יצחק ברנד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:פרשני התלמוד באמצעות HotCat
שורה 54: שורה 54:
[[קטגוריה:פעילי הר הבית ובית המקדש]]
[[קטגוריה:פעילי הר הבית ובית המקדש]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]

גרסה מ־02:06, 12 באוקטובר 2021

יצחק ברנד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בדצמבר 1949 (בן 74)
כ"ד בכסלו ה'תש"ט
שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת לוצרן עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק ברנד (נולד בכ"ד בכסלו ה'תש"ט, 26 בדצמבר 1949) הוא רב חרדי, מראשי הארגון "קדושת ציון".

קורות חיים

נולד בציריך לזאב ברנד ולרחל בת הרב מרדכי הופמן, למד בישיבת לוצרן אצל הרב יצחק דוב קופלמן, שהשקפתו הייתה אנטי ציונית. עם עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם הושפע משיחותיו של המשגיח, הרב יחזקאל לוינשטיין, שדיבר על גילוי יחוד ה' במלחמת ששת הימים, ודעתו החלה לנטות מהדרך האנטי ציונית בה אחז. לאחר נישואיו התקרב לגדולי תלמידי החזון איש ולמד במשך תקופה ארוכה בכולל פוניבז'[1]. באותה תקופה הקים את בית יעקב "באר מרים", מטרת ההקמה הייתה לתת הדגשה על הלכות הצניעות.

בהמשך נסע לצרפת, והקים באקס-לה-בן כולל "אליבא דהילכתא", לצד ישיבתו של הרב חיים יצחק חייקין[2]. חזר לישראל, והתגורר בערד, בהתאם לדעתו כי הציבור החרדי צריך להתגורר בכל רחבי ארץ ישראל. לאחר מכן עבר ליישוב עמנואל כדי לחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון, בשנת התשפ"א עבר לירושלים וגר במאה שערים. מאז המעבר לירושלים הוא מקפיד להשתתף במנין נץ שמתקיים מדי יום שישי בשער הכותנה, המקום הקרוב ביותר למקום קודש הקדשים.

פעילותו ודעותיו

כמעט בכל שבוע הוא מוציא מאמר מקיף בשם "בריתי יצחק", כשמגוון הנושאים עליהם הוא כותב רחב ביותר, מ"לא תנחשו" עד לפרשנות תורנית על בג"ץ עמונה. בעבר הוציא ספר על עירובין, עליו קיבל הסכמות מהרב ניסים קרליץ והרב שמואל הלוי וואזנר, אולם כשחיבר ספר על ייבום וחליצה[3], וכתב שהב"ד צריך לתת את האפשרות לייבם, במקרה ואין לאח אשה, יצאו רבנים שונים נגדו[דרוש מקור], בטענה כי הוא מחדש דברים שלא נהוגים בזמננו.

כמו כן, הרב ברנד הוא אחד הדמויות הבולטות בכולל "תועה בשדה" הסמוך לחטמ"ר שומרון בכניסה לשכם, כולל שהוקם זמן קצר לאחר נטישת הצבא את קבר יוסף שבעיר.

דעותיו של הרב ברנד מגוונות: הוא תומך בהתפקדות למפלגות חילוניות, במטרה להשפיע מבפנים ולבחור חכי"ם ויו"ר מפלגה שיהיו פחות גרועים לדת[4]. עולה להר הבית ואף לא מהסס להתבטא בנושא[5]. הוא טוען שקיימת כיום חובה הלכתית לבנות את בית המקדש השלישי ולחדש את עבודת הקורבנות[6]. לימד זכות על חרדים קיצוניים שתקפו חייל חרדי, בטענה שהצבא עושה הכל כדי שהציבור החרדי ישנא אותו[7]. בנוסף, הרב ברנד עודד ותמך באנשי ארגון 'חלמי"ש', ארגון חרדי ליישוב ארץ ישראל, שהקים התנחלות בלתי חוקית ליד קריית ספר. למעשה, אחרי החרבת המאחז הארגון הפסיק לפעול באופן פיזי, אך אנשיו ממשיכים להפיץ את דעותיהם – שיש מצווה ליישב כל א"י והוא ענף ממצוות ביעור עבודה זרה.

לדעת הרב ברנד אסור להתגייס לצה"ל, כי הוא צבא מקולקל שמטרתו להפוך את האדם הדתי והחרדי לחילוני. "הכול מלא קלקולים רוחניים, אני רואה את זה מול העיניים. 20 אחוזים מתקלקלים, בחורים לא יכולים לעמוד בנסיונות. איך רוצים שוויון בנטל אם אין שוויון זכויות, חרדי לא יכול לקיים אורח חיים דתי בצבא, מחייבים אותם לשמוע שירת נשים. צריכים לסלק את כל הבנות מצה"ל." כמו כן הוא קובע שאסור להתגייס לפני גיל 20, כנאמר בתורה.[8]

הוא גם מהרבנים העומדים מאחורי הקמת הארגון "אגודת קדושת ציון", אגודה חרדית השואפת לקדם ענייני ארץ ישראל בציבור החרדי.

הרב ברנד מטיל פתיל תכלת בטליתו, מסוג ארגמון קהה קוצים. הוא גם פרסם בעניין זה בירורים ומחקרים המחייבים את הזיהוי ואת החיוב ההלכתי ללובשו.

הרב ברנד מתנגד באופן חריף לפאות נכריות, משתי סיבות: עבודה זרה וצניעות האשה. הוא מפרסם חוברות ועלונים בעניין.

מתנגד למכירת חמץ הנהוגה, לטענתו המוכר והקונה לא מתכוונים לכך באמת והמכירה לא חלה. לדעתו יש לאכול אך ורק חמץ שנאפה לאחר הפסח, והחמץ שנמכר אסור בהנאה כדין חמץ שעבר עליו הפסח.

מספריו


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים