יונה גירונדי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כ"ח בחשוון הוא תמיד בשנה הלועזית החולפת
תגיות: אנונימי - קטגוריות עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 98: שורה 98:
[[קטגוריה:רבנים מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים מקובלים]]
[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]
[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1263]]

גרסה מ־07:06, 3 בנובמבר 2021

יונה גירונדי
לידה סביב 1210
ז'ירונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1263
כ"ח בחשוון ה'כ"ד
טולדו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כתר אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1263 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור מאיוורא והרמב"ן
תלמידיו רבי שלמה בן אדרת (רשב"א).
חיבוריו "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן[1]החלק שערי עבודה), ספר היראה - מוסר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ סביב ד'תתק"ע 1210כ"ח בחשוון ה'כ"ד 1263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".

בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[2] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

התנגדותו לספרי הרמב"ם

היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. יש אומרים שהפולמוס הזה גרם לשריפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים.

מקובל שלאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו, וכחלק מתשובתו כתב את ספר שערי תשובה, וכן היה בכוונתו לעלות לא"י לקברו של הרמב"ם כדי לבקש ממנו מחילה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו.

יצירתו התורנית

רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשאר רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.

כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.

חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהוא פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.

בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).

נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[3] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).


תקופת חייו של הרב יונה גירונדי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


ספריו

  • "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא
  • חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת סנהדרין
  • חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה
  • פירוש תלמיד רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות
  • שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה
  • ספר היראה - נדפס כנספח לספר שערי תשובה
  • יסוד התשובה
  • סדר פסח
  • פרוש על חמשה חומשי התורה
  • פירוש על מסכת אבות
  • פירוש על ספר משלי
  • שערי העבודה (מיוחס)

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ ככל הנראה - התגלה בשנים האחרונות מכת"י ויש המפקפקים על יחוס הספר לרבנו יונה
  2. ^ שו"ת רשב"ש, סימן רצ"א.
  3. ^ קרקוב תרנה, עמ' 99.