדפת	עברית, רוסית, אנגלית
כלי נגינה	פסנתר, גיטרה
בן זוג	דותן ויינר
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	"אשת השנה בקולנוע" בטקס אנשי השנה "השחקנית המבטיחה" בפרס התיאטרון הישראלי השחקנית הטובה ביותר Tallinn Black Nights Film Festival - PÖFF
פרופיל ב-IMDb

אניה בוקשטיין, (ברוסית: Аня Букштейн; נולדה ב-7 ביוני 1982) היא שחקנית, זמרת ומדבבת ישראלית.

ביוגרפיה

בוקשטיין נולדה במוסקבה שבברית המועצות (כיום ברוסיה) במשפחה יהודית לאם קלינאית תקשורת ולאב נוירו-אונקולוג, ועלתה לארץ עם משפחתה כשהייתה בת 8.

בנעוריה למדה בבית הספר לאמנויות בתל אביב במגמת תיאטרון, שם זכתה לקבל תפקיד בסרט "ארץ חדשה" ב-1994, ולמדה בתיכון תלמה ילין במגמת תיאטרון.

את שירותה בצה"ל עשתה בלהקת חיל האוויר.

קריירה

תיאטרון

ב-1998 שיחקה בתיאטרון בהצגת הילדים "צב צב המלך".

לאחר שירותה הצבאי, ב-2002, שיחקה בהצגה "בעלת הארמון" (על פי לאה גולדברג) בתיאטרון אנסמבל הרצליה. ב-2005 החלה גם לשחק בהצגה הדרמטית "מלחמה" ב"תיאטרון הבימה". על משחקה ב"מלחמה" זכתה ב"פרס התיאטרון הישראלי", כשחקנית המבטיחה של השנה.

בשנת 2004 החלה גם לשחק בהצגה הדרמטית "מלחמה" ב"תיאטרון הבימה". על משחקה ב"מלחמה" זכתה ב"פרס התיאטרון הישראלי", כשחקנית המבטיחה של השנה.

בחנוכה 2007 שיחקה במחזמר "נרניה" במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.

ב-2008 שיחקה במחזמר "אוליבר!" של תיאטרון בית ליסין.

ב-2010 גילמה את השחקנית והזמרת חיה בהצגה גטו בתיאטרון הקאמרי.

ב-2013 בהפקה של המחזמר "צלילי המוזיקה" שעלתה במשכן לאמנויות הבמה, היא שיחקה בתפקיד הראשי כמריה האומנת, לצד רוני דלומי, ענת עצמון ודינה דורון.

בחנוכה 2016 גילמה את בל במחזמר "היפה והחיה" לצד עוז זהבי במשכן לאמנויות הבמה.

בחנוכה 2017 גילמה את מריה במחזמר צלילי המוזיקה.

בשנת 2020 החלה לשחק במחזמר "לא רק בלונדינית" בתפקיד אל וודס.

קולנוע וטלוויזיה

ב-1994, כשהייתה בת 12 גילמה את אנה, הדמות הראשית בסרט הקולנוע "ארץ חדשה" של הבמאית אורנה בן דור, לצד שולי רנד ואתי אנקרי.

ב-2003 שיחקה בסרט הקולנוע של דובר קוסאשווילי "מתנה משמיים", והתארחה כזמרת ליווי בהופעותיו של תומר יוסף.

ב-2005 גילמה את אנה, התפקיד הראשי בסרטו של שמואל הספרי "שושלת שוורץ" לצד יהודה לוי ומרים זוהר. באותה שנה אף שיחקה בעונה הראשונה של סדרת הנוער "ראש גדול" בערוץ הילדים למנויי Yes בתפקיד "אנסטסיה".

ב-2006 הצטרפה לקאסט של העונה השלישית של סדרת הדרמה-יומית-מוזיקלית "השיר שלנו" ששודרה ב-yes, לצד רן דנקר, נינט טייב ואושרי כהן בתפקיד תמרה וייס, מתנחלת אשר מצטרפת ללהקה צבאית. באותה שנה שיחקה בסרטו של צחי גראד "תנועה מגונה" בתפקיד ארקדיה.

ב-2007 גילמה את נעמי הס, הדמות הראשית בסרטו של אבי נשר "הסודות" ועל תפקידה הייתה מועמדת בפעם השנייה לפרס אופיר באחת מקטגוריות המשחק, וכן בטקס "אנשי השנה" שנערך ב-6 בספטמבר 2007 זכתה בפרס "אשת השנה בקולנוע" על משחקה בסרט "הסודות". באותה שנה גילמה את שירי בסדרת הדרמה "מסכים" ששודרה ב-yes stars ישראלי, ושיחקה בסדרת המערכונים שביים רני סער, "כפיות" ושודרה בערוץ 2. בחודש מאי של אותה שנה החלה לגלם את אירנה קובלובה בסדרת הפשע "הבורר" שיצרו רשף לוי ושי כנות, ושודרה ב-HOT3, וכן, שבה לגלם את דמותה של תמרה וייס בעונה הרביעית של "השיר שלנו".

ב-2009 שבה לעונה השנייה של הסדרה "מסכים" ב-Yes Stars ישראלי.

ב-2010 גילמה את עדי הטניסאית בסרט האימה הראשון שהופק בישראל "כלבת" בבימוים של נבות פפושדו ואהרון קשלס, שם שיחקה לצד ליאור אשכנזי, רן דנקר, עפר שכטר ועוד.

ב-2011 שיחקה בתפקיד אורח את דמותה של סילבי כנאפו בעונה השלישית של הסדרה הקומית "החברים של נאור" שביים וכתב נאור ציון. מאוחר יותר באותו עשור חזרה בוקשטיין לשחק את סילבי, הפעם בסדרה "עממיות", שגם היא נכתבה ובוימה על ידי נאור ציון. באותה שנה שיחקה בסרט הקצר "על מרתה לעוף" בבימויה של מעיין ריף.

ב-2012 שיחקה בסרט הרוסי "המנצח" בבימויו של פבל לונגין, לצידה של לוסי דובינצ'יק. באותה שנה שיחקה גם בסרט מסע באירופה

ב-2013 שיחקה בסרט הקצר "במקום אחר" שביימה, כתבה והפיקה מיכל זילברמן. לצד אניה שיחקו בסרט גם מעיין בלום, יאנה גור, אלדד פריבס, עלי סלימאן ומולי שולמן. באוקטובר אותה שנה שבה לגלם את אירנה קובלובה בעונה הרביעית של "הבורר" ב-HOT3. בדצמבר של אותה שנה השתתפה בתפקיד ראשי בסדרת הילדים "עולם הבובות של גלי" ששודרה בחינוכית, לצד איתי שור ויובל סגל. בקולנוע, שיחקה בסרט הדרמה הצרפתי "חברים מצרפת" בכיכובה של הזמרת סוקו.

ב-2014 שיחקה בתפקיד רחלי לב ארי בסרט הסטודנטים "תובעת" שביימה שירי נבו פרידנטל.

החל מ-2015, משחקת בוקשטיין בסדרה המתח "כפולים" במסגרת שידורי קשת בערוץ 2 בה היא מגלמת את דמותה של אסיה ברנדיץ', גננת המואשמת במעורבות בפרשיית ריגול בינלאומית ובחטיפתו של שר הביטחון האיראני בעת ביקורו במוסקבה. באותה שנה שיחקה בתפקיד אורח של עצמה בסדרה הדרמה קומית "החדש של עומרי גורדון" בכיכובו של עידו רוזנבלום שגם יצר, כתב וביים, ושודרה בערוץ 2, קשת. באותה שנה שימשה כשופטת אורחת בתוכנית המציאות "X פקטור" בעונה השנייה לצידו של רמי פורטיס.

ב-2016 שיחקה בפרק אחד בעונה השישית של "משחקי הכס" ברשת HBO האמריקאית, בו היא גילמה את קינברה. באותה שנה, גילמה את נעמי שריד בסרטו של איתן ענר "לב שקט מאוד" לצד אורי גוטליב ועירית קפלן. על משחקה בסרט הייתה מועמדת בפעם השלישית לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר.

ב-2017 שיחקה בפרק אחד בסדרה האמריקאית "גאון" של נשיונל ג'יאוגרפיק בו גילמה את מרגריטה קוננקובה, בכיכובו של ג'פרי ראש כאלברט איינשטיין. באותה שנה שיחקה בסרט הקצר היה שווה כל שקל

ב-2018 שיחקה בסרט הקומדיה הישראלי "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה".

ב-2019 השתתפה בסדרה "ביום שהאדמה רעדה" בערוץ 12.

ב-2020 השתתפה בסדרה PPS של חברת yes הטלוויזיה בלוויין.

דיבוב

ב-1994 דיבבה את מארי בסרט "חתולים בצמרת" והייתה הקריינית והזמרת בסדרה מיפי (המבוססת על ספריו של דיק ברונה). ב-2002 דיבבה את ג'יין בסרט הקולנוע "פיטר פן 2: בחזרה לארץ לעולם לא". בשנים 2003–2006 דיבבה את קלובר בסדרה "טוטלי ספייס". ב-2003 דיבבה בסדרה המצוירת "הובוס - ספר הקסמים הגדול" ובסדרת הפעוטות "קובידוביות". ב-2005 דיבבה את סוזן בסרט "סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים" וגם דיבבה את צ'ן בסרט לרדת מהפסים לצד השחקנים תום אבני, אריה צ'רנר ויורם יוספסברג. בשנים 2004–2006 שימשה כקולה העברי של דפני בלייק בזיכיון ״סקובי דו״. ב-2006 הייתה חלק מצוות השחקנים שדיבב את סרט האנימציה הקולנועי "ארתור והמינימונים", שם היא גילמה את תפקידה של סלניה (תפקיד שאותו עשתה במקור הזמרת ). ב-2007 דיבבה את אוליביסי בסרט "פליקס 2 - ארנב הצעצוע ומכונת הזמן".

מוזיקה

ב-2013 הוציאה בוקשטיין אלבום ראשון, שנשא את שמה, ובו שמונה שירים שכתבה והלחינה. את האלבום הפיק ג'וני גולדשטיין, שגם השתתף בהלחנת השיר "יום אחד" מתוכו. הסינגלים שבלטו מהאלבום הם "יום אחד", "אף אחד" ו"שבע דקות".

ביוני 2017 בשיתוף פעולה נוסף עם הדי ג'יי עופר ניסים הוציאה סינגל נוסף השם "ילד או גבר" אותו ביצעה לראשונה באירועי הגאווה חודשיים לפני כן וקטעים ממנו מופיעים בקליפ. באוגוסט 2017 שימשה זמרת החימום בהופעת להקת דה צ'יינסמוקרס בלייב פארק ראשון לציון. בספטמבר הוציאה את אלבומה השני, "רוקדת".

חיים אישיים

בספטמבר 2013 נישאה לדותן ויינר, בן דודה של גלית גוטמן. ב-15 באוגוסט 2018 נולדה בתם. מתגוררים בגבעתיים.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

• 2013 : אניה בוקשטיין
• 2017: רוקדת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אניה בוקשטיין בוויקישיתוף

• לירון שמם, לדעת לשחרר, באתר ynet, 20 ביוני 2007
• אבנר שביט‏, "משהו רע עובר על ישראל": ריאיון עם אניה בוקשטיין, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2010
• קרן נתנזון ויץ, אניה בוקשטיין: בדרך לחתונה עוברת באלבום ראשון, באתר Xnet‏, 28 באפריל 2013
• אסף נבו, ‏אניה בוקשטיין מציגה: בדרך לחתונה עוצרים במוסקבה, באתר ‏מאקו‏, 9 ביוני 2013
• עמוס אורן, אלבום והופעה: אניה בוקשטיין, באתר הבמה, 14 ביולי 2013
• בן שלו, העצב המתוק של אניה בוקשטיין, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2013
• איילת רוזן, ‏"לפני אודישן אני ישנה עם הטקסט מתחת לכרית", באתר ‏מאקו‏, 29 באוגוסט 2013
• יואב קוטנר, אניה בוקשטיין: "עם הגיל הידרדרתי בפסנתר", באתר ynet, 2 בספטמבר 2013
• מאיה לוינטר, שרה על עצמה, באתר אפוק טיימס ישראל, 11 בספטמבר 2013
• איתי סגל, נערה עם קעקוע דרקון, באתר ynet, 12 במאי 2016
• לירון זייד, ‏מ"משחקי הכס" ועד גלגלצ, באתר ‏מאקו‏, 15 באוקטובר 2016
• איתי שטרן, אניה בוקשטיין מנתצת את הדימוי הקריר שלה, באתר הארץ, 25 בינואר 2017
• אבנר שביט‏, לב סוער מאוד: ריאיון עם אניה בוקשטיין על "לב שקט מאוד", באתר וואלה!‏, 26 בינואר 2017
• אלון הדר, מאמא אניה, באתר "ידיעות אחרונות", 28 במרץ 2018
• אינה טוקר, אניה בוקשטיין: "לעשות קולנוע זה יותר קשה מהיריון", באתר ynet, 6 ביוני 2018
• יפעת מנהרדט, אניה בוקשטיין על הלידה יוצאת הדופן שעברה: 'הרגשתי כשפן ניסוי", באתר Xnet‏, 25 בנובמבר 2018
• דליה בן ארי, אניה בוקשטיין: "לא מבינה למה הצערת פנים זה טאבו שמביך נשים", באתר את, 25 ביולי 2019
• איתי סגל, מה למדתי: אניה בוקשטיין, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בדצמבר 2020