בולפאפ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח מחדש ושתי הערות מוסתרות. אנפילד-שם היצרן, לא הרובה (גם אם קישרו באנגלית)
מחליף קטגוריות-בולפאפ קיים בעיקר ברובי סער, אך לא רק
שורה 20: שורה 20:
*[[תבור (רובה)|תבור TAR-21]]
*[[תבור (רובה)|תבור TAR-21]]
*[[שטייר AUG]]
*[[שטייר AUG]]

<!-- לשקול להחליף לקטגוריה העוסקת במבנה של כלי נשק ולא רק ברובי סער -->
[[קטגוריה: רובי סער]]
[[קטגוריה:נשק קל]]
[[קטגוריה:כלי ירייה - מבנה ופעולה]]


[[en:Bullpup]]
[[en:Bullpup]]

גרסה מ־21:25, 29 במאי 2007

השטייר AUG, אחד מרובי הבולפאפ המצליחים ביותר

בולפאפ היא תצורה של כלי נשק בה מכלול הנשק נמצא בתוך הקת.

היסטוריה

הרעיון יושם לראשונה ברובים בריחיים כמו התורניקרופט קרבין מ-1901, ויושם בכלי נשק חצי-אוטומטיים מ-1918 (רובה צרפתי בשם פוקון מונייר). ב-1935 הנרי דלאקר רשם פטנט על אקדח בולפאפ. רובה סער בולפאפ נסיוני פותח בברית המועצות ב-1945. בריטניה שקלה את הרעיון של רובה שירות בולפאפ מאז 1944. שני עיצובים, ה-EM-1 וה-EM-2 פותחו על ידי הבריטים כתחליף לאקדח, תת-מקלע ורובה. הבחירה בבולפאפ נעשתה כדי לשמור הן על דיוק הנשק והן על אורכו. ה-EM-2 אומץ על ידי הבריטים ב-1951, כרובה השירות (המוגבל) הראשון בתצורת הבולפאפ, אך כעבור כמה שנים הוא נזנח כשאומצה מחסנית ה-7.62 NATO.

יתרונות וחסרונות

תצורה זו מאפשרת שימוש בקנה ארוך יחסית לגודל הנשק, מה שמגביר את הטווח היעיל של הנשק ואת דיוקו של הקנה. כמו כן, עיצוב זה מאפשר להפחית במשקל כלי הנשק ולהקל על יכולת התימרון של המשתמש בו. בשל טבעה של הלחימה בראשית המאה ה-21 המאופיינת בעיקר בלוחמה בשטח בנוי, ישנה מגמה של העדפת כלי נשק המעוצבים בתצורה זו, משום אורכם הקצר יחסית.
מנגד, ישנם אלו הטוענים כי הצבת בית המחסנית במיקומו החדש מקשה על טעינת הנשק ומאלצת את היורה להרחיק את הנשק מגופו וכך גורמת לו לצאת ממצב ירי.

שימוש עולמי

רובי בולפאפ הפכו להיות פופולריים בשנות ה-70 המאוחרות עם הצגתו של ה-שטייר AUG באוסטריה וה-FAMAS בצרפת. ב-1985 בריטניה הצטרפה עם הצגתו של ה-SA80. היום, כלי נשק המעוצבים לפי עקרון הבולפאפ נפוצים בצבאות מודרניים. לאחרונה ישראל, סינגפור, אירן וסין אימצו רובי בולפאפ המעוצבים ומיוצרים מקומית. ה-F2000 החדש יאומץ על ידי מספר מדינות.

דוגמאות לרובי בולפאפ