דלאי לאמה – הבדלי גרסאות

דלאי לאמה
ཏཱ་ལའི་བླ་མ་
איוש נוכחי	טנזין גיאטסו
מעון	דרמסאלה
ייסוד המשרה	המאה ה־13
	www.dalailama.com

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:37, 19 בנובמבר 2021

ערך זה עוסק בתפקיד הדתי דלאי לאמה. אם התכוונתם לדלאי לאמה הנוכחי, ראו טנזין גיאטסו.

דַּלָאִי לָאמָה (בטיבטית: ཏཱ་ལའི་བླ་མ་མ་) הוא תוארו של המנהיג הרוחני של הבודהיזם הטיבטי, ובין המאה ה-17 ועד 1959, גם תואר מנהיגה הפוליטי הרשמי של טיבט.

פירוש המילה "דלאי" בשפה המונגולית הוא "ים" (או "אוקיינוס"). "לאמה" היא הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר בבודהיזם הטיבטי ומשמעותה "חכמה". מכאן שפירוש התואר הוא "ים החכמה". על פי המסורת הטיבטית, הדלאי לאמה הוא גלגול נשמתו של הבודהיסטווה אַוַולוֹקִיטֶשְוַורָה.^[1]^[2] כשהוא מת, נשמתו נכנסת בגופו של תינוק שנולד, שלאחר מבדקים דתיים-מסורתיים, הופך לדלאי לאמה החדש.

מאז 17 בנובמבר 1950 מכהן בתפקיד הדלאי לאמה ה-14 טנזין גיאטסו.

היסטוריה

בטיבט היו מספר מסדרי נזירות שונים. לכל מסדר הייתה מסורת נפרדת, ביאורים שונים לבודהיזם ודרך הוראה שונה. המסדר הגדול ביותר הוא ה"גלוגפה" ("נוהג מוסרי") המוכר כ"מסדר הכובעים הצהובים". מסדר זה נוסד במאה ה-14 על ידי ג'ה צונג חא פה, בראש המסדר עמד הלאמה של להסה. הלאמה השלישי סונאם גיאטסו הגיע ב-1578, במסגרת הפצת הבודהיזם, למונגוליה ושם קיבל את התואר "דלאי לאמה" מידי המנהיג המונגולי אלטאן חאן.

בעקבות מאבק כוחות בין המסדר לבין מלך טיבט נמלט הדלאי לאמה הרביעי מטיבט ומת בגלות ב-1616. בשנת 1642, בסיוע כוחות מונגוליים שקיבלו על עצמם את הבודהיזם בגרסת מסדר הגולגפה, נקבע הדלאי לאמה החמישי כמנהיגה הרוחני של טיבט ושליטה הפוליטי. הוא בנה את ארמון פוטאלה בלהסה, ארמון שהפך למקום משכנם של הדלאי לאמה עד ל-1959, ולאחד מסמליה הבולטים של טיבט. ב-1682 עם בחירת הדלאי לאמה השישי, טסאנג-יאנג גיאטסו, הוחלט כי תפקיד המנהיג הרוחני והמנהיג הפוליטי יישארו בידי אדם אחד - הוא הדלאי לאמה.

ב-17 בנובמבר 1950, בגיל חמש עשרה בלבד, הוכתר טנזין גיאטסו על ידי ממשלת טיבט לראש המדינה ולמנהיגה הרוחני הרשמי, הדלאי לאמה ה-14, במקום קודמו טובטן גיאטסו (Thubten Gyatso), שנפטר בשנת 1933. בחודש אוקטובר 1950, בעקבות המינוי שסין התנגדה לו מאוד, כבשו כוחות הצבא הסיני את טיבט. לאחר ניסיון התנקשות כושל של סין בגיאטסו וכישלון ניסיון של הטיבטים להתקומם, ברח גיאטסו לדרמסאלה שבצפון הודו ב-17 במרץ 1959, בה הוא שוהה עד היום. בדרמסלה הוקמה הממשלה הטיבטית הגולה בראשות גיאטסו, המנהלת את המאבק לשחרור טיבט ולהשגת עצמאות או לכל הפחות, אוטונומיה. ממשלת סין מחרימה את הדלאי לאמה ה-14 ומסרבת לחלוטין לשאת ולתת עמו, בשל היותו סמל למאבק לשחרור טיבט. החזקה של כתבים, תמונות או סרטים הקשורים לדלאי לאמה נחשבת בסין לעבירה פלילית חמורה שעונש כבד בצדה. גיאטסו קיבל את פרס נובל לשלום בשנת 1989 על הנהגת אופוזיציה לא אלימה (סאטיאגרהא) נגד השלטון הסיני בטיבט.

בשנת 1995 הכריז גיאטסו על גנדן צ'ואקי ניאמה, בן ה-6 אשר התגורר בטיבט, כגלגול ה-11 של הפאנצ'ן לאמה (התואר השני בחשיבותו בבודהיזם הטיבטי). בעקבות חוסר שביעות רצון של השלטון הסיני מהבחירה, נאסרו ניאמה ובני משפחתו, ומאז לא נודע מה עלה בגורלם. כתחליף, בחרו הסינים את גיאנסיאן נורבו (Gyaincain Norbu) כפאנצ'ן לאמה מטעמם, אף שמרבית הטיבטים אינם מכירים בבחירה זו.

קישורים חיצוניים

האתר הרשמי של טנזינג גיאטסו, הדלאי לאמה הנוכחי
דלאי לאמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ גילי חסקין - עקרונות הבודהיזם הטיבטי
^ הבודהיזם הטיבטי באתר פסיכודהרמה

ערך זה הוא קצרמר בנושא אנשי דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] גילי חסקין - עקרונות הבודהיזם הטיבטי

[2] הבודהיזם הטיבטי באתר פסיכודהרמה

[1]

[2]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ב-[[1682]] עם בחירת הדלאי לאמה השישי, טסאנג-יאנג גיאטסו, הוחלט כי תפקיד המנהיג הרוחני והמנהיג הפוליטי יישארו בידי אדם אחד - הוא הדלאי לאמה.
-ב-[[17 בנובמבר]] [[1950]], בגיל חמש עשרה בלבד, הוכתר [[טנזין גיאטסו]] על ידי ממשלת טיבט לראש המדינה ולמנהיגה הרוחני הרשמי, הדלאי לאמה ה-14, במקום קודמו [[טובטן גיאטסו]] (Thubten Gyatso), שנפטר בשנת [[1933]]. בחודש אוקטובר 1950, בעקבות המינוי שסין התנגדה לו מאוד, כבשו כוחות הצבא הסיני את טיבט. לאחר ניסיון [[התנקשות]] כושל של סין בגיאטסו וכישלון ניסיון של הטיבטים להתקומם, ברח גיאטסו ל[[דרמסאלה]] שבצפון הודו ב-[[17 במרץ]] [[1959]], בה הוא שוהה עד היום. ב[[דרמסלה]] הוקמה [[הממשלה הטיבטית הגולה]] בראשות גיאטסו, המנהלת את המאבק לשחרור טיבט ולהשגת [[עצמאות]] או לכל הפחות, [[אוטונומיה]]. ממשלת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] מחרימה את הדלאי לאמה ה-14 ומסרבת לחלוטין לשאת ולתת עמו, בשל היותו סמל למאבק לשחרור טיבט. החזקה של כתבים, תמונות או סרטים הקשורים לדלאי לאמה נחשבת בסין ל[[עבירה פלילית]] חמורה שעונש כבד בצדה. גיאטסו קיבל את [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[1989]] על הנהגת [[אופוזיציה]] [[אי-אלימות|לא אלימה]] ([[סאטיאגרהא]]) נגד השלטון הסיני בטיבט.
+ב-[[17 בנובמבר]] [[1950]], בגיל חמש עשרה בלבד, הוכתר [[טנזין גיאטסו]] על ידי ממשלת טיבט לראש המדינה ולמנהיגה הרוחני הרשמי, הדלאי לאמה ה-14, במקום קודמו [[טובטן גיאטסו]] (Thubten Gyatso), שנפטר בשנת [[1933]]. בחודש אוקטובר 1950, בעקבות המינוי שסין התנגדה לו מאוד, כבשו כוחות הצבא הסיני את טיבט. לאחר ניסיון [[התנקשות]] כושל של סין בגיאטסו וכישלון ניסיון של הטיבטים להתקומם, ברח גיאטסו ל[[דרמסאלה]] שב[[צפון הודו]] ב-[[17 במרץ]] [[1959]], בה הוא שוהה עד היום. ב[[דרמסלה]] הוקמה [[הממשלה הטיבטית הגולה]] בראשות גיאטסו, המנהלת את המאבק לשחרור טיבט ולהשגת [[עצמאות]] או לכל הפחות, [[אוטונומיה]]. ממשלת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] מחרימה את הדלאי לאמה ה-14 ומסרבת לחלוטין לשאת ולתת עמו, בשל היותו סמל למאבק לשחרור טיבט. החזקה של כתבים, תמונות או סרטים הקשורים לדלאי לאמה נחשבת בסין ל[[עבירה פלילית]] חמורה שעונש כבד בצדה. גיאטסו קיבל את [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[1989]] על הנהגת [[אופוזיציה]] [[אי-אלימות|לא אלימה]] ([[סאטיאגרהא]]) נגד השלטון הסיני בטיבט.
 בשנת [[1995]] הכריז גיאטסו על [[גנדן צ'ואקי ניאמה]], בן ה-6 אשר התגורר בטיבט, כגלגול ה-11 של ה[[פאנצ'ן לאמה]] (התואר השני בחשיבותו ב[[בודהיזם טיבטי|בודהיזם הטיבטי]]). בעקבות חוסר שביעות רצון של השלטון הסיני מהבחירה, נאסרו ניאמה ובני משפחתו, ומאז לא נודע מה עלה בגורלם. כתחליף, בחרו הסינים את גיאנסיאן נורבו (Gyaincain Norbu) כפאנצ'ן לאמה מטעמם, אף שמרבית הטיבטים אינם מכירים בבחירה זו.