מקלט רדיו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
4z1pf (שיחה | תרומות)
מ קישורים לויקיפדיה באנגלית
4z1pf (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 32384843 של 4z1pf (שיחה)
שורה 26: שורה 26:


=== רגישות ===
=== רגישות ===
{{קישור שפה|אנגלית|2=https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95?veaction=edit|3=רגישות}} <ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=ב.צ. ברטה|שם=קשר באת"ן - את"ד|מו"ל=המכון לאמצעי הוראה|עמ=134}}</ref><ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=שמחה גילעם|שם=תקשורת תקבילית ותקשורת ספרתית|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|עמ=125}}</ref>(sensitivity) היא תכונה של מקלט המציינת את מידת יכולתו לקלוט [[אות (סיגנל)|אות]]ות בעוצמה חלשה. רגישות קליטה מוגדרת כרמת מתח אות הכניסה (באנטנה) המזערית הדרושה לקבלת אות שמע תקני במוצא המקלט (ברמקול).
רגישות <ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=ב.צ. ברטה|שם=קשר באת"ן - את"ד|מו"ל=המכון לאמצעי הוראה|עמ=134}}</ref><ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=שמחה גילעם|שם=תקשורת תקבילית ותקשורת ספרתית|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|עמ=125}}</ref>(sensitivity) היא תכונה של מקלט המציינת את מידת יכולתו לקלוט [[אות (סיגנל)|אות]]ות בעוצמה חלשה. רגישות קליטה מוגדרת כרמת מתח אות הכניסה (באנטנה) המזערית הדרושה לקבלת אות שמע תקני במוצא המקלט (ברמקול).


ככול שהמקלט רגיש יותר מספיק אות חלש יותר בכניסת האנטנה כדי שהרמקול ישמיע את המידע בהספק התקני. מקלט לא רגיש קולט רק תחנות חזקות או קרובות, בעוד שמקלט רגיש קולט גם תחנות רחוקות או חלשות.
ככול שהמקלט רגיש יותר מספיק אות חלש יותר בכניסת האנטנה כדי שהרמקול ישמיע את המידע בהספק התקני. מקלט לא רגיש קולט רק תחנות חזקות או קרובות, בעוד שמקלט רגיש קולט גם תחנות רחוקות או חלשות.


=== ברירות ===
=== ברירות ===
{{קישור שפה|אנגלית|https://en.wikipedia.org/wiki/Selectivity_(radio)|ברירות}}<ref name=":1" /><ref name=":2">{{צ-ספר|שם=מבוא לאלקטרוניקה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|עמ=177-190}}</ref> (selectivity) מציינת את כושרו של המקלט להבחין בין תחנה רצויה לתחנה לא רצויה (תחנה שכנה). ברירות טובה פירושה שהמקלט בורר היטב בין התחנה שאליה הוא מכוון לבין תחנות שכנות. הברירות תלויה בעיקר במעגלי התהודה של המקלט.
ברירות<ref name=":1" /><ref name=":2">{{צ-ספר|שם=מבוא לאלקטרוניקה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|עמ=177-190}}</ref> (selectivity) מציינת את כושרו של המקלט להבחין בין תחנה רצויה לתחנה לא רצויה (תחנה שכנה). ברירות טובה פירושה שהמקלט בורר היטב בין התחנה שאליה הוא מכוון לבין תחנות שכנות. הברירות תלויה בעיקר במעגלי התהודה של המקלט.


=== נאמנות ===
=== נאמנות ===
{{קישור שפה|אנגלית|https://en.wikipedia.org/wiki/High_fidelity|נאמנות}}<ref name=":2" /><ref name=":0" /> (fidelity) מוגדרת כמידת הדיוק שבה מפיק המקלט ברמקול את אות המידע מהאות הנקלט באנטנה. כדי להשיג נאמנות גבוהה יש להבטיח תחום מספיק רחב של תדירויות שמע המועברת במקלט וכן עיוותים נמוכים.
נאמנות<ref name=":2" /><ref name=":0" /> (fidelity) מוגדרת כמידת הדיוק שבה מפיק המקלט ברמקול את אות המידע מהאות הנקלט באנטנה. כדי להשיג נאמנות גבוהה יש להבטיח תחום מספיק רחב של תדירויות שמע המועברת במקלט וכן עיוותים נמוכים.


=== יציבות תדר ===
=== יציבות תדר ===

גרסה מ־19:31, 15 באוקטובר 2021

מקלט רדיו ביתי משנת 1943

מַקְלֵט רדיו הוא מכשיר שהופך גל נושא הנקלט מהאוויר באנטנת הקליטה, בתדר גל נושא מסוים (תדר התחנה הרצויה), לאות מידע (קול, תמונה, נתונים וכו').

למקלט שלושה חלקים עיקריים:

  1. בורר תדרים (תחנות) - בורר את אות התחנה הרצויה מבין כל הגלים הנושאים שנקלטים באנטנה.
  2. מגבר - מחזק את הגל הנושא החלש מאוד שנקלט באנטנת הקליטה.
  3. גלאי - הופך את הגל הנושא המאופנן שנקלט באנטנה לאות מידע.

מקלט רדיו

מקלט ת"ג צבאי, מסוג BC-224-D ‏(1942)
מקלט רדיו ביתי

שידורי הרדיו מגיעים למקלטים מתחנות שידור שונות. תחנת הרדיו משדרת אל תחנת השידור ומשם בעזרת גלי רדיו אל מקלטי הרדיו שבאזורי הארץ השונים.

לכל מקלט רדיו, מחוברת אנטנה חיצונית או פנימית, והיא קולטת את גלי הרדיו המשודרים מתחנות השידור השונות. האנטנה קולטת את גלי הרדיו הנושאים את שידורי הרדיו, והם מעובדים באמצעות מסנן הבורר את האות הרצוי מבין שלל האותות שנקלטו. האותות מועברים למגבר ת"ר (RF). גל רדיו המוגבר מגיע אל הגלאי, שמוריד את השדר מעל גלי הרדיו שנשאו אותה ומעביר אותה למגבר הקול ולרמקול שמשמיע אותה.

באמצעות בורר תחנות בוחרים את התדר של התחנה המבוקשת, ובאמצעות כפתור ה"ווליום" מכוונים את עוצמת הקול.

ישנם סוגים שונים של מקלטים. למשל, מקלטים למערכת סטריאו יכילו הגברה לשני ערוצים בלבד ואילו מקלטים למערכת קולנוע ביתית יכילו הגברה לחמישה ערוצים או יותר.

מקלטי רדיו הם משני סוגים עיקריים:

  • מכשירים נייחים, המחוברים לרשת החשמל הביתית. במכשירים אלה יש שמקלט הרדיו הוא מארז יחיד המשלב את כל הפונקציות הנדרשות, ויש שהוא מורכב ממארזים אחדים, שלכל אחד פונקציה משלו: מקלט, מגבר, רמקולים.
  • מכשירים ניידים, בעלי משקל נמוך, הפועלים על סוללות. דגמים ראשונים מסוג זה נקראו רדיו טרנזיסטור (ובקיצור טרנזיסטור), משום שפעלו באמצעות טרנזיסטורים, ולא שפופרות ריק כקודמיהם. דגם מתקדם יותר, קל יותר במשקלו, הוא הווקמן.

תכונות מקלט הרדיו

רגישות

רגישות [1][2](sensitivity) היא תכונה של מקלט המציינת את מידת יכולתו לקלוט אותות בעוצמה חלשה. רגישות קליטה מוגדרת כרמת מתח אות הכניסה (באנטנה) המזערית הדרושה לקבלת אות שמע תקני במוצא המקלט (ברמקול).

ככול שהמקלט רגיש יותר מספיק אות חלש יותר בכניסת האנטנה כדי שהרמקול ישמיע את המידע בהספק התקני. מקלט לא רגיש קולט רק תחנות חזקות או קרובות, בעוד שמקלט רגיש קולט גם תחנות רחוקות או חלשות.

ברירות

ברירות[1][3] (selectivity) מציינת את כושרו של המקלט להבחין בין תחנה רצויה לתחנה לא רצויה (תחנה שכנה). ברירות טובה פירושה שהמקלט בורר היטב בין התחנה שאליה הוא מכוון לבין תחנות שכנות. הברירות תלויה בעיקר במעגלי התהודה של המקלט.

נאמנות

נאמנות[3][2] (fidelity) מוגדרת כמידת הדיוק שבה מפיק המקלט ברמקול את אות המידע מהאות הנקלט באנטנה. כדי להשיג נאמנות גבוהה יש להבטיח תחום מספיק רחב של תדירויות שמע המועברת במקלט וכן עיוותים נמוכים.

יציבות תדר

יציבות תדר[4] (Frequency stability) – התדירות שאליה מכוון המקלט נוטה לפעמים להשתנות במקצת מעצמה, שואפים שהשינוי הזה יהיה קטן ככול האפשר. לדוגמה, מקלט טוב הוא מקלט שאינו משנה את תדר הקליטה ביותר מ- 100 הרץ אחרי כחצי שעה של פעולה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 ב.צ. ברטה, קשר באת"ן - את"ד, המכון לאמצעי הוראה, עמ' 134
  2. ^ 1 2 שמחה גילעם, תקשורת תקבילית ותקשורת ספרתית, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 125
  3. ^ 1 2 מבוא לאלקטרוניקה, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 177-190
  4. ^ section 2, Amateur Radio Transceiver Performance Testing, ARRL. (באנגלית)