גן נעול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ראיון עם ==> ריאיון עם
עוני (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 36: שורה 36:


==עיבודים==
==עיבודים==
השיר הולחן בשנת 1979 על ידי [[שוקי שוקי]] ובוצע על ידו ועל ידי [[דורית פרקש]] (שהיו לצמד "[[שוקי ודורית]]").{{הערה|על נסיבות הלחנת השיר וביצועו ראו גם {{מעריב|סמדר שיר|קפיצה מאלמוניות אל ראש המצעד|1979/05/21|04000}}; [[דודי פטימר]], [https://dudipedia.wordpress.com/2015/09/30/גן-נעול-דודי-פטימר-במפגש-וראיון-בלעדי/ ריאיון עם שוקי ודורית] באתר "דודיפדיה", 30 בספטמבר 2015.}} פרט לביצועם המוכר, זכה השיר לביצועים רבים נוספים. גרסה זו של הצמד הגיעה למקום הראשון במצעד השבועי של [[רשת ג']]{{הערה|[http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%9C גן נעול, מתוך אתר פזמונט]}}, למקום השישי במצעד השנתי של [[גלי צה"ל]] ([[ה'תשל"ט]]){{הערה|[http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%9C גן נעול, מתוך אתר פזמונט]}}, ולמקום ה-86 ב״מצעד של המדינה״ בשנת [[2009]] ([[ה'תש"ע]]).{{הערה|[http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 המצעד של המדינה, מתוך אתר פזמונט]}} בשנת [[2012]] ביצעו [[דן שפירא]] ו[[רוני דלומי]] גרסה לשיר במסגרת מחווה לרחל המשוררת של [[התיאטרון הקאמרי]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[דן שפירא]] ו[[רוני דלומי]]|כותרת=מחווה לאמן בקאמרי - רחל המשוררת חלק א|כתובת=https://youtu.be/BXEAqR-zUQ4?t=1530|תאריך=9 במאי 2012|מידע נוסף=בעמוד היוטיוב של [[כאן חינוכית]]}}}}.
השיר הולחן בשנת 1979 על ידי [[שוקי שוקי]] ובוצע על ידו ועל ידי [[דורית פרקש]] (שהיו לצמד "[[שוקי ודורית]]").{{הערה|על נסיבות הלחנת השיר וביצועו ראו גם {{מעריב|סמדר שיר|קפיצה מאלמוניות אל ראש המצעד|1979/05/21|04000}}; [[דודי פטימר]], [https://dudipedia.wordpress.com/2015/09/30/גן-נעול-דודי-פטימר-במפגש-וראיון-בלעדי/ ריאיון עם שוקי ודורית] באתר "דודיפדיה", 30 בספטמבר 2015.}} פרט לביצועם המוכר, זכה השיר לביצועים רבים נוספים. גרסה זו של הצמד הגיעה למקום הראשון במצעד השבועי של [[רשת ג']]{{הערה|[http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%9C גן נעול, מתוך אתר פזמונט]}}, למקום השישי במצעד השנתי של [[גלי צה"ל]] ([[ה'תשל"ט]]){{הערה|[http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%9C גן נעול, מתוך אתר פזמונט]}}, ולמקום ה-86 ב״מצעד של המדינה״ בשנת [[2009]] ([[ה'תש"ע]]).{{הערה|[http://pizmonet.co.il/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94 המצעד של המדינה, מתוך אתר פזמונט]}} בשנת [[2012]] ביצעו [[דן שפירא]] ו[[רוני דלומי]] גרסה לשיר במסגרת מחווה לרחל המשוררת של [[התיאטרון הקאמרי]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[דן שפירא]] ו[[רוני דלומי]]|כותרת=מחווה לאמן בקאמרי - רחל המשוררת חלק א|כתובת=https://youtu.be/BXEAqR-zUQ4?t=1530|תאריך=9 במאי 2012|מידע נוסף=בעמוד היוטיוב של [[כאן חינוכית]]}}}}. בנוסף השיר זכה גם לביצוע בדרמה המוזיקלית היומית "[[השיר שלנו]]" בביצוע של [[רן דנקר]] ו[[אניה בוקשטיין]]. גם [[ריף נאמן]] ביצעה את השיר בסדרה "[[PPS]]".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־16:12, 13 באוקטובר 2021

"גן נעול"
שיר
יצא לאור 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה רחל המשוררת
לחן שוקי שוקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גַּן נָעוּל הוא שיר עברי מאת רחל המשוררת אשר נכתב בתל אביב הקטנה באדר תרפ"ח 1928, והתפרסם בספר שיריה השני, "מנגד" (1930). השיר עוסק ביחסים ובתקשורת חזותית ומילולית בין בני אדם. רחל הקדישה את השיר "לז-ן" – על פי הפרשנות המקובלת, לאהובה הנשוי זלמן רובשוב (שזר).[1]

תוכן השיר

השיר מתאר מערך יחסים וכמיהה למגע בין שני בני אדם, שמבחנם הוא ב"פגישה", מבלי שנמסר אם היא אקראית או שתוכננה מראש. הבית הראשון נפתח בשאלה כוללת על זהותו, מהותו ומניעיו של הזולת. המשוררת מתארת כישלון בתקשורת החברתית, היא מושיטה את ידה לזולת (דימוי שמופיע גם בשיריה האחרים כגון ב"קח את ידי"), אולם אין יד המושטת אליה במקביל. הידיים של שני בני האדם, ממשיות או מטפוריות, תחת אשר תבטאנה אחווה ("יד אחות"), אינן נפגשות. מעמד זה מייצר בנפשה רגשות אכזבה, מבוכה והתלבטות: כיצד לנהוג מול הזולת שאינו חפץ בתקשורת עמה.

הדחייה של הזולת מביאה אותה למסקנה, ארעית או קבועה, על אודות טבע האדם, שהוא כמו "גן נעול". הביטוי "גן נעול" הוא שיבוץ מפסוק בשיר השירים: ”גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם” (שיר השירים ד, יב).[2] המשוררת רומזת בהרמז זה כי לדעתה, הזולת הוא משאב חיוני לקיום האדם, כמו מים. משמעות המילים היא, כי הנגישות לזולת, או התקשורת הבינאנושית, עלולה להיות חסומה או עשויה להיות פתוחה כמצב נתון, ותלויה רבות גם במאמץ ההדדי לשנות ולעצב אותה לכאן או לכאן.

המשוררת מדמה את ניסיון התקשורת שערכה להכאה על הסלע של משה, בהיותו עם בני ישראל במדבר סיני. בניגוד להצלחתו של המנהיג הקדמון להנביע מים מהסלע, כאשר הכה עליו (אף כי נטען שההכאה תוארה ככישלון באמונתו של משה באפשרות נס הנביעה של מים במדבר, ועליה נענש באי כניסה אל ארץ ישראל),[3] הרי שחוויָתה היא חוסר יכולת להנבעת המים - דימוי לתקשורת זורמת - ואף פציעתה המדממת האפשרית של ידהּ המושטת בשל ניסיון ההכאה על "הסלע",[4]

מבטאת דימוי של התקשורת החסומה, ללא מענה.

השיר המנוקד השיר המנוקד בכתב ידה של רחל

מִי אַתָּה? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת
לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?
וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע
וְהִנֵה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.

גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶרֶךְ.
גַּן נָעוּל – אָדָם.
הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע
עַד זוֹב דָּם?

מילות השיר גן נעול בכתב ידה של רחל המשוררת, השמור בארכיון גנזים
מילות השיר גן נעול בכתב ידה של רחל המשוררת, השמור בארכיון גנזים

עיבודים

השיר הולחן בשנת 1979 על ידי שוקי שוקי ובוצע על ידו ועל ידי דורית פרקש (שהיו לצמד "שוקי ודורית").[5] פרט לביצועם המוכר, זכה השיר לביצועים רבים נוספים. גרסה זו של הצמד הגיעה למקום הראשון במצעד השבועי של רשת ג'[6], למקום השישי במצעד השנתי של גלי צה"ל (ה'תשל"ט)[7], ולמקום ה-86 ב״מצעד של המדינה״ בשנת 2009 (ה'תש"ע).[8] בשנת 2012 ביצעו דן שפירא ורוני דלומי גרסה לשיר במסגרת מחווה לרחל המשוררת של התיאטרון הקאמרי[9]. בנוסף השיר זכה גם לביצוע בדרמה המוזיקלית היומית "השיר שלנו" בביצוע של רן דנקר ואניה בוקשטיין. גם ריף נאמן ביצעה את השיר בסדרה "PPS".

קישורים חיצוניים

המשוררת רחל בלוּבְשטיין-סלע

ביצועים:

הערות שוליים

  1. ^ בלהה רובינשטיין, שירים ומה שביניהם: על משוררים ושירים בתוכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי, חלק ב: שירה עברית חדשה, שירה מתורגמת, תל אביב: עם עובד, 2001, עמ' 94.
  2. ^ מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ב.
  3. ^ ספר במדבר, פרק כ', פסוקים ז'י"ג.
  4. ^ במילים אלו השתמשה המשוררת בפסוק: "וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ" בספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוקים כ"הכ"ח.
  5. ^ על נסיבות הלחנת השיר וביצועו ראו גם סמדר שיר, קפיצה מאלמוניות אל ראש המצעד, מעריב, 21 במאי 1979; דודי פטימר, ריאיון עם שוקי ודורית באתר "דודיפדיה", 30 בספטמבר 2015.
  6. ^ גן נעול, מתוך אתר פזמונט
  7. ^ גן נעול, מתוך אתר פזמונט
  8. ^ המצעד של המדינה, מתוך אתר פזמונט
  9. ^ דן שפירא ורוני דלומי, מחווה לאמן בקאמרי - רחל המשוררת חלק א, בעמוד היוטיוב של כאן חינוכית, ‏9 במאי 2012