ישיבת היישוב החדש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Pacman (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של 192.115.100.11 (שיחה) לעריכה האחרונה של כוזרי
Tzvich (שיחה | תרומות)
אין צורך לדחוף את עמיר לכל מקום
שורה 15: שורה 15:


==בוגרים מפורסמים==
==בוגרים מפורסמים==
בין הבוגרים נמצאים [[ישראל סגל]], אשר תיאר בספריו בביקורתיות את הישיבה ואת מאפייניה וכינה בלעג את ראש הישיבה: "הרב חולידצקי", השחקן [[שלמה ניצן (שחקן)|שלמה ניצן]] שגילם את דמותו של [[דודלי]], עורך הדין [[יעקב ויינרוט]], ח"כ הרב [[משה גפני]], הדיין הרב [[שלמה דייכובסקי]] ועוד. כמו כן למד שם רוצחו של [[יצחק רבין]], [[יגאל עמיר]].
בין הבוגרים נמצאים [[ישראל סגל]], אשר תיאר בספריו בביקורתיות את הישיבה ואת מאפייניה וכינה בלעג את ראש הישיבה: "הרב חולידצקי", השחקן [[שלמה ניצן (שחקן)|שלמה ניצן]] שגילם את דמותו של [[דודלי]], עורך הדין [[יעקב ויינרוט]], ח"כ הרב [[משה גפני]], הדיין הרב [[שלמה דייכובסקי]] ועוד.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:35, 31 במאי 2007

ישיבת היישוב החדש (ישיבת הרב עמיאל) היא ישיבה תיכונית בצפון תל אביב. בניגוד לרוב הישיבות התיכוניות השייכות לזרם הדתי לאומי, ישיבת היישוב החדש היא חרדית, כל רבניה וכמעט כל תלמידיה הבוגרים משתייכים לציבור החרדי ומתלבשים באופן חרדי. בשל כך הישיבה קולטת לתוכה תלמידים רבים בני הציבור החרדי המודרני, אשר מעוניינים בהשגת תעודת בגרות. ההנהגה החרדית מתנגדת ללימודים תיכוניים, אבל לא מביעה התנגדות פומבית לקיומה של הישיבה, שהיא חלק מהסטטוס קוו בעולם החרדי.

בהתאם לאופיה החרדי, כמעט כל הבוגרים ממשיכים אחר סיום הלימודים לישיבות חרדיות גבוהות ורק מיעוט הולך לישיבות הסדר או למסלול שירות צבאי אחר. רבני הישיבה מעדיפים שהבוגרים ימשיכו בישיבות חרדיות. תורתם של רבני הציונות הדתית, כולל זו של הרב קוק, אינה נלמדת בישיבה.

אלו מהתלמידים שאינם גרים בגוש דן לומדים בישיבה בתנאי פנימיה. אחרים לומדים יום לימודים ארוך של 13 שעות, שמתוכן רק שעתיים וחצי מוקצות ללימודי חול. בשל מיעוט לימודי החול, נמשכים הלימודים בישיבה 5 שנים, ולא 4 כמקובל, עד להשגת תעודת הבגרות. האופי החרדי מכתיב גם מיעוט פעילות ספורטיבית והעדר טיולים.

הישיבה נחשבת לאליטיסטית והישגית מאוד, אם כי חל פיחות מסוים במעמדה בשנים האחרונות, גם בשל הקמת ישיבות חרדיות מודרניות נוספות. היא ידועה בעיקר במשמעת הקפדנית שנוהגת בה. התומכים בסגנון פדגוגי זה מציינים את יוקרתה של הישיבה ואת הישגיהם הגבוהים של התלמידים, בגמרא ובלימודי החול. בלימוד גמרא מקובלת בישיבה שיטת הלימוד הישיבתית הליטאית-בריסקאית.

הישיבה נוסדה בשנת 1939 על ידי הרב משה אביגדור עמיאל, שראה אותה כישיבה שתפנה לבני היישוב החדש, להבדיל מהיישוב הישן. ראש הישיבה היה בתחילה הרב ראובן טרופ, זאת עד אשר חלה, אז תפס הרב יהודה קולודצקי את ראשות הישיבה. בהקדמה לאחד מספריו של הרב ראובן טרופ, "בינת ראובן", מספר בנו על העוולה שנעשתה לאביו כאשר חלה והוזקק לצאת לטיפולים בחו"ל, אז ניצל זאת אדם אחר (הרב קולדצקי) על מנת להשתלט על ראשות הישיבה. יש לציין כי בקרב תלמידי הרב קולודצקי רווחת הדיעה כי גירסת הסיפור שונה, וכי הרב טרופ לא היה מסוגל להמשיך ולכהן בראשות הישיבה עקב מחלתו. הרב קולדצקי המשיך לעמוד בראשה עד מותו בשנת 2006, אז ירש אותו בנו, הרב כתריאל קולודצקי.

אישיותו של הרב קולודצקי עיצבה את אופיה הנוקשה וההישגי של הישיבה. הרב ישעיה שטיינברגר כתב על כך:

הרב קולודצקי הנהיג משטר נוקשה, ושלט ביד רמה בנפשות חניכיו, לפעמים גם בוגריו. הנפגעים האשימוהו במניפולציות רגשיות פוגעניות. אבל ההצלחה חסרת אח ורע של עשורים רבים מדברת בעד עצמה. היום כאשר החיבוק והליטוף, הידידות עם התלמידים, הם הבסיס של החינוך כמעט בכל אתר – ה"ישוב" היווה חריג מרתק ומאתגר בנוף הומוגני

צוות הרבנים מורכב בעיקרו מבני משפחתו של קולודצקי: בנו ושני חתניו. לאחר פטירתו של הרב יהודה קולדצקי פרש מזכיר הישיבה הוותיק גרשון דבורי לגמלאות.

בוגרים מפורסמים

בין הבוגרים נמצאים ישראל סגל, אשר תיאר בספריו בביקורתיות את הישיבה ואת מאפייניה וכינה בלעג את ראש הישיבה: "הרב חולידצקי", השחקן שלמה ניצן שגילם את דמותו של דודלי, עורך הדין יעקב ויינרוט, ח"כ הרב משה גפני, הדיין הרב שלמה דייכובסקי ועוד.

קישורים חיצוניים