ויקיפדיה:הידעת?/המתנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 96: שורה 96:
::כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו [[תפיסה שגויה]] שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.
::כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו [[תפיסה שגויה]] שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.
::נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, [[משתמש:Matankic|Matankic]] - [[שיחת משתמש:Matankic|שיחה]] 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)
::נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, [[משתמש:Matankic|Matankic]] - [[שיחת משתמש:Matankic|שיחה]] 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)
:::א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה [[טעם]] יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.

:::ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.
:::ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין ש[[ספקטרום השמש|ספקטרום הפליטה של השמש]] חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מ[[:קובץ:Radiation Spectrum.png]].

:::ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)


====נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעים====
====נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעים====

גרסה מ־08:20, 17 באוקטובר 2021

ראשי דיונים


חברי המערכת: עורכי המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה).

כשלב ראשון להצעת קטע "הידעת?" או להסרת קטע קיים, יש להציגו בדף המתנה זה. כאן יערכו דיונים בקטעים שהוצעו ויוחלט אם לקבלם ולהציגם. כולם מוזמנים להשתתף בדיונים אלו ולהשפיע.

הוספה

נא להוסיף הצעות לקטעים חדשים בתחילת סעיף מספר אחת. לא בסופו. זה הנוהל החדש. ראו את דף השיחה

בטון רומאי

הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. הבטון המודרני מורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. הבטון הרומאי, לעומתו, אשר עמיד יותר מרוב סוגי מהבטון כיום וייצורו פחות מזהם, מורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה. כמו כן, הנמל התת-ימי בקיסריה, שנבנה על ידי הורדוס, הוא הדוגמה המוקדמת ביותר לשימוש בבטון רומאי בתוך הים התיכון, ובקנה מידה רחב.

קטע שחיברתי. מקורות:[1][2], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

החייל הנאצי המושלם

"החייל הנאצי המושלם" (בתמונה) הייתה כזרת גיוס של הורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב 'החייל הגרמני האידיאלי'. התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של ה-22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה. אם לא מתאים להידעת, לפחות אולי יתאים ל'תמונת היום'. Matankic - שיחה 14:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד אומרים ישנה - שיחה 23:07, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

היה קטע על כיוון התנועה בכבישים, קבלו על כיוון התנועה של מטוסים

תא הטייס של מטוס Saab 2000
תא הטייס של מטוס Saab 2000

בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיניי הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל (בתמונה), וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות, שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל, שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך ליד ימינו של הטייס הראשי יש גישה נוחה לרוב המכשור, שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס.

אומרים ישנה - שיחה 13:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ראיתי על זה לא ממזמן בקברניט [3] , חשבתי שזה יכול להיות נושא טוב להידעת. בעד! Matankic - שיחה 13:26, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הגלדיאטור היהודי

ריש לקיש, מגדולי אמוראי ארץ ישראל, שפעל בטבריה במאה השלישית, היה לגלדיאטור בצעירותו ובטרם חזרתו בתשובה. אותה העת, ארץ ישראל נשלטה על ידי הרומאים, וקרבות גלדיאטורים נערכו תדיר באמפיתיאטראות, בערים בעלות תרבות הלניסטית, כמו קיסריה ובית ג'וברין. על פי המסופר בתלמוד הבבלי, ריש לקיש, שנודע בחוסן גופו, נאלץ לתקופה למכור עצמו ל'לודאים' (גלדיאטורים בארמית תלמודית), וכי הרג וגבר על יריביו בעורמה. בין הגלדיאטורים היהודים, היו שמכרו עצמם מאונס, אך גם כאלו שרצו לנהוג כמנהגי הרומאים ולזכות בתהילה. ההלכה היהודית נחלקה בעניין הגלדיאטורים. תחילה, אסרה על השתתפות במופעי גלדיאטורים וצפייה בהם, ואף התנגדה לפדיונם של גלדיאטורים יהודים. חכמים מסוימים הציגו גישה מתונה יותר, שמאוחר יותר הפכה למקובלת, כי במקרים אחדים תתאפשר הצפייה בקרבות, למשל כדי להתיר עגינות, והיו חכמים שראו חובה בפדיון גלדיאטורים יהודים.

היה על הפיראט היהיודי. עכשיו על הגדיאטור היהודי ;) . מקורות: אנצ' העברית בערך "גלדיאטרים"; מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מחודש אוגוסט האחרון; הערך בוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 20:56, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

איך צפיה בקרב גלדייטורים מתיר עגינות? איך עבד עוזב את קרבות הגלדיאטורים מרצונו והופך לרב? אומרים ישנה - שיחה 22:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
שאם הוא מת, יוכלו לבשר על כך לאשתו. ואם טורפים אותו חיות, יוכלו לזהות אותו.
ריש לקיש כנראה מכר את עצמו למשך תקופה מסוימת. גם בהלכה יש דבר כזה "עבד עברי": יהודי שנזקק לכסף ולא יהיה מסוגל לממן את עצמו (או שהיה לו חוב ונמכר בעל כורחו), היה יכול "למכור את עצמו" לעבדות למשך תקופת זמן מוגבלת, שאחריה היה משתחרר (בד"כ 6 שנים).. כנראה לריש לקיש היה "סידור" דומה. כלומר הוא לא היה 'עבד' במובן של שבוי מלחמה, אלא עבד במובן של משרה. רבי יוחנן כנראה זיהה בו פוטנציאל והחזיר אותו בתשובה (וחיתן אותו עם אחותו), לא מפורט מספיק בערך.. Matankic - שיחה 23:13, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אם שאלת, כנראה שזה לא עולה מן הקטע. כדאי לשקול לשנות את הניסוח. Matankic - שיחה 23:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

לימין שור!

הלוגו של יום החלפת כיוון התנועה בשוודיה

בשלהי המאה ה-18, כיוון התנועה בכבישי ארצות הברית וקנדה היה תלוי מדינת משנה. הדבר יצר מערכת כבישים עם כיווני תנועה מגוונים, והקשה מאוד את על הנהיגה שם. בסופו של דבר, כל צפון אמריקה עברה לנהיגה בימין הדרך. תהליך דומה עבר על אירופה. אפילו גיברלטר, שהיא מושבה בריטית קטנה, עם גבול יבשתי עם ספרד, עברה לנהיגה מימין. כיום, האזורים היחידים באירופה, בהם נוהגים בשמאל הדרך הם קפריסין, מלטה, אירלנד ובריטניה (למעט גיברלטר) – חלק ממדינות האי של אירופה. גם רוב הדוגמאות האחרות בעולם, לאזורים בהם כיוון הנהיגה שונה מזה של שאר השכנים, הן מדינות אי. אם כי למרות שלאיים אין כבישים משותפים עם שכניהם, היו מקרים, כמו זה של איסלנד וסמואה, שבהם המחוקקים החליטו לשנות את כיוון התנועה גם במדינות כאלו. מחוקקי סמואה שינו את כיוון התנועה לשמאל, כי זול יותר לאזרחיהם לייבא מכוניות משומשות ממדינות, בהן המכוניות מותאמות לנהיגה בצד זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:46, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד, Matankic - שיחה 21:07, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הפיראט היהודי

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

[4]
קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מהו צבע השמש?!

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Tzafrir איך היית מנסח את זה אחרת? Matankic - שיחה 10:20, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי את ההסבר שלך שאור השמש חסר צבע.. האם משהו מהקטע שגוי עובדתית? Matankic - שיחה 10:22, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
טעות שלי. לרגע התפלאתי על כך שהשמש נראית צהובה. Tzafrir - שיחה 10:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
@Tzafrir אתה מתכוון לכך שהמוח "מכוייל"/"מובנה" לכך שאור שמגיע מהשמש יראה לבן (או 'חסר צבע')? מעולם לא שמעתי על זה. יש לכך מקור? Matankic - שיחה 10:31, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני בטוח שאפשר למצוא לכך מקור. למה שנבחין בצבע של אור לבן? זה אמור להיות אור רגיל: הרקע. במיוחד בזמנים עתיקים שבהם לא הייתה תאורה מלאכותית. נסה לחשוב מה יקרה לך אם תסתובב שבוע בבניין שבו יש תאורה רק אדומה. יש לי הרגשה שתסתגל לראות את העולם בגווני אדום/שחור. Tzafrir - שיחה 10:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נשמע כמו רעיון מצוין להידעת נוסף! Matankic - שיחה 11:00, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
א. אי אפשר לדבר על צבע השמש הנראה לעין בלי להזכיר את פיזור ריילי - האחראי לכך שאורכי הגל הקצרים יותר מהשמש מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול. בתפיסת הצבע האנושית, השמיים נראים בצבע כחול-תכלת לאור הרגישות הפחותה של מערכת הראייה האנושית לאור סגול.
ב. המשפט "השמש (...) בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה" מחמיץ לחלוטין את הנקודה. השמש זוהרת בזכות תגובות ההיתוך הגרעיני המתחוללות בליבתה ולא בזכות האור הקלוש שהיא בולעת משאר היקום. אחרת היא היתה קודרת יותר מאחוריו של תינוק.
ג. מה המקור למשפט "בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח"? למיטב הבנתי המשפט הזה שגוי. דרך מסנן צפיפות נייטרלי השמש אמורה להיראות לבנה ממש כמו החזר אור השמש מהלבנה. כך גם מרמזת התמונה הזו שצולמה בתחום האור הנראה. לעומתה, התמונה הזו צולמה באורך גל 30.4 ננומטר - בתחום העל-סגול הרחוק מאד שאינו נראה לעין או עובר באטמוספירה - ומוצגת בצבע כוזב כתום. באותה מידה יכלו להציג את אותה התמונה בוורוד פוקסיה, צהוב נזלת או עם לוח הצבעים של גלאסבי. לביטים לא אכפת.
יום טוב, ליאור पॣ • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:47, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
א. שקלתי להוסיף את זה, אבל אז הקטע מתארך.
ב. הכוונה היא שמלבד לקרינת גוף שחור שנפלטת מהשמש, השמש עצמה לא מחזירה או מעבירה אור (כלומר הצבע שלה 'שחור').
ג. המשפט לא מנוסח טוב (בעצמי ציינתי שצריך לשפר את הניסוח). והוא לא מבדיל בין שני המקרים של צבע כוזב וקליטת אורכי גל בתדרים מסוימים. טוב ששמת לב לזה.
ד. אין לי ידע בפיזיקה מעבר למה שלמדתי בתיכון (וקצת אחרי). אם זהו תחום העיסוק שלך, ממש אשמח אם תוכל לנסח את זה אתה. אפילו לשכתב את הקטע. Matankic - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אפשר גם להכניס על הטמפרטורה של כוכבים, שהיא קובעת את צבע האור שנפלט (ללא קשר להרכב הכימי של היסודות שמרכיבים אותו). ואפשר להוסיף גם על רגישות המדוכים ברשתית, ושהעין רגישה יותר לירוק ופחות לכחול, וש(אולי)זו הסיבה למה אור השמש נראה לבן לעין אנושית. ואפשר גם לכתוב על אשליית הירח, בגללה נדמה שהשמש גדולה יותר בשקיעה ובזריחה, אבל למעשה זו אשליה אופטית. לא חסר על מה להוסיף, צריך להתחשב במגבלה של אורך הקטע ושקול לפצל גם לכמה קטעים. Matankic - שיחה 16:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי את רלוונטיות הגוף השחור לקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:56, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
התוצאה הראשונה בגוגל ל"מה צבע השמש" נותנת כתבה של מכון דייוידסון [5], שם מזכירים שהיא גוף שחור. כעיקרון, הכוונה שמלבד האור שנפלט בתהליך, השמש עצמה 'שחורה'. מחקתי את הקטע הזה כיוון שהוא לא ממש מובן, וכנראה לא תורם הרבה. אפשר גם לנסח אותו באותו באופן אחר שמשתלב יפה. Matankic - שיחה 21:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח משופר - עם התייחסות לפיזור ריילי וצבע כוזב

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בגוון צהוב, כתום, ואפילו אדום. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את קרני השמש וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים. אורכי הגל הקצרים מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול, בתופעה שמכונה 'פיזור ריילי'. כיוון שרגישות עין האנושית פחותה לאורכי גל קצרים, השמיים נתפשים במוח בצבע תכלת במשך רוב שעות היום. בשעה שהשמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת. האור הכחול מתפזר לחלוטין, וקרני האור המגיעות אל הצופה הן בעלות אורכי גל ארוכים, כך שהשמש תראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור שוהה בחלל, אור השמש יראה לבן, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור. בתצלומי לוויין, לעיתים נראת השמש בצבע כתום. לרוב, מדובר בצבע כוזב, שנוסף לאחר צילום באורך גל שאינו בתחום הנראה (למשל קרינת על-סגול).

ליאור מוזמן לחוות את דעתך ולהציע שיפורים/תיקונים. Matankic - שיחה 12:23, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הנוסח הזה עדיין שגוי, צר לי. אין לי פנאי כרגע לפרט את כל השגיאות המופיעות בו. אני מציע שנתמקד בנוסח החלופי המוצע להלן. שבת שלום, ליאור पॣ • ט' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו תפיסה שגויה שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.
נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, Matankic - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה טעם יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.
ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.
ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין שספקטרום הפליטה של השמש חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מקובץ:Radiation Spectrum.png.
ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעים

נורת LED
נורת LED

כשאנו מביטים על פני נורה, רוב האור שאנו רואים הוא אור שנוצר בתוך הנורה, ומגיע ישירות לעיננו. אם כי אנו רואים גם אור, שהגיע אל הנורה מבחוץ, ומשתקף על פניה. בניגוד לפני הנורה, פני השמש אינם מחזירים שום אור. כשאנו מביטים ישירות בשמש, אנו רואים אותה אך ורק באור שנוצר בה ומגיע אלינו ישירות. כל האור, המגיע אל פני השמש מבחוץ, נבלע בה. לכן, למרות שהשמש מאירה באור רב, מבחינת החזרת אור, היא נחשבת לגוף שחור.

אומרים ישנה - שיחה 09:36, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בסדר, אבל אולי כדאי להחליף את התמונה? נורת ליבון היא גוף שחור בקירוב לא רע. אולי קובץ:Led-lampa.jpg‏? Tzafrir - שיחה 10:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בוצע. אומרים ישנה - שיחה 20:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד Matankic - שיחה 10:19, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אפשר להציע את הקטע הזה בנוסף לקטע המקורי, כקטע נפרד (ולא במקומו). Matankic - שיחה 12:25, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

האמת על צ'ה

ארנסטו צ'ה גווארה (בכרזה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". בנוסף היה לגזען כלפי שחורים ועמים ילידים. על השחורים טען שהם מלוכלכים, עצלים ושתיינים. בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, ביטל צ'ה את חופש העיתונות במדינה, ודיכא את חופש הביטוי.

קטע שחיברתי. אפשר גם להוסיף שהוא נותר עד היום דמות שנויה במחלוקת. Matankic - שיחה 10:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אין מקורות לדברים הללו בערך על גווארה. Tzafrir - שיחה 14:21, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ציטוטים מתוך דרום אמריקה באופנוע (ספר שמבוסס על היומנים של צ'ה):

The Black is indolent and lazy, and spends his money on frivolities or drink, whereas the European is forward-looking, organized and intelligent.

Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995, p.148

The blacks, those magnificent examples of the African race who have conserved their racial purity by a lack of affinity with washing, have seen their patch invaded by a different kind of slave: The Portuguese

Che Guevara, Motorcycle Diaries, 1995
התבטאות נוספת על השחורים:

We are going to do for blacks exactly what blacks did for the revolution, by which I mean: nothing.

Humberto Fontova, Exposing the Real Che Guevara, 2007, p.165
, Matankic - שיחה 17:00, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ציטוטים בודדים? לא מקור מספיק טוב. וזה עדיין לא נמצא בערכים שלנו. Tzafrir - שיחה 17:22, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בימינו, אם מישהו היה אומר דברים כאלו, לא היה בכלל ספק שהוא גזען. אבל גם במחקר ההיסטוריוגרפי קיימת הטיה למגמות פוליטיות גלובליות. הסרתי את הקטע על הגזענות. לבנתיים, נסתפק בכל השאר. Matankic - שיחה 17:57, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כן אפשר לבוא ולטעון, שביחס לשאר הדברים שכן עשה, ה"גזענות" שלו (אם הייתה) הכי פחות נוראית מכדי לציין אותה... Matankic - שיחה 20:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בערך האנגלי לא מצאתי אזכורים לגבי חופש העיתונות. לא ראיתי שזה היה תחום אחריותו: הוא היה בקובה בסך הכל כשנתיים אחרי המהפכה. Tzafrir - שיחה 21:08, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הנה קישור לכתבה, ציטוט:

In 1959, leftist journalist José Pardo Llada reported that Guevara told him: “We must eliminate all newspapers; we cannot make a revolution with free press. Newspapers are instruments of the oligarchy.”

קישור לסרטון של TED, בדקה 4:17. יש עוד המון מקורות ודוגמאות. Matankic - שיחה 21:45, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מקורות פוליטיים ולא משובחים. בנושא שחשוד בהטיות, אני מעדיף מקורות טובים. בפרט, גווארה אמר כל מיני דברים מיד לאחר המהפכה, אבל אני מתאר לעצמי שהצורך לשלוט גרם לו להתפשר על חלק מדעותיו (אבל לא על הרבה אחרות. הוא בסופו של דבר עזב את קובה). Tzafrir - שיחה 10:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
TED, הם א-פוליטים (ואפילו מעט שמאלנים). והם אומרים שם במפורש שגווראה דיכא את העיתונות. אני יכול למצוא לזה עוד מקורות "משובחים וא-פוליטים". אולי הערך באנגלית בעצמו מוטה? בברכה, Matankic - שיחה 10:26, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד אומרים ישנה - שיחה 20:51, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אגב, אולי ראוי לציין (לא יודע אם זה מוסיף ;), שאת הכרזה שצירפתי לקטע יצרתי אני בתוכנה לעריכה גרפית (על סמך סגנונות נפוצים מרחבי הרשת). Matankic - שיחה 21:25, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אם כך, רצוי שתחליף כרזה לכזו אותנטית, שבאמת הצליחה להימכר. לא משהו בסגנון, שאחד מאיתנו יצר. אומרים ישנה - שיחה 21:44, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זו דוגמה גנרית לפוסטר של צ'ה, יש יותר מידי סגנונות שלו, על חולצות, דגלים, סטיקרים ומה לא.. אפשר לחפש בגוגל (אבל יש גם עניין של זכויות יוצרים). כולן מתבססות על הדיוק שלו (בשמאל). כמובן ששקלתי לשים רק את הדיוקן, אבל אז מחמיצים את העניין שהוא אייקון פופ. פה יש כל מיני סגנונות שאנשים העלו, אם תמצא גרסה ראויה בוודאי שאשמח להחליף. Matankic - שיחה 22:19, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זו דוגמה די מפורסמת, אבל מוגנת בזכויות. Matankic - שיחה 22:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
היא דווקא כן חופשית, וגם זו חופשית:
זו חופשית
אומרים ישנה - שיחה 09:40, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שיפורים

ארנסטו צ'ה גווארה (בתמונה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". כמו כן, בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, דיכא צ'ה את חופש העיתונות במדינה.

Matankic - שיחה 10:16, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד. רק מחק בקו את הגרסאות, שהפסיקו להיות רלוונטיות, כדי לא לאלץ אנשים לקרוא אותן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:57, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

פיסת היסטוריה קולינרית

בקבוק סאקה בנפח שליש ליטר, עם ציור פרח, על רקע נוף צומח
בקבוק סאקה

הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.

אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הסיפור הזה לא מופיע בערך האנגלי. נראה שיין אורז היה קיים כבר הרבה קודם לכן בסין (ר’ חואנגג'יו והערך האנגלי המקביל). Tzafrir - שיחה 17:29, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הסיפור כן מופיע בערך העברי. אם הערך העברי שגוי, לדעתך, תקן אותו. אין הכרח שהקטעים שלנו יוצדקו על ידי כל ערך בכל שפה. רק הערכים בעברית רלוונטיים, כל זמן שהם מוכרים כנכונים. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הוספתי שם דרישת מקור. Tzafrir - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מידע נוסף: הגרסה הועתקה מהערך האנגלי: הערך העברי התבסס על הערך האנגלי באוגוסט 2005. ladypine תרגמה חלק והשאירה חלק אחר, גדול הרבה יותר, בהערה, להמשך תרגום עתידי. בשנת 2006 Tatan48 מחק את ההערה הזו ותרגם ממנה את החלקים שנראו לו חשובים, כולל הסיפור על הכפר. הסיפור על הכפר והאינדיאנים נוספו לערך האנגלי על סאקה בגרסתו הראשונה, בנובמבר 2001. לא ממש מפתיע שבאותו הזמן לא סיפקו להם מקורות. ב־28 בדצמבר 2010 אלמוני הסיר את הסיפור מהערך עם הנימוק „ Removed unsupported supposition״ וזה בערך מה שאני הולך לעשות. Tzafrir - שיחה 10:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מוזר. מצאתי ארבעה מקורות בויקיפדיה האנגלית. יש לה ערך מיוחד עם ארבעה מקורות, רק לסאקי מאורז לעוס. ויקיפדיה האנגלית לא מודעת לעצמה, לפעמים. שם הערך Kuchikamizake. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אוי. כל המקורות ביפנית. אומרים ישנה - שיחה 20:18, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יש לי כיוון קצת שונה (אבל אין לי נוסח מלא): יין הוא משקה אלכוהולי: בתהליך התסיסה שמרים הופכות סוכר מהענבים לאלכוהול. כך גם נוצרים סיידר, תמד ואחרים. אבל בחיטה, שעורה, אורז ודומיהם יש עמילן שאותו השמרים לא יודעות לפרק. כדי להכין בירה מנביטים את הדגנים כדי לגרום להם לפרק עמילן לסוכר. זהו לתת. אבל יש גם דרכים אחרות לפרק את העמילן: ברוק (ביולוגיה) האנושי יש אנזים שמפרק עמילן לסוכר. לכן אפשר לבשל דגן ואז ללעוס אותו. השיטה הזו הייתה בשימוש אצל ילידים באמריקה (עם תירס (נכון? יש מקור? פרטים מדויקים יותר?) וגם ביפן, לפני שהגיעו אליהם שיטות יעילות יותר להכנת סאקה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה היתרון של הנוסח הזה על הנוסח הקודם? אנחנו עדיין תקועים עם מקורות ביפנית בלבד. כשלמישהו תהייה מוזה, הוא יחפש מקורות בשפה קריאה יותר. אומרים ישנה - שיחה 23:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

גנרל חורף

גנרל חורף (בתמונה) הוא האנשה לחורף הרוסי. תנאי האקלים הקשים והכפור העז ששורר באזור בעת חודשי החורף, וכן הבוץ הטובעני שנגרם מגשמי הסתיו, תרמו לכשלונם של מספר נסיונות פלישה צבאיים לרוסיה לאורך ההיסטוריה. המפורסמת שבהן הייתה פלישת נפוליאון לרוסיה ב-1812. הפיקוד הרוסי, שידע כי אין בכוחו להילחם בקרב פנים אל פנים, נקט בטקטיקת אדמה חרוכה (נסיגה תוך הרס אספקה ומזון), שמטרתו הייתה למשוך את הצרפתים אל מעמקי רוסיה. כתוצאה מגישה זו, החורף הרוסי והשיבושים באספקה היו לגורם מכריע בתבוסתו של נפוליאון, אשר סימנה את תחילת סוף שלטונו ושקיעת האימפריה שבנה. גרמניה הנאצית נחלה אף היא תבוסה בעת פלישתה לרוסיה. העובדה שהפלישה לא הצליחה להשיג את ייעדיה לפני כניסת החורף הרוסי, הקשתה על התקדמות הצבא הגרמני לכיוון מוסקבה והביאה לנפגעים רבים, אך לא הכריעה את הכף לטובת הצבא האדום.

קטע שחיברתי על סמך קטעים מוויקיפדיה העברית והאנגלית. Matankic - שיחה 22:10, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נגד. הקטע יפתיע מעט מאוד אנשים כי המידע בו נלמד, בדיוק בנוסח שבו, בלימודי ההיסטוריה, בבית הספר התיכון. אומרים ישנה - שיחה 22:42, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מקובל. אולי אני צריך לשקול לחבר ספרי לימוד ;) Matankic - שיחה 22:47, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אבל שוב.. לא חושב שהמידע צריך להפתיע 98% מהקוראים. לדעתי מספיק שיפתיע 80%. אני בטוח שרוב הציבור לא מכירים/זוכרים את המונח 'גנרל חורף', אפילו שהם שמעו על זה בתיכון. אני גם בטוח שיש לך ידע נרחב בהמון תחומים, אבל זה לא מצביע על רוב ציבור הקוראים. Matankic - שיחה 22:56, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אם כבר התחלנו לדון בי, אז רוב הקטעים שלא אני מציע במדור הזה, דווקא מאוד מפתיעים אותי. מעבר לזאת, למיטב ידיעתי, אף קטע מעולם לא אושר או נפסל נטו בגלל הדעה שלי. אומרים ישנה - שיחה 06:19, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

דיוויזית האס אס שהורכבה ברובה ממוסלמים

הדיוויזיה ההררית אס אס ה-13 הייתה דיוויזיה בוואפן אס אס (הזרוע הצבאית של האס אס), שרבים מחייליה היו מוסלמים. בשיאה מתנה הדוויזיה 21,065 חיילים, מרביתם מגויסים מקרב האוכלוסייה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה ומיעוטם מוסלמים אלבנים מקוסובו. הדיוויזיה הופעלה בעיקר למלחמה בפרטיזנים ביוגוסלביה, וביצעה במהלכה פשעי מלחמה רבים כנגד סרבים ויהודים. המופתי של ירושלים (בתמונה), אמין אל-חוסייני, אנטישמי נודע ומתנגד חריף לציונות, שהיה גם אחראי לפרעות ומתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב, הגיע במיוחד לבוסניה לשם עידוד הגיוס, וזאת לאחר שכוהני דת מוסלמים מקומיים פרסמו שלוש פתוות נגד שיתוף פעולה עם הנאצים ובעלי בריתם הקרואטים. מפקד האס אס ויוזם התכנית, היינריך הימלר, יצא בטענה שהבוסנים המוסלמים אינם אלא בני הגזע הארי שהתאסלמו. אדולף היטלר לא ראה זאת בעין יפה.

ליקוט קטעים מכמה ערכים, עריכה לשונית קלה. Matankic - שיחה 00:20, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

א. אם מזכירים את אמין אל חוסייני ואת פשעיו, יש להזכיר גם את הפרהוד, בשמו המפורש.
ב. למרות שהקטע טוב, אי אפשר לשים אותו בעמוד הראשי של ויקיפדיה, כי יקפצו אנשים ויגידו שהוא עוסק בפוליטיקה עכשיות של יחסי יהודים וערבים בישראל. לכן יש להסתפק במדורי הידעת של פורטלים אחדים, כמו פורטל השואה. צר לי.
ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 06:35, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ברגע הצילום, השעה בירושלים הייתה גם ארבע בבוקר וגם עשר בבוקר

לחצו כדי להקטין חזרה

שער יפו, בערך ב-1910

הצילום שמשמאל מתעד את צדו המזרחי של שער יפו, בירושלים, בערך בשנת 1910, בעת שניצב עליו מגדל שעון. למרבה ההפתעה, ברגע הצילום, לוחו הצפון-מזרחי של השעון הורה את השעה ארבע, בעת שצידו הדרום-מזרחי של המגדל הואר באור יום מלא. זאת למרות, שבשעה ארבע אחרי הצהריים, צד זה של כל בניין בארץ ישראל מצוי בצל, ובשעה ארבע לפנות בוקר, שוררת בארץ חשכת לילה, או ששוררים בה דמדומי בוקר / צפרירים. יתרה מזאת, כשמגדילים את הצילום רואים כי שבשונה מלוחו הצפון-מזרחי של השעון, לוחו הדרום-מזרחי הורה את השעה עשר. הצילום אינו מתעד תקלה טכנית. כל אחד מהלוחות הורה את מדידתו של זמן ירושלים בשיטה אחרת. בלוח הצפון-מזרחי נראות השעות הזמניות. בשיטת השעות הזמניות, שעות הזריחה והשקיעה ושעת כל תפילה יהודית ומוסלמית אינן משתנות מיום ליום. אם פעמון המגדל תוזמן עם הלוח הצפון-מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו, כל ערב שבת, שימש כמעין צפירת שבת.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח מוצלח, לדעתי. כמובן שצריכים לכתוב „צפרירים״ במקום „דמדומי בוקר״. Tzafrir - שיחה 17:33, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כמה הערות: אני לא חושב שצריך ליצור אשליה כאילו יש איזו חידה לפתור "איך השעה 4 אם הצד הזה של המגדל אמור להיות מוצל אחרי צהריים או חשוך לפנות בוקר?". הרי (כותב) הקטע יודע שמדובר בשני שעונים עם מטרה שונה. בהתאם לזה, הניסוח "למרבה ההפתעה" אינו מתאים. לפיכך אני סבור שהקטע צריך להיות מנוסח מחדש. דבר שני - המשפט האחרון פשוט לא מתאים לאנציקלופדיה, שכן הוא כולו ספקולציה: "אם הפעמון תוזמן עם הלוח הצפון מזרחי, יתכן שאחד מצלצוליו שימש כעין צפירת שבת". למה שנכתוב כזה דבר? אנחנו אנציקלופדיה. אנחנו צריכים לספר על מה שאנחנו יודעים. ודבר נוסף, מכיוון שזמן כניסת שבת בירושלים הוא כ-40 דקות לפני השקיעה, כנראה ששום צלצול של השעון לא יכול היה להיות מתוזמן כצפירת שבת. חמויישֶה - שיחה 10:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

כל קוץ בנוסטלגיה פרח

צילום מגדל השעון ותוספות אחרות בשער יפו 1908-1918, מבט אל החומה מבחוץ
מגדל השעון ותוספות אחרות בשער יפו 1908-1918

בשנת 1902, האימפריה העות'מאנית הקימה מגדלי שעון במספר ערים בארץ ישראל, לציון 25 שנה לשלטון הסולטאן, עבדול חמיד השני. אולם בירושלים היא הקימה מגדל כזה רק ב-1907 – על שער יפו (בתמונה). בסיס המגדל הירושלמי היה ריבועי, ובראשו נקבעו ארבעה שעונים, שפנו לארבע רוחות השמים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה באופן המקובל כיום ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה בשיטה העות'מנית (שיטת השעות הזמניות). מעל השעונים הוצבו פעמון, סהר וכוכב. עם תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אנשי ציבור ואמנים הפעילו לחץ לפירוק מגדל השעון שעל שער יפו, בטענה שהוא מכוער ולא מתאים לחומות ירושלים. אחד מהאישים האלו היה בוריס שץ, שהבריטים פרקו לו את ביתן בצלאל, בדיוק בטיעון זה. ב-1922, מגדל שעון זה, אכן פורק. אם כי הבריטים הצמידו לשער יפו תא טלפון אדום, בסגנון לונדוני, ובלחץ מכובדים ערבים, הם בנו מגדל השעון חדש, בקרבת החומה, שפורק רק ב-1934. ב-2004 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל", שכללה בול של מגדל השעון הירושלמי, שפורק כי נחשב למכוער.

מקורות: הערכים המוזכרים בערך, למעט תא הטלפון, שניתן לראות בתמונות בויקישיתוף. אומרים ישנה - שיחה 22:09, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

דגל סקוטלנד

מקורו של צלב הסאלטייר כדגלה של סקוטלנד הוא על פי האגדה בקרב שניהל המלך אואנגוס השני כנגד שבטים אנגליים. לפי האגדה, הוליך אואנגוס את הפיקטים והסקוטים (עמים קלטים) בשנת 832, לקרב כנגד האנגלים ליד את'לסתאנפורד של ימינו במזרח לותי'אן שבסקוטלנד. המלך ואנשיו היו מוקפים ועל סף תבוסה, והתפללו לנס. במהלך אותו הלילה, הופיע אנדראס הקדוש בפני אנגוס והבטיח לו ניצחון. למחרת הופיע צלב סאלטייר לבן על רקע השמיים הכחולים, והקרב הסתיים בניצחון סקוטי. הסאלטייר הפך לסמלם של הסקוטים מאז.

- מתוך הערך דגל סקוטלנד. ביצעתי עריכות קלות. Matankic - שיחה 21:56, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נגד יש הרבה אגדות עם להרבה עמים. לדעתי הן מתאימות לפורטלים הנישתיים, ולא לדף הראשי של ויקיפדיה. ברור כשמש שאגדות מכילות ניסים ונפלאות. לדעתי, מדור "הידעת" של הדף הראשי צריך להיות מוקדש להפתעות מציאותיות. לא דימיוניות. לדעתי, עדיף שתעתיק את הקטע למדור "הידעת" של פורטל הממלכה המאוחדת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בוצע בוצע Matankic - שיחה 22:35, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נאצי ממוצא יהודי

ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.

לפי הערך ארהרד מילך ובאנגלית, וכן [6],[7]. Matankic - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד!!! אומרים ישנה - שיחה 22:19, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

דגל רובע יוספוב

במהלך מלחמת שלושים השנים, שנערכה בין השנים 16181648, נכבשה פראג על ידי צבאות שונים. כשהצבא השוודי ניסה לכבוש את פראג, התגוננו התושבים וגם היהודים לקחו חלק במגננה, שהצליחה למנוע מהשוודים את הכיבוש. מאוחר יותר, כאות תודה לפועלם של המגינים, החליט פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להעניק להם זכות לשאת דגל לכל שכונה. כך, לראשונה בהיסטוריה הוצג דגל הנושא את הסמל מגן דוד כסמל ליהדות.

ועכשיו לשם שינוי מגן דוד :) קטע שהעתקתי מהערך יוספוב (מעט מאוד ערכתי). Matankic - שיחה 15:10, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד אומרים ישנה - שיחה 16:49, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

רק עכשיו אני מבין, שסמיר שוקרי גאון

נגינה על כינור
נגינה על כינור

הכינור נחשב לאחד מכלי הנגינה הקשים לתפעול. אחת הסיבות לזה היא שאצבעות הכנר צריכות ללחוץ על המיתרים, בצוואר הכינור, במקומות מאוד מדויקים, אך לא מסומנים. זאת בלי כל סריג עזר, בניגוד, למשל, לצוואר הגיטרה. אולם לפרט מבני זה יש גם יתרונות. בניגוד לפסנתר ולגיטרה בעלת סריג רגיל, הכינור יכול לנגן מנגינות בסולמות מוזיקליים מגוונים יותר מאשר מרבית כלי הנגינה, המשמשים במוזיקה המערבית. הוא יכול לנגן בסולמות "מקאם", המקובלים במוזיקה הערבית, שבחלקם יש תווים, שצליליהם מרוחקים זה מזה 3/4 טון, בעוד שהמרחקים בין קלידי הפסנתר, כמו בין פסי סריג הגיטרה הם בכפולות שלמות של חצי טון. אך למרות שמבנה הכינור של המוזיקה הקלאסית המערבית זהה לזה שבמוזיקה הקלאסית הערבית, לכנר שמורגל בנגינת אחת הסוגות האלו לא יהיה פשוט לנגן בשנייה. מיתרי הכינור מכוונים אחרת עבור נגינת כל אחת מהן. הפקת אותו צליל בכינור, שכוון ב"כיוון ערבי", ובכינור, שכוון ב"כיוון מערבי", דורשת לחיצה על המיתרים במקומות שונים.

אומרים ישנה - שיחה 12:36, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

סמל הנאציזם, האמנם?

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, בפולקלור הפיני צלב קרס כחול מסמל את השמש ומזל טוב. מה גם שהופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. צלב הקרס היה קיים בדתות ותרביות כבר לפני אלפי שנים. בהקשרים שונים, אך בשל השימוש בסמל על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הנאו-נאצים וקבוצות שנאה אחרות, רבים במערב סולדים מן השימוש בסמל בכל צורה שהיא.

חלק מהמשפט האחרון העתקתי מהערך צלב קרס. השאר אני כתבתי והתבססתי על ערכי ויקיפדיה האנגלית וכתבות: [8][9][10][11]. אפשר להחליף בתמונה יותר מעודנת שקשה יותר להבחין בה בצלב הקרס (כמו זאת לדוגמה) אם זה עשוי להרגיז מישהו. Matankic - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

א. ההצעה טובה.
ב. צריך למחוק מהקטע כל מה שמופיע אחרי המילים ״אלפי שנים״.
ג. יש לדאוג שהקטע יפנה ליותר ערכים עבריים ולפחות ערכים לועזיים. אולי אפשר לעשות זאת בכתיבת קצרמרים אחדים.
תודה. 2.52.72.190 18:37, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מתקבל על הדעת ומעריך את הביקורת. לא מעריך שיתפנה לי זמן לכתוב את חיל האוויר הפיני או את צבא פינלנד. אשמח אם מישהו אחר יפשיל שרוולים (מה שבדרך כלל לא קורה כאן או שלוקח לזה יותר מדי זמן), נראה כמו נושאים מרתקים. Matankic - שיחה 18:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ההסבר שצירפתי לא מדויק, בקרוב אצרף ניסוח אחר. Matankic - שיחה 09:42, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מעניין מאוד, לא הכרתי את הרקע של הסמל. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לדעתי, יש להחזיר את המילים " למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, " יש לשים אותן אחרי המילים "100 שנים". אומרים ישנה - שיחה 12:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שיפור?

אריק פון רוזן, אישיות שוודית בולטת ולימים גיסו של גרינג (ואף לידידו של היטלר לפי מקורות מסוימים), עיטר את מטוסו בצלב קרס כחול על רקע לבן כסמל למזל טוב. היותו ידיד של פינלנד, במרץ 1918 תרם למדינה העצמאית החדשה את המטוס, מה שציין את תחילתו של חיל האוויר הפיני (אנ'). צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, אומץ כסמל החיל ונותר בשימוש במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב.

תמצתתי, מחקתי, ניסחתי מחדש. מקווה שלא הרסתי. Matankic - שיחה 11:03, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אפשר להוסיף (לא חייב):

למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הסמל הופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. בדתות ותרביות שונות צלב הקרס היה קיים כבר לפני אלפי שנים.

Matankic - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הנוסח הראשון עדיף. בנוסך החדש אין כל הפתעה. מהנוסח הזה עולה כאילו, צלב הקרס כן היה, נטו, סמל נאצי... עם קצת תירוצי פולקלור פיניים. אומרים ישנה - שיחה 12:44, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ב'

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה מה דעתך עכשיו? מוזמן לערוך שינוים בנוסח. Matankic - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעניין הפולקלור הפיני אני מתבסס על הקטע הזה מוויקיפדיה האנגלית: ”In Finland, the swastika (vääräpää meaning "crooked-head", and later hakaristi, meaning "hook-cross") was often used in traditional folk-art products, as a decoration or magical symbol on textiles and wood”. Matankic - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אני בעד, וגם מציע להוסיף בסוף הקטע את המשפט: "בית התפילה הבהאי בשיקגו הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות". אומרים ישנה - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ג'

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים. בית התפילה הבהאי בשיקגו, הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות.

יחד עם התוספת. Matankic - שיחה 17:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד, אגב, אני ממליץ שתסמן פס מחיקה על הגרסה/גרסאות שנסוגת מהן. חבל לאלץ אנשים לקרוא גרסאות לא עדכניות. בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 19:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

גידול צמחים ותאורה

על אף שמקובל לחשוב כי צמחים זקוקים לקרינה מסוג על-סגול כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח), למעשה די בשילוב אור אדום וכחול אשר בספקטרום הנראה. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים המוחזרים מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

הבלבול נובע בעיקר מכך ששילוב בין אור אדום וכחול, הנמצא בשימוש נורות גידול (אנ'), ונקלט על ידי המדוכים (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין), עובר תהליך התמרה חושית ומפורש במוח כבעל גוון סגול, בדומה לאור הנראה שנפלט מנורות על-סגול. הדבר קורה כאשר הציפוי הפנימי בשפופרות אינו הרמטי ומעביר חלק מאורכי הגל הקצרים, הקרובים לאלו של קרינת העל-סגול.

גילוי נאות: את הקטע אני חיברתי (והידעת? הראשון שאני מציע כאן). אין לי 'ידע פורמלי' בתחומים בהם נוגע הקטע, והוא בנוי ברובו על סמך קטעים מוויקיפדיה וממקורות נוספים. אשמח אם מישהו מבעלי הידע יוכל לאשרר את נכונות המידע. בנוסף אשמח לעריכה לשונית. כמובן שאפשר גם לקצץ. Matankic - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה, שלפיה יש בכלל חשיבות לצבע האור, עבור הצמחים. חשבתי, וחשבתי שכולם חושבים, שכל אור חזק מספיק מתחום הספקטרום הנראה ומסביבתו, טוב לצמח, בלי שום קשר לאורך הגל - לצבע האור. הקטע נלחם בדעה קדומה, שמימי לא שמעתי עליה. אומרים ישנה - שיחה 14:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
@אומרים ישנה אפשר להוסיף בשורה הראשונה בין "על אף שמקובל לחשוב כי" ל-"צמחים זקוקים לקרינה ..." משהו בסגנון "בגידול ביתי" או "בגידול במקום חשוך". ראה לשמל על גידול יבול בחלל. אם זה עשוי להבהיר את הדעה הקדומה שמעולם לא שמעת עליה. אבל אז זה באמת ניהיה איזוטרי... Matankic - שיחה 18:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ואם כבר מדברים, גידול יבולים בחלל נשמע כמו נושא מרתק לערך, וגם לקטע הידעת. Matankic - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסך נוסף

אומרים ישנה, תימצתתי. עכשיו אין "דעות קדומות" ואין "בלבול". אשמח לביקורת:

צמחים אינם זקוקים לכל טווח הספקטרום הנראה של האור ולקרינה מסוג על-סגול ותת-אדום כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח). למעשה די בשילוב אור אדום וכחול. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים הבינוניים מוחזרים ומקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

Matankic - שיחה 21:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לדעתי, ההצעה השתפרה מאוד. עכשיו צריך קצת לשנות ניסוחים וכתיב. אומרים ישנה - שיחה 21:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
שיפורים

בטבע, הצמחים משתמשים באור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה – תהליך החיים הבסיסי, המייצר סוכר. אולם נורות חשמל, המאירות צמחים, שאינם חשופים לשמש, לא צריכות להאיר בכל טווח קרינת השמש. למעשה די לצמחים בשילוב אור אדום וכחול. חלבון הכלורופיל, המבצע את הפוטוסינתזה, בולע אור בעיקר בתדרים אלו. לעומת זאת, הוא מחזיר את התדרים הבינוניים, ואלו מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, מהסוג UV-A, מיטיבה עם מינים מסוימים של צמחים, אך לרוב הצמחים, אין בה הכרח.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ניסוח מצוין! Matankic - שיחה 23:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אנקדוטה נוספת

אם כבר מדברים על תפיסת/ראיית צבעים (אנ'), חשבתי על קטע נוסף. אפשר לבחור בתמונה שונה, למשל של משבצות RGB במסך. מצד שני אור צהוב ברמזור (שרואים דרך צג מחשב) ממחיש מצוין את התופעה. Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שיטת ייצוג הצבעים במחשב משתמשת בשלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול, שזיכו אותה בכינוי RGB (ראשי התיבות באנגלית). כל פיקסל במסך הוא יחידה עצמאית ומורכב משלושה תתי-פיקסלים שמאירים בצבעי היסוד, כאשר היחס בין עוצמת האור הנפלט מהם קובע את צבע היחידה. באופן זה מכסה השיטה טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור.

שלושת צבעי היסוד של האור (נקראים גם צבעים חיבוריים), בהם משתמשת השיטה, תואמים לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים באורך 564–580, 534–545, ו-420–440 ננומטרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. אורך גל של 570–590 ננומטר, לדוגמה, שנתפס במוח כאור צהוב, מעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים (אדום וירוק), באופן שניתן לחיקוי בשיטת RGB על ידי שילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. כך למעשה, לרוב לא ניתן יהיה להבחין בעין בלתי מזוינת בין אור צהוב שמקורו באורך גל צהוב, לצהוב שמתקבל משילוב בין אור אדום וירוק.

Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אני מסכים עם מאה אחוז מהנאמר בקטע. הצרה היא שאני לא חושב שזה מידע מפתיע. נראה לי שרוב הקוראים שלנו יודעים כל מה שכתוב פה. אני חושב שהקטע מתאים למדור הידעת של פורטל טכנולוגיה ושל פורטל תקשורת. לא לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני מכיר את זה ואתה מכיר את זה. אבל לא חושב שניתן להסיק מזה על קוראים מזדמנים שנכנסים לעמוד הראשי. בקטע מוזכרים מונחים מדעיים, ויפה איך אפשר לפרט המון על משהו שטריוויאלי לאנשים מסוימים. מסכים כמובן שיש 'הידעת?' מפתיעים בהרבה, אבל בדיוק חשבתי ככה על משהו אז הוספתי. Matankic - שיחה 15:12, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח שונה לאנקדוטה

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

גם פה מעט תימצתתי. Matankic - שיחה 12:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אומרים ישנה, מה דעתך כעת? Matankic - שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד אומרים ישנה - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מוזיקה, בין תרבות מקומית לתכונה אוניברסלית

קובץ קול המדגים את הסולם המוזיקלי הערבי "מקאם סבא"?

יש תרבויות, שהמוזיקה המסורתית שלהם מנוגנת בסולמות פנטטוניים. אפשר לנגן את השירים המסורתיים שלהם בעזרת חלק קטן יותר מקלידי הפסנתר, מהמקובל ברוב סוגות המוזיקה ההמערבית. בסולם דו מז'ור פנטטוני מצויים רק התווים דו, רה, מי, סול, לה ודו. זאת בניגוד הדיאטוני דו מז'ורי, המוכר מהמוזיקה המערבית, ומכיל גם את התווים פה וסי. לאדם שמורגל רק בשמיעת מוזיקה בסולמות פנטטוניים, שיר בסולם דיאטוני, כמו יונתן הקטן, ישמע צורם מאוד. במוזיקה ערבית מקובלים סולמות מסוג מקאם (דוגמה בקובץ הקול). לפסנתר חסרים קלידים, שמאפשרים את נגינת חלק מהסולמות האלו, ומי שרוצה לנגנם על גיטרה יכול להוסיף לה סריג. המשותף לכל הסולמות המוזיקליים, מכל התרבויות, הוא שמרווח גובה הצליל (מרווח אורך גל הקול) בין קצות כל סולם הוא שישה טון. מרווח זה קרואי אוקטבה, והוא טבוע באדם. שישה טון הוא הבדל הגובה בין הצלילים של שני מיתרים, שאחד מהם קצר פי שניים מהשני.

אומרים ישנה - שיחה 16:22, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

לא הבנתי את המשפט האחרון. Tzafrir - שיחה 16:35, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
החלפתי אותו. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:43, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני חושב שהקטע מדגים באופן ארוך, מסורבל ומורכב את הנקודה המעניינת מאד ששישה טון (או 12 חצאי טון) הם מרווח שטבוע באדם. כדאי לוותר על ההסברים המעמיקים מדי בנוגע לסולמות פנטטוניים, ולכתוב משהו כללי יותר. חמויישֶה - שיחה 10:05, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זה נישתי מידי עד כדי כך שמתאים יותר לפורטל מוזיקה מאשר לעמוד הראשי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:35, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה. ומה לגבי נוסח ב', למטה? אומרים ישנה - שיחה 19:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אותו הדבר לצערי. מי שלא שמתמצא בתווים לא ממש מבין את הפואנטה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

נוסח ב'

לחצו להשמעת התו רה?

לקול של כל אדם יש תדר גל יסודי. אצל גברים תדר זה נע בין 85Hz ל-155Hz ואצל נשים בין 165Hz ל-255Hz. בנוסף לתדר היסוד, אנשים יכולים להפיק צלילים עיליים – צלילים גבוהים יותר, כל אדם עד גבול מסוים. אם מבקשים משני אנשים לשיר בצוותא, הם ינסו לשיר באותם תדרים בדיוק. אם לא יצליחו בזה, האדם עם הקול הגבוה יותר ישיר בתדרים, שגובהם כפול מזה של חברו, בדיוק פי 2, 4 או 6. התאמת תדרים זו היא אינסטינקטיבית, ונעימה לאוזן. כמו כן, המוזיקאים נותנים אותו שם לתוים, שהתדרים שלהם גבוהים זה מזה במכפלה של מספר זוגי. התווים שתדירותם 293.665Hz, 587.33Hz ו-1174.66Hz (הקשיבו להקלטה) נקראים, בהתאמה, רה של האוקטבה הראשונה, רה של האוקטבה השנייה ורה של האוקטבה השלישית.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מקורות: הערך קול, הערך דיבור, הערך טון (מוזיקה), הערך רה באנגלית והסרטון מסדרת EXPLAINS של נטפליקס, פרק מספר 1. אומרים ישנה - שיחה 19:40, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

כיום לא היו מרשיעים אותו בדבר

רפי נלסון, אילת 1966
רפי נלסון, אילת 1966

כעיתונאי, רפי נלסון סיקר ספינה דנית, ששטה בתעלת סואץ, בשנת 1957, ונשבה על סיפונה בידי המצרים. כשהוחזר ארצה, הוא נשפט על מסירת מידע מסווג לאויב, נקנס באלף לירות וקיבל מאסר על תנאי. זאת למרות שנלסון הוכיח במשפטו, שכלל לא היה בידיו מידע מסווג משמעותי. נלסון השתחרר מצה"ל עשר שנים קודם לכן, כי הפך לנכה צה"ל, וכל ידיעותיו על היערכות הצבא יכלו להיאסף בקלות בידי כל תייר וכל קורא של ביטאון צה"ל, "במחנה". בנוסף הוכיח נלסון, כי גם המידע הזה נסחט ממנו בעינויים. נלסון הורשע כי סיפר בחקירתו, שעודד למסור את המידע בעזרת הבטחה כוזבת, כי יהיה העיתונאי הישראלי הראשון, שיראיין את נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר.

אומרים ישנה - שיחה 10:43, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ההיסטוריה המשפטית של טטריס

משחק טטריס
משחק טטריס

'טטריס' הוא אחד ממשחקי הוידאו הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וקיימות גרסאות שלו ליותר מ-65 פלטפורמות שונות. אבל ההיסטוריה של המשחק הרבה יותר מסובכת ממה שהיה אפשר לנחש, והוא היה מרכזו של סכסוך משפטי סוער שנמשך מספר שנים. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. הוא שלח לפז'יטנוב פקס, וקיבל תגובה שפורשה על ידו באופן שגוי כאישור להעברת הזכויות, ולכן התחיל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות. סטיין השיג אישור פורמלי מ"אלרוג" (הגוף בברית המועצות שהיה אחראי על ייבוא וייצוא של תוכנות מחשב) בשלב יותר מאוחר, אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות - עד שהאנק רוג'רס, שעבד בשביל נינטנדו באותה תקופה, ניסה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל קונסולות ניידות ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

מקורות: כאן. "הידעת" הראשון שלי! יש סיכוי שזה קצת ארוך מדי, ואם כן אנסה לקצר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!19:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד, אבל בשני תנאים פשוטים. 1. צריך יותר קישוריות פנימיות. התפקיד העיקרי של קטעי הידעת הוא למשוך אנשים לקרוא ערכים. ובשביל זה צריך קישוריות לערכים. 2. צריך לומר אותו הדבר בדיוק, אך בפחות מילים. הקטע מכיל רק מידע נחוץ. אך אם זאת, הוא מכיל יותר מדי מלל. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מה עם זה:
משחק טטריס
משחק טטריס

טטריס היא סדרת משחקי הוידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

הוספתי כמה וכמה קישורים, וקיצרתי כמה שהצלחתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!19:49, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בעד (עשיתי עריכה קלילה) אומרים ישנה - שיחה
הסרתי את הפסיק האחרון שהוספת, שהרגיש לי קצת פחות מתאים. מן הסתם שאני גם בעד בתור כותב.ת הקטע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!09:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בננה ומוז

בננות
בננות

כשאליעזר בן יהודה הציע לחדש מילים במסגרת תחיית הלשון העברית, הוא ביסס רבות מהצעותיו על מילים קרובות בשפה הערבית. לטענתו, השפה הערבית יכולה להיות מקור טוב לחידוש מילים, עקב הקרבה בינה לבין העברית. באופן זה חודשו מילים כגון "רִשְׁמִי" (בדומה ל-رَسْمِي "רַשְׂמִי"), "אָדִיב" (בדומה ל-أَدِيب "אַדִיבּ"), "צַבָּר" (בדומה ל-صَبـَّار "צַבַּאר", קקטוס) ו"בַּדּוּרָה" (בדומה ל-بَنْدُورَة "בַּנְדוּרַה", עגבנייה). כפי שניתן לראות, חלק מהצעותיו של בן יהודה נתקבלו, וחלק - לא. אחת מהצעותיו שלא נתקבלו היא תרגום המילה "בננה" למקבילתה הערבית, "מוֹז" (مَوْز "מַוז"). אך המילה בננה אף היא מגיעה, בסופו של דבר, ממקור ערבי. המילה "בננה" (بَنَانَة "בַּנַאנַה") במשמעותה הערבית היא "אצבע". משם, ככל הנראה, נתגלגלה המילה לשפת ווּלוּף (אנ') האפריקאית המדוברת בגמביה, שם קיבלה את משמעותה הנוכחית כפרי. משם הופצה המילה על ידי סוחרים ספרדים ופורטוגזיים לכל רחבי תבל. כך הגיעה המילה "בננה" לשפה העברית.

מקורות: כאן, כאן וכאן. זוהי ההצעה הראשונה שלי לפינת "הידעת?" בוויקיפדיה, כך שכל הערה לשיפור ולתיקון תתקבל בברכה! כובש המלפפוניםשיחה 23:33, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

השתלשלות מעניינת מאוד וחובקת עולם של המילה "בננה". נראה לי מתאים בהחלט. Amikamraz - שיחה 01:21, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בעד אומרים ישנה - שיחה 06:58, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נראה טוב. Tzafrir - שיחה 08:38, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בעד 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!20:11, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נגד לא מתלהב כי לא מוצא את זה מספיק מעניין. בנוסף, לא ניתן להשאיר את המילים בכתב הערבי, מבלי להסביר לקורא איך קוראים אותן (למשל رَسْمِي - ראסמי). חמויישֶה - שיחה 10:22, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
סידרתי תעתיקים. זו ממש לא בעיה. אומרים ישנה - שיחה 17:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

מאנקדוטות הערוץ הראשון

תצלום תקריב צבעוני של מנחם בגין
מנחם בגין

שידור אופרת הסבון דאלאס החל בישראל בשנת 1981, כשלוש שנים לאחר שהחל בארצות הברית. הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, ושידורה בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ הטלוויזיה היחיד במדינה, הביא לאחוזי צפייה גבוהים ביותר. בעת ביקור שחקני הסדרה בארץ, ב-1982, סופר להם כי קיבוץ גינוסר שינה שוב ושוב את מועד אספת חבריו, כדי שזו לא תתקיים בעת שידור הסדרה. שיא הביקור היה במעון ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שקיבל את השחקנים בכבוד רב. הוא הצטלם עמם, כשהוא חובש כובע בוקרים, שהם העניקו לו, וביקש שיגלו לו איך תמשיך ותתפתח העלילה. בגין ביקש שיספרו לו מי ירה בדמות הגיבור, ג'יי אר. הוא הבטיח כי ישמור את הדבר בסוד, כשם ששמר את סודות המחתרות. השחקן סטיב קנאלי לחש על אזנו את התשובה, שהייתה ידועה מזה זמן רב ל-90 מיליון צופי טלוויזיה בארצות הברית. תשובה, שגם מנחם בגין יכול היה לדעת, אילו התקין על גג מעונו אנטנה, שקולטת את שידורי הטלוויזיה הירדנית.

אומרים ישנה - שיחה 21:39, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נראה לי טוב. Tzafrir - שיחה 18:17, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
משעשע. בעד. חמויישֶה - שיחה 10:07, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע

לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה בגן הנעדרים, בית הקברות הצבאי, הר הרצל. על הלוח מופיעים 54 שמות
לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה בגן הנעדרים, בית הקברות הצבאי, הר הרצל

נכון לשנת 2021, טרם אותר מקום קבורתם של 173 מחללי מערכות ישראל, והרשויות עמלות על תיקון המצב (ראו התמונה). ב-2013 שונה שם המנוח על מצבה בהר הרצל, מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן". זאת אחרי שהובהר, כי לא היה בקרבות הרלוונטיים שום חייל בשם "מיר", וזהותו של מאמאן הוכחה במיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם היחיד מעשרת אחיו, שנותר בחיים. מאמאן, שעלה ממרוקו ונפל במלחמת העצמאות, נקבר תחת שם שגוי, כי מילותיו האחרונות היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").

אומרים ישנה - שיחה 14:23, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אני ממש בעד. הקטע הזה גרם לי לומר "וואו" בקול - ולדעתי זה אומר שהוא בוודאות מספיק מעניין כדי להיות בעמוד הראשי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!09:22, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הו, ברונו!

הגרסה הטרגית

תצלום תקריב שחור-לבן של קרייסקי משנת 1970
קרייסקי בשנת 1970

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה, בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. אם כי היחס של קרייסקי לגולדה לא היה יוצא דופן. כשניצול השואה היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, שביקש מקרייסקי, שלא יקים קואליציה עם חברי פרלמנט, שעברם מתקופת השואה מפוקפק, קרייסקי טען שוויזנטל אינו רגיש לסבל, שקרייסקי עבר במלחמת העולם השנייה, ושמפעל ציד הנאצים של ויזנטל אנטי-פטריוטי. כשמנחם בגין ניסה להניא את קרייסקי מלהכיר באש"ף, והתנצח עמו בנושא, קרייסקי עבר לגידופים על רקע עדתי - "בסך הכול מדובר בעורך דין קטן מפולין".

מקור: הערכים וגם http://www.goldameir.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=525&langpage=heb

אומרים ישנה - שיחה 10:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

הגרסה הקומית

תצלום תקריב שחור-לבן של קרייסקי משנת 1970
קרייסקי בשנת 1970

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. גולדה סיפרה לעיתונאים, שההתבטאויות המזלזלות של קרייסקי לא מפתיעות אותה, כי כשהיא ביקרה אותו, הוא בקושי הגיש לה שתי נקניקיות. קרייסקי הבטיח, בתגובה, כי בביקור הבא גולדה תקבל שלוש נקניקיות.

אומרים ישנה - שיחה 11:14, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לא נעים לספר איך קראו לכפר הזה

הקטע מועותק מתוך הערך.

תמונת שלט עם שם הכפריר
שלט עם שם הכפריר

פוּגינְגגרמנית: Fuggingהאזנה?‏, לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

אומרים ישנה - שיחה 02:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נהדר! גילגמש שיחה 09:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נשק צ’כי

תצלום שלט עם לוגו חברת סקודה
לוגו חברת סקודה

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

רעיון שקיבלתי מ[12]. שם מופיע המידע על תותחים עם צלבי קרס. אבל חיפוש זריז לא מעלה מידע על תותחי נ"ט שהגיעו מהצ’כים בזמן מבצע יואב או אחריו. Tzafrir - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד. נחמד. אומרים ישנה - שיחה 14:34, 21 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

שמות מטבעות היסטוריים

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן („עשרת אלפים״, כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

דורש עדיין גיבוש וליטוש. Tzafrir - שיחה 13:02, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד, למרות שלקטע יש חפיפות חלקיות עם קטעים אחרים. אומרים ישנה - שיחה 15:59, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
נחמד! מיד לאחר הקריאה, אני מרגישה צורך ללכת לבדוק מדוע ולאיזה מטבע איראן תחליף את המטבע שלה בשנת 2022. אולי כדאי לציין זאת, אלא אם אנחנו רוצים לטעת בקוראים רצון חזק להמשיך לבדוק. ‏Saifunny‏ • שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הוספתי משפט על הטומן. היסטורית טומן היה מטבע לא רשמי שהיה שווה עשרה ריאלים (עשרת אלפים דינרים). הטומן הנוכחי שווה עשרת אלפים ריאלים (כמו שקל חדש ללירה, גם כדי לקזז אינפלציה). הוא גם מבוטא בצורה שונה משם היחידה (המטבע: טומָאן, היחידה: טומֵן), אבל המשמעות זהה, והקטע כבר ארוך מספיק. צריך לעדכן גם את הערך טומאן על השינוי העתידי. Tzafrir - שיחה 10:08, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מפתיע שהם חוזרים למטבע המקורי שלהם. הבעיה היא שהערך העיקרי כאן טומאן הוא בן שורה אחת. אני נגד עד להרחבתו לפחות בעוד 2-3 פסקאות. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

קטע טוב מפורטל להט"ב: אופס, איבדנו מתנקש

ברטראן דלנואה
ברטראן דלנואה

ברטראן דלָנוֹאֶה, ראש עיריית פריז משנת 2001 עד 2014, היה הפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון, שהכריז על נטייתו המינית כהומוסקסואל. ב-2002 נדקר דלנואה בעת שהתערבב בציבור, בחגיגות לילה לבן (nuit blanche) בעירו. הפציעה לא סיכנה את חייו, והוא שוחרר מבית החולים כעבור שבועיים. המתנקש, אזדין ברקן, טען שהוא שונא פוליטיקאים מהמפלגה הסוציאליסטית והומוסקסואלים. ברקן קיבל אישור לעזוב את בית החולים לחולי נפש, לאחר שסיים שם את הטיפול. ב-2007 הוא לא הגיע לפגישה עם רופאיו ומאז נעלמו עקבותיו.

אומרים ישנה - שיחה 09:46, 20 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

שחמט בצינוק

תמונה שחורה- לבנה של אמן שחמט במשחק סימולטני, כשלוחות היריבים פרושים על השולחן הארוך שלפניו, והוא עובר מאחד לשני.
אמן שחמט במשחק סימולטני

נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון ואחר כך פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי, ישב ממושכות בצינוק, שבכלא הסובייטי, בשל פעילותו הציונית. לטענתו, אחד הדברים שסייעו לו לשמור על שפיותו וגם על שמחת חייו היה כישרונו בשחמט. הוא טוען שבדמיונו הוא שיחק בשחמט, נגד עצמו, בלא שנזקק ללוח משחק או לכלים כל שהם. את כישורי השחמט שלו ההוא הוכיח, כשגארי קספרוב ביקר בישראל. שרנסקי נבחר לשמש כאחד היריבים של אמן השחמט, במשחק סימולטני (מצב בו אמן שחמט מנהל כ-20 משחקים נגד כ-20 יריבים בו זמנית) והיה מהבודדים שניצחו את קספרוב. גם הטענה כי שרנסקי שיחק שחמט בדמיונו אמינה. יש שחמטאים, שמסוגלים לזה. יש גם שחמטאים, שמשחקים נגד יריב, כאשר רק היריב רואה את הלוח, והוא מכריז בקול רם על שמות המשבצות שאליהן הוא מזיז את הכלים. יש אפילו שחמטאים, שמנהלים משחק סימולטני עיוור – רק 20 יריביהם ל-20 המשחקים, המתקיימים בו זמנית, רואים את לוחות המשחק.

אומרים ישנה - שיחה 00:41, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

המלחמה נגד החיסכון

דוד שמש
דוד שמש

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וסיפקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

אומרים ישנה - שיחה 20:36, 18 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נחמד מאד. הקביעה "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" היא בעייתית מאד. הנתון 8% הוא ודאי לא "ברור". מה שכן ברור הוא שישנם משקי בית שעבורם החיסכון הוא הרבה פחות מ-8%. בקיצור, צריך להביא מקורות לקטע ולתקן את הניסוח של המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הסימוכין מופיעים בערך דוד שמש. חפש שם את הספרה 8. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:06, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
עומד מאחורי מה שאמרתי. המשפט "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" הוא שגוי עובדתית. לא צריך להיות דוקטור לסטטיסטיקה כדי להבין שאם הממוצע של כולם הוא 8 זה לא אומר שכולם 8. ובמקרה הזה די ברור שלא. חמויישֶה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הוספתי את המילה "בממוצע". תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

פרהיסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה

דמויות הנמרות ממקדש הנמרים הפריהיסטורי, שבבקעת עובדה
דמויות הנמרות ממקדש הנמרים הפריהיסטורי, שבבקעת עובדה

פרהיסטוריה (הלחם של המילים הלועזיות "לפני" ו"היסטוריה") היא התקופה בתולדות האנושות שקדמה לשימוש בכתב. במזרח התיכון הפרהיסטוריה הסתיימה עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, בתחילת תקופת הברונזה. בשווייץ ובאנגליה, תקופות הברונזה והברזל עדיין מוגדרות כפרהיסטוריה, מפני שהתיעוד הכתוב החל רק כאשר האימפריה הרומית התעמתה עם האוכלוסיות שם, בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה. בניו זילנד ובאוסטרליה, הפרהיסטוריה הסתיימה רק עם הגעת מגלי הארצות ההולנדים, במאה ה-17. אלא שלא רק סיום הפרהיסטוריה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה. גם תחילתה משתנה. את התקופה הפרהיסטורית מקובל למנות החל מהופעת האדם, דהיינו קוף-אדם זקוף המייצר כלי אבן, לראשונה במזרח אפריקה לפני כ-2.6 מיליון שנה. יכולת התקשורת הלא כתובה של אנשי התקופה הפלאוליתית הספיקה להעברת מסורת טכנולוגית מדור לדור. מתברר, שלמרות שלשווייץ ולניו זילנד יש הרבה פחות שנות היסטוריה כתובה מאשר לעירק או למצרים, יש להן גם הרבה פחות שנות פרהיסטוריה. במשך רוב תקופת הפרהיסטוריה של המזרח התיכון ושל אירופה, חלקים נרחבים משטח שווייץ היו מכוסים קרחונים, ואיש לא גר בהם. ולגבי ניו זילנד, אנשים הגיעו אליה לראשונה, לכל המוקדם במאה ה-13.

אומרים ישנה - שיחה 22:09, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

תרומתה של המפד"ל לתרבות הרוק הישראלית

ברי סחרוף בהופעה משנת 1992
ברי סחרוף.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נאסר על נהגים צעירים בישראל לנהוג בין אחת בלילה לחמש לפנות בוקר. איסור זה נועד להפחית את מספר תאונות הדרכים בהן מעורבים נהגים צעירים כתוצאה מעייפות ומשכרות. כעבור כשנתיים וחצי בוטל האיסור, לאחר שנתוני משטרת ישראל העלו כי הנהגים הצעירים דחו את שעות היציאה והחזרה לבילויים לשעות מאוחרות עוד יותר, כך שיספיקו לבלות מחוץ לבית בשעות העוצר על הכביש. בתקופת האיסור האריך מועדון הרוקסן את שעות פעילותו עד חמש בבוקר, והקהל השבוי נחשף להופעות של להקות רוק חדשות רבות. כך תרם החוק הכושל לפריחתו של הרוק הישראלי בתחילת שנות התשעים.


סימוכין: [13],[14],[15],[16],[17]. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:19, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לא הזכרתי את אפקט הקוברה כי חשבתי שהקטע מהודק יותר בלעדיו. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:39, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

בעד הקטע כמו שהוא, למרות שהקטע לא מזכיר את המפדל. 2A0D:6FC7:33E:9235:3D67:4003:E4A7:324B 22:40, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נגד חזק. קטע מאד ספקולטיבי. כמעט אף טענה בו לא מוכחת. גם אם נקבל את הטענה שצעירים דוח את שעת החזרה מהבילוי דווקא בגלל החוק, ולא בגלל שנהיה מקובל לבלות עד שעה מאוחרת יותר, וגם אם נקבל את ההשערה שהרוקסן האריך את פעילותו על שעה 5 דווקא בגלל זה, אין אפשרות להוכיח שלמועדון אחד בארץ, שמספר ימים בשנה פעל יותר שעות הייתה השפעה מהותית או השפעה בכלל על פריחתו של הרוק הישראלי. כל הטענה די מופרכת. חמויישֶה - שיחה 15:06, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ציינתי מספר מקורות התומכים בטענות המופיעות בקטע. הטענה הראשונה שלא קיבלת מופיעה במקור כך: ”ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ובטיחות בדרכים, אמר כי התקנה נועדה למנוע נסיעת נהגים חדשים בלילה - כשהם עייפים או לאחר בילוי. עם זאת, אמר, בעקבות התקנה שונו הרגלי הבילוי של הצעירים. במקום להתחיל את הבילוי בסביבות השעה תשע בערב ולסיימו ב-3:00-2:00 לפנות בוקר, הם החלו לבלות ב-12:00-11:00 בלילה, ולסיים לאחר 5:00 לפנות בוקר. שינוי שעות הבילוי, אמר בקר, גרם לכך שהשיטה החדשה לא השיגה את מטרתה.” ([18]). היא מופיעה שנית כאן: ”רעיון זהה לחלוטין, שכלל איסור נהיגה של נהגים צעירים בשעות לילה מאוחרות, נוסה לפני מספר שנים, כשהוא מלווה בקמפיין תקשורתי נרחב. אתם תוהים לאן נעלמו אותן תקנות? נתוני המשטרה במשרד התחבורה הוכיחו כי גם אם נרשמה ירידה במספר התאונות ב"שעות האסורות", הייתה עליה בשעות מאוחרות יותר. במילים אחרות, הנהגים הצעירים שנאלצו לדחות את חזרתם הביתה עקב "שעות העוצר", המתינו לשעות בוקר מאוחרות יותר. ואז נהגו עייפים (עוד יותר), לעיתים שתויים (עוד יותר), עם כל המשתמע מכך.” ([19]). הטענה השנייה שפסלת מופיעה כאן: ”מאחר ובתקופה מסויימת אסור היה לנהג צעיר לנהוג בין השעות אחת בלילה וחמש לפנות בוקר, הרחיבו ב"רוקסן" את שעות הפעילות עד לחמש, על הדקה, וכך הייתי מוצא את עצמי, עם דמדומי השחר, מדדה לחניה ומנסה להיזכר היכן שמתי את הרכב או יותר טוב – היכן, לעזעזל אני גר...” ([20]). השפעתו הרבה של מועדון הרוקסן על "דור הרוקסן" ברוק הישראלי קשורה לכך שבאותה תקופה לא היו יותר מדי חלופות בקנה המידה של רוקסן: המדינה היתה קטנה, הבארבי טרם נפתח, הפינגווין וקולנוע דן כבר לא פעלו ובפאבים הקיבוציים לא ניתן להופיע בפני אלף או אלפיים איש כמו ברוקסן. גם אם נתעלם מהטענה כי "להקה שלא הגיעה לרוקסן לא הייתה קיימת" ונסתפק בראייה הביקורתית של בועז כהן, ערן צור ודפנה ארד, מובן שלמועדון המסוים הזה היה מעמד דומיננטי באותן שנים. אשר לטענתך כי הארכת שעות הפעילות היתה מוגבלת למספר ימים בשנה, אין לי שמץ של מושג על מה היא נסמכת. שבת שלום ושנה טובה, ליאור पॣ • י"ב בתשרי ה'תשפ"ב • 16:12, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
סליחה, מה ההבדל הגדול בין 21:00 עד 3:00 לבין 24:00 עד 5:00? על פניו, הקהל אמנם עזב את המועדונים בשעה מאוחרת יותר, אך הוא גם הגיע אליהם בשעה מאורחת יותר. כך שלא היו יותר שעות בילוי. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 17 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כשדנה ברגר אומרת שאלף איש היו מגיעים כל ערב, כעניין שבשגרה, היא לא מתכוונת לומר שהלהקה שלה הופיעה ארבע או חמש שעות ברציפות. המופע המרכזי שלה ארך 90-150 דקות, לפניהם היתה הופעת חימום או שתיים של להקות שוליים ואחריהם עוד הופעה של להקת שוליים כזו או אחרת. במצב הקיים היום, אנשים יכולים לדלג על הופעת החימום ולהגיע ישר למופע המרכזי, או לחתוך מהמועדון בין הדרן להדרן של המופע המרכזי, או אפילו לנטוש הופעה שלא נראית להם ולצאת לבלות במקום אחר. לעומת זאת, בשנות העוצר הקהל הצעיר נאלץ לצאת לדרך מספיק מוקדם כדי להגיע למועדון לפני אחת ואז היה מנוע מלצאת לכל מקום אחר במשך ארבע שעות. אם אלף איש הגיעו למופע המרכזי, הברירה שעמדה בפניהם עד חמש בבוקר היתה להישאר למופע השוליים שאחריו או לנמנם בחוץ, וכך ההרכבים הצעירים זכו לחשיפה יתרה.
המציאות הזו מונצחת למשל בפתיח לשיר מספר 8 באלבום האוסף נושאי המגבעת. עם רדת הלהקה מהבמה שואל המנחה את הקהל בלעג "חברים, מישהו פה ממהר הביתה?" ואז קובע בשמם שהדרן אחד לא יספיק, בעוד הקהל המשולהב קורא ללהקה לשוב לבמה.
כמובן שהיו גורמים נוספים מלבד החוק הזה שתרמו לפריחת דור הרוקסן, כגון שובם ארצה של רמי פורטיס וברי סחרוף והצלחת הגראנג'. שבוע טוב, ליאור पॣ • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 01:07, 19 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מצטער. הקטע כולו ספקולציות. הנחות לא מוכחות על גבי הנחות אחרות. אפילו אם היה פאנץ' אדיר (ואין כזה) הייתי מתנגד. חמויישֶה - שיחה 11:19, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
סיפקתי סימוכין חיצוניים לכל מילה המופיעה בקטע. לצערי, הערותיך מלמדות כי לא עיינת בהם כלל. ליאור पॣ • א' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
האם הסימוכין הללו מופיעים גם בערכים שמקושרים? הייתי רוצה שהקטע יעמוד בזכות עצמו (וערכים ממרחב הערכים) ללא צורך של הקוראים להגיע לשיחה הזו. הטענה הזו לא מוזכרת כלל בערך על הרוק הישראלי. אני הייתי מרגיש יותר טוב עם הקטע אם היא הייתה מוזכרת שם. Tzafrir - שיחה 09:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

יש לי ציפור קטנה בלב, עם גרגרת

תמונת תקריב צבעונית של יגאל בשן שר למיקרופון.
יגאל בשן.

אחת המילים ששינו את משמעותן מהעברית המקראית לעברית בת זמננו היא המילה "נפש". במקרא, פירושה היה "צוואר". אך כיום איננו תופשים את מחלות הנפש כעניינו של רופא האף, האוזן והגרון. למרות שינוי משמעות זה, משמעותו של הביטוי "בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים, ס"ט, ב') לא השתנתה באופן מהותי; מפלס המים עלה ומסכן את החיים. גם הביטוי התלמודי "ציפור הנפש", לא שינה את משמעותו – דבר מה רגיש ויקר מאוד לאדם. אלא שמשהו בו הפך משונה קמעה, כי בניגוד לפזמון של יגאל בשן, לאנשים אין ציפורים בלב. גם הכתיב של הביטוי השתנה. "צפר נפשו", המופיע בתלמוד הבבלי, הוא כינוי לקנה הנשימה או לגרגרת.

אומרים ישנה - שיחה 08:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

קטע טוב. אבל כדאי למצוא ניסוח חלופי כי כיום לא מגדירים אדם כחולה נפש וחבל להיכנס על כך למחלוקות מיותרות. Tzafrir - שיחה 09:48, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אולי "היום לא תופשים מחלות נפש כעיניינו של רופא אף אוזן גרון"? אומרים ישנה - שיחה 10:39, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תיקנתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ישנה תבנית:הידעת? 135. היא הרבה יותר "בלשנית", ועם זאת לא מעניינת פחות. חמויישֶה - שיחה 14:18, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני חושב, שלשני הקטעים יש זכות קיום, זה לצד זה. הפואנטה שלהם שונה. האחד אומר שיש לומר "באו מים ..." ולא "הגיעו מים ...". השני אומר שציפור הנפש היא גרוגרת הצוואר. אומרים ישנה - שיחה 10:24, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אם חשבתם שפרשת הולילנד חמורה...

קריקטורה עיתונאית מסוף המאה ה-19 בשם " הקדושים המעונים של פנמה (1892): פרדיננד דה לספס, בנו שארל ואייפל".
הקדושים המעונים של פנמה (1892): פרדיננד דה לספס, בנו שארל ואייפל

אחד המיזמים הגדולים והמוצלחים של המאה ה-19 היה כריית תעלת סואץ. היזם והמנהל, פרדיננד דה לספס, גייס את מרבית ההון להגשמת המיזם במכירת מניות מראש, לציבור הרחב. עם השלמת המיזם, בשנת 1869, הוא החל למכור מניות עבור אחד הכישלונות הגדולים של המאה ה-19 - שערוריית כריית תעלת פנמה. התעלה, שהייתה אמורה להיחפר בשנות ה-80 של המאה ה-19, הושלמה, בסופו של דבר, רק ב-1914, בעזרת ציוד הנדסי וזיכיון, שמכר כונס הנכסים של דה לספס. זאת אחרי ש-800,000 איש איבדו את כספם, ו-500 חברי פרלמנט נשפטו על שוחד עובד ציבור.

תוספת אפשרית:

יתכן כי פועלו של דה לספס היה גורם חשוב בהתהוות מדינת ישראל. יש המונים את תעלת סואץ כגורם חשוב לעליית אעלה בתמר, שהייתה חלק חשוב מהעלייה הראשונה. ויש המונים את שערוריית פנמה, שחלק מהמעורבים בה היו יהודים, כגורם חשוב להחמרת האנטישמיות בצרפת ולהכנת הקרקע לפרשת דרייפוס, והצטרפות הרצל לתנועה הציונית.

אומרים ישנה - שיחה 12:33, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

הקטע לא ברור. הייתה שם שערורייה. על מה ולמה? אבל אם כבר שערורייה, אין כמו חברת הים הדרומי (אנ') (מקור השם בועה) ושערורייה שבה היו מעורבים גורמי ממשל רבים. Tzafrir - שיחה 20:46, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
עד כמה שהבנתי, יותר מדי אנשי ציבור שמו רגל למיזם, והיה צריך לשחד אותם. בהמשך, כשהמיזם התחיל להיתקע, כי יותר מדי כסף הלך לשוחד, דה לספס התחיל לשחד אנשים, כדי שלא יגלו לציבור, שהמצב רע. לא לגמרי הבנתי מהערך העברי. אולי אקרא אותו שנית. אומרים ישנה - שיחה 01:00, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כדאי באמת להסביר מה הייתה השערורייה, אחרת הקטע כללי מדי ולא ברור. קלונימוס - שיחה 10:12, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הערך העברי, כמו הערך האנגלי, מסביר רק את התוצאות של הקלקולים. לא את אופן ההתקלקלות. אבל הערך הצרפתי מסביר בפרוטרוט. רק שהצרפתית שלי לא בדיוק במשלב אנציקלופדי, ואני גם לא רוצה להסתמך על תוכנות תרגום.
לפי מה שאני מבין מהערך הצרפתי, דה לספס ניגש למיזם חפירת תעלת פנמה כאילו הוא זהה למיזם חפירת תעלת סואץ. הוא גם גייס בדיוק אותו סכום, בדיוק באותן שיטות - בעיקר הקמת חברה, שמחרה מניות. אלא שכשנגשו להתחיל שם את העבודה, גילו שהחפירה בפנמה תעלה פי שניים מהחפירה בסואץ, מסיבות טכניות. לכן דה לספס היה צריך למכור עוד הרבה מניות, והפחד העיקרי שלו היה שיתגלה, שיש לו בעיות, כי אז הוא לא יצליח למכור עוד מניות.
בינתיים העובדים שלו חלו, בפנמה, קודם במגפת מלריה, אחר כך במגפת קדחת צהובה. בהמשך הייתה להם איזו תאונה. אולי תאונה עם מכשור עבודות עפר. בקיצור, מתו לו הרבה עובדים. בסופו של דבר העבודות התחילו באיחור גדול ולאט מאוד. כל זאת עם הפסדים כספיים גדולים.
עכשיו הקטע שאני לא בטוח שהבנתי נכון: ובינתיים, לפי החוק הצרפתי, דה לספס היה צריך, כנראה להגיש דוחות כספיים לממשלה ולבעלי המניות הצרפתיים, כי החברה שלו הייתה רשומה כחברה צרפתית. כאלו דוחות היו הופכים כל מכירת מניות נוספות לבלתי אפשרית.
עכשיו שוב קטע, שאני יותר בטוח בהבנתו: דה לספס ניסה לשנות את חוקי צרפת, כדי להציל את המיזם שלו. הוא מינה את הבן שלו ועוד מישהו, יהודי, לחלק שוחד למאות חברי פרלמנט. העסק שלו לא השתקם, ולבסוף הוא לא רק פשט רגל, אלא הסתבך משפטית וסיבך משפטית המונים. גם גרם להמונים לאבד את כספם.
ועכשיו השאלה הקשה: נגיד שנצליח להבהיר בדיוק מה קרה שם, למשל על ידי גיוס ויקיפד, שהצרפתית שלו משובחת. נניח גם שנצליח גם לצרף את המידע הרלוונטי בשניים או שלושה משפטים לקטע שהצעתי. התוצאה תהייה קטע "הידעת", שהערך העיקרי שהוא מפנה אליו הוא ערך שדורש השלמה. לא שמתי עליו תבנית "השלמה", אבל אם כל המידע שפירטתי חסר בו, הוא כן צריך השלמה. זה לא מקרה שדרשתם ממני את המידע הזה. הוא באמת נחוץ וחסר. עד שהערך העברי יושלם, דינו של הקטע הזה יהיה כמו דינם של קטעים עם קישוריות מרכזיות, שדורשות הכחלה. ועם הצרפתית הבינונית שלי, השלמת הערך העברי תהייה טירחה גדולה מאוד עבורי. אומרים ישנה - שיחה 21:47, 24 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

חד וחלק - הגיליוטינה שרדה את המהפכה הצרפתית

דגם גיליוטינה
דגם גיליוטינה

במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור, שהנהיג רובספייר, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה, האחרון בהם היה רובספייר עצמו. אולם הוצאתו להורג הביאה רק את סוף שלטון הטרור. לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו בה להורג בצרפת, גם אחרי המהפכה הצרפתית – האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד, לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. גרמניה הנאצית רצחה בעזרתן 20,000 איש.

אומרים ישנה - שיחה 20:43, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

קטע טוב. גילגמש שיחה 21:15, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ראשית כל, נדרש תיקון קטן: לפי הערך w:Maximilien Robespierre, הוא לא היה האחרון שהוצא להורג: הוציאו להורג את רובפסייר וקבוצה של 20 מתומכיו. הוא היה העשירי בקבוצה שהולך לגיליוטינה. מעבר לכך אין לי מושג אם לא היו הוצאות להורג בערים אחרות שהמשיכו עוד כמה ימים גם לאחר המהפכה בפריז.
מעבר לכך, אני לא מרוצה במיוחד ממה שנרמז מהנוסח. הגיליוטינה הייתה, בעיני בני התקופה, דרך הומנית ומסודרת יותר להוצאה להורג מאשר תליה או עריפת ראש. בקטע הזה יש סנטימנט של התנגדות לגיליוטינה, אבל ההתנגדות צריכה להיות לעונש המוות. כתרגיל, דמיינו שהגיליוטינה לא הייתה מומצאת והיו ממשיכים להוציא להורג אנשים בתליה. Tzafrir - שיחה 21:09, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מנסה לנסח מחדש בעקבות הערותיו של Tzafrir:
דגם גיליוטינה
דגם גיליוטינה

הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בצרפת ב1789, כאמצעי הומני להוצאה להורג. באמצעות המכשיר, כך נטען, תתבצע ההוצאה להורג ללא כאבים, ותהיה שוויונית, בניגוד לדרכי ההוצאה להורג השונות בין המעמדות שנהגו עד אז. במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור שהנהיג רובספייר, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ובהם רובספייר עצמו. הוצאתו להורג הביאה את סוף שלטון הטרור אך לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו באמצעותה להורג גם אחרי המהפכה הצרפתית, האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. אחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 הוציא להורג במהלך הקריירה למעלה מ-300 איש. הוא עצמו ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות: בגרמניה הנאצית נרצחו באמצעותן 20,000 איש.

קלונימוס - שיחה 10:04, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

עכשיו הקטע טוב. יכול להיות שהמשפט האחרון מיותר. Tzafrir - שיחה 11:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בקריאה שניה, מסכים אתך. זה קצת לא קשור. קלונימוס - שיחה 11:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הפוך. צריך לחדד. הקטע מנסה לומר, שאנשים מזהים את הגיליוטינה עם שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, אבל היא לא קשורה לטרור ולא למהפכה הצפתית. היא גם שרדה את המהפכה, וגם לא השליטה טרור. המשפט האחרון אומר, שהיא גם לא בהכרח צרפתית. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אם כבר...

דגם גיליוטינה
דגם גיליוטינה

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה - אחד האחרונים בהם היה רובספייר עצמו. על כן נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור היה קלות שליחת האנשים להוצאה להורג והמסיבות בהוצאות להורג - לא שיטת ההריגה. מה גם, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליטינות 183 שנים אחרי סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 - ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

צו מעצר דרך מסך הקולנוע

תמונת תקריב בשחור-לבן של אדוארד רושמן
אדוארד רושמן

תיק אודסה הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, ומספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר, המנסה לאתר פושע נאצי, ממחוללי השואה. בתחקיר לכתיבת הספר השתתף צייד הנאצים שמעון ויזנטל. בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח בבימויו של רונלד נים, ובכיכובם של ג'ון ווייט, מקסימיליאן של ושמואל רודנסקי. הסרט תרם לחשיפת הפושע הנאצי אדוארד רושמן, שהתחבא בזהות בדויה, בבואנוס איירס. שכניו זיהו אותו על המסך, ונגשו למשטרה המקומית, וזו נגשה לשגרירות מערב גרמניה, כדי שתוציא בקשת הסגרה.

האתגר בכתיבת הקטע היה לא לסטות מהסיפור הזה לסיפורים מעניינים אחרים על ה"איש". כמו, למשל, שמערכת המשפט של אוסטריה עשה הכול, שוב ושוב, כדי כן לאפשר לו לברוח ולהתחבא. גם כמו הסיפור על מה שהוא בדיוק עשה בשואה והסיפור על דרך מותו מפחד המעצר. אומרים ישנה - שיחה 20:15, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לא לזה התכוון המשורר

קטע נחמד מפורטל מוזיקה:

צילום תקריב שחור לבן של אהוד מנור, בגיל האמידה, מחייך.
אהוד מנור.

את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1969. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה.

תוספת שקראתי בעיתונות, לאחרונה, ואני שוקל להוסיף לקטע:

הליך דומה עבר על הפזמון "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר. הלחן השמח הפך שיר, שמוחה על כך, שקיום את האידאולוגיה הציונית מוביל לעוני, לשיר, שמציג גידול עשרים ילדים בדירת שני חדרים, כהתגלמות האושר.

אומרים ישנה - שיחה 15:33, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

קטע נחמד. היתי משאיר בלי התוספת הקצרה. הקטע העיקרי חד, ברור וכיפי. גילגמש שיחה 23:30, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מסכים עם גילגמש. עם זאת, שמעתי פעם את אהוד מנור (כבר לא זוכר איפה, בהרצאה כלשהי) שסיפר איך נורית הירש שכנעה אותו לשנות את אופי השיר, כך שלהבנתי לא מדובר על טעות שלה. קלונימוס - שיחה 10:50, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כפי שכתבתי בפרק בשנה_הבאה#תולדות_השיר, השיר מתאר את כמיהתו של מנור לבלות זמן נוסף עם אחיו המנוח, בדומה לשיר Sunny, שכתב בובי הב בשנת 1963 בעקבות הירצחו של אחיו הגדול הרולד. שני השירים אינם אירוניים, כי אם מבקשים תקווה מתחתית השכול. לפי ההסכת "שיר אחד", גם כפל המשמעויות בשיר 'ילדים זה שמחה' ליווה אותו מראשיתו ([21]) ואינו תולדה של אי הבנה או מחלוקת בין המשורר לבין המלחין. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 23:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מוזיאון הביוב בביוב של פריז

מוצג במוזיאון הביוב
מוצג במוזיאון הביוב

במוזיאון הביוב של פריז מוסבר מבנה מערכת הביוב המורכבת של פריז. המבקרים במוזיאון לומדים את מיקום מפלסי הביוב השונים בפריז וכיצד מתוחזקת המערכת, תוך הליכה בצמוד לחלק מצנרת הביוב. הסיור כולל מעבר מעל תעלות ביוב פעילות, המקורות ברשתות. מעל תעלות אלו מוצגת היסטוריית מערכת המים והביוב של העיר, במגוון היבטים, כולל איורים מתקופות שונות. כמו כן, כולל הסיור תעלות ביוב עתיקות נטושות, ומוצגים בו אמצעים לניקוי תעלות ביוב, הכוללים סירות וכדורים גדולים, הנגררים בתעלה. במהלך הסיור אסור לאכול, ובסיומו יש לשטוף ידיים ביסודיות.

אומרים ישנה - שיחה 01:02, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

לא מספיק מעניין. הרי אפשר היה להחליף את כל הקטע במשפט "בפריז ישנו מוזיאון ביוב". חמויישֶה - שיחה 09:37, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
הקטע מסביר, שהמוזיאון לא רק מסביר על ביוב. המוזיאון גם מוליך אנשים כמעט בביוב, בתנאי הגיינה ירודים. זה ייחודי. אומרים ישנה - שיחה 15:23, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
בעיני מתאים לפורטל, אבל לא לעמוד הראשי. גילגמש שיחה 15:35, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

רעמסס השני התקבל בפריז בטקס ממלכתי

עוד קטע שמצע חן בעיניי, מהפורטלים:

רעמסס השני היה מגדולי מלכי מצרים העתיקה ויתכן שהיה אותו "פרעה", ששלט בימי יציאת מצרים. המומיה של רעמסס התגלתה בעמק המלכים, ונשמרה במצרים. בשנת 1974 הבחינו מדענים כי מצבה של המומיה מדרדר, וכי היא נרקבת והולכת. הוחלט לשלוח את המלך לפריז, לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות מסדר צבאי, שנערך לכבודה בשדה התעופה לה בורז'ה. המדענים בפריז מצאו כי על המומיה התיישבה פטריה, והצליחו להסיר את הנגע. כיום ניתן לראות את המומיה במוזיאון המצרי בקהיר.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

יפה. אפשר גם להוסיף כי הכינו עבורו דרכון מיוחד, בו צוין מקצועו כ"מלך (מת)". מקורעמיחישיחה 11:32, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
היתי מסיר את הקטע על יציאת מצרים כי התארוך של יציאת מצרים, גם אם הייתה, מאוד לא ברור ויש כל מיני אפשרויות לכאן ולשם. לגבי שאר הקטע - מצוין. גילגמש שיחה 15:37, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
בגלל זה מופיעה המילה "נחשב". עדיף לחבר לאנשים את המידע החדש, למידע שכבר יש להם. אולי צריך לעדן את העניין. אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
עידנתי את הכתוב. האם עכשיו זה בסדר? אומרים ישנה - שיחה 16:04, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
האם אתה מציע לכתוב "... לשם בחינה בידי מומחים. על פי דרישות החוק הצרפתי המומיה קיבלה דרכון בו צויין מקצועה כמלך מת, והתקבלה בפריז בכבוד מלכים, לרבות..."? אומרים ישנה - שיחה 15:43, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מצוין. פיקנטי ומעניין. קלונימוס - שיחה 10:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

הציור המפורסם, "משמר הלילה", אין שום קשר ללילה

קטע שמצאתי בפורטל אמסטרדם, נראה לי שהוא מספיק טוב לדף הראשי:

משמר הלילה
משמר הלילה

הציור, "משמר הלילה", או בשמו המלא, המיליציה של קפטן פרנס באנינג קוך, שצייר רמברנדט, הושלם בשנת 1642 ומתאר את המיליציה של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך. כיום מוצגת היצירה ברייקסמוזיאום, שבאמסטרדם. ציפוי לקה כהה על התמונה היכהה אותה, וכך זכתה לכינוי "משמר הלילה" - אף שאין מדובר בסצנה לילית.

אומרים ישנה - שיחה 14:55, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

יפה! (גם הציור). צריך לעבות קצת את הקטע. להוסיף באמצע משהו על כך שלמרות שזוהי אחת התמונות המפורסמות של רמברנט, מזמין התמונה התאכזב ממנה ולא שילם עליה? Tzafrir - שיחה 17:34, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
הקטע הבא באותו פורטל באמת דן בסוגיה הזו. אבל לא נראה לי שזה מספיק טוב לדף הראשי. הרבה יצירות אמנות והרבה אמנים הקדימו את זמנם. 84.94.43.230 20:07, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מצוין. אני לא חושב שצריך להגדיל את הקטע. קצר וקולע. גילגמש שיחה 20:28, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
בעד אם כי כן הייתי רוצה לראות איך יראה הקטע עם עוד משפט או שניים כפי שכתב צפריר. חמויישֶה - שיחה 09:39, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
"... וסגנו וילם ואן רויטנבורך. בזמן יצירתה, נחשבה התמונה למשונה, משום שלא כל פרצופי הדמויות נראים בה בשלמותם. לכן מזמיני התמונה סרבו לשלם עליה. אולם כיום מוצגת היצירה במוזיאון רייקסמוזיאום היוקרתי, שבאמסטרדם, לאחר שנמרח עליה ציפוי לקה כהה לשם הגנה. הציפוי היכהה..." אומרים ישנה - שיחה 15:51, 30 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

שיכון לדגים צעירים

צולל היורד לתוך הבאר שנמצאה באתר
צולל היורד לתוך הבאר שנמצאה באתר

בסרט הקולנוע, "גבעת חלפון אינה עונה", שצולם בשנת 1976, ויקטור חסון (שייקה לוי) רודף אחרי סרג'ו קונסטנסה (ישראל פוליאקוב) אל המילואים, כדי שסרג'ו יחזיר לו את הכסף, ששילם לו תמורת מגרש לבנייה, שנמצא מערבית לקו החוף של ישראל. אולם בסקר ארכאולוגי תת-ימי, שבוצע בשנת 1985, הארכאולוגים דווקא כן מצאו סימנים למגורי אדם שם. הם מצאו שרידי שישה יישובים, כ-400 מטר מערבית לחוף, בין עתלית לחיפה. חוקרים איטלקיים העלו השערה, כי היישובים חרבו בגל צונמי אדיר. אולם בכפר הנאוליתי בעתלית-ים ובשאר היישובים האלו לא נמצאו עדויות להרס גדול ופתאומי, וגם השלדים שנמצאו שם אובחנו כמתים ממחלות שונות; לא מפגיעות חפצים קהים. דווקא הארכיאולוג הישראלי, אהוד גלילי, הבין שיישובים אלו עברו תהליך שקיעה הדרגתי תחת המים, כפי שכל איטלקי מכיר כיום, מהעיר ונציה. זהו תהליך, בו תכיפות ההצפת היישוב בגאות, ה"אקווה אלטה", עולה מעשור לעשור.

אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

איפכא מסתברא ברכבת בבאר שבע

תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע עם הקטר 70414 בתצלום עם אפקט, שנראה כאילו הוא תצלום ישן.
תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע עם הקטר 70414 בתצלום עם אפקט, שנראה כאילו הוא תצלום ישן.

אחת מפנינות התיירות של באר שבע היא תחנת הרכבת הטורקית המושבתת, בה נמצא הקטר 70414 – קטר קיטור גדול, כמו זה שבפזמון המפורסם שיר הקטר. הפזמון מספר על קטר חזק ויעיל, מתחנת הרכבת של באר שבע, שהזדקן, נחלש וננטש. הקטר המוצג לקהל אינו ממש אותו קטר מהשיר. כל קטרי הקיטור הגדולים שהיו בישראל נגרטו לאחר שיצאו משימוש. עיריית באר שבע יבאה את הקטר מאספני רכב בבריטניה. גם המספר המקורי של הקטר המוצג שונה ל-70414, כדי להתאימו לפזמון. למעשה, גם תחנת הרכבת מהשיר היא בכלל לא התחנה הטורקית המושבתת, שליד העיר העתיקה של באר שבע. בוידאו קליפ המקורי של שיר הקטר, משנת 1958, מופיעה תחנת תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (לפני שהוקמה לידה אוניברסיטת בן-גוריון). תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הושבתה עוד בשנת 1927. בשנות ה-50, כשחיים חפר כתב את שיר הקטר, תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הייתה מקום כה דל פעילות ושקט, עד שצה"ל הציב שם בסיס של יחידת ההאזנות של חיל המודיעין, שהקשיבה למתרחש בכל חצי האי סיני, במהלך מבצע קדש.

אומרים ישנה - שיחה 19:54, 25 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

יפה. שיניתי ניסוחים קלים והשמטתי משפט שלא מוסיף מידע חשוב. בנוגע לסוף הקטע - מי אמר שיחידת האזנות אפשר להקים רק במקום שקט ודל פעילות? הם הרי לא מקשיבים לרוח, הם מאזינים באמצעות מכשירי האזנה. מישהו יודע אם באמת יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:25, 26 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני ממש לא מבין בהתנהלות יחידת ההאזנה. פשוט העתקתי מה שהיה כתוב בערך על אותה תחנת רכבת. הניחוש שלי הוא, שהיחידה האזינה לגלי רדיו, שתורגמו לגלי קול רק בחדר העבודה. אבל גם חדר העבודה של המאזינים אמור להיות שקט - כמו אולפן הקלטות. אולי גם הרבה מכשור חשמלי מקומי מפריע לגלי רדיו רחוקים וחלשים להיקלט? אומרים ישנה - שיחה 20:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

הציפורים רואות עולם יפה משלנו

הקטע הבא הוא שליש מתוך קטע בו דנו בעבר. את הקטע הארוך והישן דחינו, בזמנו, כי הוא היה כבד מדי. בדיעבד, צריך היה למחוק ממנו את שני השלישים האחרונים, ואת זאת עשיתי כעת.

קשת בענן.
קשת בענן.

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני זה הוא מספר סוגי המדוכים (תאי קליטת אור היום) המצויים ברשתית העין. למרבית הקופים, וגם לאדם, יש שלושה סוגי מדוכים. לכל סוג יש רגישות יחודית לאור באורכי גל שונים. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". לעומת זאת, למרביתם של שאר היונקים יש רק שני סוגי מדוכים, והם רואים את העולם פחות צבעוני מאיתנו. מבחינה זו, ראייתו של כלב הבית, למשל, דומה לראייתו של אדם עם דלתוניזם (סוג נפוץ של עיוורון צבעים חלקי). באותו אופן, למרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים, והן רואות את העולם צבעוני יותר מאתנו. בז מצוי, לדוגמה, מבדיל בין צבעי כתמי השתן של מכרסמים שונים.

84.94.43.230 20:11, 18 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

זה רעיון נחמד אבל הניסוח רחוק מלהיות מושלם. הקטע לא מפרט מה הוא המדוך הרביעי וכתוב בצורה מעט שטחית. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:23, 18 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני מקבל את הערתך. לפי שעה, שיפרתי את הניסוח. אני רוצה להוסיף גם משפט נוסף, שמסביר, שמרבית היונקים רואים צבע כמו אנשים שנשרפו להם המדוכים הכחולים בכוויות אור אולטרא סגול, אבל אני מחפש לזה לפחות סימוכין בויקיפדיה עצמה. אוסיף גם משפט או שניים שמסביר איך העופות מחלקות את הספקטום הנראה גם לנו, ליותר צבעים, מיד כשאמצא את המידע. זאת אומרת, אם וכאשר אמצא את המידע. תודה על הביקורת הבונה. 84.94.43.230 07:30, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לגבי המדוך הרביעי, ממש לא בטוח שיש לו אותו תפקוד אצל כל עוף ועוף. נראה שחלק מהעופות רואה אותו אור שאנו רואים, רק מפריד אותו ליותר צבעים, וחלק אחר של העופות רואה חלק ממה שעבורנו הוא אולטרא סגול - עבורנו לא נראה בכלל. הוספתי משפט דוגמה על מה שבז מצוי רואה, ואנו לא רואים. 84.94.43.230 11:53, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
רגיש בעיקר לאדום ורגיש בעיקר לירוק? הערך מדוך לא סבור כך. כמעט שני שליש מהמדוכים הם מדוכים "אדומים". רוב השאר הם מדוכים "ירוקים" ורק חלק קטן הם מדוכים "כחולים". האדומים והירוקים רגישים בפועל לספקטרום די דומה (הערך אף משתדל להמנע מהשמות הללו). Tzafrir - שיחה 07:54, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
טופל. תודה. 84.94.43.230 08:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
הקטע הזה טוב אבל לא בטוח שמתאים לעמוד הראשי. זה מקצועי מדי. אולי לפורטל ביולוגיה או רפואה? גילגמש שיחה 08:40, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
1. הוספתי משפט, שכולי תקווה שהוא מסביר את העניין להדיוטות. כמו כן, שיניתי מספר משפטים נוספים מאותה הסיבה.
2. בפורטלים ישנן גרסאות של הקטע הזה, ואם נשפר את הקטע, אך עדיין נחשוב שהוא מקצועי מדי לעמוד הראשי, נוכל לעדכן גרסה בפורטלים.
תודה. 84.94.43.230 11:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

גרסה מעניינת מאוד לקטע הזה מפורטל פמיניזם

ראו הגירסה הפשוטה יותר, למטה.

דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה
דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושת "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. ומכיוון שלגברים יש רק עותק אחד של כרומוזום X, מוטציה שתשבית את הגן לאחד האופסינים, תהפוך את הגבר לעיוור צבעים חלקי. (אם כי הסיבה הנפוצה לעיוורון צבעים חלקי באדם היא מוטציה שמקלקלת גן אחר, שקשור בראיית צבעים, ומצוי גם הוא על כרומוזום X). לעומת זאת, מוטציה, שתשבית עותק אחד של אחד מסוגי האופסינים, לא תשנה את ראיית הצבעים של האישה. זאת משום, שלנשים יש שני כרומוזומי X, כך שיש להן עותק גיבוי לכל גן של כל סוג אופסין. אלא שלא כל המוטציות משביתות את הגנים. יש מוטציות בגן לאופסין, שמשנות את אורכי הגל להן הוא מגיב. גבר, שהעותק היחיד לגן של אחד האופסינים שלו עבר כזו מוטציה, יראה צבעים באופן די דומה לנורמה. עבורו, עדיין יהיו שלושה "צבעי יסוד", גם אם אחד מהם יהיה מעט שונה מהנורמה. אולם אצל אישה, שאחד מעותקי אחד הגנים שלה לאחד האופסינים עבר כזו מוטציה, יהיו ארבעה סוגים שונים של אופסין. עבורה יהיו ארבעה "צבעי יסוד", והיא תבדיל בין הרבה יותר גוונים מכפי שמבדילים מרבית בני האדם.

אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

מצאתי חלק מהמידע בויקיפדיה. מיד אתקן את הקטע לפיו. אומרים ישנה - שיחה 10:08, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי למה חשוב שהגנים הרלוונטיים נמצאים על כרומוזום X. גם לגברים יש כרומוזום X. גילגמש שיחה 10:29, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מיד אתקן את הקטע בהתאם להערתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:39, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לפי מכון דווידזון, האדם מבדיל בין עשרה מיליני גוונים. https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D אומרים ישנה - שיחה 10:38, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני לא בטוח שהקטע הזה נכון מבחינה עובדתית. למה מוטציה צריכה לגרום ל4 סוגי אופסין ולא נניח לעשרה סוגים? ומה הקשר בין זה שיש עותק אחד לשני עותקים? גם בעותק אחד יכולה להיות מוטציה. גילגמש שיחה 12:11, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
זה די פשוט. לגבר יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם עותק אחד. לאישה רגילה יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם שני עותקים. אם עותק אחד משתנה, אצל גבר נשארים שלושה גנים. פשוט אחד מהם השתנה טיפה. אצל אישה משתנה אחד העותקים במוטציה, אך בן זוגו לא משתנה. כך יש לה שני זוגות של עותקים זהים וזוג נוסף של עותקים שונים. סך הכול ארבעה שונים. תיאורתית יכולים להיות לה שישה סוגים שונים של אופסין, אם יש לה שלוש מוטציות. אומרים ישנה - שיחה 12:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מקור:

Published: June 2001 Richer color experience in observers with multiple photopigment opsin genes Kimberly A. Jameson, Susan M. Highnote & Linda M. Wasserman Psychonomic Bulletin & Review volume 8, pages244–261 (2001)Cite this article

7268 Accesses

88 Citations

29 Altmetric

Metricsdetails

Abstract Traditional color vision theory posits that three types of retinal photopigments transduce light into a trivariate neural color code, thereby explaining color-matching behaviors. Thisprinciple of trichromacy is in need of reexamination in view of molecular genetics results suggesting that a substantial percentage of women possess more than three classes of retinal photopigments. At issue is the question of whether four-photopigment retinas necessarily yield trichromatic color perception. In the present paper, we review results and theory underlying the accepted photoreceptor-based model of trichromacy. A review of the psychological literature shows that gender-linked differences in color perception warrant further investigation of retinal photopigment classes and color perception relations. We use genetic analyses to examine an important position in the gene sequence, and we empirically assess and compare the color perception of individuals possessing more than three retinal photopigment genes with those possessing fewer retinal photopigment genes. Women with four-photopigment genotypes are found to perceive significantly more chromatic appearances in comparison with either male or female trichromat controls. We provide a rationale for this previously undetected finding and discuss implications for theories of color perception and gender differences in color behavior. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

אני חולק בתוקף על הטענה כי "זה די פשוט". זה ממש לא פשוט, לא מתמצה בדפוס הביטוי של אופסינים במדוכי הרשתית ואפילו לא מתמצה בעיבוד המתקדם יותר של מידע חזותי ע"י תאי עצב רבים אחרים ברשתית. גרעין הברך הצדי וקליפת המוח הראייתית מוסיפים רבדים של ציפיות מוקדמות המשפיעים על תפיסת הצבע בפועל, המשתנה בין אנשים בצורה מגוונת בהרבה מכפי שנטען בקטע הנוכחי. עיין למשל בהרצאה עדכנית זו. צפייה נעימה ושבת שלום, ליאור पॣ • י"ט באלול ה'תשפ"א • 13:35, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
דרסתי את הגסת המקור עם גרסה מעודכנת, שמפרטת את העיקר, ומכילה פחות טפל. העניין כן פשוט. אם משהו לא פשוט, זה ההסבר שלי. לא החומר עצמו. החומר, עצמו, מאוד פשוט. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
ברור שלראיית צבע יש הרבה רובדים. אבל ההתעסקות ברובד הספציפי הזה בלבד, כן אמורה להיות פשוטה. אומרים ישנה - שיחה 14:20, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מערכת הראייה האנושית מורכבת ביותר ובכלל זאת גם תפיסת הצבע שלה. אם ברצונך לטעון אחרת, אבקש שתמציא מאמר סקירה עדכני התומך בטענתך, ולא מחקר בודד מלפני עשרים שנה שלא טוען זאת כלל. הרי לפניך דוגמא לסרטן המצויד בתריסר סוגים שונים של תאים רגישים לצבע, הפורסים ספקטרום רחב יותר מזה הנראה לעין האנושית. האם הסרטן הזה רואה טוב יותר ממך? ראשית, המדד "טוב יותר" לא מוגדר היטב ושנית, המחקר הנדון מעלה כי הסרטן המסכן מסוגל להפריד פחות גוונים ממך. פרופסור נועם סובל טען בשעתו כי גם חוש הריח האנושי לא נופל בביצועיו מזה של כלבים, למרות שהאף שלהם מפותח משלנו, אבל אני פחות מתמצא בנוירוביולוגיה של חוש הריח (ותתרן באופן אישי). קריאה נעימה, ליאור पॣ • כ' באלול ה'תשפ"א • 16:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
גרסה פשוטה יותר
דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה
דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

תופעת עיוורון הצבעים החלקי מוכרת לציבור. אך רק מעטים מודעים לקיומה של התופעה ההפוכה. כשם שעיוור צבעים חלקי מבדיל בין פחות צבעים וגוונים, משמבדילים רוב האנשים, ישנן נשים, שמבדילות בין יותר צבעים ויותר גוונים, משמבדילים רוב האנשים. בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. רק לנשים יש שני כרומוזומי X. לכן, רק לנשים שני עותקים מכל גן לכל סוג אופסין. אם אחד העותקים של אחד מהגנים לאחד מסוגי האופסין ישתנה במוטציה מאוד מסוימת, שתשנה את רגישותו לאורכי גלי אור שונים, לאישה זו יהיו ארבעה סוגי אופסין. ניסויים מורים כי חלק קטן מהנשים, שהן בעלות ארבעה סוגי אופסין מבדילות בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים.

אומרים ישנה - שיחה 17:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

יותר טוב אבל יש בעיה עם הקביעה שרק לנשים יש 2 כרומוזומי X. מה לגבי תסמונת קליינפלטר? גילגמש שיחה 20:27, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
גם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להיות בעל התופעה ההפוכה לעיוורון צבעים חלקי, כשם שגם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להוולד חי עם תסמונת רט. אלא שלא הזכרתי זאת כי זה בטל בשישים אלף. אומרים ישנה - שיחה 20:41, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
כן, אבל כעת הניסוח לא מדויק. בכל אופן, אין לי דעה חד משמעית לגבי הקטע הזה. אני צריך לחשוב עליו עוד. גילגמש שיחה 21:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מחקתי את המילה "רק". כעט זה יותר מדויק, ואני מקווה שזה מספיק מובן. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 28 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
בסך הכל בסדר. הוספתי פסיק. אני מקווה שיהיו תגובות נוספות. אולי משתמש:ליאור, שהגיב כבר, ירצה לומר משהו. גילגמש שיחה 12:07, 28 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
המשפט האחרון בקטע ("אישה כזו תבדיל בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים") שגוי, כמוסבר כאן. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 23:03, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לא לגמרי שגוי. רק שגוי ב23/24 מהמקרים, במדגם של 24. (אני לא יודע אם מדגם של 24 גדול מספיק להסיק מסקנות, כי זה תלוי גם בשונות הסטטיסטית הפנימית בתוך אוכלוסיית הניסוי. יכול להיות שזה כן מדגם גדול. לא יודע.) בכל מקרה אפשר, פשוט, להוסיף לקטע את המילים "חלק קטן" או "חלק". מיד אוסיף אותן. הנה החלק הרלוונטי של האבסטרקט, ותודה על ההשקעה בלמידת הנושא לצורך הקטע.
However, 1 of 24 obligate carriers of deuteranomaly exhibited tetrachromatic behavior on all our tests; this participant has three well-separated cone photopigments in the long-wave spectral region in addition to her short-wave cone. We assess the likelihood that behavioral tetrachromacy exists in the human population. 84.94.43.230 09:22, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
צר לי לקלקל את המסיבה, אולם פרשנותך לממצאי המאמר אינה נכונה והקטע עודנו שגוי. ויקיפדיה אינה הבמה המתאימה למחקר מקורי, לרבות פרשנות מקורית (ושגויה ככזו) של מאמרים. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 10:53, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לעניות דעתי, זה מהשכתוב במאמר. (ובכל מקרה, לא תהייה לי מסיבה על הקטע הזה. לא אם הוא יתקבל ולא אם הוא ידחה. אני לא מנסה לנצח אף אחד.). אומרים ישנה - שיחה 13:38, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אם המאמר ההוא לא מספיק ברור, הנה סקירה עדכנית יותר המאשרת את ממצאיו. הנוסח הקיים של הקטע שגוי ואיני יודע איך אפשר לשקם אותו. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"א • 16:33, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
דווקא תקציר המאמר הקודם היה ברור מאוד. לעומת זאת בתקציר המאמר הזה לא כתוב שם שום דבר חד משמעי. גם לא דו משמעי. כתוב שהם ידברו על התופעה בהמשך המאמר. אבל אי אפשר להגיע משם להמשך המאמר. אומרים ישנה - שיחה 22:39, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אולי כך זה מובן יותר / מקובל יותר?
דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה
דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

אנומליות גנטיות מגוונות גורמות לאנומליה תפקודית בראיית הצבע. אחת האנומליות האלו מכונה, שלא בצדק, "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל". אדם עם כזו תופעה, אמנם מתקשה להבדיל בין חלק מהצבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מבדילה ביניהם, אך מצד שני, הוא מבדיל בקלות בין צבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מתקשה להבדיל ביניהם. זאת ועוד. יש מדענים שטוענים, כי בחלק קטן מהמקרים, בנותיו של אדם כזה מבדילות בין הרבה יותר צבעים מכפי שמבדיל האדם הנורמטיבי.

ברשתית העין יש חלבונים קולטי אור, הקשורים לראיית צבעים, ונקראים פוטופסינים. בעין האדם הנורמטיבי יש שלושה סוגים של פוטופסינים, ולכן צבעי העולם נראים לו, כאילו הם מורכבים משלושה צבעי יסוד. גם אצל בעל "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל" יש שלושה סוגים של פוטופסינים. אלא שהגן המקודד לאחד הסוגים, מקודד לסוג נדיר באדם, במקום לסוג שכיח באדם. הגנים לפוטופסינים נמצאים על כרומוזום X. לכן בתו של אדם כזה, ירשה ממנו גנים ל"עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל", ומההורה שני, מרבית הסיכויים הם, שהיא ירשה גנים נורמטיביים. כך לבת יש ארבעה סוגים של פוטופסינים. לכן לבת יש קלט חושי ראשוני, שמבדיל בין הרבה יותר צבעים, מאשר זה של האדם הנורמטיבי. אולם לרוב, אחרי שמערכת העצבים מעבדת המידע הראייתי, עושר הצבעים העל-אנושי, שנקלט בפוטופסינים, לא מגיע לתודעת הבת.

אומרים ישנה - שיחה 17:28, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אולי כך?

דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה
דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

האופסין הוא חלבון שמגיב לאור. מדענים מכירים מעל אלף סוגי אופסינים. אחדים מהם מצויים ברשתית עין האדם. שלושה מתוכם מעורבים בראיית צבעים: פוטופסין לגלי אור ארוכים, ששיא רגישותו לאור אדום, פוטופסין לגלי אור בינוניים, ששיא רגישותו לאור ירוק ופוטופסין לגלי אור קצרים, ששיא רגישותו לאור כחול. לעכברים נורמליים יש רק שני פוטופסינים, והם מבדילים בין פחות צבעים מכפי שמבדיל האדם. אולם ניסויים הוכיחו, כי עכברים שהושתל להם גן לפוטופסין מסוג שלישי, כפי שיש לאדם, זיהו הרבה יותר צבעים מעכברים נורמליים. זאת למרות שדבר לא השתנה במערכת עיבוד מידע הצבע, באותם עכברים. האם אדם, שיש לו ארבעה סוגי פוטופסינים, במקום שלושה, יבדיל בין יותר צבעים מכפי שמבדיל אדם נורמלי? לאמהות ולבנות של בעלי עיוורון צבעים מסוג דוטרנומליה יש ארבעה פוטופסינים שונים ופעילים. ממדגם של 24 נשים כאלה, אחת הוכיחה יכולת זיהוי צבעים טובה בהרבה מהנורמה, באופן מובהק.

2.53.30.96 10:23, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים

אפשר גם לפשט וגם לדייק:

קשת בענן.
קשת בענן.

בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים. שתי ההפרעות הנפוצות בראיית הצבעים באדם הן עיוורון צבעים חלקי מסוג דלטוניזם אדום-ירוק והפרעת דוטרנומליה. במרבית האוכלוסיות האנושיות, שיעור הלוקים תופעות אלו הוא בערך 13 אחוז מהגברים ו-1.7 אחוז מהנשים. הבדל תפוצת התופעות בין המגדרים נובע מכך, שהתופעות מורשות בפגמים בגנים, המצויים על כרומוזום X. לגברים יש רק כרומוזום X אחד. לכן באוכלוסייה בה, לדוגמה, עשרה אחוז מכרומוזומי ה-X הפגומים, שיעור הגברים שאין להם עותק תקין של הגנים יהיה גם הוא 10%, ושיעור הנשים שאין להן עותק תקין של הגנים יהיה אחוז אחד. אנשים עם דלטוניזם מזהים פחות צבעים מאשר אנשים עם ראייה נורמטיבית. לעומת זאת, לאנשים עם דוטרנומליה יש רק רגישות שונה לצבעים מהנורמה. הם, אומנם, מזהים פחות גוונים ממרכז הקשת, אבל הם מזהים יותר גוונים מהקצה האדום-כתום שלה. השאלה המעניינת היא האם אישה, שלאחד מהוריה יש ראיית צבעים נורמטיבית ולשני יש דוטרנומליה מזהה יותר גוונים משמזהה אדם נורמלי. שהרי לאישה כזו יש עותק אחד נורמטיבי של מערכת גנטית לראיית צבעים ועותק שני, שמאפשר יותר רגישות לגוונים אדומים וכתומים. הקלט הראשוני ברשתית שלה אכן יכיל הבדלים בין יותר גוונים מכפי שקולטת רשתית של אדם נורמלי. השאלה היא אם עושר זיהוי הצבעים הזה מגיע, אחרי עיבוד המידע לתודעה. מדענים שבדקו 24 נשים כאלו גילו אצל אחת מהן יכולת מובהקת כזו.

אומרים ישנה - שיחה 09:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

התוכל בבקשה להביא מקור לטענה כי "בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים"? אם הטענה הזו נסמכת על השכיחות העודפת של עיוורון צבעים בקרב גברים, הרי היא שקולה לטענה כי "בממוצע בישראל, חיילים משרתים בסביבות גבוהות ורטובות יותר מאשר חיילות" בהסתמך על העובדה שבצה"ל משרתים יותר טייסים וחובלים מאשר טייסות וחובלות. העובדה הזו לא מלמדת דבר על החייל השכיח, שאינו טייס או חובל. באופן דומה, תפיסת הצבע שלי ושלך אינן מושפעות כלל מכך שיש גברים הסובלים מסוגים כאלה ואחרים של עיוורון צבעים. כמו כן, הבאתי בפניך מספר מאמרים עדכניים המלמדים כי מגוון האופסינים ברשתית אינו תנאי מספיק לתפיסת צבע תפקודית, אך במקום לקבל את הממצא הזה אתה מעוניין לספר לקוראינו דווקא על המקרה האנקדוטלי הבודד של אישה אחת בודדת המוכרת למדע עם תפיסת צבע חריגה לטובה. לכן אני חושש שהנוסחים הקיימים של הקטע הזה עדיין מטעים את קוראינו. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 19:54, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
עיוורון צבעים שכיח בהרבה בגברים מאשר בנשים. זו עובדה שנלמדת בכל קורס מבוא לגנטיקה, לביולוגים שנה א' באוניברסיטה. זו עובדה שהוכחתי כאן, ומוכחת בכל מקום. ולגבי אותה אישה, כל המידע עליה ממאמר, שאתה הבאת. האם אתה בטוח שקראת את המאמרים שהבאת?
כל הסוגים של עיוורון הצבעים הרשתי התורשתי המולד באדם מורשים בכרומוזום X. לכן שכיחותם בגברים גבוהה בהרבה משכיחותם בנשים. מי שלא מבין את העובדה הביולוגית הבסיסית הזו, לא יודע ביולוגיה בסיסית. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 20:49, 26 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הבהרה: אין בי שום כעס. ראשית, חלק מהביקורת של ליאור מאוד בונה, ובזכותה הקטע כן השתפר. שנית, גם אם שום קטע על עיוורון צבעים לא יגיע לעולם לדף הראשי של ויקיפדיה, בזכות ליאור קראתי מאמרים על התופעה, והעמקתי את ידיעותי. תודה לכולם. אומרים ישנה - שיחה 06:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ראשית, אני מעריך מאד את תרומתך למיזם ומודה לך על שבזכותך למדתי שיש סרטנים הנעזרים בקיטוב מעגלי כדי להימנע מחילופי מהלומות. אני נטפל לקטע המוצע רק מאחר והוא מטעה את קוראינו. לשמחתי, היו לי מורים מצוינים למערכת הראייה האנושית ולביוסטטיסטיקה (פרופ' דניאל לוי ופרופ' אלי גפן, בהתאמה). הראשון חשף אותי למורכבות מעוררת ההשתאות של מערכת הראייה האנושית, לרבות תפיסת הצבע האנושית. אני שב ומציע לך להקשיב להרצאה המצוינת הזו ולאמירות החד-משמעיות הנאמרות בה: תפיסת הצבע שלנו הרבה יותר מורכבת מכפי שתיארת (6:35). גם אם תעקור למישהו את העין ותמדוד את תגובת הרשתית שלו לאורכי גל שונים, לא תוכל לחזות מהי תפיסת הצבע של האדם לו שייכת העין (31:20). מערכת הראייה סתגלנית דיו כדי לפצות על הבדלים עצומים ברגישות הספקטרלית במרחב ובזמן, ומאפשרת לי ולך להבין זה את זה למרות שהצבעים שאני רואה שונים מהצבעים שאתה רואה (44:00, 51:30, 1:02:15, וכל המצגת עד לאותן נקודות). אם תקשיב עד הסוף הוא מתייחס ספציפית גם לנשים טטרכרומטיות בתשובה לאחת משאלות הקהל.
לא צריך לקחת קורס בביוסטטיסטיקה כדי להבין שההיסק "בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים" מתוך הנתון "עיוורון צבעים שכיח בהרבה בגברים מאשר בנשים" הוא שגוי לחלוטין. אם יש לך כדור שחור אחד בכד עם מאה כדורים לבנים ועשרה כדורים שחורים בכד אחר עם תשעים כדורים לבנים, לא ניתן להסיק מכך שהכדורים בכד השני אפורים יותר בממוצע. השכיחות הגבוהה יותר של כדורים שחורים בכד ב' לא משפיעה על צבעם של הכדורים הלבנים באותו כד, כשם שהשכיחות הגבוהה יותר של עיוורון צבעים בגברים לא משפיעה על תפיסת הצבע של שאר הגברים. בדיוק בשביל זה יש לוחות שכיחות. חג שמח! ליאור पॣ • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ב • 17:17, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה. ועדיין, ראיית הצבעים היא נושא מרתק ומפתיע. גם התורשה שלו מעניינת. לכן זה מוזר מאוד, שאוסף "הידעת?" הכללי לא מכיל שום קטע על הנושא. מה דעתך לנסח בעצמך כזה קטע. לא בהכרח לתקן את הקטע שלי. פשוט להציע קטע חליפי על הנושא.
ובלי קשר, אתה יכול להתיחס לעוד קטעים פה, לטוב ולרע. אומרים ישנה - שיחה 21:47, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
טוב ונחמד, אנסה את מזלי. האם תעדיף קטע על אפקט סטרופ, על קיטוב מעגלי בסרטנים ממין Gonodactylaceus falcatus [22], על ראייה עיוורת או על נושא אחר? הייתי שמח לתאר את האשליה המוצגת באיור 7 כאן, אך איני מכיר גירסה חופשית של האיור. תודה, ליאור पॣ • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 14:13, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כתבתי קטע על קיטוב מעגילי בסרטנים, אבל שמתי אותו רק בפורטל פיזיקה ובפורטל בעלי חיים. אפילו לא חשבתי להעלות אותו לפה, כי זה קטע ארוך. הוא צריך להסביר בפשטות מה זה בכלל קיטוב, לפני שהוא מתחיל לדבר על הסרטנים. קבל אותו:
ניתן ליצור גל עומד בחבל שצדו האחד תפוס, כאשר הגל שנוצר בקצה האחד מגיע לקצה השני ומוחזר ממנו.
ניתן ליצור גל עומד בחבל שצדו האחד תפוס, כאשר הגל שנוצר בקצה האחד מגיע לקצה השני ומוחזר ממנו.

אם תקשור קצה חבל לעץ, תמתח את החבל, ותחזיק את קצהו השני בידך, תוכל ליצור גל בחבל. אם תזיז את ידך מהר, בעת יצירת הגל, תיצור גל שאורכו קצר, ואם תזיז את ידך לאט, אורך הגל יהיה ארוך. אם תזיז את ידך מעלה ומטה בעת יצירת הגל, תיצור גל שקיטובו אנך לרצפה, ואם תזיז את ידך ימינה ושמאלה, קיטוב הגל יקביל לרצפה.

תכונות הגלים בחבל קיימות גם בגלי האור. אורך גל האור הנקלט בעינינו מבוטא בתודעתנו כצבע. אורך הגל הכי ארוך שהאדם רואה הוא 700 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע אדום. אורך הגל הכי קצר שהאדם רואה הוא 300 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע סגול. אולם לעין האנושית רגישות נמוכה ביותר לקיטוב האור. איננו מבדילים בין עצמים לפי קיטוב האור, המגיע אלינו מהם. בניגוד אלינו, חסילוני גמל שלמה כן מבדילים בין עצמים כאלו. הדבר מאפשר להם לראות יצורים שעבורנו הם שקופים. ישנו אפילו מין של חסילוני גמל שלמה, שמבדיל בין עצמים, שקיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון או נגדו (קיטוב מעגלי). אומרים ישנה - שיחה 19:36, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לעניות דעתי, הקטע לא צריך להסביר מהו גל, אורך גל או קיטוב. בשביל זה יש ערכים בוויקיפדיה. הוא גם לא צריך לציין את טווח אורכי הגל אליהם רגישה העין האנושית, ודאי לא בדיוק שווא של ננומטר אחד שממילא אינו כה מדויק במציאות. מה גם שהתחום 0.3-0.4 מיקרון משתייך לפי ההגדרה המקובלת לקרינה על סגולית ולא לאור סגול נראה. כמו כן, דיונונים נעזרים בקיטוב כדי לצוד טרף שקוף [23] אך לא מצאתי סימוכין לכך שכך נוהגים גם סרטנים סטומטופודיים. בנוסף, הניסוח "קיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון" עלול לגרום לקוראינו לחשוב שהקיטוב משתנה עם הזמן, בעוד שבפועל הוא בסך הכל חג בניצב לכיוון התקדמות האור, ממש כשם שקיטוב קווי לא משתנה עם הזמן. אין הבדל מבחינה זו בין קיטוב מעגלי על גופן של חיפושיות לקיטוב המעגלי על גופם של סרטני Gonodactylaceus falcatus [24]. לבסוף, יש כמה מינים נוספים של סטומטופודים המבחינים בקיטוב מעגלי [25],[26],[27],[28]. המין המסוים הזה נבדל מהם בכך שהוכח לגביו שהוא מסוגל לאפיין לחלוטין את קיטוב האור בכל אופניו ולהיזהר מזכרים אחרים בעזרת הקיטוב המעגלי שלהם. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 00:12, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

האיש שחלם להיות אסיר עולם

תמונת מעצר של צ'ארלס מנסון משנת 1968
תמונת מעצר של צ'ארלס מנסון משנת 1968

צ'ארלס מנסון נולד לעבריינים, ומאז שנת 1949 החל להיעצר ולהיאסר שוב ושוב בעוון גנבה, הונאה וסרסרות. בשנת 1967, לאחר שהשלים עשר שנות מאסר בעוון הפרת תנאי שחרורו ממאסר קודם, שידול לזנות וזיוף המחאה בנקאית, הוא שוחרר מן הכלא. זאת למרות, שהתחנן בפני הנהלת הכלא להישאר שם, בטענה שהכלא הוא ביתו. בשנת 1969 הוא עמד בראש כת, שביצעה תשע רציחות, בארבעה אתרים נפרדים. מנסון הורשע בשבעה מעשי רצח ממדרגה ראשונה, ונגזר עליו גזר דין מוות. אולם בשל ביטול זמני של עונש המוות בקליפורניה, גזר הדין הומתק למאסר עולם. מנסון אכן ריצה את מאסר העולם, פשוטו כמשמעו. הוא אכן מת בכלא, בשנת 2017. אולם מדינת קליפורניה דווקא ניסתה להמתיק גם עונש זה. מנסון היה מועמד לשחרור על תנאי, הן בשנת 2007 והן בשנת 2012, אך בשתי הזדמנויות אלו הוא סרב להגיע לשימוע.

84.94.43.230 14:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

מצוין! אהבתי מאוד. גילגמש שיחה 14:23, 9 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
סביר, אבל אני מרגיש לא נוח להפוך פושעים לגיבורי תרבות. Tzafrir - שיחה 18:53, 10 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
א. יש קטעי הידעת על השואה ועל הנאצים. כך שהאיש הזה כסף קטן לעומתם. ב. הקטע לא מציג את האיש כמושא להערצה. הקטע מעלה סימני שאלה על מערכת המשפט והענישה. 84.94.43.230 20:23, 10 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מעולה! אהבתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 20:26, 10 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אחלה קטע! מעניין מאוד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:34, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
בעד. אני חושב שכדאי להוסיף משפט שמסביר שהוא לא דמות סהרורית שולית. הוא הפך לאייקון תרבות עם לא מעט מעריצים. אולי אפשר לכתוב "למרות, ואולי בגלל היותו אדם רע באופן חריג, הפכו שמו ותמונתו של מנסון חלק מתרבות הפופ האמריקנית." חמויישֶה - שיחה 12:19, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני מפחד, שבשביל כזו תוספת, נצטרך להסביר גם שהוא מוזיקאי, ונסטה מהנושא. 84.94.43.230 12:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

שיא ישראלי באתלטיקה טוב יותר מהשיא האמריקאי

אסתר רוט-שחמורוב
אסתר רוט-שחמורוב

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. מצב זה, שבו שיא ישראלי במקצוע אתלטיקה קלה היה טוב מהשיא האמריקאי, שרר שבע שנים תמימות. ב-1976 שיפרה רוט שחמורוב את שיאה וקבעה אותו על 12.93. רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי של רוט-שחמורוב באותה עת, שעמד על 12.93 שניות ונקבע ב-1976. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2021), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה.

עוד קטע לכבוד האולימפיאדה. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 00:45, 27 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

יפה. שיניתי מעט את הניסוח שבילבל אותי. חמויישֶה - שיחה 10:58, 27 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]
נחמד אבל הניסוח עדיין מבלבל ודורש שיפור. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 17:54, 27 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]
הצעה אחרת לניסוח:
אסתר רוט-שחמורוב
אסתר רוט-שחמורוב

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב, ששופר על ידה מספר פעמים עד שהתייצב על 12.93 שניות ב-1976, היה טוב מהשיא האמריקאי במשך שבע שנים תמימות - רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2021), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:08, 27 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

מצוין. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:34, 27 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]
קטע מוצלח. Tzafrir - שיחה 10:17, 28 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]
אפשרי בהחלט. בעד. 84.94.43.230 16:45, 31 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

הכיצד קשה יותר להבדיל דווקא בין דברים מגוונים יותר?

הציור "הכלה והחותנת"
הציור "הכלה והחותנת"

אחת היכולות של התפישה הראייתית האנושית היא זיהוי דמויות. בציור המפורסם, "הכלה והחותנת" (משמאל) ניתן לזהות דיוקן אישה צעירה או דיוקן אישה זקנה. (רמז: השרשרת שעל צוואר הצעירה יכולה להיתפש גם בתור הפה של הזקנה, והאוזן של הצעירה בתור העין של הזקנה). מחקרים גילו, שצופים צעירים בתמונה זו, נוטים לזהות תחילה את דמות הצעירה, ואילו צופים זקנים נוטים לזהות תחילה את הזקנה. המדענים טוענים שקיימת תופעה דומה אצל עדי ראייה בבתי משפט – ככול שהעד דומה יותר במראהו לחשודים, כך קל לו יותר לזהות אותם נכונה. לכן, למשל, לעד ממוצא ילידי אירופאי, קל יותר להבדיל בין חשודים לבנים מאשר בין חשודים שחורי עור. זאת למרות שאנשים, שמוצאם מאפריקה שמדרום לסהרה, מגוונים יותר מבחינה גנטית מאשר אנשים שמוצאם אירופאי. ככלל, ככול שאוכלוסייה אנושית ילידית, מרוחקת יותר מאפריקה שמדרום לסהרה, המגוון הגנטי בה יורד. זוהי תוצאה של התופעה מתחום הגנטיקה של האוכלוסיות, שמכונה "אפקט המייסד" – אוכלוסייה שנוסדה בידי פרטים בודדים (למשל קבוצה קטנה שהיגרה מאפריקה לאירופה) תכיל רק את המגוון הגנטי שהיה בין פרטים אלו. כמו כן, באוכלוסייה קטנה במיוחד, חלק מהמגוון הגנטי ילך לאיבוד. באותו אופן, גם מגוון ההגאים בשפות ילידות הולך ויורד ככול שאוכלוסיית דוברי השפה רחוקה מאפריקה שמדרום לסהרה. במערב אפריקה שמדרום לסהרה יש שפות בעלות כ- 100 הגאים, ואילו בשפות של ילידי דרום דרום אמריקה יש כעשרה.

77.126.53.237 10:31, 21 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

אמנם מעניין, אבל עניין המגוון הגנטי ארוך ומכביד על הקטע. אני גם לא בטוח שהוא קשור, שכן יתכן שאנשים יהיו שונים מאד במראה למרות דימיון גנטי ולהפך. אפשר לעצור את הקטע אחרי הטענה על כך שעדים לבנים מתקשים יותר להבחין בין חשודים שחורים. מעניין אותי לראות מקור לשתי הטענות - גם צעירים/מבוגרים בציור הכלה והחותנת, וגם שחורים לבנים בבית המשפט. חמויישֶה - שיחה 14:31, 27 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
המקור לטענות בספרי הקורס "מבוא לפסיכולוגיה" של האוניברסיטה הפתוחה. 77.126.0.16 20:59, 28 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
בסדר. קיבלתי את ההערה וקיצרתי את הקטע. 77.126.26.74 19:14, 29 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
אני בעד הקטע בגרסה המקוצרת. יש לך קישור למחקר על הטענות המובאות? כי עניין הזקנים/צעירים מופיע רק בערך בעברית ולא באנגלית. חמויישֶה - שיחה 10:52, 1 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
לא יודע אם הספרים האלו מפורטים גם ברשת. קראתי את הגרסה המודפסת. 77.126.38.142 19:12, 1 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
בעד הקטע בגרסתו המקוצרת. בברכה, איתמראשפר - שיחה 03:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
בעד אם זה נכון, אבל לא ברור אם התופעה של האישה זקנה צעירה קשורה לזיהוי עדתי בבית משפט. Assafn שיחה 22:52, 13 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

משפחת המנהיגים

- Chapman Bros. Lith. Chicago. LCCN2012647362
- Chapman Bros. Lith. Chicago. LCCN2012647362
בארצות הברית נערכו מחקרים גנאלוגיים הטוענים כי כמעט כל נשיאיה מאז הקמתה ועד לימינו קשורים בקשרי משפחה זה לזה וכן למלוכה האנגלית הקדומה. מתברר שגם בישראל חלק לא מבוטל מראשי הממשלה והנשיאים קשורים זה לזה, לרוב בקשרי נישואין דרך משפחות מתקופת היישוב. כך למשל, ראש הממשלה משה שרת ונשיא המדינה אפרים קציר: פרופ' אברהם קציר, אחיינו של הנשיא קציר, נשוי ליעל לבית רבאו, קרובתו של ראש הממשלה שרת. בן משפחה רחוק יותר הוא ראש הממשלה יצחק רבין. דוגמה מהעת האחרונה היא הקשר בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והנשיא המכהן יצחק הרצוג: קרוב משפחתו של נתניהו הוא כדורגלן העבר עודד מכנס, שנישא לבת דודתה של רעיית הנשיא.

קוונטום דוץ - שיחה 11:40, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

אם חוזרים מספיק רחוק אחורה, כולנו קרובי משפחה. כמוכן, מהו המקור לטענה על נשיאי ארצות הברית? Tzafrir - שיחה 13:34, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני בכל זאת חושב שיש כאן ייחוד וטריוויה מעניינת לגבי מי שהיו יריבים פוליטיים. שתי דוגמאות מני רבות לגבי הטענה על נשיאי ארה"ב ניתן למצוא כאן: [29], [30] , ובכל מקרה תיקנתי ל"כמעט כל" שכן במקורות מסוימים נטען שייתכנו כמה חריגים לטענה, כגון מרטין ון ביורן שהיה ממוצא הולנדי. קוונטום דוץ - שיחה 14:18, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
איפה מקור המידע. אני רוצה לקרוא את המקור, כי אני לא חושב שהבנתי היטב. הרי, על פניו, אפשר למצוא קרבת משפחה כל שהיא, בין כל שני אנשים בעולם. 84.94.43.230 16:56, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
איזה חלק מאוכלוסיית ארצות הברית הוא צאצא של אותו מלך? בכל מקרה, המקור הראשון והשני לא מסכימים, אז כדאי לוודא שהמידע נכון. Tzafrir - שיחה 18:41, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי למה הם לא מסכימים, אבל מקבל את ההערה ואעמיק בכך עוד. לגבי הטענה על המלך אני לא בטוח שיש יכולת לבדוק. בכל מקרה אם המסקנה תהיה שזה שנוי במחלוקת או לא מובהק אין לי שום בעיה להוריד את הפתיח. אשמח להתייחסות לגבי החלק השני והעיקרי. קוונטום דוץ - שיחה 20:46, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אבל כבר יש קטע שמראה, שהרבה פוליטיקאים ישראליים קרובי משפחה. במיוחד קרובי משפחה של משה דיין. לא הייתה מעולם כנסת שלא היה חבר בה קרוב משפחה אחד של משה דיין לפחות. הייתה גם איזו כנסת, שבה היו שמונה קרובי משפחה שלו. קרובים קרובים: בת, אבא, עצמו, בן דוד גיס וכולי. לא כאלו שיש להם אב קדמון משותף מלפני אלף שנים. 84.94.43.230 21:05, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מכיר את הקטע לגבי הדיינים, ואגב בכנסת הנוכחית הכלל הזה נשבר לדעתי. הקטע שכתבתי לגבי ראשי הממשלה והנשיאים איננו מערב את משפחת דיין במובהק אלא באופן כללי דן בקשרי נישואין ודם (לא של אב קדמון משותף מלפני אלף שנה), בין הדמויות שהנהיגו את המדינה לאורך השנים. מן הסתם משפחת דיין גם קשורה לכל זה. אני לפחות לא מכיר אף אחד שיודע על הקשר בין נתניהו והרצוג, אולי אפילו לא הם עצמם. בהקשר זה, יתכן שיהיה יותר מעניין להפוך את הקטע לכזה שיעסוק בקשרי משפחה בין יריבים פוליטיים במערכות בחירות בעבר. אשמח לדעתכם. קוונטום דוץ - שיחה 21:14, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מה הופך את עודד מכנס לקרוב של נתניהו? ואולי כזה כלל קל למצוא בכל מקום עבודה גדול, שעובדיו מפורסמים? בדוק אם קל לך למצוא איזו שהיא קרבת משפחה בין עובדים מפורסמים של קול ישראל / תאגיד כאן. 84.94.43.230 06:42, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
דוד של נתניהו, משה מכנס (שהיה נשוי לרות סגל, אחותה של צילה נתניהו), וסבא של עודד מכנס, הם אחים. יש כאן קשר בין שתי משפחות ותיקות בפתח תקווה, משפחת סגל ומשפחת מכנס. קוונטום דוץ - שיחה 09:42, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
קשר רופף ביותר. אם נביט בחברה החרדית, שבה לכל אחד יש מעל לשישה ילדים, וגם מתחתנים שם בגיל צעיר, וזוכים לראות בני נינים, בטח נגלה שכמעט כל חברי הכנסת של אגודת ישראל, לדורותיה, הם קרובי משפחה בדרך בערך כזו. 84.94.43.230 13:12, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
בקטע הידעת על קרובי משפחה הזכירו כבר אחים שהיו מסיעות יריבות באותה כנסת (יגאל הורביץ ועמוס הדר). לא הזכירו גם את זוג היתומים (בכנסת ה־16). Tzafrir - שיחה 11:01, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
וגם הזכירו שהורביץ והדר הם קרובים בני דודים או בני דודים שניים של משה דיין, וגם את זה שלח"כ דוד לוי היו בכנסת אח, בן ובת... 84.94.43.230 13:08, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

האם לוחמי מצדה באמת התאבדו?

הלוויה ממלכתית-צבאית לשלדים שנמצאו בחפירות מצדה, 1969
הלוויה ממלכתית-צבאית לשלדים שנמצאו בחפירות מצדה, 1969.צילום מאוסף דן הדני.

למרות שרבים מתיאוריו של יוסף בן מתתיהו מקובלים כיום כאמינים ומדויקים, תיאור התאבדות לוחמי מצדה, שלא רצו ליפול בשבי רומא, במרד הגדול, מעלה ספקות אצל היסטוריונים. התאבדות מנוגדת להלכה היהודית, אך היו מקרים אחרים של התאבדות בעת המרד הגדול, כמו ביודפת ובגמלא. קושי נוסף הוא בהיעדר ראיות ארכאולוגיות מכריעות, התומכות בגרסת ההתאבדות ההמונית. נמצאו, אמנם, עדויות כי מגני מצדה שרפו בה מבנים. אך בניגוד לגמלה וליודפת, בחפירות של מצדה הרבה פחות שרידי גופות מהמצופה. נמצאו שם כעשרים ושמונה שרידי גופות מורדים בלבד: שלוש נמצאו בארמון הצפוני, וכעשרים וחמיש נמצאו במערה, מתחת לחומה, במצוק הדרומי. שרידי שאר הגופות, כתשע-מאות לפי יוסף בן מתתיהו, לא נמצאו.

84.94.43.230 09:41, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

מה מקובל במחקר? זה כלל לא מפתיע שגופה לא השתמרה: באותו אזור מתו לאורך ההיסטוריה המוני חיות ושלדיהן לא השתמרו. Tzafrir - שיחה 13:39, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לפי מה שקראתי בערך על מצדה, ביודפת ובגמלה כן מצאו את הגופות. ערכתי את הקטע בהתאם להערתך. תודה. (אגב, לפי הערך, שרידי הגופות לא היו במצב התפוררות לקראת היעלמות. יש תיאורים של גיל המנוחים, מגדרם ועוד. לאחת הנשים השתמרה הצמה באופן כמעט מושלם במשך 2000 השנים שאחרי מותה.) 84.94.43.230 17:01, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

תחנה מרכזית בנויה על עתיקות

שיפור של קטע ממדורי הידעת של הפורטלים, שגם אם לא יגיע לעמוד הראשי, אשמח אם ישתפר, עבור הפורטלים. תודה.

חלון זכוכית ברצפת התחנה המרכזית בבאר שבע, שחושף עתיקות, ועליו מונחים שני עציצים
חלון ברצפת התחנה המרכזית בבאר שבע, שחושף עתיקות

בתחילת בניית התחנה המרכזית של באר שבע, בשנות ה-60, התגלו עתיקות במקום, ונדרשו בו חפירת הצלה. החפירות הארכאולוגיות, התעכבו בשל מחסור בתקציב ברשות העתיקות. לכן קואופרטיב אגד נאלץ לתרום כסף רב לזירוזן. באתר, התגלו שרידי עיר ביזנטית, מהמאה ה-5, המשתרעים על-פני שטח גדול בהרבה מזה של התחנה. אולם, בזמנו הוחלט לא להציג את האתר העתיק לציבור. רק בשנת 2013 נפתח חלק ממנו לתצוגה – רק כתשעה מטר מרובע משטח האתר הארכיאולוגי חשוף לציבור, וזאת דרך רצפת זכוכית באולם הכניסה לתחנה המרכזית, המאפשרת התבוננות בעתיקות מלמעלה (ראו תמונה). מה גם, שחלק מהממצאים הארכאולוגיים אבד.

84.94.43.230 22:59, 12 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

יבש, אך רטוב - עיבוד קטע מפורטל תוניסיה

אתר הצילומים של "טטואין", בסרט "מלחמת הכוכבים".
אתר הצילומים של "טטואין", בסרט "מלחמת הכוכבים".

חלק מעלילת סרט הפולחן, מלחמת הכוכבים, מתרחש בכוכב הלכת הבדיוני והמדברי "טטואין". בסרט, המקום נראה כמדבר מוחלט, בלי שום זכר לצמחיה. האתר בו צולם "טטואין", שֹׁט אל-ג'רידערבית: شط الجريد), שבתוניסיה, נראה מדברי לחלוטין גם בצילומי לוויין. הוא נראה בהם כחלק אינטגרלי מהסהרה, שבו הוא נמצא. אולם פירוש השם "שֹׁט אל-ג'ריד" הוא "אגם הדקלים", וגם במפות, המקום מסומן כאגם. הוא אפילו מסומן כאגם בעל שטח גדול במיוחד. מתברר, שרק בקיץ המקום יבש. בחורף, המקום הוא אגם מלח רדוד ונרחב. המילה "דקלים" נמצאת בשם המקום, כי במרכזו של אגם המלח ישנו נווה מדבר קטן, בו דקלים רבים שלחים שורשים אל מעינות תת קרקעיים מתוקים.

84.94.43.230 13:25, 10 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

קטע שכתבתי במקור בפורטל תוניסיה. מציע שינוי קטן בסדר הדברים:
אתר הצילומים של "טטואין", בסרט "מלחמת הכוכבים".
אתר הצילומים של "טטואין", בסרט "מלחמת הכוכבים".

אגם המלח שֹׁט אל-ג'רידערבית: شط الجريد), שבתוניסיה, נראה מדברי לחלוטין בצילומי לוויין. לרוב יראה כחלק אינטגרלי מהסהרה, שבה הוא נמצא, ללא איפיון מיוחד. אולם פירוש השם "שֹׁט אל-ג'ריד" הוא "אגם הדקלים", וגם במפות תוניסיה, המקום מסומן כאגם. הוא אף מסומן כאגם בעל שטח גדול במיוחד. למעשה, רק במהלך חודשי הקיץ האגם יבש וצחיח. בחורף, לעומת זאת, המקום הוא אגם מלח רדוד ונרחב, המתפרש על שטח עצום. המילה "דקלים" נמצאת בשם המקום, כיוון במרכזו של אגם המלח ישנו נווה מדבר קטן, בו דקלים רבים שלחים שורשים אל מעינות תת קרקעיים מתוקים. מראהו הצחיח והדליל של האגם מצא חן בעיניי יוצרי סרט הפולחן מלחמת הכוכבים, והם החליטו לצלם בו את הכוכב המדברי "טטואין" (כשמה של עיר בעלת שם זהה בקרבת האגם).

נראה לי שיותר טוב ככה. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:41, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

בהצעה שלך, הקטע המדבר על מלחמת הכוכבים לא משמש לחיזוק עניין היובש. אני מציע פסקה עם שלושה חלקים. החלק הראשון מביא את כל ההוכחות ליובש. החלק השני מוכיח מים מלוחים. משפט הסיום מראה מים מתוקים. כך תיווצר ניגודיות מפתיעה מההתחלה לסוף. 84.94.43.230 13:50, 14 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

מקום מבודד

מפת סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה מוקפים בעיגול מצפון לדרום
מפת סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה מוקפים בעיגול מצפון לדרום

טריסטן דה קונה היא קבוצת איים געשיים מרוחקים, השוכנים בדרום האוקיינוס האטלנטי, 2,816 ק"מ מדרום אפריקה ו-3,360 ק"מ מדרום אמריקה. שטחם של האיים מורכב מן האי המרכזי, טריסטן דה קונה (98 קמ"ר) וכן ממספר איים בלתי מיושבים: אינאקססיבל (Inaccessible Islands מילולית: האיים הבלתי נגישים) וכן איי נייטינגייל והאי גוף (Gough). אינאקססיבל והאי גוף הם אתרי מורשת עולמית. על אף שהאיים הם חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה המרחק בין אסנשן לטריסטן דה קונה הוא 3,236 ק"מ. כתוצאה מכך, איי טריסטן דה קונה נחשבים למקומות המיושבים הנידחים ביותר בעולם. למעשה, פעם בכ90 דקות כאשר חולפת מעל האיים תחנת החלל הבינלאומית המרחפת בגובה ממוצע של 400 קילומטר האסטרונאוטים המאיישים אותה הם מקום היישוב הקרוב ביותר לאיים.

מתניה שיחה 13:21, 4 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

מעניין. לגבי התמונה: יש תמונה שמציגה טוב יותר את המרחק? האי על מפת העולם? Tzafrir - שיחה 16:55, 4 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
החלפתי לתמונה אחרת. מתניה שיחה 18:15, 4 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
יש פה חומר טוב לקטע "הידעת", אבל צריך לתמצת. כמעט התייאשתי באמצע הקריאה. כבר חשבתי באמצע, שלא תהייה פואנטה. 84.94.43.230 19:10, 5 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
מפות סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה באוקיינוס האטלנטי
מפות סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה באוקיינוס האטלנטי

קבוצת האיים המיושבת, טריסטן דה קונה, נחשבת למקום היישוב הנידח בעולם. הקבוצה היא חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה, שבאוקיינוס האטלנטי. אולם למרות שטריסטן דה קונה נחשבת ליחידת שלטון אחת עם האי המיושב סנט הלנה והאי המיושב אסנשן, איים אלו רחוקים ממנה אלפי קילומטרים. מרחקים אלו דומים למרחק בין קבוצת האיים טריסטן דה קונה לבין קצות האוקיינוס – 2,816 ק"מ עד דרום אפריקה ו-3,360 ק"מ עד דרום אמריקה. אולם יתכן שהתואר "מקום היישוב הנידח בעולם" לא מגיע לאיי טריסטן דה קונה, כי פעם בכ-90 דקות, למשך רגע קצר, חולפת מעל איים אלו תחנת החלל הבינלאומית, המרחפת בגובה ממוצע של 400 ק"מ מעל פני האדמה.

84.94.43.230 21:23, 5 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

סיום חלופי: „אבל מדי פעם יש יישוב קרוב יותר לאי: פעם ב־90 דקות [וכו’]״ (אבל מה ההבדל בין תחנת החלל לספינה שעוברת ליד האי?) Tzafrir - שיחה 21:28, 5 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
ספינה, מטוס, מסוק או חללית אינם יישוב קבע. תחנת החלל היא כן יישוב קבע. 84.94.43.230 21:39, 5 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני מצטרף לשאלה של צפריר. תחנת החלל הבינ"ל לא חולפת מעל האיים ממש בכל אחת מהקפותיה את כדור הארץ בכל תשעים דקות. לכל היותר, היא חולפת בקרבת האיים בערך פעם ביום-יומיים[1]. בדומה לה יש כלי שיט רבים המשייטים במסלול קבוע סביב כדור הארץ, כשהצוות המאייש אותם מתחלף מעת לעת. מייקל פיילין הפליג על ספינה כזו במסעו הראשון סביב כדור הארץ (דקה 30 והלאה). הספינות הללו תמיד מאוישות ובה בעת אינן יישובי קבע, וכך גם תחנת החלל הבינ"ל. ליאור पॣ • ה' באלול ה'תשפ"א • 00:19, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אם כך, כנראה שצריך לחשוב על פאנץ' ליין אחר לקטע. 84.94.43.230 09:09, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני רואה שאין לנו עדיין קטע על בית הקברות לחלליות בדרום האוקיינוס השקט. אולי אפשר לנייד את הקטע לשם ולהקדישו לפגרי החלליות הללו. ליאור पॣ • י"א באלול ה'תשפ"א • 11:38, 19 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

שיא עולם נצחי

אובה הון
אובה הון

מטיל הכידון המזרח-גרמני אובה הון מחזיק בשיא עולם נצחי שלא יישבר כנראה לעולם, משום שכללי התחרות שונו לאחר שקבע שיא עולם בהטלה למרחק של יותר מ-100 מטרים. בתחרות שנערכה בברלין באצטדיון על שם פרידריך לודוויג יאן ב-20 ביולי 1984, קבע הון בהטלת כידון שיא עולם של 104.80 מטר, שיפור לשיא בן השנה של טום פטרנוף מארצות הברית (99.72 מטר). שבועיים לאחר מכן, נמנע מהון להשתתף באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) ולנסות לזכות במדליית הזהב, בשל החרם שהוטל על משחקים אלו על ידי מדינות הגוש הקומוניסטי.

בתחרות גביע התאחדות האתלטיקה הבינלאומית שנערכה בקנברה, אוסטרליה בשנת 1985 הטיל הון את הכידון למרחק של 96.96 מטר, תוצאת השנה בעולם.

בניגוד לאמונה הרווחת, זריקתו של הון לא הייתה הסיבה בגינה הוחלט לשנות את עיצוב הכידון לתחרויות הטלת כידון החל משנת 1986. השינוי הוצעו עוד קודם לזריקתו של הון, לא רק על מנת לקצר את טווח זריקת הכידון, אלא גם כדי למנוע מהכידון ליפול על הארץ ובכך למנוע מדידה מדויקת. בקצהו של הכידון החדש קיים חוד מתכת הגורם לכידון להינעץ בקרקע בסיום הטלתו, וזוהי הנקודה המדויקת בה נמדד מרחק הכידון מנקודת הזריקה. לפיכך, תוצאות השיא של תחרויות הטלת כידון "אופסו" משנת 1986, ושיאו של הון נחשב ל"שיא עולם נצחי".

לכבוד המשחקים האולימפיים, מתוך הערך עליו. עיקר הניסוח של המשתמשים BAswim ופגז. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:48, 31 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

יש כאן חומר טוב לקטע "הידעת". אבל צריך לנפת מהקטע המוצע הרבה פרטים לא רלוונטיים. 84.94.43.230 14:26, 31 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

גרסה ממוקדת:

אובה הון
אובה הון

ב-20 ביולי 1984, קבע מטיל הכידון המזרח-גרמני, אובה הון, שיא עולמי, שכנראה לא יישבר לנצח. הון לא בהכרח הצליח להגיע לגבול היכולת האנושית בתחום הטלת הכידון, אם בכלל יש גבול כזה. השיא כנראה לא יישבר לעולם, משום שכללי התחרות שונו מאז קביעת השיא. בתחרות שנערכה בברלין, באצטדיון פרידריך לודוויג יאן, קבע הון שיא עולם של 104.80 מטר, והחל משנת 1986 שונה עיצובו של הכידון התקני של התחרות. הכידון החדש מצויד בחוד מתכת, הגורם לו להינעץ בקרקע בסיום הטלתו, במקום להשתטח עליה, וכך להקל מאוד את מדידת מרחק הזריקה. ומכיוון שהכידון התקני כיום נוטה למסלול הטלה תלול משהיה לפני 1986, ספק אם השיא של הון אי פעם יישבר.

84.94.43.230 14:42, 31 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

אני מסכים שהגירסה הראשונה ארוכה מידי אך כאן הושמטו יותר מידי פרטים. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:41, 31 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]
אילו פרטים, בדיוק, חסרים לך פה? אפשר להשלים אותם. זה לא קשה. 84.94.43.230 08:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני לא אוהב את הקטע. אמנם השיא מוכר ומפורסם, אבל שינוי הכללים וההשפעה על השיא אינם דבר נדיר. ישנם ענפי ספורט שבוטלו מהאולימפיאדה (ריצת שדה, ריצת 60 מטר, קפיצה מהמקום, טיפוס בחבל ועוד), שגם השיאים בהם לא ישברו. הסיפור על השיאים שלא ישברו בגלל בגדי הים המתקדמים באולמיפיאדת בייג'ין מעניין אפילו יותר. חמויישֶה - שיחה 11:12, 1 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אכן, יש עוד מקרים בהם שיא בו מחזיק מישהו לעולם לא יישבר, פשוט כי הכללים שונו מאז. גם נדיה קומנץ' היא דוגמה לכך. Dovno - שיחה 11:20, 1 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אז אפשר לכתוב קטע כללי, שאומר, שלא כל שיא עולם צפוי אי פעם להישבר, ולתת את שלוש הדוגמאות האלו - הכידון, בגד הים ומה שלא היה שם עם נאדיה אקומונצ'י. 84.94.43.230 14:50, 1 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אפשר. אני לא בטוח שכדאי. חמויישֶה - שיחה 15:31, 1 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

כמעט מאה שיאי עולם נצחיים בשחייה באותה אולימפיאדה

איימון סאליבן ומייקל פלפס עוטים חליפת לייזר רייסר כשהם מתכוננים לזנק למשחה 4X100 מטר חופשי באולימפיאדת בייג'ינג (2008).
איימון סאליבן ומייקל פלפס עוטים חליפת לייזר רייסר כשהם מתכוננים לזנק למשחה 4X100 מטר חופשי באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

חליפת השחייה התחרותית, לייזר רייסר, יוצרה לקראת אולימפיאדת בייג'ינג (2008). שחיינים, ששחו בחליפה זו, שברו באולימפיאדה זו עשרות רבות של שיאיםשיאי עולם ושיאים אולימפיים. זה היה הישג חסר תקדים בעולם השחייה. אולם לא הכול ראו זאת בעין יפה, וסביב החליפה קם דיון אתי בגבולות התערבות הטכנולוגיה בהישגי הספורטאים. בסופו של דבר, החל משנת 2010, החליפה, וחליפות שחייה אחרות, שיוצרו בהשראתה, נאסרו לשימוש בתחרויות רשמיות. כיום מותר לשחיינים להתחרות רק בבגדי רחצה מטקסטיל, שאינם משפיעים על צורת הגוף, חספוסו, ויכולת הציפה שלו. תוקנן גם, שגברים ישחו רק בבגדים, שלא יחרגו מחלק הגוף, שבין הברכיים למותניים, ונשים בבגדים, שלא יחרגו מהברכיים לכתפיים. ככל הנראה, שיאי העולם שנקבעו בעזרת חליפות לייזר רייסר, לא ישברו עוד לנצח.

84.94.43.230 18:55, 7 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

הקביעה בסוף ספקולטיבית ואין לה מקום פה. היא גם הוכחה כלא נכונה עובדתית - חלק גדול מהשיאים שנקבעו בתקופת החליפות כבר נשברו בלעדיהן. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:05, 7 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אם כך, ההצעה הקודמת לכתוב קטע על שיא העולם הנצחי בזריקת מוט, היא דווקא כן הצעה טובה. 84.94.43.230 21:54, 7 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לא זה ולא זה. יכול להיות שאפשר לכתוב קטע על הלייזר רייסר, כי שבירת 100 שיאי עולם בשחייה באולימפיאדה אחת הייתה אירוע חסר תקדים. אי אפשר לכתוב שכנראה לא ישברו (ובטח שלא אחרי שחלקם כבר נשברו). השיא של הטלת הכידון הוא מקרה נקודתי אך לא מספיק מיוחד. חמויישֶה - שיחה 09:19, 8 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
תיקנתי לפי הערותכם. האם עכשיו הכול בסדר? 84.94.43.230 09:25, 8 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
עכשיו זה תקין. לדעתי גם מספיק מעניין (בקושי) בשביל להוות קטע הידעת. מעניין לשמוע אחרים אם הם מוצאים את זה מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:39, 8 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לפי ויקיפדיה באנגלית, נשברו באולימפיאדת בייג'ינג 25 שיאי עולם ו-65 שיאים אולימפיים בשחייה. אולי 100 שחיינים קבעו תוצאות יותר טובות משיא העולם הקודם, אולי. דורש בדיקה. או שנשברו 100 שיאי עולם בכל תקופת החליפות (שחלקם שיפרו שיאי עולם קודמים שנקבעו גם הם עם חליפות), גם זה דורש בדיקה. אבל לא נשברו 100 שיאי עולם באולימפיאדת בייג'ינג, זה פשוט לא נכון. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 17:16, 8 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אם כך, אני מניח שכותב הערך העברי חישב 65 + 25 = 90 ~ 100. אפשר לתקן את הניסוח ל"עשרות רבות של שיאים - שיאים אולימפיים ושיאי עולם". מיד אעשה זאת. 84.94.43.230 11:11, 9 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

ארצות הברית וברית המועצות במלון אחד

בליל ה-15 במאי, 1948, שעות אחדות לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הכריזה ארצות הברית על הכרתה "דה פקטו" במדינה החדשה. יומיים לאחר מכן, גם ברית המועצות נתנה הכרה "דה יורה" למדינה. בסוף יוני 1948 יצאה הודעה על החלפת נציגים דיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות, ופבל ירשוב נקבע להיות נציגה הדיפלומטי של ברית המועצות בישראל בדרג של ציר. במקביל למינויו של ירשוב לציר, גם ארצות הברית מינתה את צירהּ במדינת ישראל, ג'יימס מקדונלד. בהגיע ירשוב לארץ, ב-9 באוגוסט, טרם סודר לצירות של ברית המועצות בישראל משכן קבוע, ועל כן התגורר ירשוב בינתיים במלון גת רימון שבתל אביב. שלושה ימים לאחר מכן, ב-12 באוגוסט, הגיע גם מקדונלד לארץ. גם לצירות של ארצות הברית לא סודר עדיין משכן הקבוע, ואף מקדונלדס התגורר בינתיים במלון גת רימון. כך קרה, שבעיצומה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, התגוררו נציגי שתי המעצמות באותו מלון ודגלי שתי המעצמות התנוססו על גגו.

אפשר להוסיף עוד פרטים לקטע:

  1. כתבי ההאמנה של ארצות הברית ושל ברית המועצות הוגשו לראש הממשלה בן גוריון ולא לנשיא ווייצמן, כמקובל, משום שווייצמן עוד לא הגיע לארץ באותה תקופה.
  2. מקדונלדס קודם לדרגת שגריר בפברואר 1949, כשהכירה ארצות הברית בישראל גם "דה פקטו", אך ירשוב החזיק בדרגת ציר עד ניתוק היחסים בין ברית המועצות לישראל בפברואר 1953.

אך חשבתי שזה רק יעמיס על הקטע. אביתר ג'שיחה16:53, 16 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

בקטע כתבת שמיד לאחר ההכרזה הכירה ארה"ב דה פקטו במדינה, ובהערה מס' 2 שלך כתבת שדה פקטו הכירה ארה"ב רק בפברואר 49. האם התכוונת שב-49 ההכרה הייתה דה יורה? ובריה"מ במאי 48, זה פקטו או דה יורה? חמויישֶה - שיחה 10:22, 17 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
אתה צודק. טעות שלי. ב-48' ארה"ב הכירה בישראל "דה פקטו", וב-49' שדרגה את הכרתה בישראל גם לרמת "דה יורה", כפי שכתוב בערך על מקדונלד. עם שדרוג ההכרה, קודם מקדונלד מציר לשגריר. ברית המועצות הכירה בישראל "דה יורה" מיד, וממילא לא היה מה להוסיף. ירשוב נשאר ציר ולא קודם לדרג של שגריר עד ניתוק היחסים בין בריה"מ לישראל. אביתר ג'שיחה23:34, 19 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
הקטע לא צריך להסתבך בין דה יורה לדה פקטו, וצריך להסביר למה זה כל כך מיוחד שהם היו באותו מלון. אם הם היו באותו חדר, הייתי מבין. אבל לגבי סתם באותו מלון, צריך להסביר לי טוב יותר. 84.94.43.230 10:50, 23 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
העניין הוא כזה: על גג מבנה קונסוליה/שגרירות מתנוסס דגל מדינת המוצא. יוצא איפוא שהנציגות הדיפלומטית של ברית המועצות ישבה במבנה שבראשו מתנוסס דגל ארה"ב ולהפך. אולי זה שצריך להסביר את זה מראה שהקטע לא מספיק חד. חמויישֶה - שיחה 12:02, 28 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

יחסי בוליביה–צ'ילה

אף על פי שעל פניו נראים יחסי המדינות צ'ילה ובוליביה תמימים וידידותיים, שכן מתקיים בין המדינות סחר ותחלופת תושבים, הם למעשה מרירים ומלאי איבה היסטורית עמוקה, שטמונה אי אז במאה ה-19. בעבר, עם הקמתה, כללה בוליביה שטח גדול משטחה כיום, ובכללו גם גישה לאוקיינוס השקט. אלא שבשנת 1836 עלה לשלטון בבוליביה אנדס דה סנטה קרוז שחזה בראשו הקמה של קונפדרציה על כל חלקי אמריקה הדרומית שבה קיים ריכוז גבוה של צאצאי האינקה. הוא החל במסע כיבושים וסיפוחים ואיחד את פרו ובוליביה לכדי הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית. צ'ילה תפסה זאת כאיום על ריבונותה, ופתחה במלחמה יחד עם ארגנטינה על הקונפדרציה, במה שהפך למלחמת הקונפדרציה. בסופה של הלחימה כבשה צ'ילה את שטחי הגישה לים של בוליביה ומאז ועד היום מעולם לא החזירה שטחים אלו באופן סדיר, למעט תקופה קצרה שנקטעה במלחמת האוקיינוס השקט. כיום שטחים אלו מוכרים כמעט על ידי כל העולם כשייכים לצ'ילה, אולם העם הבוליביאני עדיין טוען אליהם ורוחש איבה מרה לצ'יליאנים.

בצילום נראה מיצג בבוליביה ובו מצוייר חייל בוליביאני בן המאה ה-19 דוקר חייל צ'יליאני לצד הכיתוב "מה שהיה בעבר שלנו יחזור להיות שלנו". על המיצג מוצב פסל של חייל המצביע מערבה, לכיוון האוקיינוס השקט. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 12:01, 5 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

זה מעניין כחלק מערך. אבל זה לא מספיק מפתיע בשביל להיות "קטע הידעת". צר לי. 84.94.43.230 23:09, 14 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
נגד חמויישֶה - שיחה 12:03, 28 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

ללא כחל ושרק

משמעותו המילולית של הביטוי ללא כחל ושרק היא „ללא איפור״ (ומכאן בהשאלה: הדבר כמות שהוא, ללא ייפוי). כחל הוא איפור לעיניים (בדומה לאייליינר) והשרק הוא ככל הנראה סומק. שניהם קרויים בשם צבעים: הכחל הוא כחול כהה, ואילו שרק הוא צבע אדום של ענבים. שניהם גם קשורים ליין: השרק הוא צבע הענבים ואילו מהמילה כחל, דרך ערבית ושפות אירופיות, נוצרו המילים כוהל ואלכוהול.

יש לזה סיכוי? Tzafrir - שיחה 00:38, 30 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

יפה, אך יש להזכיר גם את מקור הביטוי, בכתובים. 2.53.16.93 08:24, 30 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
בעד חמויישֶה - שיחה 10:28, 17 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
בנוגע להערתו של האנונימי, מקור הביטוי לא בכתובים, כי אם בתלמוד. אפשר להוסיף "משמעותו המילולית של הביטוי ללא כחל ושרק (שמקורו בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות) היא...". אני לא בטוח אם זה מוסיף או מפריע. חמויישֶה - שיחה 10:33, 17 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
נדמה לי שכבר יש קטע הידעת, שמסביר את הכשר בין כהל, אלכוהול, אלכחל, כחל ושרק וכחול. אני בעד שיהיה רק קטע אחד כזה. 84.94.43.230 11:18, 23 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

לא גילינו את מה שתחת אפנו

אבן חול צבעונית במכתש הקטן
אבן חול צבעונית במכתש הקטן

עד שנת 2015 מכתש ירוחם כונה "המכתש הגדול". שמו שונה כדי לעודד תיירות לעיר ירוחם, הסמוכה לו, וגם משום ששמו היה מטעה. מכתש רמון, הגדול באופן משמעותי ממכתש ירוחם, טרם התגלה לעם ישראל, בעת הדבקת הכינוי "המכתש הגדול" למכתש ירוחם. משבעת המכתשים בנגב ובסיני, היהודים הכירו לפני מכתש ירוחם, רק את המכתש הקטן, וגם המודעות לקיומו של זה הייתה מאוחרת. המכתש הקטן מופיע ב"מפת ניוקומב", שהכין הצבא הבריטי בשנת 1914, כחלק מההכנות למלחמת העולם הראשונה. אולם, מפת נוקומב לא הייתה ידועה ליישוב היהודי והמכתש הקטן התגלה לו באקראי, במסגרת סיור של חברי תנועת המחנות העולים, ב-1942. לדבריהם, גילוי ה"בור", כפי שקראו לו, הפתיע אף את מורה הדרך הבדואי שלהם.

46.120.154.6 21:22, 29 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

מה המקור לכך שמכתש רמון התגלה אחרי המכתש הגדול? איך מפספסים מכתש כל כך גדול? ליאור पॣ • ה' באלול ה'תשפ"א • 01:35, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אפשר למצוא את המקור בהרבה דפי אינטרנט. ואיך מחמיצים כזה מכתש גדול? לא יודע. איך קרה שימאי אירופה החמיצו יבשת גדולה כמו אמריקה במשך אלפי שנים? 84.94.43.230 08:32, 13 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
לטענות מרחיקות לכת נדרש מקור אמין, שלא הובא במקרה זה. בבלוג השיווקי הזה נטען כי מכתש רמון התגלה בשנת 1945 ע"י קבוצת סיירים שעליהם נמנה שמעון פרס. הכוונה מן הסתם למסע ה-14 לאום רשרש, שעבר בין היתר דרך מכתש רמון. כפי שעולה בבירור מכתבה זו, המכתש היה מוכר היטב גם קודם למסע המסוים הזה, כמתבקש מאזור כה גדול שדרכו חולפת דרך הבשמים. הוא לא "התגלה לעם ישראל" בשנת 1945. לכל היותר אפשר לטעון שיהודים אשכנזים לא נהגו להסתובב בדרום הנגב בתחילת המאה העשרים. יש לתקן בהתאם גם את הקטע המופיע בפורטל אתרי מורשת בישראל. ליאור पॣ • י"ח באלול ה'תשפ"א • 15:59, 26 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
הכוונה אינה, שהאזור לא היה מוכר. ברור שהוא כן היה מוכר. הכוונה היא שלא הבינו, שזהו מכתש. אשמח אם תציע דרכים לשיפור הניסוח, כך שנקודה זו תהייה מובנת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:48, 26 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

המקרה של פונט-סנט-אספרי (ניסיון שני)

פטריות ארגוט הן זן של פטריות הזיה המופיע לעיתים בגידולים חקלאיים שלא עברו סינון, ובעיקר בחיטה. פטריות ארגוט אחריות לכמה אירועים של הזיות נרחבות בהיסטוריה, אולם הידוע ביותר בהן הוא המקרה של פונט-סנט-אספרי. ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כעוד יום רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי, אולם כבר בבוקר ניכר משהו יוצא דופן. ככל שעברו השעות, החלו אנשי העיירה להגיע אל הרופא המקומי כאשר הם הוזים לחלוטין. בתוך כחצי יום כבר התמלאו בתי החולים לחולי נפש באזור עד אפס מקום בתושבים שנטרפו על דעתם; בין ההוזים נמנו אישה שראתה את בניה נטחנים לנקנקיות, דוור שחשב שהוא מתכווץ, ילד קטן ניסה לחנוק את אמו ועוד עשרות אנשים שהתרוצצו סביב הוזים לחלוטין. במשך זמן רב לא היה ידוע מה בדיוק גרם לתופעה הלא-ברורה, אך חקירה שנעשתה במקום העלתה את הסברה הרווחת עד היום: החיטה ממנה נאפה הלחם במאפיית העיירה לא עברה סינון והייתה נגועה בפטריה. כל התושבים אשר קנו לחם באותו היום נתקפו בהזיות אשר חלפו תוך זמן קצר.

אכחיל את פונט-סנט-אספרי והמקרה של פונט-סנט-אספרי בקרוב. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 12:01, 24 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

א. חבל להפריד את הדיון בקטע מהדיון בגרסאותיו הקודמות.
ב. לא הבנתי מה הייתרון של הגרסה הזו על הקודמות.
תודה. 46.120.154.6 11:45, 25 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
אז ככה:
א. הדיון הקודם נמצא אי שם בתוך הערפל הבלתי-מאורכב ולכן גם אם אשנה שם משהו זה לא יבלוט וייתכן שאף אחד לא ישים לב. בפתיחת דיון חדש ניסיתי לעורר את השיח סביב הקטע מחדש, כדי שאולי יעלו תגובות חדשות ותהיה התקדמות (הדיון הקודם נקלע לסוג של מבוי סתום שבו הייתה מעין חצי הסכמה ולא קרה עם זה כלום).
ב. זוהי גרסה משופצת ומוקטנת יותר של הקטע, מתומצתת ולדעתי כתובה טוב יותר. כשהצעתי את הגרסה הראשונה לא הייתי בקיא בנושא "הידעת?" ולכן כתבתי טקסט ארוך ומגושם. מאז קראתי קצת, צברתי ניסיון, ושכתבתי את הקטע, בתקווה שאולי הוא יגרור יותר תגובות (רעות או טובות לא משנה אך העיקר שתהיה התייחסות). ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:36, 25 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
היו שם שלוש גרסאות. אתה מציע עכשיו גירסה רביעית. אני בעד גרסה מספר שתיים. זו שאני הצעתי. 46.120.154.6 15:55, 25 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

בעלי חיים באנרגיה סולארית

צמחים נוהגים להמיר את אור השמש לאנרגיה בעזרת תהליך הפוטוסינטזה שמייצר סוכר. בעלי חיים מורכבים מעולם לא הצליחו לפתח יכולת כזו לכן הם נאלצים לאכול את הצמחים כדי לזכות בקצת סוכר. העלעליות, קבוצה של חשופיות ים, הצליחו לפתח שיטה יחודית ומתוחכמת יותר. הן מוצצות את הכלורופלסטים מתוך נוזלי האצות ומאחסנות אותו בגופן. מאחר ועורן שקוף הכלורופלסטים נחשפים לשמש וממשיכים לייצר עבורם את הסוכר נושא האנרגיה. לכן אפשר לומר שהעלעליות הן בעלי החיים המורכבים היחידים שנעים בעזרת אנרגיה סולארית.

Assafn שיחה 16:45, 31 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]

הנושא מתאים לקטע "הידעת". אבל צריך להיזהר עם הכללות, כשמגיעים לביולוגיה. נדמה לי שגם האלמוגים מוגדרים כחיות, בעלות סימביונטים, שעושים פוטוסינטזה. יש גם יצורים, שנכללים בפרוטוזואה, שהם ספק חיה וספק צמח, כי הם גם נעים ואוכלים יצורים אחרים, וגם מכילים כלורופלסטים. אם כי אלו חד תאיים. 77.126.69.80 18:40, 31 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
מקבל, קישרתי לבעלי חיים רב תאיים. Assafn שיחה 19:31, 31 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
אלמוגים הם בעלי חיים (כל בעלי החיים הם רב תאיים) ואכן יש להם סימביוזה דומה ואף מפותחת יותר (?). בערך על אלמוגים יש טענה שהאלמוגים הם ספק צמחים כי רוב החלבון שלהם מגיע מהאצות, אבל האצות החד תאיות הללו אינן צמחים. Tzafrir - שיחה 20:16, 31 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
הקבוצה אליה קישרתי Eumetazoa איננה כוללת אלמוגים או חד תאיים. Assafn שיחה 21:57, 31 במרץ 2021 (IDT)[תגובה]
צריך לגשת לעניין אחרת לגמרי. צריך לכתוב, שאנשים פשוטים נוטים להפריד הפרדה מוחלטת בין חיות לבין צמחים. האדם הפשוט נוטה לחשוב על צמח כיצור, שאינו זז ממקומו ועושה פוטוסינתזה, ועל בעל חיים, כיצור נייד, שאוכל יצורים אחרים. אולם בפרוטוזואה יש יצורים חד תאיים, שעושים את שני הדברים בו זמנית. ואם מביטים ביצורים רב תאיים, יש יצורים רב תאיים ישיבים, כמו מיתרני פה, שהטרף שלהם נסחף בזרם אליהם. יש גם אלמוגים, שלא רק שהטרף שהם ישיבים, ושהטרף שלהם נסחף בזרם אליהם, יש להם גם סימביוזה עם צמחים, והם, למעשה, גם חיה וגם צמח בו זמנית. ולבסוף, יש גם עלעליות - שהן גם רב תאיים, גם זזים ממקומם בעזרת תנועה מונעת עצמית, גם אוכלים יצורים אחרים, וגם עושים פוטוסינתזה. 77.126.52.89 06:52, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
לקחת את זה למקום אחר, אתה מוזמן לכתוב על זה הידעת אך ההסבר המעמיק הזה לא מתאים לקטע הנ"ל שמדבר על היכולת של העלעליות לעשות פוטוסינטזה. Assafn שיחה 09:59, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
זה לא מקום אחר. אתה טוען שזה מוזר ומעניין, שיצור גדול גם אוכל יצורים אחרים וגם עושה פוטוסנתזה. אחרת למה התלהבת מהעלעלית?
נ.ב. יש גם צמחים מובהקים, כמו האורכידאה, שצדים זבובים. 77.126.63.26 12:44, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
אני דיברתי על בעל חיים שעושה פוטוסינטזה כמו צמחים לא דיברתי על אלמוגים לא על חד תאיים אלא על יצור עילאי מורכב עם ראש, לב, עיניים... כזה ששיך לקבוצת רב-תאיים אמיתיים Assafn שיחה 14:38, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
האלמוגים נמצאים שם. ולא רק שם, אלא גם בין בעלי החיים (הם שייכים למערכת הצורבים). אם אני מבין נכון, כל האלמוגים שניזונים בעזרת אצות הם נייחים. אבל עדיין יש להם זרועות צייד. לכן הם עדיין במידה מסוימת בעלי חיים שנעים בכח אנרגיה סולרית. הקטע באופן כללי טוב, אבל צריך איכשהו להגיע לניסוח מדויק יותר. Tzafrir - שיחה 15:00, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
שיניתי לבילטריה זה מספק את כולם? Assafn שיחה 15:54, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
זה בהחלט פריט מידע מעניין ומועיל. הנושא עניין נושא מתאים מאוד למדור שלנו. רק צריך לחשוב על הניסוח. זה הכול. 77.126.20.64 16:50, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
אתה כותב על הפוטוסינתזה "בעלי חיים מורכבים מעולם לא הצליחו לפתח יכולת כזו". משתמע מזה כאילו הם ניסו לפתח או כאילו בעלי חיים, שאינם מורכבים, כמו תולעים נימיות, כן עושים פוטוסינתזה. העניין הזה לא מובן.
מי שעושים פוטוסינתזה בצמחים הם הכלורופלסטים. אלו אברונים שבעבר האבולוציוני היו סימביונטים של הצמחים. הם כיום יצורים חצי עצמאיים. חלק מהDNA שלהם עדיין בתוכם וטרם עבר לגרעין התא. שום יצור איוקריוטי לא עושה פוטוסינתזה ממש בעצמו. אם הוא עושה, זה רק בעזרתם. 46.120.154.6 16:04, 25 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
דיונאה שטרפה זבוב
דיונאה שטרפה זבוב

המשחק "חי, צומח, דומם" עשוי להקנות תפישה שגויה, לפיה, כל העצמים ביקום הם או חיות, או צמחים, או שאינם יצורים חיים כלל. אולם המציאות מסובכת יותר. חיידקים, פטריות או פרוטיסטים הם יצורים חיים, שאינם צמחים ואינם אנימלים. הפרוטיסטים הם חד תאיים בעלי גרעין תא ואברוני תא. חלק מהפרוטיסטים, כמו האיגלנה, גם מייצרים מזון בעזרת אור כמו צמחים וגם צדים טרף כמו חיות. אחרים, כמו הסנדלית דומים מאוד לחיות. לסנדלית יש אזור מוגדר להכנסת טרף לתא ואזור מוגדר להוצאת שאריות, שלא התעכלו. ובכול זאת, המדע אינו מסווג אותה כיצור אנימלי. גם בין היצורים הרב-תאיים הגדולים, ההבחנה בין יצור אנימלי לצמח אינה תמיד ברורה. צמחים טורפים הם צמחים ירוקים, אוטוטרופיים, המסוגלים ללכוד ולעכל יצורים חיים אחרים, כאילו הם יצורים אנימליים. העלעליות, הן חשופיות ים, שמוצצות את הכלורופלסטים מתוך נוזלי האצות, ומאחסנות אותו בגופן. מאחר ועורן שקוף, הכלורופלסטים נחשפים לאור השמש ומיצרים עבורן סוכר, כאילו הן צמחים.

176.228.13.84 16:49, 19 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

אני עדיין מעדיף את הקטע המקורי. Assafn שיחה 14:12, 25 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

כבר מזמן לא הזכרנו את היטלר

תמונת פני אדולף היטלר, 1936
אדולף היטלר, 1936

המפלגה הנאצית הגרמנית לא צצה בואקום רעיוני. חוץ מההשראה, שקיבלה מהמפלגה הפשיסטית האיטלקית, רעיונותיה ניזונו גם מרעיונות אגודת תולהגרמנית: Thule Gesellschaft). זו הייתה אגודה, שעסקה בתורת הנסתר, וגרסה כי כדור הארץ חלול, ושמוצא הגזע הארי באי הצפוני הלא מזוהה, "תולה", שתיאר מגלה הארצות היווני, פיתאס, בשנת 330 לפני הספירה. האגודה גם עסקה באנתרופוסופיה. היטלר מעולם לא היה חבר באגודה זו. הוא הצטרף (למעשה הוא צורף) למפלגה הנאצית, כשזו הייתה בצעדיה הראשונים, ונתמכה בידי סניף מינכן של האגודה. רבים מחברי אגודת תולה תפסו תפקידי מפתח במפלגה הנאצית, ביניהם דיטריך אקרט (שהיטלר הקדיש לו את ספרו, מיין קמפף), גוטפרייט פדר, הנס פרנק, קרל הרר, רודולף הס, אלפרד רוזנברג ויוליוס שטרייכר. שבועון האגודה הפך לביטאון המפלגה הנאצית, פלקישר באובכטר. אולם האגודה עצמה הייתה אחד הארגונים הרבים, שדוכאו לאחר שהיטלר תפס את השלטון. מייסד סניף מינכן של האגודה, רודולף פון זבוטנדורף, נעצר בידי הנאצים, וספרו על אודות אגודת תולה, "לפני שהיטלר בא" (Bevor Hitler kam), נאסר לפרסום.

77.126.56.1 20:18, 12 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

כתיבת שמך על הקירות - השחתה, אמנות, או עדות היסטורית?

כתבתי בהשראת קטע ממדור ״הידעת״ של פורטל ירושלים:

מבנה המשאבות בשער הגיא והכיתוב (מצד שמאל של המבנה, למעלה) כפי שחודש ביום העצמאות תשע"א
מבנה המשאבות בשער הגיא והכיתוב (מצד שמאל של המבנה, למעלה) כפי שחודש ביום העצמאות תשע"א

בשנת 2020 הוגש נגד שפי פז כתב אישום על השחתת מקרקעין, בשל כתיבת סיסמאות על דלת שגרירות האיחוד האירופי. אולם, לא תמיד היחס לכתיבה על רכוש הזולת היה כה שלילי. קירות רומא בעת העתיקה היו מכוסים גרפיטי. על עמוד בכנסיית הקבר מתנוססת כתובת כזו, משנת 1384, שאיש לא טרח עדיין למחוק. צילומים של הכותל המערבי, מימי השלטון העותמני, מראים כי הוא היה מכוסה גרפיטי. בשנת 1948, לוחם הפלמ"ח, ברוך ג'מילי, ״עיטר״ מבנה בשער הגיא בשמו, ועד שהרשויות טרחו למחוק כתובת זו, בשנות ה-80, היא הפכה לפואנטה במערכון של הגשש החיוור, ושלמה ארצי שר עליה שיר הלל, שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1974. ג׳מילי תבע את הרשויות, ודרש, שישחזרו את הגרפיטי. הוא טען, שלגרפיטי הזו יש ערך היסטורי, כמו לגרוטאות המשוריינים בשער הגיא. ג'מילי, אמנם, הפסיד גם במשפט וגם בערעור, אך בשנת 2011 הרשויות דווקא כן שחזרו את הגרפיטי (כמתועד בתמונה). השיחזור מומן מתקציב שימור אתרי המורשת הלאומיים.

77.126.83.208 22:40, 4 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

פרשת שלישיית ביתנאל גרין ונשות דאעש

בשנת 2015 שלוש נערות מוסלמיות בנות 15 שלמדו בבית הספר ביתנאל גרין שבלונדון, בריטניה, ברחו מבית הוריהן בסתר, עלו על טיסה לאיסטנבול, טורקיה, ומשם אבדו עקבותיהן. לאחר חקירה של משטרת המטרופולין של לונדון התברר כי שלוש הבנות, ששמותיהן היו אמירה עבאס, שמימה בגום וקדיזה סולטנה, יצרו קשר עם פעילת המדינה האסלאמית בשם אקסה מחמוד, גם היא תושבת בריטניה שערקה לארגון. מחמוד הסיתה אותם לעבר האסלאם הקיצוני והפצירה בהן להצטרף למדינה האסלאמית בסוריה. בהמשך נעשו מאמצים שונים להשיב את הבנות לבריטניה אך אלו עלו בתוהו; במשך אותה שנה דיווחים שונים מסרו כי כל שלוש הבנות הגיעו לא-רקה, נישאו לפעילי ג'יהאד וילדו להם ילדים. במשך מספר שנים נודע מעט מאוד על גורל השלישייה ומקורות זרים דיווחו כי סולטנה נהרגה בעת שניסתה לברוח מא-רקה. גורלה של בגום התברר רק בשנת 2019, אז מצא אותה העיתונאי האמריקאי אנתוני לויד במחנה פליטים בסוריה. נכון להיום, לא ידוע מה עלה בגורלה של עבאס. אף על פי שהמקרה של השלוש הוא המוכר ביותר, הסברה הרווחת כיום גורסת כי ישנן למעלה מ-550 נשים צעירות ונערות שעברו הסתה כבדה בידיי פעילי ג'יהאד ושוכנעו להצטרף למדינה האסלאמית. נשים אלו, שרבות מהן הגיעו לסוריה ונהרגו במלחמת האזרחים, זכו לכינוי "נשות דאעש". באשר לשלשיית הבנות, המקרה שלהן התפרסם בכל העולם בשם שלישיית ביתנאל גרין ואף שימש בסיס לסדרת הטלוויזיה השוודית ח'ליפות.

בעד. ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 17:37, 1 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

יש לי בעיה עם המונח שטיפת מוח: גם לפי הערך, משמעות המונח לא לגמרי ברורה. מעבר לכך, מה בדיוק מעניין במקרה שלהן? שעשו עליו סדרת טלוויזיה? Tzafrir - שיחה 18:49, 1 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
הקטע מעניין בתור חלק מערך. הוא לא מתאים להיות קטע "הידעת". הוא לא מספר משהו, שיפתיע את הקוראים. הוא רק מעמיק את הידיעה על תופעה, שהקוראים מכירים. 77.126.87.32 20:20, 1 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
Tzafrir, לדעתי כל הקטע הוא הקטע המעניין. כמה מהקוראים כבר מכירים את המקרה, או את תופעת "נשות דאעש"? הקטע על סדרת הטלוויזיה הוא פשוט פרט טריוויה שקשור לקטע, ניתן להסיר אותו. החלפתי את העניין של 'שטיפת מוח' למרות שלפי דעתי הוא די ברור בעניין הזה. ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 09:23, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
יצא לי להיתקל בנושא בעבר. הקטע נראה לי סנסציוני ולא מעמיק. המדינה האיסלאמית ייצגה, בשנות השיא שלה, חזון מושך מאוד למוסלמים קיצוניים שונים. ואמנם היו גם מאמינים כאלו שהגיעו אליהו ממקומות שונים בעולם. מתוך עשרות מליוני(?) מוסלמים באירופה, הגיעו אלפים בודדים(? [דרוש מקור]) ומהם כמה מאות נשים. משום מה גם אצלנו, בתוך המדינה האיסלאמית#גיוס מתייחסים קודם לגיוס נשים ולוחמות (והכותרת עומדת בעינה למרות חוסר עדויות ללוחמות) לפני גיוס זרים. האם הגיעו נשים גם ממדינות מוסלמיות ולא רק ממדינות המערב? נראה לי שגם בטורקיה ובמצריים יש מספיק נשים צעירות שיכולות להרשות לעצמן לנסוע עד לגבול סוריה.
אולם השיא של החליפות חלף מהר ולאחר ניצחונות מדהימים ראשונים וביסוס של מדינה, החלו הפסדים והצטמקות של המדינה. בהתאם הצטמצם גם זרם הכספים שהיא הרוויחה והלוחמים שלה הרוויחו פחות. גם לוחמים וגם נשים שונות החלו להתפכח מהאמונה במדינה האיסלמית ולנסות לברוח (גם כדי להציל את עצמם). אחרים המשיכו לדבוק באמונתם למרות הקשיים. Tzafrir - שיחה 09:50, 2 במרץ 2021 (IST)[תגובה]
לא מתאים לקטע הידעת. ארוך מאד ובלי גילוי מפתיע, משום שהתופעה מוכרת לרוב הקוראים. נגד. חמויישֶה - שיחה 11:47, 9 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

הוטל קליפורניה, גרסת רוק כבד

קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל, כולל שלטים עם שם המלון.
קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל.

בשנת 1924 נפתח במרכז לוס אנגלס מלון גדול ומהודר, לאורחים עם תקציב נמוך, בשם מלון ססיל. חמש שנים לאחר הפתיחה הגיע השפל הכלכלי הגדול, והפך את השכונה של המלון לשכונת מצוקה ופשע. לכן המלון התקשה למשוך אורחים גם אחרי חלוף המשבר, ונאלץ להוזיל את מחירי האירוח עוד יותר, להוריד את רמת השירות, ולהגיע עם הרשויות להסכם סבסוד, שהפך אותו לאטרקטיבי עבור דרי הרחוב, שהתקבצו סביבו. המלון החל לככב בחדשות הפלילים. הוא היה משכנם ריצ'רד רמירז ויוהאן "ג'ק" אנטרווגר, שיצאו ממנו למעשי רצח סדרתיים. יתרה מזאת, עד שנת 2015, נהרגו שמונה אנשים בנפילה מקומה גבוהה של המלון, מסיבה לא מוסברת, ותשעה אנשים נוספים מתו בתוכו, בנסיבות לא טבעיות. אישה נוספת, אליסה לאם, טבעה בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה, בעת התקף פסיכוזה. סיבת מותה הובהרה רק כחמישה חודשים לאחר מותה. עד פיענוח תעלומה זו, התפרסמה תיאוריית קונספירציה, לפיה רצח אותה אמן בשם פאבלו ורגרה, שהתארח במלון, ונהג לחבר ולשיר שירים על רציחות, כמקובל בסוגת הרוק הכבד. הזמר קיבל רבבות מכתבי נאצה, שגרמו לאיבוד שפיותו.

77.126.83.125 15:24, 26 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מעניין. אני בעד, אבל חייבים להוסיף מידע - מיהו אותו אמן שנחשד שרצח את האישה, ולבסוף איבד את שפיותו. אי אפשר להשאיר את זה ככה. חמויישֶה - שיחה 14:01, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אותו אמן מופיע בסרט התעודה על הנושא. הוא מתראיין שם ממש. הוא מוזכר שם עוד מספר פעמים. אבל בויקיפדיה האנגלית והעברית הוא אינו מוזכר. אולי הוא אינו מוזכר בכוונה, כדי לא לעודד עוד קוקואים לשלוח לו עוד איומים. 77.126.94.156 14:21, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
הנה כתבה על אותו אמן. בבקשה. שמו Pablo Vergara ושם הבמה שלו "מורביד". 77.126.94.156 14:27, 28 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

גרסה חדשה:

קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל, כולל שלטים עם שם המלון.
קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל.

פאבלו "מורביד" ורגרה היה זמר יוצר בתחילת דרכו, כשהתארח לשלושה ימים במלון ססיל, בלוס אנג'לס. הוא לא ניחש, שהאירוח הזה יגמור לו את הקריירה ויעיב על שפיותו. אמנם במהלך השנים, מלון זה היה משכנם ריצ'רד רמירז ויוהאן "ג'ק" אנטרווגר, שיצאו ממנו למעשי רצח סדרתיים, ואמנם במהלך השנים, כעשרים מאורחי המלון מצאו את מותם בנסיבות לא טבעיות (כחציים בנפילה מקומה גבוהה של המלון, מסיבה לא מוסברת), אך בזמן בו מורביד התארח במלון, לא קרה שם שום דבר מיוחד. כשנה לאחר התארחותו שם הוא פרסם וידאו קליפ של פזמון, שמהלל רצח, ובו מורביד שיחק רוצח, שרדף אחרי בחורה. נושא וסגנון השיר היו שגרתיים לרפרטואר של מורביד ולאמני הסוגה שלו – הרוק הכבד הגותי. אלא ששלושה ימים לפני פרסום הקליפ, ב-1 בפברואר 2013, אחת מאורחות המלון, אליסה לאם, הוכרזה כנעדרת. עד שהמשטרה הבינה, שלאם טבעה בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה, בעת התקף פסיכוזה, הופצה תיאוריית קשר, לפיה מורביד רצח את לאם. מורביד זכה להלבנת פנים יום יומית ברשת, וקיבל המוני מכתבי נאצה, עד שהזדקק לאישפוז פסיכיאטרי.

77.126.87.32 16:27, 1 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

שיגעון הג'ין

שתי חלופות שקשורות בערך שיגעון הג'ין. פוליתיאורי - שיחה 21:20, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

1. איפה תעדיפו ללכת, ברחוב הבירה או במשעול הג'ין?

כל אחד והמשקה המועדף עליו, אבל במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הפכה לשאלה פוליטית וחברתית חשובה. הכל התחיל עם ויליאם השלישי, שהגיע מהולנד והביא איתו חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, שכונה "ג'ין" או "ג'נבה", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי, תחליף לברנדי המיובא מצרפת היריבה, ואמצעי עבור החקלאים האנגלים להגדלת הביקוש לתוצרתם. אבל כשהג'ין הפך לאופנתי במיוחד וצריכתו שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר ודחקו בפרלמנט לחוקק חוקים המגבילים את מכירתו. הם דאגו במיוחד משתיית ג'ין בקרב עניים ונשים. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים למפונקים, צרכני מותרות, ופגע בבריאותם וביצרנותם; את הנשים, המשקה עודד כביכול לזנוח את ילדיהן ואת חובותיהן כלפי המשפחה, והוא פגע בתינוקות של נשים הרות או מניקות. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת בשנת 1751 את אחד מציוריו המפורסמים ביותר, "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה הגברים מדושנים, בריאים ויצרנים, והנשים נשואות ומכובדות. במשעול הג'ין מתרחשות סצנות איומות של רעב, התאבדות, סבל והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה חולת עגבת מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו, בעוד תשומת ליבה נתונה לקופסה של טבק הרחה. לעומת זאת, בעל המלאכה שמעשן מקטרת ברחוב הבירה וכוס משקה בידו, לא מפריע לאף אחד. הוגארת, אם כן, ללא ספק בחר בבירה ותמך בחוקים נגד הג'ין.

Politheory1983 שכח לחתום

יש כאן חומר טוב לקטע "הידעת". אבל צריך לסכם. לקצר. 77.126.51.11 21:28, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
יצרתי גרסה קצרה יותר, עם פחות פרטים, לשיקולכם:

במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הפכה לשאלה פוליטית וחברתית. ויליאם השלישי, שהגיע מהולנד, הביא איתו חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, "ג'ין", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי, תחליף לברנדי המיובא מצרפת היריבה, ואמצעי עבור החקלאים האנגלים להגדלת הביקוש לתוצרתם. אבל כשצריכת הג'ין שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים למפונקים, צרכני מותרות, ופגע בבריאותם וביצרנותם; את הנשים, המשקה עודד כביכול לזנוח את ילדיהן ואת חובותיהן כלפי המשפחה. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת בשנת 1751 את "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה הגברים מדושנים, בריאים ויצרנים, והנשים נשואות ומכובדות. במשעול הג'ין מתרחשות סצנות רעב, התאבדות, והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו, בעוד תשומת ליבה נתונה לקופסה של טבק הרחה. לעומת זאת, בעל המלאכה שמעשן מקטרת ברחוב הבירה לא מפריע לאיש. הוגארת, אם כן, בחר ללא ספק בבירה על פני הג'ין.

פוליתיאורי - שיחה 23:24, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
הרקע מעניין, אבל ההתעסקות המפורטת בציור יחסית שולי הופכת את הקטע לקטע נישה בלתי חשוב. אפשר את חמשת המשפטים האחרונים להחליף במשפט "יצירתו של ויליאם הוגארת, "רחוב הבירה ומשעול הג'ין", עוסקת במחלוקת זו, בבחירה בין בירה לג'ין." חמויישֶה - שיחה 10:13, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אני מציע לכתוב שתי גרסאות לקטע. אחת, שתדגיש את הרקע החברתי, ותהייה עבור הדף הראשי של ויקיפדיה, ושנייה, שתדגיש את הציור, ותהייה עבור פורטל אמנות. 2.53.145.5 10:42, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
בינתיים קיצרתי עוד קצת:
"רחוב הבירה ומשעול הג'ין" מאת ויליאם הוגארת, 1751
"רחוב הבירה ומשעול הג'ין" מאת ויליאם הוגארת, 1751

במאה ה-18 בלונדון, בתקופת שיגעון הג'ין, השאלה אם לשתות בירה או ג'ין הייתה שאלה פוליטית וחברתית. ויליאם השלישי הביא מהולנד חיבה למשקאות חריפים שזוקקו מדגנים. המשקה החדש, "ג'ין", קודם כמשקה פרוטסטנטי ופטריוטי; כתחליף מתוצרת מקומית לברנדי, שיובא מצרפת היריבה והקתולית. אבל כשצריכת הג'ין שברה שיאים, יצאו נגדו מגני המוסר, והציעו במקומו את הבירה. הג'ין, לטענתם, הפך את העניים לצרכני מותרות מפונקים, ופגע בבריאותם, ביצרנותם ובמילוי חובותיהם למשפחה. על רקע זה יצר ויליאם הוגארת, בשנת 1751, את "רחוב הבירה ומשעול הג'ין" (בתמונה). ברחוב הבירה, הנשים נשואות ומכובדות, הגברים בריאים ויצרנים. אחד מהם מעשן מקטרת ואינו מפריע לאיש. לעומת זאת, במשעול הג'ין יש רעב, התאבדות, והתעללות בילדים. במרכז המשעול, אישה המרוכזת בקופסת טבק הרחה, מאפשרת לעוללה ליפול אל מותו. הוגארת, ללא ספק, בחר בבירה על פני הג'ין.

77.126.69.205 00:04, 8 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

2. מים קדושים ומים חזקים

כשהרון מאלכסנדריה תכנן את מכונת הממכר הראשונה במאה הראשונה, הוא התכוון שהיא תמכור מים קדושים. מטבעות ששולשלו למכונה נחתו על זרוע מנוף, שגרמה לפתיחת שסתום; המים הקדושים זרמו החוצה עד שנפל המטבע והשסתום נסגר. כ-1700 שנים מאוחר יותר, בתקופת שיגעון הג'ין, היו לסוחרים בלונדון רעיונות קדושים פחות. נסערים מאי-המוסריות שפשתה עקב הפופולריות של הג'ין, שכונה גם "מים חזקים", העבירו חברי הפרלמנט האנגלי ב-1736 חוק שקבע דמי רישוי גבוהים ממוכרי הג'ין, הטיל עליהם מסים כבדים והבטיח תשלום נדיב למלשינים. מוכרי הג'ין ארגנו בתחילה תהולוכות לוויה לדמות שזוהתה עם המשקה, "מאדאם ג'נבה" או "אמא ג'ין", אך הם לא אמרו נואש. בכל רחבי לונדון הוצבו מתקנים בצורת חתול, שנקראו "חתלתול ומיאו" (puss and mew). לפי עדויות של בני התקופה, כשלקוח רצה לקנות ג'ין בשוק השחור, הוא היה יכול ללכת לחתול שכזה ולהגיד "פוס" (חתלתול). אם למוכר היה ג'ין במלאי, הוא היה עונה "מיאו", והקונה היה משלשל מטבעות דרך פה החתול. הג'ין היה מגיע בתמורה דרך מגירה, או דרך צינור שחובר למתקן. בזכות או בגנות המתקן לא יכלו המודיעים לזהות את המוכרים, ובעזרתו עקפו מוכרי הג'ין את הוראות החוק, שנזנח בסופו של דבר, שלוש שנים אחרי שנכנס לתוקף. למתקן לא היה מנגנון אוטומטי כמו זה של הרון, שאולי היה מעריך יותר את המתקן האוטומטי שהמציא ריצ'רד קרליל כ-70 שנה מאוחר יותר, הפעם כדי להימלט מהצנזורה ולמכור ספרים אסורים.

Politheory1983 שכח לחתום

זה לא דומה למכונות ממכר אוטומטיות. זה דומה לשיטה בת ימינו למכירת סמים בעזרת "כספומט"ים. 77.126.51.11 21:31, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
fair point פוליתיאורי - שיחה 23:24, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
אפשר גם להזכיר את מפלגת אוהבי הבירה הפולנית, שעיקר מצעה התבסס על כך שבפאבים ברחבי המדינה תוחלף הוודקה בבירה. היא כבר מוזכרת בקצרה בתבנית:הידעת? 17 במאי - סדרה 2. ‏עמיחישיחה 15:33, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

גרסת המבול הקדומה ביותר ושיטפונות שקשורים אליה

אני מקפיץ למעלה קטע שקיבל הרבה ביקורות חיוביות, כפי שסוכם בדף השיחה, שמותר לעשות. 77.126.67.209 10:53, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות
תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.

Theshumai - שיחה 01:07, 4 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]

יפה. אני בעד. 77.125.91.170 10:18, 4 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]
בעד הקטע. אני מציעה להזכיר גם את אתרחסיס ואת אותנפישתים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:47, 12 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]
תודה על ההצעה. חשבתי על זה, אבל רציתי שהפאנץ' יהיה שיש ממצאים שמגמים את הגרסה העתיקה ביותר של הסיפור כסיפור שיטפון מקומי, ולכן העדפתי לנסות לכוון ל'קצר וקולע'. Theshumai - שיחה 17:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]
קראתי את זיאוסודרה. יש שם עוד פרט נחמד: שכנראה בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. אבל טעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). וכך הגענו בסוף להר אררט. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]
תומך בהוספת הקטע. גילגמש שיחה 22:02, 11 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
גם אני תומך, יופי של קטע. בברכה, איתמראשפר - שיחה 00:51, 12 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
אני מוסיף לקטע את עניין טעות התרגום:
תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות
תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות. בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. כנראה שטעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). כך בסיפור המקראי התיבה נחה על הר אררט.

13:33, 25 בפברואר 2021 (IST)
אני מעדיף את הגרסה המקורית והקצרה, בלי סיפור מקור שם הרי אררט. 77.126.45.39 16:43, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
קראתי את הקטע פעם נוספת ושמתי לב לתאריך. האם יש מקור לנאמר פה? מאה 17 לפנה"ס זה לא בדיוק התקופה השומרית. אמנם, הכתב השומרי השתמר באזור אבל בכל זאת כדאי לוודא שאין פה טעות. גילגמש שיחה 16:56, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש

הקפצה של קטע, שזכה לשבחים, לראש העמוד, בהתאם למסוכם בדף השיחה. 77.126.38.41 08:57, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

104.254.90.122 11:53, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]

לא רע. עדכנתי קצת. Tzafrir - שיחה 13:30, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
תיקנתי פיסוק וקצת ניסוח. אבל יש לי שאלה מידעית שלא הייתי בטוח אם לתקן- לא נכון יותר לומר שמרכז המסה המשותפת שכדור הארץ והשמש סובבים סביבה היא של מערכת השמש כולה? מהקטע עולה שהיא מרכז המסה של כדור הארץ והשמש בלבד. אוֺדוֺ - שיחה 15:02, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
אולי זה יותר נכון. לא יודע. אבל אני יודע שזה יסרבל מאוד את הקטע. 77.126.16.89 15:21, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
לא בהכרח. הנה הצעה שיכולה להחליף את המשפט שמתחיל ב-"למעשה כדור הארץ...": למעשה למערכת השמש יש מרכז כבידה משותף וסביבו חגים כל הגורמים בה. מרכז כבידה זה נמצא בתוך השמש, שכן היא הגורם המסיבי ביותר במערכת, אבל הוא לא נמצא במרכז השמש. אוֺדוֺ - שיחה 16:40, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
א. זה כן יותר מסובך. ב. אני עדיין לא יודע אם זה נכון. אולי נתחיל בלשאול פיזיקאי? 104.254.90.122 17:39, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
כדור הארץ מקיף את השמש באליפסה, ונראה לי שהודברים צריכים להשתקף בפסקה. Ronam20 - שיחה 17:43, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
כדור הארץ אכן מקיף את השמש באליפסה. אבל זה לא רלוונטי. 104.254.90.122 21:20, 25 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
אגב, אי אפשר לכתוב, שכלל מערכת השמש מקיפה את מרכז במסה המשותף של כולה כי כל פלנטה מקיפה את השמש במהירות זוויתית אחרת. בזמן שפלנטה אחת מקיפה את השמש פעם אחת, פלנטה אחרת מקיפה את השמש מספר פעמים. השמש מקיימת את סכום הרטיטות שלה סביב מרכזי מסה אחדים שיש לה עם פלנטות אחדות. 77.125.44.197 06:08, 26 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
א. נראה לי שאם אנחנו שמים לנו מטרה לתקן אי-דיוק, נכון שנהיה מדוייקים ברמת הסביר. ב. אני חושב שזה משמעותית יותר פשוט דווקא. ג. שיטוט קצר באתר של נאסא בנושא העלה שיש מרכז משותף שכל הכוכבים של מערכת השמש סובבים סביבו. אבל לא ברור (לי) מה מערכת היחסים שלו עם המרכז המשותף של שני כוכבים/כוכב ושמש (הנה קישור). מתייג את אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, איתמראשפר, Pixie.ca (בנושאים מסויימים)‏בעלי הידע באסטרונומיה לבקשתך. אוֺדוֺ - שיחה 10:13, 26 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
אנחנו לא מנסים ללמד כל פרט ופרט הקשור לתנועות גרמי השמיים, בדיוק מושלם. אנחנו מנסים לספר משהו מעניין על פרט בודד בתנועה, וגם אותו לא להפוך למושלם, אלא לשפר את הדיוק של הבנתו. אף אחד לא מבין אף נושא בדיוק מושלם, חוץ מאלוהים. ולגבי כל פרט ופרט בתנועת כדור הארץ, אין לזה מקום גם בערך שלם בויקיפדיה. חלק מהפרטים האלו מופיעים בערך משל עצמם, כמו נקיפת כדור הארץ, וחלק לא מופיעים כלל. 77.125.47.34 18:08, 30 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
חוץ מזה, אם כל כוכבי הלכת וגם כוכבי הלכת הננסיים נעים סביב מרכז הכובד של כלל מערכת השמש, ולא כל אחד מהם עם השמש סביב מרכז המסה של הזוג, אז איך זה שלכוכבי לכת שונים יש זמני הקפה שונים של השמש? ואיך זה שהמסלול של פלוטו חוצה את המסלול של נפטון? ואיך זה שמסלולי השביטים חוצים את מסלולי כלל כוכבי הלכת? קטע הידעת צריך להיות פשוט, ממוקד, ומשפר השכלה. הוא לא אמור להיות כל ויקיפדיה ביחד, בפסקה בודדת. 77.125.47.34 18:12, 30 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
א. הבאתי מידע מהאתר של נאסא. סיפקתי קישור. אתה רוצה להתווכח עם נאסא, שלח להם מכתב. אין לי יכולת לעמוד בחקירה הצולבת שלך מכיוון שאני לא אסטרונום או פיזיקאי, מה גם שאני לא מבין למה אתה חושב שאני אמור לענות לך על השאלות האלה שבמובהק לא רלוונטיות לקטע. אתה טענת שלא ניתן לומר שיש מרכז משותף, הבאתי לך קטע שמראה שדווקא אפשר לומר את זה ואפילו גופים רשמיים אומרים את זה. ב. הצעתי עריכה פשוטה, לא מסובכת שלדעתי מפשטת ומדייקת את הקטע. בקטע המקורי אתה מביא מידע כדי להסביר את טענתך, המידע הזה לא נכון (שוב, להבנתי) והצעתי להכניס במקומו את המידע הנכון והרלוונטי. זה תיקון פשוט מאוד ולא יותר מורכב מהקטע המקורי. אני לא מבין את הטענה שלך "להביא את כל ויקיפדיה בפסקה בודדת". בכל מקרה, ניסיתי לעזור לך להפוך קטע מעניין ורלוונטי לראוי ולהופיע על העמוד הראשי של ויקיפדיה. אני מרגיש שהעזרה שלי לא מתקבלת בטוב, ושאתה מתאמץ לבטל את הדברים שיש לי לכתוב לך. חבל לי שככה אתה בוחר להתנהל, אבל לא אמשיך את ההתכתבות פה כי ניכר שאתה לא מעוניין להיות בשיחה על זה. אוֺדוֺ - שיחה 20:15, 30 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
הקטע הוא טוב והוויכוח בין שניכם הוא על נקודה קטנה. אוי אפשר להוסיף בסוגריים בסוף (ליתר דיוק: בגלל שיש במערכת השמש מספר כוכבי לכת, תנועת השמש בפועל יותר מסובכת, אך מרכז התנועה המשותף נמצא עדיין בתוך השמש). אבל את ההסבר המלא צריכים לתת איפשהו, והמקום לכך הוא בערך. כרגע מפנים לכוכבי לכת חוץ שמשיים, ושם יש פסקה אחת על שיטת הגילוי הזו. זה לא מספיק. Tzafrir - שיחה 07:52, 31 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
טוב. התעמקתי קצת. הדבר הכי מדוייק לכתוב, עבור מי שלא למד את תורת היחסות, הוא שהירח וכדור הארץ מקיפים שניהם את נקודת מרכז המסה שלהם, באליפסה, שנקודת מרכז המסה שלהם היא באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף של הירח וכדור הארץ, מקיף את מרכז המסה המשותפת של השמש, הירח וכדור הארץ, באליפסה, שמרכז המסה המשותף לשלושתם מצוי באחד משני מרכזיה. ואילו השמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש. היא מקיפה אותו באליפסה, שהוא מצוי באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש מצוי לעתים די קרוב למרכז השמש ולעתים ממש על המשטח החיצוני שלה. לרוב הוא איפה שהוא בדרך ביניהם. מקומו תלוי במיקום כלל העצמים שבמערכת השמש. בקיצור, את כל הזה, אני לא בטוח שאפשר לכתוב בקטע הידעת. 77.127.40.122 17:41, 1 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
גרסה עם דיוק רב יותר, שאני שם פה רק כדי להבהיר שקטע "הידעת" לא יכול ללמד את כל האסטרונומיה בפסקה אחת. אני עדיין בעד הגרסה הקודמת:

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

מקובל לחשוב, שהירח סובב סביב כדור הארץ. אלא שדעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והירח יוצרים מערכת, הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שכדור הארץ מסיבי בהרבה מהירח, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך כדור הארץ, אך אינה מרכז כדור הארץ. כדור הארץ מקיף נקודה זו כשם שהירח מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). באותו אופן, כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש – נקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח, מקיפה את נקודת המסה המשותפת לשניהם ולשמש. ואילו השמש מקיפה את נקודת מרכז המסה, המשותפת לה ולכלל גרמי השמים, שבמערכת השמש. לעיתים נקודה זו די קרובה למרכז השמש, ולעתים היא קרובה למשטח החיצוני שלה – זאת בתלות במיקום כוכבי הלכת. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

77.127.40.122 18:21, 1 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

להלן גרסה אלטרנטיבית פשוטה יותר. כאמור, אני בעד הגרסה הראשונית. לא הגרסאות האלטרנטיביות.
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. מדויק יותר לומר שכדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, אך מכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). מדויק אפילו יותר לומר שנקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח מקיפה את נקודת מרכז המסה המשותפת לשניהם עם השמש, ושהשמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל גרמי מערכת השמש. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.

77.127.55.211 12:45, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש - גרסא חדשה

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם
שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם, מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק. המציאות אינה פשוטה. אם לשם פשטות נזניח את קיומם של כל הירחים במערכת השמש, נוכל לומר כי כל הגורמים במערכת השמש, לרבות כדור הארץ ולרבות השמש עצמה, יוצרים מערכת, הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה. ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכל שאר גרמי השמיים שבמערכת השמש גם יחד, נקודת מרכז המסה המשותפת לכלל מערכת השמש נמצאת בתוך השמש עצמה. אולם, נקודה זו אינה מרכז השמש. מרכז השמש מקיף נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות. זאת משום, שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

77.126.91.245 18:52, 16 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

הוספתי קישור שנראה לי חשוב. עדיין הייתי מעדיף שיהיה בו עוד בשר. אבל זה כבר לא רע. Tzafrir - שיחה 10:00, 22 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
בלת"ק: התמונה מטעה את הקוראים יותר מכל אי-דיוק שהיא מנסה לחדד. היא מציגה כדור ארץ גדול יותר מכפי שהוא באמת, במרחק קטן הרבה הרבה יותר מכפי שהוא באמת. ראו סרטון זה למשל. אם משתמשים בתמונה הזו צריך לזרוק מהקטע את ההתייחסות לשמש ולכדור הארץ ולהותיר בו רק את מה שמתאים לתמונה המוצגת: בעיה דו-גופית האופיינית לכוכב לכת חוץ-שמשי גדול. ליאור पॣ • י"ד באדר ה'תשפ"א • 17:39, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
כל הדגמים הלימודיים של מערכת השמש הם בקנה מידה שגוי. גם אם תשים פה אילוסיטרציה אחרת של השמש וכדור הארץ, היא תהייה בקנה מידה שגוי. לכן כתובה המילה "המחשה" בהפנייה אל התמונה. 77.126.45.39 20:23, 25 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]


מה הקשר ליום המשפחה?!

שטר של חמש לירות ישראליות עם דיוקנה של הנרייטה סאלד, על רקע בית החולים הדסה הר הצופים. מצדו השני של השטר איור שער האריות בירושלים.
שטר של חמש לירות ישראליות עם דיוקנה של הנרייטה סאלד, על רקע בית החולים הדסה הר הצופים. מצדו השני של השטר איור שער האריות בירושלים.

הפעילה הציונית-פמיניסטית, רבת ההישגים, הנרייטה סאלד, מעולם לא הקימה משפחה. למרות זאת, זכרה מונצח בישראל דווקא בציון יום המשפחה בתאריך פטירתה - ל' בשבט. במדינות עולם רבות אחרות, מצוין יום המשפחה, ביום ראשון של השבוע השני של חודש מאי. כמו כן, יום האישה הבינלאומי מצוין ב-8 במרץ בכל שנה. על פניו נראה, כי מדינת ישראל צריכה הייתה לציין ב-ל' בשבט יום אישה מקומי ולא יום משפחה מקומי. אלא שעד אמצע שנות ה-90, ליום המשפחה קראו "יום האם", ואילו ליום האישה הבין לאומי קראו "יום הפועלות הבינלאומי". סאלד לא הייתה מנהיגת פועלות. היא הקימה בתי חולים וגני ילדים, וארגנה את עליית הנוער. לכן פעילותה הזכירה יותר את תפקידה של אם המשפחה, מאשר את תפקידה של הפועלת.

77.126.54.203 23:27, 11 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

יפה. אבל היא נפטרה אחרי השקיעה - א' באדר א', כמצוין בערך אודותיה. זו יכולה להיות עוד אנקדוטה... ‏עמיחישיחה 22:56, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
תודה. צריך לחשוב על הנקודה. אולי שינו ל-ל בשבט, כי לראש חודש אדר יש חשיבות משלו. בטח כזו שלא נעים לדחוף לה יום זיכרון למישהו. 77.126.26.81 23:51, 13 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

פורטל:היישוב/הידעת?/8 יכול לעלות לדף הראשי

בול דואר להנצחת אברהם שטרן
בול דואר להנצחת אברהם שטרן

חיילים אלמונים, שירו של אברהם שטרן (יאיר), מפקד הלח"י, ידוע כיום כהמנונו של ארגון זה. אולם, עד לשנת 1939, שבה פרש "יאיר" מהאצ"ל, והקים את הלח"י, היה זה המנונו של האצ"ל. אחרי פרישתו של שטרן מהאצ"ל, שונה המנון האצ"ל לבית השלישי של "שיר בית"ר", מאת זאב ז'בוטינסקי. דהיינו, יחד עם שטרן וחבורתו, פרש מהאצ"ל גם ההמנון.

לא אני כתבתי. רק העתקתי לכאן. 77.126.5.230 15:21, 7 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

יפה, אבל קצת דומה לתבנית:הידעת? 23 בספטמבר - סדרה 1. אולי לאחד? ‏עמיחישיחה 15:25, 7 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
ההבדל בין הקטעים משמעותי מספיק. החלפתי תמונה כדי שלא ייווצר רושם של דימיון. 77.126.5.230 15:37, 7 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
שניהם לא ארוכים. לאחד. חמויישֶה - שיחה 09:13, 8 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

איחוד סביר יראה בערך כך:

אברהם שטרן (יאיר)
אברהם שטרן (יאיר)

אברהם שטרן (יאיר) מוכר כיום כמפקד הלח"י. אולם שטרן מעולם לא הכיר שום ארגון בשם "לח"י". כל זמן ששטרן היה בין החיים, שם הארגון שחבריו והוא הקימו כשפרשו מהאצ"ל, היה "הארגון הצבאי הלאומי בישראל". רק שנה לאחר מותו שונה שם הארגון ללח"י - לוחמי חירות ישראל. כמו כן, שירו של שטרן, חיילים אלמונים, המוכר כיום כהמנון הלח"י, היה במשך כשמונה שנים המנונו של האצ"ל. רק לאחר פרישתם של יאיר וחבריו, שונה המנון האצ"ל לבית השלישי של "שיר בית"ר", מאת זאב ז'בוטינסקי.

77.126.22.136 10:47, 8 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

לא רע. חמויישֶה - שיחה 10:58, 8 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

"אפרופו דלקת העיניים שלך, ישוע..."

הכנסיה ומגדל הפעמונים של בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים
הכנסיה ומגדל הפעמונים של בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים

בעשורים האחרונים, קופות החולים מנהלות תחרות על לבו של צרכן שירותי הבריאות הישראלי. מצב זה אינו לגמרי חדש. למעשה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, המצב היה קיצוני בהרבה. עם היציאה מן החומות, הרחוב היוקרתי בירושלים היה רחוב הנביאים. ודווקא ברחוב זה, התמקמו שמונה בתי חולים, ולצדם מרפאות קטנות, שהתחרו זה בזה, בטיפול ואשפוז חולי אוכלוסייתה הקטנה של העיר. אלא שבניגוד לימנו, הקרב בין מוסדות הרפואה לא היה על כספו של המטופל. אחדים ממוסדות אלו אפילו הציעו שירות חינם. הקרב היה על נשמת המטופל. חלק נכבד ממוסדות הרפואה מומן בידי המיסיון, והצוות הרפואי בו שידל את היהודים והמוסלמים להמיר את דתם. המוסדות האחרים קמו כדי לתת למטופלים ברירה רוחנית, יותר מאשר ברירה בריאותית.

77.126.47.139 11:19, 7 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מעניין. מה המקור? חמויישֶה - שיחה 11:43, 7 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]
המקור הוא הערך "רחוב הנביאים", שהוא ערך מומלץ. חוץ מזה, כמו הרבה ירושלמים, אני מכיר חלק נכבד משמונת המבנים, שהיו פעם בתי חולים, ברחוב הזה. 77.126.8.21 12:20, 7 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

איזה גיא יש ברחוב הגיא?

קטע מהחלק התחתון של הכותל המערבי, שמצוי כיום תחת מפלס רחוב הגיא, ונחשף במנהרות הכותל.
קטע מהחלק התחתון של הכותל המערבי, שמצוי כיום תחת מפלס רחוב הגיא, ונחשף במנהרות הכותל.

שני השערים המרכזיים של העיר העתיקה בירושלים הם שער יפו ושער שכם. שני הרחובות הראשיים בתוך העיר העתיקה הם רחוב השלשלת, שהוא חלק מהדרך המובילה משער יפו להר הבית, ורחוב הגיא, המוביל משער שכם להר הבית. לכאורה, שמותיהם של רחובות אלו תמוהים – קשה להבחין באיזה שהוא גיא בין שער שכם להר הבית, וקשה לקשר את רחוב השלשלת לשלשלאות כל שהן. אלא שממצאים ארכיאולוגיים מורים כי בעבר אכן היה גיא ברחוב הגיא, ורחוב השלשלת בנוי על שלשלת של גשרים, שחצו גיא זה. בעת בה הממלוכים שלטו בעיר, הם כיסו את הגיא הזה באדמה, כדי ליצור מפלס אחיד בין מרבית חלקי העיר, וליצור גישה נוחה להר הבית, בהליכה מתוך העיר. הממלוכים "קברו" את רחוב הגיא הישן, כולל בנייניו, שנבנו בתקופות מגוונות, וכולל את חלקו התחתון של הכותל המערבי (ראו תמונה), כמעט לכל אורכו. חלק מהמבנים ה"קבורים" ניתן לראות כיום, כשמטיילים במנהרות הכותל.

77.126.44.109 09:34, 6 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

בן יותר מ2000, אך חדש.

קטע מתוך קטע הרחוב המרוצף, שבמנהרות הכותל.
קטע מתוך קטע הרחוב המרוצף, שבמנהרות הכותל.

מקובל לחשוב, שאתרים ארכיאולוגיים ממחישים לבני העת החדשה את אורחות חייהם של בני תקופות קדומות. אך לא תמיד כך הדבר. כשהארכיאולוגים חשפו את קטע הרחוב המרוצף במנהרות הכותל, מתחת שכבות העפר, ששפכו הממלוכים על המתווה הישן של רחוב הגיא ותחת אבני הריסות בית המקדש השני, הם ייחסו את ריצוף הרחוב להורדוס. הם חשבו, שמאז שיפוץ בית המקדש בידי הורדוס, בָּאֵי ירושלים הלכו על מרצפות אלו. אולם השערה זו עוררה שאלות. מדוע ריצוף הרחוב מעולם לא הושלם עד סוף תוואי הרחוב? מדוע מחצבת המרצפות, בקצה הרחוב, מעולם לא כוסתה? ומדוע על המרצפות לא ניכרים שום סימני שחיקה של הליכת עולי הרגל הרבים ושל נסיעת כרכרות? הפתרון נמצא בכתבי יוסף בן מתתיהו, שחי בתקופה זו ותיעד אותה. את הריצוף יזם נינו של הורדוס, אגריפס השני, באמצע המאה הראשונה. הרצפים לא סיימו מעולם את מלאכתם, כי חורבן הבית עצמו קטע אותה. למעשה, קטע הרחוב המרוצף נפתח לראשונה לקהל רק בסוף המאה העשרים, בידי הארכיאולוגים.

77.126.44.109 09:34, 6 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

פורטל:ירושלים/הידעת?/18 העוסק במנהרות הכותל איכותי מספיק לצירופו לאוסף קטעי "הידעת" הכללי

קטע ממנהרות הכותל
קטע ממנהרות הכותל

לילה אחד, בשנת 1867 מצא עצמו הארכאולוג הבריטי צ'ארלס וורן בתעלת ביבים עמוקה ליד הר הבית. במהלך חפירה שניהל בעיר העתיקה, צדה את עינו התעלה העתיקה, והוא שכנע את אחד מפועליו להצטרף אליו. יחד הם שטו על גבי דלתות עץ ישנות, ולא פעם נפלו למים המעופשים. לימים סיפר על הרפתקאותיו בספרו Underground Jerusalem (בעברית: "ירושלים של מטה") שם הוא מתוודה כי חשש לטבוע בתעלה, "והרי אין זה מכובד כלל למות כעכברוש בביצת מי שפכים." התעלה המדוברת, אגב, היא התעלה החשמונאית שנוקתה, ופתוחה כיום לקהל במנהרות הכותל.

לא אני כתבתי את הקטע. רק העתקתי לפה. 77.126.0.186 12:12, 5 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

חסרה פואנטה. חמויישֶה - שיחה 12:25, 10 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

קדחת של תפישות שגויות

אקליפטוס
אקליפטוס

בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופה זו, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. כיום ידוע, שלאקליפטוסים יש תרומה זניחה לייבוש ביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.

77.126.15.126 14:37, 3 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

מחקתי משפטים כדי לתמצת. 77.126.51.11 19:16, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

ארתור השנבוב

פסל דמותו של ארתור, על גג מוזיאון הילדים של בוסטון
פסל דמותו של ארתור, על גג מוזיאון הילדים של בוסטון

אחת מדמויות הילדים המוכרות והאהובות בעולם כיום היא ארתור ריד גיבור סדרת הספרים וסדרת הטלוויזיה ארתור. עם זאת, רבים תהו איזו חיה בדיוק מגלם ארתור הצעיר. בספרים ובסדרה כל הדמויות מבוטאות בצורת חיות - בסטר הוא ארנב, פרנסין ומופי הן קופות, אלן הוא דוב חום, בינקי הוא כלב בולדוג וג'ורג' הוא אייל - אך בעל החיים של ארתור נותר עבור רבים חידה לא פתורה. מעריצים רבים של הסדרה הופתעו לגלות כי ארתור הוא למעשה שנבוב, חיה לא מוכרת לרוב ובעלת מאפיינים ייחודיים מאוד אשר אינם מתאימים כלל למראה הקרטוני של ארתור המצוייר. למעשה, בספר הראשון בסדרה, "האף של ארתור", הוא דומה הרבה יותר לשנבוב אמיתי מאשר עם צורתו המוכרת. זאת בעיקר משום שבספר הנ"ל לארתור יש אף ארוך מאוד - שהוא גם נושא העלילה. במהלך השנים נעשו שינויים והתאמות במראה של ארתור. יש שטענו כי הסיבה לקיצוץ אפו הייתה חשיפת פיו ובכך הפיכתו למוזר פחות ואייקוני יותר. טענה אחרת גורסת שמחבר הספרים, מארק בראון, הוריד את האף הארוך של הדמות כדי שיהיה קל יותר לאיירו. כך או כך, בסופו של דבר איבד ארתור כמעט לחלוטין את הדימיון בינו לבין בעל החיים המקורי שלו, וכאשר נוצרה סדרת הטלוויזיה בה ארתור מופיע בצורתו ה"מתוקנת", החל המראה החדש להפוך למראה הידוע שלו בעוד שהקודם נשכח.

סנדמן המלך | דברו! | מתאבלים על מותו בטרם עת של יובל סטוניס ז"ל 19:01, 22 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

הרעיון של הקטע יפה. אני חושב שצריך לומר אותו בפחות מילים, בלי לקצץ במשמעות. אני חושב גם שיש להשוות את התופעה עם האבולוציה של דמותו של מיקי מאוס. גם מיקי מאוס נראה בתחילה דומה בהרבה לעכבר מכפי שהוא כיום. אבל דבר אחד חייבים לשנות לחלוטין בקטע - חייבים תמונה אחרת. לקח לי הרבה זמן להבין את הרלוונטיות של התמונה לפה גם כשהגדלתי אותה. פסל של ארתור, מזווית קשת הבנה, בפינה רחוקה של תמונה קטנטונת, זה לא לעניין. 77.126.64.237 13:05, 23 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
אוי. יש עוד בעיה. הערך ארתור ריד הוא ערך לשכתוב. לא מקובל שהערך המרכזי של קטע הידעת, יהיה ערך רע. 77.126.64.237 14:21, 23 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

הצעת השכתוב שלי:

דמות מיקי מאוס
דמות מיקי מאוס

בסדרת הספרים וסדרת הטלוויזיה האהובה, ארתור, כל הדמויות הן בעלי חיים. בסטר הוא ארנב, פרנסין ומופי קופות, אלן דוב חום, בינקי כלב בולדוג וג'ורג' הוא אייל. אולם, די קשה לתפוש איזה מין בעל חיים הוא ארתור ריד, גיבור הסיפור, עצמו. עקרונית, ארתור הוא שנבוב. אלא שגם מי שמכיר שנבובים יתקשה לזהות חיה זו בציור של ארתור. בספר הראשון בסדרה, "האף של ארתור", ארתור דומה יותר לשנבוב מאשר איורו המוכר כיום; בספר זה לארתור יש אף ארוך מאוד - שהוא גם נושא העלילה. במהלך השנים נעשו שינויים והתאמות במראה של ארתור, אולי כדי לחשוף את פיו, ובכך לחשוף את הבעות פניו או להופכו לאנושי ואייקוני יותר. אולי כדי שיהיה קל יותר לאיירו. תופעה דומה נראית ב"אבולוציה" של מיקי מאוס, שבשנת 1928 דמה יותר לעכבר.

77.126.64.237 14:21, 23 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

אבל למרבה הצער מיקי מאוס חוסה עדיין תחת חוקי זכויות יוצרים (איך זוכרים? w:Mickey Mouse Protection Act). צריכים תמונה אחרת. Tzafrir - שיחה 14:55, 24 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
התמונה הזו תפסיק לחסות תחת זכויות היוצרים בעוד שלוש שנים בלבד. אם נמשוך קצת את הדיון, הכול יסתדר. 77.126.89.29 17:32, 24 בינואר 2021 (IST) טוב. החלפתי תמונה. תודה. 77.126.76.62 06:19, 29 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
נגד. רבים מקוראי ויקיפדיה לא שמעו על הסדרה ארתור בכלל, וגם בקרב אלו שכן שמעו על הסדרה, אך לא צפו בה באופן סדיר, הירידה לפרטים של דמויות בסדרה, שהם כלל לא מכירים, היא מוזרה. ובמילים אחרות: נכון, לא ידענו איזו חיה הוא ארתור, אבל גם לא עניין אותנו. חמויישֶה - שיחה 16:09, 24 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
מדובר בסדרה מפורסמת מאוד. מוזר לי שאינך מכיר אותה. 77.126.89.29 17:28, 24 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
אכן מפורסמת, ואני אכן מכיר, אבל מכיוון שחתמתי כבר ארבעה עשורי חיים לא ראיתי אפילו פרק אחד. אולי עברתי ליד המסך כמה פעמים כשאחד הילדים צפה. אני מניח שכמוני ישנם עוד רבים, רוב ממשי, שהשאלה מהו מינו של ארתור וכיצד זה יתכן שהוא שנבוב אם הוא לא דומה לאחד, לא מעניינת אותם. חמויישֶה - שיחה 17:51, 24 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

ה"סלנג" של העברית המקראית הוא לשון חז"ל

מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן
מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן

לשון חז"ל הייתה ניב עברי ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמשית לספירה. אף שהתנאים השתמשו בכתיבתם ההלכתית, וככל הנראה אף בדיבור יומיומי, בלשון חז"ל, הם החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך, וכשתיקנו את נוסח התפילה ואת נוסח הברכות, השתדלו להשתמש בעברית המקראית, ניב שהחשיבו כמכובד ורשמי יותר. כך למשל, נאמר במסכת ברכות כי "על פירות האילן, אומר, בורא פרי העץ" (מסכת ברכות, פרק ו', משנה א'): בדיבור ההלכתי השתמש התנא במילה "אילן", מלשון חז"ל (המילה "עץ" משמשת בלשון חז"ל רק לתיאור חומר הגלם), ואילו כשניסח את הברכה השתמש במילה "עץ", מן העברית המקראית. דוגמה נוספת היא הצירוף השכיח בברכות המצוות, "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", המכיל את המילה "אשר" המקראית, במקום את אות השימוש "ש-", מלשון חז"ל. עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו להשתמש בעברית המקראית בנוסח התפילה והברכות. לדוגמה, בברכת הישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בצורת הפועל מלשון חז"ל, "לישב בסוכה", במקום להשתמש בצורת הפועל מן העברית המקראית, "לשבת בסוכה".

זה משהו שלמדתי במסגרת לימודי הלשון שלי בתיכון. עוד לא מצאתי את המקור לזה, אבל עוד אמצא. אביתר ג'שיחה16:27, 17 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

לא הבנתי את המשפט האחרון. 77.126.16.167 21:54, 17 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
המשפט האחרון מדבר על כל מיני מקרים חריגים שבהם השתמשו דווקא בלשון חז"ל ולא בעברית המקראית בנוסח הברכות. בדרך כלל חז"ל הקפידו שהברכות והתפילה יהיו בעברית המקראית, אבל בשני המקרים האלו ובעוד מקרים נוספים הם פחות הקפידו:
  1. בעברית המקראית יש צורה מיוחדת למילים שמופיעות בסוף משפט או בסוף קטע משמעותי במשפט. הצורה הזו נקראת צורת הֶפְסֵק. לדוגמה, המילה "ארץ" נהגית "אֶרֶץ" באמצע משפט, אך "אָרֶץ" בסוף משפט. בדרך כלל חז"ל הקפידו על שיבוץ צורות הפסק במקומות הנכונים כמו בעברית המקראית, ולדוגמה "המוציא לחם מן האָרֶץ" אך בברכת הגשמים הם לא הקפידו והנוסח הוא "משיב הרוח ומוריד הגֶשֶם" במקום "הגָשֶם".
  2. בלשון חז"ל מקובלים פעלים כמו "לישב", "לילך", "ליטע", כשבעברית המקראית משתמשים ב"לשבת", "ללכת", "לטעת" או "לנטוע". בברכה על מצוות ישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בפועל "לישב" של לשון חז"ל במקום ב"לשבת" של העברית המקראית.
אני יכול לתת דוגמאות אחרות ("וברא בו בריות טובות ואילנות טובות" או "שעשה ניסים לאבותינו" במקום "אשר עשה ניסים לאבותינו") אם מה שכתבתי לא ברור, או להשמיט את המשפט האחרון בכלל. אביתר ג'שיחה10:14, 20 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
גם אני למדתי את זה בלימודי הלשון בתיכון. כנראה למדנו באותו התיכון... בן עדריאלשיחה • ו' בטבת ה'תשפ"א 16:23, 21 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
אולי היה לנו אותו מורה ללשון. אביתר ג'שיחה09:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
אני אוהב את הקטע. לדעתי המשפט האחרון צריך להתחיל במילים "עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו...". באופן כללי הייתי שמח אם הקטע היה מבוסס על מקור ומסביר מתי דבקו בלשון מקראית ומתי התערבבה לשון חזל. חמויישֶה - שיחה 16:48, 21 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
ניסחתי כפי שהמלצת. השמטתי את הדוגמה של צורת ההפסק כי לדעתי היא מצריכה הסבר ארוך, ואין כאן המקום. עדיין מחפש מקור. אביתר ג'שיחה09:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
אני מציע לשנות מעט את ההתחלה:

לשון חז"ל הייתה ניב עברי, ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמשית לספירה. התנאים השתמשו בניב זה לכתיבה ההלכתית, וככל הנראה גם בדיבור יומיומי. כיום, ניב זה נחשב מליצי. אולם חז"ל, ככול הנראה, החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך. לכן, כשהם תיקנו....

77.126.55.246 14:59, 22 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

מתקן לפי הצעתך,

מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן
מספר שורות ממסכת אבות בכתב יד קאופמן

לשון חז"ל הייתה ניב עברי, ששימש את היהודים בין המאה הראשונה לבין המאה החמישית לספירה. התנאים השתמשו בניב זה לכתיבה ההלכתית, וככל הנראה גם בדיבור היומיומי. כיום, ניב זה נחשב מליצי, אולם חז"ל, ככול הנראה, החשיבו ניב זה כניב משובש או פחות ערך. לכן, כשהם תיקנו את נוסח התפילה ואת נוסח הברכות, השתדלו להשתמש בעברית המקראית, ניב שהחשיבו כמכובד ורשמי יותר. כך למשל, נאמר במסכת ברכות כי "על פירות האילן, אומר, בורא פרי העץ" (מסכת ברכות, פרק ו', משנה א'): בדיבור ההלכתי השתמש התנא במילה "אילן", מלשון חז"ל (המילה "עץ" משמשת בלשון חז"ל רק לתיאור חומר הגלם), ואילו כשניסח את הברכה השתמש במילה "עץ", מן העברית המקראית. דוגמה נוספת היא הצירוף השכיח בברכות המצוות, "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", המכיל את המילה "אשר" המקראית, במקום את אות השימוש "ש-", מלשון חז"ל. עם זאת, חז"ל לא תמיד הקפידו להשתמש בעברית המקראית בנוסח התפילה והברכות. לדוגמה, בברכת הישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בצורת הפועל מלשון חז"ל, "לישב בסוכה", במקום להשתמש בצורת הפועל מן העברית המקראית, "לשבת בסוכה".

בעזרת אחי מצאתי מקור: מאמר של פרופ' אפרים חזן, "לשון מקרא ולשון חכמים במטבע הקצר שבברכה", בתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 689—696; הוא מביא את הדוגמה שהבאתי ממסכת ברכות. הוא נותן עוד דגש שלא שמתי לב אליו: בלשון חז"ל לא משתמשים בצורת רבים קיבוצית אלא בצורת רבים רגילה, ולכן נוסח המשנה הוא "על פירות האילן", אבל בניסוח הברכה כשחז"ל מנסים לסגל לה את העברית המקראית הם אומרים, "בורא פרי העץ", בצורת רבים קיבוצית. אביתר ג'שיחה11:57, 30 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

אמהרית, אחות שמית חורגת

האות "הימג'אר אליף" בכתב שבאי
האות "הימג'אר אליף" בכתב שבאי

אמהרית היא שפה שמית. ככזו, היא מתאפיינת בשורשים, לרוב בני שלושה עיצורים, שמהם נגזרים שמות עצם, תארים ופעלים, לפי תבניות קבועות של משקלים ובניינים. על אף זאת, דקדוקה התחבירי של האמהרית אינו דקדוק שמי טיפוסי, בכמה מובנים: ראשית, התואר מופיע באמהרית לפני שם העצם (לדוגמה, "חדש פרח", הלא היא אדיס אבבה), בדומה למה שקיים במספר שפות הודו-אירופיות. שנית, קו זה של הקדמת התואר לַשם הוקצן באמהרית, וכל תיאור מוקדם במשפט למתואר, ולדוגמה, חלק המשפט "הבחורה שראיתי אתמול ברחוב", ייאמר באמהרית "אתמול ברחוב שראיתי הבחורה". שלישית, באמהרית לא קיים משפט שמני (דהיינו, אין באמהרית משפט ללא פועל, כגון "הכיסא על השולחן" או "המלך עירום") האופייני לשפות שמיות, ובכל משפט ישנו פועל או פועל עזר.

מקור: "אמהרית, אחות שמית חורגת", רן הכהן, הארץ, 31 בינואר, 2008; המקור מופיע בערך על האמהרית. אביתר ג'שיחה14:45, 17 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

חייבים להתחיל את הקטע כך: אף שאמהרית היא שפה שמית, דהיינו מכילה שורשים תלת עיצוריים ותבניות ליצירת מילים מהשורשים, שכוללות בנייני פעלים..." 77.126.16.167 21:47, 17 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
עכשיו טוב? אביתר ג'שיחה10:30, 20 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
את המשפט האחרון על מקומו של הפועל בסוף המשפט, אני מוחק, כי הדוגמה מן המאמר לא כל כך תומכת בה. אביתר ג'שיחה10:44, 20 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
בלי ו' החיבור במשפט הראשון. זו לא עובדה שנייה. זו הדגמה של העובדה הראשונה. אגב, אם הרבה שורשים של האמהרית משותפים לעברית ולערבית, יעזור אם גם זה יצויין בתחילת הקטע. 77.126.1.176 11:00, 20 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
לדעתי לא מספיק מעניין. לא הופתעתי מכך שלשפה שונה יש מבנה שונה מהמוכר לי. דווקא החלק השלישי, שאומר שאין משפט ללא פועל, עשוי (אולי) להיות מעניין עם יוסבר או יודגם כהלכה. חמויישֶה - שיחה 14:13, 21 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
מה שמפתיע הוא לא שלאמהרית יש מבנה משפט שונה מהמוכר לך, אלא שלאמהרית למרות היותה שפה שמית (במובן של שורשים שמהם נגזרים משפחות מילים, שמות עצם, תארים, פעלים; ובמובן של מילים ושורשים שדומים למילים ושורשים בשפות שמיות אחרות) יש מבנה משפט שדווקא לא דומה לשפות שמיות אחרות, ולפעמים אפילו דומה לשפות הודו אירופיות. מלבד זאת, לא הבנתי למה העובדה שאין באמהרית משפטים ללא פועל כל כך מעניינת אותך. גם באנגלית ובעוד שפות הודו אירופיות אין משפטים שמניים אלא רק משפטים פועליים. כשאין "פועל אמיתי", מוסיפים בשפות אלו פועל עזר, ולמשל המשפט "הכיסא על השולחן" מתורגם לאנגלית "The chair is on the table", ומשתמשים בפועל העזר is. ממה נפשך, אם מעניינת אותך התנהגות של שפה הודו אירופית בשפה שמית, אז גם ההתנהגויות האחרות צריכות להפתיע אותך, ואם לא - אז גם המשפטים הפועליים לא צריכים "להזיז" לך. אביתר ג'שיחה16:13, 21 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
אני לא בא לאיש בטענות אישיות. זו לא אשמתו של איש, שהפעילים הקבועים במיזם "הידעת" מזה שנים, הם מעטים מאוד. אחת הבעיות עם מדגם קטן היא שהוא לא מייצג. ואם איני טועה, מכל הפעילים הקבועים פה, אני היחיד שמתעניין בבלשנות. אם איני טועה, כבר כמה שנים לא אושר פה שום קטע שקשור בבלשנות. לכן אני מציע לקרוא לרגע, לאנשים שכן מתעניינים בבלשנות, ולשאול אותם אם הקטע הזה מעניין אותם. אם אפילו אותם הוא לא מעניין, אז אפשר לפסול אותו בפסילת בזק. 77.126.87.82 18:23, 25 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
בלי שום קשר להערתי הקודמת, אם איני טועה, התופעה המתוארת פה, שמתרכשת בשפה האמהרית, מתרחשת גם באחד הניבים המודרניים של הארמית. יש אוצר מילים שנגשר משורשים שמיים מובהקים, בעזרת תבניות שמיות מובהקות, אבל הפעלים מוטים בעזרת צירוף פעלי עזר, באופן, שכנראה הושאל מהפרסית. 77.126.87.82 18:23, 25 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
מפריע לי שאנחנו מעתיקים שתי דוגמאות מהטור של הכהן מבלי להביא דברים בשם אומרם. ליאור पॣ • ט"ו בטבת ה'תשפ"א • 13:28, 30 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
לא יהיה מדוייק לומר שבשנים האחרונות לא התקבלו כלל קטעים בנושא בלשנות. תבנית:הידעת? 102, תבנית:הידעת? 135, תבנית:הידעת? 156, תבנית:הידעת? 158 ו-תבנית:הידעת? 467 הן דוגמאות לקטעים שקשורים לבלשנות ואושרו בשנים האחרונות. העניין עם הידעת הוא שהוא באמת אמור לפנות לקהל יותר רחב. זה אכן מצמצם אפשרות של קטעי נישה. מסכים שכדאי לשאול אנשים מהתחום אם אותם זה כן מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:48, 11 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
סליחה. הרושם שלי היה מוטעה. 77.126.41.160 11:14, 13 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

הציפור שמשתמשת באדם כדי להשיג דבש

אוביל הדבש הוא ציפור הניזונה בעיקר מתוצרי כוורות דבורים כגון חלות דבש, זחלי דבורים ודונג דבורים. תקיפת כוורות היא משימה לא פשוטה והאוביל פיתח שיטות שונות כדי לנצל את הסביבה לשירותו. בדומה לקוקייה, האוביל מטיל את ביציו בקינים של ציפורים אחרות כדי לא לבזבז אנרגיה על גידול הגוזלים. לגוזלים טופר מיוחד במקור המאפשר להם לחסל את המתחרים בקן ולזכות בכל המזון. אסטרטגיה מעניינת נוספת, שהחלה כנראה עוד בתקופתו של ההומו ארקטוס, נוצרה בהדדיות עם האדם. האוביל יודע להשמיע קולות ציוץ מיוחדים כדי לתקשר עם האדם ולהדריך אותו עד לכוורת דבורים. כך נוהגים השבטים באפריקה למצוא את חלות הדבש הטעימות וכמנחה הם משאירים חלק מחלת הדבש לאוביל. שמו המדעי של האוביל, Indicator indicatorאנגלית: מכוון), נקבע על פי תכונה זו.

מתבסס על הערך Assafn שיחה 11:22, 8 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

לא הבנתי מה המקור. למשל בערך לא מוזכרת שנת 1588 שמוזכרת בקטע. תומר - שיחה 21:13, 10 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
כתבתי למעלה, המקור מתבסס על הערך בויקיפדיה, ספציפית התאריך נמצא בחיפוש גוגל [31] שיניתי להומו ארקטוס לפי אותו קישור. Assafn שיחה 00:08, 11 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
התלבטתי האם אפשר להשמיט את הקטע על הגוזלים הרצחניים ולהרחיב את מה שכתוב על התקשורת עם האדם. Assafn שיחה 00:21, 11 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
קטע טוב, אבל נראה לי קצת מטעה להסתיר את העובדה שעוד לפני שיתוף הפעולה עם האדם, האוביל שיתף פעולה עם גירית הדבש ואולי גם בעלי חיים אחרים. Tzafrir - שיחה 01:09, 11 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
לא הוספתי מכיוון שאין הסכמה בין כל החוקרים שאכן יש שיתוף פעולה עם חיות אחרות מלבד האדם. לפחות נכון לעכשיו אין תיעוד מדעי לשיתוף פעולה שכזה. Assafn שיחה 11:05, 11 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
אם תשמיט את טפילות הקינון, ואם המקורות מהימנים, יהיה קטע מעולה. 77.126.17.253 12:01, 13 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

גירסה בלי טפילות הקינון:

אוביל הדבש היא ציפור, הניזונה בעיקר מתוצרי כוורות דבורים - ביצי דבורים, זחלי וגלמי דבורים ודונג דבורים. תקיפת כוורות היא משימה לא פשוטה, והאוביל פיתח שיטות שונות לשם כך. למשל, כנראה עוד בתקופתו של ההומו ארקטוס, נוצרה בהדדיות בין האוביל לאדם. האוביל יודע להשמיע קולות ציוץ מיוחדים כדי לתקשר עם האדם, ולהדריך אותו עד לכוורת דבורים. יש שבטים באפריקה, שנוהגים למצוא כך דבש, ולהשאיר חלק מחלת הדבש לאוביל. שמו המדעי של האוביל, Indicator indicatorאנגלית: מכוון), נקבע על פי יכולתו לכוון אנשים לכוורות בר.

77.126.51.53 16:17, 19 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

אף אחד לא שותה סודה לשתייה, ובמי סודה אין בהכרח סודה

החומרים המכונים בעברית סודה לכביסה, סודה לשתייה וסודה קאוסטית, מכילים בכינויים את המילה 'סודה', על שם יוני הנתרן (Sodium) שיש בהם. לעומת זאת, מי סודה אינם מכילים בהכרח יוני נתרן, ובהכנתם כיום לא מעורבת בהכרח המסת מלחי נתרן. שמם של מי הסודה הוא שם היסטורי, המנציח את אחת מדרכי ההכנה הישנות שלהם: המסה של סודה לשתייה במים. כיום, הכנה תעשייתית של מי סודה ושל משקאות מוגזים המכילים מי סודה, נעשית על ידי דחיסה בלחץ של פחמן דו-חמצני לתוך המים. לעיתים, כדי לשוות למי הסודה טעם מעט מלוח, כטעמם של מי הסודה מתוצרת בית, מוסיפים להם בתעשייה מלח בישול או שאר מלחי נתרן.

מתבסס על הערכים העברי והאנגלי של מי סודה, ועל הנאמר בדיון הזה ב"הכה את המומחה"; יום נעים, אביתר ג'שיחה12:01, 7 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]

החצי הראשון של הכותרת מספר על זה שאבקת "סודה לשתייה" לא נועדה מעולם לשתייה. זו נקודה יפה לשים בקטע "הידעת" בדף הראשי. אפשר לצרף לזה עוד דוגמאות לשמות של דברים, שמעולם לא תיארו אותם נכונה. למשל, אסור בתכלית האיסור להזריק לגוף האדם או לגוף חיה כל שהיא את המוצר שנקרא "מים להזרקה". "מים להזרקה" הם מים מזוקקים. הם נקראים כך בטעות. לגוף האדם מותר להזריק תמיסות עם מליחות דומה לזו שיש בגוף.
בניגוד לזה, העובדה שהסודה כבר לא מכילה סודיום, עופרת העיפרון כבר מזמן לא מעופרת, שעוות/חלב הנר מזמן לא משעווה/חלב, פח האשפה כבר מזמן לא מפח, הנחושתיים כבר מזמן מפלדה, הגיר כבר לא מגיר, הקוקה קולה כבר לא מכילה קוקאין וכיוצא בזה, ידועה היטב לקורא, ולא תפתיע אותו. קטע על הנושא הזה יכול להיות רק בפורטל הלשון העברית. תודה. 77.126.17.253 11:57, 13 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
הבנתי. אם יש לך היכולת, אשמח אם תוכל לשכתב את הקטע בצורה שהצעת. אם לא, אנסה להקדיש לזה זמן בימים הקרובים. אביתר ג'שיחה13:40, 13 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
אני לא מתנגד לקטע כפי שהוצע. וחוץ מזה, רק בשביל הגיף כדאי לאשר אותו... קריצה. חמויישֶה - שיחה 14:21, 21 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
תודה לך. אביתר ג'שיחה16:21, 21 בדצמבר 2020 (IST)[תגובה]
רדיד האלומיניום, המכונה ״נייר כסף״ מעולם לא היה מנייר, וכנראה, שמעולם לא היה מכסף. שקית הניילון מפוליאתילן. לא מניילון. כנראה שהיא מעולם לא הייתה מניילון. זאת בניגוד לגרבי הניילון. צמר הגפן, ספק אם אי פעם היה מגפן. 77.126.53.31 07:18, 2 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
הממתק שנקרא בעברית ״שיערות סבתא״ או ״צמר גפן מתוק״, ובאנגלית נקרא ״ממתק כותנה״, מעולם לא היה מכותנה, מצמר, מגפן, משיער או מסבתא. הוא עשוי ותמיד היה עשוי רק מסוכר. 77.126.53.31 07:23, 2 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
נו, אנחנו נמשיך עם עוד הרבה דוגמאות נטולות פואנטה? בהחלט יתכן שאנשים יטעו ויחשבו שיש סודיום בסודה. חמויישֶה - שיחה 09:40, 3 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

עבד א(ל)צנזורה השני

עבד אל חמיד השני, הסולטן.
עבד אל חמיד השני, הסולטן.

בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים ברחבי האימפריה העות'מנית לספק די בוגרים, כדי לאייש את הפקידות בח'ליפות. השיפור בחינוך הביא להגברת האוריינות, ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית, וזו התפתחה במהירות. עם זאת, חופש הביטוי בה הוגבל מאד, בידי צנזורה. הסולטן עבדול חמיד השני אסר על העיתונים להתייחס לעניינים פוליטיים רבים, ובמיוחד אלו שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות. זאת אולי במטרה למנוע מאזרחיו השראה לדרישות, שיצמצמו את סמכויותיו. יש הטוענים כי הוא גם אסר לדווח על ניסיונות התנקשות בשליטים ובמנהיגים. זאת אולי כדי לא לתת לאזרחיו השראה להתנקש בו. בסופו של דבר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, כן התקיימו בטורקיה הפגנות למען ליברליזם וכן היה ניסיון התנקשות בסולטן.

77.126.97.91 15:50, 8 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

אוסף קטעים על ענייני חריזה

האם יש חרוז טוב למילה "דשא"?

דשא – יש לו חרוז?
דשא – יש לו חרוז?

בשיר אגדת דשא, השתמש מאיר אריאל במילה 'דשא' שתי פעמים: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא...", "וכשאני מקיץ אין איש בדשא...". בשתי הפעמים הללו המילה 'דשא' מופיעה בסוף הצלע, ועל כן בשתיהן, נזקק אריאל לחרוז עבור המילה. יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו. לצורך חריזת המילה 'דשא', הוא לא הסתפק במילים המסתיימות באותה הברה שבה מסתיימת המילה 'דשא', אלא חיפש מילים שגם הטעמתן זהה להטעמת המילה 'דשא', כלומר מילים מלעיליות. חיפש – ולא מצא. בסופו של דבר, התחכם מאיר אריאל, ובמקום לחרוז את המילה 'דשא' במילה שלמה, הוא חרז אותה בשתי הפעמים במילית 'ש-' שאותה מקדימה מילה במלרע, ובכך הרוויח גם את ההטעמה הנכונה וגם את הצליל המדויק: את "הדשא הראשון" חרז אריאל ב"יפה ש-" ואת ה"דשא השני" חרז ב"רואֶה ש-".

בחיפוש בגוגל ניתן לראות שעד היום חרזנים, פזמונאים ומחברי ברכות התקשו למצוא חרוז עברי ראוי למילה דשא: מילה שהיא גם מלעילית וגם מסתיימת בצליל שֶׁ. יום נעים, אביתר ג'שיחה15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

אני מאד אוהב את מאיר אריאל. את הקטע פחות. סוג חריזה כזה הוא די נפוץ, ולא רק בעברית. אין כאן משהו ייחודי וחריג. חמויישֶה - שיחה 15:59, 16 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
אהבתי דווקא. אבל מה המקור? כמו כן, הקטע נושא קצת נימה סיפורית מדי ולא-אנציקלופדית - למשל ״יותר משחיבב אריאל ערימה של חבר'ה על הדשא, הוא חיבב חריזה טובה בשיריו״. תומר - שיחה 16:59, 18 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
המידע הזה חשוב לערך אגדת דשא. אבל הוא לא יכול להחזיק קטע "הידעת". צר לי. נגד 77.126.20.121 08:26, 30 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

על חרוזים זכריים ונקביים

זכר
זכר
נקבה
נקבה

מקובל להגדיר חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה האחרונה (מילה מלרעית) כחרוז זכרי או גברי, ואילו חרוז הנמצא במילה שהטעמתה היא בהברה שלפני האחרונה (מילה מלעילית) מוגדר כחרוז נקבי או נשי. לעיתים קרובות משתמשים משוררים בחרוז נקבי ובחרוז זכרי לסירוגין. היכולת לעמוד באילוץ המשולש – חריזה, חרוז נקבי וחרוז זכרי לסירוגין, ויצירת תוכן עקבי ורהוט, יוצרת אסתטיות שירית ומפגינה את הוירטואוזיות של המשורר. דוגמה לכך ניתן לראות בשיר הילדים של לאה גולדברג, "ארנבות משוקולד", שבו פותחת גולדברג בחרוז נקבי, עוברת לחרוז זכרי, חוזרת לחרוז נקבי, וכך חוזר חלילה, כמעט לכל אורך השיר: "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד...", גם ב"אגדת דשא" של מאיר אריאל, ישנה דוגמה לכלי זה: "יש ערימה של חבר'ה על הדשא / אני דברים כאלה מחבב; בנים בנות ביחד זה יפה ש- / יש אומץ לפעמים להתערבב".

את מקום ההטעמה סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג'שיחה15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

יפה. חמויישֶה - שיחה 16:01, 16 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
אנשים לא מגיבים, אבל אני מצאתי את הקטע מעניין ולמרות שאני חובב שפה, למדתי כאן לראשונה על המושג חרוז זכרי ונקבי. אשמח אם יגיבו משתמשים נוספים. לא מתייג סתם אנשים, בינתיים... חמויישֶה - שיחה 09:26, 31 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

מיקום החריזה

לא כל החרוזים נולדו שווים, וביצירות שיריות שונות מוצבים החרוזים בסכמות חריזה שונות. קיימות סכמות חריזה רבות, אך הנפוצות מכולן הן שתיים: בחריזה מסורגת, סופה של צלע חורז את סופה של הצלע בשורה הבאה, וסופה של כל השורה חורז את סופה של כל השורה הבאה (א / ב; א / ב). בחריזה צמודה, בכל אחת מהשורות, סופה של הצלע חורז את סופה של השורה (א / א; ב / ב). לעיתים, ניתן להבחין בין סוגות של שירים שונים על פי סכמות החריזה שלהם: בעוד ששירי ילדים, פזמונים וברכות בחרוזים, מאופיינים בחריזה הצמודה, ולדוגמה, "בן ובת יש לארנבת / בן יצחק ובת יוכבד; כל אחד מהם נולד / בחנות של שוקולד..." ("ארנבות משוקולד", לאה גולדברג), שירים "רציניים" יותר מאופיינים בחריזה המסורגת, ולדוגמה, "שידיךָ ריקות ועירך רחוקה / ולא פעם סגדת אפיים; לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה / וצמרת גשומת עפעפיים" ("עוד חוזר הניגון", נתן אלתרמן).

את מקום החרוזים סימנתי באותיות בולטות. יום נעים, אביתר ג'שיחה15:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

נסיונות קודמים לעניין את המתדיינים פה בקטעים שעוסקים בחריזה, לא צלחו. אני ממליץ להעביר את הקטעים האלו למדור "הידעת" של אחד הפורטלים הרלוונטיים. צריך לבדוק אם יש פורטל רלוונטי מספיק. בהצלחה. 77.126.97.91 15:56, 8 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
נו, שוין. אביתר ג'שיחה10:25, 9 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
לא מצאתי פה חידוש גדול. חמויישֶה - שיחה 19:14, 16 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

המקרה של פונט-סנט-אספרי

פטריות ארגוט הן מין של פטריות הזיה שנמצאות לעיתים במזון לא איכותי (בעיקר דגנים ושיפון). אכילה של הפטריות עלולה לגרום לתסמינים פיזיים, לצד תסמינים נפשיים הכוללים הזיות, מאניה ופסיכוזה. אחד המקרים המוזרים שהתרחשו בעקבות הפטריה היה המקרה של פונט-סנט-אספרי. ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. בשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאת העיירה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא הכפר, ד"ר גבאי, לטפל בקליינטים שהגיעו אליו, אך בתוך כמה שעות הוא ושני עוזריו נאלצו לטפל ב-75 תושבים שסבלו מהזיות משונות וחמורות: ילדה קטנה החלה לרוץ בטענה שרודפים אחריה נמרים, הדוור היה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד ניסה לחנוק את אמו ללא הסבר, אישה אחת חזתה בבניה נטחנים לנקנקיות לנגד עיניה, אחד התושבים החל מנפץ את רהיטי ביתו בכדי 'לסלק חיות טרף' ותושבים רבים נוספים רצו ברחבי העיירה כשהם בורחים ממפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב אחד שהחל ללעוס אבנים עד ששיניו נשברו. בתוך עוד כמה שעות כל בתי החולים ובתי המשוגעים באזור התמלאו ביותר מ-300 תושבי העיירה שהתלננו על כאבים ומיחושים שונים. כשבעה אנשים נפטרו באותו יום מתסמינים שונים שהופיעו. ההסבר שנמצא רק שנים מאוחר יותר לאותו יום מופרע היה סחר בחיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטרית הארגוט. הלחם היה מרכיב חשוב במזון של תושבי צרפת, והממשלה הובילה רפורמה שבה שינעו חיטה ולחם ממקומות שבהם יש חקלאות ענפה למקומות שבהם אין חקלאות. כתוצאה מכך, לא היה פיקוח ולא ידעו איזו חיטה הגיעה מאיפה, והאם היא עברה סינון נגד פטריות שונות. הלחם שהגיע אל אופה העיירה ככל הנראה היה נגוע בפטריה, וכמעט מחצית מתושבי הכפר קנו ממנו את הלחם באותו שבוע.

מצטער אני די חדש בהידעת? ככה שאני לא בטוח שזה מנוסך הכי טוב. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 12:10, 5 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

מעניין! כדאי לקצר ולערוך. הנה הערך האנגלי על הסיפור (אנ'). ‏עמיחישיחה 13:20, 5 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
וואלה לא ידעתי שיש ערך באנגלית. הסתמכתי על כתבות מחו"ל ובעיקר על הכתבה הזאת. נראלי אני הולך לכתוב על זה ערך מתישהו. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 14:29, 5 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
הנושא מתאים מאוד לקטע מהסוג, שאנחנו צריכים. רק תמצת את הצעתך לפחות פי שניים. 2.55.27.156 09:01, 8 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
תמצות הקטע
פטריות ארגוט
פטריות ארגוט

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאתה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא לטפל בעצמו בפציינטים. אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף שהזה, אנשים רבים שברחו מגורמים כמו מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר, שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה פטריות ארגוט.

77.126.97.91 17:16, 8 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

בעד הגרסה המקוצרת. מציע לכתוב את הקטע המורחב בערך הייעודי המתוכנן, זה יכול גם להיות הקטע שהוצע לעיל עם מעט תוספות מהערך האנגלי. תומר - שיחה 09:42, 12 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
שינוי קטן

ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא העיירה לטפל בעצמו בפציינטים, אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף דמיוניות, ואנשים רבים נוספים שברחו ממחזות אימים כדוגמת מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה בפטריות ארגוט. החיטה הנגועה הגיעה אל מאפיית העיירה, וכל התושבים שקנו לחם ביום המחרת לקו בתסמונת.

שיניתי מעט את הנוסח, לדעתי יותר טוב ככה. סנדמן המלך | דברו! | בואו לעשות קומיקס! 13:18, 16 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

יש לשנות את שני המשפטים הראשונים. ככה מתחילים סיפור ילדים או כתבה בעיתון. בנוסף, צריך להמנע מלכתוב "תוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים", ואחרי כמה משפטים ב"תוך שעות אחדות בתי החולים התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה". זה לא קוהרנטי. אפשר לוותר לגמרי על תיאור המתרחש במרפאה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 17 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
התושבים לא לקו בתסמונת אלא חלו במחלה. לקות היא הפרעה קבועה בתפקוד, ואילו מחלה היא מצב דינמי של הפרעה בתפקוד. תסמונת היא סדרת תסמינים, שבאים קבוע ביחד, וכאן אנו מדברים רק על שני תסמינים - הזיות וכאבים. לא על סדרת תסמינים. בקיצור, לא לקות ולא תסמונת. 77.126.45.158 21:03, 20 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
המשפט האחרון מיותר לחלוטין. הקורא יודע שאנשים צורכים חיטה בתור לחם בעיקר, ושלחם נאפה במאפייה. 77.126.45.158 21:04, 20 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

אליסה בארץ התפאורות

איור הגננים, שהם עצמם קלפי משחק, צובעים את שיח הוורדים, מהספר "אליס בארץ הפלאות".
איור הגננים, שהם עצמם קלפי משחק, צובעים את שיח הוורדים, מהספר "אליס בארץ הפלאות".

בספר "אליס בארץ הפלאות" מתוארים גננים, הצובעים שיח ורדים לבן בצבע אדום, לאחר שנטעו בגינה שיח שונה, מזה שדרשה המלכה. תיאור זה נראה דמיוני ומגוחך. אלא שתפאורני קולנוע עשויים בהחלט לצבוע שיחים ועצים נטועים, כדי להתאימם לתסריט. לדוגמה, תיאורי הקרבות, שפותחים את הסרט רוקד עם זאבים מתרחשים, על פי התסריט, בסתיו, במדינת הדרום של ארצות הברית, טנסי. אבל בגלל בעיות לוגיסטיות, שיחזורי הקרבות צולמו בחורף, במדינת המערב התיכון, דקוטה הדרומית. לכן, כדי להעניק לעלוות היער המקומי את המראה הרצוי, הן נצבעו בכ-40,000 ליטרים של חומר צבע.

77.126.80.175 22:18, 23 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

רובינזון קרוזו האמתי היה אלכסנדר סלקירק, וששת האמתי היה בכלל חתול

"חייו והרפתקאותיו של אלכסנדר סלקירק - רובינזון קרוזו האמיתי", ספר עלילתי משנת 1835
"חייו והרפתקאותיו של אלכסנדר סלקירק - רובינזון קרוזו האמיתי", ספר עלילתי משנת 1835

בשנת 1703 פרצה מגפה בספינה "סינק פורטס", ששטה אוקיינוס השקט. כחמישים מאנשיה מתו, בתוכם רב החובל. כרב החובל החדש, מונה תומאס סטרדלינג, והקצין אלכסנדר סלקירק מונה לסגנו. אולם מינויים אלו לא היו מוצלחים, כי בין השניים פרצו ויכוחים רבים. כך, לאחר שהספינה התבלתה בשל הפלגה במספר סערות, סלקירק דרש לעגון באי הקרוב ולשפצה, אך סטרדלינג סרב. אי זה קרוי כיום "אי רובינזון קרוזו", וכמו בסיפור "רובינזון קרוזו", סלקירק בחר להישאר עליו לבדו, וזמן קצר לאחר נטישתו, התפרקה הספינה בלב הים. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, שברי הספינה ומטענה לא נסחפו אל האי, עליו הוא נשאר. כמו בסיפורו של קרוזו, גם סלקירק שרד על האי הבודד במשך מספר שנים עד לחילוצו, ולמד לכלכל את עצמו, בכוחות עצמו. אלא שבניגוד לסיפורו של קרוזו, סלקירק לא מצא על האי אנשים, כמו ששת, שהפכו לעבדיו ולחבריו. החברים שמצא סלקירק על האי היו חתולי בית נטושים. בשנת 1719, פרסם הסופר דניאל דפו, רומן בשם "רובינזון קרוזו", שמקור ההשראה העיקרי שלו היה העדות של אלכסנדר סלקירק.

77.126.3.239 23:11, 30 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

בעד בר 👻 שיחה 10:22, 7 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

רצח שר נשכח בישראל / חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'

קבר פנקס ואשתו בבית הקברות טרומפלדור.
קבר פנקס ואשתו בבית הקברות טרומפלדור.

במסגרת מדיניות הקיצוב, שהנהיגה מדינה בשנותיה הראשונות, צומצם השימוש בדלק, ומכוניות פרטיות הושבתו יומיים בשבוע. שר התחבורה דאז, דוד צבי פנקס, מסיעת החזית הדתית המאוחדת ומחותמי מגילת העצמאות, השיג רוב בממשלה לתקנה, לפיה אחד מימי השבתת כל כלי הרכב יהיה שבת. הדבר עורר טענות על כפייה דתית, וב-20 ביוני 1952 התגלה מטען נפץ שלא התפוצץ במרפסת דירתו של פנקס. למחרת, נזרקה פצצה אחרת לדלת דירתו של פנקס, וגרמה לנזק רב לרכוש. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון סירב להעלות את הנושא לדיון. בהמשך קיבל פנקס, ככל הנראה, מכתבי איום על חייו, וכחודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות הוא נפטר מהתקף לב. עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר נתפסו בסביבת זירת הפשע ובחקירה המשטרתית שמרו על זכות השתיקה. כשנשפטו, טען קינן טען כי כעיתונאי הוא שהה במקום, משום שאלמוני הודיע לו, שעומד להיות שם דבר מה מעניין. קינן ובן יאיר זוכו מחוסר אשמה, ובעקבות ערעור, זוכו מחמת הספק. אך כעבור עשרות שנים סיפרו קינן ומקורביו, שהוא היה המתנקש.

77.126.57.148 09:19, 30 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

אני מציע שם אחר לקטע: "חבר לח"י לשעבר ניסה להתנקש בחיי שר מ'המזרחי'". שנילי - שיחה 08:14, 1 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
שם הקטע נשאר רק בדף הזה, כך שממש לא מפריע לי לשנות לו את השם, לכל שם שתבקש. הנה, שיניתי. ואם כבר קראת את הקטע, אשמח אם תוכל לחוות דעה על הקטע עצמו או לשפר אותו. תודה. 77.126.1.237 10:55, 1 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
מיותר לחלוטין וכל מטרתו אמירה פוליטית.(גילוי נאות: דוד צבי פנקס הוא אח של סבתי). שנילי - שיחה 20:09, 1 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
יהי זכרו של השר פנקס ברוך. בלי קשר, איזו אמירה פוליטית יש פה בכלל? זו ההיסטוריה. זה קטע מפתיע בהיסטוריה. 77.126.38.142 21:19, 1 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
אני מבין מה גורם לך לומר את זה: נתקלתי בנושא הזה לפני מספר שבועות באיזו קבוצה בפייסבוק שעוסקת בהיסטוריה. קראתי והחכמתי. אלא מה: זה שכתב טרח להדגיש ש"השמאל" השתיק את זה (=בן גוריון), אם כי קצת פיספס שהמתנקש היה מ"הימין" (לח"י).. אתה מבין כמה שזה מגוחך כשחלפו כל כך הרבה שנים וכל המעורבים הלכו מזמן לעולמם; אבל בשל צורת השיח הציבורי כאן - כל צד מייחס כוונות נסתרות לצד השני, שמבחינתו "הוא רק אמר ש..". אין לי פתרון לזה. ראוי לדעת כל מה שקרה - לטוב ולרע, וייחוס המשמעויות האקטואליות גורם נזק למטרה הראשונית שהיא לדעת. גרי רשף - שיחה
זה שכתב את קטע הידעת, בסך הכול סיכם את הערך בנושא. הוא לא הוסיף שום פרשנות משלו. אם לא בסדר לכתוב שבן גוריון השתיק את הנושא, אז יש לתקן, קודם כול, את הערך. אגב, יתכן שבערך יש להשתקה סימוכין... ואז אין מקום לתקן את הערך... 92.38.148.62 10:15, 2 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
אפשר להסיר את המשפט הזה מהקטע. לא זו הפואנטה שלו. 77.126.22.192 16:45, 2 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

הגיבור הנשכח של הציונות

ניסחתי מחדש 77.126.67.209 15:04, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

אלתר לוין בלבוש מזרחי
אלתר לוין בלבוש מזרחי

על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. ספק גם אם מדינת ישראל או שלטון המנדט הבריטי עשו איזו שהיא פעולה אחרת להנצחתו. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ, למרות שהיה משורר עברי מצליח, למרות שמותו משך תשומת לב רבה (לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933) ולמרות, שסביר מאוד, כי שלוין היה מרגל, שסייע מאוד לבריטים, במלחמת העולם הראשונה. מלבד העובדה, שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל חשוב, זה גם ההסבר הסביר לרדיפת הטורקים אחריו ואחרי מקורביו. הוא וחברו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות, מהסיבה הרשמית, שלוין היה אזרח מדינת אויב, שסירב לעזוב את הטריטוריה, וא-סכאכיני סייע בהסתרתו. הם הוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין, אך ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.

77.126.26.74 19:09, 29 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

מה יש לעולם הערב?

לוגו התוכנית "העולם הערב"
לוגו התוכנית "העולם הערב"

תוכנית ההומור והסאטירה "מה יש" הייתה אחת מתוכניות הרדיו הפופולריות בישראל של שנות ה-80. רעיונות לתוכנית טלוויזיה בהשראת "מה יש", ובכיכוב אנשי צוותה, נדחו בידי מפקד גלי צה"ל דאז, רון בן ישי. בתחילת תקופת שידור התוכנית היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה בודד, ומה שהוצג בו זכה לחשיפה רבה. בן ישי חשש, שעודף חשיפה תביא ביקורות, "שיקצצו את כנפי" תוכנית הרדיו. שלוש שנים אחרי עליית התוכנית על גלי האתר, החלו שידורי הניסיון של ערוץ 2. אלא שאלו נמשכו שבע שנים, והתוכנית "מה יש" חדלה מלהיות משודרת, לפני שקם ערוץ שני, בו היו תקוות לשלבה. אולם ארז טל, אברי גלעד ויאיר ניצני, מצוות "מה יש", החלו לככב בתוכנית טלוויזיה של הומור וסאטירה, "העולם הערב", בשידורי הניסיון הממושכים של הערוץ השני. התוכנית הייתה פופולרית מאוד. אך הצרה הייתה, ששידורי ניסיון קשה לממן – אין להם תקציבים מסודרים, ואסור לשדר בהם פרסומות. התוכנית מומנה מפרסומות סמויות, חלקן די מתוחכמות. למשל, התוכנית היה פרסמה חטיף, כביכול דמיוני, בשם "העולם הערב", כסוג של בדיחה. ביום שהתוכנית הפסיק לפרסמו, חברת "עלית" החלה לשווק חטיף בשם וגרפיקה זהים לו. בסופו של דבר, כשקם ערוץ 2, אף אחד משלושת זכייניו לא רצה לשלב את "העולם הערב" בלוח משדריו. זאת למרות שהרייטינג של התוכנית היה גבוה, ולמרות שארז טל עבד אצל אחד הזכיינים, כמרכיב לוח המשדרים.

77.126.82.38 21:38, 20 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

בעד. ערכתי קלות מבחינה לשונית. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 10:56, 21 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

שיפוץ מקיף ל"תבנית:הידעת? 24 בספטמבר - סדרה 1"; מיקוד בנושא בודד, והרחבתו

ברווזן
ברווזן

"מאובן חי" הוא אורגניזם, שכמעט ולא השתנה מאז תקופות גאולוגיות קודמות, שנמצא מיליוני שנים בסכנת הכחדה, ושכמעט כל אורגניזם דומה לו, כבר נכחד. על כן, למרות שיש פרטים חיים ממנו, קל בהרבה למצוא מאובנים שלו. הברווזן הוא מאובן חי, ומהרבה בחינות הוא עדיין מצוי בשלב המעבר האבולוציוני בין מחלקת הזוחלים למחלקת היונקים. למשל, לנקבת הברווזן אין פטמות הנקה במיקום מוגדר. החלב מטפטף מכלל עור הבטן שלה. הזואולוגים שגילו את הברווזן מצאו פוחלצים שלו, ולא פרטים חיים. הם דווחו בפקפוק על ממצאיהם, למרות שהם כן ציפו לגלות את "החוליה החסרה" בין הזוחלים ליונקים. מה שהפריע לאמינות התגלית היה צורת פני הברווזן. כשהברווזן מת, שפתיו המאורכות מתייבשות, מתקשות, ונעשות דומות למקור של ברווז. דהיינו, הפגר נראה כאילו הוא מכיל סממן ברור של מחלקת העופות. הזואולוגים בדקו את השערת המרמה, לפיה מכרו להם פוחלץ של בונה, שנתפר לו מקור של ברווז, וחיפשו תפרים בגוף הברווזן, בעזרת מספריים.

77.126.66.195 17:20, 19 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

האוקפי היה שמועה, שהתבררה כנכונה

אוקאפי בפלורידה
אוקאפי בפלורידה

בעבר שוער כי הג'ירף אינו יכול להשמיע שום קול. אולם מדענים גילו כי הג'ירפים מתקשרים בקולות תת-שמעיים ("אינפרה-סאונד"), המופקים בתדירות הנמוכה מ-20 הרץ. גם האוקאפי, חיה ממשפחת הג'ירפיים, מתקשר בקולות תת שמיעתיים. הוא דומה לג'ירף גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. כמו כן, האוקפי גר במעבה היער ולא בסוואנה. מסיבות אלו, הזואולוגים ותרבות המערב בכלל, לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.

77.126.33.225 16:32, 8 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

בעד. חמויישֶה - שיחה 09:32, 27 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
הקטע לא ממוקד בגילוי האוקאפי. מציע לשכתב מחדש ולהתבסס על פסקת ההיסטוריה של המין. הג'ירף צריך להיות מוזכר בקטע בדרך אגב ולא להפך. מנחם.אל - שיחה 09:46, 6 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
מטרת הקטע היא למשוך אנשים לקרוא את הערך אוקפי ואת הערכים האחרים שמוזכרים פה. המטרה אינה לסכם את הערך "אוקפי". השאלה היא אם חידוד ההתמקדות באוקפי תביא אנשים לקרוא יותר ערכים בסך הכול, או פחות ערכים בסך הכול. אם התמקדות כזו אכן תמשוך אנים ללחוץ על יותר קישוריות מהקע, היא ברוכה. 77.126.49.64 11:05, 6 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
קטע הידעת אמור להיות עם נושא ברור. מה הנושא כאן? גילוי האוקאפי או שהג'ירף והאוקאפי מתקשרים בקולות תת-שמיעתיים ויש להם התנהגות בריחה דומה? מנחם.אל - שיחה 11:53, 7 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
קונקרטית, איך אתה מציע לנסח את הקטע? 77.126.105.18 21:16, 7 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
אני חושב שיש לפרק את הקטע לשני קטעים. אחד יוקדש לג'ירף ולתדרי קול בתדירות הנמוכה ומשמעותה לשמיעה אנושית והשני יוקדש לגילוי האוקפי. גילגמש שיחה 21:50, 7 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

ניסיון שני:

אוקאפי בפלורידה
אוקאפי בפלורידה

האוקאפי ושאר בני משפחת הג'ירפיים מתקשרים בקולות בעלי בתדירות נמוכה, שהאדם לא שומע. האוקאפי דומה לשאר הג'ירפיים גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי גר במעבה היער, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. מסיבות אלו, את האוקפי, גם קשה מאוד לראות. לכן, הזואולוגים וכלל תרבות המערב לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עד לתגליתו, עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו חד הקרן.

77.126.9.135 12:50, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

גם הנסיון השני לא מוצא חן בעיני. הבעיה היא צירוף הדברים. מצד אחד השמעת הקול ומצד שני האוקאפי. לדעתי הקטע צריך לעסוק בדבר אחד בלבד. אם רוצים להפנות את תשומת הלב לאוקאפי לא צריך להזכיר את השמעת הקול לפי דעתי. גילגמש שיחה 13:35, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
אבל לא מצאו את האוקפי כי לא שמעו אותו ולא ראו אותו. אי אפשר לכתוב קטע אחד על זה שלא מצאו אותו כי לא שמעו אותו, וקטע שני על זה שלא מצאו אותו כי לא ראו אותו. 77.126.9.135 13:36, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
לא מצאו אותו בגלל היותו יצור זהיר וחמקני עם חושים מעולים ובשל בית הגידול הסבוך והנידח שלו שנמצא בלב אפריקה. אין שום קשר לרפרטואר הקולות שלו. מנחם.אל - שיחה 13:44, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
נו, באמת. אתה יכול להביא לי מקור לזה שאם האוקפי היה נוער בקולי קולות, כמו חמור, עדיין לא היו מוצאים אותו? יש לך דוגמה לחיה שלא מצאו אותה במשך אלפי שנים למרות שהיא צרחה בקולי קולות? 77.126.9.135 13:47, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
הילידים האפריקנים שחיו באזור ידעו על קיומו במשך אלפי שנים; האירופאים לא הכירו אותו מהסיבות שצייתני. כמעט כל היונקים שהתגלו בשלהי המאה ה-21, חיו באזורים נידחים והתגלו רק לאחר שמשלחות מחקר הגיעו לשם. מנחם.אל - שיחה 13:59, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
לפי מה שכתוב בערך, האוקפי התגלה בתחילת המאה העשרים. לא בשלהי המאה העשרים ואחת. בערך כתוב גם שהילידים הכירו את האוקפי כי הוא נלכד להם במלכודות. לא בגלל שהם ראו אותו מתרוצץ בחופשיות. גם לא בגלל שהם שמעו אותו. 77.126.9.135 14:11, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
טוב. בינתיים תמצתתי את עניין הקול לחצי משפט. 77.126.9.135 14:22, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
לא יודע. הקטע עדיין לא מוצא חן בעיני. אין פאנץ'. גילגמש שיחה 18:39, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
איך בדיוק אין פאנץ' בזה, שיצור יבשתי בגודל סוס, לא היה מוכר למדע עד 1900 ומשהו? 77.126.9.135 21:15, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
כמו שכתבתי כבר מההתחלה זה בדיוק הבעיה: הקטע בגרסאות הנוכחיות לא מדגיש את הגילוי וזקוק לשכתוב מסיבי (אנסה מחר להציג כאן טיוטה). מנחם.אל - שיחה 22:28, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

"כתיב וקרי" בפרסית אמצעית

המילה "פארס" בכתב פהלווי
המילה "פארס" בכתב פהלווי

פהלווי היא מערכת כתב שהשתמשה באותיות האלפבית הסורי, והתאימה אותן לכתיבת מילים בפרסית אמצעית. בפהלווי מודגמת לעיתים תופעה לשונית מעניינת, הנקראת הטרוגרמה (אנ'): מילים מסוימות נכתבו כפי שהיו צריכות להיכתב אילו היו מילים בשפה הארמית-סורית, אך נקראו ובוטאו כמילים המתאימות להן בפרסית. לדוגמה, המילה שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים, אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית). גם בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, נתקלים לעיתים בתופעה זו. לדוגמה, ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est.

מקור: הערך על הטרוגראם בוויקי האנגלית (אנ'), וקטע מ"הכה את המומחה". אביתר ג'שיחה18:39, 24 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

יש לקטע פוטנציאל. אני מהרהר בשאלה אם צריך לעבד אותו עוד קצת או להניח לו כפי שהוא. 77.126.38.71 22:46, 26 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא בטוח שכדאי להזכיר מפורשות את המילה "הטרוגרמה", כי אין למושג זה ערך בעברית, והערך האנגלי שלו מסומן כערך פגום. 77.126.6.252 07:42, 27 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

אני מציע להגיע לפואנטה הקיצונית בסוף:

המילה "פארס" בכתב פהלווי
המילה "פארס" בכתב פהלווי

בצרפתית, מקובל לכנות מכנסיים קצרים בכינוי המושאל מאנגלית, "shorts" (מבוטא: *שורטס). מקובל גם לאיית מילה זו, בצרפתית, בדיוק באותו אופן בו מאייתים אותה באנגלית, למרות שצירוף האותיות sh לא מקודד בצרפתית לשום הגה בכלל. אילו מילה זו הייתה מאוייתת לפי כללי האיות הצרפתיים, היא הייתה מאוייתת *chortse. באותו אופן, המילה האנגלית לבית קפה, "קפה", מאוייתת באנגלית "Café", כי היא הושאלה מהצרפתית עם האיות שלה. אילו היא תקרא לפי חוקי האיות האנגליים, היא תבוטא "קייף". יש גם דוגמאות קיצוניות יותר להשאלת כתיב. בשפות המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. ויש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).

77.126.6.252 07:48, 27 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

קטע טוב. אבל הדוגמה הראשונה לא ברורה לי. א’ בעברית מודרנית משמשת במקרים רבים להצגת מקום הטעם. כמוכן במקרים הזה היא עוזרת לבדל את המילה מהמילה פרק. Tzafrir - שיחה 13:53, 27 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
צודק. החלפתי את הדוגמה הראשונה באחרת. 77.126.26.185 12:19, 28 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
יש הרבה דוגמאות יפות ביידיש שאפשר להשתמש בהן, נגיד המילה תכלית שנכתבת כמו בעברית אך מבוטאת תכלס, או בעל הבית שמבוטא בלבוס ובין הכלאיים המעניין גם הוא, בלבוסטה, "בעל-הביתית". אוֺדוֺ - שיחה 17:08, 28 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
״תכלית״ מבוטא ״תכלס״ כי זו ההגייה האשכנזית של העברית. בהגייה אשכנזית, ת״ו לא דגושה מבוטאת כמו סמ״ך. 77.124.54.235 19:17, 28 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אגב, גם באנגלית ובצרפתית יש עוד מיליון דוגמאות. (כמעט כל מילה צרפתית, שמכילה w היא דוגמה כזו. אם תופעת השאלת האיות לא הייתה קיימת, הצרפתית לא הייתה מכילה אות זו בכלל. במקומה היו כותבים צירופי אותיות תנועה בשביל מילים, שהושאלו מאנגלית, ו-v בשביל מילים שהושאלו מגרמנית.) גם כל מילה אנגלית, שמכילה sch היא דוגמה לזה. לא צריך לתת מיליון דוגמאות. צריך לתת מעט, שמחזיק הרבה. 77.124.54.235 19:27, 28 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

תמצות:

המילה "פארס" בכתב פהלווי
המילה "פארס" בכתב פהלווי

המילה האנגלית לבית קפה, "קפה", מאויתת באנגלית "Café" או "Cafe". זאת למרות שהסימן é לא מקודד באנגלית לשום הגה, ולמרות שלפי חוקי האיות האנגליים, את צירוף האותיות Cafe, אמורים להגות, "קייף". מילה זו הושאלה לאנגלית מהצרפתית עם האיות שלה. באותו אופן, בשפות רבות, המשתמשות במערכת האלפבית הלטיני, הכתיב של חלק מראשי התיבות הושאל עם האלפבית עצמו. למשל ראשי התיבות .e.g מבוטאים באנגלית כ-"for example", אך נכתבים כאילו היו ראשי התיבות של הצירוף הלטיניexempli gratia; וראשי התיבות .i.e מבוטאים כ-"that is", אך נכתבים כראשי התיבות של הצירוף id est. יש אפילו דוגמאות קיצוניות יותר. פרסית אמצעית נכתבה באותיות האלפבית הסורי (דוגמת כתב בתמונה), והשאילה מהארמית-סורית צורות כתיב למילים, שכבר היו בה, בקרי אחר לחלוטין. כך המילה הפרסית, שמשמעותה היא "שֵׁם", נכתבה באותיות הסוריות שִׁין וּמִים (בדומה לאיות העברי), אך נקראה ובוטאה כ-nām (כמו name, באנגלית).

77.126.67.209 12:01, 24 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

קיסר ארצות הברית ומגן מקסיקו

ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו
ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו

בשנת 1859, יהודי תושב סן פרנסיסקו בשם ג'ושוע נורטון הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית" (בהמשך הוסיף גם את התואר "מגן מקסיקו"). למרות שאף גוף רשמי לא ייחס חשיבות להצהרותיו, נורטון פרסם מספר "צווים קיסריים" בהם קרא לפרק את הקונגרס, את שתי המפלגות הגדולות (הדמוקרטית והרפובליקנית), ואף דרש להוציא את הכינוי "פריסקו", קיצור של סן פרנסיסקו, מהחוק. נורטון האקצנטרי התפרסם במהרה בעקבות הכרזותיו ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר. הוא היה סורק את העיר מדי יום לבוש במדיו במטרה לבחון את התשתיות והשיטור המקומי, ולעיתים נתן נאומים פילוסופיים לעוברים ולשבים. הוא כלכל את עצמו באמצעות "דולרים קיסריים" שהיה מדפיס וחותם עליהם בכתב יד, ובהם היה משלם במסעדות שהסכימו לקבלם (ולמעשה לשרתו ללא תמורה) או שהיה מוכר אותם תמורת דולרים אמיתיים לתיירים. בעוד פועלו נזכר בעיקר בחיוך מזלזל, הוא גם היה פעיל חברתית וניסה להתערב ואף למנוע פרעות כנגד מהגרי עבודה מסין, שהתחוללו בעיר באותה תקופה.

מקורות יש בערך העברי והאנגלי אודותיו. יתכן שיש צורך לחדד את הניסוח. אוֺדוֺ - שיחה 23:34, 19 במאי 2020 (IDT)[תגובה]

נחמד. צריך טיפה שיפורים. אגב, מה זה "מדי קיסר"? ולמה שלקצינים יהיו "מדי קיסר"? 77.124.30.213 07:18, 20 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
אלו מדים שהומצאו עבורו, בהתחלה אלו היו מדי קצין רשמיים (דומה למדי אא' שלנו) שהותאמו קלות. אחר כך זה היה מדים שנתפרו לו אישית. הוספתי הסבר ושיניתי עוד כמה נקודות. אוֺדוֺ - שיחה 10:40, 20 במאי 2020 (IDT)[תגובה]
אני עדיין לא מבין את המשפט "ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר". חמויישֶה - שיחה 12:11, 7 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני צריך ביקורת קצת יותר תיאורית, כי אני לא מבין מה מבלבל בנוסח. לכתוב מדים רשמיים? מדים יחודיים? אוֺדוֺ - שיחה 22:45, 7 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אולי זה אני, אבל אני באמת לא מבין מה קרה. בדיוק כשהוא קיבל מדים מקצינים התקבלו מדים חדשים ממועצת העיר? יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:24, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
התבלו, לא התקבלו. מלשון בלאי. אוֺדוֺ - שיחה 18:09, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
נחמד מאוד. אפשר לשנות המשפט על המדים פשוט ל״ואף קיבל מדי קצין רשמיים שהותאמו עבורו מידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, אותם לבש כ"מדי קיסר"״. תומר - שיחה 10:26, 6 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
כאילו, להוריד את החלק על המדים שקיבל ממועצת העיר? אוֹדוֹ - שיחה 20:43, 2 במאי 2021 (IDT)[תגובה]

הוספה (רעיונות כלליים / לא מגובשים)

הסיפור האבסורדי של תה ויסוצקי, מכון התקנים, והכלכלה של טרוצקי

לפי אתר מידה https://mida.org.il/2015/12/30/41038 ולפי ציטוטים שלו בעוד כלי תקשורתי, אחת הסיבות לזה שתה ויסוציקי היה כל כך נפוץ בישראל, במשך עשורים ארוכים, הייתה ששתדלניו שכנעו את מכון התקנים להוציא את המתחרים מחוץ לתקן (תקן מחוייב בחוק) מסיבות לא רלוונטיות (סיכה בתיון) אומרים ישנה - שיחה 13:32, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מיסוי ההימורים בארץ מלא הפתעות

עד שנה מסוימת, מי שהרוויח פרסים גדולים בהגרלות פייס, לא היה צריך לשלם מסים. אבל מזה עשורים אחדים, הזוכים בפייס כן משלמים מס הכנסה. אם כי מפעל הפייס עצמו, לא משלם שום מס למדינה. כמו כן, למרות שמפעל הפייס שייך למדינה הוא לא מקבל מהממשלה שום הוראות. ראש מפעל הפייס מחליט לבד איך הוא ישקיע כסף בציבור.

בישראל, מותר להמר רק במסגרת מפעל הפייס, או כמעט ורק. אבל ישראלי שחוזר מחוץ לארץ עם סכום נאה, שהרוויח שם בהימורים, משלם על הסכום 25% מס. ישראלי שמפסיד כסף בהימורים בחו"ל, לא מקבל שום דבר מהמדינה. אבל... מהמר מקצועי, שהוא תושב ישראל, אך "עובד" בקביעות בהימורים בחוץ לארץ (ואז צריך גם לנמק הייטב למה הוא תושב הארץ ולא רק מגיע לחופשות בישראל) צריך לשלם מס הכנסה לפי גובה הכנסתו. אלא שיש עוד גורם, שלא הבנתי אותו, שנותן לו עוד הנחה גדולה.

בקיצור, אדון רפי אמית (אין כאן שגיאת כתיב) נמצא רק חודש בשנה בישראל, אך נחשב אזרח ישראלי, כי חשבון הבנק שלו רק פה, מרוויח עשרים מיליון שקל לשנה בפוקר, אבל במקום לשלם מס הכנסה של 10 מיליון שקל לשנה, הוא משלם מס הכנסה של פחות משליש מיליון שקל לשנה.

האם מישהו יכול לסדר מכל זה קטע "הידעת?"?

מקור:

https://finance.walla.co.il/item/2977761

הבוזוקי לא ממש כלי נגינה מסורתי

הקטע הבא גם דורש בדיקה של מישהו שמבין את התחום, וגם דורש עוד משהו, שיהפוך אותו לסנסציוני יותר. תודה.

בוזוקי מודרני
בוזוקי מודרני

מקובל לחשוב, שהבוזוקי, המלווה זמרים ישראליים ויוונים, הוא כלי נגינה עממי מסורתי. אולם הדבר אינו מדויק. הבוזוקי בן ימינו בעל מבנה, המשלב תכונות של הבוזוקי המסורתי ושל הגיטרה. לכן, על הבוזוקי בן ימינו אפשר, למשל, לפרוט אקורדים. גם קל יותר לנגני גיטרה להסתגל לנגינה על הבוזוקי המודרני. כל זאת תוך שמירה על תכונות של הבוזוקי המסורתי, שאין בגיטרה המסורתית. הבוזוקי המודרני הפך לפופולרי בעקבות סרטי קולנוע מאמצע המאה ה-20, כמו זורבה היווני. כלי מיתר אחר, שמאפשר ליהנות גם מהיתרונות של הגיטרה המסורתית וגם מאלו של הבוזוקי המסורתי הוא הגיטרה החשמלית. זאת כשמשתמשים בסגנון הנגינה, המכונה גיטרה מזרחית.

אומרים ישנה - שיחה 10:35, 29 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

קטע ממדור "הידעת" של פורטל תוניסיה, שאם נוסיף לו משפט יתאים לאוסף הכללי, אבל טרם מצאתי סימוכין למשפט זה

הקטע מפורטל תוניסיה:

אף על פי שבמבט לוויני נראה האזור של דרום תוניסיה כמדבר אופייני לצפון הסהרה, למעשה חלק גדול מדרום מערב המדינה הוא אגם מלח עצום ממדים, בשם שֹׁט אל-ג'ריד(אנ') (בערבית: شط الجريد). אגם המלח רדוד מאוד וצבעו לבן-חום בהיר. האגם אינו מאפשר תנאי קיום ליצורים חיים או לצמחים, מה שיוצר שטח רחב ידיים בו אין דבר מלבד מי המלח והחול. בחורף האגם מתמלא מעט, ואולם בקיץ חלקים גדולים שלו מתייבשים וחושפים אדמה לבנה ומישורית. משום שהאזור חם מאוד ויבש מאוד, הכניסה לבני אדם אסורה פרט לסיורים מבוקרים ומודרכים. עובדה זו מעניקה לתחום האגם שקט יחסי ואי-התערבות אנושית בטבע. הנוף הייחודי של שט אל-ג'ריד התאים גם ליוצרי סרט הפולחן מלחמת הכוכבים, והם הקימו בו את סט הצילומים של כוכב הלכת הבדיוני "טטואין".

התוספת שדרושים לה מקורות:

אגם המלח נוצר לפני 6000 שנה, בהתייבשות אגם גדול בהרבה ומלא חיים, בעת שכל אזור הסהרה הפך מאזור כרי דשא ואגמים למדבר גדול מאוד ויבש מאוד.

אני יודע, שמשפט כזה נכון לגבי אגם צ'אד. אני מנחש שהוא נכון גם לגבי האגם הזה, אגם שאט אל ג'ריד. אבל ניחוש שלי, זה ממש לא מספיק. מי מצליח למצוא לזה סימוכין? 84.94.43.230 13:07, 9 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

זהו קטע שאני כתבתי, אולם גם אני לא מצאתי מקור למשפט. לדעתי מתאים גם בלעדיו. בכל אופן, כדאי ליצור את הערך שֹׁט אל-ג'ריד. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 17:11, 9 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

על שפות מעניינות

לדוגמה מלטזית, שמשלבת ערבית ואיטלקית shoshie8שיחה • כ"ה באדר ה'תשפ"א • 16:30, 9 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

וואלה, נתת לי פה רעיון. מלטזית היא באמת נושא מעניין לקטע הידעת. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 12:34, 8 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

היה בטעות בדף השיחה

מלחמת האזרחים האמריקנית היא המלחמה הראשונה שעליה ניתן לומר בוודאות כי נהרגו בה יותר בני-אדם מידיהם של בני-אדם אחרים, מאשר מזיהומים. זה לא נכון. לפי הספר "פרקים בתולדות הרפואה הצבאית" מאת ערן דולב, עמוד 83 כתוב במפורש " הנשק הקטלני ביותר במלחמת האזרחים היה המחלה". 20:03, 11 בנובמבר 2019 (IST)

אני מניח שכוונתו - יותר מרובים, יותר מתותחים, יותר מפצצות, אבל לא בהכרח יותר מכולם יחד. חמויישֶה - שיחה 09:49, 10 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
לא הבנתי את ההבחנה בין מוות מזיהום למוות מידי האויב, כי הרבה פעמים, האויב גורם לזיהום. בואו ונבחן שלשושה חיילים, שמתו מפצע מזוהם ברגל, שנגרם בעת קרב. אחד שבר שבר פתוח ברגל, בעת הסתערות על האויב. השני בעת בריחה מהאויב. השלישי מכדור האויב. לדעתי, למרות ששלושתם מתו מזיהום, שניים מהם מתו מידי האויב ומזיהום בו זמנית. 77.126.49.230 11:51, 13 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

אי סדרים במועצות מקומיות

כאשר מועצה מקומית אינה מתפקדת כראוי, שר הפנים אמור למנות תחתיה ועדה קרואה. כאשר יוסף בורג היה שר הפנים, הוא מינה לעיירה, ירוחם, ועדה קרואה בראשות ירח גלטר. גלטר נדרש לדאוג לדברים בסיסיים ביותר, למשל להפסקת כניסת רכב קרבי משוריין של צה"ל לעיירה, כי המזקו"ם של רכב זה פורר את הכבישים והמדרכות בה. גלטר דרש מהממשלה לשפץ ולהחזיר לפעולה את כביש הנפט, שאפשר לתושבי ירוחם להגיע בקלות לעבודתם בנאות חובב, ואפשר למורים בחצי משרה מדימונה, להגיע בקלות לירוחם והשלים בה את משרתם. גלטר חנך פארקים, שלח עובדי עירייה להשתלמויות וגם נתן מלגות לסטודנטים מירוחם, ללימודים אקדמיים מחוץ לעיירה. גלטר מינה מבקר למועצה, עוד לפני שהיה חוק שדרש זאת, והמבקר גילה אי סדרים במועצה הדתית. גלטר עיכב את כל התשלומים למועצה, בדרישה שיתקנו את דרכיהם. אלא שצעד זה לא צלח. עובדי המועצה הדתית חדלו לעבוד, ותושבי ירוחם נאלצו לחפור את קברי יקיריהם בעצמם. 77.126.78.154 21:18, 16 במאי 2020 (IDT)[תגובה]

רעיון

אפשר לקחת מכאן. כמובן ללא העתקה ישירה. Valleyofdawn - שיחה 12:33, 8 בדצמבר 2011 (IST)=[תגובה]

מלחמת אחים שכירי חרב

בתקופת המאה ה-18, גרמניה המודרנית הייתה מחולקת לעשרות מדינות קטנות אשר החזיקו צבאות קטנים ומקצועיים. הנסיכים ששלטו במדינות אלו היו מוכנים לרוב להשכיר את צבאותיהם למעצמות זרות. כאשר פרצה מלחמה, מדינות גרמניה יכלו לשלוח אספקה מיידית של חיילים מאומנים שהיו מוכנים להיכנס לקרב בכל רגע נתון. בין 1706 ל-1707, 10,000 הסים שרתו בצבאו של אויגן, נסיך סבויה. בשנת 1714 6,000 הסים לחמו במסגרת הצבא השוודי במלחמת הצפון הגדולה. בשנת 1715 נשכרו 12,000 הסים בידי ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה, כדי להילחם ביעקוביטים. בשנת 1744, במסגרת מלחמת הירושה האוסטרית, 6,000 הסים נלחמו במסגרת הצבא הבריטי בפלנדריה, בעוד 6,000 נוספים לחמו במסגרת הצבא הבווארי.

המדינה שסיפקה את המספר הגדול ביותר של שכירי חרב הייתה רוזנות הסן-קאסל. קרל, רוזן הסן-קאסל, היה הראשון שעשה זאת, ויורשיו המשיכו לעשות כמוהו וכך גם שליטים נוספים. ההיסטוריון צ'ארלס אינגראו (Ingrao) טוען בספרו "The Hessian Mercenary State" שבסופו של דבר הפכה הסן-קאסל ל"מדינת שכירי חרב". רוזני הסן-קאסל השכירו את חייליהם לכל דורש במטרה להשתמש בכסף כדי לחזק את שלטונם, וזאת מבלי להכריז מלחמה מעולם על מי מהצדדים. כך נוצר מצב אירוני שבמלחמת הירושה האוסטרית לחמו הסים משני צדי המתרס, הן בצבא הבריטי והן בצבא הבווארי.

מתוך הערך הסן (חיילים). אברהם צבאן 13:36, 28 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

ספייה (צבע)

הצבע ספיה שמוסף באופן מלאכותי לתמונות כדי שיראו ישנות מבוסס על נוזל חום שמופק מדיונון. המילה ספיה היא ביוונית דיונון וכל המשפחה הטקסונומית נקראת כך בעקבות המילה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 01:23, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

תרמית טום מור

מתיחת 1 באפריל, על חוק מגוחך שאף אחד מהמחוקקים לא טרח לקרוא. לאחר שייכתב הערך החונק מבוסטון (אנ') ויגדל הערך טום מור. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:26, 22 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

מי זה הקיפוד?

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

הפגנות מגוכחות

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו.

77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף).

במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל.

מקור:

http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]
מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]


אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי

  • גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
  • קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.
לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)[תגובה]

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחישיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחישיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]


אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)[תגובה]
הארי טרומן גם הוא נכנס לקטגוריה הזו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו17:16, 15 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]

מצודת דואומון

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחישיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
אפשר למחוק את ההצעה הזו כי כבר יש קטע כזה כתוב. הוא מחכה להחלה של כל הקישורים שבו. 77.125.2.162 13:42, 14 בספטמבר 2018 (IDT)[תגובה]

היאבקות בתמנונים

משעשע, מנפלאות הטבע האנושי. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)[תגובה]

גחליליות והשמש

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]

Lsjbot

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]

זה לא הרבה פחות מדוברי העברית. אני לא רואה כאן מקום לקטע שלא בפורטל ויקיפדי פנימי. Tzafrir - שיחה 15:24, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]

תמונת החור השחור

התמונה של החור השחור במרכז M87 יכולה להדגים כמה עקרונות לא טריוויאליים של הפיזיקה המודרנית. מי רוצה להרים את הכפפה? Tzafrir - שיחה 15:33, 21 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

תן כמה דוגמאות לעקרונות כאלו, בבקשה. 91.199.94.96 12:24, 16 בינואר 2020 (IST)[תגובה]
ראשית כל, התמונה היא כמובן לא של החור השחור עצמו אלא של דיסקת הספיחה שמסביבו. החור השחור נמצא בתוך החור שבטבעת. החומר שבדיסקה מסתובב סביב החור השחור במהירות גבוהה מאוד, שקרובות למהירות האור ולכן מורגשים בהם השפעות תורת היחסות הפרטית. לדוגמה, הצד הקדמי (התחתון) של הטבעת נראה בהיר יותר מהצד אחורי (העליון) מכיוון שכשהחומר בתנועה בכיוון אלינו [אני לא מבין בדיוק את התופעה כאן]. Tzafrir - שיחה 22:34, 16 בינואר 2020 (IST)[תגובה]

רעיון להידעת אבל לא בטוח

בתאריך ה- 7 ליוני 2020, כשבכל העולם נגיף הקורונה גבה עשרות חיים ביממה ומדינות שלמות נכנסות לעוצר מוחלט - משרד הבריאות של ניו זילנד הכריז על החלמתה של החולה האחרונה במדינה. כעת, ממשלת ניו זילנד, ובראשה ג'סינדה ארדרן, מודיעה לעולם בשמחה על חזרה מלאה של המדינה לתפעול מלא (מלבד מעברי גבול). ראש ממשלת ניו זילנד התראיינה בכלי התקשורת על הירידה לאפס חולים, והשיבה בהקשר זה כי: "רקדתי ריקוד קטן".
זה מתאים להיות הידעת? Yiftaa - שיחה 13:11, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

לדעתי לא. קודם כול צריך לנסח את זה אחרת, והציטוט לא מתאים. ניו זילנד היא מדינה עם צפיפות אוכלוסין מאוד נמוכה, וזו אחת הסיבות להתפשטות האיטית של הקורונה שם. תומר - שיחה 15:30, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אנחנו עוד לא יודעים איך ייגמר שם. אולי הקורונה תחזור לניו זילנד? חוץ מזה, מתוך 200 מדינות, מישהי צריכה להיות המחלימה הראשונה, וזה קל למדינה על אי בודד. 104.254.90.122 07:27, 9 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בכלל לא מתאים. זה חדשות. וגם כחדשות לא החזיק מעמד הרבה, כי לא הרבה זמן אחרי ה"ריקוד הקטן" חזרו מקרים נוספים. חמויישֶה - שיחה 16:15, 20 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]

חומטים

במאמר המתורגם הזה, שאין לי גישה אליו כי אני לא מנוי, מסבירים איך קרה שהחומט "איבד" את רגליו, ואיך חלק ממיני החומטים "קיבלו" חזרה רגליים. מין צחוק הגורל של האבולוציה. אם למישהו יש גישה למאמר המתורגם או המקורי, אשמח אם ייכתוב קטע "הידעת?" בנושא. אביתר ג'שיחה17:59, 23 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

הסרה ושכתוב קטעים קיימים

תבנית:הידעת? 427 - הקטע מאוד לא נכון

על פי הקטע, כל יצור חי, שיש לו אנזים טלומרז, תיאורתית, לא מזדקן. הצרה היא, שגם תיאורתית, זה לא נכון. מחסור בטלומרז, שהוא מחסור משותף לחלק גדול מאוד מתאי היצורים הרב תאיים, בהחלט תורם להזדקנות. אבל המחסור הזה הוא רק אחת מסיבות רבות להזדקנות. ממש ממש לא הסיבה היחידה. לכן הקטע ראוי למחיקה. צר לי. 84.94.43.230 19:29, 18 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 6 ביולי - סדרה 2

הסמלים הביולוגיים המקובלים לזכר ונקבה מקורם בסמליהם של האלים הרומיים מארס וונוס. סמלו של מארס, אל המלחמה, מייצג מגן וחנית, ואילו סמלה של ונוס, אלת היופי, מייצג מראה. בהתאם לכך באסטרונומיה ובאסטרולוגיה הסמלים מייצגים את כוכבי הלכת מאדים (מארס) ונגה (ונוס), ואילו בתורת האלכימיה הם מייצגים את היסודות ברזל, ששימש ליצור כלי נשק, ונחושת, ממנה נהגו לייצר מראות.

לכאורה הקטע שגוי, כפי שניתן לראות למשל באנגלית, בערך en:Planet symbols (תרגמתי):

"סמל ונוס (♀) מורכב ממעגל שתחתיו צלב קטן. מקורו באות היוונית פי (Φ), משם הכוכב ביוונית עתיקה – פוספורוס (Φωσφόρος). הוא אומץ בשלהי העת העתיקה כסמל כוכב נוגה באטרולוגיה,[דרוש מקור] ומכך נבע השימוש בו כסמל הנחושת באלכימיה."

[על מאדים:] "מקור הסמל באות תטא (ϴ), כשם הכוכב ביוונית עתיקה – ת'ורוס (Θούρος).[13] הוא אומץ בשלהי העת העתיקה כסמל הכוכב מאדים באסטרולוגיה,[דרוש מקור] ומכך נובע השימוש בו כסמל הברזל באלכימיה. לדעת סקאליגר, בן תקופת הרנסאנס, הסמל מייצג חנית ומגן,[12] כאשר בימי הביניים החנית צוירה על־פני המגן. לדעתו צורה זו מבוססת על יצוג עתיק של הכוכב באמצעות חנית (בפלניספרה של ביאנקיני).[4] השערה זו הוכחשה, בין היתר בידי סומז, שניתוחו נתמך גם בידי חוקרים מודרניים.[12] במקבץ האסטרולוגיה מאת יוהאנס קמטירוס, בן מהמאה ה־12, מיוצג מאדים כמגן אותו חוצה חנית.[20]"

תיוג המשתתפים בדיון המקורי: Valleyofdawn, Tomer T, צנטוריון ו־Atbannett

בברכה, ידידיה צבאןשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשפ"א • 17:17, 5 ביולי 2021 (IDT)[תגובה]

שיפור לתבנית:הידעת? 17 ביוני 2021

המלך הוקון השביעי רק חנך את הכביש ב-1936, לא הורה על הקמתו (היה צ"ל סלילתו...) מציע לשנות את המשפט המאזכר את המלך: על הכביש, שנחנך ב-1936 בנוכחות המלך הוקון השביעי... Le Comte - שיחה 22:08, 17 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

חמויישה?

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 ביוני 2021

חבר הכנסת שמואל רכטמן לא התפטר מהכנסת עם הרשעתו, ואף יצא להצבעות בכנסת מהכלא,בהסעה על חשבון המדינה. זאת כנראה העובדה ששווה הידעת, ולא העובדה שבהודו זה קורה גם היום (אם כי אפשר להזכיר אותה). מציע להוסיף משפט ברוח המשפט הראשון בפסקה הזאת באמצע הטקסט, במקום הטענה שהוא התפטר. Le Comte - שיחה 01:05, 13 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

מסכים שמתבקש לתקן. חמויישֶה - שיחה 13:30, 13 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
מציע את הנוסח הבא:

בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת וקיבל הסעות מטעם המדינה מהכלא להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

עם כמה שינויי ניסוח:
בפרלמנט ההודי כיהנו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות. בישראל, שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. לאחר שנכלא עוד נדון הערעור שהגיש על הרשעתו בפני בית המשפט העליון. בזמן הזה הוא עדיין היה חבר הכנסת והוסע מהכלא, על חשבון המדינה, להצבעות בכנסת. לאחר שנדחה ערעורו הוא נענה לדרישתם של חברי סיעתו והתפטר מהכנסת.

Le Comte - שיחה 22:02, 17 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

שיפור/הסרה לתבנית:הידעת? 13 במאי 2021

ההסבר לפיו מטאוריטים זעירים "כמעט שלא מתחממים בגלל שטח הפנים הקטן שלהם" נשמע לא סביר. ככל שנפחו של גוף קטן יותר, כך עולה שטח הפנים שלו. על כן יש לחשוד באחת משתיים: (1)מטאוריטים זעירים לא מהווים את רוב החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה. (2)ישנה סיבה אחרת לכך שמטאוריטים זעירים מהווים את מרבית החומר המגיע מחוץ לאטמוספירה (אולי פשוט יש יותר מהם, כמותית?) בכל מקרה, לדעתי ראוי להשהות את ערך "הידעת?" הנ"ל עד לתיקון. כמובן, אם אני שוגה - אשמח להסבר.

Orcohensa - שיחה 10:28, 13 במאי 2021 (IDT)[תגובה]


בקשה לשיפור ניסוח לתבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 1 / תבנית:הידעת? 15 בינואר 2013

אסמן את התוספות המבוקשות בין סוגריים משולשים, ואת המחיקות המבוקשות בפונט מחוק

הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני" והכתובת מחניים על בית אוסישקין, בית מחניים "השלישי"
הכתובת MAHANAIM על בית מחניים "השני" והכתובת מחניים על בית אוסישקין, בית מחניים "השלישי"

בירושלים עומדים שלושה מבנים שנקראים בית מחניים<, וחוץ משמם, יש עוד קשר ביניהם>. <הראשון נקרא גם> בית נבון ביי <, ו> הוא אחד הבניינים הראשונים <שנבנו> מחוץ לחומות. הבית נבנה ברחוב הנביאים בשנת 1869 כבית מגורים עבור מוסד מיסיונרי, ונקרא בהתחלה בית מחניים על פי בראשית, ל"ב, ג': "ויאמר יעקב... ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". ב-1873 עבר הבית לידי בנקאי שווייצרי בשם יוהאנס פרוטיגר. ב-1885 מכר פרוטיגר את הבית ליוסף נבון ביי, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים. פרוטיגר בנה באותו רחוב בית מפואר יותר, וקרא גם לו בית מחניים. חלפו ימים ובבית השני התגורר בשכירות מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 דרש הנציב העליון הרברט פלומר לפנות את הבית <, משום> לאחר שמשכנו במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. אוסישקין עבר לשכונת רחביה וקרא לביתו החדש גם כן בשם "בית מחניים".

77.126.47.139 09:39, 7 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

תבנית:הידעת? 14 בפברואר - סדרה 2 צריכה פירוט נוסף, כי לא מופיעים בה הפרטים הפיקנטיים

הנוסח כיום:

סמל צה"ל
סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ: במקרה של אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", ובמקרה של מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה.

אני מציע:

סמל צה"ל
סמל צה"ל

בראשית ימי מדינת ישראל, נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ. אברי אלעד, שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה "העסק הביש", גויס בזכות העובדה שהודח שוב ושוב מיחידות עילית בצה"ל, בשל גנבות, הברחות, מכירה בשוק השחור והוראת צניחה, למרות שמעולם לא צנח בעצמו. מרדכי קידר, אשר הורשע בשוד וברצח של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה, גויס בזכות העובדה, שהיה חשוד בשוד בנק בעפולה ורצח בחדרה.

77.126.39.133 00:06, 4 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

תבנית:הידעת? 3 בדצמבר - סדרה 2 צריכה להתמקד יותר בפרטים חשובים, ופחות בטפל

הנוסח כיום:

חזירה וחזירון
חזירה וחזירון

ארצות הברית ובריטניה כמעט שיצאו למלחמה בשנת 1859 על השליטה באיי סן חואן הסמוכים לאי ונקובר שבמערב קנדה (שהייתה אז טריטוריה של הכתר הבריטי, סמוך לגבול הימי המפריד בינה לבין ארצות הברית). תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שגורם ההסלמה היה חזיר רעב. החזיר, שהיה שייך לאזרח אירי, אכל פקעות בגן הירק של חוואי אמריקני, והחוואי ירה בו למוות. השלטונות הבריטיים רצו לאסור את החוואי, ובתגובה הזעיקו החוואים את הצבא האמריקני לעזרה.

אני מציע:

חזירה וחזירון
חזירה וחזירון

אחד המקומות הבודדים, שבהם מתירה ארצות הברית לעובדיה להניף דגל זר בתחומה, הוא פארק באיי סן חואן. שומרי הפארק מניפים שם כל בוקר את דגל בריטניה, מעל שחזור מחנה צבאי של אלפי חיילים מצבא בריטניה, שהתקבצו שם בשנת 1859, כשקנדה עדיין הייתה חלק מהאימפריה הבריטית. הם התקבצו שם מול צבא ארצות הברית, בעקבות תקרית גבול, שכמעט התפתחה למלחמה. בתקרית זו נורה למוות תושב ארצות הברית, שפלש לחווה של תושב קנדה, וחמס את רכושו. תקרית זו ידועה בשם מלחמת החזיר, משום שהפולש היה חזיר מחווה של איכר אמריקני. הרכוש החמוס היה תפוחי אדמה.

77.126.125.207 12:48, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

הפתיחה טובה, אבל אני ממש מתנגד לסיום. אני לא אוהב להטעות את הקוראים. חמויישֶה - שיחה 12:38, 10 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
מה בדיוק מטעה? 77.126.6.26 11:29, 29 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

תיקון או הסרת תבנית:הידעת? 042

הקטע מספר על הליך ההדחה של הנשיא ג'ונסון שבזמנו היה היחיד שעבר הליך הדחה מלבד קלינטון. בניגוד לקלינטון שעבר הליך הדחה בגלל שערוריית פרשיית מוניקה לוינסקי, הליך ההדחה של ג'ונסון היה בעיקרו פוליטי. היום כבר יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה, וגם הוא עשוי להיתפס כפוליטי. הקטע לא יכול להשאר בנוסחו הנוכחי (כי יש נשיא נוסף שעבר הליך הדחה), ואולי אף צריך להמחק לגמרי כי ג'ונסון כבר לא ייחודי. חמויישֶה - שיחה 10:46, 2 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

אפשר לכתוב שלפני המאה העשרים ואחת, היה תהליך הדעה בודד. 77.126.45.99 14:46, 26 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
זה גם לא נכון. היו שניים. דעתי מתחזקת שהקטע צריך להמחק. חמויישֶה - שיחה 12:41, 10 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

שיפור תבנית:הידעת? 18 ביולי - סדרה 2

אסמן את התוספות שלי בעזרת הגדלה:

אחת מצורות יחסי הגומלין בין שני יצורים חיים, המיטיבים עם שני הצדדים, היא האֶנדוֹסימביוזה, דהיינו, קיום של יצור אחד בתוך האחר. המדענים סוברים כי בכל תא ותא בגופנו יש דוגמה ליחסי גומלין שכאלו. שהמיטוכונדריה והכלורופלסטים, אברוני הנשימה החמצנית, שבתוך התאים האיקריוטיים, החלו את דרכם כתאים עצמאיים קטנים שנבלעו על ידי תאים אחרים, אבותיהם של האיקריוטיים, אך לא נעכלו,הפכו לשותפים על ידם, והחלו לפתח עמם יחסי גומלין. כך יכולה האנדוסימביוזה להסביר את ההתפתחות האבולוציונית מתאים פרוקריוטיים ללא אברונים, לתאים איקריוטיים בעלי אברונים מובחנים.

77.127.15.149 19:50, 4 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

בעד חמויישֶה - שיחה 12:43, 10 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

תיקון תבנית:הידעת? 23 בדצמבר - סדרה 2

על פי המפה המופיעה בערך אוזבקיסטן, אוזבקיסטן גובלת בקזחסטן ותורקמניסטן, שתי מדינות ששוכנות לחוף הים הכספי. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 08:11, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]

הערך מדינה ללא מוצא לים מזכיר בפירוש אגן ניקוז פנימי שלא נחשב לצורך העניין כים ונותן כאחת הדוגמאות את הים הכספי. Tzafrir - שיחה 14:15, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]
אבל לפי ההגדרה הזו גם אזרבייג'ן היא ללא מוצא לים, והיא מקיפה את הספק–מדינה נגורנו קרבאך. הוספתי לרשימה בערך (כי היא כבר הופיעה ברשימה הכללית ששם). האם יש טעם לעדכן את הקטע? Tzafrir - שיחה 15:22, 31 בדצמבר 2018 (IST)[תגובה]

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
הנוסח "ליותר מ-28 מחברי הכנסת יש בן..." פשוט לא יכול להתקבל. ראשית, אם זה יותר, בוא ננקוב במספר. 29? 35? 28 זה אפילו לא מספר עגול כדי להתייחס אליו ולומר יותר מ. שנית, אם לא מדובר דווקא על בן בת, אלא גם אח אחות אב או אם, הרי שאנחנו מדברים על לפחות פי 2 (כי כנראה שעל כל ח"כ שהיה לו בן ח"כ ישנו ח"כ שהיה לו אבא ח"כ...). זה פשוט לא טוב. מציע לערוך את הקטע מחדש ללא ספירה ולפרט רק על משפחת דיין ולוי. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
יעל דיין
יעל דיין

לעשרות מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ישראל יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין שכיהנו בכנסת. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת גם הרבה קרובי משפחה מדרגת קרבה רחוקה יותר, כמו בני דודים.

77.126.45.99 14:58, 26 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

רגע, גם ח"כ עוזי דיין הוא נכד של שמואל דיין. מיד אעדכן זאת.77.126.45.99 17:20, 26 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
יעל דיין
יעל דיין

לעשרות מחברי הכנסת יש קרובי משפחה, שכיהנו בכנסת גם הם. לחבר הכנסת דוד לוי, למשל, היו בכנסת אח - מקסים לוי, בן - ז'קי לוי ובת - אורלי לוי-אבקסיס. הגדילה לעשות משפחת דיין. ח"כ שמואל דיין הוא אביו של ח"כ משה דיין. ח"כ יעל דיין היא בתו. ח"כ יגאל הורביץ וח"כ עמוס הדר הם דודניו. ח"כ עוזי דיין הוא אחיינו. ח"כ יוסי שריד הוא חמיה של נכדתו. כמו כן, ח"כ עזר ויצמן הוא בעל גיסתו. בן משפחה נוסף של משה דיין, דני דיין, היה מועמד לכנסת שלוש פעמים, אך לא נבחר. ב-18 מתוך 23 כנסות ישראל כיהן לפחות חבר כנסת אחד, שהוא קרוב משפחה של משה דיין. בכנסת ה-9 כיהנו חמישה כאלו, בו זמנית.

17:26, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

יש המוני (כן, המוני) קשרי משפחה בין ח"כים. תלוי מה מוגדר כיחסי משפחה. אני יכול הראות בנקל שלנתיהו יש לפחות 3-4 ח"כים שקשרוים אליו בקשרי משפחה (רחוקים, אבל קשרי משפחה). אני מציע להוריד את עניין ה-80. Shannen - שיחה 11:58, 9 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
מה פה קשור ל-80? 77.126.68.237 16:34, 9 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
ציטוט: "בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות." Shannen - שיחה 10:43, 10 בינואר 2021 (IST)[תגובה]
נו, המשפט הזה אכן הוסר מהצעת התיקון. 77.126.41.160 11:19, 13 בינואר 2021 (IST)[תגובה]

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

פורטל מתמטיקה

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)[תגובה]

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
הכנסתי לחלל הריק קטע חליפי, שסיכמתי מתחילת הערך קרל פרידריך גאוס. תודה. 77.125.68.114 18:47, 28 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
טופל מזמן. נראה לי שיש לארכב. 77.126.128.250 11:21, 13 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

תבנית:הידעת? 7 במרץ 2018

קטע חסר כל סימוכין ומלא באי דיוקים (בלשון המעטה).

  • "בפועל, היה זה זן די נחות של החיטה" - באיזה מובן 'נחות' ומי טוען כך?
  • "לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה" - קצת מחקר היסטורי על הפרסום שקיבל אהרנסון בעקבות הגילוי (אפשר להתחיל בויקיפדיה האנגלית) יאפשר להבין מה היה מיוחד בו כבר אז.
  • "ההסבר לכך הוא שביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה וכך, ליצירת גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד" - אין כל סימוכין לטענה שביות החיטה נעשה באופן מכוון כדי להביא לתכונות אלה. המודעות למעבר תכונות של צמחים בתורשה החלה רק במאה ה-19. ככל הנראה החיטה היא תוצאה של סלקציה לא מודעת לאורך אלפי מחזורי גידול, ונדרשים הרבה יותר מחיי אדם (ואפילו תרבויות שלמות) כדי להביא לשינויים כפי שהם מתבטאים בחיטה המודרנית.
  • "במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר" - הטענה שלחיטה המודרנית היא בעלת 'איכות תזונתית' נמוכה מהחיטת הבר אינה מבוססת, היא קשורה לאופנת ההימנעות מגלוטן שהיא חדשה מאוד ובתקופת גילוי אם החיטה ודאי שלא היתה קיימת, כך שלא היא ההסבר לפרסומו של אהרנסון.
  • "גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה - הפעם, תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות" - הגילוי לא איפשר דבר כזה, וביות החיטה מעולם לא התחיל מחדש, בוודאי לא מחיטת הבר; ומהי ההגדרה החדשה של התכונות החשובות - לכותב המקורי (מישהו סודי שאינו פעיל בויקיפדיה זה מספר שנים) פתרונים.

מרוב פגמים אינני רואה דרך לתקן, ואני מציע למחוק לחלוטין ובהקדם. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 18:53, 10 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

זני בר משמשים מאגר גנים ומקור לתכונות. באופן כללי תכונות שסוננו הן במקרים רבים עמידות למחלות ועמידות בתנאי אקלים שונים. אבל לא ברור לי עד כמה אפשר להשתמש בהכלאות ישירות מאם החיטה עם חיטת לחם מודרנית (להבדיל, אולי, מחיטת דורום). Tzafrir - שיחה 13:14, 11 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

הסרת תבנית:הידעת? 23 ביולי - סדרה 1

לא סופק מקור בדיון המקורי, ובינתיים לא הצלחתי למצוא בחיפוש באינטרנט. מהערך הרלוונטי הפרט הזה הוסר בשל היעדר מקורות. תומר - שיחה 09:46, 17 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

תומר, אמנם לא הקטע הכי מעניין בעולם, אבל מקור אמין (מהשבוע האחרון, מבעל המעשה) מצאתי: https://www.haaretz.co.il/blogs/yigalravid/BLOG-1.9263181 , אם זה חשוב למישהו אפשר להחזיר את הקטע גם לערך הרלוונטי. חמויישֶה - שיחה 17:27, 17 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
כלומר: לא בשידור חי, ואף נגנז בעקבות בקשת עוזרו של רבין. Tzafrir - שיחה 17:56, 17 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
אתה כנראה צודק, אבל הקטע עדיין מחזיק: "במסגרת תכנית רדיו מתח יגאל רביד את לאה רבין, כשטלפן אליה וחיקה את קולו של בעלה... וקטע זה היה לפתיח תכניתו של רביד ברשת ג', "מוקדם", במהלך השנים 1993-1994". חמויישֶה - שיחה 18:38, 17 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

אני זוכר, שהקטע היה חלק מפתיח התוכנית במשך איזה זמן לא מבוטל. אולי חודש91.199.94.96 10:30, 4 בפברואר 2021 (IST)[תגובה]

עדכון ואימות קטעים קיימים

תיקון תבנית:הידעת? 24 במרץ - סדרה 2

לפי מריה קרולינה מאוסטריה, גם מריה קרולינה לא אמרה את המשפט שיוחס למרי אנטואנט, בניגוד לאמור בתבנית. דב ט. - שיחה 13:14, 23 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

הרבה אנשים מתכחשים לכישלנות שלהם. השאלה היא מה היו הסימוכין לטענה, שהיא כן אמרה את זה. צריך לחטט בדיון הישן. 77.126.128.250 10:33, 13 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחישיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)[תגובה]
הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1

תיקנתי את תבנית:הידעת? 16 בנובמבר - סדרה 1 שכרגע בעמוד הראשי: לפי הניסוח ששם המשמר השוויצרי של קריית הוותיקאן הוא יחידה ששייכת לשווייץ (שווייץ מאבטחת). אולם לפי הערכים בנושא מדובר על יחידת שכירים. הם אמנם כולם בוגרי הצבא השוויצרי, אולם זה לא אומר שהם נשארים בשירות שווייץ לנצח. הניסוח שלי לא מוצלח במיוחד, ואם יש למישהו ניסוח עדיף: יבורך. Tzafrir - שיחה 13:52, 18 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

לדעתי, זה טופל היטב כבר מזמן. לדעתי, אפשר לארכב את הסעיף הזה. תודה. 77.126.128.250 10:36, 13 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

תבנית:הידעת? 6 בפברואר 2019

"בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה". מהקטע הנל משתמע שעד למאה ה־16 לא השתמשו ביחידות זמן מדויקות יותר מדקה, שזה דבר לא נכון. בספרות חז"ל כבר מופיעה מידת הזמן "חלק (מידת זמן)". מיכאל.צבאןשיחה • א' באדר א' ה'תשע"ט • 07:58, 6 בפברואר 2019 (IST)[תגובה]

אבל יחידת זמן זו לא שימשה בשעונים. בתקופת התלמוד היו במקרה הטוב שעונים ברמת דיוק של שעות (לפי w:History of timekeeping devices. אני רואה שבין השאר מדדו שם זמן גם בפינג’נים). אני לא רואה שום סיבה לתקן את הקטע. Tzafrir - שיחה 10:14, 6 בפברואר 2019 (IST)[תגובה]
מסכים אם צפריר. ברור שידעו שישנה יחידת זמן קטנה יותר מדקה, אבל השעונים שמדדו שניות הומצאו במאה ה-16. חמויישֶה - שיחה 11:57, 25 בפברואר 2019 (IST)[תגובה]
לדעתי, הביקורת מוצדקת וגם קלת טיפול. במקום המילה "נוצרה", יש לכתוב "החלה להימדד". זה הכול. 77.126.128.250 10:54, 13 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

תבנית:הידעת? 28 בינואר - סדרה 1

התרגום של dippermouth כ"פה-אונייה" נראה קסום וסתום. התרגום המוכר לי למילה האנגלית dipper הוא "תרווד", ומעולם לא נתקלתי במילה במשמעות "אונייה". על הדרך, לכל החלק הראשון של הקטע אין סימוכין, וככל הנראה אינו נכון (לא ברור מה מקור הכינוי סצ', אך די בוודאות הוא לא קשור ל"לחייו תפחו כתוצאה מ..") מי מכיר, מי יודע? קיפודנחש 03:02, 15 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

המידע הזה מופיע בערך לואי ארמסטרונג. קטע "הידעת" הועתק כנראה מהערך. לערך העברי זה הגיע מהסעיף הבא בויקיפדיה האנגלית:
Nicknames
Autograph of Armstrong on the muretto of Alassio

The nicknames "Satchmo" and "Satch" are short for "Satchelmouth". The nickname has many possible origins.[2] The most common tale that biographers tell is the story of Armstrong as a young boy in New Orleans dancing for pennies. He scooped the coins off the street and stuck them into his mouth to prevent bigger children from stealing them. Someone dubbed him "satchel mouth" for his mouth acting as a satchel. Another tale is that because of his large mouth, he was nicknamed "satchel mouth" which was shortened to "Satchmo".[2]

Early on he was also known as "Dipper", short for "Dippermouth", a reference to the piece Dippermouth Blues.[3] and something of a riff on his unusual embouchure.

The nickname "Pops" came from Armstrong's own tendency to forget people's names and simply call them "Pops" instead. The nickname was turned on Armstrong himself. It was used as the title of a 2010 biography of Armstrong by Terry Teachout.[2]


הערות שוליים
  1. ^ https://eol.jsc.nasa.gov/Tools/orbitTutorial.htm
  2. ^ 1 2 3 Bergreen (1997), pp. 7–11.
  3. ^ Armstrong, 1954, pp. 27–28

91.235.142.120 08:16, 15 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]


תבנית:הידעת? 8 ביולי - סדרה 2

יש בקטע התייחסות למאמרים אודות הקשר הגנטי בין עדות שונות בעם היהודי, כולל יוצאי אתיופיה. הניסוח הכללי של „מחקרים הראו״ יכול להיות בעייתי. בבדיקה מהירה לא מצאתי את הפירוט של המחקרים באף אחד מהערכים שמקושרים מהקטע. המחקרים שמנסים להסיק קשר לפי גנטיקה הם בעייתיים במקרים רבים ולכן אני מסתייג עוד יותר משימוש בהפניה כללית למחקרים בלי שברור לאיזה מחקר מתכוונים. Tzafrir - שיחה 07:27, 8 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

יש דף שיחה. לעניות דעתי המחקרים שמוזכרים שם לא מספיקים. לשם השוואה: w:Beta Israel#Genetics. מתייג את ליאור שהיה מעורב בדיון. להבנתי המחקר שמצא לכאורה דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב השווה רק יהודים (אם מחפשים רק דמיון, מוצאים. ה־דנ״א של כולנו כמעט זהה). למיטב הבנתי (ואני לא מומחה בתחום) אין אסמכתאות ממחקרים גנטיים רציניים להשערה של קשר עם הקהילה במצריים (יש יותר זיקה לאוכלוסיה בתימן). זה לא שולל את הגעת הדת משם (כך הגיעה הנצרות לאתיופיה, לדוגמה). אבל אז למה להזכיר גנטיקה? Tzafrir - שיחה 07:56, 8 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
מעיון בדף השיחה של הקטע עולה שהתנגדתי כבר אז (באפריל 2007) לפתיחת תיבת הפנדורה הגנטית, בפרט לאור הממצאים החלשים עליהן היא נסמכת. גם Mort התנגד ואילו Omergold וחגי_אדלר תמכו. הקטע הקיים נסמך על המאמר הנושן הזה. יש אמנם מאמרים עדכניים, מקיפים ומשכנעים ממנו, אך אני עדיין סבור שהקטע הזה מיותר. במקומו אפשר אולי להקדיש קטע לצי הצוללות של פפסיקו. ליאור पॣ • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 09:18, 8 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]