משה דריהם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג)
←‏קישורים חיצוניים: - ג'רבה. אין סיומת א' בעברית (בניגוד לארמית).
שורה 57: שורה 57:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hyomi.org.il/mobile/page.asp?id=520 חכם משה כהן דריהם], באתר החכם היומי
* [http://www.hyomi.org.il/mobile/page.asp?id=520 חכם משה כהן דריהם], באתר 'החכם היומי'
* [https://www.ykr.org.il/modules/Videos/page/3406 רבי משה דריהם ורבנים נוספים מג'רבא בסרטון נדיר], באתר [[ישיבת כיסא רחמים]]
* [https://www.ykr.org.il/modules/Videos/page/3406 רבי משה דריהם ורבנים נוספים מג'רבה בסרטון נדיר], באתר [[ישיבת כיסא רחמים]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־14:32, 13 באוקטובר 2021

הרב משה הכהן דריהם
לידה 12 בספטמבר 1906
ה'תרס"ו
ג'רבה, תוניסיה
פטירה 31 במרץ 1966 (בגיל 59)
ה'תשכ"ו
מקום קבורה טבריה
מדינה תוניסיה הצרפתית, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ג'רבה בתוניסיה וטבריה בישראל
תקופת הפעילות ? – 31 במרץ 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו מכלוף עידאן, יוסף בוכריץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה הכהן דריהם (13 בספטמבר 1906, כ"ב באלול ה'תרס"ו31 במרץ 1966, י' בניסן ה'תשכ"ו) היה דיין ופוסק, הרב הראשי של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" באי ג'רבה שבתוניסיה, מגדולי רבני ג’רבה בדורו, חבר בית הדין הרבני האזורי בטבריה ומחבר ספרים רבים.

ביוגרפיה

נולד בג'רבה שבתוניסיה, למרים ולרב שמעון הכהן דריהם, לימים רב הערים ספקס ובנגרדאן[1]. בצעירותו למד אצל הרב מכלוף עידאן והרב יוסף בוכריץ. בגיל 13 נסע לספקס כדי ללמוד מקצוע, אולם הרב עידאן נסע לשם והחזירו לג'רבה, והבטיח כי ידאג לצרכיו.

בשל נסיעתו של אביו לשמש כשוחט בספקס, התגורר בצעירותו בביתו של הרב אליהו הכהן, ולימים נישא לבתו.

שימש לצד רבו, הרב מכלוף עידאן, כחבר בית הדין בג'רבה, ולאחר פטירתו של האחרון בשנת 1946 (ה'תש"ז), מונה לשמש תחתיו כרב הראשי של ה"חארה צגירה" בג'רבה. בין היתר שימש כדיין וכמורה צדק בקהילה, ובמשך תקופת כהונתו הנהיג מנהג לפיו זוגות שנישאו בעיר עלו לארץ ישראל שבוע לאחר החתונה. כן העמיד תלמידים רבים שהפכו ברבות הימים לרבנים.

בשנת 1957 (ה'תשי"ז) עלה לישראל והשתכן בטבריה, שם מונה כשנה לאחר מכן לשמש כחבר בית הדין הרבני האזורי בעיר. בפעילותו הציבורית ייסד את "איחוד עולי תוניסיה וג'רבה", ופעל לייסד את בית הכנסת הראשון ליוצאי תוניסיה בעיר, שעד אז היו מתפללים בבתי כנסת שהנהיגו נוסח שונה משלהם.

נודע בפסיקתו המקלה בגיור, לפיה כוונת קבלת עול מצוות לא מהווה התחייבות לשמירת המצוות כולן, כך שאם גר מקבל עליו עול מצוות, אפילו אם בשעת הקבלה בדעתו לעבור בעתיד על חלקן, אין פגם בקבלתו, מכיוון שקיבל בדעתו שאם יעבור, ייענש[2].

בתקופה האחרונה לחייו סבל משיתוק בגופו, עד שהלך לעולמו ונקבר בטבריה.

בניית בית הכנסת הושלמה רק לאחר פטירתו, והוא נושא את השם "אוהל משה", על שמו. באמתחתו נמצאו כתבי יד רבים של רבני ג'רבה, ולאחר פטירתו הודפסו ויצאו לאור רבים מהם.

חיבוריו

חלק מחיבוריו עדיין נמצאים בכתב יד, ואחרים נשרפו כשהגיע למחנה העלייה הסמוך לעכו. כן הדפיס בג'רבה את הספרים "עמר נקא" (ה'תש"ט) ו"מנחת ערב" (ה'תשי"א) של רבו הרב עידאן (בסיוע הרב חיים חורי).

לקריאה נוספת

  • שולמית נועם, והאיש משה - קווים לדמותו של הרב משה הכהן דריהם, 2001

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו אודותיו - חכם שמעון דריהם הכהן באתר החכם היומי
  2. ^ שו"ת והשיב משה, סימן נ"א