פליטווד מק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|סיבה=ניסוח לא מובן|נושא=מוזיקה}} |
{{עריכה|סיבה=ניסוח לא מובן|נושא=מוזיקה}} |
||
{{מוזיקאי |
|||
|שם=פליטווד מק |
|שם=פליטווד מק |
||
|שם בשפת המקור=Fleetwood Mac |
|שם בשפת המקור=Fleetwood Mac |
||
גרסה מ־15:31, 25 בנובמבר 2021
 | |
| חברי הלהקה בסיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית, 3 במרץ 2009 | |
| מקום הקמה |
לונדון  |
|---|---|
| מוקד פעילות | לונדון, אנגליה |
| תקופת הפעילות |
1967–1967 |
| סוגה |
רוק בלוז רוק פופ רוק רוק רך |
| חברת תקליטים |
סאנקטוארי רקורדס גרופ, CBS רקורדס, רפרייז רקורדס, וורנר רקורדס, אפיק רקורדס, סייר רקורדס, קולומביה רקורדס, בלו הורייזן |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
מיק פליטווד ג'ון מקווי סטיבי ניקס כריסטין מקווי ניל פין מייק קמפבל | |
| חברים לשעבר | |
|
לינדזי בקינגהאם פיטר גרין ג'רמי ספנסר בוב ברונינג דני קיוואן בוב ולץ' בוב וסטון דייב ווקר בילי ברנט ריק ויטו דייב מייסון בקה בראמלט | |
  | |
פליטווד מק (באנגלית: Fleetwood Mac) היא להקה אנגלית-אמריקאית, אשר זכתה להצלחה רבה. הלהקה עברה גלגולים רבים בכארבעים שנות קיומה, שהתבטאו בתחלופה רבה של חברי ההרכב, כמו גם בשינוי מובהק אחד לפחות בסגנונה המוזיקלי - מבלוז רוק שורשי, לפופ רוק קליל יותר, סגנון שאפיין אותה בתקופה המוצלחת ביותר שלה.
הגרסה המוקדמת של הלהקה נקראת בדרך כלל "פליטווד מק של פיטר גרין", על שם הגיטריסט הדומיננטי שהנהיג אותה אז. אולם הייתה זו הגרסה המאוחרת שהביאה את השם פליטווד מק לפסגות המצעדים, ונודעה יותר מכל באלבום Rumours משנת 1977, שנמכר בלמעלה מארבעים מיליון עותקים.
המתופף מיק פליטווד והבסיסט ג'ון מקווי הם היחידים שהיו חברי הלהקה בכל גלגוליה. שותפיהם להרכב הקלאסי של פליטווד מק, זה שהתקיים משנות השבעים של המאה העשרים עד העשור השני של המאה העשרים ואחת, הם: כריסטין מקווי (קלידים), לינדזי בקינגהאם (גיטרות) והזמרת סטיבי ניקס.
הלהקה היא אחת מלהקות הפופ-רוק המפורסמות והמצליחות בהיסטוריה של המוזיקה.
תולדות הלהקה
הקמה ושנותיה הראשונות (1967-1970)
הלהקה הוקמה ביולי 1967, בלונדון ע"י הגיטריסט פיטר גרין, הגיטריסט ג'רמי ספנסר והמתופף מייק פליטווד.
עזיבתו של פיטר גרין (1970-1975)
פיטר גרין עזב את הלהקה בשנת 1970, לאחר שהוקלטו שלושה אלבומים. למרות עזיבת המנהיג הדומיננטי, המשיכה הלהקה להתקיים והתחזקה בגיטריסט נוסף, בוב ולץ', ובזמרת-רקע בשם כריסטין פרפקט-מקווי, אשתו של ג'ון מקווי. החצי הראשון של שנות השבעים היה תקופת מעבר עבור פליטווד מק. מספר חברי להקה באו והלכו והאלבומים שיצאו נהנו ממידה משתנה של הצלחה בקרב קהל הבלוז-רוק המסורתי שלה.
הצטרפותם של ניקס ובקינגהם והצלחה בינלאומית (1975-1987)
במהלך 1974 בעת סיור באולפנים בקליפורניה הכיר מיק פליטווד את לינדזי בקינגהאם וחברתו סטיבי ניקס. הוא התרשם מנגינת הגיטרה של לינדזי וצירף אותו ללהקה. את הפריצה לקהל הרחב עשתה הלהקה בהרכב בחדש ובסגנון מוזיקלי אחר לגמרי, לאחר הצטרפות הזוג. בקינגהאם תרם להיטים רבים ונחשב אחד הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים.
האלבום הראשון של ההרכב המחודש נקרא, כמו אלבום הבכורה של הלהקה עצמה,"Fleetwood Mac" ויצא ב-1975.
האלבום, שהיה בעל צליל יותר פופי ומלודי ודמה יותר לרוק קלאסי מאשר לבלוז רוק זכה להצלחה עצומה בארצות הברית וזכה גם להצלחה בבריטניה ומתוך 4 הסינגלים שהשתחררו ממנו הפכו 3 ללהיטים:
"Over My Head" ו"Say You Love Me" שנכתבו על ידי כריסטין מקווי והשיר הראשון שכתבה סטיבי ניקס ושיצא לאור כסינגל (וכנראה הלהיט הגדול ביותר מהאלבום) "Rhiannon". שיר נוסף מהאלבום, שנכתב גם הוא על ידי ניקס "Landslide" זכה להערכה גדולה, וגרסה חיה שלו יצאה לאור בשנת 1998 (יותר מ-20 שנה לאחר יציאת האלבום). למרות ההערכה שזכה לה הסינגל מעולם לא נחשב להיט מבחינה טכנית במצעד הבילבורד אבל כן זכה להצלחה במצעד הAC כשהגיע למקום העשירי.
Rumours
בשנת 1977, הוציאה הלהקה את אלבומה ה-11 "Rumours", אשר נחשב לאחד מהאלבומים המצליחים ביותר בתולדות הפופ, כאשר רבים משיריו ("Go Your Own Way", "Dreams", "Don't Stop" ו-"You Make Loving Fun") הפכו ללהיטים. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי "בילבורד 200" ושהה שם במשך 31 שבועות. באותה שנה זכה האלבום בתואר האלבום הטו ביותר בטקס פרסי הגראמי.
ההרכב שהקליט את Rumours המשיך פחות או יותר מאז, אם כי בקינגהאם עזב את הלהקה וחזר אליה, וכריסטין מקווי עזבה אותה ב-1998. נגנים אחרים צורפו ללהקה ועזבוה, מבלי שהותירו עליה את חותמם.
ב-2014 חזרה כריסטין מקווי ללהקה. ההודעה הרשמית על חזרתה פורסמה ב-11 בינואר באותה שנה.
ב-2017, שירה של הלהקה "The Chain" הופיע בסרט "שומרי הגלקסיה: חלק 2".
ב-2018 פוטר בקינגהאם מהלהקה. באפריל 2018 הודיעה הלהקה כי את בקינגהאם יחליפו שניים: הגיטריסט מייק קמפבל שהיה בלהקתו של טום פטי (שוברי הלבבות) וניל פין, שהיה סולן קראודד האוס. שניהם מופיעים יחד על הבמות כשהראשון מתפקד במקום בקינגהאם כגיטריסט והשני במקום בקינגהאם כזמר.
הלהיטים הגדולים ביותר של הלהקה:
דיסקוגרפיה
אלבומים
| שנה | אלבום | במצעד הבריטי | במצעד האמריקני |
|---|---|---|---|
| 1968 | Peter Green's Fleetwood Mac | 4 | 198 |
| 1968 | Mr. Wonderful | 10 | - |
| 1969 | English Rose | - | 184 |
| 1969 | The Pious Bird Of Good Omen | 18 | - |
| 1969 | Then Play On | 6 | 109 |
| 1970 | Kiln House | 39 | 69 |
| 1971 | Future Games | - | 91 |
| 1972 | Bare Trees | - | 70 |
| 1973 | Mystery To Me | - | 67 |
| 1973 | Penguin | - | 49 |
| 1974 | Heroes Are Hard To Find | - | 34 |
| 1975 | Fleetwood Mac | 23 | 1 |
| 1977 | Rumours | 1 | 1 |
| 1979 | Tusk | 1 | 4 |
| 1980 | Live | 31 | - |
| 1982 | Mirage | 5 | 1 |
| 1987 | Tango In The Night | 1 | 7 |
| 1988 | Greatest Hits | 3 | 14 |
| 1990 | Behind The Mask | 1 | 18 |
| 1992 | 25 Years - The Chain | - | - |
| 1995 | Time | 47 | - |
| 1997 | The Dance | 15 | 1 |
| 2002 | The Very Best Of Fleetwood Mac | 7 | 12 |
| 2003 | Say You Will | 6 | 3 |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פליטווד מק
תבנית:פרופילי מוזיקאיםפליטווד מק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)