שמואל עינב (איש עסקים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:28, 26 באוקטובר 2021

ערך זה עוסק באיש עסקים וסוחר קרקעות. אם התכוונתם לפרופסור בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב, ראו שמואל עינב.

שמואל (מוליק) עינב (1922 - 29 באפריל 2018) היה איש עסקים וסוחר קרקעות ביהודה ושומרון. הורשע בתיווך לשוחד למפלגת הליכוד בבחירות לכנסת האחת עשרה^[1]^[2].

ביוגרפיה

שמואל עינב נולד ב-1922 ברוסיה, כשהיה בן שנה, עלו הוריו לארץ ישראל והתיישבו בשכונות מנשיה, על גבול יפו תל אביב. אביו נכנס לעסקי הבשר. בתיכון למד עינב בגימנסיה גאולה^[3].

בשנות ה-40 הצטרף עינב לאצ"ל. השתתף בפריצה לכלא עכו ונעצר בידי הבריטים. חודשיים נכלא בכלא עכו, מאוחר יותר הועבר למחנות המעצר בלטרון ובעתלית. לאחר מלחמת העצמאות נכנס לעסקי הבשר עם אחיו עזריאל ויוסי הראל (מי שהיה מפקד אוניית המעפילים "אקסודוס", יחד עם אחיו עזריאל עינב)^[3]^[4]. במשך שנים ארוכות התגורר באתיופיה ובדרום-אמריקה, וניהל בתי חרושת לבשר וחוות חקלאיות. בין השאר היה בעלי חברת אינקודה, חברה שהביאה בשר מאריתריאה (שאז הייתה חלק מאתיופיה) לישראל^[5]^[6].

כשנולד בנו, בתחילת בשנות ה-70 החליט עינב לשוב לישראל והחל לעסוק בסחר קרקעות ביהודה ושומרון, בין השאר רכש ב-1973 את הקרקע שעליה הוקמה שכונת הר שמואל סמוך לנבי סמואל^[7], חלק מהקרקע שעליה הוקמה ההתנחלות אורנית^[8] והיה מעורב בפרויקט רמת קדרון, יוזמה להקמת התנחלות כ-6 ק"מ מזרח לבית לחם, שנתגלתה כהונאה^[9]. עינב פעל באמצעות חברה שנרשמה ברשם החברות ברמאללה, בשם "חברת דווקא בע"מ"^[10], הסתייע ברחבעם זאבי שהיה מפקד פיקוד המרכז^[11], ואחר כך בסוחר קרקעות מקומי בשם אחמד עודה^[12]. פרשה נוספת בה היה מעורב, הייתה מכירת קרקעות באזור הכפר א-דיכ במרץ 1983, יחד עם שותפו יעקב עקנין, לקבלן אברהם גינדי. גינדי החל לשווק את הקרקע עוד בטרם קיבל אישור עסקה והוסדר רישום המקרקעין, ואחר כך הואשם בהונאה^[13].

ביולי 1987, היה מעורב בתקרית ירי בעת סיור בשטח העיירה עובידייה, במקום בו הייתה מתוכננת לקום ההתנחלות רמת קדרון. הסיור נועד לבדוק את טענות התושבים לבעלות על הקרקע שכביכול נמכרה לעינב. עינב הגיע למקום חמוש יחד עם 5 מאבטחים. במהלך ויכוח החלו לירות לעבר תושבי העיירה שנכחו במקום והרגו אחד מהם^[14].

עינב היה מעורב גם בהקמת ההתנחלות כפר אורנים (במקור גבעת אוהד)^[15]. בשנת 1979 הקים חברה בשם "בר-טורא" יחד עם ארבעה שותפים: הקבלן וחבר מרכז חירות משה דולגין; איש עסקים, מפעילי חירות, נחום סלונים; יהודה מור ומנדל מלצקי, אנשי עסקים יוצאי אצ"ל. החמישה פנו לבנק ישראל וביקשו להקים חברת קש בפנמה. האישור להקמת חברות כאלח לא ניתן אז בדרך כלל, משום החשד שינצלו אותן לצורך הברחת מטבע חוץ או לצורך הלבנת הון. יוסף סריג, שהיה אז המפקח על מטבע חוץ^[16], אישר באוקטובר 1979 את הקמת החברה, במטרה "לרשום על שמה בנאמנות קרקע ביהודה ושומרון באותם מקרים שבהם אי אפשר לחשוף את המוכרים, בעלי הקרקע"^[17]. כדי להתגבר על הקשיים המשפטיים ברישום הקרקע והקמת היישוב, הם מסרו את ניהולן הרשמי להממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון והאדמות הוכרזו אדמות מדינה והוקצו לשותפים. אחר כך טען הממונה שהקרקעות היו אדמות מדינה מלכתחילה, פרץ סכסוך משפטי ארוך שנים והקמת ההתנחלות התעכבה עד סוף שנות ה-90^[18].

בתחילת שנות ה-2000 היה עינב מעורב בפרויקט "מתתיהו מזרח", פרויקט הרחבה של העיר מודיעין עילית. לטענתו, רכש במקום, יחד עם שותפים זרים, 1,000 דונם תמורת 10 מיליון דולר^[19], ואחר כך רכש, לטענתו, 300 דונם נוספים^[20]. יחד עם קרקעות סמוכות תוכננה לקום במקום שכונה של 30,000 תושבים^[21]. תושבי הכפר הסמוך בלעין, בעלי חלק מהקרקע, טענו שמעולם לא מכרו קרקעות במקום^[22]. בעקבות טענה זו הכריזה מדינת ישראל על חלק מהשטח כאדמת מדינה, וחלקן הופקע לטובת הקמת גדר ההפרדה^[23]. בהמשך מכר עינב את הקרקע לחברות הבנייה חפציבה ודניה סיבוס שהחלו בהקמת השכונה עוד בטרם קיבלה אישורי בנייה^[24]^[25]. בפברואר 2007 הלבינה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי את הפרויקט, לאחר שנבנו בו 42 בנייני מגורים ובהם כ-1,500 דירות^[26].

באוקטובר 2004 תבעו האחים משה ויגאל גינדי את עינב על סכום של 128 מיליון שקל. לטענתם, הם התקשרו בשנת 1983 בהסכמים עם עינב ועם החברה שבבעלותו, "דקל בנייה ומסחר (קרני שומרון)", בהם רכשו קרקעות במקומות שונים ביהודה ושומרון: כ-600 דונם בגבעת זאב, כ-400 דונם בכפר ג'יוס, כ-400 דונם באפרת, כ-700 דונם בפרח'ה וכ-880 דונם ברמת קדרון. אך הוא העביר להם רק חלקים קטנים בלבד מהקרקעות, בעוד הם כבר הצליחו להתקשר בהסכמים למכירת מגרשים בהיקפים של מאות דונמים, עם רוכשים שונים. עקב כך צברו הפסדים כבדים, לאחר שנאלצו לפצות ולהחזיר לרוכשים כספים רבים^[27]^[28]. בשנת 2008 תבעו את עינב רוכשי מגרשים בנבי סמואל. לטענתם רכשו ממנו באוגוסט 1974 מגרשים במקום, אך במשך 34 השנים שחלפו ממועד חתימת ההסכמים עימם, לא נרשמו הזכויות במקרקעין על שמם^[29].

הרשעה בשוחד

באוגוסט 1985, נחקר עינב ב"פרשת הקרקעות", חקירת משטרה שבדקה חשדות להונאה ומרמה במספר יוזמות להקמת התנחלויות על יד יזמים פרטיים ביהודה ושומרון^[30]^[17]. באחת מהעדויות סיפר על פגישה משולשת בינו לבין ראש הממשלה יצחק שמיר וסגן שר החקלאות מיכאל דקל, שבה הוא העלה את הבעיות העומדות לפני סוחרי הקרקעות ביהודה ושומרון, ושמיר הבטיח לבדוק את העניין עם שר המשפטים, בעוד מיכאל דקל מסביר לו בנוכחות שמיר את המצב הקשה מבחינה כספית של הליכוד לפני הבחירות. כמן כן העיד כי נפגש עם מיכאל דקל ועם עוזרו אבי צור עשרות פעמים. באחת הפגישות שקדמו לבחירות לכנסת בשנת 1984 שאלו אותו צור ודקל אם יהיה מוכן לעזור לתנועת החרות ולליכוד, ואם יהיה מוכן לעזור להם בהתרמת יזמים שעסקו בקרקעות ביהודה ושומרון^[31]. עינב סיפר בעדותו גם על הפגישה במשרד ראש הממשלה בירושלים עם סוחרי קרקעות ויזמים וביניהם שותפו, סוחר הקרקעות אחמד עודה (שאחר כך היה עד מדינה). בפגישה נכחו מיכאל דקל ואבי צור. כל אחד מהיזמים והסוחרים העלה את בעיותיו, שמיר שמע ולדברי עינב, הבטיח שיעזור ויטפל בצורה כללית בכל הנושאים ששמע. לאחר מכן, יצא שמיר עם דקל, ואילו צור קבע פגישות עם האנשים בנפרד בעניין התרומה למפלגה, וחלק מהסוחרים אכן תרמו^[32]. עודה, על פי עדותו, תרם 50,000 דולר לליכוד^[12]^[33].

במהלך משפטו של עינב העיד יצחק שמיר. זו הייתה הפעם הראשונה שראש הממשלה בישראל העיד במשפט פלילי^[34]^[35]. עינב הורשע בתיווך לשוחד ושותפו אחמד עודה הורשע במתן שוחד ונידון לארבע וחצי שנות מאסר^[36].

משפחתו

בנו יפתח עינב, הצטרף לעסקי אביו בשנות ה-90 של המאה ה-20, והיה מעורב בפרויקט "הר שמואל" ו"מתתיהו מזרח"^[37]^[38].

קישורים חיצוניים

שמואל עינב מסביון נעצר, דבר, 5 במאי 1983
משה פרל, צו הבאה נגד סוחר הקרקעות שמואל עינב, חדשות, 15 בפברואר 1988
גילוי: שמואל עינב חשף פרשת התרומות לליכוד, מעריב, 22 במרץ 1991

הערות שוליים

^ ת"פ (מחוזי ת"א) 640/85 מדינת ישראל נ' שמואל עינב
^ משה פרל, שמואל עינב הורשע במתן שוחד לאבי צור, חדשות, 6 ביולי 1987
^ ¹ ² נעמי לויצקי, עינב מאשים, כותרת ראשית, 16 ביולי 1986
^ אלעזר לוין, ‏עזריאל ענב יובא למנוחות מחר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 1996
^ "קנמיש" תמכור חלקה ב"אינקודה", מעריב, 15 במאי 1962
^ שמואל שגב, מכרו את חברת "אינקודה" - קנו חווה בגבול סודאן, מעריב, 12 באוגוסט 1964
^ יצחק דנון, ‏45 רוכשי קרקעות בנבי סמואל לביהמ"ש: שמואל עינב הוליך אותנו שולל, באתר גלובס, 12 ביוני 1997
^ ע"א 8361/09 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
^ אריה דיין, החזון המקורקע של רמת-קידרון, כותרת ראשית, 21 באוגוסט 1985
^ שרגא מקל ואבינועם בר יוסף, איך להצליח בעסקים בלי מאמץ? רשום חברה ביו"ש, מעריב, 20 בנובמבר 1986
^ אולמרט: "גנדי" איים, דבר, 8 באוגוסט 1977
^ ¹ ² מיכל סלע, גואל האדמות, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
זיו קופר, מכר-או לא מכר?, חדשות, 14 במאי 1984
^ ב”ש 70/86 - אברהם גינדי נגד מדינת ישראל, בבית המשפט העליון בירושלים,24 בפברואר 1986
^ ענת סרגוסטי, ענבי באושים, "העולם הזה", גיליון 2600 מ-1 ביולי 1987, עמוד 9
^ ת"א 2088-07-12 Coldrain Investments Inc ואח' נ' קפל ואח'
^ נער השליחויות נהפך לקופאי של המדינה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2003
^ ¹ ² פרשת הקרקעות החקירה רק החלה, כותרת ראשית, 15 בינואר 1986
^ ע"א 6922/17 מוריס ניסן נ' הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביו"ש
^ אלעזר לוין, ‏שמואל עינב מתכוון להקים עיר חרדית נוספת מצפון למודיעין, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2003
^ הארץ, עינב רכש 300 דונם מערבים במודיעין עילית ב-3 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2003
^ משה ליכטמן, גור מגידו, ‏איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש', באתר גלובס, 3 ביוני 2015
^ עקיבא אלדר, המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ, 2 בינואר 2006
^ במסווה של ביטחון - הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה, דצמבר 2005, באתר בצלם
^ חברת דניה סיבוס תבצע פרויקט גרין פארק; היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט הינו כ-230 מיליון דולר, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004
^ יובל יועז, בג"ץ: לא לאכלס את שכונת מתתיהו מזרח שנבנתה על ידי חברת חפציבה לפני הכרעה בעתירות בעניינה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
^ עקיבא אלדר, "ההלבנה" הגדולה של ההתנחלויות: הוכשרה מתתיהו מזרח, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
^ יצחק דנון, ‏חברות נדל"ן: למנות בורר בתביעה בסך 128 מ' ש' נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2004
^ יצחק דנון, ‏עיקול זמני עד ל-130 מיליון שקל על נכסי סוחר הקרקעות בשטחים שמואל עינב, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2004
^ יצחק דנון, ‏תביעה נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב: ביצע תרגיל עוקץ בקרקע ליד רמאללה, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2008
^ אלי דנון, יהושע ביצור, פרשת הקרקעות מסתעפת: יוזמן לחקירה יעקב עקנין,, מעריב, 22 באוגוסט 1985.
^ משה פרל, צו הבאה נגד סוחר הקרקעות שמואל עינב, חדשות, 15 בפברואר 1988
^ איה אורנשטיין, "סוחרי קרקעות ואנשי עסקים נאלצו לתרום כספים לליכוד", מעריב, 23 ביוני 1986
יוסי ורטר, "לשכת שמיר ביקשה לתרום", חדשות, 11 במאי 1986
^ איה אורנשטיין, "אחמד עודה מותק אנחנו עוקבים אחריך", מעריב, 26 בדצמבר 1985
^ איה אורנשטיין, ראש הממשלה יעיד במשפט עינב בדצמבר, מעריב, 2 בנובמבר 1986
^ איה אונשטיין, שמיר מעיד בבית המשפט: "הסברתי מדיניות הליכוד ולא ביקשתי תרומות", מעריב, 28 בדצמבר 1986
^ איה אורן, אחמד עודה: במקום לליכוד הייתי צריך לתרום לכהנא, מעריב, 27 במרץ 1990
^ יצחק דנון, ‏יגאל גינדי מבקש מביהמ"ש להצהיר על זכותו לקבלת תמורה עבור קרקעות במודיעין, באתר גלובס
^ שני מזרחי, צבי בר לחוקרים: "למה לא הצהרתי על המזומנים? אני לא זוכר", באתר TheMarker‏, 22 במאי 2011

[1] ת"פ (מחוזי ת"א) 640/85 מדינת ישראל נ' שמואל עינב

[2] משה פרל, שמואל עינב הורשע במתן שוחד לאבי צור, חדשות, 6 ביולי 1987

[לויצקי-3] ¹ ² נעמי לויצקי, עינב מאשים, כותרת ראשית, 16 ביולי 1986

[4] אלעזר לוין, ‏עזריאל ענב יובא למנוחות מחר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 1996

[5] "קנמיש" תמכור חלקה ב"אינקודה", מעריב, 15 במאי 1962

[6] שמואל שגב, מכרו את חברת "אינקודה" - קנו חווה בגבול סודאן, מעריב, 12 באוגוסט 1964

[7] יצחק דנון, ‏45 רוכשי קרקעות בנבי סמואל לביהמ"ש: שמואל עינב הוליך אותנו שולל, באתר גלובס, 12 ביוני 1997

[8] ע"א 8361/09 דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון

[9] אריה דיין, החזון המקורקע של רמת-קידרון, כותרת ראשית, 21 באוגוסט 1985

[10] שרגא מקל ואבינועם בר יוסף, איך להצליח בעסקים בלי מאמץ? רשום חברה ביו"ש, מעריב, 20 בנובמבר 1986

[11] אולמרט: "גנדי" איים, דבר, 8 באוגוסט 1977

[עודה-12] ¹ ² מיכל סלע, גואל האדמות, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
זיו קופר, מכר-או לא מכר?, חדשות, 14 במאי 1984

[13] ב”ש 70/86 - אברהם גינדי נגד מדינת ישראל, בבית המשפט העליון בירושלים,24 בפברואר 1986

[14] ענת סרגוסטי, ענבי באושים, "העולם הזה", גיליון 2600 מ-1 ביולי 1987, עמוד 9

[15] ת"א 2088-07-12 Coldrain Investments Inc ואח' נ' קפל ואח'

[16] נער השליחויות נהפך לקופאי של המדינה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2003

[פרשת_הקרקעות-17] ¹ ² פרשת הקרקעות החקירה רק החלה, כותרת ראשית, 15 בינואר 1986

[18] ע"א 6922/17 מוריס ניסן נ' הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביו"ש

[19] אלעזר לוין, ‏שמואל עינב מתכוון להקים עיר חרדית נוספת מצפון למודיעין, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2003

[20] הארץ, עינב רכש 300 דונם מערבים במודיעין עילית ב-3 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2003

[21] משה ליכטמן, גור מגידו, ‏איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש', באתר גלובס, 3 ביוני 2015

[22] עקיבא אלדר, המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח, באתר הארץ, 2 בינואר 2006

[23] במסווה של ביטחון - הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה, דצמבר 2005, באתר בצלם

[24] חברת דניה סיבוס תבצע פרויקט גרין פארק; היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט הינו כ-230 מיליון דולר, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2004

[25] יובל יועז, בג"ץ: לא לאכלס את שכונת מתתיהו מזרח שנבנתה על ידי חברת חפציבה לפני הכרעה בעתירות בעניינה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007

[26] עקיבא אלדר, "ההלבנה" הגדולה של ההתנחלויות: הוכשרה מתתיהו מזרח, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007

[27] יצחק דנון, ‏חברות נדל"ן: למנות בורר בתביעה בסך 128 מ' ש' נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2004

[28] יצחק דנון, ‏עיקול זמני עד ל-130 מיליון שקל על נכסי סוחר הקרקעות בשטחים שמואל עינב, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2004

[29] יצחק דנון, ‏תביעה נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב: ביצע תרגיל עוקץ בקרקע ליד רמאללה, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2008

[30] אלי דנון, יהושע ביצור, פרשת הקרקעות מסתעפת: יוזמן לחקירה יעקב עקנין,, מעריב, 22 באוגוסט 1985.

[31] משה פרל, צו הבאה נגד סוחר הקרקעות שמואל עינב, חדשות, 15 בפברואר 1988

[32] איה אורנשטיין, "סוחרי קרקעות ואנשי עסקים נאלצו לתרום כספים לליכוד", מעריב, 23 ביוני 1986
יוסי ורטר, "לשכת שמיר ביקשה לתרום", חדשות, 11 במאי 1986

[33] איה אורנשטיין, "אחמד עודה מותק אנחנו עוקבים אחריך", מעריב, 26 בדצמבר 1985

[34] איה אורנשטיין, ראש הממשלה יעיד במשפט עינב בדצמבר, מעריב, 2 בנובמבר 1986

[35] איה אונשטיין, שמיר מעיד בבית המשפט: "הסברתי מדיניות הליכוד ולא ביקשתי תרומות", מעריב, 28 בדצמבר 1986

[36] איה אורן, אחמד עודה: במקום לליכוד הייתי צריך לתרום לכהנא, מעריב, 27 במרץ 1990

[37] יצחק דנון, ‏יגאל גינדי מבקש מביהמ"ש להצהיר על זכותו לקבלת תמורה עבור קרקעות במודיעין, באתר גלובס

[38] שני מזרחי, צבי בר לחוקרים: "למה לא הצהרתי על המזומנים? אני לא זוכר", באתר TheMarker‏, 22 במאי 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 כשנולד בנו, בתחילת בשנות ה-70 החליט עינב לשוב לישראל והחל לעסוק בסחר קרקעות ביהודה ושומרון, בין השאר רכש ב-1973 את הקרקע שעליה הוקמה שכונת [[הר שמואל]] סמוך ל[[נבי סמואל]]{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|45 רוכשי קרקעות בנבי סמואל לביהמ"ש: שמואל עינב הוליך אותנו שולל|103581|12 ביוני 1997}}}}, חלק מהקרקע שעליה הוקמה ההתנחלות [[אורנית]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09083610.c18|סוג=ע"א|עותר=דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ|משיב=מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון}}}} והיה מעורב בפרויקט [[רמת קדרון]], יוזמה להקמת [[התנחלות]] כ-6 ק"מ מזרח ל[[בית לחם]], שנתגלתה כ[[הונאה]]{{הערה|{{כותרת ראשית|אריה דיין|החזון המקורקע של רמת-קידרון|1985/08/21|01800}}}}. עינב פעל באמצעות חברה שנרשמה ברשם החברות ב[[רמאללה]], בשם "חברת דווקא בע"מ"{{הערה|{{מעריב|שרגא מקל ואבינועם בר יוסף|איך להצליח בעסקים בלי מאמץ? רשום חברה ביו"ש|1986/11/20|01300}}}}, הסתייע ב[[רחבעם זאבי]] שהיה מפקד פיקוד המרכז{{הערה|{{דבר||אולמרט: "גנדי" איים|1977/08/08|00214}}}}, ואחר כך בסוחר קרקעות מקומי בשם אחמד עודה{{הערה|שם=עודה|{{כותרת ראשית|מיכל סלע|גואל האדמות|1985/12/18|01100}}{{ש}}{{חדשות|זיו קופר|מכר-או לא מכר?|19840514|99}}}}. פרשה נוספת בה היה מעורב, הייתה מכירת קרקעות באזור ה[[כפר א-דיכ]] במרץ 1983, יחד עם שותפו [[יעקב עקנין]], לקבלן [[אברהם גינדי]]. גינדי החל לשווק את הקרקע עוד בטרם קיבל אישור עסקה והוסדר רישום המקרקעין, ואחר כך הואשם בהונאה{{הערה|[https://psakim.com/verdicts/no-cat/בש-7086-נגד-בבית-המשפט-העליון-בירושלים-כב/ ב”ש 70/86 - אברהם גינדי נגד מדינת ישראל, בבית המשפט העליון בירושלים,24 בפברואר 1986]}}.
-ביולי 1987, היה מעורב בתקרית ירי בעת סיור בשטח העיירה [[עובידייה]], במקום בו הייתה מתוכננת לקום ההתנחלות רמת קדרון. הסיור נועד לבדוק את טענת התושבים על הבעלות על הקרקע שכביכול נמכרה לעינב. עינב הגיעה למקום חמוש יחד עם 5 מאבטחים. במהלך ויכוח החלו לירות לעבר תושבי העיירה שנחכו במקום והרגו אחד מהם{{הערה|[[ענת סרגוסטי]], {{העולם הזה|2600|010787|ענבי באושים|9}}}}.
+ביולי 1987, היה מעורב בתקרית ירי בעת סיור בשטח העיירה [[עובידייה]], במקום בו הייתה מתוכננת לקום ההתנחלות רמת קדרון. הסיור נועד לבדוק את טענות התושבים לבעלות על הקרקע שכביכול נמכרה לעינב. עינב הגיע למקום חמוש יחד עם 5 מאבטחים. במהלך ויכוח החלו לירות לעבר תושבי העיירה שנכחו במקום והרגו אחד מהם{{הערה|[[ענת סרגוסטי]], {{העולם הזה|2600|010787|ענבי באושים|9}}}}.
-עינב היה מעורב גם בהקמת ההתנחלות [[כפר אורנים]] (במקור גבעת אוהד){{הערה|[https://he.afiklaw.com/caselaw/4013/ ת"א 2088-07-12 Coldrain Investments Inc ואח' נ' קפל ואח']}}. בשנת 1979 הקים חברה בשם "בר-טורא" יחד עם ארבעה שותפים: הקבלן וחבר מרכז חירות [[משה דולגין]]; איש עסקים, מפעילי חירות, [[נחום סלונים]]; [[יהודה מור]] ו[[מנדל מלצקי]], אנשי עסקים יוצאי אצ"ל. החמישה פנו ל[[בנק ישראל]] וביקשו להקים [[חברת קש]] ב[[פנמה]]. האישור להקמת חברות כאלח לא ניתן אז בדרך כלל, משום החשד שינצלו אותן לצורך הברחת [[מטבע חוץ]] או לצורך [[הלבנת הון]]. יוסף סריג, שהיה אז המפקח על מטבע חוץ{{הערה|{{הארץ||נער השליחויות נהפך לקופאי של המדינה|1.914440|1 באוקטובר 2003}}}}, אישר באוקטובר 1979 את הקמת החברה, במטרה "לרשום על שמה בנאמנות קרקע ביהודה ושומרון באותם מיקרים שבהם אי אפשר לחשוף את המוכרים, בעלי הקרקע"{{הערה|שם=פרשת הקרקעות|{{כותרת ראשית||פרשת הקרקעות החקירה רק החלה|1986/01/15|01601}}}}. כדי להתגבר על הקשיים המשפטיים ברישום הקרקע והקמת היישוב, הם מסרו את ניהולן הרשמי ל[[הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון]] והאדמות הוכרזו [[אדמות מדינה]] והוקצו לשותפים. אחר כך טען הממונה שהקרקעות היו אדמות מדינה מלכתחילה, פרץ סכסוך משפטי ארוך שנים והקמת ההתנחלות התעכבה עד סוף שנות ה-90{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17069220.Y13|סוג=ע"א|עותר= מוריס ניסן|משיב=הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביו"ש}}}}.
+עינב היה מעורב גם בהקמת ההתנחלות [[כפר אורנים]] (במקור גבעת אוהד){{הערה|[https://he.afiklaw.com/caselaw/4013/ ת"א 2088-07-12 Coldrain Investments Inc ואח' נ' קפל ואח']}}. בשנת 1979 הקים חברה בשם "בר-טורא" יחד עם ארבעה שותפים: הקבלן וחבר מרכז חירות [[משה דולגין]]; איש עסקים, מפעילי חירות, [[נחום סלונים]]; [[יהודה מור]] ו[[מנדל מלצקי]], אנשי עסקים יוצאי אצ"ל. החמישה פנו ל[[בנק ישראל]] וביקשו להקים [[חברת קש]] ב[[פנמה]]. האישור להקמת חברות כאלח לא ניתן אז בדרך כלל, משום החשד שינצלו אותן לצורך הברחת [[מטבע חוץ]] או לצורך [[הלבנת הון]]. יוסף סריג, שהיה אז המפקח על מטבע חוץ{{הערה|{{הארץ||נער השליחויות נהפך לקופאי של המדינה|1.914440|1 באוקטובר 2003}}}}, אישר באוקטובר 1979 את הקמת החברה, במטרה "לרשום על שמה בנאמנות קרקע ביהודה ושומרון באותם מקרים שבהם אי אפשר לחשוף את המוכרים, בעלי הקרקע"{{הערה|שם=פרשת הקרקעות|{{כותרת ראשית||פרשת הקרקעות החקירה רק החלה|1986/01/15|01601}}}}. כדי להתגבר על הקשיים המשפטיים ברישום הקרקע והקמת היישוב, הם מסרו את ניהולן הרשמי ל[[הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון]] והאדמות הוכרזו [[אדמות מדינה]] והוקצו לשותפים. אחר כך טען הממונה שהקרקעות היו אדמות מדינה מלכתחילה, פרץ סכסוך משפטי ארוך שנים והקמת ההתנחלות התעכבה עד סוף שנות ה-90{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17069220.Y13|סוג=ע"א|עותר= מוריס ניסן|משיב=הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביו"ש}}}}.
-בתחילת [[שנות ה-2000]] היה עינב מעורב בפרויקט "מתתיהו מזרח", פרויקט הרחבה של העיר [[מודיעין עילית]]. לטענתו רכש במקום, יחד עם שותפים זרים, 1,000 דונם תמורת 10 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|שמואל עינב מתכוון להקים עיר חרדית נוספת מצפון למודיעין|743111|19 בנובמבר 2003}}}}, ואחר כך רכש לטענתו 300 דונם נוספים{{הערה| {{TheMarker|הארץ|עינב רכש 300 דונם מערבים במודיעין עילית ב-3 מיליון דולר|1.161563|20 באפריל 2003}}}}. יחד עם קרקעות סמוכות תוכננה לקום במקום שכונה של 30,000 תושבים{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן, גור מגידו|איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש'|1001041824|3 ביוני 2015}}}}. תושבי הכפר הסמוך [[בלעין]], בעלי חלק מהקרקע, טענו שמעולם לא מכרו קרקעות במקום{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח|1.1071559|2 בינואר 2006}}}}. בעקבות טענה זו הכריזה מדינת ישראל על חלק מהשטח כאדמת מדינה, וחלקן הופקע לטובת הקמת [[גדר ההפרדה]]{{הערה|[https://bimkom.org/wp-content/uploads/200512_Under_the_Guise_of_Security_Heb.pdf במסווה של ביטחון - הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה], דצמבר 2005, באתר [[בצלם]]}}. בהמשך מכר עינב את הקרקע לחברות הבנייה חפציבה ו[[דניה סיבוס]] שהחלו בהקמת השכונה עוד בטרם קיבלה אישורי בנייה{{הערה|{{גלובס||חברת דניה סיבוס תבצע פרויקט גרין פארק; היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט הינו כ-230 מיליון דולר|824193|15 באוגוסט 2004}}}}{{הערה|{{הארץ|[[יובל יועז]]|בג"ץ: לא לאכלס את שכונת מתתיהו מזרח שנבנתה על ידי חברת חפציבה לפני הכרעה בעתירות בעניינה|1.1434598|15 באוגוסט 2007}}}}. בפברואר 2007 הלבינה [[מועצת התכנון העליונה]] ב[[המנהל האזרחי|מנהל האזרחי]] את הפרויקט, לאחר שנבנו בו 42 בנייני מגורים ובהם כ-1,500 דירות{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|"ההלבנה" הגדולה של ההתנחלויות: הוכשרה מתתיהו מזרח|1.1388890|24 בפברואר 2007}}}}.
+בתחילת [[שנות ה-2000]] היה עינב מעורב בפרויקט "מתתיהו מזרח", פרויקט הרחבה של העיר [[מודיעין עילית]]. לטענתו, רכש במקום, יחד עם שותפים זרים, 1,000 דונם תמורת 10 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|שמואל עינב מתכוון להקים עיר חרדית נוספת מצפון למודיעין|743111|19 בנובמבר 2003}}}}, ואחר כך רכש, לטענתו, 300 דונם נוספים{{הערה| {{TheMarker|הארץ|עינב רכש 300 דונם מערבים במודיעין עילית ב-3 מיליון דולר|1.161563|20 באפריל 2003}}}}. יחד עם קרקעות סמוכות תוכננה לקום במקום שכונה של 30,000 תושבים{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן, גור מגידו|איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש'|1001041824|3 ביוני 2015}}}}. תושבי הכפר הסמוך [[בלעין]], בעלי חלק מהקרקע, טענו שמעולם לא מכרו קרקעות במקום{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|המינהל האזרחי מודה: אושרה בנייה לא-חוקית כדי לקבוע עובדות בשטח|1.1071559|2 בינואר 2006}}}}. בעקבות טענה זו הכריזה מדינת ישראל על חלק מהשטח כאדמת מדינה, וחלקן הופקע לטובת הקמת [[גדר ההפרדה]]{{הערה|[https://bimkom.org/wp-content/uploads/200512_Under_the_Guise_of_Security_Heb.pdf במסווה של ביטחון - הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה], דצמבר 2005, באתר [[בצלם]]}}. בהמשך מכר עינב את הקרקע לחברות הבנייה חפציבה ו[[דניה סיבוס]] שהחלו בהקמת השכונה עוד בטרם קיבלה אישורי בנייה{{הערה|{{גלובס||חברת דניה סיבוס תבצע פרויקט גרין פארק; היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט הינו כ-230 מיליון דולר|824193|15 באוגוסט 2004}}}}{{הערה|{{הארץ|[[יובל יועז]]|בג"ץ: לא לאכלס את שכונת מתתיהו מזרח שנבנתה על ידי חברת חפציבה לפני הכרעה בעתירות בעניינה|1.1434598|15 באוגוסט 2007}}}}. בפברואר 2007 הלבינה [[מועצת התכנון העליונה]] ב[[המנהל האזרחי|מנהל האזרחי]] את הפרויקט, לאחר שנבנו בו 42 בנייני מגורים ובהם כ-1,500 דירות{{הערה|{{הארץ|עקיבא אלדר|"ההלבנה" הגדולה של ההתנחלויות: הוכשרה מתתיהו מזרח|1.1388890|24 בפברואר 2007}}}}.
 באוקטובר 2004 תבעו [[משפחת גינדי#משה ויגאל גינדי|האחים משה ויגאל גינדי]] את עינב על סכום של 128 מיליון שקל. לטענתם, הם התקשרו בשנת 1983 בהסכמים עם עינב ועם החברה שבבעלותו, "דקל בנייה ומסחר (קרני שומרון)", בהם רכשו קרקעות במקומות שונים ביהודה ושומרון: כ-600 דונם ב[[גבעת זאב]], כ-400 דונם בכפר [[ג'יוס]], כ-400 דונם ב[[אפרת]], כ-700 דונם ב[[פרח'ה]] וכ-880 דונם ברמת קדרון. אך הוא העביר להם רק חלקים קטנים בלבד מהקרקעות, בעוד הם כבר הצליחו להתקשר בהסכמים למכירת מגרשים בהיקפים של מאות דונמים, עם רוכשים שונים. עקב כך צברו הפסדים כבדים, לאחר שנאלצו לפצות ולהחזיר לרוכשים כספים רבים{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|חברות נדל"ן: למנות בורר בתביעה בסך 128 מ' ש' נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב|841905|4 באוקטובר 2004}}}}{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|עיקול זמני עד ל-130 מיליון שקל על נכסי סוחר הקרקעות בשטחים שמואל עינב|842787|10 באוקטובר 2004}}}}. בשנת 2008 תבעו את עינב רוכשי מגרשים ב[[נבי סמואל]]. לטענתם רכשו ממנו באוגוסט 1974 מגרשים במקום, אך במשך 34 השנים שחלפו ממועד חתימת ההסכמים עימם, לא נרשמו הזכויות במקרקעין על שמם{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|תביעה נגד סוחר הקרקעות שמואל ענב: ביצע תרגיל עוקץ בקרקע ליד רמאללה|1000379778|8 בספטמבר 2008}}}}.