ויקיפדיה:כיכר העיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 345: שורה 345:
::לא יודע למה הקישור דלעיל מוביל כביכול לאתר [[נייצ'ר]]. מישהו יודע להסביר? אני רואה שזה הטעה גם אחרים, ראו ביקורת על המאמר ועל כתב העת שפרסם אותו [https://retractionwatch.com/2021/10/01/criticism-engulfs-paper-claiming-an-asteroid-destroyed-biblical-sodom-and-gomorrah/ כאן], למשל. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 17:11, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::לא יודע למה הקישור דלעיל מוביל כביכול לאתר [[נייצ'ר]]. מישהו יודע להסביר? אני רואה שזה הטעה גם אחרים, ראו ביקורת על המאמר ועל כתב העת שפרסם אותו [https://retractionwatch.com/2021/10/01/criticism-engulfs-paper-claiming-an-asteroid-destroyed-biblical-sodom-and-gomorrah/ כאן], למשל. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 17:11, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
:::קראתי את הקישור לביקורת שהעברת, שמתמצה בלבטל את החוקרים כי הם מגיעים מהמוסד הלא נכון. קראתי את המאמר המקורי וכן, אם הייתי בתחום בהחלט הייתי בודק את העובדות - לפחות את אלה שאפשר לאמת כימית ופיזיקלית. אבל ביקורת שכל כולה על מאיפה החוקרים באו? לאן הגענו. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 20:19, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
:::קראתי את הקישור לביקורת שהעברת, שמתמצה בלבטל את החוקרים כי הם מגיעים מהמוסד הלא נכון. קראתי את המאמר המקורי וכן, אם הייתי בתחום בהחלט הייתי בודק את העובדות - לפחות את אלה שאפשר לאמת כימית ופיזיקלית. אבל ביקורת שכל כולה על מאיפה החוקרים באו? לאן הגענו. [[משתמש:עמית אבידן|עמית]] - [[שיחת משתמש:עמית אבידן|שיחה]] 20:19, 18 באוקטובר 2021 (IDT)
::::לא סתם מהמוסד הלא נכון: שלא עברו הכשרה מספיק טובה.
::::הם לא הראו ממצא מאוד משכנע כמו עמודים שנפלו בכיוונים מתאימים. הם הראו שרידי שריפה בטמפרטורה גבוהה. אולי יש לזה הסברים אחרים? זה קצת מוזר שמטאור כזה פוגע בדיוק בעיר, בעוד שאנחנו יודעים שערים כאלו נשרפו לפעמים „מעצמן״ (כלומר: כתוצאה מסכסוכים אנושיים). לכן זה ממצא מעניין, אבל מעניין יהיה לראות מה אחרים יגידו. בכל מקרה, קיבלנו תמונות חופשיות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:42, 19 באוקטובר 2021 (IDT)


:::א. Scientific Reports שייך ל-Nature Portfolio {{אנ|Nature Portfolio}} ולכן חוסה תחת קידומת האתר של Nature, אף כי יוקרתו ו[[אימפקט פקטור|גורם ההשפעה]] שלו נמוכים בהרבה מזה של [[Nature]]. ישראבלוף דומה מתנהל עם Science Advances {{אנ|Science Advances}} תחת [[Science]].
:::א. Scientific Reports שייך ל-Nature Portfolio {{אנ|Nature Portfolio}} ולכן חוסה תחת קידומת האתר של Nature, אף כי יוקרתו ו[[אימפקט פקטור|גורם ההשפעה]] שלו נמוכים בהרבה מזה של [[Nature]]. ישראבלוף דומה מתנהל עם Science Advances {{אנ|Science Advances}} תחת [[Science]].

גרסה מ־12:42, 19 באוקטובר 2021

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן
תמונת פנורמה של כיכר העיר
תמונת פנורמה של כיכר העיר
אירועי היום בקהילת ויקי

י"א בניסן ה'תשפ"ד - 19 באפריל 2024

  • יום נהדר לכולם


אופס, כבר עבר

ארכיון
דפי משנה
----

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - רק"פ


טקסט לבן לצורך צורת הדף

לראש הדף
לתחתית הדף

החרם של איברמקטין

איברמקטין היא תרופה לטיפול במחלות הנגרמות מטפילים, היא זולה, בטוחה, וכנראה מסייעת גם נגד מחלות נגיפיות כדוגמת קוביד 19, עשויה לעזור במניעת התחלואה ולשפר את מהלך המחלה.

ראשית מומלץ להקדיש שעה ולשמוע את השיחה המרתקת עם ד"ר טס לורי על מטא אנליזה של מחקרי יעילות של איברמקטין בהקטנת העומס הויראלי, בריפוי מהיר יותר, ובמניעת מוות. השיחה התקיימה ב-6 במרץ 2021 – כאן. המטא התפרסה ביוני 2021 אחרי פיר ריביוד – כאן. היא מצאה ירידה של 62% במקרי המוות. תוצאות דומות התקבלו במטות אחרות. המטא השמרנית כללה 21 מחקרים שמתוכם נופו 6 כפחות מתאימים. בגלל השמרנות דרגת האמינות שהמטא ייחסה לעצמה היא בינונית (שזו דרגת האמינות השנייה במחקרים, דירוג תוצאות מחקר הוא: גבוה, בינוני, נמוך, נמוך מאד).
המטא התבצעה על ידי קבוצת חוקרים בהובלה, ד"ר טס לורי (Dr Theresa Lawrie) שהיא רופאה וגם חוקרת, יש לה משרד לשירותי מטא-אנליזות לגופים ציבוריים ו-WHO בכללם, שלפיהן הם מקבלים החלטות וממליצים המלצות. את המטא על איברמקטין היא ביצעה ללא תשלום, אחרי ששמעה פנייה של רופא לסנאט האמריקאי בדצמבר 2020 לגבי איברמקטין – כאן, היא רצתה לדעת אם יש ממש בדבריו. על המוטיבציה שלה היא מספרת -כאן. כמו המטא הזאת, גם המחקרים על האפקטיביות של איברמקטין נגד קוביד 19 נעשו עד כה על ידי צוותים רפואיים במימון עצמי, ולא על ידי חברות תרופות וגופי רפואה ציבוריים.

ב-31 במארס הוציא ארגון WHO הנחיות לא להשתמש באיברמקטין – כאן.
ה-WHO לא פירט מידע על המחקר שהביא להנחיה. הם פרסמו מטא אחת בלבד, שכללה רק 5 מחקרים. תוצאות המטא היו שאיברמקטין מורידה ב-81% את התמותה מקוביד-19, ברמת בטחון גבוהה. בכל זאת מסקנות ה-WHO היו שאין להשתמש באיברמקטין כי התוצאות לא מדויקות. גם בעיני טס לורי זה לא נשמע הגיוני, והיא ביקרה בחריפות את המחקר ואת המסקנות - כאן.

איברמקטין היא תרופה ותיקה נגד טפילים, היא אחת התרופות הנפוצות בעולם ומיליארדי אנשים השתמשו בה, היא ברשימת התרופות החיוניות של ה-WHO, ואין לה תופעות לוואי גם במינון גבוה פי 10 מהרמה המומלצת (לפי מחקרי מינון מסוף שנות 1990 וראשית המאה ה-21. כך לפי לורי – כאן). היא גם ממש זולה, איברמקטין משוחרר מפטנטים וכל מפעל תרופות יכול לייצר אותו בקילוגרמים, מחיר קילו הוא כמה מאות דולרים, כשהמינון לאדם הוא עשרות מיליגרמים בודדים.


בעת מגפה ירידה של 60% בתמותה ואחוזים גבוהים יותר בתחלואה היא משמעותית ביותר, אבל ארגון הבריאות העולמי, ובעקבותיו מדינות רבות וביניהן ישראל, ממליץ לא להשתמש באיברמקטין. לא ברור ומזכיר את סיפור המסכות. בסוף 2020 ה-WHO המליץ נגד עטיית מסכות מאחר שהן לא מונעות הדבקה (הנגיף עובר דרך החרירים) והן מסוכנות. משרד הבריאות הלך בעקבותיו, וקבוצות בריאות אינטרנטיות שמרניות כמו קבוצת "מדעת" שנו אחריהם והזהירו שמסכות הן מיותרות ואף מסוכנות. זה נשמע לא הגיוני אז כמו שזה נשמע היום, לא הייתה לזה סיבה רפואית אלא ספקולציות פסיכולוגיות ומחסור לוגיסטי. איברמקטין עשוי להסתמן כעוד משהו כזה - תרופה פשוטה, לא מזיקה, יכולה לעזור, זולה, אז מה הסיבות להחרים אותה.

בכל זאת, במקסיקו, פרו, אוסטרליה, הודו (שרושמת ירידה דרמטית לא מובנת אחרי פיק בתחילת מאי), בצ'כיה ובסלובקיה איברמקטין כן נרשם כטיפול לנדבקים בקוביד-19, וגם כטיפול מונע. אנשי רפואה מתחילים להרגיש שאיברמקטין עוזר, חלק מהמחקרים במטא שלמעלה לא נכללו בה כי הם הופסקו באמצע כשהצוות הרפואי שניהל אותם הרגיש שלא מוסרי למנוע מחולים בקבוצת הפלסבו תרופה שעשויה לעזור להם. - La Nave Partirà שיחה 16:29, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

ממה שהבנתי מהערך באנגלית, איברמקטין ממש לא אפקטיבי נגד קורונה בכמויות קטנות, והכמויות שבהן הוא עשוי להיות אולי אפקטיבי הן כבר כמויות מסוכנות שעשויות לגרום לתופעות לוואי חמורות ואף למוות. וחוץ מזה, לדעתי הבעיה הגדולה ביותר עם איברמקטין היא שיש אנשים שמתייחסים אליו בתור תרופת פלא לקורונה ולוקחים אותו במקום להתחסן. עד שתהיה תרופה לקורונה שמוכח שהיא עובדת, אסור לרמוז שיש כזו. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
נתחיל מהנקודה הבסיסית: לפי הערך איברמקטין, הטענות שלך שגויות. ממבט ראשון לא נראה לי שניסית לתקן אותו מכיוון שאין לו דף שיחה. הערך האנגלי אפילו מתריע שיש הרבה מחקר גרוע שמתמקד בשימוש בתרופה הזו. באופן כללי מנגנון הפעולה מוצע לתרופה לא סביר כי הוא דורש מינונים גדולים מדי כדי לעבוד (מינונים שמסוכנים לגוף האדם). זה כמובן לא אומר שהתרופה לא עובדת, אבל הופך אותה לפחות אטרקטיבית למחקר.
באופן כללי אם גם ה־WHO, גם ה־FDA וגם הרבה חוקרים מתנדבים כמו עמותת מדעת אומרים שיש כאן משהו לא סביר, יכול להיות שכדאי לשמוע להם. וגם לא יזיק לבדוק את מה שכתוב בוויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 17:57, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
שוקו, נכנסת לראש של משרד הבריאות האוסטרלי. לפני שבוע-שבועיים אוסטרליה ביטלה את האישור למתן איברמקטין מהסיבות האלה: א' אנשים יחשבו שהם מוגנים ולא יילכו להתחסן. ב' כל מיני הנחיות אינטרנטיות מציעות מינון מופרז. ג' נגמר לאוסטרליה המלאי של איברמקטין (לא באמת, מייצרים את זה בטונות). כל הנימוקים האלה אינם רפואיים, הם פסיכולוגיסטיים ולוגיסטיים בדיוק כמו שהיו הסיבות של ארגוני הבריאות להנחות אותנו לא לעטות מסכה. לגבי המינון זה לא מדויק, וציינתי את זה. מחקרי מינון שנעשו על איברמקטין הראו שהוא בטוח במינון פי 10 גבוה מהמקסימום שמאושר על ידי ה-FDA, פשוט לא היה צורך במינון גבוה יותר. חוץ מזה נעשו ונעשים מחקרים מבוקרים, וכנראה ויש לזה השפעה. אם יש תרופה שהיא בטוחה וכנראה יש לה השפעה חיובית, מה הסיבה להחרים אותה? - La Nave Partirà שיחה 18:08, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מדוע כל הדיון הזה נערך כאן ולא בשיחה:איברמקטין? דוד שי - שיחה 18:18, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כי הדיון באיברמקטין מתנהל ברשתות החברתיות, עם הרבה מימים על אמריקאים שקונים איברמקטין וטרינרי שמיועד לתילוע סוסים. יש דמוניזציה כללית לאיברמקטין וגם אני נשביתי בה, עד שראיתי שזה לא נכון. - La Nave Partirà שיחה 18:25, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
La Nave Partirà - לדעתי קיים הבדל משמעותי בין מסכות ואיברמקטין. אם אני זוכר.ת נכון, הסיבה העיקרית שלא המליצו על מסכות בהתחלה היא שלא הייתה וודאות לגבי עד כמה הן היו נחוצות, ולכן העדיפו לשמור אותן לבתי חולים, שהיה להם צורך וודאי במסכות. אני מסכימ.ה שהיה עדיף אם היינו מעודדים אנשים לקנות מסכות בשלב יותר מוקדם, אבל מדובר בתקופה שהייתה בה הרבה פאניקה מהקורונה, והרבה מאוד פעמים היו בהלות לקנייה של מוצרים כאלו ואחרים, והחשש היה שיהיה מחסור במסכות בגלל שאנשים יקנו כמויות לא סבירות שלהן מתוך פאניקה. במקרה של איברמקטין, מדובר בחומר שעשוי להיות מסוכן בכמויות וריכוזים גדולים, ורוב אלה שמעודדים לקנות אותו מתנגדים לדרכים מוכחות לטיפול והגנה מפני קורונה. עד שלא מוכח שאיברמקטין הוא תרופה אפקטיבית לקורונה, אפשור השימוש בו עשוי לגרום למקרי מוות שהיו ניתנים למניעה ולהגברה של חוסר האמון ברפואה בקרב הציבור. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!18:33, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
שוקו מוקה, את/ה צודק/ת, אבל אלה לא נימוקים רפואיים, לא אמרו לציבור תאלתרו מסכות, אלא סיפרו הבלים, אמרו שהמסכות לא מגנות, שהן מסוכנות, שכדי להסיר אותן צריך לשים כפפות ולהשמיד אותן כאילו הן רדיואקטיביות. כל זה התפוגג ברגע שהתחילו להגיע משלוחים מסין ואז הוכרזה חובת עטיית מסכות. ברור שמסכות הן בקו ההגנה הראשון, אבל לקח הרבה זמן לעקור מהציבור את האמונה שמסכות לא מגנות. - La Nave Partirà שיחה 18:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תגובה רגשית: ET TU, LA NAVE?
תגובה מעשית: עד כה, כל פעם שטרחתי לבדוק לעומק טענות קונספירטיביות כאלה בנושא הקורונה (כן, זה קונספירטיבי. לא, יש קונספירציות-אמת, ככל הנראה רצח קנדי הוא דוגמה טובה) הגעתי מותש לקו הגמר עם מסקנה שמדובר במקרה הטוב במסקנות שגויות עם כשלים ברורים ובמקרה הרע בשקרים גמורים. אני לא אכנס לזה שוב. אולי זו אזעקת האמת מסיפור "זאב, זאב!", כבר נשבר לי איבר המין מזה. עובדות בסיסיות שאני כן יודע הן שמאוד, מאוד לא סביר שתרופה נגד טפילים תפעל נגד וירוסים, ושיש חולים שצריכים בודאות איברמקטין במינונים נורמליים שהם לא חולי קורונה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:58, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
La Nave Partirà - לא אמרתי שאני מסכימ.ה לחלוטין עם הגישה שהייתה בתחילת ימי הקורונה לגבי מסכות. בנוסף, אני לא חושב.ת שאמרו שהן מסוכנות אף פעם (לפחות לא אנשים עם תואר ברפואה / כאלה שמבינים על מה הם מדברים). אמרו רק שלא ברור אם הן עוזרות נגד קורונה ושלכן עדיף לא להסתמך עליהן בלבד ולא לקנות כמויות מוגזמות שלהן. זה שעד עצם היום הזה יש אנשים שלא מסכימים להשתמש במסכות גם אחרי שהוכח שהן עוזרות היא תוצאה חלקית של זה שלקח לממשלות זמן להמליץ על מסכות לכולם בתור אמצעי הגנה חיוני מהקורונה - אבל אני מוכנ.ה להתערב איתך שגם אם הן היו ממליצות על מסכות מיד, עדיין היו מתנגדי מסכות (גם אם בכמות פחותה יותר). 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!19:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אילן, נכון, מוזר שתרופה נגד תולעים תפעל נגד וירוסים וגם לי עד היום זה נראה מופרך, אבל העובדה שאיברמקטין פעיל אין ויטרו נגד וירוסי רנ"א כמו זיקה ודנגי ידועה מזמן. וחוץ מזה אני חושדת קונספירטיבית שלא ראית את הסרטון הראשון, תראה כדי שלא תעשה לי ET TU בפעם הבאה. - La Nave Partirà שיחה 19:13, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
קטילה קטלנית בתכלית הקטילה של המטא מחקר שמציגה לורי. בקרת עמיתים חלקית או לא קיימת, מחקר שהוגש לפרסום ונדחה בגלל חשדות לבעיות אתיות כולל זיוף נתונים, מחקר שהוגש לפרסום אבל אז נמשך חזרה, מחקר עם תוצאה נטולת מובהקות שהוצג ע"י לורי כמובהק. זה לא נראה טוב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:24, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
עוד פרט חשוב ממש שנמצא בקישור שאילן שמעוני הביא הוא שזה שתרופה בטוחה לטיפול במחלה אחת לא אומר שהיא בטוחה לטיפול במחלה אחרת. לפי מה שכתוב שם, מחלות מסויימות משנות את המצב הפיזיולוגי של החולה, ותרופה שבטוחה לשימוש במצב הפיזיולוגי שגורמת מחלה אחת עשויה להיות מסוכנת במצב הפיזיולוגי שגורמת מחלה אחרת. ביולוגיה זה דבר ממש מסובך כנראה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!21:24, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
פחות קטילה קטלנית, יותר בכיוון של נפנופי ידיים נמרצים. המטא של לורי כן עברה ביקורת עמיתים. רק שלושה מחקרים מתוך ה-13 לא עברו ביקורת עמיתים? מפתיע משהו, כי אלה מחקרים שנעשים על ידי רופאים בבתי החולים, ולא על ידי גוף מחקר. אם המחקר המסוים שהמאמר מדבר עליו אכן נמשך, הוא יוריד את האחוזים ואת הוודאות באיור 3, אבל לא יהפוך אותם על פיהם, צריך לשמוע מפי לורי. כל השאר אלה נפנופי ידיים על ההבדל בין אין ויטרו לאין ויוו, חשיבות קבוצת הביקורת, בעיות במחקר בתחום הרפואה, וחומר חינוכי כיוצא בזה. את המחקרים התצפיתיים ללא קבוצת ביקורת היא בכלל לא כללה במטא. - La Nave Partirà שיחה 22:04, 27 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לא. קראתי לאחרונה מטא מחקר שעסק בהשלכות כיבושי נפוליאון (ותומצת לכדי פסקה בערך אצלנו). למעלה משליש מהמאמר עסק בקריטריונים ובסינון של המאמרים שעליהם יתבצע המחקר. לשון אחרת - 3 מתוך 13 זה המון, וזה מה שגילו המבקרים בבדיקה שטחית למדי - רדודה מאוד מול מה שעורך המטא-מחקר אמור לבצע. לא ניתן לסמוך על התוצאות שלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:44, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מטא מחקר אחר שנערך ביוני (?) (ושלצערי אני לא מוצא אותו כרגע) מצא שלא הייתה לאיברמקטין השפעה על מהלך המחלה. Tzafrir - שיחה 06:48, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אילן, אם היית קורא את המטא - הנה היא שוב, היית רואה שיותר משליש ממנה עסוק בקריטריונים ובמתודולוגיה, מה לכלול ומה לא ואיך לחשב, זאת המומחיות של טס לורי. לעומת זה חוש הריח שלי, שהוא לא רע, מריח שמץ סירחון מהסטודנט התמים לרפואה, שגילה פגמים במחקר המצרי, למשל שהאבסרקט הוא כביכול פלגיאט - סבירשהרופא החוקר השתמש באבסרקטים אחרים בנושא בתור תבנית. אבל מאחר שמחקר נמשך אי אפשר להשתמש בו, ותוצאות המטא יהיו חלשות יותר. מה האמת לגבי איברמקטין אינני יודעת, מה שבטוח הוא שהוא לא מזיק. - La Nave Partirà שיחה 07:02, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
קראת מה נכתב על המחקר של אלג'זאר? זה מתחיל בזה שהוא בכובעו כחוקר מסר את המאמר לפרסום בז’ורנל שהוא עורך. אבל המאמר כולל נתונים שגויים או לפחות דיווח שגוי על נתונים (לדוגמה: בנתונים כתוב במקום אחד שאפס אנשים מקבוצה כלשהי מתו. במאמר מדווח שארבעה אנשים מקבוצה זו מתו). וחבל שאת נאחזת בעמדה של קבוצה קטנה של חוקרים במקום לשים לב שהקונצנזוס של החוקרים בתחום הוא שלא ידוע כרגע על תועלת מהתרופה (ואולי, משימוש מיותר ולא זהיר במינונים גבוהים, היא עלולה לגרום נזק). Tzafrir - שיחה 08:23, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בדיוק. יש שאלות בסיס שלא ניתן להן שום מענה הגיוני או מציאותי בחשד הקונספירטיבי הזה - מה בדיוק יוצא למשרד הבריאות בהתעלמות מתרופה שעובדת? ובכן, כלום. זו חשיבה קונספירטיבית פר אקסלנס, מהסוג ה.. לא משנה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:42, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אין בזה שום דבר קונספירטיבי, בזמן מגפה מוטלת חובה על החוקרים לזוז במהירות, את זה אומר ה-WHO וזה ברור, החיסונים הוצאו בדילוג על משוכות בירוקרטיות כי אנחנו בזמן מגפה. אז חוקרים חוקרים, גם מחקר ישראלי נמצא במטא של לורי. ה-WHO הוא אוטוריטה רפואית, אבל בגלל האחריות הבינאלומית שלו שיקוליו הם לא רפואיים נטו. למשל הטענה שאנשים יקחו איברמקטין במקום חיסונים היא לא טענה רפואית, היא ראייה כוללת של הבריאות העולמית. אותו דבר היה עם המסכות, ההמלצה של ה-WHO נגד מסכות לא נבעה משיקולים רפואיים אלא משום שהיה מחסור והן נדרשו לצוותים הרפואיים, ומתוך מחשבה שאנשים יעטו מסכות וירגישו בטוחים יותר מדי. הרעיון של איברמקטין לא קלוט מהאוויר, כי אין ויטרו איברמקטין חיסל נגיפי קוביד-19, ויש חוקרים שמצאו שיש לו השפעה מיטיבה כלשהי כל המחלה. אולי יש ואולי אין. - La Nave Partirà שיחה 13:15, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
יש המון דברים שעובדים אין ויטרו ולא אין ויוו (רובם, למעשה). זה שמשהו עובד על תרבית זה אומר שזה כיוון מעניין, ולא יותר. יתרה על כן, האיברמקטין עובד בתרביות במינונים גבוהים, ובמינונים הללו הוא כבר מתחיל להיות מסוכן. האזהרות של ה־WHO הגיעו בגלל שהתחילו להצטבר מחקרים גרועים ושגויים על איברמקטין שיצרו מראית עין טובה ממה שהייתה באמת. וגם לאחר שהתברר שבינתיים אין עדויות טובות לפעולתו. כלומר מדובר גם על שיקולים רפואיים.
החיסונים דילגו על מעט משוכות: הם עברו ניסויים קליניים שלב 1 עד 3. ההנחה היחידה הייתה אישור החירום. אבל גם הוא ניתן לאחר הוכחת יעילות מרשימה והוכחה די סבירה של בטיחות. ההתגמשות הייתה התפשרות חלקית על בטיחות בגלל הסכנה הגדולה יותר מהמגפה. אם האיברמקטין יוכיח יעילות מרשימה כל כך יהיה אולי מקום להתפשר על הבטיחות. Tzafrir - שיחה 13:45, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
נכון, השפעה אין ויטרו היא רק קצה חוט שהחוקר צריך ללכת אחריו, ויתכן להיות שהוא לא יוביל לשום דבר. נכון, בחיסונים הייתה התפשרות חלקית על בטיחות כי אנו נמצאים במגפה. זה מה שאמרתי אז למה אנחנו מתווכחים :-) - La Nave Partirà שיחה 14:05, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
התשובה נמצאת אצל (פקידי) משרד הבריאות. ה"חרם" על איוורמקטין והידרוקסיכלורוקווין הוטל אחרי שליצמן התפטר ואדלשטיין לקח את הפיקוד. בתקופתו של ליצמן נכנסה אאל"ט ההידרוכסי ונוסתה בהצלחה בבתי חולים, אך התקשורת זעקה חמס כרגיל. עובדה מעניינת : ליצמן בעצמו טופל והחלים בזכות אחת התרופות האלו. 77.138.181.28 21:01, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

משחיתים משקיענים

המשחיתים משקיעים בנו, יפה מצידם. כמעט והיה לי חבל לשחזר את זה. מקף־ 23:07, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

עכשיו אני רואה שכבר היו מקרים קודמים, מושקעים גם כן. מקף־ 23:08, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
משעשע חחח, אבל למה שיהיה לך חבל לשחזר את זה? אי אפשר לעשות בוויקיפדיה כבתוך שלך. אם תרצה תוכל להמליץ לאנונימים האלה לפתוח ויקי-פנדום לקופה ראשית או לכתוב ערך באיןציקלופדיה. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 23:16, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לכן רק כמעט והיה לי חבל.
רעיון טוב האיןציקלופדיה. מקף־ 23:17, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בתור איןציקלופדי.ת בעצמי, אני תמיד ממליצ.ה למשחיתים משעשעים פה לעבור לאיןצי. יש לנו מחסור רציני של עורכים שם. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!08:06, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ראוי להזכיר את ההשחתה הנפלאה הזו ואת זו שאחריה. שם המשחית (?) באמת השקיע ושכתב ערך שלם כמעט לכדי יצירה חדשה. חבל שהוא שוחזר... רק למה להשתמש באותיות סופיות ובסימני ניקוד באמצע המילה?! זה ממש מפריע לרציפות הקריאה. בן עדריאלשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב 12:19, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
נכון, הבחור מה שמו שהפך את Fallout 4 לטקסט קבלי למהדרין 😂. אם כבר השחתות יצירתיות מהשנה האחרונה, אני זוכר את המכשפה הבן שעלה לפני חודשיים בערך... זה היה ערך בדוי כל כך מושקע עד ששמרתי גיבוי שלו כקוד מקור לפני ש(ביקשתי? או שמישהו אחר ביקש) את מחיקתו בוק:במ. לא יודע אם עדיין שווה להנציח את זה בוק:הומור חחחח TheStriker - שיחה 13:17, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
השחתה היא השחתה, ואין זה משנה אם היא מושקעת או משעשעת. החיבה שמגלים בדיון זה למשחיתים מזכירה לי את הסיפור שבמדרש: "אשה אחת באה אצל רבי, אמרה לו: נאנסתי. אמר לה: ולא ערב לך?" - לא ערב לה, כפי שהוכיחה לרבי בהמשך המדרש. גם השחתות אינן ערבות לי. דוד שי - שיחה 16:17, 29 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ואם כבר הגענו לפינת ההלכה, לא שמעתי שהשחתות הן מאיסורי הנאה.--שמש מרפא - שיחה 01:41, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מסכים עם דוד, ובכל זאת שמרתי פה פעם בוויקי הומור את ויקיפדיה:הומור/יום ויקרא בשם ה'. אבל ללמוד תורה עם דוד זה תענוג גדול, אז רק אדייק קלות: המדרש הוא תלמוד ירושלמי, הרבי הוא רבי יוחנן והושמטה מילה אחת חשובה (שהופכת את הדיון שם להלכתי ולא כפי שניתן היה להבין לשאלה של רגישות אנושית) "ולא ערב לך בסוף". השאלה שם, האם מצב של אונס (שאינו אוסר אשה לבעלה, כי הלכת "והלכה והיתה לאיש אחר" תלויה ברצונה) לא יאסור אותה בגלל שייתכן ונכללה בו הנאה פיזית ('יצרא אלבשה'). על כך ענתה האישה: אם מישהו דוחף לך דבש לפה ביום כיפור? אתה לא סובל מזה? ברור שכן, ולמרות זאת הטבע עושה את שלו ויש לך סוכר בפה והגוף מפיק הנאה בצום - האם זו נחשבת הנאה שיכולה להיחשב רצון למעשה עצמו? - ורבי יוחנן קיבל את טענתה. ביקורת - שיחה 10:40, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בבמדבר רבה ט' י' מופיע רבי. אגב, הגר"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ד למד מכך שאין חיוב ברכה למי שדוחפים לו משהו לפה.--שמש מרפא - שיחה 11:05, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
וגם לא מופיע שם "בסוף", אבל בשני המקומות הדיון הלכתי. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב • 11:06, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה לשניכם, ותודה על המקור במדרש רבה שלא מצאתיו. ביקורת - שיחה 13:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
רק להעיר גם מנדה מה., על רבי עקיבא. בן עדריאלשיחה • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב 14:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני רק רוצה לציין את המהירות שבה הדיון הזה שינה נושא מהשחתות משעשעות למדרשים בתלמוד. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!16:36, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מסכה

היכן היא? דרדקשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 23:21, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אני אצטרף לשאלה ואתהה: היכן המסכה? תבנית:טקסט מוקטן. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 23:25, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הנה דוגמה שאפשר גם אחרת... דרדקשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 23:39, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כאן (בחב"ד) זה עוד שטח פתוח. ולא ברור לי מה אתה רואה אחרת בסרוגים? david7031שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב •
בהתקהלות חייבים מסכה גם בשטח פתוח. אם זיהיתי נכון שקד שם עם מסכה. דרדקשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 23:56, 28 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מקור לספרים

מישהו מכיר חנות (או ספריה) לספרים על מתמטיקה (גם פסאודו-מתמטיקה, וגם יד שניה) באזור ירושלים? אשמח לשמוע. בנציון יעבץ - שיחה 23:24, 30 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

ספריית מכון איינטשיין למתמטיקה. עוזי ו. - שיחה 11:18, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

תעמולה פלסטינית מגיעה לשיאים חדשים

יטבח אל יהוד (ליטרלי), עכשיו בסטים, מתישהו בדצמבר 2021. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 01:04, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אפשר להרוס את מסגד אל-אקצא במשחק הזה? עם טיל כתף או עם הכדור על המנוף? Liad Malone - שיחה 02:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
„The_Knights_of_the_AlAqsa_Mosque״ זה לא שם אחר למסדר אבירי היכל שלמה? Tzafrir - שיחה 09:06, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני הראיתי את זה לחברים שלי הרגע, וצחקנו ברמות, גם קצת מתוך דיכאון וגם בגלל הניסיונות המוזרים של המשחק להצדיק את מה שהוא עושה. המשחק טוען שהוא מציג ערבים לא בתור טרוריסטים, ובו זמנית רואים בטריילר את הדמות הראשית הורגת חיילי צה"ל בכמויות לא סבירות. זו פרופגנדה צבאית שצריך לדווח עליה לסטים ולקוות שהם יורידו אותה משם. אבל זה עדיין קצת משעשע שבסוף הדף יש אזהרה מ"תוכן פוליטי ואידיאולוגי שעשוי לא להתאים לכולם", כאילו זה איכשהו מצדיק את עצם קיומו של המשחק הזה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!11:02, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
רק בישראל ערבי שתוקף חיילים נחשב "מחבל". מאבק מזוין בצבא כובש נחשב בדרך כלל לגיטימי לכל הפחות (אלא אם מדובר בצבא של המדינה שלך). אנחנו שבויים בטרמינולוגיה שצה"ל מכתיב לתקשורת. זה בלט מאד במקרה של החייל שנהרג לאחרונה בחומת ההפרדה בעזה. דוברי צה"ל השתולים בערוצי החדשות בטלויזיה מקפידים לכנות את הפלסטיני שהרג אותו "רוצח החייל", כאילו שרצח אותו בטרמפיאדה ולא בפעולה נועזת בקרב פנים אל פנים. Liad Malone - שיחה 11:22, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כך מדברים דוברי הפלשתינים ה"שתולים" בישראל. דרדקשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 12:13, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אוקיי, אני מסכימ.ה שמחבל היא לא בהכרח המילה הכי נכונה פה. עדיין, מדובר בהרג של חיילים שלפי הטריילר לא היה נראה שתקפו באופן אקטיבי את הדמות הראשית. להרוג אנשים בלי פרובוקציה נראית לעין קצת נופל תחת ההגדרה של טרוריזם, לא? מן הסתם כנראה יש סיבה אידיאולוגית כלשהי למעשים האלה, אבל החיילים הספציפיים הללו לא עשו שום דבר רע שאמור לגרום להם ולא לאחרים למות. סורי שאני מנתח.ת כל כך לעומק את הטריילר של פרופגנדה אנטי ישראלית. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!12:38, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אני בכלל לא מהתחום, אבל למיטב הבנתי משחקים שבהם הורגים חיילי אויב די נפוצים. הכי בטוח למקם את המשחק בזמן מלחמת העולם השנייה ולהרוג נאצים, אבל אפשר גם להרוג חיילים אפגאנים או חיילים מכל מיני צבאות או מיליציות אחרות. ומשתדלים להרוג אותם מהר ככל האפשר גם אם הם לא הולכים לתקוף כרגע (לא נכון לכל המשחקים, אבל בהחלט נכון לחלקם). בשני המשחקים שמקושרים למטה, הרג אזרחים אינו לגיטימי: הוא מסיים אוטומטית את המשחק בכישלון. כלומר לפי מי שכתב אותם, המטרה שלהם אינה הרג אזרחים אלא מדובר על לוחמים שנלחמים בלוחמים אחרים. Tzafrir - שיחה 02:48, 2 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
רוי הראה לי את זה אתמול בלילה והתגובה הראשונית שלי, היתה, כפי שניתן לצפות, "WTF". אבל כשחושבים על זה לעומק, אני ממש לא מופתע. בזמן ששכנינו מצפון-מזרח, אסד הבן טובח באזרחיו בנשק כימי ואשכרה מקבל לגיטימציה בשתיקה מיתר העולם כי סין הקומוניסטית לצידו, וכשסין הקומוניסטית בעצמה רודפת מיעוטים דתיים ושולחת אותם למחנות "חינוך מחדש" ואף אחד לא פוצה פיו כי מי ירצה להתעסק עם סין הקומוניסטית (חוץ מטראמפ)? העולם עדיין מתעסק בבעיה אחת ויחידה: "אקיבוש". הנה הוכחה לכך שנבואה תנ"כית מתגשמת אל מול עינינו. ”וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים” (דברים כ"ח, ל"ז) - אף על פי שעם ישראל עם קטן וזניח ביחס ליתר העמים, הוא היה ועודנו העם המדובר והמושמץ ביותר.
נראה לי שהפתרון הכי טוב לבעיה הוא פשוט לדווח על המשחק במקום לעשות רעש מיותר שיוביל לתשומת לב תקשורתית - זה מה שהם רוצים, אבל הם פשוט לא שווים שיאכילו אותם. כשנכנסים לדף של המשחק בסטים יש בצד ימין כפתורים של Share, Embed וכפתור נוסף עם דגל. דרך הכפתור שמסומן בדגל ניתן לדווח על תוכן בלתי הולם. ככל שהמשחק יקבל יותר דיווחים, כך גדל הסיכוי שסטים יורידו אותו מהחנות.
אגב זו לא הפעם הראשונה שמפותח משחק שכזה. לפני 20 שנים שוחרר משחק בשם Under Ash (אנ') שבו משחקים בחור בשם אחמד שתפקידו... לרצוח חיילים ישראלים ממניע של "התנגדות לכיבוש". ההמשך, Under Siege (אנ') יצא בשנת 2005 ומתרחש על רקע האינתיפאדה השנייה. רק בגלל שבאותו הזמן פלטפורמות דיגיטליות למכירת משחקים כמעט ולא היו קיימות הסיכוי שאי פעם שמעתם עליהם נורא נורא קטן וחוץ משני קצרמרים גבוליים בויקיאנגלית לא נראה לי שהם זכו לתשומת הלב הרצויה. מקווה שזה יסתכם גם בכך במשחק הזה. TheStriker - שיחה 12:12, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה, דיווחתי על המשחק. שמיה רבהשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 12:20, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
קשה לי להאמין שדיווחים של ישראלים יזיזו להם. יש הרבה יותר אנשים בעולם שהמשחק הזה יספק להם פורקן: אפשרות להרוג ישראלים בעולם וירטואלי, בהיעדר אפשרות אחרת. התעמולה הפלסטינית מספקת לזה צידוק מוסרי שמחלחל יותר ויותר עם השנים, כפי שראינו למשל בחילופי הדברים בין סגנית נשיא ארה"ב לבין אותה סטודנטית מהגיהינום לפני כמה ימים. אם מבחינת סגנית הנשיא, הטענה שישראל מבצעת "רצח עם אתני" היא "אמת" לגיטימית, למה שזה ייחשב לא לגיטימי לירות בראשם של החיילים שמבצעים את רצח העם הזה? Liad Malone - שיחה 15:16, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הם יסירו את זה לדעתי. בניגוד לכמה פלטפורמות אחרות (אהם אהם Twitch), אני רואה את המודרציה בסטים בתור אחת שהיא הוגנת ולא צבועה. אני חושב.ת שהם יסירו את זה, כי בכל זאת מדובר בהסתה לאנטישמיות ולרצח. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!16:20, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
דיווחתי גם. Liad Malone - שיחה 16:28, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אגב, באחד מקטעי הוידאו באתר, מופיעה כרזה שמשווה בין "חיי שחורים חשובים" ל"חיי פלסטינים חשובים", מה שמתכתב ישירות עם הקמפיין הנוכחי של הפלסטינים אזרחי ישראל "חיי ערבים חשובים". Liad Malone - שיחה 17:27, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כתוב איפהשהו בדף הסטים של המשחק ש"המשחק מכיל שירי התנגדות פלסטיניים קלאסיים". אני מדמיינ.ת שחקן משחק את המשחק, ופתאום מתחיל להתנגן השיר "תקוף תעשה ביגועים" בקולי קולות. אח... מהנהר ועד הים, בלסטין באמת תהיה חינם. ועכשיו לתגובה קצת יותר רצינית - מתברר שהבחור שיצר את המשחק הוא ברזילאי. אין לי שמץ אם הוא במקור מפלסטין או לא. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!18:02, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
חדשות לגבי המשחק: אז, חבר שלי החליט משום מה להוריד את הדמו של המשחק ולבדוק איך הוא רץ ומה קורה בו. מתברר שהמשחק ממש לא אפוי. יש בו כל כך הרבה באגים וגליצ'ים, והדוגמה הכי בולטת לאחד הוא שאם השחקן דוקר מכונית משום מה, המכונית אשכרה מדממת. וחוץ מזה, בניגוד לכל הטענות של המפתח שהמשחק לא מציג ולא מעודד טרוריזם, במשחק מופיעה הודעה מסויימת בכל פעם שחייל צה"ל הורג אותך. ההודעה נראית פחות או יותר ככה: "הפכת לקדוש מעונה! אל תדאגי, אימו של הקדוש, תארגני את החתונה שלו בגן עדן! עליכם לנקום את מותו ולפזר את כעסכם על מעשי הכובש". אין לי מילים. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!10:58, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ירי במהלך עצרת

כוחות ישראלים הורגים גבר פלסטיני בצפון הגדה המערבית במהלך עצרת. התמונה מביאה את סיפור הרצח הנתעב. דרדקשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 11:34, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הדיווח מדויק. התמונה לא מהעצרת וגם אין כיתוב שמייחס אותה לאירוע המחאה בביתא או לירי. יורם שורק - שיחה 08:16, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לפי ויקיפדיה, טבח הוא סוג של רצח המוני ולא הרג של משליך אבנים אחד. אני מניח שמוחמד חביסה קם בבוקר, הרגיש שהוא עם ולכן הריגתו היא רצח עם. ליאור पॣ • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב • 09:28, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ההגדרה "טבח" אינה מוזכרת בערך ואינה מוזכרת במקור. היא פרי דמיונו של דרדק. יש אירוע מתועד ושיש לו סימוכין (הרג מפגין בירי מטווח של כ 150 מטרים) ויש את ההערה התמוהה כאן שאינה קשורה לאף ערך בויקיפדיה. אגב מה שאין לו סימוכין הוא הגדרת ההרוג כ"משליך אבנים". יורם שורק - שיחה 09:40, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
בראש הדף: "המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה", נראה שאינך בדף הנכון. דרדקשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 18:38, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Movement Charter Elections - Upvoting

Contribute to the Movement Charter Drafting Committee election process. Upvote your favorite Movement Charter Election Compass statements at https://meta.wikimedia.org/wiki/Movement_Charter/Drafting_Committee/Election_Compass_Statements until October 3rd.

Alternate (such as for adding to a previous thread)-

Thanks to everyone who provided statements. Users may endorse those statements they feel are important at m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Election Compass Statements until October 3rd.

Feel free to let me know if you have questions about this process. --Mervat (WMF) - שיחה 15:46, 1 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שבוע החלל העולמי בסימן נשים בחלל

שבוע החלל העולמי מתרחש בין יום השנה לשיגור ספוטניק 1 ויום השנה לכניסתה לתוקף של אמנת החלל החיצון. השנה הוא בסימן "נשים בחלל" ויש מגוון של אירועים והרצאות ברחבי הארץ. ראו כאן רשימת האירועים באתר סוכנות החלל אמא של גולן - שיחה 00:13, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

היי. למי שזה מעניין אותו, פורסמו הארכיונים של משפטי נירנברג, כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 3 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ווצאפ ופייסבוק קורסות

ורק אני לא מרגיש הבדל מהותי כי יש לי את ויקיפדיה. דף השינויים האחרונים הוא כמו רשת חברתית בפני עצמה . ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 20:23, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ומה יבטח את ויקיפדיה? ביני ובינך מה היא - שיחה 20:39, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ברוך שפטרנו שלא יחזרו, טוויטר צייצו hello literally everyone וכל מיני רשתות תקשורת ענו להם, CBS כתבו Well played bestie, אלכסה כתבה I don't have hands so I'll just say Hi five times... Hi Hi Hi Hi Hi, זק"א כתוב "חחח הרגתם", שמח!
https://twitter.com/Twitter/status/1445078208190291973
- La Nave Partirà שיחה 21:45, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הקטע האמתי יקרה כשווצאפ יחזור לעבוד: כל אחד יקבל הודעות מחבריו – "היי גם אצלך הוואצאפ לא עובד?"... דגש - שיחה 21:45, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
חחח, תראו איך העולם שברירי, בשנייה של איזה הזנת קוד לא נכון במערכת של הרשתות האלה הכל קורס חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 21:48, 4 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מעניין לבדוק אם לאירוע יש השפעה על הטראפיק כאן. התו השמיניהבה נשוחחדיווח על טעויות 00:40, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
La Nave Partirà, זה ציוץ ענק. מזכיר לי את הפוסט ההוא של צה"ל מלפני שנתיים תבנית:טקסט מוקטן. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 00:41, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מציע לכתוב את הערך משבר הוויי פיי העולמי (אוקטובר 2021) ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:42, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
האמת, ברק, חיפשתי בוויקיאנגלית אם נתכב ערך על התקלה העולמית הזו, ולא מצאתי. דווקא מתאים להם לכתוב ערך על דבר כזה. בכל, מקרה אני מציע קודם כל לעדכן את פרק ההיסטוריה בערך "פייסבוק". בני דודנו האנגליים כבר טרחו לעשות זאת. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 00:48, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
האממממ... מישהו מוכן להסביר על מה מדובר בשביל אלו שלא משתמשים ברשתות חברתיות? 🙈 יהודית1000 - שיחה - 💜 01:07, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יהודית1000, ממליץ לך לקרוא את הכתבה הבאה, שמסכמת באופן יפה את התקלה העולמית: תבנית:טקסט מוקטן. אני בכל זאת אאמלק לך: פייסבוק קרסה ואיתה חברות הבת שלה, ווצאפ ואינסטגרם. מדובר בשלוש רשתות חברתיות מהגדולות בעולם, שקריסה מוחלטת שלהן משביתה מיליארדי אנשים ברחבי העולם ומשבשת דרכי התקשרות בסיסיים. בארצות הברית השימוש בווצאפ לא שכיח כמו בישראל, לכן התקלה הזו ממש מנוונת את התקשורת שלנו בין האחד לשני בישראל. קראתי בטוויטר כמה ציוצים הומוריסטיים על כך שהדתיים והחרדים לא מבינים על מה המהומה ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 01:12, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לגמרי מדהים שבשביל חלק מהמדינה החיים ממש משתבשים, ולחלק אחר אין מושג בכלל... תודה על ההסבר! יהודית1000 - שיחה - 💜 22:15, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

לא יודע מה בפייסבוק אבל סימנים מעודדים מוואצאפ. דגש - שיחה 01:57, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

כולם מדברים על התקלה, אבל אף אחד לא מדבר על הגורמים לה. הנה הסברים שקיבלתי בוואטסאפ (שחזר לפעול, איזו הקלה):
  • זו תופעת לוואי של חיסוני הקורונה. תמיד הזהרנו שהחיסונים האלה יביאו לסוף העולם.
  • בתקופה שבנימין נתניהו היה ראש הממשלה (ובפועל ניהל את כל העולם) תקלה כזו לא הייתה אפשרית ולא קרתה.
  • חכו, חכו עד שתשמעו מה "המוסד" עשה באיראן בזמן "תקלה" זו.
  • כבר בדקו את המזוזות בחדר השרתים של פייסבוק? לא, אז מה אתם מתפלאים?
  • כשביטלנו את משרד הדיגיטל הלאומי לא צפינו שזה ישפיע על כל העולם. דוד שי - שיחה 04:45, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
חחחח, הייתה כתבה על זה שהעובדים של הפייסבוק, אינסטגרם ווואצפ לא מצליחים להכנס לחדדים של השרתים בכדי לתקן את התקלה כי המערכת לא מזהה את התג שלהם 😂 חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 11:40, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אז מה זה ה-BGP הזה שהפיל את וואטאסאפ, פייסבוק ואינסטגרם | גיקטיים, באתר גיקטיים | חדשות, עדכונים וכתבות על טכנולוגיה, אינטרנט וסטארטאפים., ‏2021-10-05 ~ מקף־ 14:07, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

לא היתה החלטה לפני כמה חודשים לעבור לטלגרם או סינגל? ממילא בפיסבוק נשארו רק בני 40 ומעלה. Assafn שיחה 14:16, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
איפה כל הרבנים שאמרו שהמשיח לא מגיע בגלל הווצאפ? היה לו שש שעות לבוא!!! המאו"ר - שיחה 02:52, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

כשמעוותים את הכתוב בוויקיפדיה

גיא זהר: אמנון יצחק פרסם פייק לפיו הבדיקות לקורונה גורמות לסרטן. הוא התבסס על ויקיפדיה, אבל כנראה לא קרא את הערך עד הסוף. ראו ציוץ של "מהצד השני עם גיא זהר" ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 באוקטובר 2021. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 00:55, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

חחח, המשוגע הזה חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 11:47, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
וגם, אני לא מבין את האנשים המוזרים האלה, מכניסים לך מטוש לאף וכבר מתחילות הקונספירצייות שזה גורם לסרטן ושדרך זה מכניסים לך שבבים לגוף, חחחחח😂 😂 😂 😂 חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 11:50, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מחקר חדש מוכיח: אנטרנט גורם לסרטן. מקור: אנטרנט בגימטריה 319, שזה יוצא בגימטריה סרטן. זה אמיתי לגמרי, אם זה מופיע בפשקווילים במאה שערים אז זה בטוח נכון! TheStriker - שיחה 14:15, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
חחח חובב המכוניות (יהונתן חזי) • דברו איתי! 15:29, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

חגיגת השנה העשרים לוויקי הגרמנית

בעתון של עיר גדולה צויין התאריך. הכותרת מדברת על עמותה של גברים שחסרות לה נשים. הפגישה הפיזית של חלק קטן מהכותבים נערכת בארפורט שזו עיר הדומה לעפולה במושגים גרמנים. אחוז הנשים הוא תשעה. בסך הכל התקווה לעתיד ורוד מקלה על ההרגשה שהיו קצת שגיאות בעבר. 46.114.146.28 11:56, 5 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שגיאה בדף הפירושונים מטמורפוזה מטמורפוזות ששרדה מאז מאי 2006

מאיר שלו כתב לי שמצא שגיאה בערך מטמורפוזות. היה כתוב בפתיח של הערך שהיצירה של אובידיוס משורר רומי שחי במאה הראשונה לפני הספירה " מטמורפוזות הוא שיר אפי בחמישה-עשר חלקים שנכתב על-ידי המשורר הרומי אובידיוס והושלם בשנת 8 לספירה.". ניסוח לא ברור, אז תיקנתי. הייתי סקרנית ממתי הניסוח הזה, מצאתי אותו בעריכות האלה. אז חסכנו לעצמנו עוד הערת ביקורת של שלו במאמר סוף השבוע שלו, כמו שהעיר על שם הערך הר הארי ובעקבות מה שכתב שם הערך שונה. . חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 10:49, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

חנה, לפי הערכים הרלוונטיים, אובידיוס חי משנת 43 לפנה"ס עד שנת 17 לספירה. מה לא ברור בניסוח שהיצירה הזו הושלמה בשנת 8 לספירה? דרך אגב - כך גם כתוב במפורש בערך באנגלית (גם לגבי שנות החיים של אובידיוס וגם לגבי השנה בה פרסם לראשונה את יצירתו). לדעתי דווקא השינוי שהכנסת הוא המבלבל, שכן את מתארת את אובידיוס כמשורר שחי במאה הראשונה לפני הספירה בעוד שהוא חי גם במאה הראשונה לספירה. Dovno - שיחה 11:06, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זה מה ששלו הבין: מהמאה השמינית לספירה. מודה שכשהוא כתב זאת, כך הבנתי גם אני. אז אם הוא הבין כך, אולי גם אחרים הבינו כך. אכתוב לו. אבל כדאי למצוא ניסוח שישלב את הזמן שאובידיוס חי, ואת מועד השלמת היצירה. תודה חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 11:13, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כתוב היה במפורש "בשנת 8 לספירה", לא היה כתוב ב"מאה ה-8 לספירה". אפשר לדון על ניסוח יותר טוב. Dovno - שיחה 11:17, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
התעלומה נפתרה. שלו התכוון לדף הפירושנים מטמורפוזה שם היה כתוב מהמאה השמינית לספירה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 12:11, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מעניין. הוכנס לדף הפירושונים ב-2006 ע"י אנונימי. נתנחם בזה שלפחות הערך עצמו היה מדויק. Dovno - שיחה 12:20, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
Dovno העריכה נעשתה ב-2008, לא 2006. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!12:30, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה על התיקון :-) Dovno - שיחה 13:25, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
נכון מאד. אני מקווה שהגברתי את האמון של שלו בוויקיפדיה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 17:26, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

קוד המקור של אתר Twitch.tv הודלף במלואו לרשת

https://www.theverge.com/2021/10/6/22712250/twitch-hack-leak-data-streamer-revenue-steam-competitor

בינתיים הפריצה אינה כוללת מידע ממסדי הנתונים שלהם (דוגמת פרטי משתמשים) אך לכל מי מאיתנו שמשתמש באתר מומלץ לשנות סיסמא ולהפעיל Two factor Authentication בדחיפות. TheStriker - שיחה 18:39, 6 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

2FA אינו מספיק במקרה זה, על פי מומחי אבטחת מידע. הם ממליצים למחוק את שם המשתמש ולפתוח שם משתמש חדש. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 19:10, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

האנציקלופדיה העברית ברשת

רק היום גיליתי שכרכי האנציקלופדיה העברית נסרקו והועלו למרשתת. כבר כתבו על זה כאן? רק אותי מרגשת האפשרות לקרוא ולחפש בקלות באלפי עמודים מבלי שהם יתפסו שטח מדף יקר? -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 19:13, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

וואו. מה הקישור? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 20:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
רק 25 כרכים בינתיים, כאן. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 22:17, 8 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מגיעים לאתר הזה על ידי חיפוש בגוגל: האנציקלופדיה העברית pdf. העלו 25 מתוך 32 כרכים. הכרך הראשון טרם הועלה. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 00:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
קשה לי להאמין שמדובר בעותק חוקי. ראובן מ. - שיחה 00:55, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ההוצאה פשטה את הרגל, לא? אם לא רכשו ממנה את הזכויות יתכן שאין סוגיית זכויות יוצרים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:53, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זה לא עובד ככה. גם אם אתה מוציא לאור ספר ומצליח למכור רק מעט עותקים ממנו, אתה עדיין בעל זכויות היוצרים, ואין לאף אחד אחר זכות לפרסם את הספר בצורה אחרת (למשל, לבצע דיגיטציה) או להשתמש בתוכנו (למשל, להפיק סרט שמבוסס עליו) ללא אישור המחבר. הזכויות פגות בדרך כלל רק אם היוצר מוותר עליהן במפורש, או כעבור 70 שנה ממותו. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 08:54, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מי זה "אתה" כשמדובר בחברה מסחרית שחדלה להתקיים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:43, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
כן, זה מרגש, בלב כבד זרקתי את הכרכים למחזור ואני שמחה שהמפעל המונומנטלי הזה לא ירד לטמיון. -La Nave Partirà שיחה 14:06, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אילן שמעוני, למיטב ידיעתי הזכויות נמכרו להוצאת שוקן, והיא בעלת הזכויות כיום. (כתוב בערך שמשנת 1997 הם כבר שוקלים להוציא לאור מהדורה מעודכנת ומקוונת.) אם הם יצליחו לאתר ולזהות את מי שפרסם את הכרכים בפורמט דיגיטלי, הם בהחלט רשאים לתבוע אותו. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 14:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אוקי, זה בהחלט מבהיר את המצב. תודה גבי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:12, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
האם בארכיון האינטרנט לא מקפידים על זכויות יוצרים? ראיתי שם גם את קיצור תולדות האנושות, שבוודאי נמכר עדיין בחנויות ולא סביר שהמו"ל יתיר העלאה שלו לאינטרנט. דוד שי - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אתה כנראה לא יודע כמה תוכנות פיראטיות - כולל מערכות הפעלה - מסתובבות בarchive.org וזמינות לכל דיכפין. TheStriker - שיחה 23:05, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ראיתי את זה כבר מזמן ובאמת תהיתי בעניין זכויות היוצרים. hebrewbooks הוא זה שהעלה את הקבצים במרץ 2020. על פניו נראה כהפרה של זכויות יוצרים. זה נוח משום שיש חיפוש לפי טקסט (full text). יכול להיות גם שהם קיבלו אישור מבעל הזכויות להעלות את הקבצים. Geagea - שיחה 10:23, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

Universal Code of Conduct Draft Enforcement Guidelines review still needs your ideas and opinions

Hello, this is just a reminder that the Universal Code of Conduct Draft Enforcement Guidelines are open for review and comment. The Drafting Committee will start working on revisions and improvement in two weeks (October 17), so it is important that you give them your ideas and opinions soon!

There is now a short, simple version of the Draft Guidelines here to make your review easier. If possible, also help translate the short version into more languages!

We will also hold one last conversation hour on October 15, 2021 03:00 and 14:00 UTC.

On behalf of the Drafting Committee, much thanks to everyone who has given ideas so far. We hope to hear from more of you - the Guidelines will be much stronger if more opinions are included. Mervat (WMF) (نقاش) 09:17، 9 أكتوبر 2021 (ت ع م)

אני בטוחה שרבים שמעו על מחנה שמשון בצומת גולני, גם אני. האם אתם יודעים מיהו אותו שמשון?

אני כותבת כבר כשלושה שבועות האת הערךהאנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל. בערך מופיעה טבלה של כל חללי נשר המונצחים באנדרטה. אני מקשרת כל אחד מהם לאתר יזכור שמתגלה יותר ויותר כאתר מאכזב לגבי חללי צה"ל בשנותיה הראשונות של המדינה. הגעתי לשנת 1975 ולחלל שמשון אנדג'קו באתר יזכור כתוב מעט מאד ראו בקישור, וכתוב שנפל בעת מילוי תפקידו, שזה ניסוח שלא אומר דבר. אז פניתי בשאלה לקבוצת הפייסבוק "נשר של פעם", ומסתבר שרבים מהוותיקים זוכרים אותו ואת האירוע. והם סיפרו לי שמחנה שמשון קרוי על שמו. גיליתי גם שאין ערך בוויקיפדיה על המחנה. מצאתי מידע רב יותר עליו באתר יזכור של קריית טבעון, כי מסתבר שאלמנתו שהיא מתל חנן וילדיו עברו לגור בטבעון. קראו עליו באתר של טבעון רס"ר אנדג'קו שמשון.
אז עכשיו מי מתגייס לכתוב בוויקיפדיה את הערך מחנה שמשון? תודה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 15:14, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הי חנה, אני מתנדב אבל אצטרך עזרה. Asaf M - שיחה 15:58, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
תודה Asaf M, לאיזו עזרה אתה נזקק? אני לא מתמצאת בכלל בנושא של כתיבת ערכים על מחנות צבא. לגבי מידע על שמשון תיכנס לכאן באתר יזכור של טבעון.
לגבי תמונות היסטוריות של המחנה ואולי מידע נוסף אני מציעה לפנות לדף ויקיפדיה:OTRS/תמונות דובר צה"ל. מי שמטפל שם ומסייע הוא דובר צה"ל לשעבר תת אלוף אפרים לפיד. תודה ובהצלחה. (אנא תייג אותי בבקשה כשאתה עונה לי) חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 02:10, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

עידכונון סטארשיפ

לא ממש דרמטי - ביום שלישי צפוי להיערך מבחן הבעירה הסטאטי הראשון של הסופר-הווי המפלצתי על כמעט 30 מנועיו. בתוך כך, העיצוב החדש של מנועי הראפטור, שקיבל באופן לא רשמי את הכינוי ראפטור 2, מוליך לעיצוב מחדש של מערך המנועים בסופר הווי, שיאפשר הוספת 3 מנועים או יותר. שינוי זה לא יתממש בSN20. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:21, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אתה בטוח?
פינו אותו מכן השיגור על מנת להתקין את המכאזילה (הזרועות הלוכדות) על מגדל השיגור, עוד טרם התקינו את המכאזילה, ואי אפשר לבצע את מבחן הבעירה אלא על כן השיגור. אז אני מניח שמבחן הבעירה ביום שלישי יהיה של ה-SN20. אביהו - שיחה 10:54, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אכן SN20, וכרגע הניסוי נדחה ליום רביעי. אביהו - שיחה 12:33, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
וגם זה לא קרה. אביהו - שיחה 08:07, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

שחיתות

יש אנשים שעושים את מה שצריך להיות מובן מאליו... דרדקשיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"ב • 21:09, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

קצת משעשע שגם אצל האוסטרים היה ראש מדינה שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים ועל אחד מהם זה בגלל סיקור אוהד... דזרטשיחהצאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:31, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
דומה אך שונה, לדברי אלעד שמחיוף. ‏עמיחישיחה 22:40, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מפלגת הירוקים, שותפה בכירה בקואליציה של קורץ, תבעה את התפטרותו מהתפקיד ודרשה להציב "אדם ללא דופי" כקנצלר. מזכיר לי קצת את מה שאהוד ברק ומפלגת העבודה עשו לאולמרט ב-2008. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 23:56, 9 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
ועוד יותר מזכיר את מה שהמפלגות תומכות נתניהו (וגם הח"כים ממפלגתו) לא עשו - במחדלם ציוו לנו את הנאשם ומיליון תומכיו. דוד שי - שיחה 08:15, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

דיוק: קורץ לא "עשה" אלא "עוּשה".--שמש מרפא - שיחה 02:34, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

קורץ בסך הכל לומד מטעויות. ב-2019 קורץ פיטר את השר שטראכה ממפלגת החירות בעקבות פרשת איביזה, ובעקבות זאת איבד את השלטון לתקופת מה לאחר שמפלגת החירות פירקה לו את הקואליציה (מונתה במקומו קנצלרית זמנית). הפעם, בשל אילוצים קואליציוניים, קורץ מתפטר על מנת לשמור על שלטונה של מפלגתו, באמצעות מינוי דיפלומט ואדם שנחשב מקורב לו אך חלש פוליטית לקנצלר, ובאופוזיציה האוסטרית מגדירים אותו (שלנברג) כבובה של קורץ, ששמר על מעמדו כראש המפלגה. להערכתי, קורץ מנסה להרכיב קואליציה חלופית (אולי עם מפלגת החירות, כמו הקואליציה הראשונה שלו), ובאמצעות ההתפטרות מונע בחירות שעלולות להחליש את מפלגתו הגדולה, ואולי מחזק את מעמדו אצל האוסטרים. ללא קשר, קורץ הוא ידיד קרוב של נתניהו ואוהד מושבע של ישראל (וביקר בכותל בניגוד להנחיות האיחוד האירופי ו"המצפן המוסרי של אירופה"), אך נראה שאין מה לדאוג - כשר החוץ עד לפני רגע, שלנברג צפוי להמשיך את המדיניות הקרובה והאוהדת של קודמו ביחס לישראל. peledy - שיחה 16:15, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אכן הדבר האחרון שאפשר להגיד על קורץ שהוא עוכר ישראל. בכל מקרה, אני מסכים עם ניב ואיתך על העניין הזה. אבל אני לא בטוח שהוא יחזור, לפחות עד 2023. דזרטשיחהצאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:12, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בהצלחה לכל הסטודנטים

בהצלחה לכל הויקיפדים הסטודנטים שפותחים את שנת הלימודים האקדמית! עלו והצליחו! אלון סול - דברו איתי! - 💛 09:10, 10 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אירוע הסיום של תחרות ויקישטעטל

תחרות ויקישטעטל הגיעה לסיומה, וכעת החלטנו בוויקימדיה ישראל לחגוג את סיומה יחד עם יד ושם ומכללת הרצוג שהיו שותפים שלנו בתחרות.

אנו מזמינים את חברי קהילת ויקיפדיה העברית

לאירוע הסיום של תחרות ויקישטעטל

נשמח לראותכם/ן בערב זה, בו נעניק פרסים לזוכי התחרות ונודה למתנדבים שלקחו חלק בהפקה ובניהול התחרות.

14:45 הגעה, התכנסות בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה והתארגנות לסיור

15:30 כניסה לסיור במוזיאון לתולדות השואה

17:00 חזרה לבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה וכיבוד קל

17:30 ברכות

18:00 חלוקת פרסים

18:30 סיום משוער

האירוע יתקיים ביד ושם, ירושלים ביום שלישי, י"ג חשון תשפ"ב (19 באוקטובר 2021)

  • הכניסה לאירוע ללא עלות אך מותנית בהרשמה מראש בקישור הזה.
  • הכניסה תתאפשר לבעלי תו ירוק בלבד

Gitit- WMIL - שיחה 12:24, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

יופי של יוזמה! מה עם פרסום שמות הזוכים? הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 17:53, 11 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
אז שמות הזוכים יוכרזו באירוע עצמו (וגם יוענקו הפרסים במעמד הטקס), זוכים שלא יוכלו להגיע לטקס הסיום- יצרו איתם קשר לאחריו לקבלת הפרס העיתונאי המנטר Gitit- WMIL - שיחה 15:05, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

הרשמה לאירוע לצורך קבלת תעודת הוקרה

הי שלום לכולם,
לקראת האירוע מחר - מחולק שי לכל אלה שזכו בציון לשבח במסגרת התחרות (בנוסף על הפרסים הרשומים במסגרת התחרות), ואני רוצה להיות בטוחה שנערכנו עם כמות מדויקת. אשמח שמי שמתכנן להגיע ממשתתפי התחרות יירשם וימלא את הפרטים בטופס, שנוכל לסגור את הרשימה ולהיערך סופית.
תודה רבה לכל המתנדבים ולכל העוסקים במלאכה :) תלם - בואו להצטרף לוויקישטעטל! 10:38, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בחירות לוועדת הניסוח של ויקמדיה

בראש דפי ויקיפדיה מופיע כעת הכיתוב: "אילו חברי קהילה צריכים לכהן בוועדת הניסוח של אמנת תנועת ויקמדיה? הצביעו עכשיו!" ההצבעה מתנהלת בדומה להצבעה הקודמת – מדרגים מועמדים לפי עדיפות (ראשון, שני וכו').
יש מעל 70 (!) מועמדים, וברור שאין היתכנות מעשית לעבור על כל ההצהרות שלהם. אולי היה ראוי לעשות הצבעה עם מספר סבבים/בתים וכדומה. מכל מקום, בהצבעה שעברה ידוע לי שהיו שנעזרו בהמלצותיי, ולכן אמליץ גם הפעם, על בסיס הבדיקה הבלתי מספקת שביצעתי.
ראשית אני ממליץ במיוחד על יאיר ראנד (יהודי קנדי) בשל הצהרתו.
מועמדים נוספים שהתרשמתי לטובה מהצהרותיהם הם (בסדר אקראי): הוביט (רק בגלל השם צריך לבחור בו :) ), רוברט מק'קלנון, שונג ולצ'ן (Zhong Juelchen), מיכל בוצ'ינסקי וריצ'רד קניפל.
לצד יאיר ראנד הנ"ל, שני מועמדים נוספים יודעים קצת עברית: ג'וש לים (פיליפיני) ואוסמה עיד (פלסטיני).
בנוסף אני מחבב איטלקים, שלא התמודדו הפעם, אבל ישנו מייקל בייקר – בריטי שמתגורר כעת באיטליה :). שיהיה לנו בהצלחה! ידידיה צבאן (שיחה) 16:17, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אני רק אגיד כי הקישור הוא בכלל זה. PRIDE! - שיחה 21:02, 12 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הוביט. נייס. מזל שלא מורגות'. TheStriker - שיחה 12:13, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
הצבעתי כפי הסדר של ידידיה. תודה על ההמלצות. דרדקשיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"ב • 13:04, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
מעניין שיש 3 מועמדים דוברי עברית ואף אחד מהם לא ישראלי... אגב, גם המיכל הזו יהודיה/ישראלית/דוברת עברית? דזרטשיחהצאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:15, 14 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
באמת מעניין :) לשאלתך – זה אכן מבלבל: מיכל זו הגרסה הפולנית של מיכאל ואין סימן שהוא יהודי... ידידיה צבאן (שיחה) 08:29, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

בחירות לוועדת הניסוח של ויקמדיה -2

ההצבעה לבחירות לחברים לוועדה לניסוח אמנת התנועה נפתחת כעת. בסך הכל, 70 עורכי ויקים מתמודדים על 7 מנדטים בבחירות אלה.

ההצבעה פתוחה מה12 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר 2021 (בכול מקום).

הוועדה תכלול 15 חברים בסך הכל: הקהילות המקוונות מצביעות על 7 חברים, 6 חברים ייבחרו על ידי שותפי ויקימדיה בתהליך מקביל, ו-2 חברים ימונו על ידי קרן ויקימדיה. התוכנית היא להרכיב את הוועדה עד ה-1 בנובמבר 2021.

למד על כל מועמד כדי להודיע ​​על ההצבעה שלך בשפה שאתה מעדיף: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Candidates>

למד על ועדת הניסוח: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee>

אנו מנסים יישום ייעוץ הצבעה לבחירות אלה. לחץ על עצמך דרך הכלי ותראה איזה מועמד הכי קרוב אליך! בדוק ב-<https://mcdc-election-compass.toolforge.org/>

קרא את ההודעה המלאה: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections>

כנס להצבעה ב-SecurePoll כאן: <https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Movement_Charter/Drafting_Committee/Elections>

בברכה, --Mervat (WMF) - שיחה 10:10, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

תחרות עיצוב העמוד הראשי בעיצומה

מוזמנים להשתתף בויקיפדיה:עמוד ראשי/עיצוב 2021חיים 7שיחה20:25, 13 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אבחזיסטאן

הידעתם שלפי לוח הבקרה של הקורונה, בחודש האחרון נכנסו לישראל 21 אנשים מאבחזיסטאן? האם מדובר על אבחזיה? Tzafrir - שיחה 18:07, 15 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

רוב הסיכויים שכן. PRIDE! - שיחה 12:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
משרד הבריאות הוא פשוט מביך כשמדובר ביחסים בין-לאומיים. למשל, הוא הציג את קפריסין תחת דגל הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, דבר שמשול להצגת ישראל תחת השם "פלסטין" עם הדגל הפלסטיני. וגם את מקדוניה הצפונית, הם הציגו כ"מקדוניה" בלבד... אולי יושב במשרד הבריאות מישהו הלנפובי (אנ')? ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 00:33, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
שכחת את העובדה התמוהה שמשרד הבריאות מתיר כניסה למדינות אויב [1]ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 14:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
זה מזכיר לי את הפעם ההיא שבה משרד החקלאות של ארצות הברית בטעות ציין את ואקאנדה בתור שותפה כלכלית. אנחנו צריכים לארגן שיעורי גיאוגרפיה למשרדי ממשלה. נראה שיש ביקוש. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו!19:18, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
סוריה ולבנון די ברורים לי: יש חיילי או״ם ששומרים על הגבולות הללו ורשאים לעבור בין המדינות (לגבי אונדו״ף: אני די בטוח, לגבי יוניפיל: פחות). ואולי האדם הבודד שהגיע מאיראן הוא מישהו שעבר דרך מדינה שלישית (אבל עדיין היה חייב לדווח על המדינות הקודמות?). Tzafrir - שיחה 19:35, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
יש גם מקרים הומניטריים, כמו המקרה הזה מלפני כמה שבועות. מיכאל.צבאןשיחה • י"ב בחשוון ה'תשפ"ב • 21:04, 17 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
רק אומר שבמקומות כמו טבריה מאוד נפוץ לראות חיילי או"ם ורכבי או"ם (UNDOF) שמסתובבים ברחובות העיר (עוד הרבה, הרבה לפני תחילת הבלאגן בסוריה). אז זה מאוד הגיוני שהביקורים האלו ייספרו כביקורים מ"מדינות אויב", אחרי הכל, הם משרתים בסוריה הסמוכה. כשהם מסתובבים בטבריה הם באים בעיקר לאכול ולנוח אז מן הסתם שהם יהיו במגע עם אנשים שיכולים להדביק אותם/להידבק מהם. TheStriker - שיחה 12:45, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

ממתק לפרשת וירא

טענות יוצאות מן הכלל מחייבות ראיות יוצאות מן הכלל (אנ') ובמחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Scientific Reports (אנ') דווח על מקבץ מרתק של ראיות לפיצוץ של סלע בקוטר כשישים מטרים, גבוה מעל צפון ים המלח, בסביבות שנת 1650 לפנה"ס. עוצמת הפיצוץ, המוערכת בין 12-23 מיליון טון TNT, השמידה את ההתיישבות האנושית באזור והמליחה את הקרקע באופן שמנע עיבוד חקלאי באזור במשך מאות שנים לאחר הפיצוץ. בין היתר אותרה באתר עצם צלע בתוך משקע של מלח בישול ותחמוצת בדיל (איור 46). עבור כותבי ויקיפדיה מדובר בשמחה כפולה (הפרסום, לא הפיצוץ), מאחר והמאמר התפרסם תחת רישיון חופשי CC-BY המאפשר לצטט ממנו ולשבץ אצלנו את האיורים המופיעים בו, תחת ייחוס הולם. יום טוב, ליאור पॣ • י"ב בחשוון ה'תשפ"ב • 09:38, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]

אולי מישהו ירים את הכפפה ויכתוב על תל אל-חמאם ((אנ')). אנחנו די חלשים באתרים ארכאולוגיים שאינם בתחומי מדינת ישראל, וחבל. עמית - שיחה 11:28, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לא יודע למה הקישור דלעיל מוביל כביכול לאתר נייצ'ר. מישהו יודע להסביר? אני רואה שזה הטעה גם אחרים, ראו ביקורת על המאמר ועל כתב העת שפרסם אותו כאן, למשל. ביקורת - שיחה 17:11, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
קראתי את הקישור לביקורת שהעברת, שמתמצה בלבטל את החוקרים כי הם מגיעים מהמוסד הלא נכון. קראתי את המאמר המקורי וכן, אם הייתי בתחום בהחלט הייתי בודק את העובדות - לפחות את אלה שאפשר לאמת כימית ופיזיקלית. אבל ביקורת שכל כולה על מאיפה החוקרים באו? לאן הגענו. עמית - שיחה 20:19, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
לא סתם מהמוסד הלא נכון: שלא עברו הכשרה מספיק טובה.
הם לא הראו ממצא מאוד משכנע כמו עמודים שנפלו בכיוונים מתאימים. הם הראו שרידי שריפה בטמפרטורה גבוהה. אולי יש לזה הסברים אחרים? זה קצת מוזר שמטאור כזה פוגע בדיוק בעיר, בעוד שאנחנו יודעים שערים כאלו נשרפו לפעמים „מעצמן״ (כלומר: כתוצאה מסכסוכים אנושיים). לכן זה ממצא מעניין, אבל מעניין יהיה לראות מה אחרים יגידו. בכל מקרה, קיבלנו תמונות חופשיות. Tzafrir - שיחה 12:42, 19 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]
א. Scientific Reports שייך ל-Nature Portfolio (אנ') ולכן חוסה תחת קידומת האתר של Nature, אף כי יוקרתו וגורם ההשפעה שלו נמוכים בהרבה מזה של Nature. ישראבלוף דומה מתנהל עם Science Advances (אנ') תחת Science.
ב. ככל שהצלחתי להתרשם מהקישור שהבאת, היו שחשדו בכוונותיהם של חלק מהחוקרים והיו שחשדו כי החוקרים זייפו את חלק מהתצלומים שפורסמו. בגדול, ביקורת עמיתים אמורה לעלות על ניסויים לקויים והיסקים שגויים ולא על רמאות לשמה. אולי באמת כדאי להמתין עד שהתמונה תתבהר. ליאור पॣ • י"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 20:50, 18 באוקטובר 2021 (IDT)[תגובה]