תופעת חזירי הבר בחיפה – הבדלי גרסאות
מ ←התפשטות למרחב העירוני בחיפה: ניסוח |
מ ←התפשטות למרחב העירוני בחיפה: הגהה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== התפשטות למרחב העירוני בחיפה == |
== התפשטות למרחב העירוני בחיפה == |
||
חזיר הבר אינו נוהג לנדוד למרחקים גדולים.<ref name=":2" /> תחום המחיה של הנקבות נע בין 2 ל-6 קמ"ר ו-10–20 קמ"ר עבור הזכרים.<ref name=":2" /> בשנים האחרונות חזיר הבר הפך ל[[מין מתפרץ]], מין אשר התפשט באינטנסיביות בתוך תחום תפוצתו הטבעית בעקבות פעילות האדם.<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://orenstein.net.technion.ac.il/files/2019/12/דוח-סופי-להגשה-מדיניות-סביבתית_16ספט2019.pdf|הכותב=רן אדניהו, מבל אוגוסטובסקי, איתי אנסבכר, אלה בדש, נעה זיידמן, ג׳ומאן חטיב, לירם יונגרמן, הילה ירושלמי, עופר כהן, אורן כחילה, מירי לב, עינת ליברמן-אוזן, עוז ליס, אורי נשיץ, פרננדו סאסו, עלאא קאסם, ג'ורג' קעואר, יעל רוזנבלום, רון ריימונד, יובל שוורצשילד, ליהי שחר-ברמן, יובל שיפטן, דיאנה שקולניק גורן, רונית כהן-ספר|כותרת=סמינר תכנון וניהול מדיניות סביבתית - חזירי בר במרחב העירוני בחיפה|אתר=אורנשטיין דניאל – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים|תאריך=יולי 2018}}</ref> אוכלוסיית חזירי הבר גדלה בקצב גבוה יחסית. בעקבות זאת נרשמו עדויות רבות יותר על מפגשים בין בני אדם לחיות בר, שמתקיימים דווקא בתוך השטח העירוני.<ref name=":4" /> עד שנת [[2006]] היה שיווי משקל הרמוני בין תושבי השכונות בחיפה לבין חזירי הבר,<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.colbonews.co.il/haifa-news/69244/|הכותב=בועז כהן|כותרת=הווטרינר העירוני: "היו בחיפה שלוש תקיפות של חזירי בר"|אתר=כלבו חיפה והקריות|תאריך=20 בדצמבר 2019}}</ref> ומפגש חזיתי בחזיר בר |
חזיר הבר אינו נוהג לנדוד למרחקים גדולים.<ref name=":2" /> תחום המחיה של הנקבות נע בין 2 ל-6 קמ"ר ו-10–20 קמ"ר עבור הזכרים.<ref name=":2" /> בשנים האחרונות חזיר הבר הפך ל[[מין מתפרץ]], מין אשר התפשט באינטנסיביות בתוך תחום תפוצתו הטבעית בעקבות פעילות האדם.<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://orenstein.net.technion.ac.il/files/2019/12/דוח-סופי-להגשה-מדיניות-סביבתית_16ספט2019.pdf|הכותב=רן אדניהו, מבל אוגוסטובסקי, איתי אנסבכר, אלה בדש, נעה זיידמן, ג׳ומאן חטיב, לירם יונגרמן, הילה ירושלמי, עופר כהן, אורן כחילה, מירי לב, עינת ליברמן-אוזן, עוז ליס, אורי נשיץ, פרננדו סאסו, עלאא קאסם, ג'ורג' קעואר, יעל רוזנבלום, רון ריימונד, יובל שוורצשילד, ליהי שחר-ברמן, יובל שיפטן, דיאנה שקולניק גורן, רונית כהן-ספר|כותרת=סמינר תכנון וניהול מדיניות סביבתית - חזירי בר במרחב העירוני בחיפה|אתר=אורנשטיין דניאל – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים|תאריך=יולי 2018}}</ref> אוכלוסיית חזירי הבר גדלה בקצב גבוה יחסית. בעקבות זאת נרשמו עדויות רבות יותר על מפגשים בין בני אדם לחיות בר, שמתקיימים דווקא בתוך השטח העירוני.<ref name=":4" /> עד שנת [[2006]] היה שיווי משקל הרמוני בין תושבי השכונות בחיפה לבין חזירי הבר,<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.colbonews.co.il/haifa-news/69244/|הכותב=בועז כהן|כותרת=הווטרינר העירוני: "היו בחיפה שלוש תקיפות של חזירי בר"|אתר=כלבו חיפה והקריות|תאריך=20 בדצמבר 2019}}</ref> ומפגש חזיתי בחזיר בר נחשב לאירוע נדיר.<ref name=":5" /> בשנת 2006 נצפתה כניסה של חזירי בר אל תוך המרחב העירוני בשכונות. אט אט הופיעו נזקים ונרשמו דיווחים על תקיפות של תושבים ושל חיות מחמד מצד החזירים.<ref name=":5" /> |
||
התפשטותם לתוך המרחב והגידול הדמוגרפי מוסברים בעיקר בזמינות מזון מוגברת במיוחד באזורים חקלאיים ועירוניים: האכלת החזירים על ידי בני אדם וזמינות של אשפה ביתית וגידולים חקלאיים.<ref name=":2" /> חזיר הבר הוא [[אוכל-כול]], אך תזונתו מבוססת בעיקר על חומר צמחי (כ-90%) כגון שורשים, בלוטים, אגוזים, חומר צמחי ירוק ויבולים חקלאיים.<ref name=":2" /> יתר תזונתם מורכבת ממגוון של פטריות ובעלי חיים, כגון תולעים, חלזונות, פרוקי רגליים, דגים, ציפורים, ביצי ציפורים וגם יונקים קטנים ופגרים.<ref name=":2" /> את כל אלה ניתן למצוא, לעיתים בשפע, בסביבות עירוניות. נוסף על כך, מים הם משאב הכרחי עבור הישרדותם של חזירי הבר, ולכן הם משוטטים בחיפוש אחר מים בעונות היבשות.<ref name=":2" /> הסבר אחר להתרחבות אוכלוסייתם הוא יכולות הרבייה הייחודיות שלהם יחד עם יכולתם לפלוש לסביבות שונות ועם יכולות האכילה האופורטוניסטיות שלהם, הנשענות על מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים.<ref name=":2" /> עם הסיבות הנוספות להתרחבות האוכלוסייה של חזירי הבר נמנים המחסור בטורפים טבעיים של חזירי הבר, העיור של בתי גידול טבעיים והתרבותם של אזורי מחסה בקצה אדמות חקלאיות.<ref name=":2" /> נמצא, כי חזירי בר בשטחים פתוחים (חקלאות ושמורות טבע) מראים חששנות גבוהה באופן מובהק ביחס לחזירי בר עירוניים. חששנות נמוכה יותר בקרב חזירי בר באזורים עירוניים נובעת כנראה מהתרגלותם לנוכחות אדם ([[הביטואציה]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ramat-hanadiv.org.il/mehkarim/השפעת-צייד-על-המבנה-החברתי-והתנהגות-חז/|הכותב=אחיעד דוידסון, אורי שיינס דן מלקינסון|כותרת=השפעת צייד על המבנה החברתי והתנהגות חזירי הבר בשטחי חקלאות ושמורות הטבע בישראל|אתר=רמת הנדיב|תאריך=דצמבר 2018}}</ref>. |
התפשטותם לתוך המרחב והגידול הדמוגרפי מוסברים בעיקר בזמינות מזון מוגברת במיוחד באזורים חקלאיים ועירוניים: האכלת החזירים על ידי בני אדם וזמינות של אשפה ביתית וגידולים חקלאיים.<ref name=":2" /> חזיר הבר הוא [[אוכל-כול]], אך תזונתו מבוססת בעיקר על חומר צמחי (כ-90%) כגון שורשים, בלוטים, אגוזים, חומר צמחי ירוק ויבולים חקלאיים.<ref name=":2" /> יתר תזונתם מורכבת ממגוון של פטריות ובעלי חיים, כגון תולעים, חלזונות, פרוקי רגליים, דגים, ציפורים, ביצי ציפורים וגם יונקים קטנים ופגרים.<ref name=":2" /> את כל אלה ניתן למצוא, לעיתים בשפע, בסביבות עירוניות. נוסף על כך, מים הם משאב הכרחי עבור הישרדותם של חזירי הבר, ולכן הם משוטטים בחיפוש אחר מים בעונות היבשות.<ref name=":2" /> הסבר אחר להתרחבות אוכלוסייתם הוא יכולות הרבייה הייחודיות שלהם יחד עם יכולתם לפלוש לסביבות שונות ועם יכולות האכילה האופורטוניסטיות שלהם, הנשענות על מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים.<ref name=":2" /> עם הסיבות הנוספות להתרחבות האוכלוסייה של חזירי הבר נמנים המחסור בטורפים טבעיים של חזירי הבר, העיור של בתי גידול טבעיים והתרבותם של אזורי מחסה בקצה אדמות חקלאיות.<ref name=":2" /> נמצא, כי חזירי בר בשטחים פתוחים (חקלאות ושמורות טבע) מראים חששנות גבוהה באופן מובהק ביחס לחזירי בר עירוניים. חששנות נמוכה יותר בקרב חזירי בר באזורים עירוניים נובעת כנראה מהתרגלותם לנוכחות אדם ([[הביטואציה]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ramat-hanadiv.org.il/mehkarim/השפעת-צייד-על-המבנה-החברתי-והתנהגות-חז/|הכותב=אחיעד דוידסון, אורי שיינס דן מלקינסון|כותרת=השפעת צייד על המבנה החברתי והתנהגות חזירי הבר בשטחי חקלאות ושמורות הטבע בישראל|אתר=רמת הנדיב|תאריך=דצמבר 2018}}</ref>. |
||
גרסה מ־01:18, 19 באוקטובר 2021
תופעת חזירי הבר בחיפה היא סוגיה העוסקת בתופעה בה משוטטים חזירי בר במרחב העירוני בחיפה.
רקע
חזיר הבר (Sus scrofa) הוא יונק במשפחת החזיריים שבסדרת מכפילי הפרסה.[1] מבחינה גנטית, אוכלוסיית חזירי הבית בעולם מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות: אירופאית, מזרח תיכונית וזו שמאפיינת את מזרח אסיה.[2] לחזירי הבר בישראל חתימה גנטית אירופאית ונראה כי הם יובאו מאירופה לפני כ-3,000 שנה החל בתקופת הברזל (600-1150 לפנה"ס), ככל הנראה בידי גויי הים – אולי בידי הפלשתים המוכרים מן המקרא[2][3]. לחזירי בר ממדינות שכנות כגון סוריה, טורקיה ומצרים, מאפיינים גנטיים מזרח תיכוניים.[2] פירושו של דבר שבתקופה מסוימת בעבר חזירים אירופאים הובאו לארץ ישראל, ולאחר מכן הם השתלטו על אוכלוסיית החזירים המקומית.[2] לאחר השמדת היחמורים, הראמים, הפראים ושאר היונקים הגדולים שאכלסו את ארץ ישראל נחשב חזיר הבר כיונק הבר הגדול בארץ ישראל.[1]
תפוצה
חזיר הבר בישראל הוא תת-המין חזיר אנטולי (Sus scrofa lybicus)[4], והוא שוכן מובהק של אזורי חורש, יער, סבך וביצות.[1]
לפני קום מדינת ישראל, היה ציד חזירי הבר נפוץ, וייתכן כי בתקופה זו הם כמעט נעלמו מרוב אזורי ארץ ישראל, פרט לביצת החולה ולבקעת הירדן.[5] לאחר קום המדינה התרבו החזירים והתפשטו, וכיום הם נפוצים מהגולן והגליל ועד מערב הנגב. באזור הכרמל והגליל ניתן להיווכח במספרם ההולך וגדל של חזירי הבר, אשר נצפים בתוך היישובים עצמם בתדירות הולכת וגוברת.[5] הסיבות העיקריות להתרבות ולהתפשטות של חזירי הבר בישראל כוללות ככל הנראה את השמדת הנמרים בגליל, לצד העלייה בכמות המזון והמים הזמינים באזורים עירוניים וחקלאיים.[5] לחזיר הבר בישראל אין כיום אויבים טבעיים והוא מצליח להתמודד היטב עם שינויים בסביבה.[6]
לפי החוק להגנת חיית הבר בישראל, חזיר הבר מוגדר "חיית בר מוגנת" וחל איסור חמור לצוד, לפגוע או ללכוד אותו ללא היתר בכתב מרשות הטבע והגנים.[6]
התפשטות למרחב העירוני בחיפה
חזיר הבר אינו נוהג לנדוד למרחקים גדולים.[5] תחום המחיה של הנקבות נע בין 2 ל-6 קמ"ר ו-10–20 קמ"ר עבור הזכרים.[5] בשנים האחרונות חזיר הבר הפך למין מתפרץ, מין אשר התפשט באינטנסיביות בתוך תחום תפוצתו הטבעית בעקבות פעילות האדם.[7] אוכלוסיית חזירי הבר גדלה בקצב גבוה יחסית. בעקבות זאת נרשמו עדויות רבות יותר על מפגשים בין בני אדם לחיות בר, שמתקיימים דווקא בתוך השטח העירוני.[7] עד שנת 2006 היה שיווי משקל הרמוני בין תושבי השכונות בחיפה לבין חזירי הבר,[8] ומפגש חזיתי בחזיר בר נחשב לאירוע נדיר.[8] בשנת 2006 נצפתה כניסה של חזירי בר אל תוך המרחב העירוני בשכונות. אט אט הופיעו נזקים ונרשמו דיווחים על תקיפות של תושבים ושל חיות מחמד מצד החזירים.[8]
התפשטותם לתוך המרחב והגידול הדמוגרפי מוסברים בעיקר בזמינות מזון מוגברת במיוחד באזורים חקלאיים ועירוניים: האכלת החזירים על ידי בני אדם וזמינות של אשפה ביתית וגידולים חקלאיים.[5] חזיר הבר הוא אוכל-כול, אך תזונתו מבוססת בעיקר על חומר צמחי (כ-90%) כגון שורשים, בלוטים, אגוזים, חומר צמחי ירוק ויבולים חקלאיים.[5] יתר תזונתם מורכבת ממגוון של פטריות ובעלי חיים, כגון תולעים, חלזונות, פרוקי רגליים, דגים, ציפורים, ביצי ציפורים וגם יונקים קטנים ופגרים.[5] את כל אלה ניתן למצוא, לעיתים בשפע, בסביבות עירוניות. נוסף על כך, מים הם משאב הכרחי עבור הישרדותם של חזירי הבר, ולכן הם משוטטים בחיפוש אחר מים בעונות היבשות.[5] הסבר אחר להתרחבות אוכלוסייתם הוא יכולות הרבייה הייחודיות שלהם יחד עם יכולתם לפלוש לסביבות שונות ועם יכולות האכילה האופורטוניסטיות שלהם, הנשענות על מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים.[5] עם הסיבות הנוספות להתרחבות האוכלוסייה של חזירי הבר נמנים המחסור בטורפים טבעיים של חזירי הבר, העיור של בתי גידול טבעיים והתרבותם של אזורי מחסה בקצה אדמות חקלאיות.[5] נמצא, כי חזירי בר בשטחים פתוחים (חקלאות ושמורות טבע) מראים חששנות גבוהה באופן מובהק ביחס לחזירי בר עירוניים. חששנות נמוכה יותר בקרב חזירי בר באזורים עירוניים נובעת כנראה מהתרגלותם לנוכחות אדם (הביטואציה)[9].
בשנת 2012 החלה פעילות דילול מוסדרת שלוותה בצעדים נוספים.[8] בין השנים 2014–2018 הוגברה פעילות הדילול כפליים, אך ללא השגת המטרה המיוחלת של דילול 50%–60% מהם על מנת להשיג שליטה באוכלוסיית החזירים.[8] החל משנת 2013 ממוצע התלונות של תושבי השכונות למוקד העירוני בנוגע לחזירי בר עמד על כ-1,500 בשנה, כלומר כארבע תלונות ליום.[8] בשנת 2018 העריכה עירית חיפה את מספרם של חזירי הבר בעיר במאות, אך לפי ד"ר יאיר וייס, הווטרינר העירוני, מדובר באומדן קטן מהמספר האמיתי.[10] כמו כן, הושקעו על ידה כ-600 אלף שקלים בניסיונות הקטנת מספר החזירים הפולשים לשכונות.[10] בשנת 2019 עברה העירייה לפעול בצעדים הומאניים, הן משום שפעולות הדילול לא השיגו את התוצאות הרצויות[11], והן מטעמים אידאולוגיים של ראשת העיר החדשה, עינת קליש-רותם.[8] בינואר 2020 הציבה עיריית חיפה תמרורים חדשים בשכונות הכרמל המתריעים על נוכחות ערה של חיות בר בסביבה העירונית[12]. התמרורים בולטים בצבע צהוב עם איור של חזיר בר וכיתוב "חזיר בר חיפאי בסביבה"[13]. כמו כן, החלה העירייה בפעילויות גידור[14], הצבת תחנות האכלה לחתולים בלבד[15] וקיבוע פחי אשפה, כדי להקשות על חזירי הבר.
באפריל 2020 בזמן הסגר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, נצפו חזירי בר ובעלי חיים נוספים[16] משוטטים במספרים גבוהים אף יותר מהתקופה שלפני הסגר[17][18][19].
פתרונות וחלופות לטיפול בבעיה
לאור המצב ההולך ומחמיר, עומדות מספר אפשרויות פעולה שיתנו מענה ופתרון למצוקת התושבים:[7]
- המשך המדיניות הקיימת ללא שינוי.
- דילול מאסיבי של אוכלוסיית חזירי הבר.
- צמצום המזון הפנוי במרחב העירוני.
- יצירת מוקדי משיכה מחוץ למרחב העירוני (מזון ומים).
- יצירת מחסום פיזי, טכנולוגי או אחר שימנע את חדירת חזירי הבר למרחב העירוני.
בסקר ספרות שנערך בהזמנה של רמת הנדיב[5], בוצעה חלוקה ל-2 סוגים של טיפול בבעיית חזירי הבר בשטחים בנויים[7] - טיפול באמצעים קטלניים ובאמצעים בלתי קטלניים:
- האמצעים הקטלניים כוללים: לכידה והמתה, מלכודות לולאה, ירי ציידים, ירי מהאוויר והרעלה. שיטות אלו מעוררות ביקורות רבות, סביב הטענה שמדובר במהלכים שאינם הומניים (אם כי קיים מנעד 'הומניות' שכן מלכודות לולאה גורמות לסבל רב לעומת ציד לדוגמה). ביקורת נוספת מושמעת בנוגע לאפקטיביות: הרעלה עלולה לפגוע במינים נוספים, ירי מהאוויר אינו רלוונטי בשטח כה קטן וצפוף כמו בישראל ועוד.[5][7]
- האמצעים הבלתי קטלניים כוללים שיטות כגון הורדת הפריון באמצעות הזרקות, גידור אזורי מחיה, שימוש באמצעים דוחי חזירים, האכלה מסיחה, והעתקת אוכלוסייה לאזורים אחרים. מרבית הביקורת המושמעת כנגד שיטות אלו, קשורה בעיקר לכך שהן יקרות במיוחד. כמו כן, ניתן לומר על חלק מן השיטות שמשיגות את ההפך מן הרצוי. כך למשל האכלה מסיחה (מחוץ לאזור הבנוי) עשויה להגדיל את אוכלוסיית החזירים וכדומה.[5][7]
לקריאה נוספת
- סקר ספרות חזירי הבר בעולם ובישראל, אחיעד דוידסון גילרון, רמת הנדיב, ינואר 2017
- חזירים והעיר: איך למתן השפעות חיצוניות?, מרינה טוגר, יצחק בננסון, אוניברסיטת תל אביב, דצמבר 2017
- סמינר תכנון וניהול מדיניות סביבתית - חזירי בר במרחב העירוני בחיפה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המכון הטכנולוגי לישראל טכניון, יולי 2018
"לא רוצה להיתקל בהם בחדר מדרגות": חזירי הבר מפלגים את חיפה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:57)
קישורים חיצוניים
יפה, עובר במעבר חצייה. עוד שניה מבקש ממני סיגריה, בעמוד הפייסבוק של יבגני זרובינסקי, 7 ביוני 2020 (אורך: 24 שניות)
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 חזיר בר - Sus scrofa, באתר מארג
- ^ 1 2 3 4 אוניברסיטת תל אביב, לחזירי הבר בארץ ישראל חתימה גנטית אירופאית בניגוד לחתימה הגנטית הים תיכונית של החזירים בארצות השכנות * יובאו ע"י הפלישתים, באתר "הידען", 6 בנובמבר 2013
- ^ לפי מחקר דנ"א קדום שנערך באוניברסיטת תל אביב, שפורסם בנובמבר 2013 בכתב העת Scientific Reports (מקבוצת Nature)
- ^ גיא דוברת, השפעת נבירה והפצת זרעים על-ידי חזיר הבר (scrofa Sus) על חברת הצמחים העשבוניים, באתר רמת הנדיב, נובמבר 2009
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 אחיעד דוידסון גילרון, סקר ספרות - חזירי הבר בעולם ובישראל, באתר רמת הנדיב, ינואר 2017
- ^ 1 2 חזירי בר, באתר רשות הטבע והגנים, 1 ביולי 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 רן אדניהו, מבל אוגוסטובסקי, איתי אנסבכר, אלה בדש, נעה זיידמן, ג׳ומאן חטיב, לירם יונגרמן, הילה ירושלמי, עופר כהן, אורן כחילה, מירי לב, עינת ליברמן-אוזן, עוז ליס, אורי נשיץ, פרננדו סאסו, עלאא קאסם, ג'ורג' קעואר, יעל רוזנבלום, רון ריימונד, יובל שוורצשילד, ליהי שחר-ברמן, יובל שיפטן, דיאנה שקולניק גורן, רונית כהן-ספר, סמינר תכנון וניהול מדיניות סביבתית - חזירי בר במרחב העירוני בחיפה, באתר אורנשטיין דניאל – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, יולי 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 בועז כהן, הווטרינר העירוני: "היו בחיפה שלוש תקיפות של חזירי בר", באתר כלבו חיפה והקריות, 20 בדצמבר 2019
- ^ אחיעד דוידסון, אורי שיינס דן מלקינסון, השפעת צייד על המבנה החברתי והתנהגות חזירי הבר בשטחי חקלאות ושמורות הטבע בישראל, באתר רמת הנדיב, דצמבר 2018
- ^ 1 2 יואב איתיאל, חזירות לשמה: דיירי הקבע הגדולים (מאוד) של חיפה, באתר וואלה!, בספטמבר 2018
- ^ אחיה ראב"ד, מכת חזירי הבר בחיפה: "עניין של זמן עד שיהיה אסון", באתר ynet, 19 באפריל 2020
- ^ דניאל סיריוטי, שלט חדש בחיפה: ״חזיר בר משוטט בסביבה״, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2020
- ^ אביב לביא, חזירי הבר החיפאים מככבים על תמרורים חדשים. את התושבים זה ממש לא מצחיק, באתר זמן ישראל, 4 בפברואר 2020
- ^ ירון כרמי, עיריית חיפה החלה בגידור נקודות מעבר של חזירי בר בשכונת כרמליה, באתר חי פה - חדשות חיפה, 26 בינואר 2020
- ^ אודיה שווץ, תחנות האכלה לחתולים בלבד הוצבו בכרמליה, באתר רדיו חיפה, 12 במאי 2020
- ^ דרור פויר, שועלים, תנים וחזירים: חיות הבר כבשו את הרחובות בזמן הסגר, מה יקרה עכשיו?, באתר גלובס, 25 באפריל 2020
- ^ אחיה ראב"ד, בזמן הסגר: חזירי הבר כובשים את חיפה, באתר ynet, 15 באפריל 2020
- ^
נעה שפיגל, כשהאנשים בבתים, חזירי הבר משתלטים על רחובות חיפה, באתר הארץ, 14 באפריל 2020
- ^ אלי לוי, בעקבות ההסגר: להקות של חזירי בר השתלטו על רחובות חיפה הריקים, באתר חדשות 13, 16 באפריל 2020
